מחשבות טובות · Machsuvos Toives — תולדות (2026-11-09)

מחשבות טובות
מענה לבני הישיבות בנתיבי העליה
גליון 120 חיזוק חשיבות ידיעת התורה
וכתב מרן הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל (ספר הזכרון) מצוה להשתדל בכל כוחו שלא כאשר אנו באים לעסוק בנושא סיכום הלימוד ,אשר אחד ממטרותיו העיקריות (מלבד
ישכח תלמודו ,כמ”ש בספרי עקב “כי אם שמור תשמרון” וגו’ מגיד הכתוב שכשם מה שהוא מועיל גם לעצם הבנת הלימוד ולהנאה מהלימוד) הוא בכדי להגיע על ידו
שהאדם צריך ליזהר בסלע שלא יאבד כך יהא אדם צריך ליזהר בתלמודו שלא לידיעת התורה ,עלינו לחדד בקרבנו את החשיבות בידיעת התורה .ככל שנדע ברור
יאבד ,והנה יש חיוב לעשות כל תצדקי ותחבולות כדי שהאדם יוכל לכור תלמודו, יותר מהי החשיבות של ידיעת התורה ,ומה נרויח מכך שנדע עוד ועוד סוגיות ,כך
ובעירובין דף נ”ג :איתא עשה מועדים בתורה והיינו דאמר רב אבדימי וכו’ אם בשמים יהיה לנו יותר מוטיבציה להשקיע בדבר זה .זאת ועוד ,עצם הכרת החשיבות שבדבר
משדרת למח את החשיבות לזכור את מה שאנחנו לומדים ,ודבר זה אפילו בפני עצמו
היא אתה צריך לעלות אחריה ,פרש”י דצריך לטרוח ולהעמיד סימנים ולהערים
מועיל הרבה לזכרון.
בתחבולות כדי שיתקיים התורה בלומדיה עכ”ל ,ובסוטה דף כ”א :אין דברי התורה
מתקיימים אלא במי שמשים עצמו ערום עליה פרש”י שמערים שתתקיים תורתו. כאשר אנו מתבוננים בעולם התורה בדורנו אנו רואים פריחה עצומה ורבוי עצום
של לומדים העוסקים בתורה במשך שעות רבות ביום ,לא רק בימי הבחרות אלא
האדם הזוכה לידיעות רחבות וברורות בתורה ,מלבד המעלה והזכיה העצומה שיש
גם בהמשך החיים ,ולומדים רבים ממשיכים ללמוד בשמחה ובהתמדה במשך שנים
בלהיות ‘תלמיד חכם’ ,יש לכך השפעה נרחבת בתחומים נוספים:
רבות בלי הרבצת תורה מיוחדת ,אולם עם יכולת ללמוד עוד ועוד סוגיות ומסכתות,
א’ סיפוק -הקב”ה ברא את האדם עם תשוקה לרוחניות ,ולכן מי שאין לו סיפוק ממש תורה לשמה.
רוחני מרגיש כל הזמן חסר מנוחה ושמחה ,ואילו כאשר האדם קונה עוד ועוד סוגיות
אחד הדברים שמשקיעים בו בזמננו באופן מיוחד הוא נושא ההבנה ,לימוד עיוני
הסיפוק והשמחה שלו הם עצומים.
ועמוק ,ללבן כל סוגיא לפרטי פרטים ,להבין כל דבר בצורה עמוקה וטובה.
ב’ תוספת בכמות ואיכות הלימוד -כל דבר שאדם עושה והוא מגיע על ידו לתוצאות
ניתן ללמוד על חשיבות ההבנה ,אולי אף יותר מעצם הידיעות ,מדברי הגמרא (גיטין
טובות ,הדבר נותן לו חשק להמשיך ולהוסיף על דבר זה עוד ועוד ,ועל כן ככל
ו‘ ):אטו כל דלא ידע הא דרב יצחק לאו גברא רבה הוא ,בשלמא מילתא דתליא
שתתווסף ידיעת התורה הדבר יגרום לתוספת חשק ללמוד ,ללמוד יותר בריכוז,
בסברא לחיי ,הא גמרא היא וגמרא לא שמיע ליה’ .ופירש רש”י שדבר שתלוי בסברא
יותר בהנאה ,יותר זמן ,ולהיות יותר שקוע בלימוד ,ולחשוב בלימוד גם בזמנים
אם האדם לא מבין זאת מדעתו אינו גברא רבה ,אולם חסרון ידיעה אינו סיבה שאינו
שאינם מנוצלים כ”כ .והרווח בזה הוא גם גוף הענין לזכות לתורה ברמה גבוהה יותר,
גברא רבה ,כיון שלא שמע ידיעה זו.
