מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — תולדות (2026-11-09)

מבחן 13כ"ו כסלו עד ב' טבת מבחן 12י"ט עד כ"ה כסלו מבחן 11י"ב עד י"ח כסלו
מכלל י' סעיף י"ד עד רכילות א' ס"ס ז' מכלל י' סעיף ג' עד כלל י' ס"ס י"ג הלכות לשוה"ר מכלל ח' סעיף י' עד כלל י' ס"ס ב'
חלק ב' פרקים כ"א כ"ב חלק ב' פרק י"ט 'ודע דכתבו' עד סוף פרק כ' חלק ב' פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת' עד פי"ט 'ודע דכתבו'
האם מי שמזרז אחרים לסייע לחבירו מי שחבירו הזיקו או ביישו ורוצה לספר דבר האם צריך לתת חומש מהקרן או מדוע נענש יהוא על הריגת בית אחאב? מה טוב לעשות כדי לצאת ידי חובת האם מותר לספר לשון הרע לפני קרוביו של
שלא יתמוטט מקיים מצות "והחזקת זה לתועלת ,איזה סיבה כתב הח"ח מדוע יש מהרווח? א' מפני שלא היה צריך להכריתם אלא רק להענישם. חסד בתמידות? מי שמספר עליו?
בו"? בזה קושי מיוחד לברר שעל פי התורה דווקא א' מהקרן די לתת מעשר ,ומהרווח יתן ב' מפני שיהוא לא נצטוה על כך. א' יפריש תמיד מעשר מרווחיו ,ויתן שני א' אסור בכל אופן.
א' כן. חבירו עשה שלא כדין? חומש. ג' מפני שיהוא עצמו ג"כ היה פושע (וממילא לא שליש לצדקה ושליש לגמ"ח ,עד שיהיה לו ב' אם כוונתו שיוכיחוהו מותר בכל אופן.
ב' לא. א' כי יש בזה פרטים רבים ,וקשה לעמוד על הדבר. ב' פעם ראשונה מהקרן ומכאן ואילך היתה כוונתו בזה לתועלת). כמה שצריכים בעיר. ג' אם כוונתו שיוכיחוהו מותר רק אם הוא משער
ב' מפני שאין אדם רואה חוב לעצמו ,כי "כל דרך
ג' ודאי יש בזה מעלה ,אבל קיום המצוה מהרווח. ב' כנ"ל ,ובתחילה יתן חצי לצדקה וחצי שאם יוכיחו בעצמו זה לא יעזור.
איש ישר בעיניו". האם כוונה שהבריות יתרחקו מדרך רשע ואולי
היא רק כשנותן בעצמו. ג' רק מהקרן. לגמ"ח.
ג' מפני שבדיני ממונות יכול אדם להקל לעצמו גם
על פי שיטה שלא נפסקה להלכה. החוטא בעצמו ישוב בתשובה נחשבת כוונה ג' כנ"ל ,ובתחילה יתן הכל לגמ"ח. מהו אבק לשון הרע?
מה המעלה לתת הלואה בתשלומים? באיזה אופן לא נאמר המבזבז אל לתועלת לענין להתיר איסור לשון הרע?
א' כגון האומר מי היה חושב שפלוני יהיה כמו שהוא
אם ראובן סיפר לשון הרע על שמעון ,האם א' לא. מה מייעץ הח"ח למי שהיצר אינו מניחו
א' שבזה הוא מקיים מצות חסד גם בזמני יבזבז יותר מחומש? ב' כן.
עכשיו.
הפרעון. מותר לשמעון לחזור לספר על ראובן לשון א' כשהדבר נוגע לפיקוח נפש ,או מי שיש לתת מעשר מן הקרן? ב' דבר שאין איסור גמור לאומרו ,ומ"מ ראוי להזהר
הרע? ג' ראוי להמנע מלספר באופן זה.
ב' שבזה קל יותר ללוה לפרוע. לו משכורת קבועה ויש לו מעט יותר מכדי א' שיתן מעט בכל חודש. ממנו.
