אסיפת גליונות - גליונות מובחרים לשבת · Asifes Gilyoines — תולדות (2026-11-09)

גל
יון חדש
ל פ ה ר מבא
מהמשפי אות
ע
דוד נתנאל הרה"ג ר'
ש
שליט ווארץ
"א
פרשת תולדות תשפ"ז
איסור גמור לעיין בגליונות
בשעת התפילה וקריה"ת
החוברות מיועדות לבתי כנסת
על דעת התורמים
נא לא להוציא מבית הכנסת עד לאחר שבת
תוכן העניינים
פרשת וירא בס"ד
גילוי מרעיש בתורה בפרשת השבוע
שאפי' תפילת יראי השם תועיל בתנאי ששתיקה תיהי' חבריא
חבורת הזוהר אתכנשו �����������������������������������������������������������������������������������������3
בשעת התפלה וקריאת התורה אבני אפד
מורינו הרב רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל ����������������������������������������������������������7
כדכתב בספר הקדוש עבודת ישראל להרה"ק מקאזניץ זיע"א פרקי אבות פ"ה מ"ה היכל החת''ם סופר
וז"ל" :ושאר העם המתפללין בכוונה תפלתן ג"כ יוכל להיות שלא תקובל ח"ו במשנתו ותורתו של מרנא ורבנא החת''ם סופר זיע''א ������������������������������������11
תפלתם בעוון האחרים ומכש"כ בשעת חזרת הש"ץ ובשעת קריאת התורה" ,ע"כ. לודמיר
להפצת משנתו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע �������������������������������������15
וזה מרומז בפסוק (בראשית פרק כ' פסוק יז)
תורת אור החיים
מתורת בעל האור החיים הקדוש זי"ע ועכי"א�������������������������������������������������17
בגימטרי' בקדושתו של אהרן
הרה"ק מבעלזא זי"ע������������������������������������������������������������������������������������������21
יסודי העולם
ש – 300 א–1 ו–6 מרנן צדיקי הדור מייסדי החסידות אחר המלחמה ����������������������������������������23
ת – 400 ת – 400 י – 10 משה עבד ה'
י – 10 א–1 ת – 400 מרן הרה"ק בעל ישועות משה מויז'ניץ זי"ע ���������������������������������������������������27
ק – 100 ב–2 פ – 80
ה–5 י – 10 ל – 30 זכור זאת ליעקב
י – 10 מ – 40 ל – 30 הרה"ק רבי יעקב מפשעווארסק זי"ע ���������������������������������������������������������������29
פ – 80 ל – 30 א–1 שם משמעון
ה–5 ך – 20 ב–2
ב–2 ו–6 ר – 200 הגה“ח רבי שמעון הירשלער זצ“ל �������������������������������������������������������������������31
ש – 300 א–1 ה–5 האר"י החי
ע – 70 ת – 400 ם – 40 פנינים מתורתו של המהרא"ל צינץ זי"ע ועכי"א����������������������������������������������33
ת – 400 א–1 א –1
ה–5 ש – 300 ל – 30 באמונתו יחיה
ת – 400 ת – 400 ה–5 המשפיע הגאון הצדיק רבי משה וואלפסאן זי"ע ועכי"א �������������������������������35
פ – 80 ו–6 א–1 מעדני אשר
ל – 30 ו–6 ל – 30
ה–5 א–1 ה–5 הגאון רבי אשר אנשיל שווארץ שליט"א ���������������������������������������������������������37
ו–6 מ – 40 י – 10 פניני הרמב''ן
ק – 100 ה–5 ם – 40 הגאון רבי ישראל מאיר קעניג אב"ד יאקא שליט"א ���������������������������������������41
ר – 200 ת – 400 ו–6
י – 10 י – 10 י – 10 מחמדי התורה
א–1 ו–6 ר – 200 הגאון רבי שלמה שווארץ שליט"א�������������������������������������������������������������������43
ת – 400 ו–6 פ – 80 דורשי יחודך
ה–5 י – 10 א–1 הגה"צ רבי חיים ליברמן שליט"א ���������������������������������������������������������������������47
ת – 400 ל – 30 א–1
ו–6 ד–4 ל – 30 הלכה לסעודת שבת
ר – 200 ו–6 ה–5 הרה"ג משה שניאור זלמן גרוסמן שליט"א �����������������������������������������������������48
ה5- כל האותיות 84 - י – 10 מתיקות הדף היומי
סה"כ 3,535 סה"כ 3,535 ם 40 - הרה"ג רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א��������������������������������������������������49
חמידא דאורייתא
ברכת מזל טוב הגאון רבי יעקב פרידמן שליט''א ���������������������������������������������������������������������51
להבחור החשוב ה"ה ראובן רוזנברג שיחיה
פניני הכהן
המשפיע הרב החסיד רבי יצחק דוב מנדלסון שליט"א����������������������������������55
העומד לימין המערכת ומסייע בכל עת
לרגל שמחת אירוסיו עב"ג תחי' בשעטו"מ הוי זהיר במלאכתך
יעזור השי"ת שיזכו להקים בית נאמן בישראל ויראו דורות ישרים מבורכים הגאון רבי משה אורי בלוי שליט''א ������������������������������������������������������������������56
בברכה פארו עלי
מערכת אסיפת גליונות. הגה"צ רבי אברהם צבי קלוגר שליט"א������������������������������������������������������������57
מעיינות החיים
כ''ק אדמו''ר מטעמשוואר שליט''א ������������������������������������������������������������������61
הלכה ערוכה
ע"פ ההלכה אסור לעיין בגליון בראשות הגאון הגדול רבי אברהם צבי הכהן שליט"א �����������������������������������65
בעת אמירת קדיש הגאון הרב שמואל יוסף שטיצברג שליט"א�����������������������������������������������������69
שערים לתורה
שו"ע (סימן נ"ו ס"א) :יש לכוין בעניית הקדיש מבאר הפלאות
משנה ברורה (סק"א): הרה''ג דוד נתנאל שווארץ שליט''א �����������������������������������������������������������������71
משמחי לב
ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה עניני הלכה ���������������������������������������������������������������������������������������������������������72
לו כתם במצחו וא"ל מפני מה אירע לך כך א"ל מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש .ואפי' משיב נפש
להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א����������������������������������������������������������73
בעניית הקדיש [פרי חדש] .ואין חילוק בין קדיש על תנ"ך או אגדה או משניות [פמ"ג]: מרקחת חיים
הגאון הגדול רבי חיים אלעזר ווייס שליט"א גאב''ד ביתר�����������������������������77
מוקדש לרפואתו השלימה של מרן אדמו"ר רבי ישראל בן לאה אסתר שליט"א עמק הפרשה
לרפואה שלימה הגאון הגדול רבי משה פרידמן שליט''א ����������������������������������������������������������79
סוגיא בפרשת השבוע
הגאון רבי משה פרידמן שליט"א -ישיבה הגדולה טשכנוב �������������������������81
החוברות מיועדות לבתי כנסת במשעולי החסידות
להבין ולהשכיל בדב"ק של תלמידי בעשטה"ק�����������������������������������������������83
על דעת התורמים -נא לא להוציא מהבית כנסת עד לאחר שבת בית העירוב
למעוניינים -ניתן לשלם במחיר סימלי דרך נדרים פלוס קופה חסידים הראשונים בית הוראה לעניני עירובין��������������������������������������������������������������������������������86
מבי מדרשא
משולחנו של מרן הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א���������������������87
מערכת אסיפת גליונות 0733-45-44-99 היכל הוראה
הגאון הגדול גאב''ד היכל הוראה שליט''א ������������������������������������������������������89
לפרסום בחוברת 0733-45-45-17 שיעורי הלכה
לתשומת לב :הקובץ יורד לדפוס ביום ב' בערב הרה"ג ר' מנחם מענדיל גייגר שליט"א�������������������������������������������������������������91
התחזקות ובטחון
עימוד :מאורות -בית"ע 0548463972 במשנת הזרע שמשון�����������������������������������������������������������������������������������������93
אוצר ידיעות התורה
הדפסה :קונטרול פי חירם 6ירושלים 02-9971070 מגיד מישרים הרה''ג רבי אהרן קאהן שליט''א������������������������������������������������95
3
בס"ד ,עלון כסליו תשפ"ז || גיליון 28
58 0
ע"ר 491702
מאמר מערכת
מתוך האפילה מאמר פתיחה:
על פי הטבע -אתה לא קיים!
הגה"ח רבי יחיאל יהושע
הימים מתקצרים והולכים ,ולעומתם מתארכים שיינפלד שליט"א
הלילות והצינה פושטת בעולם .כך הוא דרכו מחבר ספרי 'אש החסידות'
של חורף ,הסתר ואופל .כביכול מפנה החמה את
הבכורה לאפלת הליל .לענן ולערפל.
"ילך רבי שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים" (מעילה יז ,):רשב"י בספר הזוהר הקדוש מבטל
וזהו סודו הגדול של חודש כסלו והאור הטמון את הנהגת הטבע ,ומעמיד את עם-ישראל על יסודות של נסים פלאיים
וגנוז בו .שכן טבעו ומשמעו של אור גנוז ,שהוא
גנוז .שהוא מוסתר .שכלפי חוץ איננו נראה שאי אפשר להבין איך מדבר אדם בלי פה .אבל מעשה ביהודי שנכנס לרופא לאחר בדיקות
ואיננו מורגש .שכל מהותו – אל תוככי הפנים. יצחק נולד ,והעניק לכל העולם כולו מבט אחר על רפואיות ,ושם התבשר ע"י הרופא על מחלה קשה
ימי חודש כסלו הם ימים של אור .בשלהיו – הבריאה ,מבט של אמונה ,מבט של שחוק וזלזול המקננת בגופו ,באופן סופני רח"ל' .יש לך כמה
ימי החנוכה המאירים שבהם מתגלה אותו אור בכל המושג של 'טבע'. שבועות לחיות' בישר לו הרופא' .הכבד שלך נגוע
גנוז שבתורה .שמשמעו כפשוטו – תורת הסוד. כמו כן מעמיד הזוהר הקדוש (תולדות קלז ).יסוד לגמרי ,אי אפשר לחיות בלי כבד'!
האור הגנוז בין בתרי אורייתא .בתוככי השורות, איתן לגבי לידתו של יעקב שהיתה על ידי חתירה יצא האיש מבית הרופא ,שבור ומיואש לגמרי,
בעמקם של התיבות והאותיות. ונכנס למעונו של אחד הצדיקים לשאול בעצתו ,מה
מיוחדת אל המזל העליון שמעל מערכת ההנהגה
הלילות האפלים ,הם סודם של חשכת הגלות של הטבע ,וזה תרגומו' :ויעתר יצחק' -שהתפלל עושים? על פי הטבע אין סיכוי!
המתארכת .והאור הגנוז הוא סוד הגאולה תפלתו ,כי מצד הטבע לא היתה ראויה רבקה דפק אותו צדיק על השולחן ואמר :על פי הטבע
השלמה ,הזוהר הקדוש שבו יפקון מן גלותא
ברחמין .דווקא באלו הלילות ,מתנוצץ אורו של
לבנים ,וחתר חתירה למעלה אל המזל שעל הבנים, אתה לא קיים בכלל! הרי שרה אמנו לא היה לה
ספר הזוהר ומאיר את לילותינו ואת ימינו ,ומאליה שהרי באותו מקום תלויים הבנים ,כמו שמצינו אצל בית ולד ,רבקה היתה עקרה ,על פי הטבע אתה
בוקעת מבין דפי הזוהר תחינת "שתרחמני עוד חנה שכתוב ותתפלל על ה' ,שהתפללה אל המזל לא נמצא בעולם ,לא אתה ולא אבותיך ולא אבות
בגלותי לגאלני" .להאיר את הגלות עצמה ,את העליון שמעל מידות ההנהגה הנרמזות בשם הוי"ה, אבותיך .הטבע אין לו מה להגיד כאן כלל ,מה זה
ימי החושך המתארכים והולכים ,באור הגאולה ואז 'ויעתר לו ה'' .אל תקרי ויעתר לו אלא ויחתר לו. 'טבע'?!
התמימה. חתירה חתר לו הקב"ה מעל הטבע וקיבל אותו ,ואז מדי תקופה אנו נתקלים ב'נס רפואי' .הרופא
כי כוחו של הזוהר עצום ורב .לא רק שבכוחו ' -ותהר רבקה אשתו' מעל לדרך הטבע. המשכיל והמקורח פוקח עינים תמהות ואומר :זה
יגאל אותנו בקרוב ,כדבר רעיא מהימנא .גם ודרשו חז"ל (יבמות סד" :):הביטו לא יכול להיות! האדם הזה חי עשרים
מאת ה' היתה
בתוככי עוצם ועומק הגלות עצמה – הוא מביא אל צור חוצבתם ואל מקבת בור שנה בלי לב! אני לא מבין מה קורה
גאולה .ללומד בו ,לדבק בו ,למתעמק בו. נוקרתם ,הביטו אל אברהם אביכם כאן!
אותיות הזוהר הקדוש ,מטשטשות את מעטה
החומר העבה ,ממיסה את החומות של ברזל
ואל שרה תחוללכם" (ישעיה נא,
א-ב) ,שרה אמנו אילונית היתה,
זאת שיהיה בנין נכון אתה לא מבין! אפשר לחיות בלי
לב ובלי כבד ,לדבר בלי פה ,הקב"ה לא
הסובבות אותו ,עד שכלא היו ,נמוגים והולכים
כולם ,הן פועלות זיכוך עצום בנפש הלומד,
שנאמר :ותהי שרי עקרה אין לה האומה דוקא כפוף לשום דיאגנוזה רפואית ,והוא
שומר לעצמו את הזכות להנהיג עולמו
אחר היאוש
ולד ,אפילו בית ולד אין לה .יצחק
ומחדירות אור זך וטהור אל תוך חדרי הלב. ויעקב שניהם עקורים היו. בלי שנצליח להבין בדיוק איך זה קרה!
וכאותו פך השמן הטהור -הזוהר הקדוש .השמן
הוא חכמת הסוד .השמן אינו מתערב בשאר
המשקאות ,אלא מגביה עצמו וצף מעליהם.
התורה הקדושה מצווה אותנו:
הביטו וראו מאין אתם? ממקום הגמור כאשר המלאך בישר לאברהם את
הבשורה המרנינה ,שתוך שנה יוולד
חכמת הזוהר הקדוש – מרוממת אף היא את גבוה שהטבע אינו שולט שם כלל! להם בן זכר ,באותה שעה צחקה שרה
האדם מעל קטנות המוחין של העולם הזה, ואם כן ,למה לכם להתייחס אל הטבע. בקרבה .היא ידעה את הגיל שלה – תשעים שנה,
ומביאה אותו לידי השגה בגדלות ד' ,לידי יראת ואת הגיל של בעלה – מאה שנה .היא הכירה היטב
כל אחד מאיתנו יש אצלו לפעמים מצב של 'עקר'. את ה'תיק' הרפואי שלה ,לא שייך! אין מצב!
רוממות ואהבת ה' יוקדת. אין לו חידושים ,הכל מתנהל באפרוריות ,הוא לא
שנזכה כולנו לאותה רוממות דעת ,לאור חדש מצליח להוציא פירות ,הכל יבש ומיובש .פעם היו אבל הבורא שואל לאברהם :למה זה צחקה שרה?
אשר יאיר עלינו ,למיגור החושך והסתר הפנים. לו תכניות ,רצונות ,שאיפות ,אך היום הכל כבוי, היפלא מה' דבר?!
אכי"ר. ולאחר שנים כה רבות של ירידות וחוסר הצלחה לא המילים הללו – "היפלא מה' דבר" צריכים ללוות
נראה לו שיש עוד תקוה. אותנו בכל צעד ושעל .ה' אומר לנו ,נכון ,אני
ידידכם ,בערל פריעד במצב כזה ממליצה לנו תורתינו הקדושה" :הביטו יודע את המצב ,ומכיר הכל .שמעתי הכל ,גם מה
אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נקרתם" ,דע לך, שמומחה פלוני אומר ,וגם את הסטטיסטיקות
למיניהם ,אבל האם אני מוגבל לתיקים הרפואיים
כי גם אבותינו עקורים היו ,ובכל זאת יצאה מהם שלכם? יש משהו שמגביל אותי? האם הטבע –
שושלת מפוארת של כלל ישראל .ולכן גם אם בדרך שאני יצרתי אותו – יכול להפריע לי?!
הטבע לא נראה לך שעוד תזכה להיות תלמיד חכם
ועובד ה' ,אך לא אבדה תקוה ולא נכזבה תוחלת, כאשר הבטיח השי"ת לאברהם אבינו (בראשית יב,
כנְּׁשו ּ
ִת ַּ
לסדר קו א ְ
ז) "לזרעך אתן את הארץ הזאת" האמין בכך לגמרי,
והיה לעת ערב יהיה אור .אל יאוש! באמונה פשוטה וטהורה .הקב"ה העלה אותו
הלימוד וכתב הרה"ק רבי צדוק מלובלין זי"ע (דברי למעלה מן הטבע ,מעל המזלות ומעל ההגבלות,
לתזכורות03.30.66666 >,
האישי סופרים ,אות טז)" :מאת ה' היתה זאת ושם ציוה לו 'צא מאצטגנינות שלך'! צא מכל
שלך שיהיה בנין האומה דוקא אחר היאוש הקטנויות של הטבע ,פקח עינך וראה את האפסיות
הגמור ,שלא האמין שום אדם ואפילו המוחלטת של הטבע ,וכך נולד לו בנו יצחק ,אשר
פרטים מענה אנושי לכל עניין! שרה שתיפקד עוד ,כי זה כל האדם כל מהותו מבטא 'שחוק' וזלזול בכללי הטבע ,כמו
שלוחה 0בין השעות 13:00-16:00בצהרים ועדכונים: הישראלי להאמין שאין להתייאש כלל, שפירש רש"י (בראשית יז ,יט) וקראת את שמו
דלעולם השי"ת יכול לעזור ,והיפלא יצחק -על שם הצחוק.
1 מה' דבר". איך נולד יצחק? איננו יודעים ואיננו מבינים! כמו
4
צעידה בעקבות
גדולי הדורות בהגותם בסילודין אַרי ֵה ַלי ִׁש ְמ ֹ
קום ְ
בספר הזוהר הקדוש יקותיאל יהודה גנזל
רוגזא שנקראת 'ברוך' והכרזת :איזדראסטוו לרשב"י
לרגל
ההילולא
הרה"ק הרבי רבי ברוך ממעז'יבוז' זי"ע
קדישא ח"י
כסליו
"השולחן-הטהור ביום ל"ג בעומר היה נשגב "כשאגיע לעולם העליון ,אתחיל באמירת פרקי אותה שבת עילאית ָׁש ַבת הרה"ק בעל 'אוהב
ויקר מאד ונמשך למשך שמונה שעות רצופות!" תהלים עד שדוד מלך ישראל יבוא למחיצתי; ישראל' מאפטא זי"ע בצל הדרתו של נכדו בן-בתו
הצדיק היה נכנס כשהוא לבוש במלבושי שבת לאחר מכן אלמד את הזוהר-הקדוש עד שרבי שמעון של הבעש"ט הקדוש זי"ע ,הלא הוא הרה"ק הרבי
וחג ונהרה גדולה שפוכה על פניו הטהורות. בר יוחאי ייכנס לחלקי .ומה נאה יהיה הגן בו נחסה רבי ברוך ממעז'יבוז' זי"ע .בעת עריכת השולחן-
בצל דוד המלך ורשב"י האלוקי"... הטהור בליל שבת-קודש ,ביקש ה'אוהב ישראל'
הרבי רבי ברוך זי"ע גילה את טעם השמחה
בהילולת רשב"י: על עצמו העיד" :כשאני פותח את ספר הזוהר- מהצדיק ממעז'יבוז' שיישא דברי אלוקים חיים,
הקדוש ,כל רז לא אניס לי!" משלא נענה ,ניסה שוב למחרת בצפרא דשבתא
"כאן בעולם-הזה פוסקים את ההלכה דרך-כלל ומששוב נמנע הצדיק ממעז'יבוז' מאמירת 'תורה',
לפי תורת הנגלה .בכל מקום בו מתגלעת מחלוקת
בין תורת הנגלה לבין פסקי הזוהר-הקדוש, ֻר ְגז ָא ׁשֶאִ יהִ י ְמ ָב ְרכָא: חזר הרב מאפטא בעת סעודה שלישית ,עת
הזוהר הפתוח בעת ההסתלקות רעווא דרעווין והפציר שוב.
מכריעים את הדין כפי השולחן-ערוך והפוסקים.
אולם בעולם העליון פוסקים ומכריעים תדיר "אני יכול לומר זוהר הקדוש" ,נענה הרבי רבי
שורש נשמתו של צדיק זה היה במעמקי הזוהר-
כדעת רשב"י בזוהר-הקדוש .נמצא שדווקא ביום ברוך.
הקדוש.
בו עלה ונתעלה רשב"י לעולם העליון; הוא היום נטל את ספר הזוהר בידיו והחל אומר ,שורה אחר
דרכו בקודש היתה מתוך רגזנות רבה עד
בו הגיע לעולמות בהם פוסקים הלכה כמותו. שורה.
שלפעמים כשהיו מתדפקים על דלתו מבקשי
ולכן ,בו ביום הוא יום השמחה הכבירה". ישועה היה מגיב ברגזנות ולפעמים אף בקללות משנאמרו שורות ספורות ,קם ה'אוהב ישראל'
באחת השנים בעת עריכת שולחנו-הטהור קם נמרצות ,כשבכך היה ממתק הדינים ופועל ממקומו ומיהר לנוס החוצה.
והכריז ברעד" :ברוך הבא רבי שמעון בר יוחאי"
נ ְַפ ׁשוֹ ּ ְ
ישועות בשיבור כל איתני הטבע.
ופלצות גדולה נפלה על הנוכחים. כשהגיעה אישה בוכייה וזועקת על ישועה דחופה, הוֹרה הִ ְת ַע ְּל ָפה:
הַט ָ
והיה פעם שהחזיק בזוהר-הקדוש והצמידו ללוח השיבה הצדיק ברגזנות גדולה עד שתלמידיו כל רז לא אניס לי
ליבו ואמר בהתפעלות" :הייליגער רבי שמעון. מקורביו הרהיבו עוז ותמהו .השיבם" :תדעו שכל תלמידיו וחסידיו שדלקו אחריו מצאוהו בחוץ
איך קען דיר ,און דו קענסט מיר!" (-רבי שמעון קללות רגזניות היוצאות מפי ,ברכות גדולות הן!" שוכב מעולף.
קדישא ,אני יודע ומכיר אותך ואתה יודע ומכיר ופתח בפניהם את ספר הזוהר-הקדוש בפרשת
אך בקושי עוררוהו ושאלו" :מה לרבי כי נסער
אותי) .עוד הכריז" :רבי שמעון הקדוש ,אתה רבי וישב (קפד ,א) וקרא" :אית רוגזא ואית רוגזא ,אית
כל-כך מאמירת הזוהר-הקדוש ,מה ראה שאנחנו
אמת שלנו .משה רבינו עליו השלום נתן לנו את רוגזא שאיהו מברכא עילא ומתתא ,ואקרי ברוך!"
לא ראינו?"
התגלות התורה ואתה הענקת לנו את פנימיות (-ישנו רוגז שהוא משפיע ברכה למעלה ולמטה
התורה!" והוא נקרא 'ברוך'). השיב ה'אוהב ישראל'" :ראיתי שהוא אומר את
הזוהר-הקדוש ממש כפי שרבי שמעון בר יוחאי היה
חסידים מסרו בדחילו על אותה שנה בה פתח מופלא ומשומם היה שבשעה שהסתלק מן אומר"...
בעת עריכת שולחנו-הטהור את הזוהר-הקדוש העולם ,היה ספר הזוהר הקדוש פתוח בעת
ולימד וביאר מעמוד השער את הנכתב" :ספר לימודו בקטע זה" .רוגזא שאיהו מברכא עילא בפעם אחרת נכחו סביב שולחנו-הטהור של הרבי
הזוהר מהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי". ומתתא ואקרי ברוך"... רבי ברוך'ל צדיקי דורו וגם בעל 'אוהב ישראל'
זי"ע בתוכם .כל אחד מהצדיקים שפע דברי תורה
ּ ָבר ּו ְך ּ ָ
וביאר" :ספר הזוהר -הספר המזהיר ומאיר .מהתנא
האלוקי -הספר אשר הוא מלמד אותנו אלוקות ש ְמעוֹן:
הַבא ַר ִּבי ׁ ִ ואורה ,ולאחר מכן פתח הרבי ממעז'יבוז' את ספר
הזוהר-הקדוש ,קרא ממנו בדביקות ולאחר מכן
ודרכי עבודת הבורא ודביקותו יתברך .ומחברו הוא הילולא דבר-יוחאי
-רבי שמעון בר יוחאי". קם ממקומו והכריז" :איזדראסטוו (-ברוך הבא,
שמחה גדולה ורבתית היתה נחגגת במעז'יבוז' ברוסית) רבי שמעון בר יוחאי!"
המקורות מהם נשאב המאמר :בוצינא דנהורא; כתבי ר"י שו"ב; מאמר ביום ל"ג בעומר .הילולא דבר יוחאי.
מרדכי; בניין שלמה; שלשלת היוחסין -קאפיטשניץ; אמת ליעקב; ויש בשני סיפורי קודש אלה כדי ללמדנו במדרגת
ארץ החיים; אור הגנוז. הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה זי"ע סיפר: השגת הזוהר-הקדוש של צדיק זה ,שהתבטא:
עדויות מבני ה'חבורה' -משלוחה 7
הללו מ מערכה בנויה לתלפיות. גילוי שמימי נורא!
נותרתי לרגע קט אחזה בי התפעלות כלשהי ,מדרשה כה נפלאה ,אך ברצוני לספר מעשה נורא ,שארע עמי היום – כ"ה אלול ,שהותיר
בזוה"ק
השבתי אל לבי ,כי מה יופי יש בכך ,כאשר מקורו בבינה היתירה אותי עומד משתומם על הארה שמימית מופלאה לה זכיתי עין רמזי אתכנשו תשפ"ז
הלזו. בעין. אעלה כמה גרגרים שעלו ברעיוני לרגל
מהלכי השנה החדשה תשפ"ז:
זה היה כאמור בשעות הבוקר .בשעה אחת בצהרים ,יש לי הנני זוכה ב"ה להתנזר מפגעי הטכנולוגיה .היום לפנה"צ נגש
לקוח מ
אלי אברך מהכולל בו הנני לומד ,ואמר לי :אתה חייב לראות חברותא קבועה בכולל ,עמו אני לומד את עמוד הזוה"ק שלנו 'איתכנשו' (מלא) בגימטריא תשפ"ז!
הרגשת .]AIב'אתכנשו' ,בו נמצאים אנו יחד באותו מסלול .סדר הלימוד דרשה נפלאה שהוכנה ע"י הבינה המלאכותית [המכונה
היתה זו דרשה שהכין אחד ממכריו ,לכבוד שבת שבע ברכות תשפ"ז – נוטריקון פתח שבעים תיקוני
אלי את לאחד מתומכי הכולל שהוא מחזיק ,והוא רצה לדרוש דרשה היומי אז היה בפרשת וירא ,דף ק ,.וכה מסופר שם בזוה"ק: זוהר ,וכן :תהא שנת פרסום זוהר – והרי
מחידוש משולבת מעניני הפרשה – נצבים וילך ,ענין החזקת רבי אבא הגיע לעיר אחת ,אמרו לו אנשי המקום דרוש על שתהא מובטחים אנו כי בהפצת ופרסום לימוד
לאחר הגדול ,הפסוק 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה' אותם למדו התורה וגם ענין אחרית השנה .והוא מראה לי את הפלא הזוה"ק נזכה לצאת מגו גלותא ברחמי
ביומו, איך המציאה הבינה המלאכותית ברגעים ספורים דרשה בנויה
שמוען ק - .חיהפ
לתלפיות ,ברעיון נפלא על הפרשיות נצבים וילך ,ש'נצבים' הוא בספרי חכמה שכתבו בני קדם .כשסיימו להרצות את דבריהם בקרוב ,בהאי שתא תשפ"ז אי"ה.
מלוה א 'עומד' ו'וילך' הוא 'הולך' ,וע"פ הפסוק 'ונתתי לך מהלכים בין אמר להם רבי אבא' :בני ,קריבא דא למילין דאורייתא' ,אמנם
מהחיים העומדים האלה' ,שהמלאך נקרא 'עומד' והאדם נקרא 'הולך' ,הדברים קרובים להיות כמו דברי תורה ,אבל יש לכם להתרחק
ועל ידי החזקת תורה ,הופך האדם להיות מ'עומד' ל'הולך' .ממש מספרים אלו ,כדי שלא יסטה לבכם מאחר הקב"ה ,כי הספרים
חברי אתכנשו יקרים! לשיתוף עובדות לזיכוי הרבים :קו אתכנשו 0330-66666שלוחה ,7או בפקס 153-330-66666 :או במיילA033066666@gmail.com :
2
5
גחלי אש מכבשונם
של צדיקי הדורות
במעלת לימוד פתח ואמר מעשה ולקחו
הזוה"ק לאורו של
הזוהר הקדוש
עובדא דחכימא
לשון הזוהר מסוגל לנפש
צדיקי הדורות הפליגו בעוצם מעלת וגדולת קריאת
תעלומה ושמה :העיר שכם
תיבות הזוהר הקדוש ,ואפילו ללא כל הבנה ,ונצטט סיפור על מפגש בדרכים מדבריות ודם שנספג
אחדים מהם:
עד שאוציא אתכם מדרך מסוכנת זו ונגיע אל הדרך בשעה שביקש הגה"ק רבי חיים פאלאג'י זי"ע ,רבה
כתב בספה"ק "שארית ישראל" (שער ההתקשרות הטובה ,העוקפת". הראשי של קהילת איזמיר בטורקיה ומגדולי הדורות,
שער הא' דרוש ה' מאמר ב')' :בענין לימוד זוהר לעורר את הלבבות להתרחק מכל שמץ עוון; היה
הקדוש אמר בשם הקדוש ר' אהרן מזיטאמיר שזוהר צעדו חרישית אחריו עד שיצאו מהנתיב. מעורר ומדגיש את טומאת העוון והעבירה ,כשיהודי
הקדוש צריך לאומרו בלא ביאור ,כי התיבות כשיצאו ,פתח וסיפר להם על מסוכנתו של השביל: חלילה מועד ונכשל ,שלא רק הוא עצמו מיטנף ברוח
והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את העוון ,אלא אף המקום בו נעשתה עבירה ,נספגת בו.
האדם לאין סוף יתברך'. ָהיֹה ָהיָ ה הדבר לפני כך וכך שנים כששניים צעדו יחדיו כדי לעורר את הלבבות הוא היה מצביע על עיר מוכרת
וכן כתב בעל ה"בני יששכר" (הגהות מהרצ"א לספר בדרך ,שניהם היו כהנים ,האחד היה תלמיד-חכם ויודע מאד :שכם.
'סור מרע' ,אות ט')' :מקובל בידינו שגם מי שלא ספר והשני עם-הארץ .מסוכן לו לתלמיד-חכם לצעוד האם נתתם לב לחשוב איך זה שדווקא בשכם ,מקום
יודע כלום ,לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה'. יחד עם עם-הארץ ובכל זאת עבר אותו תלמיד-חכם מנוחתו של יוסף הצדיק ,אין קהילה יהודית ולו זעירה
וצעד יחד עמו (מקור האיסור מבואר במסכת פסחים ביותר?! יותר מכך ,במהלך הדורות נעשו עוד ועוד
והגה"ק מקאמרנא זי"ע כתב (הקדמת ספר עצי עדן): ניסיונות להקים במקום קהילה יהודית וכל הניסיונות
'על כן בני ואחיי תרגילו עצמכם ללמוד בדברי הזוהר דף מט ,ב :אמר ר' אלעזר ,עם הארץ אסור להתלוות לא צלחו (נספר על אחד הניסיונות :היה זה רבי מנדל
והתיקונים בשקידה ,ומי שלא ראה אור הזוהר עמו בדרך ,שנאמר :כי הוא חייך ואורך ימיך ,על חייו לא ורנר ,מי שהקים את 'בתי ורנר' בירושלים ,שפעל ואף
מתוקים מדבש ,לא ראה מאורות מימיו ולא טעם חס ,על חיי חברו לא כל שכן .כלומר ,אם עם-הארץ לא השיג משאבים רבים ,והקים קהילה יהודית בשכם ,אך זו
טעם התורה ,ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה, מיהרה להתפורר ולא החזיקה מעמד) .רבי חיים בעצמו
חס על חייו והראיה שאינו עוסק בתורה שהיא הנותנת מספר על "תלמיד חכם אחד מתושבי ארץ ישראל",
אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון חיים ,יש לחשוד שמא יקפח את חייו של מי שמתהלך
הנפש מאוד ,ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני ש"השתדל לסובב נתיבות כדי לעשות יישוב בשכם,
הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת'. עמו). בבית הכנסת וטבילה ותלמוד תורה ...ולא אסתייעא ליה
מילתא ,כי לקח אותו אלוקים בעודו עסוק בזה".
וכן מובא בספר "אור צדיקים ודרך סעודה" להגר"מ ואכן ,את אשר הזהירו מפניו חז"ל ,התרחש - - -
והשאלה מרתקת :מדוע? מה הסיבה ש'שכם' לא
פאפירש זי"ע (סימן א' סעיף ט"ז)' :ומי שלא זכה באמצע הדרך קם הכהן העם-הארץ ורצח את נפשו של מצליחה להיבנות?
להבין הזוהר אף על פי כן ילמוד ,כי הלשון של הכהן התלמיד-חכם שהתלווה אליו. כדי להבין ,היה רבי חיים זי"ע מפנה את תשומת הלב
הזוהר מזכך הנשמה'. למסופר בזוהר-הקדוש.
ובספה"ק "דגל מחנה אפרים" כתוב לאמר (ליקוטים דמו של תלמיד-החכם נספג בקרקע המדברית והרצח
הנתעב בהתרחש במקום ,הותיר חותם של צרה וסכנה. *
ד"ה ישקני)' :על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש באותו היום עשו רבי חייא ורבי יוסי את דרכם
הוא מסוגל לנשמה ,אף שאינו מבין כלל מה "מאותו יום והלאה" ,סח האיש לרבי חייא ורבי יוסי,
במשעולים המדבריים.
שאומר ,כמשל הנכנס לחנות של בושם ,אף על פי "הפך המקום למסוכן וכל מי שחולף במקום ,מסתכן
שלא לקח כלום ,מכל מקום ריח טוב קלט עמו'. בדרך הילוכם הם הבחינו באיש המתקרב לעברם ,צועד
בחייו .המקום הפך לשורץ שודדים והורגי נפשות כי באותו הכיוון .רבי חייא ראה ונענה" :עדיף שנמהר
וכן מובא במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים (דף הקב"ה תובע בכל יום ויום את דמו של אותו תלמיד- ללכת ,להתרחק מהאיש .שכן מי יודע ,אולי עם הארץ
תקע"א)' :ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן, חכם .ולכן ,כל מי שמכיר את השבילים כאן ,יודע היטב הוא או אפילו נוכרי ואסור ללכת ולצעוד יחד עמו"...
מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר שזוהי דרך שאסור לעבור בה". אולם רוח אחרת היתה עם רבי יוסי ,שהציע" :מוטב לנו
הקדוש ,אף שאינו מבין כי מה איכפת ליה שאינו להמתין ולראות את האיש ואת טיבו ,אולי הוא בכלל
מבין אפילו הכי הוא סגולה'. * תלמיד-חכם שטוב לצעוד יחד עמו".
וכן כתב הגה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק זי"ע (סדר סיים רבי חיים פאלאג'י זי"ע את סיפורו ולימד: הם המתינו בצד.
הלימוד ,אות ב')' :לימוד הזוהר הוא שלימות גדול הוא התקרב אליהם ,נעצר ואמר" :התורה אומרת -לפני
שכם היה מקום שנספג בעוון .וכלשון רש"י בפרשת
אל הנפש ואף על פי שאינו מבין ,הלשון של הזוהר עיוור לא תיתן מכשול .מכאן שכשאדם רואה את חברו
לבד מסוגל מאוד'. וישב" :שכם ,מקום מוכן לפורענות -שם קלקלו שהוא עיוור לדבר מסוים ,מוכרח הוא להאיר את עיניו
השבטים (-במכירת יוסף) ,שם עינו את דינה ,שם כדי שלא ייכשל .אף אני כן ,רואה אני שהנכם עומדים
ובספר "ערוגת הבושם" להרה"ק רבי משה גרינוואלד
מחוסט זי"ע כתב (הנהגות צדיקים -הנהגות ישרות): נחלקה מלכות בית דוד". להמשיך לצעוד בדרך זו ואתם עוורים ולא יודעים
שמדובר בדרך בלתי טובה ,שביל מסוכן ממש .בואו
'דף זוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי מקום שקלקלו בו ,מקום שנספג ברגעים של היפך רצון אחרי ואוליך אתכם למחוז חפצכם דרך מעבר אחר ,נקי
בישא ,והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה'. ה' -לא יכול לפרוח ולצמוח! מחשש סכנה".
צאו וראו עד היכן כוחו של עוון... שמחו קדושי עליון והודו" :ברוך הקב"ה ששיגר לנו
שליח טוב ,לכווננו אל הדרך הטובה!"
מקורות :זוה"ק בשלח מט ,ב; ספר 'תנופה חיים' ,דברי הימים האיש היסה אותם" .אל תתעסקו ואל תדברו בשום דבר
ניצוץ אחד:
עדויות מופלאות מחברי חבורות הזוהר אִ ְת ּ ַכ ּ ְנש ּו
אֹוריְ ָיתא ,וְ לָ אּכִ י הּוא ַחּיֶ יָך וְ א ֶֹרְך יָ ֶמיָך ַ -מאן ְּדזָ כֵ י ְּב ַ
סימנא מילתא בריש שתא
ִא ְת ְּפ ַרׁש ִמינָ ּה ,זָ כֵ י לִ ְת ֵרין ַחּיִ יןַ ,חד ְּב ָעלְ ָמא ֵּדין וְ ַחד באחרית השנה החולפת ,הייתי זקוק הללו מתעים את האדם מהשי"ת!
ְּב ָעלְ ָמא ְּד ָא ֵתיִּ .דכְ ִּתיב ַחּיֶ יָךְּ ,ת ֵרי .וְ כָ ל ַמאן ְּדיִ ְת ְּפ ַרׁש לחיזוק בלימוד הזוה"ק .במוצאי נותרתי משתומם על המראה האלוקי שנגלה מול עיני! קטע אה ,אך
ר"ה תשפ"ז קיבלתי על עצמי היתירה
ִמינָ ּהּ ,כְ ַמאן ְּד ִמ ְת ְּפ ַרׁש ִמן ַחּיֵ יַּ .ומאן ְּד ִמ ְת ְּפ ַרׁש ֵמר' בזוה"ק המדבר על דרוש מאותו פסוק בדיוק של 'ונתתי לך
להתחזק בזה ,נטלתי אפוא את מהלכים' ,יחד עם המסר הצמוד לכך שאין לעיין בו כי הוא
ִׁש ְמעֹוןּ ,כְ ִאיּלּו ִמ ְת ְּפ ַרׁש ִמּכֹּלָ א. החוברת לידי והתחלתי ללמוד .מה לקוח מספרי חיצונים! יש לי
נדהמתי לגלות בהשגחה פרטית ק שלנו
ּתֹורה
תרגוםּ :כִ י הּוא ַחּיֶ יְך וְ א ֶֹרְך יָ ֶמיְך ִ -מי ֶׁשּזֹוכֶ ה ַּב ָ הרגשתי כמין פצצת תאורה מן השמים ,איך רשב"י שלח הלימוד
את המילים הללו הפותחות את אלי את ההוראה הישירה והקולעת ,שלא אתפתה להתפעל
וְ ֹלא נִ ְפ ָרד ִמ ֶּמּנָ ה ,זֹוכֶ ה לִ ְׁשנֵ י ַחּיִ ים ֶ -א ָחד ָּבעֹולָ ם ק:
חוברת הלימוד שלי [פ' תרומה מחידושי תורה הנובעים ממקור בלתי טהור. וש על
ַהּזֶ ה וְ ֶא ָחד ָּבעֹולָ ם ַה ָּבאֶׁ ,שּכָ תּוב ַ'חּיֶ יָך'ְׁ ,שנַ יִ ם .וְ כָ ל קמב ע"ב]' :בליליא דנפקא יומא לאחר מעל שנה בה הנני זוכה לקבוע לימוד בזוה"ק דבר יום ם למדו
ִמי ֶׁשּנִ ְפ ָרד ִמ ֶּמּנָ הּ ,כְ ִמי ֶׁשּנִ ְפ ָרד ִמן ַה ַחּיִ יםִּ ,ומי דדינא וכו'' ,ותרגומו' :בלילה של ביומו ,קיבלתי כזו הארה שמימית ,בו נתגלה לי איך רשב"י דבריהם
מוצאי ר"ה' .ראיתי בכך איתות מלוה את בני החבורה העוסקים בתורתו על כל צעד ושעל
ֶׁשּנִ ְפ ָרד ֵמ ַר ִּבי ִׁש ְמעֹוןּ ,כְ ִאּלּו נִ ְפ ָרד ֵמ ַהּכֹל. אמנם
גלוי וסימן הנשלח אלי במיוחד מהחיים .השי"ת יעזור שנזכה לשנה נטורה ושמורה.
חיים יעקב קלהפולץ – בית שמש
התרחק
זוה"ק ח"ב פו: מן השמים ,כי לימוד הזוה"ק רצוי ספרים
י .רוזנבוים -בני ברק
ומקובל ועלי להתמיד בכך.
3
תובנ+ה מחכימה 6
ידוע מה שאמר הרה"ק רבי שלמה'קע מזוויעהל
חַב ַ+ריּ ָא
אִ ְ+ת ּ ַכ ּנ ְׁש ּו ְ
זי"ע ,מי הם אלו הזוכים לנסוע למירון בל"ג
בעומר ,אלו שקבלו הזמנה מרבי שמעון! ומי
הם אלו הזוכים לקבל הזמנה מרשב"י? אלו
שנוסעים! כי אם הם נוסעים ,אות הוא שהוזמנו. הרה"ג ר' נחמיה שלום שליט"א חברי אִ ְת ּ ַכ ְנּש ּו בגילוי לב
מנהל ת"ת בני הישיבות ,רחובות
כיוצא בדבר ,ועוד יתירה מזו ,אפשר לדרוש
בשבח חברי החבורה הקדושה 'אתכנשו',
שכביכול קבלו 'הזמנה' מיוחדת מרשב"י ,לכנוס מנגינה מיוחדת לאמירת הזוהר הקדוש...
להיכלו וללמוד מתורתו .אכן זו זכיה רבתית, 'מכת חשמל' לדורותינו ,כי הפנימיות של הזוה"ק ש .שלום רב למעלת כבודו ,הזכות לשמוע מפי מר,
שרק מי ש'הוזמן' זוכה לכך ,אך ההיכל פתוח הוא, מעוררת את הלבבות ,וזה מה שנותן לנו חיות. על מעמדו של לימוד הזוה"ק בקרב יהדות תימן
וכל אחד מוזמן להכנס שעריו ברינה... ואכן רואים בחוש ,שמי שלומד זוהר ,מרגיש איזו המעטירה.
הרגשה עילאית רוחנית ,סיפוק נפשי מסוים .גם ת .ספר הזוהר הקדוש היה חלק בלתי נפרד
אנשים חלשים ברוחניות ,הזוה"ק מעורר לבם. מהווי חייהם של יהודי תימן .הללו היו מקדימים
ב .הויזמן – בית שמש אצטט מלשונו של ספר "פלא יועץ" (אות ז' ,זוהר), לעלות על יצועם בלילה ,והיו משכימים השכם
שם כותב דברים נפלאים אודות לימוד הזוה"ק: לפנות בוקר להגות בתורה ,ואחד מסדרי הלימוד
העיקריים היה הקריאה בספר הזוה"ק .היו יושבים
'לימוד ספר הזוהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש, בצוותא חדא וקוראים בזוה"ק לאט ובנעימה.
ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות שלא לדבר על גדולי תימן ,חכמי שרעב ,שהזוה"ק
הרבה ,הוא חשוב לפני הקב"ה ,כדכתיב 'ודגלו עלי היה ממש לחם חוקם ,כמו רבי שלום שרעבי ,רבי
ּ ְכז ַֹהר ָה ָר ִקי ַע מַ ז ְִה ִירים
אהבה' פירשו רז"ל 'ודלוגו עלי אהבה''. מרדכי שרעבי ,רבי חיים סינואני וכל חכמי מחוז
והוא ממשיל זאת לתינוק שאינו יודע עדיין לדבר שרעב ,אצל כולם היה הזוה"ק וכל תורת הקבלה
כראוי ,ומדבר חצאי תיבות עם שגיאות ,אך אביו ללחם חוק.
לעילוי נשמת מבני ה'חבורה' ואמו שמחים ונהנים לשמוע את קולו המפטפט. יהדות תימן ספוגה כידוע במסורת אבות העוברת
כך גם הקב"ה נהנה ושמח לשמוע את קולו של זה מדור דור .וכאשר הגיעו המשכילים בשעתו
הרב החסיד ר' חיים מרדכי ב"ר משה ז"ל גרין הלומד ,למרות שקורא עם שגיאות וללא הבנה. להחדיר את לימודי ההשכלה רח"ל ,היה חלק
מחבר פירוש 'לב ירושלים' על הירושלמי ומוסיף' :ומי שיודע ספר ומבין דברי הזוה"ק מנסיונם לצנן את האמונה התמימה בדברי הזוה"ק,
בכך קיוו שיוכלו להשפיע על הקהל את דעתם
נלב"ע ח"י אלול תשפ"ו הפשוטים ,ימצא בו טוב טעם ודברים מתוקים הקלוקלת ,אך מזימתם לא עלתה בידם.
