gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מחשבות טובות · Machsuvos Toives

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מחשבות טובות · Machsuvos Toives — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מחשבות טובות‬ ‫מענה לבני הישיבות בנתיבי העליה‬ ‫גליון ‪120‬‬ ‫חיזוק חשיבות ידיעת התורה‬ ‫וכתב מרן הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל (ספר הזכרון) מצוה להשתדל בכל כוחו שלא‬ ‫כאשר אנו באים לעסוק בנושא סיכום הלימוד‪ ,‬אשר אחד ממטרותיו העיקריות (מלבד‬ ‫ישכח תלמודו‪ ,‬כמ”ש בספרי עקב “כי אם שמור תשמרון” וגו’ מגיד הכתוב שכשם‬ ‫מה שהוא מועיל גם לעצם הבנת הלימוד ולהנאה מהלימוד) הוא בכדי להגיע על ידו‬ ‫שהאדם צריך ליזהר בסלע שלא יאבד כך יהא אדם צריך ליזהר בתלמודו שלא‬ ‫לידיעת התורה‪ ,‬עלינו לחדד בקרבנו את החשיבות בידיעת התורה‪ .‬ככל שנדע ברור‬ ‫יאבד‪ ,‬והנה יש חיוב לעשות כל תצדקי ותחבולות כדי שהאדם יוכל לכור תלמודו‪,‬‬ ‫יותר מהי החשיבות של ידיעת התורה‪ ,‬ומה נרויח מכך שנדע עוד ועוד סוגיות‪ ,‬כך‬ ‫ובעירובין דף נ”ג‪ :‬איתא עשה מועדים בתורה והיינו דאמר רב אבדימי וכו’ אם בשמים‬ ‫יהיה לנו יותר מוטיבציה להשקיע בדבר זה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עצם הכרת החשיבות שבדבר‬ ‫משדרת למח את החשיבות לזכור את מה שאנחנו לומדים‪ ,‬ודבר זה אפילו בפני עצמו‬ ‫היא אתה צריך לעלות אחריה‪ ,‬פרש”י דצריך לטרוח ולהעמיד סימנים ולהערים‬ ‫מועיל הרבה לזכרון‪.‬‬ ‫בתחבולות כדי שיתקיים התורה בלומדיה עכ”ל‪ ,‬ובסוטה דף כ”א‪ :‬אין דברי התורה‬ ‫מתקיימים אלא במי שמשים עצמו ערום עליה פרש”י שמערים שתתקיים תורתו‪.‬‬ ‫כאשר אנו מתבוננים בעולם התורה בדורנו אנו רואים פריחה עצומה ורבוי עצום‬ ‫של לומדים העוסקים בתורה במשך שעות רבות ביום‪ ,‬לא רק בימי הבחרות אלא‬ ‫האדם הזוכה לידיעות רחבות וברורות בתורה‪ ,‬מלבד המעלה והזכיה העצומה שיש‬ ‫גם בהמשך החיים‪ ,‬ולומדים רבים ממשיכים ללמוד בשמחה ובהתמדה במשך שנים‬ ‫בלהיות ‘תלמיד חכם’‪ ,‬יש לכך השפעה נרחבת בתחומים נוספים‪:‬‬ ‫רבות בלי הרבצת תורה מיוחדת‪ ,‬אולם עם יכולת ללמוד עוד ועוד סוגיות ומסכתות‪,‬‬ ‫א’ סיפוק‪ -‬הקב”ה ברא את האדם עם תשוקה לרוחניות‪ ,‬ולכן מי שאין לו סיפוק‬ ‫ממש תורה לשמה‪.