ג' שתי התשובות נכונות. א' מותר כמו שכתוב "כאשר עשה כן יעשה לו". צורכו. ב' שיעשה בזה גמ"ח לעניים ,וגם לו מותר ג' לומר על אדם שאינו צדיק כמו שחושבים ,אבל
ב' אסור רק כאשר אין שני עדים על הדבר. באיזה אופן חובה להוכיח אדם לפני שמספר ללוות ובתנאי שכשיבואו עניים ילוה מאחרים אינו בעל עבירה.
ב' בעשיר מופלג ,או קודם מותו.
ג' גם אם באמת ראובן סיפר עליו לשון הרע אסור. עליו לשון הרע לתועלת? וילוה להם.
באיזה אופן מקיימים מצות "והחזקת ג' שתי התשובות נכונות.
א' רק אם ברור לו שיקבל תוכחתו.
בו"? ג' שיזכיר לעצמו שממון שנמצא אצלו שלא מתי אסור לשבח אדם גם כאשר אינו מרבה
איזה איסור שייך לעבור על ידי רכילות? ב' אם הוא יודע שלא יקבל תוכחתו א"צ להוכיחו. כדין סופו יאבד ממנו.
א' דווקא כשנותן לו דבר שעל ידו יוכל א' רק איסור לא תלך רכיל בעמך. כמה נתנו שבט זבולון מממונם לשבט ג' אף אם יודע שלא יקבל תוכחתו חייב להוכיחו. לספר בשבחו?
להתפרנס באופן קבוע. ב' לא תלך רכיל בעמך ועוד הרבה לאוין ועשים. יששכר? א' בפני שונאיו.
ב' כל דבר שיוכל להתפרנס על ידו ,אפילו ג' לא תלך רכיל מדבר רק לשון הרע ,אבל שייך א' מעשר. האם מותר להלוות לאיש אמיד מעות ב' ברבים.
איזה תנאים להתיר לשון הרע לתועלת שייכים
דבר חד פעמי. לעבור ברכילות על כמה לאוין ועשין אחרים. ב' מסתבר שלא נתנו יותר מחומש. שכבר הפריש למעשר ,עד שיזדמנו ג' שתי התשובות נכונות.
רק בסיפור על עבירות שבין אדם למקום ולא
ג' המצוה היא להקימו פעם אחת ג' מסתבר שנתנו הרבה יותר מחומש. שייכים בעבירות שבין אדם לחבירו? העניים שהוא רגיל לתת להם?
משפלותו ,ואם חזר ונפל אין חייבים האם מותר לספר רכילות כשאביו או אמו א' מותר לכולי עלמא. האם מותר לספר לשון הרע לפי כללי ההתר
א' שיעשה את העבירה כמה פעמים ,והאיסור
לעוזרו. מפצירים בו שיספר? מפורסם לכל. ב' אסור לכולי עלמא.
א' אסור. המחזיק לומדי תורה אבל בצמצום לתועלת ,כאשר לא ראה את הדבר בעצמו?
ב' שיכוון לתועלת ,ולא יגדיל את העולה יותר ממה ג' מחלוקת.
ב' מותר משום חומרת עשה של כבוד אב ואם. ובפנים זועפות ,מה נגרם לו בגלל זה? א' אסור.
איזה מצוה מקיים המשאיל ספר שהיא.
ב' אם נתברר לו שהדבר אמת מותר.
ג' ברכילות גמורה אסור ובאבק רכילות מותר. א' יפסיד ממונו ולא יוכל לתת.
לחבירו ללמוד בו? ג' שתי התשובות נכונות. מי שעשה חשבון ומצא שנתן צדקה ג' בכל אופן מותר.
ב' מפסיד שכרו בעולם הבא.
א' חסד והחזקת תורה. יותר מהמעשר ,האם יכול לנכות את זה
ג' יקבל שכרו לבסוף באותו האופן שהוא
ב' צדקה ולימוד תורה. נתן ללומדי התורה. מהמעשר של שנה הבאה?
ג' חסד ולימוד תורה. אדם ששואלים אותו אם עשה דבר מסוים, אדם שביישו אותו ,האם מותר לספר זאת א' כן.
לאחרים כדי שידעו שביישו לחינם ועי"ז מדוע אסור לספר לאשתו דבר שעשו לו
ואם יענה שלא ,יבינו מי עשה זאת ,האם על מי נאמר "ארור אשר לא יקים את ב' לא. באפי תלתא?