מדבש ,ומוסרי השכל שמושכים לב האדם לאביו
שבשמים'. ליהדות תימן יש כידוע נעימה מיוחדת בכל תפילה,
עדכוני וחידושי את+חדשו
כך גם יש מנגינה מיוחדת ללימוד הזוה"ק .נעימה
וזאת יעיד כל אחד ,שיש בזוה"ק המון קטעים עריבה מיוחדת ,המעוררת את הלבבות .גם הילדים
היכל אִ ְת ּ ַכ ּנ ְׁש ּו השווים ממש לכל נפש ,הרבה דברי התעוררות משתתפים פעילים בקריאת הזוה"ק ,ומלמדים
וחיזוק להבין מה אנחנו פועלים ועושים .זה מעניק אותם לקרוא עם המנגינה המיוחדת.
שלוחה - 6למקרה עיכוב קבלת ערכת הדואר. לאדם הבנה מהי החשיבות של כל מצוה או תפילה
קטעי הזוה"ק הנאמרים בסעודות שבת ,נאמרים על
שהוא מקיים או מתפלל ,מה גרם בזה שאמר את
אנו משקיעים מאמצים רבים ועצומים ,בכדי שכל חבר יקבל את 'פסוקי דזמרה' ,וכד'. ידי כולם יחד בנעימה קדושה .בחג סוכות ,יש סדר
ערכת הדואר החודשית שלו לביתו בעתו ובזמנו. לימוד מיוחד בספר 'חמד אלקים' ,שבו יש לימוד
הרי זהו אחד הגורמים שאינם מניחים לאדם לשבעת ימי הסוכות לכבוד שבעת האושפיזין.
שלוחה מיוחדת קיימת ב'קו אתכנשו' – שלוחה ,6לעדכון על להתעלות ,כי הוא אינו מכיר בחשיבות הדברים
בעיות בקבלת ערכת הדואר החודשית בזמנה .שלוחה זו פעילה בין ובכל יום נלמדים מאמרים לכבוד האושפיזין של
שהוא עושה ופועל .אך כשלומד זוה"ק ,נוכח אותו היום .למשל על אברהם אבינו ,יש קטעים
התאריכים כ'-כ"ג לחודש. לראות אלו דברים נפלאים הוא עושה על ידי כל מהפרשיות הקשורות אליו ,וגם את זאת אומרים
אם לא קיבלתם עדיין את הערכה לחודש הבא עד תאריך כ"ג לחודש מצוה ומצוה שהוא מקיים .הוא רואה בזוה"ק את בצוותא כל בני המשפחה כמו במקהלה ,וזה מרגש
הקודם ,נא עדכנו בשלוחה זו ,ונשלח במיוחד עבורכם את הערכה ריבוי העולמות שיש ,ונכנסת בו ההכרה 'איני איש מאד.
החודשית במשלוח דואר אישי עד הבית תוך 5ימי עסקים ב"ה. פשוט ,אני הקטן הנמצא כאן בעולם ,יכול ליטוע
יודגש כי זהו שירות מיוחד בעלות גבוהה מאד ,ובאם קיבלתם את שמים וליסוד ארץ ,יש לי כח להפוך עולמות ,אני ש .ממש מפליא! מהי אם כן סיבת התפשטות לימוד
הערכה בימים הבאים ,נא עדכנו אותנו בהתאם. פועל נשגבות ,אני חשוב ,אני יכול לפעול דברים הזוה"ק דייקא בדורות האחרונים ,ולא בדורות
לצד זאת ,הוספנו מוקדי חלוקת חוברות בערי הארץ ,ומי שלא הגיע גדולים בגבהי שמים .כל מילה שלי וכל פעולה שלי ראשונים שהיו קדושי עליון?
אליו הדואר החודשי ,יוכל לגשת למוקד הקרוב אל ביתו ולקחת את חשובה ופועלת גדולות ונצורות' ,הרי זה מרומם ת .ראשית דבר ,הואיל ויעודו של ספר הזוה"ק
החוברת האישית. את האדם ומעניק לו עוז ותעצומות. הוא להביא לימות המשיח ,כמובא בזוה"ק 'בספרא
למידע על מיקום המוקד הקרוב לביתכם ,צרו קשר עם משרדנו חכם בן ציון אבא שאול מעורר ,שכדאי לכל אדם דא יפקון ביה מן גלותא ברחמי' ,הרי שזו הסיבה
0330.66666שלוחה 0 לקרוא בכל יום קטע בזוה"ק ,כי זה מזון לנפש לגילויו במיוחד בדור אחרון.
ומעורר את האדם. אך הסבר מופלא לכך מביא הרב פינקוס זצ"ל ,שיש
כשלומדים זוה"ק שמים לב למשהו מעניין מאד, כיום דבר הנקרא 'מכת חשמל' -אדם שנמצא על
אישור הלימוד החודשי שיש בו הרבה מאד ביטויי רגש והתפעלות. סף קריסת מערכות ח"ו ,אם רוצים לעורר אותו
כידוע לכולנו ,עיקר תפארת החבורה היא ,כאשר כל אחד מהחברים החבריא קדישא ורשב"י עצמו מביעים הרבה ולהחזיר את המערכות לפעולה ,נותנים לו 'מכת
משלים את חלקו בלימוד החודשי ,ומאשר זאת בהקשה על הסיפרה ביטויי רגש ,על חידוש בתורה ששמעו עתה ,שהיה חשמל' .אך זה מועיל רק לאדם שנמצא כאמור
,1בשידור הטלפוני המיוחד המשוגר לכלל החברים החל מיום כ"ג שווה להם כל חייהם רק לשמוע דבר זה בלבד ,ועוד במצב קשה מאד .אבל לאדם בריא ,אם יביאו לו
לחודש. כהנה .שזה עצמו מאד מעורר את הלב לראות עד מכת חשמל ,זה עלול להזיק לו מאד ואף להמיתו
כי זה סוד החבורות ,שכל אחד מסיים את חלקו ,וכך כל בני החבורה כמה התרגשו והתפעלו חכמי התורה מכל חידוש ח"ו .כי לאדם בריא ,מכת החשמל עלולה לעשות
מסיימים את כל הזוה"ק ,וזוכים להיות קשורים באילנא דחיי בקשר או דרוש מחודש .וזה גם מלמד אותנו עד כמה יש את הפעולה ההפוכה.
של קיימא ,אשרינו! להתייחס לכל דיבור בתורה. כך גם הדורות הקודמים ,היו בדרגה מאד גבוהה,
במקרים חריגים בהם מחמת אונס לא הצלחתם להשלים הלימוד, לפיכך עלינו לשבח את סדר הלימוד של 'אתכנשו', הם היו כביכול במצב תקין ובריא ,וממילא הזוה"ק
מוצע בזה שירות מיוחד של עזרה וסיוע בהשלמת הלימוד ע"י שלומדים בחבורה ובצוותא בכל יום כמה דקות ותורת הקבלה לא נצרכה להם .לעומת הדור שלנו,
אברכים משלימים ,במסירת סדר הדפים בהקשה על שלוחה 2 בזוה"ק ,וזוכים לכל הדברים הסגוליים הללו. הנקרא 'עקבתא דמשיחא' -והעקביים הרי נושאים
בשידור החודשי. כשראיתי בשעתו את הפרסום של 'אתכנשו', את כל משקל האדם ,ולכן העקב חייב להיות
יצוין כי ניתן לאשר את הלימוד גם במערכת 'נדרים פלוס' ,בתיבת אמרתי לנפשי הנה מצאתי את מבוקשי ,כי כאמור מחוספס ,אין בו מדי הרבה רגישות ,וגם לא יותר
'אתכנשו' .וכן בשלוחה 9בקו מערכת 'אתכנשו' ,החל מתאריך כ"ג ענין לימוד הזוה"ק מוחדר בנו מגירסא דינקותא, מדי כלי דם ומערכת עצבים ,העקב הוא עור קשה
לחודש ,ואין צורך להמתין לשידור הטלפוני. וב'אתכנשו' זוכים להתחבר לזה בצורה הנעלית שיכול לסבול עליו את משאוי הגוף.
ביותר ,וזה אכן מאד מחבר ומרגש .ואני קורא לכל כך גם הנשמות שלנו הם מהעקביים ,הם בבחינה זו,
אחד ואחד להצטרף לחבורה קדושה זו ,המקרבת נשמות מחוספסות ,חלשות בעניני רוחניות לעומת
את ביאת הגאולה ברחמי. הדורות הראשונים ,ולכן תורת הזוה"ק היא כמו
להקדשת ימי לימוד תורתו מגן לנו -זכויות הלימוד של אלפי בני החבורה בחודש זה מוקדשת להצלחת ולע"נ:
וחוברות זוה"ק
כ"א כסליו י"ב כסליו י"ב כסליו ג' כסליו
לזכות בדבר ישועה ורחמים ולע"נ הר"ר יהונתן לוי הי"ו לרגל שמחת לע"נ הרה"ק בעל ה"בת עין" זי"ע לע"נ הרה"ק בעל ה"בת עין" זי"ע הר"ר משה יוחנן רוזנבוים הי"ו
צרו קשר 0330.66666 :שלוחה 0 נדבת הרה"ח א .אויערבאך שליט"א נדבת הרה"ח שלמה וייס שליט"אי לרגל שמחת החלאקה לבנו מנדל ני"ו
יזכו לגדלו לתורה וירא"ש
החלאקה לבנו יהושע ני"ו
יזכו לגדלו לתורה וירא"ש
וזכות הרבים בידכם תהא תלויה בזכות אדוננו בר יוחאי בזכות אדוננו בר יוחאי
4
פרשת צו -פרה תשפ"ד
7
וזהו ספה"ק אבן שלמה
הרה"ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי זי"ע
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וגו' .
פרשת תולדות תשפ"ז
והנה
ועלה
הרה"ק רבי משה סופר זי"ע
ספה"ק חת"ם סופר –
טבעת האפד
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש
שדה ויעקב איש תם ישב אהלים (בראשית כה ,כז). מטבע לשון הספרים הקדושים
יעקב ,שהרי ראהו יושב אוהלים ,רק עשו הטעה אותו
ויראה לי כי לא טעה יצחק בצדקתו של שטבע מורנו הרב זצ"ל בשיעוריו
להיותו עוד יותר מדקדק במצות מיעקב ,ולא עלה על דעתו שיתגדל בביתו מי שחונף בעבודת ה' אשר הוא
ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא
יותר רע מעובד הצלמים ,ומכל שכן שיהיה גם עובד עבודה זרה ,על כן לראותו אותו יותר מדקדק מיעקב,
ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (בראשית כה ,כא)
וחשב צאתו השדה כמו דרך קדמונינו להתבודד בשדה להשיג מושכלות ,וגם כי כבד את אביו יותר מיעקב, יצחק אבינו עליו השלום ,שהיה כל מגמתו
ורצונו וכוונתו רק למלאות החסרון בהשכינה
ובסוף פרק קמא דמגילה (טז ,ב) ילפי חז"ל דגדול תלמיד
אולי סבירא ליה מעשה גדול מתלמוד (קידושין מ ,ב),
יצחק לה' לנכחהקדושה כביכול ,וזהו 'ויעתרוהנה
ההיפוך ,מכל זאת היה נראה ליצחק שזה שנאמר לאברהם תורה מכיבוד אב ואם ,אבל מסברא חיצונה י"ל
אשתו' ,היינו עבור השכינה שהיא לנכח
( נדרים לא ,א) ,שזה נאמר על עשו בכורו ,בו יתקיימו כל
(בראשית כא ,יב) כי ביצחק יקרא לך זרע ,ולא כל יצחק אשתו' ,כי עקרה היא' דייקא ,ואז ממילא
א
ברכת אברהם ויקרא שמו עליו ,ובראותו יעקב צדיק גדול מאוד יושב אהלים ,וראה בדעתו שזה לא נברא נפקדה גם כן רבקה אשתו.
אלא לצוות לזה ,להיות לעזר ולהועיל לעשו לעבודת ה' ,ואמנם עשו יגדל ממנו ובו יקרא שם ה' ,שפט יצחק אוהב ישראל פרשת תולדות בד"ה ויעתר יצחק
מצדקתו של יעקב והנה
כמה רב חילו של עשו א. *
זהו שנאמר 'ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו',
ומאת ה' היתה זאת ,כי על ידי זה היה יצחק שמח וטוב לב בשעת הברכה ,ומלא רצון וחדוה ,בראותו השכינה נקראת אשה ,וכשהתפלל יצחק
(בראשית כז ,כט) הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ,וידע ילדיו שניהם צדיקים גמורים ,ובאמרו התפלל לנוכח השכינה ,שהייתה מתפללת כל
מלא חדוה
לא יהיה למה
שראוי ,איך
הוא
ונשגב ,ראוי גם שזה העבד שהוא מוסר לבנו הגדול הוא צדיק תיבה עמו.
זרע קודש פרשת תולדות בד"ה א"י ויעתר הג'
ממקומה הראוי על ידי צנור רצון כראוי בשעת ברכה ,ואלו היה ורצון ,וזאת השמחה גרמה שהמשיך הברכה
ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'
וסופו אובד ,איך היה מצטער ונאנח ,ואיך היה יכול לברך
רשע עריץ עבודה זרה
יצחק יודע שבנו השני עובד ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך (בראשית כה ,כב – כג)
של עשו ליצחק היא גרמה הברכה ליעקב .ועל זה נאמר
ולהמשיך רצון שוכני סנה אל יעקב ,נמצא רמאותו לדרוש את ה' ,שיגיד לה מה תהא בסופה .שני
על ידי עקבה ורמיה של עשו אוחזת ידו של יעקב. (שם כה ,כו) וידו אוחזת בעקב עשו ,רצ"ל גוים בבטנך ,גיים כתיב ,אלו אנטונינוס ורבי,
שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא
ורבקה על ידי שנאמר לה בנבואה (שם כג) ולאום מלאום יאמץ ,כשזה קם זה נופל (רש"י שם) ,הבינה לפי בימות החמה ולא בימות הגשמים (רש"י)
ובפרשת
היה סובל בטוב ,ולא מאמץ ומתגבר נגד
הניתן לעבד לעשו מעשה יעקב ומנהגו אם הוא היה ובאמת
היינו צערו כיון שראתה גודל צער העיבור,
עבד ה' עשו ,אלא ע"כ נהפוך הוא יעקב הוא בחיר ה' ,ועשו הוא המתאמץ כנגדו ,על כן ידעה לאהוב את של יעקב בגולה ,הלכה לדרוש מה תהא
בסופה ,היינו בעקבתא דמשיחא ,קטני הדעת,
יתברך נתכנו עלילות ב. יעקב ,ולו שלא יוכלו לסבול הצער ועוני ,השיב לה,
הסוף והקץ יהיה בעושר וגדולה כאנטונינוס
זי"ע מדינוב אלימלך צבי רבי הרה"ק – דכלה אגרא ספה"ק
ורבי ,והיינו כמו שנאמר (בראשית טו ,יד) 'ואחרי
כן יצאו ברכוש גדול' ,וכן לעתיד כנודע.
הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
( בראשית כז ,ב) .יש לדקדק לא ידעתי לשון עבר ,הול"ל לא אדע
דברי ישראל פרשת תולדות בד"ה ותלך לדרוש
לשון הוה .אך הוא דהנה רצה לברכו וציוה להביא לעצמו מאכל לאכול ולשתות מעדנים ומטעמים, ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת
ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה (בראשית כה ,לד)
לא רצה למלא תאוותו להלעיטו מן האדום
היובעולם צדקתם וקדושת כיוןצדיקים
שנתגלה צדיקיםוהנה
עבודה זרה – מעובד
בין הל"ו וחנופה גרוע
נחשבים הגיאות
כולם אין למהועוד,למנהיגילבארזי"ע
רבינו בחיי, יוקשהכתב
הדבר א .בספר "חובות הלבבות" (שער יחוד המעשה פ"ד)
שכותב שצריך שיהא המצפון רבה על הנגלה ,וביותר במה נעשה לבד ,כמו שאובסין גמל ,כי א.בלחם
אומרים על רבינו ה"חתם סופר" שהוא "חובות הלבבות" חי [א לעבעדיגע "חובות הלבבות"] ,וכך חזינן מדברי קדשו כאן .וכדאי להוסיף מעשר ותרומה כמה מצות לקט שכחה ופאה
ישראל )ורואים בזה מה שהיה מעיק על לבו של אותו צדיק השאמלויער רב ,בהיותו מכהן כרב בישראל ונצרך והשיב האב הרה"ק ר' מרדכי'לע לעומת בנו" :א שיינע תכלית וואלט געווען אז צדיק
מה שכתב על זה ה"בני יששכר" [או הגה"ק מבוטשאטש זי"ע בעל "אשל אברהם"] ,שמה שכותב בספה"ק "חובות הלבבות" שחנופה חלה ,חשב כשיאכל הלחם הזה ייטב לבו,
לדרוש ברבים דרשות ולהורות לעם בני ישראל דרך הישר( ,יסופר שהרה"ק רבי נח מלעכאוויטש זי"ע הדור זאלן זיין צדיקים בנסתר אזוי ווי בנגלה-] "...איזה פנים היו לנו לוּ היו הצדיקי
היא יותר חמורה מעבודה זרה ,כן הוא כותב "בחקירתו בשכל" ,כלומר שעל פי השכל והסברא הישרה כן הוא ,וכמבואר בארוכה שם והכתוב מפרסם רשעתו ,אף כי 'ויאכל וישת',
שעבודתםגםהק' שנתגלה לעיני הרואי בחוץ,[...
יותר ,אלא דיש מפניבגלוי
שחמורה עליהם שרואים
וכמובן העונש כמו
היא מיתה בפנימיות בחז"ל )עי'
בעבודה זרה שמובאכן ,דהרי
אין הדברזי"ע מלעכאוויטש
שלהלכה מרדכיהא ודאי הרה"ק רבי
הלבבות ,אך פני אביו בחובת הבכורה',מאת
נראה ומכל מקום 'ויבז עשו אתשאל פעם
מכירים אינו אף אחד ממאה מגודל עבודתם שיגעו בעבודת הבורא בסתר לבם ובהצנע לכת שאין ודור, דור בכל נסתרים צדיקים ל"ו בלא
כן סברא שכלית לבאר שחנופה תהא גרוע יותר אפילו מע"ז. מתקיים העולםמכלשאין מה):
הצדיק, שזהו רבותא ,שאף שאכל סוכה
מלחם
נסתרים אף שצדיק מפורס צדיקים הל"ו בין נמנה אף להיות שאפשר מדבריו היוצא הגדול כהמגיד עליון הצדיקי אותם
ב .שמעתי מדודתי ע"ה [שהיתה גם כן דודתו של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל] שהתגוררה בצפת ת"ו בעת שהתגורר שם הרה"קשכל כן אם ונמצא הקדושה, עליו אבינו
בעבודתם ויעקב
העולם מקום עמד ברשעתו כמקדם,
נסתרים ונעלים מעין כל חי. המה
וכל ,עד מדרגותיומכל
שגבעולם הזה
מהבליוגודל האמיתי
פרוש שצדקותו
מאטיל היה הוא ,כיון
והרה"ק ר' מבארדיטשוב
למגורי חותנו, צעיר סמוךאברךלוי"
ה"קדושת
קארלינער ,בהיותו שלמה
מסלאנים זי"ע מרדכיר'חיים
הרה"ק נתינת לחם.
ותלמידיו הק',רבי הרביידיר' בער
השלום רצה לעשות לו טובה על
שבמשך השבוע לא היו יכולים לידע אנה ואיה יוכלו למצוא אותו ,שהיה מתבודד בין היערות ומשוטט בעולמות העליונים לפעמים שפתי צדיק פרשת תולדות אות י"ב
למשך שבוע שלם ,ורק לקראת שבת קודש היה חוזר לביתו ,וכשראוהו נכנס לעיר וצבע שערו היתה דומה מאוד ללבן [שהיה ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו
בלאנד"ע מאוד] ,היו אומרים "הנה זה ה'ווייסע מלאכ'ל' [-מלאך א
הלבן] בא"... ועשו אחיו בא מצידו (בראשית כז ,ל)
וזאת ידוע שמרן הבעש"ט הק' זי"ע לא היתה דעתו נוחה מריבוי התעניות ,דלא כל אחד ראוי לזה ,ויש בענין זה כמה סיפורים ,ונספר 'ויהי' לשון צער ,כאשר נמצא איש הפכפך
אחד מהם .פעם שאל אחד מגדולי המתנגדים לצדיק אחד מהחסידים" ,הייתכן שאין דרככם להתענות ,והרי דבר ידוע הוא שכך במעשיו ,אשר בשעת עשיית המצוה הוא
היה נוהג הבעש"ט בראשית דרכו טרם התגלותו ,שהיה יוצא מביתו בתחילת השבוע להתבודד בין ההרים והיערות ,ורק לקראת בבחינת יעקב ,וכאשר 'יצא מאת פני יצחק
שבת היה הוא חוזר לביתו ומשך כל השבוע היה הוא מתענה ,ולמה אם כן הנכם כל כך מתנגדים לתעניות?" ,וישיבהו הצדיק" ,למה אביו' ,בגמר תפילת ועבודתו ,והנה חוזר
לא תבין ,הבעש"ט הק' הרי היה לוקח עמו ביציאתו מביתו שק מלא לחם שיספיק למאכלו משך כל ימי השבוע ולא חשב כלל לסורו ,נהפך לאיש אחר ,והנה 'עשו אחיו בא
להתענות ,אמנם בהיותו מתבודד ומשוטט בדעתו בעליונים ,מרוב דביקות שכח לגמרי מהעולם הזה ,והיה חוזר לביתו כלעומת מצידו'' ,מצידו' ,כי הסטרא אחרא גובר עליו
שבא עם השק ההוא עדיין מליאה ששכח לאכול את הלחם". בתאוות העולם הזה.
תפארת שלמה פרשת תולדות בד"ה ויתרוצצו
א
הרה"ק רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי זי"ע
צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה וגו' .
8
והנה
אהבת שלום – הרה"ק רבי
ספה"ק הצדיקים הגדולים שכל עבודתם ומה ענין זה לברכות ,אך הוא דזה ענין
מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע הקודש רוח עליהם שתשרה כשרוצים להבורא ית' בשמחה ובטוב לבב ,ובפרט
מטיבים את לבם בשמחה ובטוב לבב ,כי העצבות דבר מגונה בעיניהם אזיועלה
ואברכהו מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא
ומונע העבודה ורוה"ק ,וזה עניני סעודות מצוה וסעודות שתלמידי חכמים
ואוכל גם ברוך יהיה (בראשית כז ,לג) .ואיתא במדרש (ב"ר סז ,ג) וז"ל,
מסובין בה שעל ידי התענוג הגשמיי מטיבין את לבם לרוה"ק.
דהנה וזה מ"ש בדברי חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ,נצחו מוטב
מכל ,מכל מה שנברא בששת ימי בראשית .ולהבין זה הענין הוא כך,
הפסוק ידוע שעשו היה מסטרא דנחש הקדמוני ,ועל כן תרגם אונקלוס על
בדוקה יותר רפואה
ואם לא כו' ואם לאו יזכיר לו יום המיתה ,הוא
נחש מתורה וקר"ש ,מה הוא המניעה שלא יזכיר לו תיכף וינצל מכל רע ,אך היא (בראשית כה ,כז) איש יודע ציד איש שדה ,גבר נחשירכן ,שהם ב' תיבות
ירכן ,שהיה נחש חקוק על יריכו כדאיתא במדרש (ראה ציוני עה"ת).
בודאי שאינו ראוי לעורר יראה פחותה הלזו המביאה לידי עצבות אם לא על
ויעקב אבינו ע"ה היה תיקון חטא אדם הראשון ,על דרך אמרם ז"ל
(ב"מ ההכרח שיראה שאין עוזר לו נגד היצה"ר על כן מוטב לו לבא לידי עצבותצדוהנה
מכניע פד ,א) שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון ,והיה
ולא יעבור על התורה לשמוע לעצת היצה"ר ,אבל כל זמן שיש באפשרי לעמוד
ועל אכן גנב לברכות, ונהפכו הקללות, ל"ט בחינת הקדמוני נחש דעשו סטרא
נגד היצר הרע באיזה תחבולה אחרת ירחיק את עצמו מיראת העונש ומזכרון
יום המיתה בכדי שלא יבא לידי עצבות ,כי עי"ז ירע לבבו ולא יעבוד את
יעקב את הברכות (עי' זוה"ק תולדות קמג ,א) ,והיתה תועלת גדולה לדורות
וגם ופליט.שריד
ישראל נשתייר
משונאיהן של לא
לולא זאת והנה
הבאים ,כי השי"ת בשמחה ויסתלק ממנו הרוה"ק ,הגם שהיראה הפחותה הלז נצרכת
מאד לשפלי המצב אשר אין להם יד ושם בגדולות ונפלאות עבודתו ית"ש,
דנחש ההשתחואות של יעקב (בראשית לג ,ג) היו להכניע קליפתו של עשו סטרא
לגדולי הערך היא יראה פחותה מאד כמבואר הענין בזוהר בראשית אית
רישיה, הקדמוני ,על דרך הש"ס (קידושין כט ,ב) על כל כריעה דכרע נתר חד
יראה ואית יראה וכו' ,ע"ש.
מסטרא
דנחש שהן הקללות
ל"ט מכניע
הקליפות ,וביטל היה
ידי זה
כי על
והנה יצחק אבינו מדתו מדת היראה ,אך היה מתנהג תמיד ביראת
הקדמוני ,ונהפכו לל"ט ברכות.
הרוממות שהוא מתוך שמחה ומעולם לא עלתה על דעתו יראת
נמצא שיעקב אבינו ע"ה בשעה שלקח הברכות היה בבחינה של
קודם ורוה"ק לברך השכינה
העונש ,וזה היה הענין בכאן שהיה רוצה שתשרה עליו
מורגשין הטעמים שכל מן, בחינת שבת, בחינת הראשון, אדם חטא
ברוח קדשו את אשר גזר הבורא שראויין אליו הברכות אזי צוה לעשות לעצמו
אמרם ז"ל (ב"ר יא ,ב) ברכו במן בו (יומא עה ,א) מצד גודל הברכה ,על דרך
מטעמים לשמח את לבבו ואז תשרה עליו רוח הקודש.
וקדשו במן .וזהו כוונת המדרש מכל מה שנברא בששת ימי בראשית ,היינו
ובזה נבא אל הכוונה ,שהיה רוצה לומר לבנו ענין הנרצה ,דהיינו שרוצה
מ"ן, קודם החטא .וזהו ואוכל מכ"ל בטרם תבא ,פירוש ,מכ"ל בגימטריא ובפרשת ובאמת
לברכו ,על כן בהכרח שיהיה זה מתוך שמחה ,על כן יעשה לו
וזהו והיינו שיצחק אמר לעשו שטעמתי טעם מן ,טעם של קודם החטא,
מטעמים ,ובכדי שלא יקשה לו הדבר לבנו הלא מדתו מדת היראה ושמחה
ולזה בטרם תבא ,פירוש ,קודם בואך בחינת עשו בחינת נחש הקדמוני.
מה זו עושה ,על כן הקדים מאמרו והודיע לבנו שמעולם שמר את עצמו
כדאיתא ואברכהו גם ברוך יהי"ה ,פירוש ,כי לעתיד יהיה השם הוי"ה יהי"ה
מיראה הפחותה ,ואמר :הלא תראה "הנה נא זקנתי" ואף על פי כן עדיין
הל"ט בהאר"י ז"ל (ליקוטי תורה זכריה יד) ,ואזי יושלמו ויגמרו הברכות ויתבטלו
"לא ידעתי יום מותי" ,מעולם לא עלתה זאת בידיעתי ומחשבתי הזכרת יום
דעתיקא (זוה"ק נשא קללות ,ויהפכו לל"ט ברכות בסוד ט"ל תחיה ,ט"ל אורות
הבאה מתוך
המיתה ,שהוא יראה הפחותה ,רק אני מתנהג ביראת הרוממות
קכח ,ב) ,וזהו גם ברוך יהי"ה ד. שמחה של מצוה ורוחב לב על כן "ועתה שא נא" וכו' ,והבן ג.
ובמה שכותב החת"ס ,שלכן נסובו מן השמים שיצחק לא ידע מפעליו הגרועים של עשו בנו ,בין גדלות הבורא ובין שפלות עצמו ,באופנים הללו יוכלו לעבוד כל ישראל ואף הפשוטים ,וזהו
א .במה שכותב שצריך שיהא המצפון רבה על הנגלה ,וביותר יוקשה הדבר למנהיגי זי"ע ועוד ,כולם אין נחשבים בין הל"ו צדיקים כיון שנתגלה בעולם צדקתם וקדושתם,
כדי שיברך את יעקב בשמחה שלימה ולא יהיה שרוי בצער על מצב בנו השני ,יצויין ששני "ונועדו אליך" על ידי זה "כל העדה" ,אך לא כן האנשים המורמים מעם ,שלהם מספיק העצה
ישראל )ורואים בזה מה שהיה מעיק על לבו של אותו צדיק השאמלויער רב ,בהיותו מכהן כרב בישראל ונצרך והשיב האב הרה"ק ר' מרדכי'לע לעומת בנו" :א שיינע תכלית וואלט געווען אז צדיקי
צדיקים מתנבאים בסגנון אחד ,ובדרך זה ממש מובא גם ב"שם משמואל" (שהובא לקמן) ,ע"ש .של גדלות הבורא לחוד המרומז בפסוק הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים וגו'" ,ואם באחת
היה הדור זאלן זיין צדיקים בנסתר אזוי ווי בנגלה-] "...איזה פנים היו לנו לוּ היו הצדיקים עמוזי"ע
מלעכאוויטש
כשעדייןנחהיו כוחותיו
שהרה"ק רבי הישר( ,יסופר
מוויז'ניץ זי"ע ה"אמרידרךחיים"
לדרוש ברבים דרשות ולהורות לעם בני ישראל
ויצויין שמורי ורבי הרה"ק בעל
יתקעו" היינו בה"ן אחת ,כלומר הן לה' אלקיך וגו'" ,ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל"
לך" ,בפנימיות כמו שרואים עליהם בגלוי בחוץ ,[...שעבודתם הק' שנתגלה לעיני הרואים וינתן )עי'
שאלתךבחז"ל
שמובא הרה"קמאמה"כ (אסתר ה ,ו) "במשתה היין מה
זי"ע מלעכאוויטש מרדכי רבי בעידן אביו
חדוותא את מאת פני פעם
הפורים בימישאלאומר
שלהם סגי במדה זו לבד של גדלות הבורא להתגבר על יצרם.
טובא ,אינו אף אחד ממאה מגודל עבודתם שיגעו בעבודת הבורא בסתר לבם ובהצנע לכת. דעתיהמכירים
בדיחא שאין
דור ודור,
והיהישועות,בכל
מינינסתרים
צדיקים
כל בלא ל"ו
לפעול מתקיים
מסוגלים שמחה העולם
זמן הזאת שאין
שהוא סוכה מה):
שבעת
עוד ביאר רבינו ה"אמרי חיים" זי"ע בדרך זה ,מה שאמרו ז"ל (תענית ה" ):יעקב אבינו לא מת",
אותם הצדיקי עליון כהמגיד הגדול היוצא מדבריו שאפשר להיות אף נמנה בין הל"ו צדיקים נסתרים אף שצדיק מפורסם שכלגדולות. ונמצאזכואם כן
לישועות הקדושה,
ישועה אז, בעבודתםוביקשו
העולםשהתעקשו וכל אלו
דהכוונה שלא הצריך לבוא לבחינת "יזכיר לו יום המיתה" ,והספיקה לו העצות של "תורה
החברא הוא ,כיון שצדקותו האמיתי וגודל שגב מדרגותיו המה נסתרים ונעלים מעין כל חי. מבארדיטשוב
איש - לוי"
מלאטש ה"קדושת
"דער קארלינער,
בתמיהה: אומר שלמה
היה ר'
זי"ע הרה"ק
חיים" הק',
ה"אמרי ותלמידיו
בעל ורביבער
הרה"ק הרבי ר'
ג .מורי
וקריאת שמע" שהם דברים המשמחים ,להתגבר בכוחם על היצר הרע .וכן פירש בזה מה
קדישא -זאל מיר דערמאנען אז ס'איז דא א באשעפער אויפ'ן וועלט?!" – והיינו כמבואר שאיתא בזמר "אליהו הנביא" (בזמירות מוצאי שבת)" ,איש שלא טעם טעם מיתה וקבורה",
בדברי קדשו של ה"אגרא דכלה" ,שמביא למאמר חז"ל "יצרו של אדם כו' נצחו מוטב ואם לאו שאליהו הנביא היה במדריגה נעלה עד מאוד ,שמעולם לא היה חסר לו להשתמש בעצות של
יזכיר לו כו'" ,וכפירושו של ה"יערות דבש" שלכך מתחילים בתורה וקריאת שמע ,כיון דאלו א "מיתה וקבורה" דהיינו יזכיר לו יום כו' ,והספיק לו העצות המשמחות של תורה וקריאת שמע
העצות עדיפי טפי כיון שאין בהם עצבות .ועל דרך זה היה מפרש רבינו ה"אמרי חיים" זי"ע
שהם עניני גדלות הבורא.
הכתובים בפרשת בהעלותך (במדבר י ,ב-ד)" ,עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו' ותקעו בהן ונועדו
ד .ידוע מה שהעיד הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז על ג' צדיקים שהוא הכירם שהיו בבחינת אליך כל העדה פתח אהל מועד ,ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל".
אדם הראשון קודם החטא :א) רבו הק' רבי נפתלי צבי מראפשיץ ,ב) הרה"ק רבי קלונימוס
וכה ביאר בקדשו בהקדם המובא בספה"ק "צמח צדיק" דמצינו ב' פעמים תיבת "הן" בכתובים,
קלמן מקראקא בעל "מאור ושמש" ,והג) הרה"ק רבי מאיר'ל מאפטא בעל "אור לשמים"
כתוב אחד אומר (דברים י ,יד) "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים" ,שרומז על גדלות הבורא,
והיינו דרך השמחה ,ובפסוק שני כתוב (שם לא ,יד) "הן קרבו ימיך למות" ,שרומז על שפלות זכותם יגן עלינו .ומובא עוד מצדיקים שהעידו על הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע שהיה הוא
עצמו .ורמז הכתוב שמשה יעשה "שני חצוצרות וגו' " ,היינו שני אופנים להלחם עם היצר הצר ואשתו הצדקת מרת מלכה ע"ה בבחינת אדם וחוה קודם החטא.
הצורר ,ודרך אחד מועיל אף לפשוטי עם שאין יודעים את התורה ,שיתעוררו להיטיב דרכיהם עוד מסופר על הרה"ק רבי אייזיק'ל מקאלוב זי"ע שהיה אדם חלוש עד מאוד והיה לו מחלה
על ידי הזכרת יום המות ,אך התלמידי חכמים "ראשי אלפי ישראל" להם לא חסר לבוא למדת בעורו עד כדי שלא היה יכול לסבול בגדים ,ואפילו בעת שהיה לבוש הוכרחו להלבישו בגדים
"יזכיר לו כו' " ,שיש בזה חסרון גדול שיוכל להביא את האדם לידי עצבות .ובאמת אף באדם קלים שעשו מנייר ,ולפעמים אף זאת לא היה ביכולתו לסבול .פעם אחת בעת גודל חלישותו
כשלא היה יכול להיות עם מלבושים ,נכנס אליו אחד מגדולי תלמידיו (כמדומה שהיה זה [בנו אחד ישנם מצבים שונים וכמובא בספה"ק ,ולפעמים האדם נמצא במוחין דגדלות ובהרחבת
הדעת ,ואז מספיק להתגבר על היצר עם גדלות הבורא ,ואם ח"ו הוא במצב ירידה בבחינת חורגו] הרה"ק רבי שאול אב"ד קאליב זי"ע – וכמובן שלא נתנו במצבו זה לכל אחד להיכנס אליו) ,ושאל לו הרה"ק
קטנות המוחין ואין מועיל לו להתגבר על יצרו עם תורה וקר"ש שהם עניני שמחה וגדלות מהרי"א מקאליב "וויאזשוי זשעה איך אויס?" [-איך הנני נראה?] ,והשיב לו תלמידו "אזוי ווי
הבורא ,בעל כרחך ובאין ברירה ישתמש בעצה של "הן קרבו ימיך למות" ,שהוא יזכיר לו יום אדם [הראשון] קודם החטא" ,ואמר לו הרה"ק "אזשוי זשאלסטו לעבן" [-כן תחיה אתה] ,והיה
לתלמיד זה אריכות ימים מופלגת [וכנראה שזאת נסבב לו מן השמים לזה התלמיד כדי שיזכה לזקנה המיתה ,שפלות עצמו.
וזאת רמזה לנו התורה הק'" ,ותקעו בהן" -אותיות ב' ה"ן -הן לה' אלקיך וגו' והן קרבו ימיך וגו' ,מופלגת].
ב
9
אבן ישראל
ליקוטי עניינים מחיי קדוש ישראל מויזניץ זי"ע
כפי שנאמרו על ידי מורנו הרב זצ"ל
פרק י"ז – יחל ישראל (ג)
את התיבות 'המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים' ,ואריך בנעימה יהא זהיר ב(זמן)תפילת המנחה
בתיבת 'ובריותיו' כפי הנוסח המקובל בבית ויזניץ ,ותנועתו זו של רבינו האהבת ישראל זי"ע היה זהיר ביותר להתפלל תפילת מנחה
רבינו האהבת ישראל זי"ע נחקקה בעצמותיו ,כשלאורך שנות בעוד היום גדול ,ולא עם דמדומי חמה.
המלחמה הנוראה ,התחזק בהעלותו את זכרון תנועתו זו של רבינו
את דבריו היה סומך בדברי חכמינו ז"ל (ברכות ו" :):לעולם יהא
האהבת ישראל זי"ע ,בכוחה הצליח לעבור את מאורעות המלחמה
אדם זהיר בתפילת המנחה ,שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת
מתוך שלוות הנפש.
המנחה" ,וביאר הכוונה ,כי יהיה האדם זהיר להתפלל תפילת מנחה
נסיעתו זאת הייתה על ידי שחותנו שהיה השוחט באויוואר נשא מבעוד יום ,כי אף אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה שהתפללו
בזיווג שני את בתו של החסיד המפורסם רבי מרדכי חנא פוקס זצ"ל, בזמנה ,בעוד היום גדול.
אשר כמעט ולא היה נוסע מחצר קדשו של רבינו האהבת ישראל זי"ע, *
אמנם כאשר נסע רבינו האהבת ישראל זי"ע לקארלסבאד ,הגיע רבי סיפר הגה"צ רבי אהרן צבי בריסק זצ"ל אב"ד טשעקא ,כי פעם
מרדכי חנא זצ"ל לבקר את בתו באויוואר ,אז ראה אותו רבי אברהם אחת נכנס אל רבינו האהבת ישראל זי"ע באמצע היום ,ושאל אותו
זצ"ל ,וכשנוכח לראות בגודל מעלת רבי מרדכי חנא זצ"ל ,התפעל רבינו האהבת ישראל זי"ע ,אם כבר התפלל מנחה .משהשיב בחיוב,
הימנו ביותר ,ועל כן החליט כי רבי שיש לו חסידים כמוהו ,מוכרח הוא נענה רבינו האהבת ישראל זי"ע ואמר ,אזוי זענט איהר אזא פראסטע
להיות אצלו ,ואז נסע להסתופף בצל רבינו האהבת ישראל זי"ע על יוד ווי מיך (-כלום הינכם יהודי מגושם כמוני ,כדרכו שהיה מדבר על
שבת קודש ,בה שמע כאמור את תפילתו של רבינו האהבת ישראל עצמו בלשונות גנאי) ,והוסיף ואמר ,כי כיום כל מי שרוצה להיקרא
זי"ע. 'רבי' ולהיחשב בעיני האנשים ,מאחר להתפלל תפילת מנחה.
* הדבר היה חידוש גדול ,שכן רבינו האהבת ישראל זי"ע זהיר היה
אמירת התהלים בלשונו שלא לדבר על הזולת ,ובוודאי שלא לגנות אחרים או לצערם
רבינו האהבת ישראל זי"ע היה שופך את נפשו בנעימה מיוחדת באונאת דברים ,אך בכל זאת כלפי עניין זה של תפילת מנחה בזמנה,
בעת אמירת פרקי תהלים ,וכן העיד הרה"ק רבי יצחק ישעיה שהדבר היה נוגע בנפשו ,יצא רבינו האהבת ישראל זי"ע מגדרו בכדי
מטשעחויב זי"ע הי"ד ,כי כאשר שומעים את רבינו האהבת ישראל להורות דרך לרבים להקפיד ביותר על הדבר.
זי"ע אומר תהלים ,קען מען אויסגיין פאר זיסקייט ,שיכולים לבוא עד *
בשמחת נישואי הרה"ק רבי ברוך ה'מקור ברוך' מסערט ויזניץ זי"ע
לכלות הנפש מרוב מתיקות ונעימות.
בנו של רבינו האהבת ישראל זי"ע עם בת הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע,
בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע הרה"ק רבי יששכר בעריש שהתקיימה בבעלזא ,אמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע לרבינו האהבת
מזידיטשויב זי"ע בעל 'מלבוש לשבת ויום טוב' לגרויסווארדיין למשך ישראל זי"ע ,כי יראה למהר להתפלל מנחה בזמן ,כי החתן והכלה
כמה שנים ,כשלאחר מכן עבר להתגורר במונקאטש .באותה תקופה שרויים בתענית ואינו רוצה לעכבם מלאכול .השיב רבינו האהבת ישראל
שמע פעם את רבינו האהבת ישראל זי"ע אומר תהלים ,ועל כן הגיב זי"ע ואמר ,כי מצידו לא יהיה כל מניעה בדבר ,ואכן התפלל תפילת
ואמר לרבינו האהבת ישראל זי"ע ,ויז'ניצער רבי ,איהר זאגט שיין מנחה כדרכו בעוד היום גדול ,ואילו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע על
תהלים ,הינכם אומרים יפה את פרקי התהלים .השיב רבינו האהבת אך שמיהר להתפלל ככל האפשר ,עדיין התפלל תפילת מנחה לאחר
ישראל זי"ע ואמר ,זידיטשויבער רבי ,איהר הערט שיין תהלים ,הינכם השקיעה .פנה רבינו האהבת ישראל זי"ע ואמר לו ,מחותן ,כשאתם
יודעים להקשיב טוב לאמירת תהלים. מתפללים מנחה ,יודע הנני שאפשר כבר להתפלל מעריב...
וכמובן ,שעל אף שגם יהודים פשוטים היו מתעוררים מקול *
אמירת התהלים על ידי רבינו האהבת ישראל זי"ע ,מכל מקום אינו שמעתי מבעל המעשה ,אשר פעם אחת הגיע להתפלל תפילת
דומה שמיעת היהודי הפשוט לשמיעת הצדיק ,ועל כן הרגיש רבינו מנחה זמן ניכר לאחר שקיעת החמה ,ומאחר ולא רצה להתפלל בבית
האהבת ישראל זי"ע ,כי הרה"ק רבי יששכר בעריש מזידיטשויב זי"ע המדרש ביחידות ,נעמד להתפלל תפילת מנחה במעבר שבין בית
השכיל לשמוע אל נכון את אמירת התהלים. רבינו האהבת ישראל זי"ע לבין בית המדרש ,בו עמדו כיורים רבים
כך היה גם כאשר שהו הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא אב"ד לנטילת ידיים לצורך המתפללים.
חוסט זצ"ל והגה"צ רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא זצ"ל הי"ד בעודו עומד ומתפלל תפילת שמונה עשרה הבחין בו רבינו האהבת
בקארלסבאד ,ושמעו את אמירת התהלים של רבינו האהבת ישראל ישראל זי"ע ,אשר הסתכל תחילה בפניו ,ולאחר מכן הביט מבעד
זי"ע ,נענה הגה"צ רבי יהושע בוקסבוים זצ"ל הי"ד ואמר ,כי לדעתו לחלון ,וכשראה את חשכת הלילה ,הפטיר בבדיחות הדעת ,אה ,כבר
נהנה דוד המלך עד מאד מאמירת תהלים זו של רבינו האהבת ישראל יכולים להתפלל תפילת מנחה.
זי"ע .הגיב הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל ,כי אף הוא הרהר כן *
שנהנה דוד המלך ביותר למשמע אמירת תהלים זו. הגה"צ רבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקאווע זצ"ל סיפר ,ששמע
מרבינו האהבת ישראל זי"ע ,איך שפעם אחת היה לו וויכוח עם מחותנו
גם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע הפליג ביותר את אמירת
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,אודות מנהגו לאחר תפילת מנחה עד
התהלים של רבינו האהבת ישראל זי"ע ,וכאשר נסעה אמו של החסיד
לשעה מאוחרת ,והביא לו הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ראיה מדברי
רבי ליפא לעפקאוויטש ז"ל לקארלסבאד לצרכי רפואה ,שלח אותה
הזוהר הקדוש ,אכן רבינו האהבת ישראל זי"ע אמר שהוא חפץ שיביא
הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע ,שתלך לשמוע את אמירת התהלים
לו ראיה והוכחה מתורת הנגלה ,וסיים רבינו האהבת ישראל זי"ע
של רבינו האהבת ישראל זי"ע.
ואמר ,כי הוא לא הצליח לשנות את דעתו בהוכחתו זו.