וגם שבזמן שבין כך לומדים הדבר יהיה יותר מהנה ופחות קשה.
מרן הגרי”ג אדלשטיין זצוק”ל (מלבד עוד נושאים רבים וחשובים עליהם היה מעורר
ג’ תוספת הבנה -ההבנה של כל סוגיא חדשה שאנו לומדים ,בעיון או בבקיאות,
בענין לימוד התורה ,כמו לימוד ‘לפי טבעו’ של הלומד ,ולימוד מתוך סקרנות) היה
מתחזקת לאין ערוך ע”י רבוי הידיעות ,וכמו שאמרו חז”ל (שבת ס”ג ).ליגמר איניש
רגיל להביא גמרא זו ,והיה אומר (דרכי החיזוק ב’ ג’) שמבואר כאן שעיקר הגדלות
והדר ליסבר ,ופירש המהר”ל שם בחידושי אגדות שבלא ליגמר לא שייך להבין
בתורה היא בהבנת סברא ,ומי שאינו בעל סברא אינו נחשב גדול בתורה ,וכבר אמרו
סברא כלל .עוד אמרו חז”ל (ירושלמי ראש השנה ג’ ה’) ‘דברי תורה עניים במקום
בברכות (ו ):אגרא דשמעתא סברא ,ופירש רש”י שהוא יגע וטורח ומחשב להבין
אחד ועשירים במקום אחר’ ,ודרשו זאת מהפסוק “היתה כאניות סוחר ממרחק תביא
טעמו של דבר’ .וכן כתב הגר”ח מוולוז’ין במכתב לנכדו (נדפס בסוף ספר נפש
לחמה” .ביאור הענין הוא שכאשר ישנה סוגיא שעוסקת בנושא מסוים ,לא כל פרטי
החיים) ‘העיקר לאחוז בסברא הישרה ,ואשר אינה ישרה לאמיתה של תורה ,גם אם
הסוגיא מבוארים באותו מקום ,ורק מי שיודע סוגיות נוספות יוכל לדעת את אותה
מחודדת ,אותה תרחק ,וכד דייקת שפיר תשכח שכל גדולי הראשונים והאחרונים
סוגיא לכל פרטיה ועומקה ,וכמו ההבדל בין סוחר שמביא את סחורתו רק ממקומות
לא נשתבחו אלא בסברא ישרה ,כל הישר בסברא גדול מחבירו’ .ואמנם חשוב לדעת
קרובים ,לסוחר שיש לו אניות והוא מביא סחורות מכל מקום בעולם.
כי אין אנו מתיימרים להבין את עומק הסברות עד הסוף ,והגמרא אומרת (עירובין
ד’ דקדוק הלכה -בדרך כלל מי שרוכש ידיעות ומושגים בהרבה נושאים ,נעשה גם נ”ג ).אנן כי אצבעתא בקירא לסברא’ ,והיינו שכמו שאם מניחים אצבע על שעוה
בקיא בהלכה ,ויכול לדקדק הרבה יותר בכל מעשה המצוות שלו. א”א להכניסה לתוך השעוה אלא מעט ובקושי ,כך היא השייכות של אותו דור
ה’ השפעה על האישיות -ידיעת התורה משפיעה על האישיות של האדם ומעדנת לסברא לעומת הדורות הקודמים ,וא”כ ק”ו בדור שלנו ,ולכן אין אנו מחדשים סברות
את מידותיו יותר מכל עסק אחר (גם של תיקון המידות) והופכת אותו לאיש אחר שונות ממה שקיבלנו מהדורות הראשונים ,אולם אין הדבר פוטר אותנו להבין לפי
לגמרי .וידועים דברי החזון איש (אגרות חזו”א א’ י”ג) ‘ואמנם האיש הזוכה לידיעת ערכנו את עומק הסברא במה שאנו לומדים ,לכל הפחות לפי הבנתינו .עוד הביא
התורה [ר”ל שהשכל הניתן בנפש כגרעין בגומת השדה התאחד עם החכמה והיו מרן הגרי”ג כי לימוד בפחות ריכוז או בפחות הבנה ,הרי הוא בבחינת ביטול תורה
לבשר אחד] ,הוא הולך בין אנשים ,ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם ,אבל באיכות.