מה כתב הח"ח שיתבונן האדם כדי מותר לענות אני לא עשיתי זאת? תתמעט ממנו הבושה? ג' מחלוקת ,אלא אם כן התנה מראש.
דברי התורה"? א' מותר ,לפי כללי התר לשון הרע לתועלת. א' מפני שדרך המספר להטעים את הדבר ולהראות
שלא להמנע מלהשאיל חפץ לאדם א' מותר בכל אופן.
א' על מי שלא לומד תורה. ב' אם יש בזה תועלת מותר גם אם אין כוונתו שהעוולה עם פלוני.
שיש לו שנאה עליו? ב' אסור בכל אופן. ב' מפני שהוא מרבה בזה מחלוקת.
ג' אם זה דבר שאינו הגון מותר ,אבל אם רק השואל ב' על מי שלא החזיק לומדי תורה כשהיה לתועלת. איזה פתרון כתב הח"ח למי שאיו יכול
ג' שתי התשובות נכונות.
א' שהוא לא היה רוצה ששונאו ימנע חושב שאינו הגון ,אם השואל בטוח שזה הוא אסור, יכול לעשות זאת. ג' אסור ,וימעט צערו ע"י ההכרה שהכל מן השמים. לדייק בחשבון המעשר?
מלהיטיב לו. ואם אינו בגדר זה נראה שמותר וצ"ע. ג' אפילו על מי שמזונותיו מצומצמים. האם מותר לספר לתועלת שפלוני דיבר לשון א' שיתנה בתחילת קבלתו שנתינת המעשר את מי אסור לשאול מה יצא בדין תורה
ב' שהשכר הוא לפי הצער. הרע ,בלי להוכיחו מתחילה? היא בלי נדר. שהיה איתו?
ג' שהקב"ה מיטיב לו למרות שהוא הקניט האם מותר לדיין לומר שהוא זיכה ופלוני א' מותר. ב' שיתנה שתחילת קבלתו שישער את א' רק אדם שידוע שיש לו דבר כנגד הבית דין.
את הקב"ה בדיבורו ובמעשיו. ופלוני חייבו ,כאשר אותם דיינים לא יכחישו מה לומד הח"ח ממה שתיקנו חז"ל ב' אסור. המעשר בערך ולא בצמצום. ב' הרוצה לצאת ידי שמים יזהר אפילו באדם שלא
דבר זה? שלא לתת לצדקה יותר מחומש? ג' אם הוא משער שתוכחתו תועיל חייב להוכיחו ,ואם ידוע שיש לו דבר כנגד הבי"ד.
ג' שיתן שיעור שזה ודאי יותר ממעשר ,וודאי
א' מותר. א' שמותר לאדם לחיות ברחבות אבל לא הוא משער שהתוכחה לא תועיל מותר לפי כללי ג' מותר בכל אופן ,ובלבד שיקבל על עצמו שלא
איזה דבר מחשיב את השואל לגזלן? יותר מדאי. ההתר. לא יבוא להפסד בגלל זה.
להאמין.
ב' אסור.
א' אם הוא משתמש בחפץ לפעולה אחרת ג' מסתבר שמותר ,וצריך עיון. ב' שיזהר האדם שלא לפזר ממונו שלא מי שחטא כמה פעמים בעבירות שבין אדם
ממה שהרשהו. לצורך. עבור מי בעיקר נתקן המעשר? באיזה אופן אסור לשבח אדם גם בלי
לחבירו ,האם שייך עליו מצות תוכחה ומצוות
ב' אם הוא משתמש בחפץ יותר ממה האם מותר לדיין לומר שהוא זיכה ופלוני ג' שעד חומש זה חיוב. א' עבור קרוביו. להרבות בשבחו?
שקיבל רשות.
ואהבת לרעך כמוך?
ופלוני חייבו ,כאשר אותם דיינים לא יכחישו א' כן ,ואם ברור שהוא יודע שזה איסור גמור צ"ע אם ב' עבור עניי עירו. א' אם על ידי השבח ניכר שמעלות אחרות שראויות
ג' שתי התשובות נכונות. דבר זה? חייבים להוכיחו. ג' להחזיק עמלי תורה למען יחזקו בתורת להיות לו אינם בו.