כך גם הרה"ק רבי משה ה'ברך משה' מסאטמאר זי"ע העיד ,כי *
גיסתו [אשת אחיו הרה"צ רבי זלמן לייב טייטלבוים זצ"ל הי"ד] בת
הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע הייתה 'חסידת ויזניץ' בלב ונפש, המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים
אחר ששמעה את אמירת התהלים של רבינו האהבת ישראל זי"ע שמעתי מהגאון החסיד רבי אברהם בערגער זצ"ל ,כי פעם אחת
בקארלסבאד ,שאמרו כבן המתחטא לפני אביו. שמע את רבינו האהבת ישראל זי"ע אומר בתפילתו ביום השבת
ג
10
מעשה אפד
שיחות מלוה מלכה ממורינו הרב זי"ע
זי"ע לעניין הנהגתו בפועל" :לא אכחד שלא היה לי הסכם
משמים שיתאספו חסידים אלי ,פעם אחת פחד לבי מיוהרא
הרה"ק רבי דוב בער האדמו"ר
סגרתי דלת למנוע מלבוא אלי אחר שולחן רבינו גיסי זכר צדיק
האמצעי מליובאוויטש זי"ע
לברכה ,בא אלי למחר תלמיד חכם ירא שמים גדול הוכיחני, יו"ד ט' כסלו תקפ"ח
שיש הקפדה בשמים שהיו רגילים י' יהודים להתאסף שכינה א) פעם אחת ישב הרה"ק בעל התניא זי"ע בעליית הגג,
שורה ,ואולי יקח אחד מוסר ללבו ,על כן לא יכולתי למנוע גם כשבנו הרה"ק רבי דובער זי"ע ישב בבית והתעמק במחשבותיו
אחרי פטירתו זכר צדיק לברכה". בענייני חסידות .תוך כדי נפל אחד מילדיו של הרה"ק רבי דובער
וכפל הדברים שנית (צוואה ו')" :לא אכחד שלא היה לי שום זי"ע מן העריסה ,כשהרה"ק רבי דובער זי"ע לא הבחין כלל בדבר,
גילוי הסכם משמים שיתאספו אצלי ,רק כמו שהיו רגילים לגודל אשר עמקו מחשבותיו לא הבחין כלל בבכיות הילד.
החסידים אנשי שלומנו לבוא אלי אחר שולחן רבינו גיסי זכר הרה"ק בעל התניא זי"ע שמע את בכי הילד ,על כן ירד
צדיק לברכה ,דאגתי מחשש יוהרא ,סגרתי דלתי פעם אחת, מהקומה העליונה לבדוק את אשר נעשה ,ותחילה השיב את
למחר בא אלי תלמיד חכם ירא שמים גדול ,צעק אלי פן יותר רוחו של הילד ,לאחר מכן אמר הרה"ק בעל התניא זי"ע לבנו
הקפדה על מניעתם ,כל בי עשרה שכינתא שריא ,והזהירני שלא הרה"ק רבי דובער זי"ע ,כי אין זה מעלה גדולה להתעמק
לשנות ,על כן לא מנעתי גם אחר פטירתו מלבוא ,אולי יהיה למי בלימוד ,עד שאין האדם משים את לבבו למתרחש סביבו ,כי
טובה כו'". עבודת האדם היא שתהיה מחשבתו בשמי מרומים ,על אף
שיהיה בפועל בעולם הזה ,ויבחין בכל אשר נעשה סביבו.
ב) שמעתי מהרב החסיד הישיש רבי מרדכי שרצקי ז"ל,
ששמע מהרה"ק רבי פנחס מנחם זי"ע ,כי בסעודה שלישית ב) הרה"ק רבי מנחם מענדל בעל הצמח צדק זי"ע שהיה
היה מורה לאחד מן הקהל שהיה חל יום הילולת אביו בשבוע חתנו של הרה"ק רבי דובער זי"ע אמר ,כי אם היו מחתכים
שלאחר מכן ,שיברך על הכוס ,באמרו כי לברך על הכוס עם בבשר חותנו הרה"ק רבי דובער זי"ע ,לא היה יוצא ממנו דם,
אמירת 'אלוקנו' הוא עלייה גדולה לנשמה. אלא חסידות הייתה נוטפת ממנו...
ג) הגה"ק האבני נזר זי"ע העריך מאד את הרה"ק רבי פנחס ג) הרה"ק רבי דובער זי"ע כתב באחד מאגרותיו לחתנו
מנחם זי"ע ,ומסופר ,כי פעם אחת אמר לבנו הרה"ק רבי שמואל הרה"ק הצמח צדק זי"ע (אגרות קודש האדמו"ר האמצעי אגרת
ה'שם משמואל' מסאכטשוב זי"ע ,האם מבין הינך איזה עובד ה' נ"ז)" :בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא וכינוי שמו
'איגר' ,והוא איש תם וישר ולא ידע בענייני דהאי עלמא כלום,
הוא הפילצער רבי.
מלובש בזופעצע פשוט ושטריימל של עלקע כו' ,וקיבל אותנו
ד) הרה"ק רבי פנחס מנחם זי"ע ערך שבע צוואות במשוך בכבוד גדול ובביטול גדול ,כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל
השנים ,כאשר המה נמצאו בכתובים ונדפסו בסוף ספרו שפתי אדם".
צדיק על חומש בראשית ,והדברים מסמרי שיער ,לראות גודל
שברון רוחו וענוותנותו המופלגה ,הניכרת לאורך כל הצוואות
כולם.
הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר
בין הדברים החוזרים ונשנים לאורך צוואתו ,הינם בקשתו
ה'שפתי צדיק' מפילץ זי"ע
מהחסידים שימחלו לו על כך שנתנו לו עבור פדיון חפצים
יו"ד י' כסלו תרפ"א
שונים ,בעוד שאין בו מאומה ,וכלל לא דימה בנפשו שיבואו א) הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ זי"ע היה בן הרה"צ רבי
לבקש ממנו להיוושע בישועות ,רק חשב שיבואו אצלו לשמוע בנימין אליעזר יוסטמאן זצ"ל חתנו של הרה"ק החידושי הרי"ם
בלימודים דברי מוסר מה ששמע מזקינו הרה"ק החידושי הרי"ם מגור זי"ע ,ובנוסף לכך נלקח כחתן על ידי הרה"ק רבי אברהם
זי"ע וגיסו הרה"ק השפת אמת זי"ע ,על כן הוא מבקש את מרדכי זי"ע בנו של הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע ,כך שהיה גיסו
מחילתם. של הרה"ק השפת אמת מגור זי"ע.
כך גם מזהיר שוב ושוב אודות חובת תפילה בציבור ,כי בחצר אחר הסתלקות הרה"ק השפת אמת מגור זי"ע ,ביקשו
גור היו חסידים רבים בני עלייה שהתכוננו לתפילתם שעות החסידים שהתגוררו בפילץ לקבלו כמנהיג לראשם ,מאחר
ארוכות ,ועל כן היו מתפללים ביחידות ,אמנם הוא מאריך לבאר ומרחק רב היה בין פילץ לגור ,אך הרה"ק רבי פנחס מנחם זי"ע
כי אין זו הנהגה הראויה לכל אחד ואחד ,וכי צריכים כל אחד התנגד לכך בתוקף ,כשלא היה ברצונו כלל לקבל על עצמו את
ואחד להתנהג בדרך טובים ולהתפלל בציבור. עול ההנהגה.
דבר חידוש מזכיר הוא בכמה צוואות ,כי ברצונו לעלות לארץ גם אחר שהפציר בו ש"ב הגה"צ רבי אברהם חיים ראובן
ראטענבערג זצ"ל אב"ד ואדילסוב בעל תשובות 'שפתי אברהם'
ישראל ,וזאת בכדי לזכות לכפרה על חטאיו ,שמא על ידי זה
[היה בן הרב יעקב יוסף ראטענבערג ז"ל אחיו של הרה"ק
יתוקן בשלימות הנרצה.
החידושי הרי"ם מגור זי"ע] לקרב את החסידים ,שלח הרה"ק
עוד הוא מזכיר בצוואתו כי למד את הספר 'שערי קדושה' רבי פנחס מנחם זי"ע אגרת תשובה ,בו הוא כותב" :שמעתי כמה
למהרח"ו עם זקינו הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע ,ואמר לו הרה"ק פעמים מפי זקיני קודש הקדשים זכרונו לברכה ,כשיש נגיעה
החידושי הרי"ם זי"ע ,כי בספר זה נמצאים דברים עבור כל בעניין זה ,הרבי עם החסידים ועם הי"ב חלות בשאול תחתית
היהודים ,מקטן ועד גדול ,ואף לבעלי רוח הקודש. רחמנא ליצלן".
זי"ע ועכי"א באחד הצוואות (צוואה ב') מתייחס הרה"ק רבי פנחס מנחם
כל הזכויות שמורות – אין להעתיק שום חלק ללא אישור מפורש מהמערכת ©
ד
11
גליון פ"א · פרשת תולדות · ד' כסלו תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
בהתקדשות האדם – כל כליו ובגדיו מיראת שמים בלא יגיע כפו (ברכות ח .וע"ש בפני יהושע שגם יצחק נענה מפני שהתפלל בעד אשתו ולא בעד עצמו
מתעלים עמו הוא פירש דגדול הנהנה מיגיע כפו היינו ירא שמים הנהנה מגיע כפו),
על כן אהבו יצחק לעשו .וזהו כי ציד בפיו ,כלומר בפיו וַ ּי ְֶע ַּתר יִצְ ָחק לַ ה' לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ ִּכי ֲע ָק ָרה ִהוא וַ ּי ֵָע ֶתר לוֹ ה' (כה,
רבינו מבאר בפרשתן (חת"ס עמ' קכה) איך היה יכול
יעקב אבינו ,חותם האמת [כמאה"כ (מיכה ז ,כ) תתן אמת
של עשו (רש"י) ,פירוש שעושה צידו לפי עצמו ,ואינה כא).
ליעקב] ,להוציא מפיו דברי מרמה לאמר 'אנכי עשו (על התורה עמוד קח) נהנה משל אחרים ,וק"ל. נראה לי כי יצחק לא היה צריך להתפלל על עצמו,
בכורך' ,והוא לכאו' פליאה רבה .וכותב רבינו על פי שהרי כבר נאמר לאברהם אבינו ע"ה (שם כא ,כב) 'כי
משמעות דברי הירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"א) דבמלבושי התנהגות פלאית מביא אהבה ביצחק יקרא לך זרע' ,ועל כרחך יהיה לו זרע ,רק 'ויעתר
האדם נאצל מקדושת רוממות הלובש ,וח"ו להיפך. יצחק לנוכח אשתו' משום כי עקרה היא ,ולא הוא,
"משמע בירושלמי ריש פרק ואלו מגלחין דמלבושיו וַ ּי ֱֶא ַהב יִצְ ָחק ֶאת ֵע ָׂשו וגו' וְ ִרבְ ָקה א ֶֹהבֶ ת ֶאת י ֲַעקֹב (כה ,כח). ובאמת משום הכי ויעתר לו ה' ,כי המתפלל על חבירו
של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש ,והיא הדין י"ל בטבע הענין מה שיצחק אהב את עשו ורבקה אהבה הוא נענה תחלה.
בהיפוך ,והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח את יעקב ,כי היה לפלא בעיני יצחק שלא ראה בבית
לטוב ולמוטב ,בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו."... (מכתי"ק ,ונשמט מהספר עה"ת ,נדפס בקו' אוצרות הסופר חט"ו עמו' י"ב,
אביו נער קטן המתחזק והולך השדה לצוד ציד ,והוא ומשם נעתק לספר חת"ס מאמרים חדשים)
ואמרו שם דרבי שמעון ברבי זכה לדעה יתירה על ידי היה סבור שגם צדיק הוא ,אם כן היה בעיניו לפלא
ש'מקלו של רבי מאיר היתה בידו ומלמדתו דעת'. ויאהבהו ,מה שאין כן מעשי יעקב לא היה לפלא בעיניו, בין בימי נחת בין בימי קושי יש לאחוז
ומעתה" :לפי שעה כשבא יעקב איש תם לרמאות כי כן אורחות כל בית אבותיו מעולם לישב באהלי הן בלימוד העיון והן בחזרה
אביו והוא לא יכול להוציא דבר מפיו שאינו כולו אמת, תורה .וההיפך ברבקה ,שהיה לפלא מה שלא הורגלה
אך צורך שעה היה ,על כן הלבישתו אמו בגדי החמודות בבית אביה נער קטן יושב אהל בית המדרש מעוטף ׁ ְשנֵ י גוֹ יִם ְ ּבבִ ְטנֵ ְך (בראשית כה ,כג).
כדי שלפי שעה יאציל עליו מבגדי עשו אותה מדה לבוא בציצית ומעוטר בתפילין כיעקב ,על כן אהבה אותו,
במרמה"... פרש"י אלו אנטונינוס ורבי ולא שלא פסקו מעל
אבל כעין עשו כבר ראתה אחיה לבן ומשפחתו.
ולזה דייקו ואמרו 'בגדי עשו החמודות' ,והיינו שלחנם לא צנון ולא חזרת ,לא בימות החמה ולא בימות
(על התורה עמוד ק"ט) הגשמים.
שהשראת טומאת עשיו שרתה על הבגד ,והיות ועשו
היה לקוי בלאו ד'לא תחמוד אשת רעך וגו'' ,על כן יראה שהיא מליצה נאה ,היות האדם בימי הרווחתו נח
חל טומאה זו על הבגד ונקרא שמה בגדיו 'החמודות'. יעקב רצה לקבל לעבודת ה' את הבערה שעשו בער לתאות גופו לו ללמוד בעיון וחריפות יותר על מה שיחזור בלימודו
[וביאר רבינו בזה מאין בא לעשיו מידה מרובה זו בכיבוד אביו,
ֹאמר י ֲַעקֹב ִמכְ ָרה כַ ּיוֹ ם ֶאת ְ ּבכ ָֹר ְת ָך לִ י (כה ,לא). לחזור על הישנות ,וההפך בימים שאין לו בהם חפץ,
דברש"י בשיר השירים (ד ,ה) אי' דשני הלוחות מכוונים זה כנגד זה, וַ ּי ֶ הם ימי הזקנה ,כי אז להפיג פחדו יחזור על מה שלמד
והיות וכבד את אביך שבלוח הראשון מכוון נגד לא תחמוד שבלוח להבין מהו "כיום" ,שמעתי ממ"ו הגאון בעל הפלאה נ"י כבר ,ולא יטריח עצמו לעיין בעומק וחריפות .אבל לא
השני ,על כן היה בו קצת ניצוץ קדושה דכבד את אביך]. פירושו ,שרצה יעקב שיהיה כחו חזק ואמיץ לעבודת זה הדרך אשר בחר בו ה' ,כי אם בכל עת וזמן יהיה
וכעי"ז כתב רבינו (חת"ס עמ' מב) עה"פ סוף פרשת לך ה' כמו שהיה בוער אש תאות עשו באותו היום ,וכמו שוה לטובה לאחוז בזה וגם מזה אל ינח ידו .וזה היה
לך (יז ,כז) ,לאחר שנימול אברהם אבינו בעצמו' ,וכל שאמרו חז"ל (ב"ב טז ):שבאותו היום עבר עשו חמשה רבי שבין בימות החמה המתואר לימי עונג ונחת ,ובין
אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו', עברות ,ולזה ביקש יעקב אבינו ע"ה ,מכרה 'כיום' את בימות הגשמים שהם ימי יסורים וצער ,בשני הזמנים
וביאר רבינו ,דהיינו שכל מקנה כספו של אברהם וכל בכורתך לי ,כלומר שיקבל לעבודת ה' את אותו הכח הללו בשוה לא פסק מעל שולחן ישיבתו 'לא צנון'
קניניו ,הכל נתעלה עמו יחד לאחר שנימול ונתקדש ובעירת האש שהיה לו לעבירה. שהוא חריף 'ולא חזרת' לחזור על לימודו( .מחידושי אגדה
בקדושת המילה" .בהיות האנשים קדושים ואז תתקדש (חידושי חת"ס עמ"ס נדה כד :ד"ה תני') מימי חורפו דמרן ז"ל).
גם כל מאודם ומקנה בהמתם עמם ,ואל תתמה שהרי
כלי נכרים צריכים טבילה בהכנסם לקדושת ישראל"... (דרשות דף ת"ה טור ג')
[ויעוי' בשו"ת לחם שלמה (יו"ד ח"א סי' כז) דהשם משמואל (פרשת
הצדיקים אף המגיע להם מן הדין מבקשים רק במתנת חנם
מטות) כתב בשם האבנ"ז דמטעם זה גר שנתגייר אינו צריך לטבול יצחק אהב את עשו מפני שנהנה מיגיע כפיו ואינו נהנה
את כליו ,שכשהוא עצמו נתעלה לקדושת ישראל נתעלו כליו עמו
קוּם נָ א ׁ ְשבָ ה וְ ָאכְ לָ ה ִמ ֵ ּצ ִידי (כז ,יט). משל אחרים
ויצאו מן הטומאה]. ועשו אמר (פסוק לא) יקום אבי ולא אמר נא בלשון
תחנונים ,כי היה חושב שבא לו מן הדין ולכן אינו צריך וַ ּי ֱֶא ַהב יִצְ ָחק ֶאת ֵע ָׂשו ִּכי צַ יִד ְ ּב ִפיו (כה ,כח).
עוד ביאר בזה רבינו בהפטרת חיי שרה (עמ' צז) את
הפסוק 'ויהי כי זקן דוד ויכסהו בבגדים ולא יחם לו', להתחנן ,אך יעקב כדרכן של צדיקים אפילו מה שבא יראה כי סברתו של יצחק לאהוב את עשיו ,מפני שחשב
דהטעם הוא כי לא ייחס דוד חשיבות בבגדיו .וזה גם להם מן הדין אינם מבקשים אלא מתנת חנם ,כפירוש שעשו הוא צדיק ,אם כן אע"פ כי יעקב יושב אהלים
הטעם שקצץ את כנף מעיל שאול (שמואל א' פרק כד) אף רש"י פרשת ואתחנן (דברים ג ,כג) ,על כן אמר קום 'נא' יותר מעשו ,מכל מקום סבירא ליה ליצחק כי עשו עשה
שמעולם חרד מנגוע משאול משיח ה' אף בקצה קצהו, לשון בקשה. כרבי ישמעאל שדרש 'ואספת דגנך' הנהג בהן מנהג דרך
אלא הטעם כי חשב "כי אין קדושה בבגדי הצדיק ,כי הם (על התורה עמוד ק"כ) ארץ (ברכות לה ,):וכמו שאמרו גדול נהנה מיגיע כפו יותר
רק נרתיק לקנקן ,לכן כנ״ף מעי״ל גימטרי׳ קנק״ן" .ולכן
לא חיממוהו כי בבגדי הצדיק אין החמימות בדרך
הטבע ,אלא הכל משפע עליון השופע עליהם ,והיות
והוא לא חשב כן לא חיממוהו בגדיו .אך האמת חייגו: טעמו וראו כי טוב
כי מצילין תיק הספר עם הספר ,ובגדי הצדיק 0733.454.678 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
מתעלים הם בקדושתו ושפע עליון עליהם. שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
החתם סופר
א פריילעכן שבת חדש הקלטות דרשות הרבנים בסעודות ההילולא
המערכת ארה"ב: במערכת :של רבינו בארה"ק ,ארה"ב ,פרעשבורג
1-605.615.7010 -שלוחה - 3
א
12
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
וַ ּיִ גְ ְּדלּו ַהּנְ ָע ִרים
לחידודא קטן שהגדיל במוצאי שבת
אי ישנו בתוספת שבת ובהבדלה
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
ִמכְ ָרה כַ ּיֹום ֶאת ְּבכ ָֹר ְתָך ִלי :הנה מפרשתן למדו פשיטא לרבינו יותר מביעתא דכותחא דאין בו דין תוספת · המנחת חינוך מסופק בזה ,ובישיעות יעקב פשיטא ליה דמחוייב · ומה דינו לענין הבדלה · על
כמה ענינים בעניני קנינים ודשלב"ל .באיזהו הצד דפטור מדין גדלות ,האם יהיה מחוייב עכ"פ מדין חינוך? · אופנים ששייך חיוב מחמת 'חינוך' גם בגדול
נשך (סד ).מבואר דסטמותא במקום דנהגו
שיקנה הרי הוא קונה .האם קנין זה הוא מה"ת, בעינוי כתב דלא שייך תוספת ,דמאחר שאכל קודם לכן ,לא פשוט יותר מביעתא בכותחא דפטור מתוספת
ומנלן? שייכא ביה תו דין עינוי ,דמניעת אכילה באותו זמן מועט
חת"ס יו"ד סי' שיד הנה בפרשתן שנינו ענין קטנות וגדלות ,וכדאי' בבראשית
דתוספת היום לא חשיב עינוי .וע"ש דמדייק ליה מקראי. רבה (סג ,י) על הפסוק ויגדלו הנערים' ,כל י״ג שנה שניהם
בין המשיבים בחודש כסלו ,תתקיים הגרלה [אמנם יעוי' בהעמק שאלה (שאילתא קסז ,ו) שכתב דלפי שיטות הפוסקים הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר ,לאחר י״ג
דס״ל דשנות גדלות תליא בי״ג שנים מעת לעת ,קטן שמלאו לו י״ג שנה מעת שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת
פרס שני: פרס ראשון: לעת ביוהכ"פ באמצע היום יצטרך להתענות מתחילת היום ,מאחר שאם כוכבים' .והנה רבו גם רבו הנידונים בהא דקטן שהגדיל לגבי
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח יאכל בשעות שקודם גדלות ,לא יהא נחשב שעות דלאחר גדלות לתענית, ענינים רבים ,ונעסוק כאן במשנת רבינו לענין קטן שהגדיל
400ש"ח שאין עינוי אלא מערב עד ערב ,עיי״ש ,ולפי"ד הו"ל להישעו"י לחייב את במוצאי שבת ויוה"כ לענין תוספת שבת ויום הכיפורים.
הקטן לצום כל היום בשביל שיוכל לקיים תוספת ויהא עליו שם עינוי .אמנם והנה רבינו נחית לזה ,בתשובה שכתב בעשי"ת לענין יום
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: יל"ע על דבריו ,דאיך שייך לחייב קטן ,וכשהוא קטן כמו שהוא פטור מהמצוה
.1בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר"
הכיפורים (או"ח סי' קעב) ,ושם פשיטא ליה כביעתא בכותחא
עצמה הוא פטור מלדאוג שיוכל לקיים מצוות בגדלותו]. דאין חיוב תוספת למי שלא היה מחוייב בהעיקר .וז"ל" :ולענין
.2בטלפון 0733.454.678שלוחה ( 4לאחר בחירת השפה)
האם הבדלה גם תלוי בנידון זה או דבזה לכו"ע חייב תינוק שנעשה בר מצוה במוצאי יה"כ דבעיצומו של יום ודאי
.3במייל CH3131325@gmail.com
פטור מן התורה ,אותו פטור מתוספת יציאתו אפילו הביא ב'
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. והנה בשו"ת הר צבי (או"ח ח"א סי' קסה) כתב לתלות בנידון זה,
אף את חיוב הקטן שהגדיל ,בהבדלה ,וכתב דלדברי רבינו שערות אז ,זה נ"ל פשוט יותר מביעא בכותחא דהאי תוס' איננו
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. מן הצום עצמו דנימא יה"כ נמשך עוד שעה על הלילה ,ואין בו
דכל שאינו מחוייב בעיקר אינו שייך בתוספת ,ה"ה דפטור
מהבדלה ,ומאותו הטעם ממש ,דהא הבדלה הוא גם כן חיוב לא חיוב כרת ומלקות כלל משום דפשיטא דקרא אינו מורה
מחמת השבת ,ואם פטור היה מן השבת ג"כ אינו מחוייב עליו ,אלא איסורא מדרשת חז"ל והם אמרו שהוא מן התורה
בהבדלה .וכן בקצות השלחן (סימן צו בדי השלחן ס״ק יב) משמע תוספת מחול על הקודש ,וא"כ מי שלא חייב לנהוג קודש אין
בקרב קדושים שתלה דין הבדלה בדין תוספת ,ואם אינו מחוייב בתוספת לו שייכות להוסיף ועל מה יוסיף ,אין תוספת בלא עיקור",
ה"ה דאינו מחוייב בהבדלה [ובנידון זה עי' עוד בארוכה בשו"ת הרד"ד
וממשיך" :ואינו דומה לחולה שאכל כל היום והבריא ברגע
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · מהדו"ת סי' ז' ובהגהות אמרי כהן שם אות ג']. אחרונה שחייב בתוספת ,היינו משום שהיום היה קודש אצלו
ולא פקע קדושתו מיני' וכך היא קדושתו שהותר לפיקוח נפש
אמנם לכאו' יש מקום לדון בזה ,די"ל דהבדלה אינו תלוי והרי הוא נהג בו קודש כאשר צוה ה' והרי הוא מוסיף עליו,
בשבת דידיה כתוספת שבת ,דתוספת מוטל עליו להוסיף אבל קטן שלא היה נוהג בו קודש מן התורה ,אין כאן תוספת
בעל הקול אריה זצ"ל (א) מבערב ובמוצאי את שביתתו בשבת ,אך הבדלה קאי על גוף דאורייתא".
השבת דעלמא בלא שייכות אליו .וכיון דזמן חיובה במוצאי
הרוצה לידע חריפות וגדלות החת"ס... שבת להבדיל בין שבת דעלמא לחול דעלמא ,ובמוצאי שבת והנה אף דמיירי רבינו ביוה"כ ,אמנם מסברתו הפשוטה שכתב
ועוד מקשקש באזני ,מה שאא״ז מו״ר הרי הוא כבר בגדלותו ,הרי הוא מחוייב בה כשאר גדולים .וכן דאין שייך תוספת בלא עיקור ,ודאי דה"ה גם לענין תוספת
הגה״ק בעל קול אריה זי״ע סיפר מקדושת לדעת הרמב"ם (שבת כט ,א) דחיוב הבדלה מה"ת משום זכור שבת ,והן הן הדברים.
רבו החת״ס ומגדולת תורתו ,כי למד אצלו ושמור בכניסתו וביציאתו ,ג"כ אין הדבר תלוי בשבת דידיה
שנה ומחצה ,קיץ וחורף וקיץ ,דהיינו חצי שנת המנחת חינוך מספקא ליה בדין זה
תקצ״ח ,ושנת תקצ״ט כולו עד פטירתו ,והי׳ כי אם בשבת דעלמא (ועי' משמרת חיים יוה"כ אות ד'). והנה סברא זו דפשיטא לרבינו כביעתא בכותחא ,מספקא
חביב מאד אצל החת״ס... להצד דפוטר מתוספת מה"ת – האם מדין חינוך מחוייב? ליה להמנח"ח (מצוה שיג ,יז) ,וכתב" :אני מסופק אם נעשה בר
ושמעתי מפי מו״ז שהחת״ס ז״ל מלב ֹד גודל והנה יש להוסיף להסתפק לדעת רבינו דאין לקטן שהגדיל מצוה בתחילת ליל מוצאי יום הכיפורים ,אם כן ביום הכיפורים
הבקיאות הנפלא שלו הי׳ חריף גדול ועצום תוספת מן התורה ,האם מדין חינוך ,יהיה עליו חובת תוספת אינו מחוייב להתענות מן התורה ,כי אינו נעשה בן שלש
עוקר הרי הרים כהגאונים היותר חריפים שבת .ולדעת הגרצ"פ הנ"ל יהיה מקום להסתפק דילמא קטן עשרה שנה עד הלילה ,אך בלילה תיכף בצאת הכוכבים נעשה
שבימיו ,ואמר אני ראיתי בבחרותי את חידושיו זה שהגדיל במוצ"ש פטור מהבדלה אפילו מדרבנן. בר מצוה וחייב בכל המצוות ,אי חייב בהתוספת לאחר צאת
וקונטרסיו מלאים חריפות גדול ועמוק עמוק הכוכבים דצריך להוסיף .מי נימא כיוון דחייב בכל המצוות,
[ואנחנו ב״ה זכינו לראותן בדפוס והן הן החידושי סוגיות ותורף הספק ,האם נימא דכל שהגדיל ומחוייב בכל המצוות אם כן חייב בתוספת הזה .או דילמא דהתורה לא חייבה
שלפנינו וחי׳ מסכתות גיטין חולין שבת כו׳ אשר המה שבתורה מעיקר החיוב ,תו פקע כל ענין חינוך שיש עליו ,ואף התוספת אלא אם הוא חייב בעיקר ,אבל אם בעיקר לא היה
הפלא ופלא ,אשר לא הניח שום א׳ מהגאונים אמתיים דבפרטיות בחיוב תוספת שבת עדיין אינו מחוייב מה"ת ,אין זו חייב כלל ,לא שייך בתוספת שצריך להוסיף על הקודש ,כיון
שבימיו חידושים מתוקים ועמוקים כמוהו]. סיבה לחייבו מחמת חינוך ,דחינוך הוא כשעדיין לא אתי לכלל דבקודש עצמו לא היה חייב לא שייך התוספת ,וצ״ע" .והוסיף:
עוד אמר זקיני ,הרוצה לראות חריפות החיוב מחמת קטנות ,אך זה שכבר בא לזמן חיוב ואין פטורו "וכן להסוברים דכל יום קודש שייך תוספת שייך ספק הזה,
וגדלות החת״ס ,יעיין בהתשובה שהשיב מחמת קטנותו ממש ,אין בו חיוב .או דילמא כיון דסו"ס גרם אם נעשה בר מצוה במוצאי שבת קודש או יום טוב ,אי חייב
להגאון מהר״ם מינץ ז״ל בחאהע״ז ח״א סי׳ פטורו עתה הוא מחמת קטנותו דאתמול ,עדיין יש בו חינוך. בתוספת לאחריו ,וצ״ע".
ק״נ ,שקיבל תשו׳ מהר״ם מינץ ז״ל בעש״ק, ודנו בזה האחרונים לענין קטן שהגדיל בימי הספירה,
ובש״ק עיין בה החת״ס ,ובמוצש״ק השיב עלי׳ והמנח"י (ח"ו סי' נט) כתב לתלות הדברים ביסוד גדר דין תוספת,
דבמנחת חינוך (מצוה שו) ,דן בקטן שהגדיל בתוך ימי הספירה, האם הוי חלק ממש ממצות יוה"כ ,או הוי חוב נפרד ,דאם הוי
ומפרר וזורה ודוחה את כל דברי מהר״ם מינץ שלא יוכל להמשיך לספור בברכה ,שהרי מה שספר בהיותו
בחריפות ובקיאות עצום ונפלא ,וכן בתשו׳ חלק בלתי נפרד מחובת היום ,א"כ קטן שלא היה מחוייב
קטן ,לא נחשב ספירה לגבי גדול ,וכדחזינן בכל המצוות שקטן בחובת היום פטור גם מזה .ואם הוא חוב נפרד ,א"כ זמן חוב
קנ״א שם ישתומם הרואה והמעיין הישר.... לא מוציא גדול ,ונמצא שלא ספר עד עתה ,ואין זה תמימות
נכדו בעל לחם שלמה משאמלויא זצ"ל בהסכמה לזכרון למשה
זה חל במוצ"ש ויוה"כ ,ואם כבר גדול באותה שעה הרי הוא
לדיעות הראשונים דמי ששכח יום אחד תו אינו מברך. מחוייב בזה [וע"ש שכתב לתלות הדבר מהיכן ילפי' דין תוספת] .ויש
משיב לדורות וחזי' דזה פשיטא לי' דאם אינו יכול עתה לקיים מצותו כגדול בזה פנים לכאן ולכאן.
ושמעתי מאמו״ז שכשבא אליו שאלה ל״ה ומעיקר הדין ,דספירת הקטנות אינו מועלת לו ,תו אינו יכול
צריך לשום דבר ,רק לקח הטור וב״י ולמד שם לברך .ולא אמרי' דלכל הפחות יכול לספור אילך מדין חינוך הישועות יעקב פשיט"ל דחייב בתוספת שבת
ההלכה והתחיל לכתוב התשובה ,כי משנתו הי׳ [דלענין ספירה זו הא הוי תמימות] ,דכל שאינו יכול לקיים המצוה והנה בישועות יעקב (או״ח סימן תרח ,א) כתב בפשיטות להיפך
סדורה לו ,ועיין בהקדמת החת״ס ליו״ד בסופו. בשביל שתחילתה היתה בקטנות ,עדיין נשאר עליו חובת מדעת רבינו ,ונקט דבתוספת שבת ודאי חייב ,ומדמה ליה
גם סיפר זקיני כי פעם א׳ השיב תשובה חינוך לקיים המצוה. למי שנתגדל באמצע השבת למ״ד דחשבינן שני גדלות מעת
להלכה ,וחזר השואל ודחה דברי החת״ס, אמנם הרבה אחרונים דכתב בפשיטות דגם להצד דלא מקרי לעת ,דלא יעלה על הדעת דמותר לו לעשות מלאכה לאחר
והחת״ס כ׳ לתרץ א״ע בדוחק .וכאשר ראה תמימות לענין ספירה דגדלות ,מ"מ מחוייב עכ"פ לברך שהגדיל ,מחמת שלא היה מחויב בתחילת היום של אותו
בנו הכת״ס זצ״ל מה שהשיב להשואל ,אמר מחמת חינוך ,דכל שעדיין אינו יכול לקיים כעיקר הדין לא שבת .והכי נמי הכא גבי תוספת שבת ,לדידן דלא בעינן מעת
אבא הלא צדקו דברי השואל .והשיב לו אביו פקע עדיין דין חינוך מיניה .והגרח"ק (מסכת ס"ת תש"ר הלכה ד') לעת ,אלא סבירא לן שנתגדל מיד בתחילת היום שנולד בו,
רבינו זי״ע ,דע בני כי אני התפללתי אל ה׳ שאם מנה עוד כמה ענינים דשייך שגדול יהיה מחוייב מדין חינוך. דפשיטא דאסור לו במלאכה מחמת תוספות היום שעבר,
ד ישאלו ממני שאלה שיעזריני להשיב כהוגן וכן מוכח מדברי הגהות רעק"א (או"ח קפ"ו ב) גבי קטן שהגדיל והיינו דחזי ליה לזמן תוספת ,שזמן זה אסור במלאכה כגוף
וכהלכה ,ע״כ מה שהשבתי הוא מכוון להלכה, השבת.
זכ אך איני יכול לתרץ את עצמי בלא דוחק ,אבל בברכהמ"ז ,דגם אי נימא דהאכילה מחייבת ולא השביעה ,כל
יכ יבא מי שיכול ללמוד יותר טוב ממני ויתרץ שלא בירך בקטנותו מברך בגדלותו על אכילת הקטנות אף אמנם לענין יום הכיפורים ,כתב לחלק בין תוספת דעינוי
יכ שם אותי בהרחבה יותר ,עכד״ק. דכבר אינו מחוייב עתה בחינוך. לתוספת דמלאכה ,דבמלאכה יהיה מחוייב בתוספת ,אך
ב
13
תולדותיו
מאטערסדארף (ז) · פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
דו
ארזי לבנון אדירי התורה ,והיה קשה לו לעזבם" (ספרא רבה דישראל מעון הקודש במאטערסדארף הו
עמ' צו). מעונו של רבינו היתה בקצה רחובות היהודים ,בבית הסמוך גו
רבינו משקיף מחלון הבית אל בית החיים לבנין בית הכנסת [ראה מפה] .ועם היות בית זה שייך לקהילה, ת,
דרו שם אף רבני העיר אחריו .ולפני המלחמה היה שם מגורי
גם הסיפור שעל ידה לקח רבינו את בן משק ביתו עזרא היה נכדו אב"ד מאטערסדארף הגאון רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל
בחלון זה ,וכמסופר בחוט המשולש (עמ' מז)" :במט"ד היה איש
א' חזן הכנסת בשמו ר' נתן ,והיתה דירתו באותו הבית אשר דר [וראה בספר נועם אפרים להרה"ח ר' אפרים ראזענפעלד ז"ל
בו זקיני זצ"ל ,הוא דר בעליה והחזן דר בתחתית הבית ,ומחלונות ששמע כן מפי בנו" :פעם אחת כאשר נכנסתי אל הגה״צ רבי
דירתו היה באפשר לראות לתוך בית החיים ,ויהי בלילה וישקיף שמחה בונם עהרנפעלד זצ״ל אבד״ק מאטערסדארף להזמין
זקיני במקרה בעד החלון אל תוך בית החיים וראה שם איש לו למסיבה השנתית לטובת 'כולל שומרי החומות' ,אמר לי
מלובש בבגדי מתים והכירו כי הוא דמות ר' נתן חזן ,וחרד על תמונת מעון רבינו במאטערסדארף בקומת העליה. שהוא זוכר את ביתו נאוה קודש של החתם סופר זצ״ל בעיר
נראה גם אחד מחלונות הבית מאטערסדארף ,מפני שהי׳ גר שם בנעוריו קודם המלחמה ,וניסה
המראה ,ויהי בבוקר ציוה לתלמידיו שיאמרו תהלים ויתפללו
בעד נתן בן פלונית ,וגם ר' נתן בעצמו אשר דירתו היתה סמוך לצייר לי את צורת הבית"].
לבהמ"ד של בני הישיבה [באותו בית היה גם בית מדרש הישיבה .וגם בשנים לאחמ"כ] בא והצטרף חלוני הבית המשקיפים לעבר "דען שעהנען ראזנגארטן" "
עמהם בתפלה ,אבל לא ידע אתו מאומה בעד מי הוא מתפלל. ה)
חלוני הבית היו פונים לעבר בית החיים דמאטערסדאף מקום מנוחת גאונים צדיקים
ובלילה שניה נראה כמראה הראשונה עוד הפעם ,וציוה עוד הפעם להתפלל ,אבל באותו
וקדושים .וכמו שהובא כבר אודות חלון הבית מעדות החוט המשולש (עמ' נו)" :ובמט"ד יום נחלה ר' נתן הנ"ל ,ועוד בה שלישיה ,בלילה השלישי שנראה מראה נורא ההיא לזקיני
בדירה שלו ראיתי שם חלון קטן ושם עמד ולמד ,ואם תקפה עליו השינה הניח רגליו זצ"ל ,והוכבד החולי על ר' נתן ושבק חיים לכל חי ר"ל ,ונשאר ממנו יתום קטן יונק משדי
אמו בשמו עזרא ,ויען כי מן השמים נתגלה לו פטירת ר' נתן מקודם ,על כן ריחם על במים קרים להפיג שינה".
הג"מ רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל רבה האחרון של מאטערסדארף סיפר ,שכשהחתם היתום ולקחו לביתו לגדלו ,ושילם לאם הילד שכר הנקה ולאחותו שכר שתשאהו בחיקה
סופר נפרד מקהילת מאטערסדארף לילך לפרעשבורג אמר להם שקשה לו לעזוב "דען ולשמרו ,וכאשר בכה היונק הקיש זקיני זצ"ל על קרקעית הבית כ"כ עד שנשמע לאם
שעהנען ראזענגארטען" [שדה השושנים היפה] ,שושנים שנוטפות מור" .כי אחד מחלונות הילד ועלתה אל העליה להניק בנה ,ומאז והלאה גדלו בביתו כבנו ממש" [והמשך עובדא
חדר הוראתו שלמד שם מרן ז״ל יומם ולילה היה פונה אל בית החיים אשר שם שוכנים דהבחור עזרא הובא במדור זה בגליון לו].
״ר
ת
לו
מקום מעון הקודש כיום הזה ,ועליה מצבת ת
ערו ערו עד היסוד בה -מקום בית הכנסת ומעון הקודש בשממונו [בית החיים עודנו קיים] מפת מאטערסדארף לפני המלחמה זכרון ליהדות מט"ד שנכחדה בשואה הי׳
דל
ם
ם
ענינא דיומא
יו
ק
ות
· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו · מה
ים
תשובה מחותנו הגה"ק רבינו עקיבא איגר זי"ע ת
יב
על הדואר אשר בערב חג הסוכות העבר עם רב קשרי הוד של ידידות והערכה סי׳
טרדותי לקחתי לי מועד חצי שעה קודם הכנסת ג' כסליו עמוקה שררו בין שני ענקי הדור, ק,
י"ט לערוך לכם מכתב ,שם ערכתי ענין שנשאלתי משה איש האלוקים מרנא החתם תקפ"ז
לי׳
מרב הסמוך בחלוץ שאמר להב"ד מעולם לא היה סופר זי"ע ,וחותנו אביר הפוסקים וגדול הדור ץ
איטר ...ולא רציתי להשיב עד אשמע תחלה דעת רבינו עקיבא איגר זי"ע ,קשרי שני הענקים שו׳
קדושים כבוד מר חתני הגאון נ"י ,ואני איני כדאי התחילו הרבה קודם שרבינו החת"ס נשא לאשה
לפתוח בזה ,אבל מחמת שלילות מכתב חתני את בתו של הרעק"א ,והעמיקו והשרישו ביותר
שה
הגאון ,והרב השואל דחק עלי ,כתבתי צדדי דברים לאחר מכן .יריעות ארוכות אפשר לערוך על קשרי
שדעתי נוטה להקל... הקודש .לפנינו מכתב שאלה ששיגר הרעק"א
לחתנו מרן החת"ס ,ובין שורותיו ניתן לראות את ה
והארכתי עוד קצת ,וכתבתי שחלילה לי ,וימתין גודל הערצתו לחתנו מרן החת"ס ,וז"ל מכתבו:
עד שיורה בזה חתני הגאון ולו משפט הבחירה או ם
גאון אחר מפורסם. רב שלום וברכה וכל טובה לכבוד ידידי מר חתני הי׳
רבני רב הגאון הגדול האמיתי צדיק יסוד עולם פו.
מש"ק ג' כסליו תקפ"ז פ"ק פוזן המפורסם מה"ו משה נ"י עם זוגתו בתי הרבנית ה
מכתב זה ,יחד עם תשובת רבינו אליו מיום כ"ח הצדקת מרת שרל תחי' וכי זרע ברך ה' ישמרם ס,
כסליו לשנה ההוא ,נדפסו בשו"ת חתם סופר חלק לנצח. ה
אבה"ע (ח"ב סי' צ"א). מכ"ק הגיעני ביום ה' העבר ואני רואה דארך מכתבי מר
יו
ם
ד כסלו תרי"ב | רבי שמעון (ב"ר אליעזר לאזל) אופנהיים | תלמיד החת"ס ,דיין בפרעשבורג בתקופת החת"ס ושם מנו"כ גן
ה,
ז כסלו תרל"ז | רבי צבי יהודה (ב"ר חנוך) פרידמן | חתן מרן החת"ס ,דר בטאפאלטשאן ושם מנו"כ
בל
י כסלו תרמ"א | רבי נתן בנימין (ב"ר אברהם שמואל זנויל) הלוי ליבר | תלמיד החת"ס ,ראב"ד פרעשבורג ושם מנו"כ ץ
י כסלו תרמ"ב | רבי שמואל (ב"ר גבריאל) הכהן שטרויס | בן אחות החת"ס ,לאחר שנתייתם מאמו גדל אצל דודו מרן החת"ס ,דר בפרעשבורג ואח"כ בפפד"מ שם
ג
14
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
שחלק מחכמתו ליראיו מצות מילה (ג)
וריבות אלו – מה טיבם ומה פשרם? תחילה היה זה עשן כבד שבקע מחלונות בית ה'ברייהוז'
לשם כך עלינו לדעת שבימים ההם לא היה זה דבר מובן (מבשלת שכר) ,אחריהם הגיעו להבות אש צהובות ואדומות שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל ,ומי כשר
מאליו שיהודי יקבל רשות לבנות לעצמו בית בארצות שפרצו החוצה בדרך לשרוף את הבית הקרוב ,וכעת הגיעו למול · סנדק · מעשה המילה ,מציצה ,ופריעה · מעלת וסגולת
זעקות השבר האיומות. מצות מילה · ברכות ותפילות המילה · מקום המילה · קריאת
הגולה ,והשר 'עסטערהאזי' העניק רשיון ליהודים השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי למילה · ערל קודם
להתיישב בשבע קהילות ,כאשר מאטרסדארף היתה אחת הצילו! ראטעוועט!--- שנימול ,ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת
מאותן קהילות .אלא שהשר חקק חוק קבוע ,שרק מי שיש תושבי הרחוב היהודי מאטערסדארף קפצו ממיטתם
לו בית דירה ואחוזת קרקע על שמו, בבהלה נוראה ,והחלו לנוס לכל עבר תחת
הרשות נתונה להתיישב בשבע קהילות המוהל ,ומי כשר למול -ב
השמים המכוסים בענני אפר ופיח כבשן
אלו ,ומי שאין לו קרקע על שמו ,אסור שהחשיכו את עין הרואה ,מנסים להציל ערל אם מותר למול
לו כלל לגור בעיר .אך כמובן שלא כל בראש ובראשונה את נפשם ונפש עולליהם ישראל שהוא ערל ,מותר למול אחרים ,ומילתו
היהודים השיגה ידם לקנות לעצמם מבין הלהבות שהחלו להתלקח ולדלג כשרה ,כיון שהוא בר חיובא במצוה זו (תו"מ השלם
בית שלם וגדול ,אבל יהודים יודעים מבית לבית ,ומי שהיה בר מזל הצליח גם בראשית עמו' נ"א ד"ה וכל).