‬‬ ‫רוחני מרגיש כל הזמן חסר מנוחה ושמחה‪ ,‬ואילו כאשר האדם קונה עוד ועוד סוגיות‬ ‫אחד הדברים שמשקיעים בו בזמננו באופן מיוחד הוא נושא ההבנה‪ ,‬לימוד עיוני‬ ‫הסיפוק והשמחה שלו הם עצומים‪.‬‬ ‫ועמוק‪ ,‬ללבן כל סוגיא לפרטי פרטים‪ ,‬להבין כל דבר בצורה עמוקה וטובה‪.‬‬ ‫ב’ תוספת בכמות ואיכות הלימוד‪ -‬כל דבר שאדם עושה והוא מגיע על ידו לתוצאות‬ ‫ניתן ללמוד על חשיבות ההבנה‪ ,‬אולי אף יותר מעצם הידיעות‪ ,‬מדברי הגמרא (גיטין‬ ‫טובות‪ ,‬הדבר נותן לו חשק להמשיך ולהוסיף על דבר זה עוד ועוד‪ ,‬ועל כן ככל‬ ‫ו‪‘ ):‬אטו כל דלא ידע הא דרב יצחק לאו גברא רבה הוא‪ ,‬בשלמא מילתא דתליא‬ ‫שתתווסף ידיעת התורה הדבר יגרום לתוספת חשק ללמוד‪ ,‬ללמוד יותר בריכוז‪,‬‬ ‫בסברא לחיי‪ ,‬הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה’‪ .‬ופירש רש”י שדבר שתלוי בסברא‬ ‫יותר בהנאה‪ ,‬יותר זמן‪ ,‬ולהיות יותר שקוע בלימוד‪ ,‬ולחשוב בלימוד גם בזמנים‬ ‫אם האדם לא מבין זאת מדעתו אינו גברא רבה‪ ,‬אולם חסרון ידיעה אינו סיבה שאינו‬ ‫שאינם מנוצלים כ”כ‪ .‬והרווח בזה הוא גם גוף הענין לזכות לתורה ברמה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫גברא רבה‪ ,‬כיון שלא שמע ידיעה זו‪.‬‬ ‫וגם שבזמן שבין כך לומדים הדבר יהיה יותר מהנה ופחות קשה‪.‬‬ ‫מרן הגרי”ג אדלשטיין זצוק”ל (מלבד עוד נושאים רבים וחשובים עליהם היה מעורר‬ ‫ג’ תוספת הבנה‪ -‬ההבנה של כל סוגיא חדשה שאנו לומדים‪ ,‬בעיון או בבקיאות‪,‬‬ ‫בענין לימוד התורה‪ ,‬כמו לימוד ‘לפי טבעו’ של הלומד‪ ,‬ולימוד מתוך סקרנות) היה‬ ‫מתחזקת לאין ערוך ע”י רבוי הידיעות‪ ,‬וכמו שאמרו חז”ל (שבת ס”ג‪ ).‬ליגמר איניש‬ ‫רגיל להביא גמרא זו‪ ,‬והיה אומר (דרכי החיזוק ב’ ג’) שמבואר כאן שעיקר הגדלות‬ ‫והדר ליסבר‪ ,‬ופירש המהר”ל שם בחידושי אגדות שבלא ליגמר לא שייך להבין‬ ‫בתורה היא בהבנת סברא‪ ,‬ומי שאינו בעל סברא אינו נחשב גדול בתורה‪ ,‬וכבר אמרו‬ ‫סברא כלל‪ .‬עוד אמרו חז”ל (ירושלמי ראש השנה ג’ ה’) ‘דברי תורה עניים במקום‬ ‫בברכות (ו‪ ):‬אגרא דשמעתא סברא‪ ,‬ופירש רש”י שהוא יגע וטורח ומחשב להבין‬ ‫אחד ועשירים במקום אחר’‪ ,‬ודרשו זאת מהפסוק “היתה כאניות סוחר ממרחק תביא‬ ‫טעמו של דבר’‪ .‬וכן כתב הגר”ח מוולוז’ין במכתב לנכדו (נדפס בסוף ספר נפש‬ ‫לחמה”‪ .