א' מותר. האם עדיף לתת מעשר או לתת סתם ב' לא ,מפני שיצא מכלל 'עמיתך'. ב' אדם בינוני אסור לדבר כלל בשבחו.
השם.
עד מתי השואל חייב בשמירה? ב' אסור. צדקה באותו הסכום? ג' מצות תוכחה לא ,אבל ואהבת לרעך כמוך שייך גם ג' מותר בכל אופן.
ג' מסתבר שמותר ,וצריך עיון. א' מעשר עדיף ,מפני שבזה יש בעסק שלו בו.
א' רק עד שכלו ימי שאילתו. מצוה. האם מותר לשלם שכר לימוד של בני אדם ששומע שמדברים לשון הרע ,מה הוא
ב' חייב באונסים עד שיחזירו לבעליו. מי שסיפרו לו שפלוני עשה לו רעה ,מה עליו חייב לעשות כדי להפסיקם?
האם מותר לומר לאדם שהרב שהטריף לו ב' צדקה עדיף ,מפני שהוא לא מגביל את עניים ממעות מעשר?
ג' חייב בשמירה עד שיחזיר ,ובתוך ימי לעשות? א' להוכיחם ,ואם זה לא עוזר ילך משם.
את הבהמה וכדומה טעה? עצמו כמה לתת. א' הנהגה גדולה שלא יבוש לשאול את אותו פלוני על א' מצוה גדולה.
שאילתו חייב אפילו באונסים. א' מותר. ב' אם התוכחה לא מועילה חייב להעביר את השיחה
ג' שניהם שקולים. הדבר. ב' מותר.
ב' אסור. לנושא אחר.
ב' אם המספר הוא אדם גדול שודאי אינו משקר אין ג' מחלוקת. ג' אפילו אם על ידי דיבורו יגנו יוסיפו לדבר בגנותו
ג' תלמיד חכם מותר לו לומר כך ,אבל לאדם רגיל צריך לשואלו.
אסור. חייב להוכיחם.
ג' בכל אופן אין לשאול אותו על הדבר.
מבחן 10ה' עד י"א כסלו מבחן חודשי חודש חשון מבחן 9כ"ח חשון עד ד' כסלו
מכלל ז' סעיף י"א עד כלל ח' ס"ס ט' הלכות לשוה"ר מכלל ב' ס"ג עד כלל ז' ס"ס ט' מכלל ו' סעיף י"א עד כלל ז' סוף סעיף י'
חלק ב' מתחילת פרק ט"ז עד פי"ז 'גדולה צדקה שהיא ממהרת' חלק ב' פרק ה' 'ומי שרגיל' עד פרק ט"ו 'והנה הארכתי' חלק ב' פרק י"ד 'ואם עזרו' עד סוף פרק ט"ו
לפי הזוהר איזה דבר צריך דווקא האם מותר לספר לשון הרע על מי שבדרך כלל איזה עצה נותן החפץ חיים למי שחושש על מה נאמר "ארור מכה רעהו בסתר"? מי שיכול לעסוק בעצמו בגמילות מי שקיבל לשון הרע ולא סיפר דבר זה לאחרים,
להוציא עליו מעות? אינו מקפיד אם מספרים עליו דבר זה? שאם ילוה הוא יתפרסם לאיש עשיר? א' על המספר לשון הרע בסתר ומקפיד שהדבר לא חסדים ,האם יקח אדם אחר שיתעסק ורוצה לחזור בתשובה ,מה תקנתו?
א' אסור. א' שיתן את מעותיו לאדם נאמן ומכסה דבר יתגלה למי שסיפר עליו.
א' תורה. שילוה אותם. ב' כנ"ל ,וכ"ש אם מספר בפניו. בזה? א' שיוציא הדברים מליבו ,ויקבל על עצמו שלא לחטוא
ב' מותר. עוד בזה ,ויתודה.
ב' מצוות התלויות במעשה. ב' שיבקש מהלוים שלא יספרו שהוא הלוה להם. ג' על המספר לשון הרע בדרך רמז. א' מצוה בו יותר מבשלוחו.
ג' אם הוא קרובו או אוהבו מותר ,ובסתם אדם אסור. ב' יפייס את מי שסיפרו עליו על שהאמין לדברים.