באמת הוא מלאך ,הגר בין בני תמותה ,חי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהלה’. מלבד ההשקעה המרובה בנושא ההבנה פורח מאד בזמננו גם ענין ההשקעה
ו’ קיום מצות ידיעת התורה -התורה מלמדת אותנו “והיו הדברים האלה אשר אנוכי בידיעות ,נפתחו ארגונים רבים העורכים מבחנים על נושאים שונים ,ובכל אחד
מצוך היום על לבבך ושננתם” ,והיינו לחיות את מה שלומדים ברמה של ידיעה מהם ישנם אלפי נבחנים המשקיעים מזמנם ומכוחם לחזור על תלמודם במטרה
ברורה. לזכור אותו לאורך זמן.
ז’ הרבצת תורה -ידוע גודל מעלת זיכוי הרבים ,שהדבר מוסיף זכויות רבות למי שעל למעשה כפי המבואר בגרי”ס (אור ישראל כ”ז) גם ענין ההבנה וגם ענין הידיעות
ידו אחרים זוכים לתורה ,וע”י ידיעת התורה שייך לזכות גם להרבצת תורה ,ולזכות שניהם נלמדים מהפסוק “ושננתם” ,ושניהם חלק במצות ‘ידיעת התורה’ שכוונתה
את הרבים בתורה ,והרבצת תורה נותנת גם סיפוק גדול לאדם. היא ההבנה והידיעות( ,לעומת המצוה בגוף הלימוד הנלמדת מ”והגית בו יומם
ז’ שלא לשמה -אמרו חז”ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה ,שמתוך ולילה”) ,וז”ל הגרי”ס ‘אמרו חז”ל בקידושין דף ל’“ ,ושננתם” שיהו דברי תורה
שלא לשמה בא לשמה ,וא”כ ניתן לצרף למטרות שלנו בידיעת התורה גם שלא מחודדים בפיך ,שאם ישאל לך אדם דבר ,אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד,
לשמה ,ובלבד שמטרתנו היא להגיע עי”ז ללשמה ,ושלא לשמה בידיעת התורה שנאמר “אמור לחכמה אחותי את” ,ופרש”י יהו מחודדים בפיך ,חזור עליהם ובדוק
שייך שיהיה לשם כבוד ,שהרי מי שזוכה לידיעת התורה הוא אדם מכובד ,וגם עשוי בעומקם ,שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם כו’ ,אמור לחכמה אחותי את שתהא
לקבל תפקיד מכובד בהרבצת תורה ,וכן שייך להגיע ע”י ידיעת התורה לרווח ממון, בקי בה כאחותך שאסורה לך ע”ש .יסוד המצוה הזאת כולל שני פרטים ,א’ הידיעה
ע”י הצלחה במבחנים עם מלגות ,או ע”י משרה תורנית. לרכוש לו הבקיאות בכל חלקי התורה ,שיהיה תלמודו שגור בפיו .ב’ הוא היכולת
ישנם בדבר עוד מעלות רבות ונשגבות ,אולם א”א לפורטם כי רבים הם ,וכל אחד להתחכם בתורה לחדד השכל לשננו ולהישירו שיוכל לישא וליתן במלחמתה של
שטעם את טעם מתיקות לימוד התורה וידיעתה יכול להוסיף בעצמו עוד ועוד תורה ,ולעקור הרים בפלפולו ,ושתי אלה כינו חז”ל בשם סיני ועוקר הרים ,וזהו נכלל
מעלות. גם בכתוב שהביאו חז”ל בגמ’ קידושין הנ”ל “כתבם על לוח לבך” זהו יסוד הבקיאות,
“חציך שנונים” זהו הפלפול והחריפות’ .עכ”ל.
להצטרפות לרשימת התפוצה ולהשארת שאלות יש לפנות במייל v0747962028@gmail.com -או בטלפון 074-7962028שלוחה 6