‬ביאור הענין הוא שכאשר ישנה סוגיא שעוסקת בנושא מסוים‪ ,‬לא כל פרטי‬ ‫החיים) ‘העיקר לאחוז בסברא הישרה‪ ,‬ואשר אינה ישרה לאמיתה של תורה‪ ,‬גם אם‬ ‫הסוגיא מבוארים באותו מקום‪ ,‬ורק מי שיודע סוגיות נוספות יוכל לדעת את אותה‬ ‫מחודדת‪ ,‬אותה תרחק‪ ,‬וכד דייקת שפיר תשכח שכל גדולי הראשונים והאחרונים‬ ‫סוגיא לכל פרטיה ועומקה‪ ,‬וכמו ההבדל בין סוחר שמביא את סחורתו רק ממקומות‬ ‫לא נשתבחו אלא בסברא ישרה‪ ,‬כל הישר בסברא גדול מחבירו’‪ .‬ואמנם חשוב לדעת‬ ‫קרובים‪ ,‬לסוחר שיש לו אניות והוא מביא סחורות מכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫כי אין אנו מתיימרים להבין את עומק הסברות עד הסוף‪ ,‬והגמרא אומרת (עירובין‬ ‫ד’ דקדוק הלכה‪ -‬בדרך כלל מי שרוכש ידיעות ומושגים בהרבה נושאים‪ ,‬נעשה גם‬ ‫נ”ג‪ ).‬אנן כי אצבעתא בקירא לסברא’‪ ,‬והיינו שכמו שאם מניחים אצבע על שעוה‬ ‫בקיא בהלכה‪ ,‬ויכול לדקדק הרבה יותר בכל מעשה המצוות שלו‪.‬‬ ‫א”א להכניסה לתוך השעוה אלא מעט ובקושי‪ ,‬כך היא השייכות של אותו דור‬ ‫ה’ השפעה על האישיות‪ -‬ידיעת התורה משפיעה על האישיות של האדם ומעדנת‬ ‫לסברא לעומת הדורות הקודמים‪ ,‬וא”כ ק”ו בדור שלנו‪ ,‬ולכן אין אנו מחדשים סברות‬ ‫את מידותיו יותר מכל עסק אחר (גם של תיקון המידות) והופכת אותו לאיש אחר‬ ‫שונות ממה שקיבלנו מהדורות הראשונים‪ ,‬אולם אין הדבר פוטר אותנו להבין לפי‬ ‫לגמרי‪ .‬וידועים דברי החזון איש (אגרות חזו”א א’ י”ג) ‘ואמנם האיש הזוכה לידיעת‬ ‫ערכנו את עומק הסברא במה שאנו לומדים‪ ,‬לכל הפחות לפי הבנתינו‪ .‬עוד הביא‬ ‫התורה [ר”ל שהשכל הניתן בנפש כגרעין בגומת השדה התאחד עם החכמה והיו‬ ‫מרן הגרי”ג כי לימוד בפחות ריכוז או בפחות הבנה‪ ,‬הרי הוא בבחינת ביטול תורה‬ ‫לבשר אחד]‪ ,‬הוא הולך בין אנשים‪ ,‬ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם‪ ,‬אבל‬ ‫באיכות‪.‬‬ ‫באמת הוא מלאך‪ ,‬הגר בין בני תמותה‪ ,‬חי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהלה’‪.‬‬ ‫מלבד ההשקעה המרובה בנושא ההבנה פורח מאד בזמננו גם ענין ההשקעה‬ ‫ו’ קיום מצות ידיעת התורה‪ -‬התורה מלמדת אותנו “והיו הדברים האלה אשר אנוכי‬ ‫בידיעות‪ ,‬נפתחו ארגונים רבים העורכים מבחנים על נושאים שונים‪ ,‬ובכל אחד‬ ‫מצוך היום על לבבך ושננתם”‪ ,‬והיינו לחיות את מה שלומדים ברמה של ידיעה‬ ‫מהם ישנם אלפי נבחנים המשקיעים מזמנם ומכוחם לחזור על תלמודם במטרה‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫לזכור אותו לאורך זמן‪.