ג' יתנהג בשאר ענייניו כאדם פשוט. ב' עדיף ע"י אחרים משום "הצנע לכת".
ג' שתי התשובות נכונות. ג' שתי התשובות נכונות.
באיזה אופן צריך לדון לכף זכות אדם ירא ג' על זה נאמר "מזה ומזה אל תנח ידך".
האם בזמננו ישנו אדם שיש לו דין תלמיד חכם אלוקים?
לענין איסור מבזה תלמיד חכם? מי מרויח יותר מההלואה ,המקבל או המספר לשון הרע והמדובר מודה לדברים ,האם
אדם שחטא ונתחייב מיתה לשמים, הנותן? א' רק בספק שקול ,ואם הדבר נוטה לחובה נכון שהדבר איזה דבר טוב כתב הח"ח שיקרה אם
א' דין ת"ח היה רק בזמן הגמרא שהיו חכמים ביותר. יהיה אצלו בגדר ספק. מותר להאמין לסיפור?
מה יעשה ויחיה (לפי מה שהביא ב' אף בזמננו שייך תלמיד חכם אם הוא בקי בש"ס א' המקבל. ב' אף בדבר הנוטה יותר לכף חובה צריך לדון אותו לכף כולם יזדרזו בענין הגמחי"ם? א' אסור.
הח"ח מהמדרש)? ופוסקים ויודע לענות בכל מקום. ב' הנותן. זכות. א' לא יהיה אדם שיצטרך הלואה ולא יהיה לו ב' מותר.
ג' הכל לפי ערך הדור ,ובזמננו כל מי שראוי להורות ויגע ג' הכל לפי הענין. ג' רק בדבר הנוטה לכף זכות ,ואז צד הזכות צריך להיות מהיכן ללוות. ג' יהיה הדבר אצלו בגדר ספק.
א' יוסיף בלימוד התורה ,ומי שאינו לומד
בתורה נקרא תלמיד חכם. אצלו ודאי. ב' יתבטלו כל התלאות והצרות מהעולם.
יהיה גבאי צדקה.
מי נחשב "צר עין" ,שהפליגו חז"ל בגנותו? ג' לא יהיו עניים בעולם ,כיון שכל אחד יהיה על מי מותר לקבל לשון הרע?
ב' ירבה בעשית חסד. מהם התנאים להתיר לספר לשון הרע על בעלי א' אדם החושב רק על טובת עצמו ולא על טובת באיזה אופן מותר לספר על אדם שנמנע
לו די מחסורו בשכר גמילות חסדים. א' על אדם שרגיל בעצמו לספר ולקבל לשון הרע.
ג' יתענה ויחזור בתשובה. מחלוקת לדעת המתירים? אחרים. מלהיטיב לחבירו? ב' על מי שנראה הגיוני לומר שהסיפור נכון ,אפילו אם אין
א' שעל ידי סיפורו תושבת המחלוקת ואינו יכול ב' מי שאינו מסוגל להוציא מכספו עבורו או עבור א' אם מניעת הטובה היתה לאדם אחר ,והמספר מכוין ניכר שהסיפור הזה עצמו אמת.
להשביתה באופן אחר. אחרים. רק לקנאת האמת. על אלו אנשים מזרז החפץ חיים שיהיה
על איזה דבר אמרו חז"ל שהוא זכות ג' מי שהתפרסם עליו כמה פעמים שהוא עובר בשאט
ב' שיודע את הדברים בעצמו ,וכוונתו לתועלת ,וברור מי ג' מי שעינו צרה בכך שאחרים יהנו מממונו ,אפילו ב' אם ראה את הדבר בעצמו ונתברר לו שהיה יכול להם גמ"ח קבוע בביתם? נפש על איסורים ידועים כמו ניאוף.
שהמלכות לא תכפה את בני העיר? נקרא בעל המחלוקת על פי ההלכה. אם כלפי עצמו אין עינו צרה. להיטיב ולא עשה כך מפני רוע טבעו.
א' עשירים בלבד.
ג' שתי התשובות נכונות. ג' בכל אופן אסור.
א' על ידי שיכפו אחד את חבירו לדבר ב' כל אדם בין עשיר בין שאינו עשיר. איזה התר מצינו להאמין לסיפור שניכר שהוא
מצוה. מהי הסיבה הגדולה בכל הסיבות שמונעות ג' רק אלו שאין להם ילדים ,כדי שיהיה להם אמת?