למצוא פתרון גם לקשיים כאלו ,ומצאו ברגע האחרון להציל מעט מרכושו .היו
פתרון שיהיה לכל אחד אחוזת קרקע גוי שמל
בעיר ,כאשר החלו לקנות כל בית בעיר כאלו שהחלו לרוץ אל הבאר להביא מעט גוי שמל אין מילתו כשרה וצריך לחזור ולהטיף
בשותפות של כמה אנשים יחדיו ...כך מים בדליים ,אך היטב ידעו שהמערכה דם ברית (רמ"א סי' רס"ד ס"א) ,דנהי דהבן מהול ,מכל
שכמעט לכל בית היו לו כמה בעלי אבודה מראש ,נוכח להבות האש האדירות מקום מצות עשה שמוטלת על האב למול בנו אינה
בתים ,לאחד היה שייך החלק הפנימי של שהחלו לבלוע בית אחר בית ללא רחמנות, מתקיימת בכך ,כי אם ע"י שליח ישראל (שו"ת יו"ד סי'
השריפה הבית ,לשני היה שייך החלק החיצוני,כתב עת עתיק משנת תרכ"ב והפכו את כל הבתים בשעה קלה להררי קל"ב ד"ה וזאת ,וסי' רצ"ו ד"ה ומ"ש) ,ועוד כי אף שהוסרה
בו תיאור פעולת מרן אחר
השלישי קיבל החדר בצד ימין ,והרביעי אפר ורמץ. העטרה ,מ"מ לא קיים בכך 'לה' המול' ,היינו שיכניס
את החדר בצד שמאל ,והחמישי קיבל את עליית הגג ,וכדו'. רק לאחר שעות ארוכות בהן עמדו היהודים מרחוק במחשבתו קדושת השי"ת לתינוק הנימול ,נמצא
ועיניהם רואות וכלות את כל בתיהם ורכושם כלים בעשן, כשלא מל לשם ה' ,לא נכנס שם ה' לתינוק ,וצריכין
הנה כי כן ,כאשר החלו עתה לבנות מחדש את הבתים על לחזור ולמול או לכה"פ להטיף דם ברית לשמה
מקום הבתים השרופים ,התעוררו הרבה וויכוחים ודיני החלה האש לשקוע על מקומה ,ורק אז החלו אנשים
לחזור אל הרחוב רק כדי לגלות שהמקום בו היו עד הבוקר להקדישו לה' (ליקוטי תשובות ,לונדון ,סי' ל"א).
דברים בין בעלי הבתים ,זה אמר עד פה היה גבולי ,והאחר
אמר עד פה תבוא ,ורבינו החתם סופר ,היה צריך לטרוח שורות של בתים מלאים כל טוב ,נותרו מהם רק אבנים ישראל ונכרי אוחזין בסכין
ביגיעות הרבה להשכין שלום בין הצדדים ,למען יבוא כל ועצים שחורים ומפוחמים. ישראל ונכרי האוחזין בסכין ומוהלין יחד ,כשר ,כי
העם הזה על מקומו בשלום ,איש על מחנהו ואיש על דגלו. שמחת פורים אשר חגגו רק לפני ימים אחדים ,נהפכה הישראל פועל המחשבה ,והגוי הוי רק מסייע ואין
* כעת ,ביום י"ח באדר שני ,שנת תקס"ב ,לאבל ויגון ,כאשר בו ממש ,ואפילו אם הגוי יחשוב לשם הר גריזים ,לא
רוב משפחות העיר נותרו חסרי בית ,ללא כל מקום ללון מצינו שתפעל מחשבה רעה כזו אצל הנימול (ליקוטי
רוב ככל בני העיר קיימו וקיבלו עליהם ללא עוררין את ולחיות בו ,והעיר מאטרסדארף נבוכה. תשובות ,לונדון ,סי' ל"א).
פסקיו והכרעותיו של רבינו בחלוקת הבתים .אפס ,שהיה
שם בעיר איש אחד מחוצף ועז פנים ,אשר הלך להלשין יודעי דבר גם ידעו לספר ולגלות על מה יצא הקצף ומה חרי מומר לעבודה זרה אם כשר למול
על רבינו בפני שופטי העיר בערכאות הגוים ,בטענה שהוא האף הגדול הזה משמים .שכן האש פרצה מאותו 'ברייהוז', מומר לכל התורה או לערלות אינו כשר למול ,ואם
עושה חלוקה בבתים ככל העולה על רוחו ,ולוקח מזה אשר עכשיו היה בבעלותו של אינו יהודי ,הרי לפני כמה מל צריך לחזור ולהטיף דם ברית (רמ"א יו"ד סי' רס"ד
ונותן לאחר. שנים נשכר הבית על ידי יהודי מחלל שבת רח"ל ,שהיה ס"א) ,ומכל מקום מומר לעבודה זרה ,כשר למול,
מבשל בו שכר בשבת ,ורב העיר הקודם ,הגאון רבי ירמיהו דהרי הוא נימול ,ולכן אף שאינו בברית תורה ,מ"מ
השופטים ,שככל הנראה רחשו כבוד והערצה לרבינו ,לא ממאטרסדארף זצ"ל ,טרם עזיבתו את העיר לכהן ברבנות בברית מילה איתא (שו"ת יו"ד סי' א' ,וחידושי החת"ס עמ"ס
הזמינו אותו לבוא אליהם ,אלא בעצמם קמו והגיעו אל העיר סאנטוב ,יצאה קללה מפיו שהבית הזה עוד יהיה ע"ז כו ,:וע"ע חידושי החת"ס עמ"ס גיטין כג :ושו"ת חו"מ סי'
ביתו של רבינו וביקשו לברר ולדעת :על איזה יסוד עושה קל"ד ,ושו"ת ח"ו סי' פ"ג גבי מומר לע"ז ,וע"ע לקוטי הערות או"ח
כבודו את חלוקת הבתים ,ומאין ידע את גבול של כל אחד? למאכולת אש בעוד כמה שנים ,דבר שכעת התקיים ,וכיון
שניתנה רשות למשחית כבר נתפסו בעוונו גם שאר בתי סי' קט"ז אות י"ח).
לאחר ששוחחו ביניהם ,החליטו השופטים שילכו יחד העיר שנשארו כעת בעירום ובחוסר כל--- רופאים מחללי שבת בפרהסיא
עם רבינו אל בית אחד ,ושם יבקשו ממנו הסברים כיצד * אותם הרופאים המחללים שבת בפרהסיא ,שומר
הוא קובע את חלוקת הבתים .הם הלכו והגיעו אל אחד נפשו ירחק מהם שלא לתת להם למול ,אך בדיעבד
הבתים ,והשופט שאל את רבינו :עד היכן הוא תחום ביתו בימים ההם ,כיהן רבינו החתם סופר זי"ע ברבנות העיר אם מלו מילתן כשרה ,אעפ"כ ירחק מהם ויראה
של ראובן? מאטרסדארף ,שם עמד גם בראשות ישיבתו הרמה מאז למצוץ דם אחר מילתם (חידושים עמ"ס גיטין כג :ד"ה מה
הצביע רבינו על מקום אחד בכותל ואמר :עד כאן! שנת תקנ"ט ,ויהי כראות רבינו את צרת רבים מבני עירו אתם ,וע"ע משכב"ז בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קמ"ו וח"ח סי'
אשר עולמם חשך בעדם ,החל תיכף ומיד לפעול ולהפעיל רט"ז .וע"ע שו"ת מנח"י ח"ד סי' ק"א).
שאלו השופט :וזאת מנין לך? בעצה ובמעשה ,ובהשגת תרומות מנדיבי עם ,הן עבור
לקח רבינו קרדום בידו ,ובקע בקצה הכותל הנשאר אחרי עזרה ראשונה ודחופה בהשגת בתי מגורים ארעיים, גר שמל ולא טבל
השריפה ,והראה לשופטים כי סידור האבנים פונה מאותו והן עבור הקמת ובניית כל הבתים מחדש ,לבנות ביתם גר שמל ולא טבל מיקרי בעל ברית ,ואפשר שנעשה
מקום מצד אחד למזרח ומצד אחר למערב ,מה שמוכיח כבתחילה ולכונן מעונם על מכונם ,ונבנתה עיר על תילה. שליח לישראל למול בנו (שו"ת או"ח סי' קט"ז ד"ה ומיהו
שיש כאן זוית של סיום כותל הבית! מסברא).
ואכן ישראל קדושים נתבעו ונתנו ביד נדיבה ושלחו הרבה
השר עמד משתומם ,ועדיין לא נח דעתו ושאל :אבל מהיכן תרומות למען ביסוס העיר מחדש ,וכפי שכותב רבינו נדר לחבירו שיהיה מוהל אם יכול לחזור בו
ידעת זאת לפני שבקעת בקרדום? בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' רל"ט) :פה ק"ק מ"ד כמעם רגע נדר לחבירו שיהיה מוהל אצל בנו ,אינו יכול לחזור
הצביע רבינו החתם סופר לעבר הגג ,והראה להם סימני אירע דבר ,ביום י"ח אדר שני העבר שנת תקס"ב לפ"ק, בו מבלי הסכמת המוהל ,ולא יועיל התרה בפני ג',
דלף של גשמים הניכר באותו המקום ,והרי הדלף הוא יצאה אש ומצאה קוצים בבית אינו יהודי ,ונאכל גדיש ואם הוא ביום המילה והמוהל כבר הוציא הוצאות
בדרך כלל במקום הכתלים של גבולות הבתים! וקמה בבתי ישראל ,רובא דמנכר מרחוב היהודים בעו"ה, לבוא לעירו ,אינו יכול לחזור בו אפילו נזדמן לו
ונשתלחו לכאן נדבות הרבה מקהלות קדושות הקרובות מוהל מומחה וטוב יותר (שו"ת יו"ד סי' רמ"ו).
יצאו השופטים משם משתוממים ומשתאים על גודל
חכמתו של רבם של היהודים ,אשר אפילו במילי דעלמא והרחוקות נדיבי עם אלקי אברהם לסיוע הניזקין' ,עכל"ק. הנודר לתת את בנו למול קודם שנולד
מילא אותו אלקים רוח חכמה ודעת ,רוח עצה ובינה, כיון שהגיעו הנדבות ,החלו תיכף ומיד להוציא לפועל את הנודר לתת את בנו למול קודם שנולד ,לא חל הנדר
לשפוט את העם משפט צדק. הקמת הבתים מחדש .אלא שכאן החלו להתעורר הרבה (שו"ת חו"מ סי' ס"ו ,וע"ש דאע"ג דבעלמא מהני סיטומתא בדבר
(מקור :ליקוטי חבר בן חיים ,חלק ב דף ב ע"ב, דברי ריבות בשערי העיר. שלא בא לעולם ,הכא ששינה ממנהג הרגיל שלא לידור למוהל
חוט המשולש ,עמוד נב) * קודם שנולד ,לא מהני סיטומתא ,ע"ש).
יו"ל על ידי:
דרך הקו הטלפוני 0733.454.678 :ארה"ב1-605.615.70.10 : לציון קדשו של מרן היכל החתם סופר
בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר"
דרך האימיילk6056157010@gmail.com :
החתם סופר זי"ע בפרשבורג
הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע קויטל המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר
office@chasamsofer.info
לקבלת הגליון במייל הירשמו:
D@chasamsofer.info
ד
15
מקושרים לצדיק מאז ועד היום
סמוך לציון קודש הקדשים
רבי שלמה מקארלין זי"ע להפצת משנתו ותורתו הבהירה של
קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע
| גליון | 306 סיפורים ותולדותיו ,ותולדות זרעו אחריו
פרשת תולדות תשפ"ז
אורו הקדוש
שאלות ותשובות בחיי היום יום
מתורתו של רבינו ותלמידיו הק' במשנת רבינו הקדוש
פרשת תולדות שאלה קראתי בצמא את השאלות והתשובות בשבועות האחרונים ,והתפעלתי מהן מאוד.
אך בעוד שהשואל הקודם התאונן על כך שהוא עמל ויגע בתורה ואינו רואה פירות ,המצוקה
ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם (כה ,כו). שלי חמורה עוד יותר :לי אפילו אין את הזכות לעמול!
וברש"י י' שנים הללו צפה והמתין עול הפרנסה והטרדות הבלתי פוסקות גוזלים ממני כל רגע פנוי וכל טיפת יישוב הדעת .כשאני רואה סביבי
לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא אברכים שיושבים שעות על גבי שעות בבית המדרש ,שקועים בהוויות דאביי ורבא ,לבי נחמץ בקרבי .אני מרגיש שאני
נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל מחוץ למחנה ,וכל היום שלי מתבזבז על ענייני חול והבל.
עליה ,ושפחה לא רצה לישא לפי כיצד יכול יהודי שטרוד מבוקר עד ערב ולא מגיע כלל לעמלה של תורה ,לשמור על נפשו ולא ליפול למרה שחורה ולייאוש?
שנתקדש וכו' .ויש להבין ,למה ליה
לרש"י לבאר הטעם שלא רצה לישא
תשובה:
שפחה ,הרי גם לולא כך היה לו עשתונות ,הם נטשו את עמדות השמירה על השערים ורצו שאלתך היא שאלה טובה שיכולה הייתה לעמוד בפני
להתפלל על רבקה שתיפקד .וביאר בחרדה לכל עבר .באותו רגע ,נכנסו הלוחמים ללא קרב עצמה ,ללא כל קשר לרצף הדיונים שניהלנו כאן בשבועות
הרה"ק רבי אהרן מקארלין זצוק"ל ,וזה דרך השער הראשי הפתוח ,וכבשו את העיר כולה. האחרונים .זוהי זעקתו של יהודי השטוף בטרדות העולם
לשון קדשו :בנערותי הייתי סובר כי הטרדות ועול הפרנסה אינם אלא "הרעש והפיצוצים" וחש ייאוש ממצבו .שאלה שכבר נידונה כאן בעבר
דבר קל הוא להתפלל ולבקש רחמים שהיצר הרע מייצר סביבך כדי לזרוע בך בהלה .השער בהיבטים שונים ,ובוודאי עוד נרחיב בה בעזרת השם.
בעד חברו ,אבל באמת התפילה היא הראשי שאותו הוא חפץ לפרוץ ולכבוש באמת – הוא אך העובדה שחיברת בעצמך את שאלתך לשאלות
עבודה הקשה מכל העבודות ,והראיה שער הייאוש והעצבות .רק באמצעות המרה השחורה הוא הקודמות ,וכתבת שלבך נחמץ בקרבך דווקא – "כשאתה
מפירוש רש"י הנ"ל ,ומשמע שאילולי מצליח לגזול מן האדם את כל חיותו ,שמחתו והרגשת רואה סביבך אברכים שיושבים שעות על גבי שעות בבית
הרוחניות שלו. המדרש" ,אומרת דרשני .הבה נתבונן בכנות :אילו לא
טעם זה היה עושה כל האפשריות
בכדי שלא יצטרך לבא לידי עבודה זו. היטבת להגדיר זאת בעצמך כששאלת" :איך אוכל שלא היית רואה את אותם אברכים שוקדים על תלמודם ,לא
ליפול למרה שחורה ולייאוש?" זוהי בדיוק נקודת העניין! היה לבך נחמץ? עובדה זו גרידא שיומך חולף בטרדות של
(ע"פ בית אהרן קמד): היצר אינו חפץ בטרדותיך; הוא חפץ אך ורק בייאושך חולין היתה צריכה להטרידך מצד עצמה!
ולאום מלאום יאמץ (כה ,כג) .פרש"י ובנפילת רוחך ,הוא מתחפש בתחכום ,ומסווה את ההרס מכאן מוכח ששורש המועקה שלך יונק בדיוק מאותו
כשזה קם זה נופל וגו' ,לא נתמלאה הזה באצטלה מזויפת של "קנאת סופרים" ויראת שמים. המקום של השואלים הקודמים :המבט הצידה ,ההשוואה
צור אלא מחורבנה של ירושלים .צור ברגע שתלמד להסתפק במועט ולשמוח באמת בחלקך, לאחרים ותחושת ה"אני" .ומשום כך ,אותה התשובה
נקרא מקור התאוות והמדות הרעות. תוכל להדוף את גלי הייאוש שמציפים אותך .אז ,מתוך שניתנה להם ,רלוונטית ומכוונת בדיוק גם אליך.
ירושלים נקרא מקור הקדושה יישוב הדעת ושמחה ,תדע גם לחטוף ולמצוא את אותם
כן ,שמעת נכון" :שמח בחלקך!" הקריאה הזו מופנית גם
ועבודת ה' ,אותיות ירו-שלם .וזהו רגעים יקרים שבהם תוכל לקבוע עתים לתורה ולעבוד את
אליך ,אף שאינך זוכה לעת עתה לעמול בתורה ובעבודה
לא נתמלאה צור אלא כשיש חורבן ה' באמת ,לפי מדרגתך ומקומך.
כפי שהיית חפץ .הסתפק במועט ,דע בבירור שהקדוש
בעניני ירושלים היינו בעבודת ה'. ובעניין זה ,ראוי להביא את דבריו המאירים של הרה"ק ברוך הוא ,הוא זה שהציב אותך בדיוק בנקודה הזו ,ושמח
(אמרות משה ,בשם הרה"ק הר"מ מקוברין זי"ע) רבי אשר מסטאלין זי"ע ,תלמידו של מרן רבנו הקדוש רבי בכל מה שחננך.
שלמה מקארלין זי"ע:
וישב יצחק ויחפרו את בארות המים דבר זה אינו סותר כהוא זה את התביעה מהאדם – לשאוף
"אחת דברתי להודיעך שורש אחד להינצל מקטרוגי היצר
אשר חפרו בימי אברהם אביו וכו' תמיד מעלה ,להשקיע בלי הרף ולבקש תמיד עוד ועוד.
וסייעתא דיליה למטה ולמעלה והבן ,ובכדי לבא להסתפקות
(כו ,יח) .האבות הקדושים תקנו כל אדרבה ,היא משלימה אותה ומאפשרת אותה ,וכפי שנוכל
במועט ולהיות שמח בחלקו בתורה ועבודה ,ובכדי לבא
התקונים ,ויחדו כל הייחודים בעובדות להבין זאת מתוך המשל הבא:
לידי שפל רוח ..והוא :כי אין הקב"ה בא בטרוניא כו' ,כי
הגשמיות בחפירת הבארות ובענין הכל לפי מה שהוא אדם ,לפי המקום והזמן לפום שיעורא מעשה בקבוצת לוחמים קטנה וחסרת נשק שביקשה
המקלות ובמרעה הצאן ,וכמבואר דיליה ,והוא לפי מדתו ואמונתו ויראתו ושכלו וכח מוחו לכבוש עיר בצורה וחזקה .הם ידעו היטב שבכוח הזרוע
בספרים .וכשבאו אנשי כנסת הגדולה אז באותו עת ...כן יהיה השגת תורתו ואמונת עבודתו אין להם כל סיכוי לפרוץ את חומותיה .מה עשו? נקטו
וראו שאי אפשר שיתנהג העולם בתוך תוכו שבנקודת הלב .וזהו אמונת עבודתו אז ,וזו היא בתכסיס מחוכם :הם החלו להשמיע מחוץ לעיר רעשים
במדרגות העליונות האלו ,ותקנו קרבת הבורא והתורה ומעשים בפיו ובלבבו באותו עת. מחרישי אוזניים ופיצוצים עזים שנשמעו כמו מתקפת
הברכות והתפלות והטמינו והצפינו הגם כי קטן הוא בעיניך ,לפי דרכך צריך להיות שפל רוח ענק.
כל האורות וכל הייחודים הכל בנוסח ולהסתפק במועט ולשמוח בחלקו". שומרי העיר נתקפו בהלה נוראה .מרוב פחד ואובדן
התפילה והברכות ,וזה עד ביאת
משיחנו במהרה בימינו ,אמן. למסירת שאלות ,הערות או הארות למדור זה ,ניתן לפנות לקו לודמיר 02-30-111-22 :שלוחה 99
או לדואר אלקטרוני A023011122@gmail.com :לתשומת לבכם :בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי
(בית אהרן קמד): של חברי המערכת .אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה.
הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מראדום זי"ע
הי"ד בהסכמתו על הספר הקדוש שמע שלמה:
כשמש צדקה מרפא בכנפיה ,תהל על הארץ,
תשיב נפשות הדרים עליה ,כן גיל ושמחה
מלאה כל נפש ,באור כי יהל ,וליהודים היתה
אורה ,תורה אור ,הספר הקדוש שמע שלמה
מרבינו הקדוש והנורא הצדיק האלקי אבי זקני
ר' שלמה הלוי זצוק"ל מקארלין.
סיפור מאילנא דחיי 16
רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים
ולכל היד החזקה
ניגש ר' דוד אל הרבי הקדוש ,נושף ומתנשף. שנים רבות היו ר' דוד ורעייתו ,בני העיירה סלאוויטא ,חשוכי בנים .כל
"רבי! שנים רבות הנני ממתין לזרע של קיימא .רבי משה ,בנו של רבי בני העיירה הכירו אותם וידעו עד כמה הם ממתינים ומצפים להתברך בזרע
פינחס מקוריץ ,שלחני אליכם ,שתברכו אותי ותפקדוני בפקודת ישועה של קיימא .בכל עת מצוא היו מרעיפים עליהם ברכות מעומק הלב ,שיזכו
ורחמים"... בקרוב להיוושע ולחבוק תינוק רך ,בן או בת ,שישמיע בחלל ביתם הריק
התבונן בו הרבי באהבה גדולה ובפנים מאירות ,הניף את ידו וסטר על פניו והדומם קול פעייה ובכי ,ויציף את הבית ואת ליבם הדואב באור גדול של
פעמיים בחיבה .מבלי להוציא מפיו דיבור או ברכה ,המשיך הרבי בדרכו. נחת יהודית .סוף סוף יזכו גם הם בחוליה נוספת שתמשיך את שלשלת
שבור ונדכה שב ר' דוד לסלאוויטא ,ופרץ בבכי בפני רבי משה .הוא סיפר דורותיהם.
על שתי הסטירות שסטר לו הרבי מקארלין .בטוח היה שיזכה לברכת קודש בעיירה סלאוויטא שבאוקראינה כיהן באותם ימים רב ומורה הוראה משכמו
או להבטחה מפורשת ,ולבסוף סטר הרבי על פניו פעמיים ,ללא אומר ומעלה ,בנן של קדושים ,הלוא הוא הגאון הקדוש רבי משה שפירא ,בנו של
ודברים .שתי סטירות ותו לא .נדמה היה לו כי לריק הייתה ריצתו הטרופה. מאור החסידות הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע.
"אל דאגה" ,הרגיעו רבי משה" .מחה את דמעותיך ,כי נושעת! האסט משנת תקנ"א התגורר בעיר והנהיג את תושביה במסירות רבה ובענווה
גע'פועל'ט!"... מופלאה .מכיון שסירב להתפרנס ממשרת הרבנות ,הקים את בית הדפוס
ויהי במלאות שנה ,ובן נולד למזל טוב בביתו של ר' דוד .השמחה הנודע.
הרקיעה שחקים ,והעיירה סלאוויטא צהלה ושמחה .סוף סוף, בוקר אחד דפק ר' דוד על דלת ביתו של רב העיר ,והתיישב
אחרי שנים ארוכות ,חבקו ר' דוד ורעייתו בן ראשון. באנחה כבדה ליד שולחנו.
חלפה עוד שנה ,ובן נוסף נולד להם .וכך זכו בתוך כמה שנים לתנות בפני הרב ,כהרגלו ,את צער עוד בטרם פצה את פיו ַ
לבנים ולבנות ,וביתם ,שעמד ריק ושומם שנים רבות ,נעשה ההמתנה הממושכת לזרע של קיימא ,הקדימו רבי משה וקרא
שוקק ומלא בילדים ובילדות ,בפעוטים ובתינוקות. לעברו בקול נלהב:
שוב הגיע ר' דוד לביתו של מורו ורבו ,הגאון הקדוש רבי משה "ר' דוד ,הסכת ושמע היטב! עתה היא עת רצון נדירה עבורך!
מסלאוויטא. נמצא כעת בעיירתנו הצדיק רבי אהרן מקארלין ,בנו של רבי
אשר מסטאלין .זה עתה שב מאניפולי ,מהשתטחות על ציונו של דף שער ממשניות שנדפס בדפוסו "רבי ,הן זיכני ה' ובירכני בבנים ובבנות ,הודו לו וברכו שמו! אך
המפורסם של הרה''ק מסלאוויטא
זקוק אני גם לברכת הפרנסה ברווח ,כדי שאוכל לכלכל את ביתי הרבי ר' זושא ,ועצר למנוחה באכסניה.
ולתת לחם לפיות הטף ,בלי מחסור ודוחק"... להיוושע קודש ברכת ממנו ובקש אהרן "רוץ והאץ את צעדיך ,השג את רבי
חייך רבי משה ואמר: בבנים ובבני בנים!"
"אל לך לדאוג כלל .הזוכר אתה שהעניק לך הרבי מקארלין שתי סטירות? ללא שהות קם ר' דוד ומיהר בנשימה טרופה לעבר בית האכסניה .נכנס
האחת הייתה לברכת הבנים ,והשנייה הייתה לפרנסה ברווח!" פנימה וסקר במבטו את הנוכחים ,אך לא ראה דמות של רבי מלווה בחסידים.
שב ר' דוד לביתו שמח וטוב לב ,בוטח בה' אלוקיו ומאמין בדברי הצדיקים. כשבירר אם נמצא כאן הרבי מקארלין ,נענה כי אכן היה כאן הרבי ,אך לפני
לא ארכו הימים וברכת ה' החלה ללוותו בכל מעשי ידיו .פרנסתו התרבתה, דקות אחדות עזב ויצא לדרכו.
והוא הלך והתעשר ,וזכה לרווח ולשפע גדול. הצדיק עגלת בעקבות דולק והחל הבהולה המשיך ר' דוד בריצתו
התקיימו שתי הברכות ,כנגד שתי הסטירות. מקארלין, אהרן רבי של בכרכרתו הבחין אחדות המתרחקת .לאחר דקות
שהייתה ייחודית בצורתה .בכרכרה היה ארון מלא ספרים ,שבהם הגה בעת
נסיעותיו ,בקיימו את שמונה עשר שיעוריו הקבועים מדי יום.
לרגל הילולת הרה"ק רבי משה שפירא מסלאוויטא ,בן הרה"ק רבי פינחס מקוריץ בגרון ניחר צעק ר' דוד שיעצרו את העגלה וימתינו לו ,כי חפץ הוא לבקש
זי"ע – ט' בכסלו ת"ר. דבר מה מהרבי .צעקתו הגיעה לאוזני העגלון ,והעגלה נעצרה.
החיים בלודמיר
ׁשֹלמֹה ִ //ח ַידת ַה ָּׁש ַ
בּוע יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ
החיים בלודמיר בעבר ובהווה
יכן ָאנּו ְל ֵמ ִדים ֶׁשהּוא ָּד ָבר ָק ֶׁשה ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל ַעל ֲח ֵברֹו? ֵמ ֵה ָ
הֹוראֹות.
יע ְּב ָעלֹון זֶ ה. מֹופ ַ
ַה ִּפ ְּתרֹון ִ
לּוד ִמיר ְ 023011122ל ַה ִּקיׁש 0וְ ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ
דרישת שלום מלודמיר
הודעה חמה ונרגשת התקבלה בימים אלו במשרדי הכנסת האורחים.
נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון וַ ּיֵ ֵצא
יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ₪ 50 ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה ,יֻ גְ ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ יהודי יקר ,שהשתתף עם קבוצת נוסעים במסע קודש על ציוני
ַהּזֹוכֶ ה לְ פָ ָר ַׁשת וַ ּיֵ ָרא :נַ פְ ָּתלִ י ּגֶ ְר ֶּבר ֶאלְ עָ ד הצדיקים ,סיפר בהתרגשות על קבלת הפנים שציפתה להם בלודמיר
בשבוע האחרון ,בארבע לפנות בוקר.
ויטא
ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַׁשּפִ ָירא ִמ ְּסלָ אוִ ָ בתוך הקור והשלג הגיעה הקבוצה אל 'בית רבינו' הסמוך לציון .מה
ַה ְמפ ָֹארֹות ֶׁשל ַה ַּׁש"סַּ ,תלְ מּוד ַּב ְבלִ יֶׁ ,שּיָ צְ אּו ִמ ַּמכְ ֵּב ֵׁשי ִּב ְׁשנַ ת תקכ"ב נֹולַ ד הרה"ק ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַׁש ִּפ ָירא רבה הייתה שמחתם למצוא בשעה זו בית מדרש מואר ומוסק ,משקה
ויטאֶ .את ֵּבית ַה ְּדפּוס נִ ֵהל ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַה ְּדפּוס ִּב ְסלָ אוִ ָ ּקֹוריץ,
ויטא ,לְ ָא ִביו הרה"ק ַר ִּבי ִּפינְ ָחס ִמ ִ ִמ ְּסלָ אוִ ָ
הּוטל עַ ל ְׁשנֵ י ָבנָ יוַ ,ר ִּבי ְּביָ ד ָר ָמהַ ,אְך עִ ַּקר ַה ְּמלָ אכָ ה ַ ַּתלְ ִמיד ַה ַּבעַ ל ֵׁשם טֹוב. חם ועוגות להשיב את הנפש ,ואף מקווה חמים ,פעיל וזמין.
מּואל ַא ָּבא וְ ַר ִּבי ִּפינְ ָחס.ְׁש ֵ עִ ם ְּפ ִט ַירת ָא ִביו ִּב ְׁשנַ ת תקנ"אֵ ,ה ֵחל לְ ַׁש ֵּמׁש ְּב ַר ָּבנּות "הרגשנו כל כך בבית" ,סיפר היהודי בחום" .מצאנו מקום של יישוב
אדי ְמ ָת ֵאר ֶאת ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַר ִּבי ְׁשנֵ יאֹור זַ לְ ָמן ִמּלְ יַ ִ אּוק ָר ִאינָ ה.
ויטא ֶׁש ְּב ְ
ָהעֲ יָ ָרה ְסלָ אוִ ָ הדעת ומרגוע .החמימות ומאור הפנים הפיגו את הקור שבעצמותינו
"ה ַרב ַה ָּמאֹור ַהּגָ דֹול ויטא ְּב ִאּגֶ ֶרת ק ֶֹדׁשָ : ִמ ְּסלָ אוִ ָ ּנֹודע,
ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ֵה ִקים ָּבעֲ יָ ָרה ֶאת ֵּבית ַה ְּדפּוס ַה ָ וחיממו את לבנו .ממש כמו אוהלו של אברהם אבינו"...
תֹורה וְ יִ ְר ַאת ה' אֹוצָ רֹו". ַה ְמ ֻפ ְר ָסם ַה ֻּמ ְפלָ ג ְּב ָ ְּב ַמ ָּט ָרה לְ ַה ְד ִּפיס ִס ְפ ֵרי ֲח ִסידּותְּ .ב ֵבית ַה ְּדפּוס בהזדמנות זו נזכיר כי 'בית רבינו' פתוח לרווחת הבאים בכל שעות
ְּביֹום ַׁש ַּבת ק ֶֹדׁש ,ט' ְּבכִ ְסלֵ ו ְׁשנַ ת ת"ר ,נִ ְס ַּתּלֵ ק ַר ִּבי ּנֹודע
ִה ְד ִּפיסּו ּגַ ם ִס ְפ ֵרי ק ֶֹדׁש ֲא ֵח ִרים ,עַ ד ֶׁש ַ
היממה .הכניסה באמצעות לחיצה
גּוריו.
ויטא ,עִ יר ְמ ָ מ ֶֹׁשה וְ נִ ְט ַמן ִּב ְסלָ אוִ ָ ְׁשמֹו ְּבכָ ל ּגְ לִ ילֹות יִ ְׂש ָר ֵאל ִּבזְ כּות ַה ַּמ ֲהדּורֹות
על לחצן האינטרקום המוצב
בפתח .במקום עומדים לרשות
האורחים משקאות חמים וצוננים,
ְס ֻג ָּלה ְל ַמ ֲח ָׁשבֹות זָ רֹות — ִּתּקּון ֵל ָאה עוגות ועוגיות ,וכן מקווה חמים
ּתֹורתֹו
ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ וזמין.
ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין:
בית רבינו בלודמיר ברוכים הבאים!
רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה לA023011122@gmail.com - המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר 02-30-111-22שלוחה 8
קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע 02-30-111-22אידיש/עברית .קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון
17 בס"ד
פרשת תולדות תשפ"ז
בש"ם בצלאל -לע"נ
חסידות פניני
על פי דברי רבינו
הרה"ח רבי משה שמואל
ב"ר בצלאל ז"ל פניני אור החיים
תפילת צדיק בן רשע אינה חוזרת ריקם ֹאמר ִאם ּכֵ ן לָ ָּמה ּזֶ ה ָאנֹכִ י וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדרׁש ֶאת ה' (כה כב).
וַ ּיִ ְתר ֲֹצצּו ַה ָּבנִ ים ְּב ִק ְר ָּבּה וַ ּת ֶ
פירש רש"י ,שאמרה -כיון שגדול כל כך צער העיבור ,למה הנני מתאווית ומתפללת על ההריון.
וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ וְ גוֹ 'ַ .ט ַעם ׁ ֶשלּ ֹא ָא ַמר וַ ֵ ּי ַדע יִ צְ ָחק ֶאת וְ גוֹ 'ְּ ,כאוֹ ְמרוֹ "וְ ָה ָא ָדם יָ ַדע"
(בראשית ד א)" ,וַ ֵ ּי ַדע ֶאלְ ָקנָ ה" וְ גוֹ ' (ש"א א) ,אוּלַ י ׁ ֶש ָהיְ ָתה ַה ְּת ִפ ָּלה ַא ַחר ׁ ֶש ָ ּי ַדע
וקשה להבין האיך תמאס רבקה הצדקת בהריון מחמת הצער .ויש לפרש ,היות והם היו נדחקים
אשוֹ נִ ים אשוֹ נִ יםְּ ,כאוֹ ְמ ָרם ז"ל ְּ(ב ָרכוֹ ת סְ ׁ ).של ׁ ָֹשה יָ ִמים ָה ִר ׁ ּתוֹ ְך ג' יָ ִמים ָה ִר ׁ ומתרוצצים זה בזה ,חשבה רבקה שהם לא יוכלו להתקיים והם ימותו ,וכיון שאמרו חז"ל שאין
יִ ְת ּ ַפ ֵּלל ׁ ֶשלּ ֹא יַ ְס ִר ַיח ,וְ זוֹ ָהיְ ָתה ְּת ִפ ָּלתוֹ ׁ ֶשל יִ צְ ָחק (כה כא). הקב"ה עושה נס לחנם ,לכן אמרה "למה זה אנכי" ,כי מן השמים לא יעשו נס לשקר ,שהיא תפקד
בוולדות שאינם מתקיימים ,אבל באמת ודאי היא לא הקפידה על צער ההריון "כי הצדיקים יסבלו
צער גדול בעולם הזה לתכלית טוב הנצחי" ורק הלכה לדרוש את ה' לבקש רחמים על הריונה.
…
ה'ישמח משה' ביאר עפי"ד רבינו ,דלכאורה קשה ,היתכן דנגרע
מעלתה של רבקה משאר צדיק בן רשע ,ואם כן ,אף שיצחק היה קודם
לה בקבלת תפילתו ,מכל מקום מהיכי תיתי נאמר 'ולא לה' כלל ,וח"ו וַ יְ ִהי ּכִ י זָ ֵקן יִ ְצ ָחק וַ ִּתכְ ֶהיןָ ֵעינָ יו ֵמ ְראֹת וַ ּיִ ְק ָרא ֶאת ֵע ָׂשו ְּבנֹו ַהּגָ דֹל (כז א).
שתפילתה חזרה ריקם. קשה ,מדוע נאמר שהיה זקן בשעת הברכות .גם מדוייק למה כתוב "ויהי" בלשון צער .ויש לפרש,
אבל לפי דברי רבינו דהתפילה היתה בתוך שלשה ימים שתקלוט דהטעם שהכתוב מודיע שהיה יצחק זקן ,כי זאת הסיבה שיעקב יקח את הברכות בלי שיכירוהו
הזרע ,א"כ י"ל דתפילת שניהם נתקבלה ,דהרי אמרו חז"ל (ויק"ר י ,ה) יצחק ,ולכן כתיב "ויהי" לשון צער ,דהוא צער מה שיעקב לקח את הברכות בלי ידיעת יצחק שהוא
תפילה עושה מחצה ,והנה הוא התפלל שתקלוט הזרע ,והיא התפללה יעקב ,שלכן לא נתן לו כל הברכות ובירך גם את עשיו" ,כי מזה סובבו כמה סיבות לבני עמנו".
גם כן שתקלוט ,והוא נענה תחילה ותפילה עושה מחצה ,ובוודאי נענה
על קליטת הטוב ,כי הרע -למה לו ,ונקלט ע"י תפילתו יעקב ,ואחר כך …
על ידי תפילתה נקלט החצי האחר דהיינו קליטת הרע ,והוא עשיו ,כי ַּב ֲעבּור ְּת ָב ֶרכְ ָך נַ ְפ ִׁשי ְּב ֶט ֶרם ָאמּות (כז ד).
ברית כרותה שתפילת צדיק אינה חוזרת ריקם. קשה ,מדוע אהב יצחק את עשיו ורצה ליתן לו הברכות .מבאר רבינו :וטעם יצחק שהיה רוצה
ומה שדרשו חז"ל דה' לא נעתר לה ,אין הכוונה שלא נעתר כלל לברך את עשיו הרשע ,כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו ,כי הצדיקים
לתפילתה ,אלא שלא נעתר שתיקלט על ידיה חלק הטוב ,והרי אין כואב להם בעשות בניהם רשע ,והיה משתדל עמו להיטיב.
הקב"ה מייחד שמו על הרעה (ב"ר ג ,ו) ,לכן דרשו חז"ל ויעתר לו ה'
דייקא -ולא לה ,שלתפילתו נעתר ה' בשמו כיון שנקלט על ידו חלק
…
הטוב. וַ ִּת ַּקח ִר ְב ָקה ֶאת ִּבגְ ֵדי ֵע ָׂשו ְּבנָ ּה ַהּגָ דֹל ַה ֲח ֻמדֹת ֲא ֶׁשר ִא ָּתּה ַּב ָּביִ ת וַ ַּתלְ ֵּבׁש ֶאת יַ ֲעקֹב ְּבנָ ּה ַה ָּק ָטן
(כז טו).
וזה שפירש רש"י "ויעתר לו" ' -ולא לה ,לפי שאינו דומה וכו' ,לפיכך
לו ולא לה' .שתמהו הכל על זה שמסיים :לפיכך וכו' .דהוא שפת יתר יש לפרש ,כיון שעשיו היה גבה קומה יותר מיעקב ,על כן אומר הפסוק שהיא הלבישה ליעקב
לכאורה .אלא דכיון שהוא נענה תחילה על הקליטה ובודאי הטוב את הבגדים הארוכים של עשיו ,והתאימה אותם ליעקב אף על פי שהוא "בנה הקטן" שהיה קטן
נקלט ,א"כ ממילא 'לא לה' ,רצה לומר ,דלדידה לא אמרינן ויעתר לה קומה יותר ונמוך מעשיו.
ה' ,לפי שאינו מייחד שמו על הרעה ,והיינו דברי רש"י לפי שאינו דומה
וכו' ,אף שזה אינו לענין להקדים ,מכל מקום :לפיכך ,ממילא לו ולא
…
לה. ארָך (כז מ). ּופ ַר ְק ָּת ֻעּלֹו ֵמ ַעל ַצּוָ ֶ
וְ ָהיָ ה ּכַ ֲא ֶׁשר ָּת ִריד ָ
ובספה"ק אורח לחיים המתיק את דברי רבינו ,מנין באמת נודע יש לפרש "תריד" מלשון רידוי ,ורמז יעקב בדבריו על זמן הגאולה שאז יהיה עשיו רדוי ,שיפרוק
שנפקדה בזכות תפילת יצחק ולא בזכות תפילתה .אלא שכתב מעליו עולו של ישראל ,ואחר כך ישראל יִ ְרּדּו ויצערו את אומות העולם ,כי יהיה בית יעקב אש
האריז"ל בליקוטי תורה על פסוק זה וז״ל" ,ויעתר" פירשו jז״ל (סוכה ובית עשיו לקש ,ולזה דקדק ואמר "גדולה" לשון שמחה כי אז ישמחו השבים ותגאל הארץ.
יד ,א) 'מה עתר מהפך' וכו' .פירוש ,יצחק מתפלל למזל ונקה ,וכך היתה
צריכה להשפיע לאשתו .ורבקה היתה מתפללת למזל נוצר שהוא
דכורא ,וכל אחד היה מתפלל היפך חבירו ,וזהו שכתוב "לנוכח אשתו". החיבור שלך לרבינו 'אור החיים' הקדוש זי"ע והפצת תורתו הק'
ע"כ.
• שיעורים יומיים קצרים וברורים בספה"ק אור החיים באידיש ובעברית
לפי זה נכון למה "ויעתר לו ה׳" – 'ולא לה' ,דלפי דברי רבינו שהיתה
תפילתם זה בזוית זו וזו בזוית זו אחר הביאה ,א״כ תפילתה שהתפללה • הדפסת וחלוקת ספרי האור החיים הק' המסוגלים לשמירה והצלחה
למזל ונוצר שהוא דכורא בשביל יצחק ,לא פעל כלום ,שהרי כבר • תפילות והזכרת שמות בציון רבינו הק' ע"י ראש המכון בכל שבוע
היה הזרע במעיה ,ורק תפילת יצחק שהתפלל למזל ונקה על רבקה • הוצאת והפצת גליון שבועי במשנת רבינו הקדוש לזיכוי הרבים
שתקלוט הזרע ,היתה מקובלת .וזהו שאמר 'לו ולא לה' ,והאיך נודע • כולל להוראה "כנסת ישראל" ,כשמו ובדרכו של ישיבת רבינו הק'
הדבר ,לזה סמך "ותהר רבקה אשתו" ,ולא כתיב 'וידע יצחק' ,כי היתה • כולל "ליל שישי" ללימוד ספה"ק "אור החיים" על הפרשה
תפילתם אחר שידע ,ונמצא שלא היתה צריכה לתפילתה על יצחק.
עי"ש באריכות. לפרטים והשתתפות במפעלות הקודש בקו מורשת אור החיים0733713620 :
1
18
"פלאי החיים"
מתוך המהדורה החדשה של הספר "כל הכתוב לחיים"
חידות נפלאות במשנתו של האור החיים הקדוש
לזכות הפטרון יהודה בן שרה מרים ,וכל משפ'
לחיים כל הכתוב
הערות וביאורים בדברי רבינו
נערך על ידי המשפיע,
הרה"ג ר' דוד נתנאל שווארץ שליט"א,
איך המתין יצחק
מח"ס יד המשפט ,ויו"ר מכון 'פלאי התורה'
להזמנת דרשות מהמשפיע שליט"א0527156981 :
מלהינשא עד מ' שנה
חידוד א' טוב אם מותר לו להמתין ,וכתב דמותר לו
להמתין כדי לעשות השידוך היותר טוב, וַ יְ ִהי יִ ְצ ָחק ֶּבן ַא ְר ָּב ִעים וגו'ַ .ט ַעם ֶׁש ֻה ְצ ַרְך
ידוע שלהלכה למעשה פוסקים כהשיטה
שסוברת דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיון דהוי מצוה מן המובחר ,והביא ראיה ּׂשּואיו ַמה ֶּׁשֹּלא נָ ַהג ּכֵ ן יע זְ ַמן נִ ָ הֹוד ַ
לְ ִ
מיצחק אבינו שלא נשא עד מ' שנים ,שהיה ְּב ַא ְב ָר ָהםָּ ,בא לָ ֵתת ַט ַעם לְ ִעּכּוב ַהּזְ ָמן
(עיין יבמות דף צ"ג ע"א ,ועוד .שו"ע חו"מ סימן ר"ט
לו ג"כ טעם למה עשה כן כיון דעיקר חפצם ּׂשּואין ַעד ָעבֹור מ' ֶׁש ָּׁש ָהה יִ ְצ ָחק ְּבֹלא נִ ִ
סעיף ד') .איך יתכן ,שאדם כן יכול להקנות דבר היה להוליד בנים זרע קודש שיקרא בהם
שלא בא לעולם ,ואפילו אם אין מקנה דקל ָׁשנָ ה וְ ָא ַמר ַה ַּט ַעם ְּב ַק ְחּתֹו ֶאת ִר ְב ָקה,
שמם ,ולכך המתינו עד שישקע רתיחת הדם יחת ִר ְב ָקה ָׁש ָהה ַעד מ' ָׁשנָ ה ִּב ְׁש ִביל ִק ַ
לפירותיו ,אלא מקנה דבר שלגמרי אינו בעולם ? והמיית הטבע ויתעלו ויתקדשו ביתר שאת ּוכְ מֹו ֶׁשּגָ ַמר א ֶֹמר לֹו לְ ִא ָּׁשהֵּ ,פרּוׁש
מקור לתשובה :אור החיים הקדוש בפרה"ש עה"פ ועוז ,ועל ידי זה גם בניהם אחריהם יהיו לֹו ְ -מיֻ ֶח ֶדת ִהיא ַּבת זּוגֹוָ .הא לָ ַמ ְד ָּת,
ויאמר יעקב מכרה כיום וגו'. קדושים והגונים וכו' ,יעו"ש. ֶׁשּק ֶֹדם לָ ּה ֹלא ָהיְ ָתה לֹו ַּבת זּוג ּוכְ מֹו
ולפי דברי רבינו ,אין ראיה כלל מיצחק ּקֹוד ֶמת וְ ִהיא ְק ַטּנָ הֶׁשּכָ ַת ְבנּו ַּב ָּפ ָר ָׁשה ַה ֶ
חידוד ב' אבינו דמותר להתאחר יותר משנת כ' כדי ָהיְ ָתה ֶׁשּנֹולְ ָדה ָּב ֲע ֵק ָדה ּכְ ֶׁש ֻהכְ ַׁשר לֵ ילֵ ד,
איך יתכן ,שרבקה הצדיקת ילדה את 'עשו' לעשות שידוך מובחר יותר ,כיון דכאן הבין ּומ ַע ָּתה ֵאין ַּת ְרע ֶֹמת ַעל יִ ְצ ָחק ֶׁש ָּׁש ָהה ֵ
שהיה רשע מובהק ,ומה המוסר השכל הנלמד מהקב"ה שאין לו שידוך אחר כלל ורק רבקה ַעד מ' ָׁשנָ הּ ,גַ ם ַעל ַא ְב ָר ָהם ֶׁש ִעּכֵ ב ַעד
מזה בענין שידוכים ? היא בת זוגו[ .וגוף יסודו של המהר"ם שיק מ' ָׁשנָ הּ ,כִ י ָאז ָהיְ ָתה ַּבת ג' ָׁשנִ ים ּכְ ִפי
מקור לתשובה :אור החיים הקדוש בפרה"ש עה"פ ויהי דמצוה מן המובחר עדיף מזריזין מקדימים ַה ֶח ְׁשּבֹון (כה כ).
יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' אחות לבן למצוות נחלקו בזה הפוסקים ,ודעת רבינו
הארמי לו לאשה. בספר ראשון לציון יור"ד הל' מילה ג"כ כן, בשו"ת מהר"ם שיק (אהע"ז סי' א') נשאל
ראה בספרנו 'כל הכתוב לחיים' פר' לך (יז, אודות אדם שנזדמן לו שידוך בשנת כ' ואם
כד)]. ימתין עוד כמה שנים יהיה לו שידוך יותר
בין כל המשיבים תשובה נכונה לאחת החידות,
בפקס 15388556981או בדוא"ל מכון 'מבאר הפלאות'
q222678q@gmail.comיוגרלו: הותר ליעקב לשמוע בקול אמו
2זכיות בסך ₪ 100 גם לעבור על דברי תורה
שממכרה ממכר ,כמו שכתבו המפרשים,
2זכיות בסך ₪ 50 מכל מקום ,מאחר שכבר ביזה עשו את ְׁש ַמע ְּבק ִֹליֵּ .פרּוׁשֲ ,הגַ ם ֶׁשּיֵ ׁש ִּב ְד ָב ִרים
הבכורה ,כמפורש בפסוקי התורה "ויאכל ֵאּלּו ּכִ גְ נֵ ַבת ַה ַּד ַעתִ ,עם ּכָ ל זֶ ה יֵ ׁש לְ ָך
2זכיות על הספר החדש 'מאור החיים' עה"ת וישת וגו' ויבז עשו את הבכורה" ,איך יבוא לִ ְׁשמ ַֹע ְּבקֹולִ יֵּ ,פרּוׁשִ ,מּלְ ַבד ִחּיּוב ִמ ְצוַ ת
שלא היה ניתן להשיג שנים רבות ויצא כעת במהדורת מפוארת על ידי המכון. עתה לקבל הברכות בתור בכורה .ועוד, ּכִ ּבּוד ָאב וָ ֵאם ֶׁש ִהיא ִמ ְצוַ ת ֲע ֵׂשהּ ,גַ ם
שימו לב :על כל תשובה נוספת נכנסים להגרלה פעם נוסף. שהרי עשו בעצמו כבר נשבע ליעקב אבינו יאהּ ,וכְ ִתיב ְּב ִד ְב ֵרי נְ ִביא ֱא ֶמת ִהיא נְ ִב ָ
שהבכורה שלו ,ושוב אסור לו לעבור על "אלָ יו ִּת ְׁש ָמעּון" ,לָ זֶ ה ָא ְמ ָרה(שופטים יח) ֵ
נא לכתוב את התשובות בכתב ברור וקריא ,ולציין שבועתו.
שם ,וכתובת מגורים ,ומספר טלפון לחזרה. "ׁש ַמע ְּבקֹולִ י"ּ ,וכְ ָבר ּכָ ַת ְבנּו (לעיל טז ה) ְ
אלא ,כיון דיצחק לא ידע בשעת מעשה אֹומרֹו לַ ֲעבֹר ַעל ִמ ְצוָ ה ֶׁשּיִ ְצ ַט ֵּדק נָ ִביא ְּב ְ
שזה יעקב ,ממילא הוי כגניבת דעת ,שגם זה ּתֹורה לְ ִפי ָׁש ָעה (כז ח).
ִמ ִּמ ְצוֹת ַה ָ
אינו ראוי לעשות ,ועל זה אמרה לו רבקה
דמותר לו לעשות מצד כיבוד אב ואם. העיר האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור
לפי זה מדוייק לשון רבינו שכתב ,שיש זצ"ל ,שהרי אמרו חז"ל במשנה (ב"מ לב,
בדברים אלו 'כגניבת' הדעת ,שאכן לא היה א) אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו
כאן גניבת דעת ממש ,ולכן שפיר היה יכול אל תחזיר -לא ישמע לו .ומעתה ,אם הוי
לשמוע בקולה. איסור ממש ,איך הותר לו לפי שעה לעבור
כשציוותה עליו אמו.
עוד י"ל בכוונת רבינו ,דלכן הוסיפה ואמרה
[ואכן בעץ יוסף על המדרש רבה (סז ,ד)
שהיא גם נביאה ,דאילו מצד כיבוד אב ואם
בס"ד אנו נמצאים בשלבי עריכת ליכא כאן מצוה ,כיון דהוי לעבור על דברי כתב ,שיעקב לא היה מחוייב לשמוע בקול
פרוייקט ענק על אמו לגנוב דעת אביו ,מיהו לא נענש על זה,
תורה ,לכן הוסיפה שהיא מחוייב גם מצד כיון שהרי יצחק מחל לו בסוף].
ספה"ק "אור החיים" שהיא נביאה ,והיות שיש לו חיוב לקיים
דבריה מצד נבואתה ,ממילא חוזר החיוב ותירץ ה'פני מנחם' ,דאולי לא היה כאן
עם הרבה גילויים והוספות נפלאים. גניבת דעת ממש ,ולכן היה מצווה לשמוע
והמצוה לשמוע בקולה גם מצד כיבוד אם, בקולה ,עכ"ד.
מי שיש בידו איזו הערה ,הוספה, כיון דמה שהיא נביאה סילק הענין דלעבור
על דברי תורה ושפיר חייב לשמוע בקולה. ביאור דבריו נראה ,דעל פי הדין אין כאן
קושיא וכדו' בדברי רבינו ,מתבקש גניבת דעת ,דאדרבה הרי יעקב קנה מעשו
לשלוח אלינו לזיכוי הרבים ,ויפורסמו ובשפתי צדיק (פר' ויצא אות נ') כתב ליישב את הבכורה ,ובא בדין מכח אותה בכורה,
בעלון ובספר ,לפי הענין. בעצם הקושיא ,שדווקא לאחר מתן תורה וכדאיתא במדרש והובא ברש"י להלן (פס'
אין לו לשמוע בקול אביו לעבור על דברי ל"ו) ,שאמר יצחק :הייתי מיצר וחרד שמא
פרטי המכון תורה שכבר נצטווה עליהם ,משא"כ קודם עברתי על שורת הדין ,עכשיו לבכור ברכתי
כתובת :סוקולוב 9כניסה ב ב"ב מתן תורה שעשו הכל בתורת חומרא, -גם ברוך יהיה .הרי שהוא הבכור ובאמת
ובמצות כיבוד אב לכמה שיטות גם בן נח על יעקב יאמר "אנכי עשו בכורך" שהבכורה
פקס03-5796398 : של עשו נמצאת בו.
מיילtorat6398@gmail.com :
חייבין .ועיי"ש בהערות הגאון מוויערשוב
זצ"ל. ואף אם נימא שהבכורה אינה דבר
2
19
מתוך הספר 'מאור החיים' -דרשות רבינו האור החיים הק' ב'ליוורנו'
שנכתבו ע"י תלמידו הרבני משה ב"ר שלמה פראנקו ס"ט ז"ל
בתוספת מקורות והרחבות ,בשילוב והשוואה מהספר הקדוש אור החיים
מאור החיים
לומר בין שם אלהים שמורה דין ובין שם הוי"ה שמורה רחמים ,הכל הרמזים בשלשת הבארות על העתיד
לטובה ,ואחר שחטא אדם ,כביכול כעס הקב"ה ומורה פנים של דין בשם
אלהים .וכל זה הוא רמוז בפסוק ויתן לך האלהים ,שאף על פי שהוא
להיות בשלשה בתי מקדש
מורה דין ,רצה לומר שם אלהים ,יתן לך מטל השמים ומשמני הארץ, שלש בארות שחפר יצחק( 1כו ,יח -כב) ,הם רמז למה שעתיד להיות .הבאר
וייתור הוי"ו המוסיף רצה לומר אף אלהים ,כמו בבראשית ,יתן וכו' .ודוק.7 הראשון ,קרא אותו ֵע ֶׂשק ,רומז לבית המקדש הראשון שהיה 'עסק' רב
בבנינו .2ומה שרבו עליה ,רומז לחורבנה.
"מטל השמים ומשמני הארץ" - והבאר השני ,קרא אותו שטנה ,רמז לבית שני ,כמו דאמרי (עזרא ד ,ו)
עולם הבא וגם עולם הזה 'ובמלכות אחשורוש כתבו שטנה' .ומה שרבו גם עליה ,רומז לחורבנה.
דבר אחר :בראשית וכו' (א ,א) .הדא הוא דכתיב (כז ,כז-כח) :ויברכהו .8ויתן והבאר השלישי ,רומז לבית השלישי שיבנה במהרה בימינו .ולא רבו
עליה ,רומז לבית שלישי שתהיה לעולמי עד .3ויקרא שמה רחובות ,כי אז
לך האלהים וכו'.
יקיים כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ.4
מאי ויברכהו .9ועוד ,מאי ויתן ,היה לו לומר 'יתן' ,שהוא תחילת דבריו אל
יעקב .ועוד ,מה הן הברכות שבירך ,מאחר שאמר ויברכהו קודם ויתן. רבקה נטלה על עצמה
יש לפרש בדרך זה .כונת יצחק אבינו בשעה שבירך את בנו ,לא היה את קללת יעקב עצמו
בטובת עולם הזה ,אלא בעולם הבא ,שאין קץ ותכלית ותמצית בעולם
פשט על פסוק עלי קללתך בני (כז ,יג) ,שאמרה רבקה ליעקב .אינו מדוייק
הזה .וכה אמר לו ויברכהוָ ,וס ַתם הברכות ,מפני שאינם לזה העולם.
תיבת קללתך ,היה לה לומר 'עלי קללות אביך' ,או 'עלי הקללה' .אלא
ואחר כך אמר ויתן עם וי"ו הנוסף ,מלבד מה שברכתי כבר ,ויתן לך
אמרו חז"ל (מכות יא ,א) ,שקללת תלמיד חכם ,אפילו על תנאי ,יבוא .ויעקב
וכו' .10וזהו רמוז בפסוק של בראשית ,בדרך זה ,בראשית ברא אלקים את
מקודם אמר לרבקה אמו והבאתי עלי קללה ולא ברכה (פסוק יב) ,על
השמים ,רצה לומר ,עולם הבא .ואחר כך ואת הארץ ,בזה העולם .זהו
הקללה הזאת שאמר יעקב ,אמרה רבקה עלי קללתך שאמרת והבאתי
שאמר גם כן יצחק בברכות מטל השמים ומשמני הארץ וכו'. עלי קללה ,בני .והבן.5
הסרת החשש בלקיחת אשה הברכה אפילו
ממשפחת אמו על פי מידת הדין
פשט בפסוק :קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך (כח ,ב). בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (א ,א) .הדא הוא דכתיב (כז,
מה בא התורה ללמדנו ,וכי אין אנו יודעים שבתואל הוא אבי אמו של כח) :ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וכו'.
יעקב ,ולבן אחי אמו. אמרו חז"ל ,שקודם שברא הקב"ה את העולם ,היה הוא ושמו יחיד
אלא ,כשאמר יצחק ליעקב קום לך פדנה ארם וכו' ,ואף על פי שבתואל בעולם ,ואמר הקב"ה :אני רחום -את מי אני מרחם ,אני חנון -את מי אני
היה רשע ,ראה שהוא אבי אמך ,והיא צדקת וכשרה .ושמא תאמר 'רוב חנן וכו' .ברא את האדם לרחמו ולחננו ולעשות טובה עמו.6
בנים דומים לאחי האם' ,11ובניך ח"ו לא יהיו כשרים ,קח לך [משם] אשה ואם כן ,למה אמר התורה בראשית ברא אלהים ,הוה ליה למימר שם
מבנות לבן אחי אמך ,וכשם שאתה לא יצאת כאחי אמך ,כך וכו'.12 הוי"ה שמורה רחמים.
וגם לקמן (פסוק ה) אמר אחי רבקה אם יעקב ועשו .רמז לו ,מהטוב יצא זה מבואר עם פסוק ויתן לך האלהים וכו' .היה לו לומר גם כן כאן ויתן
טוב ורע ,ואף על פי שבתואל ולבן היו רשעים ,יצאה רבקה אמך כשרה. לך ה' מטל השמים וכו' .ועוד ,מאי ויתן ,היה לו לומר 'יתן לך' וכו' .אלא
והבן.13 יש לומר עם מאמר שהבאתי ,שקודם בריאת העולם היה הוא ושמו ,רצה
ויתן לך וגו' .ומה שלא פירש הברכות הרמוזות בויברכהו ,אולי שכל העמים יעבדוהו שכם אחד .עכ"ל .ובכלי יקר הביא דברי " .1וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו בימי
שיכוין על דרך אומרם ז"ל (בר"ר פרק לט) שמפתח הברכות נתנו הרמב"ן ,ושכן כתבו במנורת המאור ותולדות יצחק ,והרחיב אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ,ויקרא
ה' לאברהם ,ואברהם ליצחק (שם פרק י"א) ,ועתה מסרם יצחק לפרש הג' בארות לפי דרכו. להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו .ויחפרו עבדי יצחק
ליעקב ,והוא אומרו ויברכהו פירוש ,מסר לו הברכות שיהיו .5ובאור החיים הקדוש :עלי קללתך בני וגו' .טעם אומרה בני, בנחל וימצאו שם באר מים חיים .ויריבו רועי גרר עם רועי
ברשותו .עוד ירצה ,שברכו ברכות רוחניות וגשמיות ,כנגד אחר שעמו היתה מדברת .פירוש ,מה שהוצאת אתה מפיך יצחק לאמר לנו המים ,ויקרא שם הבאר עשק ,כי התעשקו
הרוחניות אמר בהעלם ויברכהו ,וכנגד הגשמיות אמר ויתן עתה .ושיעור התיבה ' -קללה שקללת' בני .והוא על דרך עמו .ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ,ויקרא שמה שטנה.
לך וגו' בתוספת וא"ו ,לומר ,מלבד עולם העליון אשר בחר אומרם ז"ל (מכות יא ,א) ,קללת חכם ,אפילו על תנאי וגו' .ולזה ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ,ויקרא שמה
אברהם לבניו -שהוא עיקר תכלית זרע ישראל ,עוד יתן לו חששה ולבשה היא גרם קללה שהוציא מפיו .ואם לא היתה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
בעולם הזה וכו'. אומרת בני ,היה נשמע קללה שיקללו אביו. .2הכוונה שהיה בבנינה התעסקות גדול במלחמות ,וכמובא
ועוד כתב שם (פסוק לט) בברכת יצחק לעשיו :הנה משמני. .6בראשון לציון על משלי כתב רבינו :אמרו רז"ל כי טעם להלן בשם הרמב"ן.
פירוש ,אין לו אלא מה שלפניו ,לא כיעקב שאמר ויתן לך בריאת העולם הוא לסבה שה' ב"ה ירחם ויחון על עמו ,עכל"ק. .3כדאיתא בזוהר הקדוש (חלק ג' רכא ,א).
בתוספות וא"ו ,פירוש ,מלבד עולם הנצחי ,וכמו שפירשנו. וראה בראש ספר עץ חיים (ענף ב) "וכשעלה ברצונו להאציל .4כן כתב הרמב"ן (פסוק כ) :ויקרא שם הבאר עשק -יספר
.11כדאיתא בגמרא (בבא בתרא קי ,א). הנאצלים ולברוא נבראים לסבה נודעת ,והוא לקרוא רחום הכתוב ויאריך בענין הבארות ,ואין בפשוטי הספור תועלת
.12בניו של יעקב לא יהיו כאחי האם – בני לבן הרמאי שהיו וחנון וכיוצא ,ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו ממנו איך יקרא ולא כבוד גדול ליצחק ,והוא ואביו עשו אותם בשוה ,אבל יש
רשעים. רחום ,וכן עד"ז שאר הכנויים" .וכן הביא בקדושת לוי (פרשת
בדבר ענין נסתר בתוכו ,כי בא להודיע דבר עתיד .כי "באר
כי תשא ד"ה הכלל וריש פרשת תזריע) מאמר הזוה"ק שהקב"ה ברא מים חיים" ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק,
.13ובאור החיים הקדוש :וישלח יצחק וגו' .צריך לדעת ,למה עולמו בגין דאקרי רחום וחנון .ועל פי זה כתב בפרשת בשלח
הוצרך לומר אחי רבקה ,מי לא ידע בזה ,ומה גם שבסמוך ולכן הזכיר באר מים חיים ,כמו שאמר (ירמיה יז ,יג) מקור מים
(בפסוק וברוח אפיך) :השם יתברך ברא את העולם כדי להשתעשע חיים את ה' .וקרא הראשון עשק ,ירמוז לבית הראשון אשר
[לעיל] אמר כן .ועוד ,אומרו אם יעקב ועשו הם דברים
בישראל וכדי לרחם עליהם כמאמר חז"ל בגין דיתקריא רחום התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד
יתירים .אכן בא הכתוב לתת טעם ליצחק אבינו ,ששלח בן
צדיק ,לאדם רשע מפורסם לבן הארמי .והגם שאברהם שלח וכו' .וראה בזוה"ק ח"ג רנז ,ב. שהחריבוהו .והשני קרא שמה שטנה ,שם קשה מן הראשון,
ולקח רבקה ,לא היה בתואל מפורסם ברשע כלבן .ועוד ,שלא .7ראה באור החיים הק' עה"פ "ויתן לך" אופן ג' – שפירש שם והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד ,ו)
אמר בפירוש אברהם שיקח בת בתואל ,מה שאין כן יצחק שגם מידת הדין הסכים על הברכות. ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי
שצוה ליעקב שיקח אשה מבנות לבן הרשע .לזה אמר אחי .8ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח יהודה וירושלם ,וכל ימיו היו לנו לשטנה ,עד שהחריבוהו וגלו
רבקה ,ושניהם יצאו מבתואל הרשע .וכמו כן יצא מלבן בת בני כריח שדה אשר ברכו ה'. ממנו גלות רעה .והשלישי קרא רחובות ,הוא הבית העתיד
צדקת .גם ,אין להוכיח שלא יצא שלשלת שורש קדושה שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה ,והא ל
מאדם רשע ,לזה אמר אם יעקב ועשו ,פירוש ,הרי שיצתה .9שמשמע שהיו שתי ברכות. ירחיב את גבולנו ,כמו שנאמר (דברים יט ,ח) ואם ירחיב ה' אלהיך
שלשלת הקדושה מאב רשע ,גם כן אין להחליט ולומר כי .10ובאור החיים הקדוש :ויתן לך האלקים .טעם אומרו וא"ו את גבולך כאשר דבר וגו' ,שהוא לעתיד .וכתיב בבית השלישי
להיות לבן רשע לא יצא ממנו בנות כרבקה. בתחילת ענין ,להיות שקדם ואמר ויברכהו ,הוסיף עוד לומר (יחזקאל מא ,ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה ,ופרינו בארץ,
3
20
מתוך "זמירות שבת קודש - מתוך הספר "פניני ופסקי חפץ ה"
שבת קודש
עטרת אור החיים" לזכות הפטרון לזכות הפטרון יואל בן מרים שרה,
פניני חפץ ה'
משה יואל בן רחל ,וכל משפ' וכל משפ'
בהיכל רבינו הק'
נשמה יתירה נסים
סוד "הנשמה יתירה" כמוס רק לישראל אסור לבקש על מעשי נסים ,זולת לצדיקים יסודי עולם
"חתום באוצרות החיים" ♠ היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד זכר ,הרי זו תפלת שוא.
"ושמרו בני ישראל את השבת ,לעשות את השבת לדורותם ברית טרח תנא למיתני זה ,דאסור להתפלל לפני יי' תפילה דאי איפשר
עולם .ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם ,כי ששת ימים עשה
לקיימה לו ה' .1וכו' .דאין להאדם לשאול מאת ה' דבר הטבע להפך לו
ה' את השמים ואת הארץ ,וביום השביעי שבת וינפש" .עוד ירצה
סדר העולם ,דכד מטית להתם ,גם כן יתפלל לה' ב"ה שיהפך נחשת לזהב
"ביני ובין בני ישראל" יהיה סוד הדברים האמורים [בענין "נשמה
יתירה"] ,ולא ידעם אדם בעולם ,והוא מאמרם ז"ל (ביצה טז א)
ומים לשמן ,כהא דרבי חנינא בן דוסא דהפך חומץ לשמן( 2תענית כה ,א),
שאמרו נשמה יתירה לא אודעינהו ,כי אין חפץ לה' שידעו האומות דלאו 3בני אדם הוו אלא יסודי עולם ,וצדיק מושל (שמואל ב' כג ,ג; עי' מו"ק
סתרי אל חי ,והוא אומרו (תהלים קמז יט-כ) "חוקיו ומשפטיו לישראל, טז ,ב) ,ומתניתין דקתני דינא דכולי עלמא .ופשוט.
ברכות ס ,א
לא עשה כן לכל גוי" ,ואמרו ז"ל (חגיגה יג א) וכו' .ואומרו "אות היא
לעולם" ,פירוש ,כיון שכל זה יהיה סוד לישראל ולא יגלו הדבר, .1האם מותר לבקש על מעשה נסים :רבינו נקט בפשיטות דאסור לבקש על מעשה נסים ,ובספר חסידים
אם כן הבא לישאל על מצוות היום ,מה יום מימים ,מה אות נעשה (סימן תשצד) :אל יתפלל אדם תפלה שאי אפשר לעשות בקשתו אף על פי שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא אין
לבקש דבר שאין נעשה (כפי הטבע) כגון אם אשתו הפילה לשמונה חדשים ברור הוא שאין הולד של קיימא אין
בו לעשות בו כל השינויים ,מה תהיה תשובתינו אליו ,לזה אמר מתפללים עליו שיחיה .אסור לבקש דבר שאינו ראוי לומר כגון יהי רצון שתלד אשתי לח' חדשים ויחיה הולד.
"אות היא לעולם" ,פירוש ,שיהיה נגלה לבאי עולם "כי ששת ימים ואסור להתפלל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נס בשינוי העולם שאם יש לו אילן שיוציא פירות קודם זמנו
כמעשה דר' יוסי בן אבין וכר' יוסי דמן יוקרת בתענית .עכ"ל.
וגו' וביום השביעי שבת" וגו' ,טעם זה יהיה נגלה לזולתנו ,ועם בני
אולם בבראשית רבה איתא :היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא .דבי
ישראל טעמם כמוס עמם חתום באוצרות החיים. רבי ינאי אמרי ביושבת על המשבר מתניתא .אמר רבי יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות,
כי תשא לא טז [יד] הדא הוא דכתיב הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל
מה יוצר הזה אחר שעשה את הכד שוברו ועושה אחר אף אני עושה כן אפילו על המשבר .וכעי"ז במדרש
תנחומא .ובמלאכת שלמה (כאן) הביא דברי הרא"ם (בראשית ל ,כא) דהך ברייתא פליג אמתניתין.
דמיון הקדושה העליונה שהיה ליעקב אבינו לנשמה יתירה
שיש לנו בשבת ♠
האיך מותר להתפלל על עקרות והרי אין מתפללים על מעשה נסים :אמנם ,באור החיים הקדוש פרשת
בראשית (א ,כב) כתב :הדגים אין להם מציאות כפי טבע הקבוע בנבראים להוליד ,אשר על כן חזר ה' במאמרו
הנכבד וברכם 'לאמר" ,פירוש כוונת הברכה שברכם היא לומר שיוכלו להוליד ולא ימנעם קרירות המים .עכ"ל.
אלא שיש לנו לחקור זאת ,במה יבחר ה' ,לזמנים יקרא לו יעקב בספה"ק אגרא דכלה כתב ,דלפי דברי רבינו יש ליישב מדוע מי שנולד עקר בטבע יוכל להוליד ע"י תפילה
ולזמנים ישראל ...אכן להיות שענף המושכל אשר נתעצם יעקב ומותר להתפלל על זה ,ולא נאמר בזה הכלל שאמרו חז"ל (ברכות ס ,א) שאין מתפללים על מעשה נסים ,ולא עוד
אלא שאמרו (שבת נג ,ב) כמה גרוע אדם זה דאשתנו עליה סדרי בראשית .אלא דזה לא מקרי השתנות הסדר,
להשיגו שבאמצעותו בשם "ישראל" יתכנה ,הוא בחינת קדושה שכבר היה זה בבריאת הדגים .ובזה מפרש תיבת 'לאמר' דהיינו לדורות (ב"ר ע ,א; הובא בתוס' חולין ב ,ב) ,דעל ידי כן
עליונה ,ותמצא כי המין המאושר ההוא ימאס לבחינת הדאגה והעצבון נקבע לדורות שיוכלו להוליד גם נגד הטבע.
והשפלות ,כי ממקום השמחה והמנוחה הגדולה באה ,והיה לאות בין ובספר 'פוקד עקרים' להרה"ק רבי צדוק הכהן זצ"ל מלובלין (סי' א') כתב בטעם דלא הוי תפילה על שינוי מסדר
הבריאה ,וז"ל :ודבר זה שלא יוליד ,הוא יציאה מסדר הבריאה ודבר שאינו ראוי כלל כפי חוקי הבריאה שיסד
עיניך יום שבת למנוחה אשר צוה ה' את בני ישראל ,והוא לטעם נשמה השי"ת ,ועל כן הישועה לזה אינו ככל הנסים היוצאים מן הטבע ,דזה אדרבה בא לקיים הטבע שהרי כך הוא
יתירה ,ולצד שממקום עליון באה ,יצו ה' להרחיק היגון והכעס ולקרוא חוק טבע הבריאה להיות האדם מוליד ,וזו היתה טענת חנה אם מצבא העליונים אני אחיה לעולם ואם מצבא
התחתונים אהיה מולידה ,דלבקש נס אין כל אחד ראוי לזה ואפילו הראוי מנכין לו מזכיותיו ואין ראוי לבקש
לשבת עונג ,והן הדברים עצמם נאמרים ביעקב ,בהשגתו שם עליון, לזה וגם אין עושים נס אלא כשיש בו צורך גדול.
השם יגיד כי צוה ה' איתו את הנשמה העליונה בעלת שם זה של ובספר צבי לצדיק (בלאז'וב ,מכתבי קודש מכתב א' עמ' קי"ט אות ד') אחר שהביא שלא יתפלל על שינוי סדרי הטבע,
ישראל ,ומשכנה בו הוא כל זמן שאין שם עצבון וענף הנגדי קצת סיים וכתב :אבל על בנים מבואר בתנא דבי אליהו (רבה פרק י"ח) דיכול להתפלל בכל ענין ,דאיתא שם שהטעם
דבעלי בתים מישראל נעצרים מבנים גם אלו שאין בהם חטא ,הוא כדי שירבו ברחמים ,והביא ראיה מאבותינו
לשמחה ולשלימות הקדושה והטהרה ,ובהעדר כן "וינפש" יוצאה ואמותינו ,וכיון דגם בעקרות יש לבקש רחמים ,הרי דבזה גם ברחוק מדרך הטבע יש לבקש רחמים ,עכ"ל.
ממנו כיציאת נשמה יתירה של יום שבת ,ובאותו זמן לא יקרא לו (והובא כ"ז בספר זכות יצחק סי' י"ג).
"ישראל" כי בעלת השם הלכה לה ואינה ,אז ויקרא שמו "יעקב" .2האם החומץ של רבי חנינא בן דוסא נהפך לשמן :מלשון רבינו כאן משמע שהחומץ נהפך לשמן ,אמנם
ותשוב עוד הנשמה ההיא באמצעות הכנת והצעת המוכן ,כהשבת לכאורה מלשון הגמרא שם משמע לכאורה שנשאר חומץ ודלק כך ,ואולי לשון רבינו כאן לאו דוקא וכוונתו
ג"כ שהפך את טבע החומץ לשמן לטבע השמן שדלק כמו שמן ,וק"ל [וראה בדברי החיד"א בספרו ככר לאדן בליקוטיו
נשמה יתירה בכל שבת ושבת באמצעות הכנת יום המקודש. עמ"ס תענית שם].
ויחי מז כח .3רבינו מיישב דלפ"ז למה מצינו בלאה וברבי חנינא בן דוסא שהפכו את הטבע בתפלתן.
ספרי מכון "מורשת אור החיים הקדוש"
בראשות הרה"ג משה שווארץ שליט"א
זמירות לשבת קודש עטרת אור החיים סידור עם פירושי אור החיים הק' כתבי אור החיים הקדוש: כל הכתוב לחיים: פרי תואר:
[גם בנוסח ע"מ] :פניני אור החיים על סדר הזמירות ,ופרקים לחול ולשבת :נוסח ספרד -ב' כרכים, גליונות ואגרות מכתבי־יד רבינו הק' ותלמידיו, ילקוט אלפי ביאורים והערות מגדולי הדורות על ספר על יורה דעה -ה' כרכים (סימן א -כח; סא -קכב),
נרחבים על מנהגי והליכות רבינו בענייני שבת קודש. ונוסח עדות המזרח -בכרך אחד. עם ליקוטי שמעות מכתבי תלמידי רבינו. אור החיים הק' -ב' כרכים ,עם מפתחות. עם ביאורים והרחבות ,ומדור 'פסקי פרי תואר'
פניני ופסקי חפץ ה': תהלים עטרת אור החיים: נר המערבי: שערי 'אור החיים': ראשון לציון:
אוצר פניני אגדה ופסקי הלכה ,שנלקטו מהספר הקדוש אוצר פנינים ויסודות האור החיים משולבים בפרקי פרקי חיים ותולדות רבינו בעל אור החיים הק' ,עם מסמכים ביאור רחב על הקדמת אור החיים ,ופרקי מבוא על ש"ס ,נ"ך ויורה דעה -ה' כרכים ,עם ביאורים
חפץ ה' על מסכתות הש"ס ,עם ביאורים והוספות נפלאים. התהלים ,עם כותרות ומפתחות. וגילויים נדרים 700 .עמ' ,כולל מפתחות מורחבים. וכללים ללימוד ספה"ק אור החיים. והרחבות .וכרך מיוחד 'פסקי ראשון לציון'
להשיג בקו המורשת ,0733713620או בנדרים פלוס קופת 'מורשת אור החיים'.
או במייל | torat6398@gmail.com :הפצה :ש .פרנקל 0534153889
להצטרפות לקבלת הגליון ,במייל המערכתg0774904173@gmail.com :
4
בקדושתו של אהרן
21 לך לך
תשפ"ו
מרן הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א
קטעי זכרונות שרשם לעצמו הגאון החסיד רבי בנימין יוסף לוי זצ"ל רב ןאב"ד שיכון ג' שזכה לשמש בקודש אצל מרן זי"ע
מתוך הספר בינת יוסף
אברהם לייב נ"י ,ר' משה רוקח נ"י ,ור' בלילה [שלפניו] אמר [מרן] ,שביום הנחת אבן הפינה להיכל הישיבה
מרדכי שפרונג נ"י ,וינגנו 'שאו שערים הנחת אבן הפינה לא יאמרו תחנון. הק'
ראשיכם' בהניגון שמזמרים בשמחת *
תורה ,אז הלך כ"ק מרן זצ"ל בלויתינו [ הנחת אבן הפינה היתה ע"י כ"ק מרן
-כשאנו מלווים אותו] עד הארון הקודש, הכנסת ספר תורה לבית התפילה אדמו"ר זצוק"ל ,ביום ג' לפרשת שופטים
בגמרם הזמרים צוה להכניס את הספרי
דכ"ק מרן זי"ע -ב' אלול תשי"ד ,בעיה"ק ירושלים ת"ו.
תורות ,והחדש יהיה מלמעלה. ביום ג' פרשת שלח י"ז סיון שנת תחילת ב[ו]או של כ"ק מרן זצ"ל
כ"ק מרן זצ"ל אמר ,אע"פ שהמנהג תשט"ו קבע כ"ק מרן זצ"ל מועד להכנסת להמקום הנחת האבן הפינה הי' בערך
הוא בבעלזא בעת הזאת להוציא ג' ספרי ספר תורה לבית מדרשו בתל אביב [ - שעה ,6:30ולפני זה קיבלו את האורחים,
תורות וללכת לקראת ספר תורה חדש, מרן קבע שיעשו ההכנסת ס"ת ביום זה], ודרש לפני הקהל עם רם-קול הרה"ג ר'
אבל היות שאין כאן כי אם שניים ,די' אשר כ"ק מרן זצ"ל צוה לכתוב למשפחת יושע דייטשא ,והסביר לפני האורחים ענין
בזאת ,ולא צריך להביא עוד אחד ממקום אורטנר ,חליפין הספר תורה שלהם של בעלזא מן ביאת כ"ק אדמו"ר הראשון
אחר. שנאבד ע"י הנאצים ימ"ש בעיר בערלין, ל[עיירה] בעלזא זיע"א ,וגם מהבנין של
כ"ק מרן אמר להם בפירוש שלא לקנות, בית הכנסת של בעלזא ,ואח"כ התפללו
*
רק לתת לכתוב ספר תורה. מנחה ,כי כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל התפלל
קטעי זכרונות שרשם לעצמו לעת ערב בשעה 5צוה כ"ק מרן עוד בביתו הק' לפני צא[תו].
למזכרת: להמ[ת]אספים בביתו כמה מאות אנשים ואח"כ כשבא כ"ק מרן זצ"ל ישב ע"י
בלע"ה ,כ"ק מרן זצ"ל אמר שילכו לבית השולחן מעט זמן ,ואח"כ עבר למקום
ימי בין המצרים -תשי"א [ר' בעריש] אורטנר איפה שהיה מונח הנחת אבן הפינה ,ובתחילה ישב מעט,
בשנת תשי"א ,השנה היתה ביאת הספר תורה ,ולהוביל את הספר לרחוב וצוה לתת לו אבן ,ואיך שנתנו לו האבן,
מרן זיע"א ביום כ"ט תמוז א' דברים, בלווית זמרים וריקודים ,וגם הדלקת אמר לתת לו גם טיח ,כי כ"ק מרן זצ"ל
וצוה שלא לשיר [בהגיעו לירושלים], נרות של שעוה בידיהם. אמר שצריכים לתת על הלבינה טיח,
מכיון שהיה בג' שבועות ,והיתה קפידא כשהודיע לכ"ק מרן זצ"ל שהספר ווייל מ' לעגייט אונטער מאלטער האלט
להגיע בעוד יום לירושלים[ ,ונסעו] תורה כבר ע"י הבית של כ"ק מרן זיך בעסער [ -כששמים תחתיו טיח ,הוא
לקטמון לדירת רבה של קטמון [הגאון ר' זצ"ל ,אז צוה לקרות מרן זצ"ל לר' מחזיק יותר טוב].
יהושע דייטש זצ"ל] ,בשבת היה עריכת חיים שלמה [פרידמאן] נ"י ,ור' אברהם ואמר' :אני מתנה שיוכלו לאכול
השלחנות בחדר אוכל של הישיבה ,ואחרי קריסנעפאלער נ"י[ ,וצוה להם] לקחת ולשתות ולישון ולעשות כל תשמישים',
ט' באב קבע [מרן את] דירתו אצל ר' השני ספרי תורה המונחים בארון קודש ואחר כך אמר 'שיה"ר שיגמר הבנין
פסח שור ז"ל. בית מרן זצ"ל ,לילך לקראת הספר תורה בניקל ,ויהי רצון שנזכה לילך לקראת
* החדש ,עד המדרגות ,לפי פקודת כ"ק משיח (צדקינו) במהרה' .ועוד דברים
מרן זצ"ל חיכו כל המ[ת]אספים שם. שאיני זוכר.
מניסי ההצלה
אז יצא כ"ק מרן זצ"ל מחדרו הקדוש [ ואח"כ חזר כ"ק מרן זצ"ל אצל השלחן,
כ"ק אדמו"ר זצלל"ה אמר ט' שבט -לקראת הס"ת כשהוא] לבוש שטריימל ואמר תורה.
תשי"ב ,כשעבר הגבול של גליציע, עד המדרגות ,נשק כל הספרי תורות,
'איין זשאנדאר האט אינץ אפגעשטעלט, על יד הבור איפה שהניחו האבן הפינה,
ותפס בידות הס"ת [ -בעצי החיים] אשר היה שם אחד שלקח הלבינה ,איזה פועל,
אבער ער איז נישט געווען סתם איין נמסר מיד ר' בעריש [אורטנר] נ"י ליד
זשאנדאר נאר אגרויסער פלציניק ,איז ואמר למרן זצ"ל שה[וא] בעל תשובה,
ר' שלום ,אח"כ התחיל כ"ק מרן זצ"ל עהר האט געוואלט זאגן ווער עהר איז,
אנגעקוממען דריי גרויסער אפעצירין... בעצמו לומר בקול רם :מזמור לדוד
זיי האבן איהם געוויזין אינץ אדורך האטער דאס געזאגט ,כנראה עהר האט
הבו לד' וגו' ,כל המזמור בניגון של
לאזען ,האט ער אינץ דארך געלאזט, געוואלט דערמאנען וועהר עהר איז.
שבת ,וענו כל העם אחריו ג"כ המזמור,
ווער די דריי אפעצירין זענען געווען אח"ז צעד כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל איזה ואחר כל אלה כשנסענו בחזרה ,ישבתי
ווייסטמאן [נישט] עד היום הזה ,נאך פסיעות בתפיסת הידות של הס"ת עד [ברכב] ע"י כ"ק מרן אדמו"ר זצ"ל ,ואמר
מען האט חוקר געווען ,אבער מען האט אמצע החדר ,ואמר מזמור לתודה וגו', [מרן] שהי' (הפועל) אומר [שהוא] בעל
נישט געוויסט' ,עכלה"ק ז"ל בערך. אח"ז מזמור שיר חנוכת וגו' ,מזמור תשובה ,לא זוכר בדיוק המילים שאמר
[ -כשעברנו את הגבול של גליציא לדוד בברחו וגו' ,ויהי נועם וגו' ,למנצח כ"ק מרן זצ"ל ,רק דברים כאלה' :אה,
– עצר אותנו קצין אחד ,לא השמים מספרים וגו' ,כל העם ענו אחריו א בעל תשובה – א גרויסע זאך',
היה זה קצין פשוט אלא קצין כל המזמורים. וסיפר המעשה של הבעש"ט
בדרגה גבוהה ,לפתע הגיעו כשגמרו צוה כ"ק מרן זצ"ל שיעמדו זצ"ל זיע"א שחיכה עם תפילת
שלושה גנרלים והם הורו לו שלושה אנשים למעלה על הספסל ,ר' נעילה (המעשה הידוע).
22
שעה"ת ולא מהליקוטים], נענה מרן ואמר' :ער איז געווען א לתת לנו לעבור ,ואז הרשה
נענה מרן ואמר' :פון דער גרויסער ערליכער יוד ,איך האלט עס לנו להמשיך ,מי היו שלושת
מיט -ערליכע יוד'ן האב'ן זיך מיר פאר א זכיה וואס איך האב איהם הקצינים אין יודעים עד היום
הערשט פעזשוואלעט פרייטיג געקענט – ער האט געהאט א גאלדענע הזה ,אף שחקרו אבל לא גילו].
נאך די מקוה ,אריין צו קיקען און דער וואגשאל אין מויל ,יעדעס ווארט איז ביי *
מיט'לח [מהאמצע -יהודים יראים איהם געווען געוויגען און געמאסטאן'
ושלמים הרשו לעצמם רק בערב שבת [ -הוא היה יהודי ירא שמים גדול ,אני חנוכת בית ביום כ"א אדר
קודש לאחר המקוה ,ללמוד בו מבפנים מחזיק לזכיה עבורי -מה שזכיתי להכירו, שמעתי מהרה"ח ר' חיים פרידמאן
(בחלק עה"ת)]. היה לו משקל של זהב בפיו -כל מילה איציק'ל ר' שהאדמו"ר ז"לל,
* אצלו היה מדוד ושקול] לו. מפשעווארסק זצ"ל כשרצה לעקור
* מקום מגוריו מפאריז לאנטוורעפן יצ"ו,
אמירת צדקתך ורצה לחנך את ביתו באנטוורעפן ביום
בחשיבות החפץ חיים וספרו כ"א אדר -יומא דהילולא של הרבי ר'
בשנה אחת כשחל שב"ק ביום ו' אדר,
שלח מרן ז"ל לשאול את הגאון מטשעבין כאשר הלך מרן ז"ל לניחום אבלים אלימלך מליזענסק זי"ע ועכ"י ,וביקש
זצ"ל בענין אמירת 'צדקתך צדק' בשב"ק אצל הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן ז"ל את הר"ר חיים ז"ל שישאל את פי כ"ק
במנחה ,שהרי במנחה שלפני יומא רבה של תל – אביב ,שישב שבעה על מרן זי"ע ,והלך לשאול ,וצוה לו מרן
דפגרא אין אומרים תחנון ,והוא הדין פטירת זוגתו ,ובתוך הדברים שאל אותו 'שרייב איהם' [ -שיכתוב לו]' :כ"א אדר
בשבת באמירת צדקתך ,ואולי כאן ביומא מרן ,האם השאירה אחריה בנים ,וענה: זאל ער לערנען נועם אלימלך – וחנוכת
דהילולא דמשה רבינו ע"ה הדין שונה שהיה לה בן שלמד אצל החפץ חיים זצ"ל. הבית זאל זיך אויסקלויבען אן אנדער'ן
שהרי כל עצם אמירת 'צדקתך' נתקן על מרן ז"ל קם מכסאו ,ואמר' :איך האב טאג' [ -ביום כ"א אדר שילמוד בספר
איהם גיט געקאנט ,מען קאן אויף איהם נועם אלימלך ,ולחנוכת הבית יבחר לו
פטירת משה רבינו.
מעיד זיין אז ער האט זעך אנגיקערט [- יום אחר] .כך בערך היה לשון מרן ז"ל.
תשובת הגאון מטשעבין היתה שאין
שייכות] מיט זיין ספר'. *
אומרים צדקתך.
* * חיבור על הספר אור החיים הק'
זמר אליהו הנביא מעולם לא ראיתי צורת גוי שמעתי מהרה"ח ר' שלום פוגל שיחי'
פעם אחת שח לו מרן זי"ע :פעם הגיע [ז"ל] ,שהרב מפאפא שליט"א [הגה"צ
ידוע כי מרן זי"ע הקפיד מאוד שכל ר' יצחק יעקב ניימאן זצ"ל – אב"ד
צייר אחד אל אבי [מרן מהרי"ד] ז"ל,
אמירה או פעולה יסתיים בדבר טוב ,והיו קהלתנו הק' במונטריאול] ,שלח לבקש
והראה לו ציור ממעמד הקריעת ים סוף,
רואים זאת במיוחד כשחילקו הגבאים אותו שישאל את פי כ"ק מרן אדמו"ר
והיה נראה בו איך שמי הים קרועים לשני
שיריים בשולחנו הטהור ,וכששמע מרן הצדדים ,ובני ישראל נכנסים בתוכו, זצוקללה"ה שהוא עשה פירוש או הערות
זי"ע את הגבאי מגביה את קולו למסור והמצרים עומדים מאחוריהם ,ואבי ז"ל או מראה מקומות (איני זוכר בדיוק) על
שיירים לאדם שהיה חבר בגחש"א [חברה הפליא מאוד את הצייר שהצליח בכשרונו 'האור החיים' הק' ,ושואל אם ידפיסנו או
קדישא] ,תיכף ומיד נענה ואמר :און פאר להביע את מעמד הקריעת ים סוף באופן לא.
נאך איינעם [ -לתת שיריים לאדם נוסף]. מוחש ומופלא ביותר ,אך הוסיף ואמר וכ"ק מרן זצוקללה"ה ענה לו ,שיכתוב
דרכו של המשב"ק בכל מוצאי שבת כי בדבר אחד לא דייק על נכון ,והוא אליו שלא ידפיסנו ('עהר זאל זיך אופלזאן
קודש היה להקריא לפני מרן זי"ע את שבתמונה נראים אפם של בני ישראל דערפון' – ר"ל שלא ידפיס ,בערך מילים
הזמירות הנוהגים לאמרם במוצאי שב"ק, ושל המצרים זהים -באופן שווה ,בעוד אלו).
וכשאבי ז"ל שימש בקודש בהגיע לזמר שאפו של יהודי שונה מאפו של גוי. *
'אליהו הנביא' ,בקטע המסתיימת 'איש סיים מרן זי"ע ואמר להמשב"ק :הגם
שלא טעם טעם מיתה וקבורה' הורה לו
חיוב הנשים בקידוש בצפרא
שמעולם לא ראיתי צורה של גוי ,אבל כך דשבתא
מרן זי"ע להמשיך מיד לקטע הבא 'איש אמר אבי ז"ל.
תשבי תצילנו מפי אריות' וכו'' ,ללא פעם שאלו את פי קה"ק כ"ק מרן אדמור
* זצוק"ל אם נשים מאימתי מחוייבים
שיפסיק שם באמירת אליהו הנביא וכו'
כנהוג ,ולא פירוש טעמו ,ומני אז המשיך על הרב מאונסדרוף בקידוש בשבת [ -בקידוש היום] ,אצל
לומר בסדר הזה לפני מרן זי"ע בכל פעם אחת הזכיר למרן שהיום הוא אנשים התפילה עושה החיוב ,וענה:
שבוע. היארצייט של הרב מאונסדורף – הגאון שאצל הנשים הם מחויבים כמה ברכות אז
המפורסם רבי שמואל רוזנבערג זצ"ל, אצלם כבר אחרי הברכות האלה מחוייבים
אכילת בשר בימי בה"ב נענה מרן ואמר' :ער איז געווען א גרויסע לעשות קידוש ...שמעתי.