‬‬ ‫ז’ הרבצת תורה‪ -‬ידוע גודל מעלת זיכוי הרבים‪ ,‬שהדבר מוסיף זכויות רבות למי שעל‬ ‫למעשה כפי המבואר בגרי”ס (אור ישראל כ”ז) גם ענין ההבנה וגם ענין הידיעות‬ ‫ידו אחרים זוכים לתורה‪ ,‬וע”י ידיעת התורה שייך לזכות גם להרבצת תורה‪ ,‬ולזכות‬ ‫שניהם נלמדים מהפסוק “ושננתם”‪ ,‬ושניהם חלק במצות ‘ידיעת התורה’ שכוונתה‬ ‫את הרבים בתורה‪ ,‬והרבצת תורה נותנת גם סיפוק גדול לאדם‪.‬‬ ‫היא ההבנה והידיעות‪( ,‬לעומת המצוה בגוף הלימוד הנלמדת מ”והגית בו יומם‬ ‫ז’ שלא לשמה‪ -‬אמרו חז”ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה‪ ,‬שמתוך‬ ‫ולילה”)‪ ,‬וז”ל הגרי”ס ‘אמרו חז”ל בקידושין דף ל’‪“ ,‬ושננתם” שיהו דברי תורה‬ ‫שלא לשמה בא לשמה‪ ,‬וא”כ ניתן לצרף למטרות שלנו בידיעת התורה גם שלא‬ ‫מחודדים בפיך‪ ,‬שאם ישאל לך אדם דבר‪ ,‬אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד‪,‬‬ ‫לשמה‪ ,‬ובלבד שמטרתנו היא להגיע עי”ז ללשמה‪ ,‬ושלא לשמה בידיעת התורה‬ ‫שנאמר “אמור לחכמה אחותי את”‪ ,‬ופרש”י יהו מחודדים בפיך‪ ,‬חזור עליהם ובדוק‬ ‫שייך שיהיה לשם כבוד‪ ,‬שהרי מי שזוכה לידיעת התורה הוא אדם מכובד‪ ,‬וגם עשוי‬ ‫בעומקם‪ ,‬שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם כו’‪ ,‬אמור לחכמה אחותי את שתהא‬ ‫לקבל תפקיד מכובד בהרבצת תורה‪ ,‬וכן שייך להגיע ע”י ידיעת התורה לרווח ממון‪,‬‬ ‫בקי בה כאחותך שאסורה לך ע”ש‪ .‬יסוד המצוה הזאת כולל שני פרטים‪ ,‬א’ הידיעה‬ ‫ע”י הצלחה במבחנים עם מלגות‪ ,‬או ע”י משרה תורנית‪.‬‬ ‫לרכוש לו הבקיאות בכל חלקי התורה‪ ,‬שיהיה תלמודו שגור בפיו‪ .‬ב’ הוא היכולת‬ ‫ישנם בדבר עוד מעלות רבות ונשגבות‪ ,‬אולם א”א לפורטם כי רבים הם‪ ,‬וכל אחד‬ ‫להתחכם בתורה לחדד השכל לשננו ולהישירו שיוכל לישא וליתן במלחמתה של‬ ‫שטעם את טעם מתיקות לימוד התורה וידיעתה יכול להוסיף בעצמו עוד ועוד‬ ‫תורה‪ ,‬ולעקור הרים בפלפולו‪ ,‬ושתי אלה כינו חז”ל בשם סיני ועוקר הרים‪ ,‬וזהו נכלל‬ ‫מעלות‪.‬‬ ‫גם בכתוב שהביאו חז”ל בגמ’ קידושין הנ”ל “כתבם על לוח לבך” זהו יסוד הבקיאות‪,‬‬ ‫“חציך שנונים” זהו הפלפול והחריפות’‪ .‬עכ”ל‪.‬‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה ולהשארת שאלות יש לפנות במייל ‪ v0747962028@gmail.com -‬או בטלפון ‪ 074-7962028‬שלוחה ‪6‬‬