את האדם מעבודת ד'? השומע סיפור מחבירו והוא יודע שהסיפור
ב' על ידי גמילות חסדים. באיזה אופן יש את האיסור של מבזה תלמיד שם עולם. א' שאם ראה בעצמו דבר שעל ידו ניכר שאותו סיפור
א' עצלות. אמיתי ,האם שייך שהוא יעבור על איסור קבלת
חכם? עצמו שמספרים הוא אמת ,ואין בדבר צד זכות ,מותר
ג' על ידי תפילה צדקה. ב' צרות עין. לשון הרע?
א' המבזה אותו או את דברי תורתו ,ודווקא בחייו. להאמין.
ג' חוסר התבוננות. א' לא ,שהרי הוא כבר יודע שהסיפור אמיתי. מה מציין הח"ח (פרק ט"ו) שגרם לכך ב' שאם אותו אדם עשה בעבר דבר כזה ,מותר להאמין
ב' המבזה אותו או את דברי תורתו גם לאחר מותו.
ב' אם הוא יכול לדון לכף זכות. שרבתה העניות בישראל?
האם עדיף לתת לעני הלואה או ג' המבזה אותו דווקא מחייו ,או את דברי תורתו גם לאחר שהוא עשה זאת שוב.
ג' כיון ששמע את הדברים מאדם אחר עובר בכל אופן.
מותו. מהי הדרך שלא יכבד על האדם לטרוח א' שמלוים בהיתר עיסקה ולא מקיימים ג' אין להאמין לשום דבר גם אם ניכר שהדברים אמת.
מתנה? בעבודת ד'? מצות הלואה.
א' הלואה. א' להבין שזה חיי עולם. ב' איסור ריבית.
ב' מתנה. ב' לזכור שהשכר הוא לפי הטירחה. האם מותר לספר לבי"ד שאדם בינוני עבר ג' שמלוים שלא בסבר פנים יפות.
מדוע נענשו אהרן ומרים על מה שדיברו על משה מי שהאמין ללשון הרע וסיפר זאת לאחרים ,מה
ג' מי שע"י הלואה אפשר להחזירו למצבו ג' שתי התשובות נכונות. בכונה על עבירה שאיסורה ידוע?
רבינו? תקנתו (מלבד התשובה בין אדם למקום)?
עדיף לתת לו הלואה. א' מפני שלא היה תועלת בדיבור זה. א' אסור. האם בעל עסק שיכול להוציא ממונו א' חייב לפייס אותו ,ולא יועיל שיוציא את הדברים מלב
ב' מפני שהחליטו בדעתם שעשה שלא כדין ,ולא בדקו
כמה פעמים חייב האדם במצוות הלוואה? ב' מותר. לסחורה מחויב במצות הלואה? השומעים.
למה עשה כך. א' כל זמן שיש מעות שלו אצל אחרים אינו מחויב ב' חייב להוציא את הדבר מלב השומעים ,ולא יועיל
בזכות מה זכו אבותינו לעוה"ז ג' אינו נכון לכתחילה. א' לא מפני שחייו קודמים.
ג' מפני שגם אם הם צדקו היה אסור להם לדבר על כך זה יותר. שיפייס אותו.
ב' אם באים לבקש ממנו חייב ,ואם לאו
ולימות בן דוד ולימות המשיח? עם זה. ב' אם יש לו ממון חייב להלוות כל יום.
פטור.
ג' יפייס אותו ,או שיוציא את הדבר מלב השומעים.
ג' אפילו כמה פעמים ביום אם זה בכוחו. תלמיד חכם שעבר עבירה ,האם צריך
א' בזכות התפילה. ג' אם יכול לצמצם מעט בעסקיו ולהלוות המספר לשון הרע והמדובר מתנצל וניכר
באיזה אופן מותר לדבר לשון הרע על אפיקורס? להוכיחו?
ב' בזכות הצדקה. איזה טעם מזכיר החפץ חיים למה ציווה א' אסור להוכיחו ,מפני שודאי עשה תשובה. ממון מחויב לעשות כך. שהדברים אמת ,האם מותר להאמין לדברים?