אבי ז"ל השתדל בתמידות להיטיב ערליכער איד'. *
במאכל ובמשתה עם אותן האנשים שבאו * עובדות ששמעו:
לחסות בצל הקודש דכ"ק מרן זי"ע,
באחד הימים של ימי "בה"ב" שהוא כידוע
הספה"ק נועם אלימלך גדלותו של החפץ חיים
תענית צדיקים ,שאל אותו מרן זי"ע מה המשב"ק היה לומד בכל יום לפני פעם אחת בא אל מרן ז"ל ,הגאון
הגיש לאורחים לאכול ,ומשהשיב שהגיש מרן כמה קטעים מהליקוטים שבסוף הרב סלמון זצ"ל – שהיה אב"ד חארקוב
להן מרק עם חתיכות בשר בתוכה ,אמר הספר הק' "נועם אלימלך" – הנקרא שברוסיה[ ,והיה ג"כ עסקן גדול עבור
לו מרן בזה הלשון" :אידען פאסטין אין ליקוטי שושנה ,פעם אחת התחיל לומר אנשי המעברות] ,ונתן למרן ז"ל את
די גיב'סט פלייש" [אנשים לפני מרן קטע אחד ,ומרן ז"ל סימן לו הספר 'מהר"ם חלאווה – על
מישראל נוהגים להתענות שיקריא קטע אחר ,וכך חזר הדבר ונשנה מסכת פסחים' שהוציא לאור,
ואתה מאכיל בשר ?!]. כמה פעמים ,והרהיב עוז ושאל למרן: לאחר צאתו ,אמר המשב"ק ר'
* 'אפשר פון דער מיט' [ -אולי מהאמצע שלום פויגל ז"ל למרן :כי הוא
-אולי ילמד קטע מתוך הספר עצמו תלמידו של 'החפץ חיים'.
לזכות מרן רבי ישכר דוב בן מרים רוקח אדמו"ר מבעלזא שליט"א
פרשת תולדות23
תשפ"ז
מרן הרה"ק רבי איציקל מרן הרה"ק האמרי חיים
מפשעווארסק זיע"א מויז'ניץ זיע"א
מקדמת דנא היה לאדמו"ר רבי איציק'ל גווירצמאן זצוק"ל
מפשעווארסק קשר הדוק עם משפחתנו .בשעתו ,לפני שפרצה
הישיבה בגרויסוורדיין לאחר המלחמה – חשון תש"ו ח"ב
המלחמה העולמית השניה - ,היה הוא מרבה בנסיעות לקבץ רשימות הרה"ח ר' שלמה קליין
מעות צדקה עבור נצרכים וצרכי מצוה .בבואו לטעשין היה רנה וישועה באהלי צדיקים -המשך
מתאכסן אצל סבי ר' אלעזר מאיר ז"ל ,ובטומשוב אצל סבי ר' כך השיא רבינו זי"ע באותו חורף למעלה מארבעים זוגות צעירים פליטי
אריה הלר ז"ל ,אשר קיבלו את פניו בכבוד הראוי ,והיו משגרים השואה ,כשהוא עצמו משתתף בכל שמחה ונוטל חלק בראש כמחותן ממש
את בניהם להזמין בעלי בתים חשובים שיבואו אליו ,כדי להתברך ואף שימש לא אחת כמחותן העומד משני הצדדים ...שמחת לבו בחתונות אלה
הרקיעה שחקים ,וברוב שמחתו רומם והלהיב את כל המשתתפים -תלמידי
מפי קדשו ,וכמ"כ להנותו בדרך כבוד .דמותו המאירה זכורה לי הישיבה וקומץ החסידים תושבי המקום [זוג אחד שעמדו להינשא ,בקשו לערוך
עוד מגיל הרך ,כשהייתי ילד קטן ,מביקוריו כל שנה בעירנו. את החתונה בעיר אחרת ,אך רבינו ביקש והפציר בהם שהחתונה תתקיים בעירו
לפני המלחמה לא כינו אותו אדמו"ר .הוא השתייך לסוג מסוים -גרויסוורדיין ,וטען ,שהיות שהוא העומד מצד הכלה הרי הוא כאביה ,על-כן
שנקרא "בנן של קדושים" ,או בקיצור בנש"ק .אלה היו נכדים על החתונה להיות בעיר מגורי הכלה כנהוג .הם אכן נענו לבקשתו והחתונה
התקיימה בחצר ביתו נאוה קודש].
וצאצאי צדיקים מפורסמים ,קראו להם ביידיש" :א שיינער איד".
גם שמחות בר-מצוה לתלמידי הישיבה -הנערים שהגיעו למצוות -נערכו
אחרי המלחמה פגשנו אותו בפאריז ,בה יסד את בית-מדרשו כולם בצל הישיבה ,כשרבינו זי"ע מיסב בראש השולחן ומנהל את השמחה כמו
ב"פלעציל" היהודי המפורסם ,ב"רי-דע-רוזיע" ,שם התלכדו היתה זו שמחה במשפחת המלוכה.
סביבו פליטים יוצאי פולין וגאליציה ,משמנו ומסולתו של סיפר הרה"ח ר' יהודה אריה רודיך ז"ל :בליל חמישי ט"ו בשבט באותו חורף,
הציבור החסידי ,שמצאו אכסניה זמנית בפאריז לפני שהמשיכו חגג לי רבינו זי"ע את שמחת הבר-מצוה בישיבה .בעת עריכת השולה"ט לכבוד
חמשה עשר ,בעיצומו של הטיש ,היה עלי לומר את הפשעטיל (אותו למד ושינן
להגר לא"י או לאמריקה (מאוחר יותר עבר כידוע להתגורר עמי לפני כן ר' חיים מנחם גרינברגר ז"ל) .הקהל החל בזמר ,והשמחה גאתה לאין
באנטווערפן) .בשמחת כלולותי השתתף רבי איציק'ל זצ"ל שיעור .מה מאד התרגשתי למחרת לפני קריאת התורה ,כשרבינו זי"ע פנה אל
ונכח אישית מהחופה עד סוף החתונה .בחופה כיבדוהו בקריאת הגבאי ואמר לו בלשון הקודש" :אבי הבן יעלה" - ...תוך שהוא מצביע על עצמו.
הכתובה .בסעודת המצוה אכל יחד עמי מאותה צלחת .אף רקד ואכן רבינו זי"ע עלה לתורה ,מכיון שהחשיב את עצמו לאביו של חתן הבר-
את ה"מצוה טאנץ" עם הכלה. מצוה[ ...בימי ה'שבעה' על הרה"ח ר' יהודה אריה ז"ל (אייר תש"ע) ,שחה זאת
לפני האבלים הרבנית צפורה ע"ה בת רבה"ק מרן ה'אמרי חיים' זי"ע ,והתבטאה
בפעם הראשונה שעלה לחונן עפרות ארצנו הקדושה ,ולהסתופף כי זוכרת בבירור את ההתרחשות ולכן ביקשה לבוא ולנחם באופן מיוחד].
בצלו של האדמו"ר מבעלזא מהר"א זצ"ל ,השכמתי לפתחו באכסניה
שקבע בירושלים אצל מחותנו האדמו"ר מספינקא רבי יוסף מאיר
ראו הליכותיך ,הליכות מלכי בקודש
רבינו זי"ע לימד והדריך את התלמידים על כל צעד ושעל ,בתורה ובעבודת
כהנא זצ"ל ,ברחוב רבי שמואל סלנט .הגשתי לפניו "קוויטל" אך השי"ת ,בהליכות חיים ובמידות ישרות .להלן מספר נקודות שנלקטו מפי התלמידים.
הוא סרב לקחת ואמר לי ,שבמדינה בה שרוי הרבי מבעלזא אין דרך הלימוד :רבינו זי"ע הדריך והרגיל את התלמידים אודות דרך ושיטת
הוא קורא קוויטל'ך" :אם אתה מסכים שאקבל את ה"קוויטל" הלימוד ע"פ משנתו .החדיר בקרבם יסוד איתן כי יש לעמול ולהתייגע על הבנת
לקרוא אחרי יציאתי מהארץ ,אני מוכן לעשות חפצך "...כך נהגו דברי הגמרא ופירושי הראשונים ,והטיל חובה ללמוד גפ"ת עם הרי"ף והר"ן
צדיקי קדמאי. בשלימות [פעם תחת אחת השיחים בישיבה ,אמר שבמקום לעמוד ולהתייגע
כדי להבין דיוק בלשון המהרש"א ,כגון מדוע העדיף לכתוב בלשון "ויש ליישב"
בפעם השניה שביקר בארץ -והיה זה כבר אחרי הסתלקות הרבי במקום לשון אחר ,או למה כתב "ודו"ק" ,וכדומה ,הרי שעדיף לנצל זמן זה ללמוד
מבעלזא -שהיתי אז בדיוק בירושלים עם בני ביתי לחופשת את שיטות הראשונים ולהוסיף עוד ידיעה והבנה בסוגיא].
הקיץ .הגעתי אליו לביקור לפני מנחה עם זוגתי תחי' וביקשתי בעת המבחן שם דגש להיווכח אם כולם יודעים את הרי"ף והר"ן על בוריים.
מן הגבאי ר' אנשיל שיכניסני .ר' אנשיל שהיה חסיד באבוב, מי שלא ידע את הרי"ף והר"ן על נכון ,נחשב אצלו כאילו לא הצליח במבחן ,ועל
כך הקפיד מאד .בתום המבחן ,היה מרן זי"ע נכנס לחדרו עם שלושת הבחורים
וכמובן הכיר אותי ,נכנס אל הצדיק ואמר שנמצא כאן בחוץ משגיחי הישיבה -ה"ה הב' בערל פרידמן ז"ל [לימים מראשי הקהל בסאטמאר
איש נכבד מחסידי באבוב ,ומבקש להכניסו עוד לפני מנחה. בארה"ב] ,הב' יוסף שמואל קראוס ז"ל ועוד א' ,ויחד דנו בהצטיינות וידיעת
הסכים האדמו"ר וכשפתחתי את הדלת ויראני ,אמר" :אנשיל, התלמידים .אח"כ ערכו את הציונים עלי גליון ,שנתפרסם לכל בלוח-מודעות
אני מכיר אותו עוד לפני שהיה חסיד באבוב "...באותו רגע נתן מיוחד שהיה קבוע בכותלי הישיבה
לי שלום ואמר "ניכנס תחילה להתפלל ואח"כ נשוחח "...אחרי נועם המידות :סיפר הרה"ח ר' בנציון וייס ז"ל -בגרויסוורדיין כיהנו אז שלשה
שו"בים ,אך רבינו זי"ע הקפיד ואכל רק משחיטתו של הרה"ח ר' אברהם גנזלר ז"ל
התפילה הוא הוציא גמרא מס' קידושין ופנה אלי" :בוא נלמד (שהתגורר לימים ברמת ויזניץ חיפה) .באחד הימים שלח רבינו זי"ע את ר' בנציון
משהו עד תפילת ערבית" .כה ישבנו ולמדנו בצוותא שעה ארוכה עם העופות אל בית השחיטה שבו עסקו שלשת השו"בים בעבודת הקודש ,והורה לו
עד תפילת מעריב ,כשכל הציבור מסביב עומד ומסתכל במחזה שיגש דווקא אל השו"ב ר' אברהם .אולם -הוסיף ואמר לו -אם הוא לא יהיה שם,
הנדיר ,איך שהרבי יושב ולומד עמדי .אחרי תפילת ערבית אמרתי אל תחזור עם עופות חיים ,אלא תשחט אצל השאר ,בכדי שלא תפגע בכבודם ח"ו.
לו שברצוני להיכנס עכשיו מכיון שזוג' עומדת בחוץ כבר זמן הרה"ח ר' בערל שיף ,נכד הרה"ק רבי אלימלך שהיה מתלמידי הישיבה ולא
היה חסיד ויזניץ נתחמם לאור רבינו ,אמנם לא היה יכול להחליט אם לקבל מרות
רב בהמתינה עלי .נכנסנו אל חדרו ומסרתי לו את ה"קוויטל", כ'רבו מובהק' ,והחליט לשטוח שאלתו לפני רבינו .כאשר נכנס לפני ולפנים שאל
והוא קרא את השמות של בנותי היקרות ,ואמר לי" :בלויז מיידין אם לקבל עליו את ה'רבי' לעטרת ראשו ,נענה רבינו בביטול על עצמו 'ס'איז
האסט דו?" [=רק בנות יש לך?] וברכני .לבסוף אמר לי" :בשבת טאקע גארנישט' ...ר' בערל העיז ושאל ,ולמה הרבי מבעלזא התבטא על הרבי
הקרובה אהיה בתל-אביב אצל ר' חיים פרידמן ,ועוד נתראה"... הפלגות גדולות ,ענה רבינו ה'אמרי חיים' בענוותנותו 'אולי אז ראה עלי כן' ('מפי
המשך יבוא ספרים וסופרים' פרקי אבות פ"ד פניני חסידות אות נה).
24
מרן הרה"ק רבי יוחנן מרן הרה"ק הדבר חיים
מראחמיסטריווקא (השני) זצוק"ל מנדבורנא זיע"א
שמו הולך לפניו כאשר נפגש פעם רבנו עם הרב הקדוש רבי ישראל אבוחצירא
עם ביאתו אל הארץ נסע הרבי רבי נחומ'טשע זי"ע להשתטח זי"ע (ה"באבא סאלי") במירון ,נגש הרב הקדוש וכפף ראשו בפני
על קברי הצדיקים בגליל במירון צפת וטבריא ,אחר שהשתטח רבנו בבקשו לברכו.
על ציון הרשב"י במירון נסע ללינת לילה בטבריא ,רבני *
טבריא ערכו לו קבלת פנים גדולה בה השתתפו רבנים חשובים פעם התעוררה שאלה אודות אחד מתלמידי הישיבה ,האם
וזקני העדה .לימים סיפר רבה של טבריא הגאון ר' משה קליערס ההכרח מחיב לשלחו מן הישיבה .רבנו הורה לבנו ה'באר יעקב'
זצ"ל למקורביו כי יחד עם הרבי מראחמיסטריווקא הגיע גם זי"ע להתיעץ עם הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי -
נכדו הבחור ,הוא רבינו ,אשר התפעל ממנו מאוד וראה מאיר ה'סטיפלר' זי"ע .הרבי–הבן ,לא הציג את עצמו ,אלא רק הציע את
על מצחו האותיות של השם הק' ש-ד-יא ,ולאחר מכן שח עמו השאלה .נענה אליו הגאון ואמר" :לך אמור לאביך כי על שאלה
בלימוד במשך כל הלילה. כגון דא צריך לרוח הקדש ,ורק הוא יוכל לדעת אם עתידים לצאת
מבחור זה דורות ישרים"...
רושם כה כביר הותיר רבינו אחריו על רבה של טבריא,
*
עד שתקופה לאחר נישואיו שלח הג"ר משה מכתב לאביו
מרן אדמו"ר הרה"ק ר' דוד זי"ע וכן להגה"צ ה"אומינער רב" לאחר ששמע הרב הקדוש רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע את
זצ"ל (שרבינו למד עמו בחברותא כדלהלן) שישלחו לו את אמירת האקדמות מפי רבנו (ששהה בחג השבועות בירושלים),
אמר" :לו הייתי צעיר יותר ,הייתי מקבל עלי את מרותו"...
האברך לטבריא שיבוא ללמוד אצלו שימוש להוראה ,בהבטיחו
שלא יחסר לו מאומה וכל מחסורו עליו ,כי הוא חפץ להעניק *
לו סמיכת חכמים ולמסור בידיו את רבנות העיר טבריא .רביה"ק כידוע ,משנת תשי"ד נהג רבנו לערך את חג השבועות בעיר
רבי דוד כבר שקל את הענין לחיוב והדבר מצא חן בעיניו, הקדש ירושלים .תפלת היום הסתימה בשעה מאחרת מאד .אחד
וגם האומינער רב עודד זאת ,אך בהתנגדותה של הרבנית מרת התלמידים מספר ,כי היות וראה שהשעה מתאחרת ,ורבנו עמד עוד
שפרה ע"ה אם רבינו שטענה שאצל רבותינו לא נהגו לשמש לפני תפילת מנחה (שהיתה מיד אחר מוסף) ,כשלאחריה היה מוכן
ברבנות ,לא יצא הדבר אל הפועל. קדוש עם מאכלי חלב ,מהר לחזות בעבודתו של ה'בית ישראל'.
הרב הקדוש מגור הכירו ,ושאלו מתי סים רבנו את תפלתו ,וענה
* שממש לפנות ערב התפללו מנחה וערכו קדוש עם מאכלי חלב.
רבינו ,שעדיין היה בשנות בחרותו נכנס ללמוד בישיבה 'ומה עם סעדת יום טוב'? שאל .מן הסתם ,השיב הבחור ,יצאו ידי
הגדולה "שפת אמת" שהיתה גדושה בלומדים מופלגים ,בה חובתם על ידי הקדוש .קם ה"בית ישראל" ממקומו ואמר :כיצד
עשה חיל בלימודו ביתר שאת וביתר עוז .עד מהרה תפס יתכן כדבר הזה ,שלא לאכל בשר לכבוד יום טוב? משראה עד
את מקומו כאחד מחשובי הלומדים ,והקרין מהודו על בני היכן הדברים מגיעים ,החליט הבחור לברר את הענין לאשורו ושב
הישיבה הן בעבודת בוראו והן בהתמדתו ויגיעתו העצומה לבית רבנו ,שם פגש את הרבי ה'באר יעקב' זי"ע ,ושטח בפניו את
בתורה ועומק עיונו בה .רבים נהנו לצלול עמו לעומקה של תמיהת ה'בית ישראל'" .מה לך" ,השיב הבן הצדיק" ,הרי בודאי
סוגיא וללבנה הדק היטב .רבינו למד בחברותא עם הרה"ק שנטלנו ידים לסעדת יום טוב שכללה בשר ודגים" .מיד שב הבחור
ר' מרדכי מזוועהיל זצ"ל שהיה צעיר הימנו בשלש שנים, והביא את הדברים אל הרב הקדוש מגור ,והסביר ,שהיות שראה
כאשר סדר לימודם המשותף מתחיל בקימת חצות ולימוד כי השעה מאחרת חשב בדעתו שיצאו ידי חובתם בקדוש ,אך
שעות ארוכות כהכנה לתפילהב .חשיבותם עלתה בעיני ראש עתה התברר לו כי לא אלו הם פני הדברים .והבחין מסבר פני
הישיבה הגה"ח ר' יעקב העניך סנקביץ זצ"ל עד שבמכתבו אל הרבי מגור ,כי דרכיו הקדושות של רבנו חשובות אצלו עד לפרטי
רבו הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זי"ע בו הוא מגולל מהנעשה בין פרטים.
כותלי הישיבה ,הוא מציין במיוחד לשבח את החברותא של *
שני התלמידים המופלגים יוחנן טווערסקי ומרדכי גולדמן. באחד מבקוריו של רבנו בבית הרב הקדוש רבי אברהם יעקב
ביושבו בשבת תחכמוני ,נתלקטו סביבו חבורה נאה של מסאדיגורה זי"ע ,קבל בפניו על סבלו מכאבי רגלים .השיבו הרב
בחורים מבקשי ה' ,ויחדיו העפילו במעלות רמות בעבודת הקדוש כי לשם כך כדאי לצאת ולטיל רגלי .השיבו רבנו ,הלא
הקודש ,הן בפלפולי דאורייתא ובליבון הלכתא ,והן בעבודת עתה ימי תקף הקיץ וכיצד זה נתן להלך ברחובות קריה? השיבו
ה' ,אשר הקשר ביניהם נמשך גם לאחר נישואיהם .בשעות בין הרב הקדוש ,אם כן תוכלו לילך כאן ,בשדרות רוטשילד (שהיה
הסדרים קבע לימוד בחברותא עם הגה"ח ר' מענדל גפנר ז"ל רחוב הומה אדם) .הגיב רבנו בתמיהה :הלא בשדרות רוטשילד
בהיכל בית מדרשו של זקנו הק' שבסמיכות מקום ,זקנו הק' בודאי שלא נתן להלך! אך הרב הקדוש השיב בתמימות" :מענין,
הרבי רבי נחומ'טשע היה רווה נחת מכך והיה טורח ומכניס אני איני רואה מאומה"...
עבורם כוס חמין לכבדם ולעודדם .כל כך גדלה ההערצה למחרת היום בקש רבנו ממקורבו ר' אליהו אלבוים שיאתר
אליו עוד בבחרותו ,כפי שמסופר ,כי בתקופת ביקורו של עבורו מקום נסתר וחבוי ,ממנו יוכל לצפות על הלוכו של הרב
הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע בארה"ק ,כשהתפלל בישיבת שפת הקדוש מסאדיגורה ,ללא שיבחין בו וללא להלך בחוצות .רבנו
אמת קראו לרבינו לעלות לתורה ושאלוהו לשמו ענה "יוחנן התלוה עמו אל המקום אשר הכין – היה זה בפתחו של מקלט.
בן ר' דוד" .מיד קרא ה"אמרי אמת" בקול "מורינו הרב ר' יוחנן הרב הקדוש הלך כמלך ,גופו ישר ולא הניע את ראשו כלל.
בן מורינו הרב ר' דוד"... לפתע ארעה במקום תאונה קשה ,כשרכב נסע בכוון ההפוך לכוון
התנועה והתעוררה מהומה ורעש רב ,אך הרב הקדוש מסאדיגורה
לא הבחין במאומה והמשיך במהלכו כרגיל ,כשאף את ראשו לא
א .מפי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע -ארה"ב ששמע מהגה"ח ר' נתן לובארט ז"ל הסיט לכוון מקור הרעש .אז נענה רבנו ואמר" :קום גיין ,ער קען,
ששמע זאת מחו"ז רבה של טבריא ,ומפטיר מרן שליט"א כי ר' נתן לא היה מספר איך קען נישט"[ ...הבה נלך ,הוא יכול ,אני לא]...
סתם מעשיות ...כשסיפר זאת פעם הגה"ח ר' נתן ז"ל אמר :את סוד השי"ן של [אמנם למעשה קבל רבנו את הוראת רופאו האישי דוקטור
תפילין איני יכול לגלות ,אבל זאת תדעו שחד בדרא זוכה לזה. אדר שחיבו ללכת בכל יום ,והיה הולך באישון לילה ,כשהרחובות
ב .היו בחורים בישיבה שלא ראו זאת בעין יפה ,וסבורים היו כי הדבר הוא למעלה ריקים ,כשבכל לילה התלוה אליו אחד התלמידים ,והיתה זו
ממדריגתם ,וזלזלו בהם בשל כך .כשנודע על כך להרה"ק האמרי אמת מגור זי"ע שעה של קורת רוח ,בה האריך רבנו בסוד שיח ,בספורי צדיקים
נשיא הישיבה שלח להזהיר את המזלזלים כי בחורים בנן של קדושים אלו כגחלי אש ובדברים המחממים את הלב ונוסכים כח ואון לעבודת ה'].
המה( .יסודי עולם עמ' )801
25 לע"נ מר"ן רבינו רשכה"ג בעל שפע חיים מצאנז זי"ע
מרן הרה"ק בעל השפע מרן הרה"ק רבי משה מרדכי
חיים מצאנז זיע"א מלעלוב זיע"א
המשך עובדות בעניין כשרות המקוואות טובות זכרונות שנשמעו מפי נכדו האדמו"ר מלעלוב
קארלין שליט"א
הלימוד מצינורות העירוי באינפוזיה א] כ"ק אאמו"ר זצוק"ל היה חוזר ואומר שרבינו זי"ע לא הפסיק
מספר הגאון רבי ברוך שווארץ שליט"א רב ביהמ"ד קהל חסידים לדבר מלימוד ההייליגע גמרא ,והעיד ע"ע שבתחילת שנות בחרותו (עוד
במאנסי :בתקופה בה ערך וכתב כ"ק מרן זי"ע את התשובה הידועה לפני הכתרת רבינו לאדמו"ר מקארלין) ,היה מסתופף רבות בשולחנות
בענייני המקוואות ,חש רבינו שלא בטוב והעבירו אותו לבית הטהורים של רבינו ,ואמר ששם קיבל את הטעם והחשק ללימוד הגמרא.
הרפואה ,ושכב שם רבינו במיון .באמצע חיברו אותו לאינפוזיה ותדיר שמענו מרבינו זי"ע ,כשבחור או אברך נכנס ,האיך שהיה מברך
אותו שילמד ההייליגע גמרא מיט יראת שמים .ומפי הגאון החסיד רבי
על מנת לקבל נוזלים בעירוי לווריד ,וראיתי לפתע איך שרבינו יעקב העניג זצ"ל שמעתי ששאל פעם את רבינו ,האיך מגיעים לזה? ענה
מתבונן שעה ארוכה כיצד יורדים המים טיפות טיפות אל תוך לו :על ידי גמרא מיט יראת שמים!
שפורפרת הנוזלים ,וקרא לי והסביר לי ,שכאן הוא רואה מדוע ודכירנא כאשר הגיע פעם בחור בר מצוה לקבל את ברכת הקודש ,אמר
שיטתו ברורה בענייני מקוואות! והדבר מבהיל לרעיון כי רבינו לו רבינו שילמד הרבה גמרא ועי"ז יתחבר עם היצר טוב ,כי היצר טוב
היה אז אפוף ייסורים במיטת חליו ,אבל מה שחשוב לו כעת זה אוהב את הגמרא.
התשובה בענייני מקוואות שהיה באמצע עריכה. ובדידי הוה עובדא ,בבחרותי שאלתי את רבינו באיזה ספר ללמוד,
וענה :צריך ללמוד גמרא .והוסיף לומר שאלמד גם בספה"ק מאור
[א.ה .יתכן הכוונה על שיטתו של מרן זי"ע (דברי יציב יו"ד ושמש.
סימן קיז אות ד-ה) שכאשר עושים בור על גבי בור יש חשש
ושמעתי מחסיד אחד שילדו סבל הרבה מאלרגיה שכל הזמן נזל לו
שהמים מתערבים וזוחלים מבור לבור ,המים העליונים יורדים מהאף ,וניסו אצל כמה רופאים ולא מצאו פתרון לדבר .ונכנס לקו"פ
למטה והמים התחתונים עולים למעלה ,וכנראה ראה מרן זי"ע לרבינו להזכיר את בנו ,ושאלו רבינו האם בנו לומד גמרא ,ומשענה
בצינורות האינפוזיה שכאשר יש שתי שקיות מלאות במים וגם בחיוב אמר לו רבינו :גמרא צריך ללמוד בטהרה .וזה היה בימי ביה"ז,
הצינור המחבר ביניהם מלא מים ,ובכל זאת יש התערבבות של וביום הראשון של תחילת הזמן והתחיל הילד ללמוד גמרא ,פסק הדבר
כלא היה.
המים העליונים במים התחתונים המתערבבים זה בזה (אולי ע"י
פעם אחת בהיותי בקודש פנימה ,הגיע אב עם בנו הילד ,ותינה האב
שהמים למטה היו בצבע אחר וכדו' היה ניכר הערבוב)].
בפני רבינו שאין לבנו חשק ללמוד ,אמר לו רבינו :דער וועלט זאגט אז
תשובה זו חשובה מאד לעולם דער אפעטיט קומט מיט'ן עסן .כאומר לו ,שישקיע א"ע בלימוד ועי"ז
יקבל חשק בדברי תורה.
אודות התשובה להלכה שכתב מרן זי"ע בעניין כשרות
ב] אציין בזאת כמה דברים שזכיתי לראות ולשמוע מקרוב את חרדתו
המקוואות ונדפסה לימים בשו"ת דברי יציב יו"ד סימן קיז ,סיפר וזהירותו הגדולה של רבינו ממשהו חמץ .באחד הטיש'ן ישב רב אחד
והעיד הרה"ח ר' שלום שטמר שליט"א' :זכורני את התקופה בה שהתנהג בדרכי הטבעונים (שמאוד זהירים ממאכלים שונים) ,ופנה אליו
עסק מרן זי"ע בזה וערך את התשובה הנודעת ,ואני הייתי אז רבינו ואמר לו :הטבעונים מפחדים מטורט (-עוגה) ,יותר ממה שהם
מהכותבים והעורכים של הספה"ק שפע חיים הראשון ,אשר בו מפחדים מעוגה שלמה ,אני מפחד מפירור אחד של חמץ.
נדפסה תשובה זו ,ובאותה תקופה הרבה זכיתי לשהות בקודש ובשבת הגדול תשמ"ו הביאו בשבת אחה"צ מזונות כבכל שבת ,ומתוך
פנימה ,ופעם אמר לי מרן זי"ע" :התשובה הזאת חשובה מאד חרדה רבה אמר רבינו :אני כבר לא יכול להסתכל על חמץ .וציווה להכניס
חלף זאת עוגיות כשרים לפסח.
לעולם ,ותקוותי שהשי"ת יתן לי כח להשלימה ולפרסמה" .את
כמו"כ הרבה פעמים בשולה"ט כאשר חילקו שיריים ,הזהיר רבינו את
התשובה רשם מרן זי"ע בכתי"ק משך תקופה ארוכה ,דפים על הציבור לשמור על המלבושים מחמץ ,אף שהיה אז זמן רב לפני פסח.
דפים ,ואמר לי שהדברים נכתבים על ידו עתה ללא סדר אלא ובפרשת בחוקותי תשמ"ו ,ממש אחר פסח ,כאשר הרה"ח רבי אברהם
מה שמתחדש לו רושם ,ולאחר שישלים הכתיבה יש לקחת כמה פין עין שמר ז"ל (-המבשל הוותיק בחצה"ק) עבר לקבל שיריים מהקוגל,
תלמידי חכמים שיסדרו הדברים. אמר לו רבינו :הקוגל טוב מאוד ,אבל זה חמץ!
ג] במוצאי שביעי של פסח חילק רבנו מצה שמירה לכל הקהל ,וראיתי
מקוה כשיטת מרן הדברי חיים במקסיקו שלפני כן הניח חתיכה אחת אצלו בכיס של הקאפטן ,ואמר 'שמירה אויף
כידוע ,בשנת תשי"ג פעל מרו זי"ע גדולות ונצורות לחיזוק א גאנץ יאהר'.
התורה והיהדות והקמת מוסדות תורה וחינוך במקסיקו .את כשעברתי בין הקהל ,נתן בידי עוד חתיכה ואמר לי שאמסרנו למו"ר
שליחות הקודש ,של הפרחת השממה במקסיקו מרן זי"ע על אחד מחותני כ"ק אדמו"ר גאב"ד ערלוי זצוק"ל .והוסיף ואמר שבדרך כלל אינו
מאנשי אמוניו ,ה"ה הרה"ג והחסיד ,איש חי ורב פעלים ,גדול שולח לאחרים ,אולם עבור ה'ערלוי רב' הוא כן שולח ,וביקש ממני למסור
לו שהוא רואה שהוא מעמיד תלמידים הגונים.
המעש והתושייה ,רבי שמואל קראסני זצ"ל ,יהודי יליד אמריקה,
מחניכי מתיבתא 'תורה ודעת' ,שהתקרב והתקשר בכל נימי לבו ד] בשולה"ט י"ט ניסן ,לרגל יומד"ק של הרה"ק רבי אהרן הגדול
מקארלין זי"ע ,למד רבינו בספה"ק בית אהרן ב' שורות האחרונות של
ונפשו אל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע זמן קצר אחר הגיעו לאמריקה. הצוואה של הרה"ק מקארלין ,שכתב בענוותנותו שהגם שמשפט רשעים
בתחילת ביאת רבי שמואל קראסני למקסיקו היה הוא ותלמידי בגיהנום הוא רק י"ב חודש ,אך אינו יודע אם יהיה לו הזכות לבוא
הישיבה משתמשים במקוה המקומי ,אולם כששוחח על כך בטלפון לגיהנום בשנה ראשונה .והפליא רבינו מאד את הדברים ,ואמר כמ"פ:
"מוראדיג! מוראדיג!".
עם מרן זי"ע אמר לו מרן" :הלא המוסדות הקדושים שם מיוסדים
ה] בשולה"ט בשביעי של פסח ,אמר רבינו בהאי לישנא :התורה של
על פי דרכו של הדברי חיים ,ראוי אם כן שגם המקוה יהיה על הרה"ק רבי משה לייב סאסוב'ער זי"ע 'איז אזוי זיס' וחזר על אמרת
פי שיטתו של הדברי חיים" ,ואכן ,ביום חמשה עשרה באב תשי"ג קודשו עה"פ 'פסח על בתי בני ישראל' ,שלכאו' צריך להבין למה לא
החלו לבנות מקוה בתוך בנין התלמוד תורה ,כשכל בניית המקוה כתוב 'מעל בתי בני ישראל'? ואמר הרה"ק מסאסוב שכאשר הקב"ה הגיע
היתה כשיטת הדברי חיים ,ולאחר כמה חודשים כבר היה המקוה לבית איש יהודי ,אזי כביכול רקד והכריז בשמחה" :דא וואונט א איד!
דא וואנט א איד!" .ובגמר דבריו אלו התלהב רבינו טובא וצעק כעשרה
מוכן כליל בהדרו. פעמים" :א איד! א איד!".
הד לכך אנו מגלים גם בחוברת ישראל סבא (מהדו"ק ,גליון ג-ד, ו] שמעתי מרבינו זי"ע בליל ח' דספירת העומר (כ"ג ניסן תשמ"ו) אחר
אייר סיון תשי"ג) שם נדפסה הידיעה הבאה" :קבלנו מכתב מר' הספירה :חסד שבגבורה ,הגבורה ראשונה הוא חסד!
שמואל קראסנער ,ר"מ ישיבתינו במעקסיקא-סיטי ,שבעזהשי"ת ז] בל"ג בעומר בעת החאלקע'ס כשגזז רבינו את השערות הילדים ,אמר
התחילו בבנין מקוה כשרה אצל הישיבה שם". לכמה מאבות הילדים ,שלהוריד הבלורית זה סגולה ליראת שמים
(תשו"ח להרה"ח רבי משה גליק עורך ביטאון צאנז על עזרתו הרבה בלו"נ חפצה)
26
מרן הרה"ק החלקת יהושע מביאלא זיע"א
וַ ּיָ ָמל ַא ְבָר ָהם ֶאת יִ ְצ ָחק ְּבנֹו – עניני ברית מילה [ג]
אותו[ .לאחריו כיבדתי את רבינו בסנדקאות אצל הרואות שלא נעשיתי עשיר' ,עשירות' זו היא לאו ברך את התינוק לאחר הברית
שלשת בניי שיחיו ,ואילו בני ר' יחיאל יהושע שיחי' דווקא בממון ,הכוונה לדברים אחרים ,תיקונים לאחר הברית היה רבינו ז"ל מברך את התינוק
כבר נולד לאחר הסתלקות רבינו ונקרא על שמו]. נשגבים .ובכל זאת רצה אבי את הסנדקאות. בנתינת שתי ידיו על ראשו .וביקש שישימו כיסוי
רבי אליעזר קויפמאן ז"ל כששבתי לרבינו ,אמר לי :לפעמים קורה איזה על ראש התינוק קודם שהניח את ידיו עליו.
דבר עם הילד ,ודרך בני אדם לתלות את זה רבי יצחק קרישבסקי שליט"א
פעולת הסנדקאות בכמה דברים ,לכן חפצתי בסנדקאות ָ -ס ַתם ולא
בשנת תשי"ב ביום כ' אלול נערך הברית פירש. כוונה מיוחדת בשמירה לילד
שלי ,הרבי ז"ל שניסה ללא הצלחה לקרב את ואני ,בשמעי זאת נבהלתי ונמלאתי פחד, שמעתי אומרים בשם רבינו ז"ל [בשם רבי
אבי שהתרחק מהיהדות לאחר השואה ר"ל, בקשתי מאבי שיוותר על הסנדקאות לטובת ישראל סופר ז"ל] ,שהיה לו ענין בסנדקאות
ביקש ממנו שיתן לו לכל הפחות סנדקאות רבינו .אבי ז"ל שלא נמנה על עדת החסידים, ובחיתוך המילה בכוונה מיוחדת שהילד יהיה
אצל בנו כשיוולד לו .לכבוד הברית הגיע רבינו אמר שמוכן לוותר על הסנדקאות בתנאי שאעזוב שומר הברית.
ז"ל לרמת גן ושימש כסנדק[ .בביתינו שמעתי את תפקידי כמשמש בקודש ואחזור לכולל. נכדו האדמו"ר מביאלא פשיסחא (ב"ב) שליט"א
תמיד מאבי -למרות אי היותו שומר תו"מ – דברי מסרתי הדבר לרבינו ,והסכים ,והוסיף ליֲ :ע ֵלה
הערכה על הרבי זצ"ל] .ובאמת ,כבר מראשיתי עתה לביתו של בני ר' הערש והודיעו שיחפש תפילת המוהל בעד התינוק
נמשכתי לאידישקייט ,בעוד שכל חבריי הניחו גבאי חדש .וכך הוה ביום ט"ו תמוז יארצייט של רבינו ז"ל אמר לי ,שהמוהל צריך להתפלל
תפילין רק יום אחד הוא יום הבר מצוה ,אני האור החיים הקדוש נתמנה גבאי חדש. על התינוק .אמרתי לו שזה אמור על הסנדק,
הנחתי תפילין במשך כמה חדשים רצוף ,לאחר שהוא במעלה גבוהה יותר .אמר לי :נכון ,אבל
חמישה חדשים לאחר מכן ,בחודש טבת,
מכן עבודתי במחקר הכימיה הביאה אותי אל גם המוהל יש לו כח וצריך להתפלל בעד הילד.
בפרשת שמות ,לקה אלתר ז"ל בדלקת קרום
ההכרה שמאחורי הכל עומד בורא העולמים.
המח [הרופא הגדיר אותו כחולה המסוכן ביותר המוהל רבי חיים בר"ש מילר שליט"א
מאז נמשכתי אל האמונה ואל התורה ,וזכיתי
במחלקה] .רצתי מיד לרבינו ז"ל להזכיר לפניו
להיות מיושבי אהלה של תורה ,אני ובניי שיחיו. כח הסנדק
את מצבו החמור .אמר לי רבינו :בפרשת השבוע
אני מרגיש שזה בזכות הרבי ששימש סנדק אצלי כאשר נולד בני ר' אלתר ז"ל בי"ב תמוז
'ּות ַחּיֶ ינָ ה ֶאת ַהיְ ָל ִדים' ,הסר דאגה מלבך,
נאמר ְ
והכניס בי קדושה ויראת שמים. תשל"ג ,רצה אבי ז"ל להיות סנדק ,היות שרבינו
הילד בעזה"י יבריא והכל יהיה בסדר .למחרת
לפני שנים רבות היה לנו כינוס בעיר לוגאנא, נשתנה מצבו מהקצה אל הקצה ,והבריא וחי עוד ז"ל כבר היה סנדק אצל בני הראשון ,הילד
הלכתי עם אבי מרחק רב בשבת קודש לסעודה למעלה מארבעים שנים[ .לאחר מכן הסביר לי דוד ז"ל [שנולד בשיתוק מוחין ונפטר בילדותו].
שלישית אל הרבי המבשר טוב ז"ל ,והוא הושיב הרה"צ רע"י רבינוביץ מפוריסוב ,שלסנדק יש חלק כשבאתי לרבינו לבשרו מלידת בני ,שאלני ,למי
אותנו אצלו ממש ,וכאשר ראה אותי ואת אבי – בילד ,ע"ד שלשה שותפין באדם] .אכן כאשר נולד אתה סובר לתת סנדקאות .אמרתי שאבי רוצה
אמר :נו ,הסנדקאות של הרבי זכרונו לברכה פעלה אחריו בני ר' ישראל נתן שיחי' נכנסתי לרבינו הסנדקאות .ולמה – שאלני רבינו .אמרתי ,הוא
משהו! להודיעו ,אך מיד בראשית דבריי -עוד בטרם מחתן ילדים וסנדקאות היא סגולה לעשירות.
רבי דורון אורבך שליט"א כבדתיו אמר :הרי אביך רצה סנדקאות ,לך וכבד אמר לי רבינו ,הרבה פעמים הייתי סנדק ,עיניך
מרן הרה"ק רבי חיים זאנוויל מריבניץ זיע"א
עניני חנוכה
לא טיפה מהשמן לצלוחית ,וכשעבר רבע וישפכם לתוכם אך מיאן רבינו ורצה לפני תפילת ערבית של נר א' דחנוכה
שעה כך ,ולא נטפה טיפה מהצלוחית ,ניגש לשפוך השמן לתוך המנורה עצמה. הלך רבינו לטבול עצמו כהכנה לתפילה,
אליו המשב"ק והתחיל לעוררו מדביקותו, סח הר"ר ירמיה ברוין שהיה נוכח שם: ונימוקו עימו ,כי בתפילה זאת מתחילים
וטען שהלא הזמן מאוחר ,והציבור ממתין, בנר ה' דחנוכה של אחת השנים בבורו לומר 'על הניסים' ,ובכל זאת חזר וטבל
כשהתעוררר רבינו והבחין שהנר עדיין פארק הביא אחד לפני רבינו שמן זית עצמו אחר ערבית כהכנה להדלקת
אינו מלא ,עשה תנועה בידו כאילו סוחט ממירון ,בתוך צלוחית זכוכית שהושחרה, הנרות א.
את הצלוחית ,וראה זה פלא ,שהחל פתאום וכיבד את רבינו להעלות הנרות בשמן גם בשנים עברו כשהיה עדיין ברוסיא
ליזול שמן לצלוחית והנה נתמלא על חשוב זה ,אך היות שלא היה די שמן כדי ובזמן חנוכה הקור שם גדול מאוד ,מסר
גדותיו ג. למלאות כל הנרות ממנה ,לכן מתחילה נפשו על טבילה זו ותבר גזיזא דברדא
הבחינו שרבינו עבר על ההלכות שפך רבינו מהשמן שבביתו לתוך הנרות וירד לטבול טבילה זו.
ולא מילא אותם עד שפתם רק השאיר
המובאות בסידור היעב"ץ קודם ההדלקה ד. כשיצא מהמקוה לא הפסיק עוד
חלק פנוי בכל נר ,ולבסוף שפך מן השמן
בעת אומרו התיבות 'לשם יחוד קוב"ה החשוב ממירון לתוך כל נר ונר ,ובזה בדיבור ב ,והתחיל בהכנות למצוה ובדרך
ושכינתיה' הביט בסידור שערי ציון תחילת השלים את השמן שנחסר ,אמנם בהגיעו כלל הכין בעצמו הפתילות .ועבודת
שער ב' תיקון נפש וז"ל שם :רבש"ע לנר האחרון החמישי במספר לא יצא עוד שפיכת השמן לנרות המנורה היתה
הריני מכוון לעשות כל גופי מרכבה שמן מהצלוחית ,מכיון שראה כך אחז עבודה גדולה ,והיה לו מנורה גדולה
לשכינה כדי לייחדא קוב"ה ושכינתיה' רבינו את הצלוחית בהיפוך כלפי הנר, המחזיקה שמן הרבה והיה ממלא את
עיי"ש עוד המשך הנוסח ,ואז חזר לסידור והיה תפוס שרעפים ונראה כמתנמנם, הנרות עד גדותיהם ,ופעם ביקשו הימנו
העמדין והמשיך 'הריני מוכן ומזומן כו'' ה. ונשאר כרבע שעה כך ועדיין לא נטפה אף להניח כוסות זכוכית לתוך המנורה
א .מפי הר"ר מנדל ברקוביץ' [משב"ק] .ב .פעם נזדמן לו מצוות השבת אבידה ובאותה עת הפסיק על מנת לקיים מצוות השבת אבידה .ומעשה שהיה כך היה פעם בליל חנוכה בבורו פארק
כאשר היה בדרך לטבילה קודם ההדלקה הבחין בכיס המונח על הארץ ונטלו עימו ,וכשבא לביתו פתח הכיס ומצא שמו של בעל הכיס בתוכו ,ואחד הנוכחים הציע שהוא ישיב האבידה לבעליה,
אך תמה רבינו לעומתו וכי אמסור בידך קיום מצוה דאורייתא ליקחנה מידי .והתקשו לבעלים ורבינו הכין עצמו בדחילו ורחימו והשיב לו האבידה [בלא סימנים כי היתה האבידה עם שמו של בעל
האבידה] .ולא היתה ההדלקה מצוה עוברת כי היה הזמן אחר חצי שעה מצאת הכוכבים – .מפי הר"ר יעקב חיים רוטנר .ג .סיפור דומה סח הר"ר אריה לייב געלדציילער :פעם בעת בברית
מילה אחז רבינו בקבוק יין וחילק לנוכחים בשפע והעירו לו שאם יחלק הרבה כ"כ לא יהא מספיק לכל הציבור ,וכרך מטלית סביב הבקבוק והמשיל למזוג לכל אחד בשפע רב ,והספיק לכל
הנאספים ,והיה לפלא היאך יצא מהבקבוק ריבוי כל כך של משקה .ד .מפי הר"ר דוד סיקניק .ה .מפי הר"ר מנדל ברקוביץ' [משב"ק].
חיי שרה 27
תשפ"ז
משה עבד ה' במשנתו של האי צדיק הרה"ק
בעל ישועות משה מויז'ניץ זי"ע ועכי"א
ש, קוֹד
ֶ ת בָ"שַ
חוֹלת ַא ַהבָ ֶת ָך"---
נַפְ ִשי ַ
תבערת קדושת השבת בהיכלו של רבינו (ה)
"אויף וואקסן קינדער וואס קענען זינגען א ניגון פארן באשעפער"
שורות נערבות ורבי-הוד כותב מרן רבינו זי"ע בספרו הקדוש בפרשתנו (ד"ה ויהי רעב),
ואין דוגמתן בכדי לפתוח בהן את סוגיית ה'פרייטיג צו נאכט'ס' במשנת קדשו.