א' מותר לפי כללי לשון הרע לתועלת.
ג' בזכות התורה. הקב"ה לשמור צנצנת מהמן? ב' חובה להוכיחו ,שמא לא עשה תשובה.
א' אסור.
ב' מותר בכל אופן. ב' מותר כדין הרואה דברים הניכרים.
ג' מותר רק כדי להפריש את השומעים ממעשיו. א' לראות גודל חסדו של הקב"ה לדור המדבר. ג' מחלוקת. איזה דבר מביא תועלת לנפטר? ג' מותר רק לחוש לדברים.
מה נמשל למה ,התורה לצדקה או ב' להראות שהקב"ה יכול לזון את לומדי התורה א' דווקא מה שהבן עושה לעלוי נשמתו.
ללא סיבה טבעית ,ולא יפסידו מלימוד התורה. ב' כל מה שמישהו עושה לעלוי נשמתו ,ובבן מי שנתפקר ויצא מכלל 'עמיתך' ובא אדם
הצדקה לתורה? אדם שעבר על עבירות שאיסורם ידוע ,באיזה מדוע הרגיל בלשון הרע כמעט לא יכול
ג' להזכיר שאין האדם מפסיד ממה שבשבת אינו זה מועיל אפילו כשעושה מעצמו. ומספר עליו לשון הרע ,מתי מותר להאמין?
אופן מותר לספר עליו לשון הרע? לחזור בתשובה?
א' התורה לצדקה. טורח לפרנסתו.
ג' כנ"ל תשובה ב' ,ובלבד שלא יהיה אביו א' מותר רק בדבר שידוע שנתפקר בו.
א' כשכוונתו לתועלת ,ואין להגדיל העוולה יותר ממה א' מפני שהמדבר לשון הרע כאילו כפר בעיקר.
ב' הצדקה לתורה. שהיא. רשע. ב' נראה שמותר להאמין גם על דברים שלא ידוע
מדוע קוצבים לאדם בראש השנה ב' מפני שבמציאות כמעט לא שייך לפייס את שנתפקר בהם.
ג' התורה לצדקה והצדקה לתורה. ב' מותר גם אם אין כוונתו לתועלת. כולם. ג' גם בדבר שידוע שנתפקר בו אסור להאמין ,או לפחות
ג' אם כוונתו לתועלת מותר גם להגדיל את העוולה. חסרונותיו של אותה שנה ,ולא נותנים לו
מלכתחילה פחות? ג' שתי התשובות נכונות. על מה נאמר שהעושה כך אין לו לדונו לכף זכות.
איזה מצוה חמורה יותר ,שילוח הקן א' אין הכונה שיהיה לו והוא יתחסר ,אלא הכונה מחילה עולמית?
מה ההסבר במה שמצינו בספרים שגאון אחד השומע סיפור מאדם שנאמן עליו כשנים ,האם
שנאמר בה "למען ייטב לך והארכת שקוצבים לו מלכתחילה פחות. מי שכתב לשון הרע במכתב ,האם מותר א' על איסור ריבית.
מקנטר את חבירו? מותר לשונאו או לצערו באופן שאם הסיפור
ב' הכונה שגוזרים כמה צדקה הוא צריך לתת ,אלא להאמין לדברים? ב' על המפקיר עצמו לעשות עבירה כמה
ימים" או צדקה? א' עשו זאת כדי שלא יסמכו על דברים לא נכונים. שאם לא יתן יתחסר באופן אחר. פעמים בשאט נפש.
נכון מותר לצערו?
ב' סמכו על המתירים לספר דבר שנתפרסם באפי תלתא. א' מותר. א' אסור.
א' שילוח הקן. ג' הכונה שע"י ההפסד מתכפרים עוונותיו ,ואין מי ג' על הנמנע מלהחזיק עני בשעת דחקו. ב' מותר לשונאו אבל מסתבר שאסור לצערו.
ג' לא כתבו אלא כנגד הדברים שנכתבו ולא כנגד הכותב שאין לו חטאים ,ואם נותן לצדקה מרויח גם מצוה. ב' אסור.
ב' צדקה. עצמו. ג' מותר ,ובלבד שלא יגרם עי"ז נזק למדובר. ג' מותר גם לצערו.
ג' שניהם שקולים.