זה לשונו שם תוך הדברים:
ימל ְֶך" .הורה לנו הכתוב בזה ,לדעת איך לחנך הבנים שיהיו לשם ולתפארת (רבינו עובר לפרש בדרך הרמז :וילך יצחק אל אבימלך,
ֲב ֶ
ָארֶץ וכו' ַוֵּיל ְֶך י ְִצ ָחק ֶאל א ִ
ָעב ּב ָ
"ַוי ְִהי ר ָ
הר"ת והס"ת א'ל' א'בימלך' גימ' ב"ן ,הלך לחנך את בנו ,מל"ך מס' צ' ,פלשתי"ם גימ' מ"ח שב"ת הוי"ה יסו"ד עם ד' תיבות .יעויי"ש בארוכה) .הדריך אותו לדבק מחו
ומחשבתו בקדושת שבת ובהוי"ה ב"ה ,למען תתרומם נפשו בשמחה להיות פרוש מתאוות עוה"ז ,ויזכה למדת צדי"ק יסו"ד עולם.
תדברו על לב הבנים להחליף ולהמיר הרעבון והתאווה הבאה מסטרא דיצר הרע מגשמי לרוחני ,להיות רעב לדבר ה' ,ללמוד תורה ולדבקה בבורא עולם -אשר אין ברכה
כברכה זו ,ואז ממילא יתבטל מלבם הרעבון לעניינים חומריים שאין להם ערך ודמיון לטוב טעם התורה וקרבת אלקים ,וינצלו מפגם היסוד ,יען השמחה הנסוכה עליהם
מצד קדושת התורה והשי"ת תרומם את נפשם למאס בהם.
הס"ת אשר' היה' בימי' אברהם' גימ' רנ"ה ,אאמו"ר זי"ע אמר אשר שירות ותשבחות המה סגולה נפלאה לטהרת הנפש (ע' לקוטי אמ"ח ואתחנן ד"ה לך) ,יש לרומם לב
הבנים בשמחה עצומה עד שירננו לאל חי ,אויף וואקסן קינדער וואס קענען זינגען א ניגון פארן באשעפער.
*
עד כאן לשון קדשו הנוגע לענייננו ,ואידך -זיל גמור.
"ער האט "אצלו אפשר לקנות
לעקטרעזירט" "עינינו תחזינה מישרים אשר הצדיקים זוכים לשינוי צורה בשבת, יראת שמים"
אדמו"ר כ"ק מרן שמעתי מיהודי חסיד
שליט"א מקרעטשניף ודבר זה ידוע למסתופפים וגם אני נמנה ביניהם ...במחיצת כ"ק שהתגורר סאטמאר
דיבר בקדשו: האדמו"ר מויזניץ שליט"א" בארה"ק ,והיה נוסע
תצלום מתוך ספר "ברכת יצחק" עה"ת
"זוכרני מעודי ,שבבית להגה"ח רבי יצחק פארקאש זצ"ל ,שו"ב דבאמבערג ובסוף ימיו בבני ברק לארה"ב לפעמים
אבי הקדוש (-הרה"ק רבי (ח"ב ,קונטרס "השבת" ,עמוד תצט) להסתופף בצילו של רבו
דוד משה מקרעטשניף הרה"ק רבי יואל מסאטמאר
זי"ע) היו מעלים תמיד זי"ע בעל "דברי יואל",
את דמותו של הרבי שפעם שאל אותו רבו
ה"ישועות משה" בהערכה על מעשיו בשב"ק ,וסיפר
מיוחדת ,כיהודי הדבק לרבו שהוא הולך לפעמים
כל-כולו בתורה ובעבודת ל'באטעס' של הויזניצער
השם ,דביקות שהיתה רב (-רבינו זי"ע).
משולבת בקדושה של הרה"ק נענה
מעלה ,כשהוא מתהלך מסאטמאר ואמר לו:
ברחובה של עיר בעיניים "זייער גוט טוסטו ,ביי
עצומות ושניים מלווים ר' משה'לע קען מען
אותו בדרכו .כבר בתקופה איינקויפין אסאך יראת
ההיא ,השם 'רבי משה'לע שמים" (-הנך עושה מאד
וויזניצער' היה מושג, טוב ,אצלו אפשר לקנות
מושג שכמוהו לא נראה הרבה יראת שמים).
בשום מקום אחר! "הליכות הישועות משה"
ענק היה הוא ח"ב ,להרב יחזקאל יוסף גייגר
שבענקים כבר בימי שליט"א,
חורפו .עוד בהיותו אב"ד מפי הרה"ח אשר זאב כהן
שליט"א ששמע מבעל העובדא
ור"מ בקרית ויזניץ 'האט
ער שוין געשאקלט מיט *
מוגש ע"י מכון אור פני משה להפצת משנתו הטהורה של כ"ק מרן אדמו"ר בעל הישועות משה מויזניץ זי"ע
28
אחר כשבועיים שאל שוב די וועלט' .עבודת קדשו
את שאלתו ,ואז השיב רבי
חיות ,מתוך חיות... בעוז ותעצומות נודעה
חיים: בעריכת השולה"ט בליל אושפיזין דמשה רעיא מהימנא ,חג הסוכות תשמ"ט,
בכל מקום ,כשכולם ראו
לאחר ששוררו את ניגונו של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע "רבונו של עולם מיר וועלן
"שני דברים שראיתי מאכן א בייט" ,אמר רבינו: את התלהבותו המופלאה
בעת ה'טיש' הוציאו אותי היוקדות, בתפילותיו
"חי חי יודוך וישבחוך -החיות הגדולה ביותר היא ,שיכולים להודות ולשבח לה',
משלוות רוחי ,מעוצם מלבד זאת -מה לנו חיים ,ומה משמעותם כלל?! ה'באטעס' עריכת וכן את
והשתוממות; השתאות 'חי חי' -תרי זימני ,ללמדנו שגם בעת שירות ותשבחות -בחי' חי כנ"ל -יש
ה'טיש' אחרי המפורסמים
בעת שרבינו האחד, להיות מלאי חיות ,נישט זיין פארשלאפען! זקני הק' ה"תורת חיים" זי"ע היה מזמר של אביו הק' ,שיצאו להם
שורר 'ישמחו במלכותך בליל שב"ק שירות ותשבחות לא-ל חי כל הלילה עד הבוקר! מוניטין בכל מקום.
שומרי שבת' ,וכפל, בשב"ק פרשת שופטים
ושנה ,ושילש בזה אחר זה תשכ"ו ,בהיותי חתן ,הגיע
'ישמחו במלכותך ...ישמחו הרבי לעשות את השבת
הגאון הצדיק הנודע רבי חיים ברים זצ"ל ,במלכותך ,'...ושוב' :ישמחו במלכותך,'... בקרב חסידי ויזניץ בעירנו ברחובות.
זכורני היטב את השולחן הטהור שערך מאנשי ירושלים של מעלה ,נטל אף הוא בכל פעם הבנתי משמעות נוספת בעוצמת
בהשתתפות רבים מתושבי העיר' ,ער חלק בכל סדרי השבת ,ועוד ימים רבים התיבות הללו ,ולא ראי זה כראי זה...
השני שנפלא הוא בעיני וכולי התרגשות לאחר מכן היה נסער ונרגש מאשר ראו
האט ממש לעקטרעזירט דעם גאנצען עולם'
(-הוא ממש חישמל את כל הציבור) .עיניו .כאשר חלפו כמה ימים מהשבת והתפעמות ,שרבינו הוציא אנחה בעיצומם
זכורני עד היום את שיחתו ב'צווויטע ורוחו טרם שקטה ,שאל אותו החברותא של הדא"ח בשולה"ט של ליל ש"ק ,ואמר:
'אוי וויי איז מיין וועלט' ...הרגשתי תורה' ,כשהתבסס על הפסוק
כאן שפלות רוח ,ענווה עצומה, בפרשת השבוע "תכין לך הדרך
רגש של שפל ברך אשר מאבד ושלשת"...
עולמו בעולם הזה ובעולם הבא, מתוך שיחת קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר
ומכף רגל ועד ראש אין בו מתום... מקרעטשניף שליט"א,
זאת למדתי בעריכת השלה"ט"... גליון "היכלות" ,אדר תשע"ז
ספר "מקדש מלך" ,עמוד קיב
*
* "אני עוזב הכל ומגיע לשולחנו"
נחרת לאורך ימים כיהנתי כמחנך בת"ת ערלוי
מי שהיה ב'טיש' של הרבי בבני ברק ,וכ"ק בעל ה"אמרי סופר"
ה"ישועות משה" מויז'ניץ אפילו הגיע אדמו"ר וגאב"ד ערלוי זי"ע
פעם אחת ,המחזה הזה מלווה אותו גידוליו. לביקור לראות בפירות
ומעוררו לאורך ימים. כאשר קיבלתי את פניו ,אמר לי
כשהתגוררתי בעיר פתח-תקוה, בהתרגשות:
הייתי מגיע משם מפעם לפעם "כל מילה וכל זמר ששומעים
מהרבי מויזניץ ,נותנים אמנם המון חיזוק לכל אשר למד עמו שיעור קבוע באותה תקופה ,והולך רגלי בשבתות או במועדים לשולחנו
של הרבי .שעה שלימה היינו הולכים מפ"ת, מה רומם את רוחו כל-כך באותה שבת.
ימי החול.
וזכינו ליהנות ולשאוב מלוא חפנים. אותו רבי חיים סירב לענות ,ודחה
הרי הנך רואה בעיניך ,שכאשר הנני שובת
הרבי שבת פעם בתשובה שישאל אותו בעוד כמה שבועות.
בבני ברק ,הנני עוזב את
בוויליאמסבורג ,וערך את התלמידים ומגיע לשולחנו
ה'טיש' בליל שב"ק באולם כך מקיימים את המצות-עשה התמידית! של הרבי מויזניץ .זאת,
קונטיננטאל בעיר .בדרך שירות ותשבחות לקל חי הייבט אויף דעם מענטש אביסעל העכער ,על ידם מפני שאני אוהב לשמוע
חזור אחר ה'טיש' ,באישון יתעוררו בלבו רשפי אש לאהבת הבוב"ה ,כמבואר בספה"ק (עי' ראשית חכמה, כל 'תנועה' שלו ב'טיש' או
ליל ,אומר לי אברך אחד: שער האהבה פ"י) שע"י שירות ותשבחות יגיע האדם לאהבת השי"ת ,לקיים ב'מיטאג טיש''ַ ,א כל מקדש,
"בשום אופן אינני יכול המצות-עשה של ואהבת את ה' אלוקיך ,ובספר חרדים (פ"א ,ו) מובא ,שהאוהב ַא אסדר לסעודתא' ...הרי
לשכב לישון כעת ,לאחר את השי"ת בלב שלם ישיר לפניו ,עיי"ש .ודרשו רז"ל עה"פ (משלי ג ,ט .ועי' רש"י ממש שכינה מדברת מתוך
שכל כך התרוממתי בשולחן שם) כבד את מהונך ,אל תקרי מהונך אלא מגרונך ,לכבדו ולפארו ית"ש בשירות
גרונו'!"
של הויזניצער רבי"... ותשבחות ,ברינה וזמר יעריכו וירוממו ,ואזי יגיע אליו כסיפתו ואהבתו אשר ישגה
בה תמיד. מנחם הרב המחנך מזכרונות
כל יהודי שזכה פעם מענדיל חרל"פ ע"ה ,מחשובי
עבודת המלאכים וכל צבא מרום היא נפלאת בשירה ורננה לפני כסא כבודו,
להתחמם לאורו של הרבי, חסידי ויזניץ,
כולם פותחים את פיהם בשירה וזמרה ,באימה וביראה יעריצו ויזמרו לא-ל הגדול שנלב"ע בשבוע האחרון לבית
אפילו שאינו נמנה כלל הגבור והנורא ,כמובא בספה"ק ראשית חכמה (שם) שכל צבא השמים משבחים
על חסידי ויזניץ ,נחרת עולמו
ומקלסין בשירה להשי"ת ,והעיד בפניו מי ששמע וראה אנשים שהלכו לארץ הודו
בו המעמד לנצח .יהודים לראות מקום יציאת החמה וזריחתה ,שנים הלכו ואחד חזר ,אולם האחד שנתקרב *
ראו לפניהם אש קודש, הרבה לשמוע קול החמה מת ,והשני שחזר נתאלם ואמר זה בחזרתו ע"י כתיבה.
שמעו מאמרי קודש ,ראו את
כל פעם -הבנתי
וכותב שם הראשית חכמה ,שכיון שכל העליונים הם מעוררים שירה להשי"ת משמעות נוספת...
התלהבותו של הרבי לפני ה', מפני חשקם לידבק בו ,בערך זה האדם ג"כ צריך לעורר שיר ושבח לשמח את בשבת פרשת שמיני-
והדבר השפיע גם על ביתם קונו ,וכדי שידבק בקונו ,כי השיר גורם הדביקות ,עיי"ש .שירות ותשבחות לקל פרה תשמ"א ,שבת רבינו
וצאצאיהם לאורך ימים. חי הייבט אויף דעם מענטש אין א אנדערע וועלט ,בעת שהאדם שמח בה' הוא
בעיה"ק ירושלים תובב"א
מתוך שיחה של הגאון רבי מתרומם מעט מהבלי העוה"ז ומתפקחים עיניו לראות כי טוב ה' ,וזולת זה הכל
הבל ושוא נתעה ,נכנס הוא לעולם נעלה ומרומם. וערך את שולחנותיו
יעקב אליהו אונסדורפער שליט"א
רב דמתיבתא "ראשית מתוך שיחת קדשו של רבינו הטהורים במעמד אלפים
חכמה" במונטריאול, בשולה"ט ליל שב"ק פרשת משפטים תשמ"ט מישראל שנהרו מקרוב
סיון תשע"ג ומרחוק.
פרשת תולדות 29
תשפ"ז
זכור זאת
ליעקב
מרן הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זיע"א
נועם שיח חסידים
זכרונות מימי קדם בהילו נרו על ראשינו
לדמותו של כ"ק מרן רבינו הגה"ק מהר"י זי"ע
על ידי זקני החסידים מארה"ק ומחו"ל ,הגאון החסיד רבי ישראל מילר שליט"א -חבר בד"ץ וויזניץ בני ברק,
הרב הגאון רבי חיים אלעזר פאזען שליט"א -שזכה לשמש בקודש אצל רבינו זי"ע ,הרה"ג רבי משה יצחק
לארינץ שליט"א -ר"מ בישיבת מכנובקא בעלזא ,בן הרב החסיד המפורסם מוה"ר אברהם לארינץ שליט"א
ממקורביו הנאמנים של רבינו זי"ע ,בניהולו של הרה"ח המפואר רבי מענדל יאקאב שליט"א
חלק א'
הוא בהשם יתברך ,בוודאי הוא בדרגה עליונה ובפרט שבכל שבוע מתאספים במוצאי קיום רצונו של רבינו ללמד תורה
יותר מהצדיק השני המתמסר עבור צרכי בני מנוחה לדבר מן הצדיק ,אשר כאמור על ידי זה בירושלים
ישראל ,ומדוע הזכיר הרה"ק הנועם אלימלך שפתותיו דובבות בקבר ,וכתב התפארת שלמה הגה"ח רבי ישראל מילר שליט"א:
זי"ע על הצדיק השני שהוא 'קדוש וטהור', (פרשת בהעלותך בד"ה ויאמר משה לחובב), בתחילת דבריי ,ברצוני להזכיר מכתב
בעוד שלכאורה הצדיק הראשון הוא יותר ממנו כי הענין ששפתותיו של הצדיק דובבות בקבר שכתב רבינו זי"ע (כתבי קודש חלק א' מכתב
במדריגות קדושה וטהרה. הוא ,שהרי הצדיק בעת לימודו הרי הוא מוריד ל"ז) ,בו הוא כותב לתלמידו הרה"ח רבי שאול
אמר על כך הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ,כי השפעות גדולות מן השמים ,ועל ידי ששפתותיו בעער ז"ל אאחר שנולדו לו בניו התאומים,
יתכן שהצדיק הדבוק רק בעולמות העליונים, דובבות בקבר ,הרי זה כאילו הצדיק לומר שוב שהיה זה אצלו שמחה גדולה" :והנה ראשית
מעלתו גדולה יותר בקדושה וטהרה מן הצדיק ומשפיע שוב השפעות טובות. אומר ודברים אני מברך אותך וביתך שליט"א,
השני ,המתעסק גם בצרכי בני ישראל ,אמנם יעזור השם יתברך שנזכה כולנו לצאת שתזכו לגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים,
הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע לא מהתאספות זו מלאים בהשפעות טובות, ועכשיו אני תפלה להשם יתברך שאזכה ללמוד
רצה שיהיה כתוב בספרו ,שצדיק שאינו מסתכל שהצדיקים השפיעו ,ועוד רוצים להשפיע לנו. עם בניך יחיו גמרא ופוסקים ,כי עד עכשיו לא
על צרכי בני ישראל הוא קדוש וטהור ,וזאת * זכיתי עדיין בעוונותי הרבים לתלמיד שאוכל
על אף שהוא זוכה למדריגות גדולות ועצומות, להתפאר לפני עליונים ותחתונים שזכיתי
שלא היה ברצונו להיות כתוב על יהודי שאינו
אהבת ישראל של צדיקי בית ברחמי השם יתברך לתלמיד שיהיה חכם וצדיק.
מביט על צרכי בני ישראל שהוא קדוש וטהור. פשעווארסק ועתה שאול יקירי וחביבי ,חזק ואמץ בתורה
ענין זה היה סוד תהלוכותיהם של רבותינו כשבאים לדבר על רבינו זי"ע ברצוני וביראה ,ותתפלל תמיד להשם יתברך שיהיו
הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ורבינו זי"ע ,ולהבדל"ח להקדים א שארפע ווארט שאמר הרה"ק רבי בניך חכמים וצדיקים ,ותגדלו בניכם בדרכי
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ההולכים כולם בדרך איציק'ל זי"ע ,שהוא הבנה כללית בענייני החסידות ,בכדי שאזכה אחר כך ללמוד עמהם
זו ,ולבבם בוער כאש מאהבת ישראל ,להיות הצדיקים זי"ע לבית פשעווארסק. בירושלים עיר הקודש תבנה במהרה אמן".
לעזר ולסיוע לבני ישראל. איתא בספה"ק נועם אלימלך (פרשת הרי לנו ,שהיה לרבינו זי"ע שאיפה מיוחדת
שמות בד"ה או יאמר ואלה הב')" :דהנה יש ללמוד תורה עם התלמידים בארץ ישראל ,דבר
* שני מדרגות צדיקים ,יש צדיק שאינו משגיח אשר בחיי חיותו לא זכה לכך ,אכן אמונים
אהבת ישראל של הרה"ק רבי איציק'ל כלל על העולם ,רק כל עבודתו כדי לזכך אנו על דברי הצדיקים זי"ע שכדברי חכמינו
זי"ע ולתקן את נשמתו להעלותה לשורשה למקום ז"ל (ברכות יח ).גדולים צדיקים במיתתם
אספר מעשה בענין זה מהרה"ק רבי איציק'ל מחצבתה .ויש צדיק קדוש וטהור ,הוא דואג יותר מבחייהם ,ועל ידי שמדברים דברי תורה
זי"ע ,אשר כידוע נסע כמה פעמים לאמעריקא ומיצר תמיד על צרות ישראל ,וכל מגמותיו ומספרים סיפורים של הצדיק בארץ ישראל ,הרי
[פעמים להרה"ק מסאטמאר זי"ע ,ופעמים ומחשבותיו לעולם כל טוב להשפיע" ,והעיר ששפתותיו דובבות בקבר (יבמות צז ,).ונמצא
מסיבות אחרות] ,ובאחד הפעמים ערך מלוה הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ,כי לכאורה צדיק שרבינו זי"ע מרביץ תורה בירושלים ,והתקיימה
מלכה ,שם חילק קנאבל כמנהגו ,והיה לו הצלחה זה החי רק בעולמות העליונים ,ותמיד דבוק תפילתו של רבינו זי"ע במכתבו הנזכר.
א .סעודת מלוה מלכה לטובת קופת 'עזר לאחים' נתרם לעילוי נשמת הרב החסיד המפואר ידידנו הבלתי נשכח רבי אהרן בן רבי יהושע בעער זכרונו לברכה ,ולעילוי
נשמת בנו הרב החסיד המפואר ידידנו הבלתי נשכח רבי שאול בן רבי אהרן בעער זכרונו לברכה ,נאמני בית רבותינו הקדושים זי"ע וזכו להיות דבוקים וקשורים
להני צדיקי אמת
30
ועדיין לא אכל את ארוחת הערב ,שכן תאבונו רבי אנטשיל באשמורת הבוקר .אך שוב נענה גדולה ,שעלה בידו לאסוף מעות הרבה .לאחר
אינו בטוב ,ולכן אולי אם יצטרף אליו לאכילתו, הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ואמר ,כי על בחור אי מכן ,התבטא אחד מגדולי אמעריקא ,שהוא דבר
שישב עמו בסעודתו ,יתעורר על ידי זה תאבונו, אפשר יכולים להסתמך. פלא ,שהרי כאשר הוא נצרך לנסוע על צורכי
ויוכל לאכול כראוי .היהודי הסכים לדבר ,ונכנס סיימה הרבנית ע"ה ואמרה ,כי למעשה אסיפת מעות ,הרי הוא מכין עצמו עם הדרשות
אל חדרו של רבינו זי"ע ,שם עמד לחם וחמאה נשאר הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ער כל הלילה, היותר יפות שלו ,ועם האמרות הנפלאות ביותר
על השולחן ,ואכן אכלו שניים ארוחת ערב ואת השעות המועטות בהם היה חוטף תנומה שיש לו ,ועם כל זה אינו מצליח לאסוף מעות
זו .לאחר מכן הראה רבינו זי"ע לעבר המיטה לעפעפיו ,גם כן לא עשה כן באותו הלילה, הרבה ,ואילו כאן הגיע יהודי זקן בא בימים
שעמדה בחדר ,ואמר לו ,כי אם יחפוץ יכול הוא בכדי להעיר את רבי אנטשיל שיסע עם הרכבת עם צרור של קנאבל ,והנה הכל זורקים לעברו
להישכב לישן על המיטה .ואמר לי היהודי ,כי הראשונה לפאריז ,הגם שלא היה בדבר כל מעות הרבה.
באותה שעה היה שרוי בעייפות גדולה מאד, פיקוח נפש ,אלא משום אהבת הישראל הגדולה כאשר אמרו את הדברים לפני הרה"ק רבי
עד שלא הרהר בדעתו אפילו לרגע אחד שמא שהיתה בלבו של הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע. איציק'ל זי"ע ,נענה ואמר "מ'זאל זאגן פאר
המדובר במיטתו של רבינו זי"ע עצמו ,ותיכף * דעם איד ,ווען ער וועט אריין לייגען אזוי פיל
אהבת ישראל אין זיין תורה ,וואס איך לייג
השכיב עצמו לישן על המיטה עד הבוקר. פדיון שבויים לפני אפיית מצות בערב אריין אין קנאבל ,וועט ער אויך מצליח זיין",
רק בבוקרו של יום נודע הדבר ,כששמע פסח שכן סוד ההצלחה של האיש הישראלי הוא
כיצד באי בית המדרש שוחחו ביניהם בתמיהה, הרה"ח רבי מענדל יאקאב שליט"א: אהבת ישראל ,וכאמור ענין זה בער בקרבו של
על הדבר המוזר ,שיהודי זר ישן על מיטתו של זכורני ,כי כן היה פעם אחת אצל רבינו זי"ע הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע כאש יוקדת.
רבינו זי"ע ,נודע לו כי רבינו זי"ע הציע לו את אשר כידוע היה מקפיד מאד על שמירת הזמנים,
מיטתו שלו. ובדרך כלל לא היה מתאחר מלבוא ,והנה בערב *
עוד מעשה אספר בענין זה על הרה"ק איציק'ל
וכמובן שכל דבר המעשה הוא בבחינת פסח כאשר הלכו לאפיית מצות ,התעכב רבינו
זי"ע ,כי הנה בבחרותי למדתי בלוצערן ,ואבי
'משכיל אל דל' ,שהרי כמובן שרבינו זי"ע זי"ע מלבוא ,עד שהגיע לאחר שעה ארוכה,
היה לוקח אותנו מפעם לפעם לקוויטל אצל ז"ל "
לא היה לו כל חוסר תיאבון ,רק רצה לכבד ואח"כ נודע הדבר שהגיע לרבינו זי"ע ידיעה
הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע (זכורני שפעם אחת
את היהודי וליתן לו הרגשה טובה ,ולכן שידל שהושיבו יהודי אחד במאסר ,על אף שלא
אמר לי ,לוצערן איז וואויל ,שהוא החזיק מן
אותו בדברים שמא יאות לבוא לאכול עמו היה מבין אנשי שלומנו ,וזאת לאחר שתפסוהו
הישיבה) .באחד הפעמים שלקח אותי אבי ז"ל
באיזה עבירת מכס ,והכל הבינו שאף אם יאמר
בכדי לסייע לו להגביר את תיאבונו ,וזה היה אל הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע ,אמרה הרבנית
בכוונה גדולה 'שפוך חמתך' לא יועיל לו הדבר
כל ההנהגה של רבינו זי"ע ,לא רק שהיה נותן ע"ה ,שאין יכולים עתה להיכנס אל הרה"ק רבי
כלום לפתוח לו את דלת בית האסורים ...ולכן
במתת יד ביד רחבה ,אלא היה משקיע כל איציק'ל זי"ע כיון שאינו מרגיש טוב.
התאמץ רבינו זי"ע להשיג עשרים אלף דאלער
מעייניו שיוכל לסייע לאחרים בדרך נעימה (שהיה סכום אדיר באותם זמנים) עבור יהודי וסיפרה ,כי זה עתה הושיבו השלטונות בפאריז
ומתקבלת. זה ,שיוציאו אותו לחירות בערב פסח. יהודי בבית האסורים ,כפי שהיה מחזה שכיח
באלו הימים ,כאשר מדינות אייראפע עדיין לא
* * היו מדינה אחת ,והיו יהודים שהוצרכו להעביר
חידוש רבינו זי"ע להתיר האכלת יהודי הכנסת אורחים של רבינו זי"ע ענייני פרנסתם ממדינה למדינה ,מפראנקרייך
רעב שאינו נוטל ידיו ואינו מברך הגה"ח רבי ישראל מילר שליט"א: לבעלגיע ,או מאיטאליע ,ובתקופה ההיא כמעט
יש חידוש גדול בהלכה שרבינו זי"ע היה פעם נסעתי בבני ברק ופגשתי ליטווישער בכל שבוע היו מושיבים במאסר יהודי אחד
סבור כן ,כי הנה עוד בזמן שהרה"ק רבי איד עם פראק ,ותוך כדי הנסיעה שאל אותי רח"ל ,וזכור לטוב הרב החסיד רבי הערשל
איציק'ל זי"ע הנהיג את העדה ,היו מתארחים מאין מוצאי ,השבתי לו שהנני מאנטווערפען זילבערמאן ז"ל [אביו של המשב"ק הרב החסיד
בצל קורתו אנשים שונים ומשונים ,ורבינו (כידוע שהדבר הוא מום שאינו עובר ,ויכולים רבי משולם שליט"א] שהתעסק הרבה בענייני
זי"ע ישב עמם בשורה אחת ,וחלקם היו באים להתגורר בארץ ישראל חמישים שנה ועדיין פדיון שבויים.
עם מלבושים משונים ,פליטי מלחמה שבורי מכירים בך שהינך מאנטווערפען ,)...לשמע מאחר ונודע הדבר להרה"ק רבי איציק'ל
לב ,וכמובן שהיו ביניהם כאלו שלא נטלו את הדברים ,אמר לי שברצונו לספר לי מעשה על זי"ע ,הכין סכום כסף גדול שיוכלו להעביר
ידיהם לאכילה ולא בירכו על אכילתם ,ופעם רבינו זי"ע. לשלטונות בפאריז על מנת לשחרר את הבחור,
העיר אחד לפני רבינו זי"ע ,שהרי מבואר ופתח וסיפר ,כי הוא מחזיק מוסד גדול שהוא וכפי שהיה נהוג באותה התקופה ,שתחילה
בשולחן ערוך פעמיים (או"ח סי' קס"ג ס"ב; סי' יוצא למדינות מעבר לים לאסוף מעות עבור העבירו סכום כסף על מנת לשחררו מבית
קס"ט ס"ב) ,שאין ליתן לאכול למי שאינו נוטל החזקתם ,והיה מגיע גם כן לאנטווערפען שם האסורים ,ולאחר מכן התעסקו בכל המשך
את ידיו ולמי שאינו מברך. התגורר אחד ממכריו אצלו היה מתאכסן ,אלא הדברים ,ועל כן ביקש מהמשב"ק הרב החסיד
שבאחד הפעמים הגיע בשעה שתים עשרה רבי אנטשיל ז"ל שיסע עם הרכבת הראשונה
לשמע הערתו נזף בו רבינו זי"ע ,ואמר לו,
בלילה ,שהיא שעה מאוחרת מאד ,ועל כן לא מאנטווערפען לפאריז ,שהיתה בימים ההם
וכי השולחן ערוך מדבר מיהודי רעב? השולחן
הרגיש בנוח לדפוק בדלת בית ידידו ,על כן נסיעה של כארבע שעות.
ערוך מדבר על אורח שרוצים לכבד אותו ,ועל
החליט לילך לבית המדרש של פשעווארסק, והנה הרכבת לפאריז היתה יוצאת שלוש
כן אורח שאינו נוטל את ידיו ואינו מברך ,אין שהרי ידע שבית המדרש שם פתוח בכל שעות או ארבע פעמים ביום ,וכאמור רצה הרה"ק
ליתן לו ואין לכבדו בדבר מאכל ,אמנם כשיהודי היום ,ועל כן יתיישב ללמוד בבית המדרש, רבי איציק'ל זי"ע שיסע עם הרכבת הראשונה
מגיע והוא רעב לדבר מאכל ,כלום זה הוא הזמן ולמחרת היום ילך אל קרובו. לפאריז ,שיצאה באשמורת הבוקר ,על כן שאל
לחשוב אם הוא יעשה ברכה על האכילה או לא, והנה בערך בשעה שתים בלילה ,נכנס רבינו הרה"ק רבי איציק'ל זי"ע את רבי אנטשיל ,מי
ואמר לו בשנית ,שידקדק בדברי השולחן ערוך זי"ע לבית המדרש וקיבל אותו בברכת שלום יעיר אותו .אמר רבי אנטשיל ,כי יש לו וועקער
בשני המקומות ,ויראה כי הדברים אמורים רק עליכם ,והמשיך לשאול אותו ,אם יוכל לבקש זייגער ,והוא יעורר אותו .נענה הרה"ק רבי
על אורח .והוא חידוש להלכהב. ממנו איזה טובה .נענה היהודי ואמר ,כי בוודאי איציק'ל זי"ע ואמר ,כי אין יכולים להסתמך
(יו"ל ע"י קופת עזר לאחים דק"ק פשעווארסק אם יוכל לעזור לו יעשה זאת .המשיך רבינו על זייגער .והנה אחד הבחורים שנכח במקום
– ירושלים בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א) זי"ע ואמר ,כי הנה כבר השעה מאוחרת בלילה, הציע כי הוא יישאר ער כל הלילה ,ויעיר את
ב .ועיין בלשון הרמ"א על דברי השולחן ערוך (סי' קס"ט ס"ב) שכתב" :ויש מקילין אם נותן לעני בתורת צדקה" ,וככל הנראה מכאן יש להוכיח שהוא הדין אם נותן
לאדם רעב לאכול ,שזהו בתורת גמילות חסדים ,והגם שהמג"א (סי' קס"ט ס"ק ו') והשל"ה הקדוש (שער האותיות ערך קדושת האכילה אות קס"ח) החמירו בזה ,מכל
מקום הב"ח (סי' קס"ט אות ב') התיר את הדבר בשופי ,בכדי שלא תתבטל מצות צדקה.
לתרומות על שם קופת עזר לאחים פשעווארסק או אצל גבאי הקופה 0527118800
31 בס”ד
פנינים ואמרים נפלאים מאוצרות וכתבי תורתו גליון ל”ט | פרשת תולדות | תשפ”ז
של מורינו הגה”ח רבי שמעון הירשלער זצ”ל
פנינים וביאורים
בעניני דיומא דבר בעתו פנינים וחידושים
ע_ל סדר הפרשה שה _לבית
ִּת ֵּתן ֱא ֶמת לְ יַעֲ קֹב -גודל זהירותו של יעקב בקבלת הברכות אבל לא היה יכול להוציא רצונו מכח אל הפועל. ההתמודדות מול היצר הנדמה ’כחוט השערה’
ועי’ בספה”ק באר מים חיים (ריש פ’ תולדות) שָו וַיֹּאמֶר א ָנ ִי (כז ,כד).
וַיֹּאמֶר א ַּתָה ז ֶה ּב ְנ ִי ע ֵ ׂ וכן איתא בירושלמי (פ”ג דנדרים ה”ח) א”ר שע ָר וגו’
ו ַּיֵצ ֵא הָר ִׁאשוֹן אַד ְמוֹנ ִי ּכ ֻּלוֹ ּכְא ַּדֶר ֶת ֵׂ
שכתב דבר נפלא ,על ענין ליצני הדור ,שרק פירש”י ,לא אמר אני עשו אלא אני. אחא בשם רבי חונא ,עתיד עשו הרשע לעטוף (כה ,כה)
כשנולד יעקב אז פסקו לעשות ליצנות ,כי יעקב כוונתו לפרש דברי יעקב ,דלכאורה על טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן לעתיד ראיתי בספרים ד”ש-ע-ר” אותיות “רשע”,
הוא מדת האמת ,ואז בלידתו נודעה תיכף האמת. שאלתו של יצחק “אתה זה בני עשו” היה לו לבוא ,והקב”ה גוררו ומוציאו משם .ונראה מזה שע ָר” ,וכדמצינו (בסוכה וגם “יצר רע” גימ’ “ ֵ
ועי’ בחתם סופר עה”ת (ד”ה במדרש) דאיתא להשיב “הן” ,ומלת “אני” היא תשובה שלא כהוגן, שיש לו אחיזה בקדושה. נב ).שהרשעים נדמה להם היצר הרע כחוט
במדרשא ,הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה אלא שיעקב מדת האמת לא רצה לשקר ח”ו ,לכן ועוד ראיתי בספר היכל הברכה מהרה”ק השערה.
(תהלים קכ ,ב) זו תפלת יעקב כשנכנס לפני יצחק. השתמש בלשונות כאלו המשמשים לתרי אנפין, מקאמארנא (עה”פ ויצא הראשון אדמוני) וזל”ק; וטעם הדבר ,כי פתויי היצה”ר מתחילים
ומבאר החתם סופר שתפלתו עשתה מחצה ,כי ודו”ק. והרשע הזה אילו בחר בטוב היה יכול להיות בעניני השערות ,כדאיתא בנדרים (ט ):במעשה
הגם שלא הוציא שקר מפיו ,לא ניצל מ’לשון ונמצא דאדרבה ,מפרשה זו אנו רואים את צדיק גדול אלף פעמים מיעקב ,כי יעקב השיג
דשמעון הצדיק שאותו נזיר מן הדרום אמר לו
רמיה’ ,כי הוצרך לדבר בלשון דמשתמע לתרין גודל זהירותו של יעקב בכל דיבור ודיבור ממש, בהשגות משה ,והוא אם היה רוצה ,היה יכול
אנפיןב. שיצרו פחז עליו לטורדו מן העולם מחמת יופי
שלא נכשל בסרך שקר כלל ,הגם שנצטוה ע”פ להשיג למדריגת משיח ,עיי”ש.
שערותיו ,וכן אמרו ביוסף הצדיק (רש”י להלן לט,
ועוד מצאנו כאן דבר פלא (ועדיין לא מצאתי
בספרים שהרגישו בזה) ,שמלבד האמירה שהיתה
הנבואה וצווי אמו הצדקנית לקחת את הברכות
ברמאות ,ובאמת היה רשאי להשתמש בשקר ,כי
דרשת הבר מצוה של עשו – פלפול שלם של ו) ,דע”י שהיה מסלסל בשערו גירה בו את הדוב
בלשון חכמה בלי שום שקר כאמור ,לא עשה כשם שהקב”ה שינה דיבורו מפני השלום ,כן היה רמאות איך מעשרין את המלח אשת פוטיפר ,וכמובא בספר מסילת ישרים
שד ֶה וְי ַ ֲעקֹב א ִׁיש שָו א ִׁיש יֹדֵע ַ צ ַי ִד א ִׁיש ָׂ
וַיְה ִי ע ֵ ׂ (פרק י”ג) בשם מדרש (ב”ר כב ,ו) כיון שרואה היצר
יעקב שום פעולות מעצמו במעשה הזה ,עד יעקב רשאי לשנות בדיבור מפני הברכות שהיו
ּתָם יֹׁשֵב אֹהָל ִים (כה ,כז). אדם שתולה בעקבו ממשמש בבגדיו ומסלסל
כדי כך שלא לבש את הבגדים בעצמו ,אלא אמו ציווי ה’ ,ויתכן שבזה גופא היה נסיון ליעקב ,האם
פירש”י ,איש יודע ציד ,לצוד ולרמות את בשערו אומר “זה שלי”.
הלבישה אותו כאילו היה ילד קטן הצריך לאמו, יבוא לקבל את הברכות בשקר או יחזיק באמת,
כדכתיב (לעיל ,טו-יז) “ותקח רבקה את בגדי עשו ואכן זכה לברכות ע”י מדת האמת שבו שלא רצה אביו בפיו ,ושואלו אבא האיך מעשרין את המלח וכן ידוע מהמציאות ,דמי שמתקלקל וסר מן
בנה הגדול וגו’ ותלבש את יעקב בנה הקטן ,ואת לשקר אפילו כשרשאי לשקר. ואת התבן וכו’ .איש שדה ,כמשמעו ,אדם בטל הדרך הישרה ר”ל ,הסימן הראשון הוא בגידול
עורות גדיי העיזים הלבישה על ידיו ועל חלקת מה שאין כן עשו שכל המציאות שלו שקר וכו’ .ויעקב איש תם ,אינו בקי בכל אלה ,כלבו כן השערות.
צואריו” ,ולא עוד ,אלא אפילו את האוכל לא היא ,כמו שכתב רש”י לעיל (כו ,לד) עה”פ וַיְה ִי פיו וכו’ .יושב אהלים ,אהלו של שם ואהלו של שע ִיר ,ולכן קיבל וזהו קליפת עשו ,איש ָ
לקח יעקב בעצמו ,אלא “ותתן את המטעמים שָו ּב ֶן אַר ְּבָע ִים ׁשָנ ָה ,דעשו נמשל לחזיר עֵ ׂ עבר .ע”כ. שע ִיר ִים
שע ִיר ,ועדה”כ (ישעי’ יג ,כא) ּו ְמקומו בהר ֵ
ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה” ,כאילו שפושט טלפיו לומר ראו שאני טהור ,כך אלו מוטמן כאן ברש”י יסוד עמוק .דהחל משנת ירקדו שם ,שהוא מקום החיצונים ,שהם בחלק
יעקב לא רצה לקחתם מעצמו ,וכן לעיל (פסוק גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים עיי”ש, י”ג כבר משתנה הילד להיות גדול וניכר אופיו. הכח שלו [כ”כ רבינו בחיי ,עיי”ש] ,וביוהכ”פ
י”ד) בהבאת הגדיים לאמו כתיב “וילך ויקח ויבא וזה היפך הגמור ממדתו של יעקב ,שעשו אפילו ומה היה חסרונו של עשו ,שהיה “איש יודע”, שע ִיר המשתלח, ציוה הקב”ה ליתן לס”ם חלקו ב ָ
לאמו” ,כאילו בא לומר שכל מה שעשה לא עשה כשעושה רעה מראה עצמו לטוב ,ואילו יעקב הוא כבר ‘איש’ והוא כבר ‘יודע’ ,ולא מבעיא שע ָר’ .ודו”ק.
שכל אלו משורש ‘ ֵ
מצד רצונו כלל ,רק לקיים רצון אמו ע”פ הנבואה. שהוא יודע ,אלא הוא אף יודע יותר טוב מאביו.
ולכן כששאלו יצחק “מה זה מהרת למצוא
אפילו כשעושה מרמה בהיתר ,הוא עושה אותה
בבריחה מצלו של השקר ,וע”י כך זכה לכל מה וכנראה שזו היתה “דרשת הבר מצוה” של
עשו היה לבוש בגדי לבן ואומר תורה בשלש
בני” ,השיב באמת ובתום “כי הקרה ה’ אלקיך שזכה. עשו ,בפלפול שלם של רמאות היאך מעשרין סעודות
לפני” ,הכוונה שמצידי לא עשיתי כלום ,אלא הכל ורמז מצאתי בפסוק (כז ,כח) ויתן לך האלקים, התבן ,להראות לכל את גודל יכולתו בלימוד שָו (כה ,כה).
ו ַּיִקְר ְא ּו ׁשְמוֹ ע ֵ ׂ
כאילו מקרים מן השמים לפני ,ודו”ק היטב בכל “ויתן” עה”כ גימ’ “אמת” ונשאר מספר כ”ו בגימ’ ואת גודל צדקתו ודקדוקו במצוות ,ומכיון בספר שם משמואל (תרע”ד ,ד”ה יש להבין)
זה ,ותראה נפלאות בקדושת אבינו יעקב. שם הוי”ה ,שיעקב זכה לקבל את הברכות מכיון שהוא יודע הכל ,חשב בעצמו למה לו להוסיף כתב דבר נפלא בשם הרבי ר’ בונם מפרשיסחא,
ורמזים פרפראות לחכמה ,עה”פ (מיכה ז ,כ) שהיה כלול בשם ה’ ובמדת האמת ,ולכן ברכו ללמוד ,הרי הוא ‘אדם’ השלם ו’יודע’ את הכל, שעשו לא היה איכר פשוט כפי שהעולם
תתן אמת ליעקב ,כי “תתן” עולה בגימ’ “צדיק יצחק אביו בשם אלקים שהוא מדת הדין ,לרמז ולכן היה הולך בטל בשדה. סבורים ,אלא היה לבוש בבגדי לבן ואומר תורה
הוי”ה וצדקות אהבו”“ .אמת ליעקב” עולה תרנ”ג שיעקב נשתמש בדין במרמה זו ולא נכשל בשום ולעומתו ,מה היה אופיו של יעקב“ ,איש בשלש סעודות ,עיי”ש.
בגימ’ “האוהב צדקה ומשפט” ,ובגימ’ כי כל “דברו שקר חלילה ,ולרמז שהעולם עומד על הדין תם”“ ,אינו בקי בכל אלה” ,בהרבה דברים עדיין ונראה הכוונה ,שמצד כשרונותיו היה אדם
אמת” וצדק ,שכל פעולותיו היו בצדק ומשפט. והאמת והשלום. איננו בקי ,ויש לו צורך ללמוד ולהוסיף דעת, גדול מאד ,כמו שכתב השפת אמת (שנת תרמ”ד
א .לא מצאנו במדרשות שלפנינו ,והגרי"נ שטערן ציין לדברי הזוה"ק בפרשתנו דף קמג - .וידוע מש"כ החת"ס שרבותיו מרנ"א ובעל ולכן אדרבה הוא “יושב אהלים” ,בבית מדרשו עה”פ ועתה שא נא כליך בסוף הדיבור) לבאר מה
הפלאה אע"פ שהיו גדולים מאד גם בחכמת הנסתר ,לא היה נזכר שם הזוהר בפיהם בשום דרוש ברבים ,כי הצניעו ידיעתם בקבלה, של שם ושל עבר“ ,אהלים” לשון רבים ,כמאמר שכתבו חז”ל (משמעות הגמ’ סוטה יג .וכן מפורש
וגם החת"ס ובניו כשהוצרכו לומר דבר בשם הזוהר הזכירוהו בשם "מדרש".
ב .ובמקו"א (תו"מ בד"ה אנכי) כתב החת"ס דבר נפלא ,דכמו שבלבוש צדיקים יש קדושה ללובש אותם ,כן להיפך ,ומכיון שיעקב לבש ש ְּכַל ְּתִי ,וזה
הכתוב (תהלים קיט ,צט) מ ִּכ ָל מְל ַּמְד ַי ה ִ ׂ בפרקי דרבי אליעזר -פרק ל”ח) כי ראשו של עשו
אז בגדי עשו ,הוצרך לדבר בלשון כזה דמשתמע לתרי אפי .ע"ש. החילוק הניכר בין שניהם ,ודו”ק. מונח במערת המכפלה ,כי היה לו רצון טוב,
פנינים נפלאים שנשמעו
מפי סופרים וספרים מפי השמועה
כשהגאון מנייטרא לימד את ה’ציונים’ פרק בדקדוק לשון הקודש
על קטנו ,כמו שכתוב בפסוק פרשת תזריע (ויקרא יג ,מט) יְרַקְר ַק אוֹ ֲאדַמ ְּד ָם שפירשו מסופר שכשהיה הגאון רבי מיכאל בער ווייסמאנדל זצ”ל ב’אוקספורד’ לפני המלחמה
חז”ל (ראה בתורת כהנים תזריע פרק יד ,ובאריכות בפיהמ”ש להרמב”ם נגעים פי”א מ”ד) ירקרק (כידוע בשנת תרפ”ב החליט לנסוע לאנגליה לעיר אוקספורד שם נמצאת הספרייה המפורסמת “בודליאן”,
ירוק שבירוקים אדמדם אדום שבאדומים ,הרי שכפל לשון מורה על חוזק הדבר ולא ושהה שם למשך שנה ,והעתיק במו ידיו ספרים וכת”י עתיקים מילה במילה) ,פגש בכמה מה’ציונים’
להיפך. שהתפארו לפניו שהם משפצים את לשון הקודש והופכים אותה ל’עברית’ ,והם חידשו
אמנם הוסיף הגאון זצ”ל :לשיטתכם השפה שלכם טובה מאוד עבורכם ,כי מאחר והעשירו אותה עם הרבה מילים וכינויים שחסרים בלה”ק ,ולדוגמא ,שבלה”ק הוצרכו
שאתם מתכוננים להקים מדינה בארץ ישראל שהיא ארץ קטנה לעומת כל הארצות, לומר ‘כלב קטן’ והם חידשו את לשון הקיצור‘ :כלבלב’.
ובודאי שבראשה יעמידו שם ‘מלך’ ככל הגויים ,והרי מלך על מדינה קטנה הוא ‘מלך קטן’, ואמר להם הגאון זצ”ל ,כי הם אינם בקיאים כלל וכלל בלה”ק ,שבלה”ק קוראים
ואם כן לשיטתכם יהיה שמו של המלך הקטן נקרא בפי כל “מלכלך” ,ואכן שם הזה מתאים לכלב קטן ‘כלבון’א ,ולעומת זה מה שהמציאו הם לקרות ‘כלבלב’ להורות על קטנות,
מאוד לתוארו... טעות הוא מיסודה ,כי אדרבה מצינו בלה”ק שכפל הלשון מורה על גודל הדבר ולא
א .לא מצינו לשון 'כלבון' בתורה ,אמנם מצינו היסוד הזה ברבינו בחיי (דברים לב ,י) וז"ל'ּ :כְא ִׁישוֹן ע ֵינוֹ' בת העין נקראת אישון על שם שיש בה צורת איש ולשון אישון על שם קטנות הצורה ,וכן ׁש ַּב ַת ׁש ַּב ָתוֹן
(שמות לא ,טו) ,שבת אומר על יום השבת מערב עד ערב ושבתון על התוספת.
32
פנינים ורעיונות על סדר התפילה,
החל מהשכמת הבוקר ועבודת היום ׁ ְש ַמע ְּבנִי
על כרחך שזה בריא ונכון יותר לקום בשחר מלאחר בערב ולקום מאוחר ,דלא כמו שנוהגים ”ואני תפלתי” – החיבור האישי של המתפלל לתפילתו
בזמנינו לשדד המערכות .ולכן מברכים עליה בתחילת היום ,לעורר מחשבה זו. וַאֲנ ִי תְפִלָתִי לְך ָ ה’ ע ֵת ר ָצוֹן .שמעתי בשם האדמו”ר מסקולען זצ”ל על הפסוק “ואני תפלתי
ראיית הנס שבטבע -מדוע קודמת ברכת השכוי ל’שלא עשני גוי’? לך ה’ עת רצון” ,שיש הרבה מתפללים ,אבל אין להם קשר עם מה שהם שאומרים .אבל
פלא שברכת ה’שכוי’ תהיה הברכה הראשונה מבין ברכות השחר ,ושזה יקדים לברכת אם “ואני תפלתי” ,שגם ‘אני’ שייך לתפלתי ומחובר אליה ,אז הוא “עת רצון” .ועל פי דברי
‘שלא עשני גוי’ שבוודאי יש לה דין קדימה .וחוץ מזה ,הלא כל הברכות הן ברכת השבח על הבעש”ט זי”ע שמקום שמחשבתו של אדם שם הוא ,אם כן יתכן להתפלל מתוך חיבור של
מה שנעשה לאדם עצמו בין לילה ליום כידוע ,וכדוגמת פוקח עורים ,מלביש ערומים ,אוזר אמת.
ישראל בגבורה ,עוטר ,והמעביר שינה .וגם בברכות ‘שלא עשני גוי ,עבד ואשה’ ,ידועים דברי לקום באשמורת :מהותה של ברכת ’הנותן לשכוי בינה’
האריז”ל שבכל לילה יכולים להתעבר בנשמתו נשמות בכגון אלו ,ושפיר יש בזה שייכות ַשכ ְוִי ב ִינ ָה לְהַבְחִין ּב ֵין יוֹם ּוב ֵין ל ָיְל ָה .במה שמברכים ‘הנותן לשכוי בינה להבחין בין
ה ַנּ וֹתֵן ל ּ ֶ
אליו .אבל למה מברכין ברכת השכוי בתחילה? יום ובין לילה’ ,מעולם היה תמוה לי :מה לנו על זה ,וכי נברך על כל חכמה של בהמות וחיות
ונראה לעניות דעתי שיסוד גדול טמון כאן .שרואים שחז”ל תקנו ברכות על ‘יוצר אור ועופות? הלא בכולם יש חכמה נפלאה כידוע ליודעים.
ובורא חושך’ ,וגם בלילה מברכים ‘המעריב ערבים’ .ולכאורה זו חולשה גדולה מצידנו שאיננו ועיין באבודרהם שכתב שעל ידי זה יש תועלת לאדם שיכול להבחין בין יום ולילה,
מכירים את הניסים הנעשים בכל יום בין לילה ליום ,וכל הטבע הוא ניסים גלויים .כידוע שיבחינו הבריות וידעו מתי מתחיל היום .ומובן מעצמו שזה היה בזמנם ,שהיו קמים לאור
מש”כ הרה”ק רבי צדוק הכהן על ענין ‘אמונת – זה סדר זרעים’ (עיי”ש בתוספות שבת לא .בשם היום ,וזה לטובת בני אדם שקורא התרנגול כדי שידע ויקום בשחר ,עיי”ש.
הירושלמי) שזו עיקר חכמת היהודים ,לראות נס בתוך הטבע גם כן .ולכן אנו אומרים שעשה ומבואר שזו ברכה שחייבים להודות שהקב”ה ברא בריאה שתעורר בני אדם לקום בשחר.
הקב”ה ענין זה לרמז לנו בשכוי ,כדי שיתבונן אדם בכך .וזו הברכה הראשונה – להכיר בזה, ועל כרחך שזה לטובת האדם שיהא מעורר השחר ויעמוד בקרות הגבר ,דאלמלא כן לא היו
ודו”ק .וכן מצינו בחז”ל דמקודם הבדלה בין ישראל לעמים אומרים הבדלה ‘בין אור לחושך’, מברכים עליה .ומזה מובן שלא טוב עושים אותם בני אדם השוכבים על מטותיהם עד שעות
וכן כאן ,קודם ‘שלא עשני גוי’ אומרים ‘להבחין בין יום ובין לילה’ ,ודו”ק. מאוחרות ביום .כי כיון שברא הקב”ה בריאה כזו ,וכל מה שברא הקב”ה לטובת ברואיו ברא,
שמועות טובות
מגדו_לי ומאורי ישראל גשמי ברכה
הגאון רבי מיכאל דוב בער ווייסמאנדל זצ”ל
ו’ כסלו תשי”ח
שילך ויפייס את הגאון ,אולם הוא התעקש מלפייסו ,ורק לאחר
כמה ימים כשראה שאין רפואה למכתו ,הלך ופייסו ,ותיכף ומיד
כי הדבר הזה היה נראה שלא כדרך הטבע ,ואח”כ התברר שדבר
אחד מדבריו לא שב ריקם[ .ואכן הרה”ק מסטראפקוב היה
כחידושים של הראשונים
פעם אחת מצא אביו מחברת ממה שרשם בנו ,הילד המחוכם,
התחיל לראות כאחד האדם. ה’מסדר קידושין’ בחתונתו בזיוו”ש ,וגם היה ה’סנדק’ אצל הברית לעצמו ,והראהו להגה”ק מאונסדארף זצ”ל ונתפעל מאד מחידושי
כשמדברים לפני הציבור אינם מתרעמים כלפי שמיא מילה של בנו בכורו ,ואף ביקר כמה פעמים אצל ישיבתו ב’מאונט
קיסקא’].
תורתו והתבטא שזהו כעין חידושי הרשב”א ,וכשנודע הדבר
סיפר לי הרבני רבי שלמה פאללאק ,שלמד בישיבת הגה”ק להגרמ”ד שרף את כל הכתבים באש כדי שלא יתפרסמו.
ואז הוסיף לו הרה”ק מסטראפקוב את השם “חיים” על שמו,
מנייטרא בימי המלחמה ,ובאותם ימים שהרשעים שילחו את
יהודי העיר נייטרא אל ה’לאגערס’ היה הרב מנייטרא זצ”ל בוכה וכשהוטב מצבו ושמע הגרחמ”ד את השינוי בשמו ,הצטער מאד איינס אין די וועלט!...
ע”ז ,והתאנח באמרו :מדוע הוסיפו לי שם ,הרי אנכי מרגיש סיפר מו”ר בעל שבט הלוי (שליט”א) [זצ”ל] מה ששמע מרבו
מאין הפוגות על אנשי קהלתו שנשלחו אל הבלתי נודע ,ולא הגה”ק מנייטרא זצ”ל שהתבטא עליו :אזא איינער ווי מיכאל בער
היה לו כח לדבר ברבים ,ולכן ביקש מחתנו הגאון זצ”ל שהוא שנעשיתי לאיש אחר ממש ,ומי נתן רשות להוסיף שם על שמי,
הלא טוב לי מות מחיים ,ואם היה נגזר עלי למות הייתי כבר מת, איז נאר דא איינס אין די וועלט!...
ילמוד את השיעור בפרקי אבות תחתיו ,ובעת שהרצה הגרמ”ד
את לימוד הפרק התחיל לצעוק ולהתרעם כלפי מעלה :רבונו של וכעת אינני כלל אותו האיש ,...ושמעתי שבתקופה הראשונה לא
קיבל רבינו על עצמו את השם החדש.
ה’סייעתא דשמיא’ המופלאה של חידושי המהרש”א
עולם למה תעשה כה לעבדיך גזירות ושחיטות נוראות כאלו,... הגאון זצ”ל היה מספר שכשהיה ב’אוקספורד’ ראה שלש
ועוד לשונות כדוגמת זה. יעצט בין איך געקומען צו זיך!... מאות כתבי ידות מגדולי ישראל שחיו בתקופת המהרש”א [יא”צ
ה’ כסלו] ,והחיבורים הללו הם כדוגמת חידושים של המהרש”א,
כשהגידו להרב מנייטרא את דבריו של חתנו אמר :אלמלי סיפר לי הרבני רבי ישראל שטערן ז”ל ,שפעם בעת המלחמה
ידעתי שיאמר כן ,לא הייתי שולח אותו לומר את השיעור הלך הגרמ”ד ברחוב והגויים מה’יוגענט’ (-כנופיית נוער) הכוהו ואעפ”כ מכל אלו זכה המהרש”א שחיבורו נתפרסם ונתקבל
במקומי ,אלא הייתי מתאמץ למסור את השיעור בעצמי ,כי ופצעוהו באופן נורא ואף לקחו ממנו את מגבעתו ,ובא לבית בעולם בכל הדורות.
כשמדברים לפני הציבור אין מן הראוי לטענות כלפי שמיא ,אלא
צריך לעורר את הקהל להתחזק בתשובה.
הרבני רבי שלמה שטערן ז”ל (אביו של ר’ ישראל הנ”ל) כשהוא מוכה סוד החשבונות הנפלאים בספר ’תורת חמד’
ולמד כך ועמד על רגליו ופצוע ושפתיו נפוחים ,ולא יכול להרגיע סח לי רבי יחיאל געלליס מפרעסבורג ,שפעם שמע מידידו של
”מיר ארבייטען ביידע פאר דער זעלבע פירמע!” את רוחו בראותו את עוצם הפלגת שפלותם של בני ישראל אצל
האומות העולם .ומה עשה כדי להרגיע את עצמו? תיכף ביקש
הגרמ”ד ,ששאלו האם אתה מאמין שתורה מן השמים ,השיב הלה
שמעתי שהגרמ”ד סייע הרבה למשולח אחד שגייס מעות בוודאי אני מאמין ,ואמר לו הגרמ”ד :אני לא מאמין! ,ותמה עליו
עבור ה’חינוך העצמאי’ בארץ ישראל ,ושאלוהו אנשי הנהלת להביא לו גמרא ועמד על רגליו ולמד בשקידה משך ארבע שעות הנ”ל איך יתכן לומר דבר כזה ,והוסיף הגרמ”ד ,אני לא מאמין בזה,
ישיבתו ,הלא הישיבה שלנו עמוסה בחובות ומדוע הוא מתאמץ רצופות ,ואח”כ אמר :יעצט בין איך געקומען צו זיך!... אלא אני רואה כן בחוש!...
עבור אחרים .השיב להם בצדקתו :מיר ארבייטען דאך ביידע פאר עלבונו של תלמיד חכם שנידון בסנוורים וכידוע מה שכותב בספרו הנפלא ‘תורת חמד’ חשבונות
נוראים ונפלאים בתוה”ק ,ואמר לי הנ”ל ,שפעם אמר לו הגרמ”ד
דער זעלבע פירמע![ ...אנו עוסקים במטרה אחת לחינוך הבנים], סיפר לי הר”ר יחיאל געלליס ז”ל ,מהעסקנים שעסקו בהצלת
ודו”ק היטיב בכוונתו. ישראל ביחד עם הגרמ”ד ,שבסוף השואה השיג הגרמ”ד עבורם שעוד קודם שעשה את החשבונות הנפלאים הרגיש שמוכרח
להיות כן בתורה ,ורק אח”כ חשב החשבונות.
ציפייה כפולה לביאת המשיח ‘אישור’ לנסוע לשווייץ ברכבת של ‘דר .קאסטנער’ הידוע ,ויחד
שמעתי מהרה”ג רבי עזריאל טויבער זצ”ל ,מה שבזכרונו עמם נסע הרה”ק מסטראפקוב ,והגרמ”ד היה חלוש מאד מחמת ”ברכת הרה”ק מסטראפקוב ושינוי השם”
שפעם בשיחתו לפני תלמידי ישיבתו אמר רבו הגרמ”ד באמצע צערו שלא עלה בידו להציל עוד יהודים ,וכמה פעמים נתעלף סיפר לי רבי שלום דוב שטערן ,שבשנות המלחמה היה יחד
דבריו ,בזה”ל :איני יודע אם לומר לכם או לא ,אבל אגלה לכם בדרך ,והיה פעם אחת בהיותם בעיר ‘קרומאן’ התעלף הגרמ”ד עם הגאון זצ”ל באותו ‘בונקער’ בפרעשבורג ,ולאחר המלחמה היו
מה שאמר מרן החתם סופר זצ”ל באופן ההנהגה בציפיה לביאת בלילה ,והיה שם ציוני אחד בשם ‘שווארטץ’ שהתנהג שלא יחדיו בשווייץ ,ושם חלה הגאון מאוד ובלילה אחד הוחמר מצבו
המשיח במהרה בימינו .והוא שיש לחלק בין ההנהגות הגשמיות כראוי והתלוצץ משומרי תורה( ,ואף העיז כמה פעמים להפריע להרבי מאוד עד כדי גסיסה רח”ל ,ונכנס הנ”ל באישון לילה להרה”ק
להנהגות הרוחניות ,דלענין ההנהגות הגשמיות צריך להתנהג מסטראפקוב בעבודתו הק’) ואמר על הגרמ”ד בלשון לעג“ :ער מאכט רבי מענדל מסטראפקוב זצ”ל (ששהה בתקופה הזאת בשווייץ ,וכידוע
באופן של ציפי’ שיבוא בכל יום ויום ממש ,וממילא מתנהגים שוין ווייטער זיינע קונצען” ,...כאשר הרה”ק מסטראפקוב שמע שהתמסר אליו הגרמ”ד במסי”נ בעת המלחמה בה’בונקער’ בפרעשבורג,
כא’ שיושב על חבילותיו ,ומצפה כל זמן ועת לביאת המשיח את המילים האלה חרה לו מאוד על שהוא מלגלג על הגרמ”ד, ואף למדו יחדיו בעת ההיא) ובכה בכי תמרורים על מצבו המר של
שיבוא ויגאלנו .אבל בנוגע לענינים הרוחניים ,לעשות קיבוץ ונאנח באנחה עמוקה. הגרמ”ד ,והרגיע אותו הרבי ואמר לו :זארג נישט ,ער וועט נאך
ולהרבות פעלים לתורה ,צריך להתנהג באופן שיבוא רק כעבור ויהי ממחרת ,כשהעירו את מר שווארטץ הנ”ל בבוקר לא געזונט ווערן ,ער וועט נאך אויפשטעלן א ישיבה ,ער וועט נאך
לערך חמישים שנה ,ולעשות פעלים רבים לתורה להגדיל תורה היה יכול לראות ונעשה סומא ,והיה לפלא .הסובבים הבינו שיש חתונה האבן און האבן קינדער.
ולהאדירה. דברים בגו ושמסתמא נענש על שדיבר על הגרמ”ד ,אמרו לו ואמר לי ר’ שלום דוב הנ”ל שדבריו של הרבי היה לפלא בעיניו
(המספר בשם המייל הוא 'ש-מ-ע-ו-ן') להערות והארות ,וכן לקבלת הגליון מדי שבוע למיילs3004070650@gmail.com :
כמו כן הננו פונים לכל מי ששמע מהמחבר ז”ל סיפורים ועובדות מכלי ראשון ,או שיש תחת ידו הקלטות מדבריו – נודה לו מאוד אם יואיל לשלוח את החומרים לכתובת המייל המופיעה כאן.
חדש!!! מספר טלפון (אנגליה)( +44 7475395664 :להשאיר הודעה)
הארי החי
33
הבטחת רבינו,
מכון להוצאה חדשה ומפוארת
מי שישתדל
המהרא"<ל צינץ
פנינים נפלאים מתורתו של של ספרי מהרא"ל צינץ זיע"א
בהדפסת
ת.ד 3498 .אשדוד 77134
ספריו יהיה טל'08-8648989 :
לו המחבר פקס08-8648686 :
tzintz@tzintz.org
למליץ
הגאון רבי אריה לייב צינץ זי"ע מפלאצק
גיליון שצ"ו ,פרשת תולדות תשפ”ז
לאור היסוד הזה ,נוכל להבין מדרש פלאי נוסף .חז”ל (בראשית רבה סה, נבואתה של רבקה על סדר קבלת הברכות
שו ְ ּבכ ֶֹר ָך” כך :המילה “אנֹכִ י ֵע ָ ׂ
יח) מסבירים את מילותיו של יעקב לאביו ָ שו (כה ,כו). וְ יָ דוֹ א ֶֹחזֶ ת ַ ּב ֲע ֵקב ֵע ָ ׂ
‘אנכי’ רומזת לעשרת הדיברות (שמתחילות במילה ‘אנכי’) ,ואילו ‘עשו’ הוא נגלה לרבקה שיעקב הוא הראוי לברכות ,ושהן צריכות לבוא לו דווקא
‘בכורך’ .ולכאורה הדבר תמוה מאוד :מה הקשר בין עשרת הדיברות לבין ברמיה ,משום שאיצטריך לההוא דרגא ,כפי שאיתא בזוהר (ח”ב קיא ,א).
הברכות שיעקב מבקש כעת מאביו? שו” – כי עשו הוא סיטרא דנחש שיש לו וזהו שנאמר “וְ יָ דוֹ א ֶֹחזֶ ת ַ ּב ֲע ֵקב ֵע ָ ׂ
אלא שההסבר לכך פשוט ובהיר :יצחק אבינו רצה לברך את עשו שליטה בעקב ,כמו שכתוב (לעיל ג ,טו) “וְ ַא ָּתה ְּת ׁשו ֶּפנּ ּו ָע ֵקב” .אולם ידו של
מתוך מחשבה שהוא גם בן בכור וגם אדם שמתנהג על פי התורה, יעקב אוחזת בעקב עשו ,והיינו כדי לתפוס בדרגא דידיה ולבוא ברמיה.
ובשילוב כזה ,בוודאי שהבכור קודם וראוי לברכה .אך יעקב ידע את וזהו שהבינה רבקה ,ועל כן אמרה ליעקב (להלן כז ,יג)ָ :ע’לַ י ִק’לְ לָ ְת ָך ְ ּב’נִ י,
האמת :עשו הוא רשע ,ובעתיד עשו וזרעו יסרבו לקבל את התורה (כמו שראשי התיבות שלהם יוצרים את המילה עק”ב .ובכך רמזה לו :דווקא
שאכן קרה ,כשהקב”ה הציע את התורה לבני עשו והם דחו אותה) .לעומת זאת ,יעקב בעקבה איצטריך לקבל את הברכות.
וזרעו הם אלו שעתידים לקבל את התורה. (קומץ המנחה -פרשת ויצא)
מכיוון שראינו שהתורה קודמת לבכורה (“יקרה היא מפנינים”) ,יעקב בא
ה”אנֹכִ י” – התורה שאני עתיד לקבל ,קודמת וחשובה לאביו ורומז לוָ :
שו ְ ּבכ ֶֹר ָך” – מהבכורה הפיזית של עשו! ולכן ,גם אם עשו הוא מ”ע ָ ׂ
יותר ֵ ‘אנכי’ -שעתיד לקבל עשרת הדברות ,ו’עשו’ הוא ‘בכורך’
הבכור ,אין לו חלק בברכה ,כי כתר התורה של יעקב דוחה את הבכורה שו ְ ּבכ ֶֹר ָך (כז ,יט).
ּאמר יַ ֲעקֹב ֶאל ָא ִביו ָאנֹכִ י ֵע ָ ׂ
וַ יֹ ֶ
של עשו והופך את יעקב למי שראוי באמת לברכות. המדרש (במדבר רבה ו ,א) דורש על הפסוק “יְ ָק ָרה ִהיא ִמ ּ ְפנִ ינִ ים” ,שהמילה
“בא ָא ִח ָיך ְ ּב ִמ ְר ָמה”
בזה מובן גם מדרש נוסף ,שבו נאמר על הפסוק ָ ּ ‘פנינים’ מרמזת למילה ‘לפנים’ .כלומר ,התורה יקרה וחשובה יותר ממי
(ב”ר סז ,ד) -מהי אותה מרמה? “בחכמת תורתו” .כלומר :בזכות חכמת שנולד ‘לפנים’ -לפני כולם ,שזהו הבכור .בגלל שהתורה קודמת לבכורה,
התורה שיעקב עתיד לקבל ,הוא הקדים את הבכור ,וזכה בדין בברכות. זכו בני קהת ,שנשאו את ארון הקודש המסמל את התורה ,לנסוע
(קומץ המנחה -פרשת נשא) במסעות המדבר לפני בני גרשון ,אף על פי שגרשון היה הבכור.
על דרך הדרוש
משל המשנה למלך -מדוע באמת רצה יצחק לברך את עשו?
למסור את הברכות והנחלה ישירות ליעקב ,שמא עשו יקנא בו וירד ִמי ֵאפוֹ א הוּא ַה ָ ּצד ַציִ ד וַ ָי ֵּבא לִ י וָ אֹכַ ל ִמ ֹּכל ְ ּב ֶט ֶרם ָּתבוֹ א וָ ֲא ָב ְרכֵ ה ּו ַ ּגם ָ ּברו ְּך
לחייו ,כפי שאכן קרה לבסוף .לכן נקט יצחק בתחכום עצום – הוא תכנן יִ ְהיֶ ה (כז ,לג).
למסור את הכל לעשו ,להגדיל אותו מעל כולם ולהעניק לו את כל “גנזי כדאי לשים לב לדברי יצחק בשעה שביקש לברך את עשו ,ולבסוף
“הוֵ ה המלך” (כדי להפכו כביכול ל’משנה למלך’) .הוא הגדיל לברך אותו בברכת ֱ התברר לו שיעקב הוא שקיבל את הברכה .הפסוק פותח ב’ריתחא’ –
גְ ִביר לְ ַא ֶח ָיך” ,ובברכת “וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱאל ִֹקים” ,שדרשו עליה חז”ל‘ :אם בדין בזעזוע ובחרדה“ :מי איפוא הוא הצד ציד ,”...אך מיד מסתיים בהשלמה
– יתן לך’. מלאה“ :גם ברוך יהיה” .וכבר עמדנו על כך .אולם השאלה המרכזית היא:
יצחק ידע היטב שעשו הוא ‘איש שדה’ פראי שלא ייזהר כראוי מדוע מלכתחילה העלה יצחק בדעתו לברך את עשו הרשע ,ובכך כביכול
בתפקידו כממונה על אוצרות המלך .וכאשר אדם רשע נמצא בעמדה לקפח את יעקב מנחלתו?
כה בכירה ,כל חטא קל – ולו כחוט השערה – ייחשב לו לעוון עצום ולמרד כדי להבין זאת ,נתבונן במשל נפלא :אדם אחד ,פרא אדם ורע מעללים,
במלכות שמים .ממילא ,היה ברור שיבוא יום ועשו לא יהיה ראוי לקבל נהג תמיד להזיק ולגזול את הבריות .גם כשהענישו אותו ,הוא לא התרגש
את הברכות בדין; אדרבה ,די יהיה בחטא קל מצידו כדי שיאבד מיד את מכך ולא שינה את דרכו .באחד הימים ,הוא הכה את אחד מאנשי העיר
כל מעמדו ורכושו .כך ,סוף הכבוד והנחלה לחזור באופן טבעי ובטוח ופצע אותו קשות .שאלו את הפצוע :איזה עונש אתה מבקש שיטילו על
ליעקב[ .וכן נראה שזו גם שיטתו של הס”ם ,שממליץ טוב כדי להגדיל התוקף? ענה הפצוע“ :אני מבקש שימנו אותו למשנה למלך!” .השומעים
את מעלת ישראל בפני ה’ – מתוך מגמה שאם יחטאו ,ייחשב להם אפילו השתוממו מהבקשה המוזרה ,וביקשו להבין את פשרה .ענה להם הפצוע
חטא קל כעוון חמור]. בחכמה :ידעתי שהאדם עז הפנים הזה לא ישנה את טבעו הרע וימשיך
לאור זאת ,כשנודע ליצחק שיעקב הוא זה שזכה בברכות בפועל ,הוא להזיק כל ימיו .והרי ידוע ,שאם איש פשוט חוטא -עונשו אינו חמור כל
“מי ֵאפוֹ א הוּא ַה ָ ּצד ַציִ ד וָ אֹכַ ל ִמ ֹּכל – ”...כלומר ,אל
הגיב בחכמה ואמרִ : כך .אך אם אדם חשוב ,המקורב למלכות ,עושה מעשה שפל – הרי זה
“גם ירע לך ,יעקב ,על שלקחת את הברכות בדרך זו ,שהרי בלאו הכי ַ ּ נחשב למרד ולבזיון ישיר כלפי המלך .במקרה כזה ,עונשו כבד מנשוא
ָ ּברו ְּך יִ ְהיֶ ה” :על פי התוכנית המקורית שלי ,הברכות הללו נועדו לחזור ואחת דתו להמית ,שכן “לפום גמלא שיחנא” (לפי גודל הגמל כך משאוי העבודה
אליך בסופו של דבר. שעליו; ככל שהמעמד גבוה יותר ,הקפידה והדין חמורים יותר).
(קומץ המנחה -פרשת נצבים) הנמשל מאיר באור חדש את כוונתו הנסתרת של יצחק :יצחק חשש
ניתן לשמוע בכל שבוע דבר תורה מרבנו המהרא"ל צינץ על פרשת השבוע, חדש!
מפי המשפיע הרב הגאון רבי ברוך שוורץ
שלוחה 5 שליט"א 08-8648989
מרבני המכון ומו"ץ באוצר הפוסקים
34
נפלאות המהרא”ל צינץ
ג”כ על צאצאי זקנו הג”ר נתן נטע אייבשיץ זצ”ל) ,וכן הגה”ק רבי אברהם לנדא זצ”ל בית מדרשו אשר בק”ק וארשה רבתי
מטשכנוב ,הג”ר יעקב גזונדהייט זצ”ל אבד”ק וורשה בעל “תפארת בימי מגוריו בוורשה ,אחרי פטירת אשת נעוריו ,נשא רבינו בזיוו”ש את
יעקב” למס’ גיטין ועוד ,הג”ר אהרן שמחה פיליצער זצ”ל מגומבין מחבר הרבנית מרת צביה ע”ה (שהיתה בזיוו”ר אשת הג”מ רבי נפתלי קרקובר זצ”ל מוורשה,
הביאור “רשפי אש” על תנדב”א ,האדמו”ר מזיכלין רבי שמואל אבא הנזכר בשו”ת רע”א סימן א’) ,אשת חיל ונגידה ,שעסקה במסחר ופרנסה את
טאוב זצ”ל ,הג”ר יוסף פרנקל זצ”ל (בנו של ה”ברוך טעם”) ,הג”ר יצחק צבי רבינו בכבוד .מני אז פרק מעליו לגמרי את עול הרבנות ,והתמסר בכל
מינץ זצ”ל מוורשה ,הג”ר אליעזר ליכטנשטיין זצ”ל מנובודוואהר בעל כוחו להרביץ תורה לעדרים ,בישיבה גדולה שניהל בבית מדרשו.
“שם עולם” על ס’ ויקרא ,הג”ר צבי כץ זצ”ל מפלאצק ,הג”ר מנחם מנדל
ישיבה זו התקיימה בעזרת ב’ נדיבים אוהבי תורה אשר נשאם לבם
רדזינר זצ”ל מווארשה ,שגדולי העיר כינוהו “ספר תורה חי” ,ועוד רבים.
לכלכל את כל צרכי התלמידים וסיפוקם ,מבלי שרבינו יצטרך לדאוג
לכך .אף כשבאו אליו ראשי העדה בוורשה והפצירו בו ,שיאות להתכתר
ה’שפת אמת’ נקרא ע”ש רבינו בכהונה הרמה של ראש הרבנים בעיר הגדולה ,לא נעתר להם והודיע
הערצתו של ה”חידושי הרי”ם” זצ”ל לרבינו מצאה ביטוי ,בין השאר, במלים מפורשות שכבר הסיח דעתו לחלוטין מן הרבנות ,וכל ישעו
גם בעובדה שהגיד לנכדו ה”שפת אמת” זצ”ל ,כי אחד הטעמים שהורה וחפצו להיות תופש ישיבה ולהרחיב גבולו בתלמידים.
לקראו ג”כ בשם אריה לייב הוא שיקרא על שם רבינו. ואכן משמים השלימו חפצו ,ונתקיימה בו תפילת יעבץ ,כי נהרו אליו
מלבד התלמידים שישבו למרגלותיו באו אל רבינו עוד רבים מאדירי תלמידים מצוינים מכל חלקי המדינה ,וישיבתו הפכה לבית היוצר של
התורה ,ענקי התקופה ,כדי לשמוע חידושיו ולהשתעשע עמו בדברי גדולי הלומדים בפולין .על כסא הרבנות בוורשה הושיבו אז את הגאון
הלכה ,או לכל הפחות לראותו כשהוא עוקר הרי הרים וטוחן אותם זה רבי שלמה זלמן זצ”ל מפראגא ,בעל “חמדת שלמה” ,שהיה ג”כ תופש
בזה בחריפותו. ישיבה ,והיו שניהם נוחין זה לזה בהלכה ,ואהבתם נפלאה אהדדי .שניהם
לפי שמועה אחת טלטל עצמו ה”דברי חיים” זצ”ל מצאנז ובא אליו ניהלו את ישיבותיהם ברמה ,ואין מלכות נוגעת בחברתה ,כי אם להיפך,
ממרחק רב כדי להתבשם מתורתו .גם בהסכמת האדמו”ר ממוגלניצא תלמידי ה”חמדת שלמה” נהגו לשחר תכופות את פני רבינו ולחזור על
רבי חיים מאיר יחיאל זצ”ל (נכד המגיד מקוזניץ זי”ע) לספרו של רבינו “מלא החידושים שקיבלו מרבם ,וכן באו תלמידי רבינו לפני החמד”ש והרצו
העומר” אנו קוראים“ :מכירו הייתי לשעבר ,אשר היה מלא רוח חכמה באזניו את השיעורים החריפים שלו.
ודעת ,ויראת ד’ היא אוצרו”. בין הני אריוותא ששתו דבריו בצמא בולטים שמותיהם של גאונים
המשך בגליון הבא אי”ה אדירים ,כדוגמת שארו האדמו”ר מגור בעל “חידושי הרי”ם זצ”ל (שהתייחס
פניני ישועות
החשק ללימוד שאבד ושב באורח פלא
התשובה מן השמיים הייתה מהירה וגלויה .מיד לאחר מסירת אין כאב גדול עבור ֵאם מאשר לראות את בנה מאבד את החשק
ללימוד התורה .תקופה מדאיגה מאוד עברה על אם יקרה ,כאשר התרומה ,חל בבן מהפך פנימי פלאי .תחושת חוסר השקט
בנה עזב לפתע את סדרי הלימוד .כשניסתה לברר את פשר התפוגגה כלא הייתה ,והוא החל להרגיש יישוב הדעת מבורך
ורוגע .באורח פלא ,החשק והשמחה הדבר ,שיתף הבן בכאב כי הוא מרגיש
בלימוד חזרו אליו במלוא עוזם,
בבן חל התרומה, מסירת לאחר מיד חוסר שקט פנימי ,אין לו יישוב הדעת,
ופשוט אבד לו לחלוטין החשק ללמוד .מהפך פנימי פלאי .תחושת חוסר השקט והוא שב במהרה לספסל הלימודים
המצב נראה היה עגום ,והאם חשה התפוגגה כלא הייתה ,והוא החל להרגיש בשקידה ממש כבעבר.
מתוך התרגשות עצומה והכרת חוסר אונים לנוכח המשבר הפתאומי .יישוב הדעת מבורך ורוגע .באורח פלא,
הטוב על הנס הגלוי והשינוי המהיר, מתוך דאגה עמוקה לעתידו של בנה ,החשק והשמחה בלימוד חזרו אליו
החליטה האם לעורר רחמי שמיים .היא במלוא עוזם ,והוא שב במהרה לספסל מיהרה האם ופנתה שוב למשרדי
המכון כדי להרים תרומה נוספת. הלימודים בשקידה ממש כבעבר פנתה למשרדי המכון והרימה תרומה
“כשרואים כיצד זכות הצדיק פועלת למען הדפסת ספרי רבנו המהרא”ל
צינץ זי”ע .יחד עם התרומה ,היא כיוונה בתחינה שזכותו העצומה ישועה כה מהירה ומשיבה בחור למקומו בבית המדרש” ,שיתפה
של הצדיק תעמוד לבנה ,תסיר מעליו את הבלבול ותשיב לו את בהודיה עמוקה“ ,ברור שצריך להמשיך ולהחזיק בשותפות
הנפלאה הזו כדי לשמר ולהרבות את הברכה”. מנוחת הנפש והאהבה לתורה.
ניתן להזמין חינם את ספרי רבנו לבתי מדרש וישיבות
08-864-89-89
ארה"ב718-2592395 :
להשתתפות בהדפסת הספרים לקיום
צוואתו של הגאון זי"ע ולזכות בהבטחתו
35
בסייעתא דשמיא
דברי תורה ממורינו המשגיח זיע"א
יו"ל ע"י בית המדרש אמונת ישראל גליון קנד פרשת תולדות תשפ"ז
פרנס החודש -בידך לזכות בזכות גדולה זו להנצחה /לע"נ יקירך
אמונת השבת אמונת הפרשה
שבת של ברכה ושפע חפירת הבארות ואור החנוכה :למצוא את נקודת הא-
כל שבת יש לה ענין מיוחד שאין בשום שבת להות – בתוך העסקים הגשמיים
אחרת ,וכמו"כ בכל שנה מאיר אור חדש בשבת שלא וכל הבארות אשר חפרו עבדי אבימלך בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום
היה אפי' באותו שבת בשנה שעברה .וכמו שאומרים עפר.
בהזמר (אתקינו סעודתא דליל שבת) "נזמין לה השתא איתא מבעל חי' הרי"מ שענין חפירת הבארות הוא חפירה בתוך הארציות ולחפש
בפתורא חדתא" ,וכי בכל שבת יש שולחן חדש ,אלא ולמצוא שם את הנקודה של א-להות .כי כל העולם הוא מלא א-להות .ואלמלא יעדר
כן הוא האמת ,שבכל שבת מאיר אור חדש ואכן ניצוץ האלוקי מחלק אחד של הבריאה היה שם לתוהו ובוהו ,וצריך לחפור ולמצוא את
שולחן חדש הוא. הנקודה של אלקות הנמצאת בכל מקום .ויש להוסיף ע"ז דהנה הרמב"ן כ' דשלשת
הבארות רומזים אל שלשת בתי המקדש עיי"ש .וביהמ"ק הוא מקום שבו מתגלה
ושבת זו הוא שבת מיוחדת שאין לך פרשה הקב"ה ויוצא מהסתרו ,כי בכל העולם הקב"ה מסתיר עצמו מלבד בביהמ"ק ששם הוא
שנזכרת בה ברכה כמו בפרשה זו ,שבכל הקרואים מקום התגלות כבודו .וכמ"ש "בהר ה' יראה" .כשם שבא לראות בא לראות ,וממילא
של הפרשה נזכר ברכה .ופרשת תולדות הוא פרשה ענין חפירת הבארות הוא לגלות את השראת כבודו שזה בחי' ביהמ"ק .והרה"ק מקאצק
הששית [מבראשית] שהוא כנגד אושפיזא הששי, זצ"ל פי' מ"ש "סתמום פלשתים" שהם לעגו ובטלו ענין חפירות הבארות שהוא דבר
מדת היסוד – מדתו של יוסף" ,יוסף הוי-ה עליכם שאין בו כלום והוא סתם חפירה .וזהו סתמום מל' סתם .שאמרו על החפירה שהוא
ככם" ,מעין הברכה צדיק יסוד עולם ,והפרשה נקראת סתם .שהפלשתים הם קליפת הליצנות כידוע ,וע"י ליצנותם אמרו שהיה סתם חפירה.
תולדות ומרמז להענין של מוסיף והולך .והעלייה וכמובא שהפלשתים הם קליפת ליצנות .ועפ"י הגמ' (ע"ז יח" ):ובמושב לצים לא ישב",
הששית מתחיל בוא"ו ,ו'יתן לך ,ויתן ויחזור ויתן ,וא"ו אלו פלשתים.
מוסיף ,מוסיף והולך. ופרשת תולדות יש בה ביטול קליפת הליצנות .ובתחילת הפרשה יש ביטול קליפת
ליצני הדור שאמרו -מאבימלך נתעברה שרה .וזהו גם כן הענין של חפירת הבארות.
(תלדות שבת אחים תשנ"ט)
והנה בשפת אמת מביא בשם הר"ר בונם זצ"ל שהקב"ה בבריאת עולמו עשה חיבור
(כמחברי ספרים) ועל זה החיבור עשה פירוש .העולם הוא החיבור והתורה היא הפירוש .כי
מתגלה אהבתו ית' אלינו – בכל מצב התורה היא פירושה של העולם ,ומי שעוסק בה כראוי זוכה להבין איך שכל העולם הוא
מלא תורת ה' .והקב"ה דאיהו ואורייתא חד נמצא בכל התורה ובכל העולם .ובכל מקום
בשבת פרשת תולדות נתגלה הענין שאנו קרואים ובכל מצב שהאדם נמצא בו יכול למצוא את הקב"ה .וזהו שנאמר "מלאה הארץ קנינך",
בנים למקום ,ואבינו בשמים יש לנו אהבה וחיבה שכל העולם מלא דרכים היאך לקנות את הקב"ה ,ע"כ.
גדולה כמש"כ בהפטרה של שבת זו "אהבתי אתכם ומובא בספרים עובדא מהרה"ק רמ"מ מרימינוב זצ"ל שראה פע"א נכדו הקטן בוכה
אמר ד'" ואפי' בזמן שמעשינו דומין למעשים של ושאלהו לסיבת הדבר ואמר שהוא משחק עם חבריו שאחד מתחבא וחבריו מחפשים
עשו אהבתי אתכם אמר ד' ,ואמרתם במה אהבתנו אותו ,והנה התחבא ואין שום אחד רוצה לחפש אחריו .וע"ז פרץ הרה"ק בבכי ואמר שעל
הלא אח עשו ליעקב ,שמעשיהם דומין לשל עשו, זה גם השכינה מקוננת שהיא הסתירה עצמה במחבוא ואין אחד משתדל לחפש אחריה.
אעפ"כ אומר הפסוק "אהבתי אתכם אמר ד'" ואנו ועכ"פ זה ענין חפירת הבארות לדרוש את הקב"ה בכל מקום ומצב.
מקבלים הברכות אפי' במצב של "ולא הכירו אביו" כי כתב התניא בספרו (תורה אור בפ' נח) שאלו העוסקים בעסקי העולם מבררים בזה
הידים ידי עשו שמעשינו מעשי עשו הם (אבל הקול קול בירורים כאלה אשר היושב ועוסק בתורה אין יכול לברר .ונמצא בזה בעל העסק עולה
יעקב הפנימיות הוא יעקב). בידו להתפלל תפילה יותר נכונה ע"י בירורי הנצוצות שהשיג לבררם בעסקיו בעסקי
(תולדות תש"מ) העולם ע"כ .ובבחי' זו כתב ג"כ במאור עינים (ס"פ ויצא) שיש מעלה יתירה בעסק מו"מ
מהעסק בתורה בפרט זה .וביאור הדבר דאף שודאי ת"ת כנגד כולם ,וכן התניא עצמו
בספריו כותב כמה פעמים במעלת העסק בתורה שהוא עולה במעלה אף מקיום המצוות
כי "נר מצוה ותורה אור" .אמנם הענין הוא ,כמו שכל ענין ירידת הנשמה לעוה"ז היא
ירידה בשבילה שהרי אפי' באופן הטוב ביותר מ"מ טוב יותר היה לה להמצא למעלה
במקום מחצבתה ,בגו עירין וכל גדפין ולהיות מעריצים ומקדישים וממליכים ,אלא
שנשתלחה הנשמה בשליחות קונה להעלות מכאן אבנים טובות ומרגליות הנמצאים
המשגיח זצ"ל היה רגיל לעורר לתלמידיו, דוקא בעוה"ז והיא ירידה לצורך עליה .וכך בענין הנ"ל ודאי שאין יותר טוב מהעסק
להימנע מקריאת ספרים או גליונות בעת התפילה המשך בעמ' ב'
36
אמונת הפרשה
המשך מעמ' א'
מתפעל מהם ,ע"כ .ויש לעסוק בתמידות בספרי אמונה ובטחון שעי"ז כשיזדמנו בתורה ,אך מ"מ מי שנסתבב לו דאינו יכול לעסוק בתורה כל היום ,והרבה עשו
הנסיונות יהא מוכן להם ולא יכשל לנטות מדרך האמת בשביל חסרון אמונה, כרשב"י ולא עלתה בידם ,הרי זה משום שליחותם הוא דוקא באופן כזה .ובאופן
ויבטלם ויגיד להם שאינם כלום ,ואז הקב"ה עוזרו. זה דייקא יהא תיקון נפשם .ויכולים לזכות ע"י עסקיהם להעלות ניצוצות כאלה
והנה בחי' נר חנוכה ג"כ כענין הנ"ל .דהיינו למצוא נקודת האור במקום מה שלא היו מסוגלים להעלות ע"י עסקם בתורה כי תיקון נפשם הוא דייקא ע"י
החושך ברה"ר .ולכן בשבת ראשונה שבחדש כסליו קורין פרשת תולדות שהיא העסק בעניני העולם.
פרשת חפירת הבארות שענינה מציאת נקודת האור בתוך ההסתר .שהיא שייכת וכל אחד יש לו להיות מרוצה בחלקו שהזמינו לו מן השמים .שכל אחד מיוחד
לעבודת חדש כסליו שהיא גילוי האור ברה"ר .דהיינו במקום העסק בשווקים לתפקידו -איש על מחנהו ואיש על דגלו .ומי שנפל חלקו לעסוק בעניני עוה"ז
כאשר ידקדק לעשות משאו ומתנו באמונה ,ויעמוד בנסיונות המצויים בשווקים
וברחובות .ובזמן שמלובשים בבגדי חול .בבגדי עשו .ושם יש למצוא באר מים
וברחובות ,יזכה להעלות ניצוצי קדושה מתוך החשך .וביותר בזמנינו שהנסיונות
חיים בנחל .וכידוע מספה"ק נח"ל ר"ת ל"הדליק נ"ר ח"נוכה.
מתגברים ומתחדשים מיום ליום ,בדרכים אשר לא שערום אבותינו .ועכ"ז יש
"וכל הבארת ...סתמום פלשתים וימלאום עפר" :הוא רמז ליוונים שטמאו את בכוחו של אדם לעמוד בהם ,כאשר יתאמץ ,ויזכה לגילוי אור גדול מתוך החשך.
המזבח והמקדש .כי הבארות רומזים על בתי המקדש כמ"ש הרמב"ן .וסתימתם וזה ענין הבארות שסתמום פלשתים ומלאום עפר .שהיו מבטלים בליצנותם
רומז לטומאת המקדש .ונס חנוכה הוא ההיפוך ממה שעשו היונים שטמאו את את עבודה זו של חפירת הבארות .באמרם שאין שום מעלה בעסק עניני עוה"ז.
המקדש .ואור חנוכה הוא הפיכו .כי מתפשטת הקדושה אף לחוץ במקום רשות והחשיבו זאת כעפר .היינו ביטול כעפרא דארעא .והמלחמה נגדם היא מיניה
הטומאה שהוא ברשה"ר למטה מעשרה .ויש לרמז וימלאו"ם עפ"ר בגימ' נ"ר וביה .שלא להתפעל מליצנותם אלא להחשיבם כעפר .וע"ד שאמר דוד המלך
חנוכ"ה למט"ה מיו"ד .וגם וימלאו"ם עפ"ר בגימ' כ"ה לחד"ש כסל"ו. "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" .וממשיך ואומר אח"כ "ואני תפלתי לך
וכל הבארות אשר סתמו פלשתים חזרו וחפרו עבדי יצחק .וכענין זה בחנוכה ה'" וגו' .היינו שאיני מתפעל מדברי ליצנותם שמתלוצצים על עבודתו בתפלה.
חוזרים לחדש הבארות ולגלות האור הגנוז .וכ"ל הבארו"ת בגימ' וצונ"ו להדלי"ק וכמו שאחז"ל (ברכות ו ):שהיא מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם
נ"ר חנכ"ה. מזלזלים בהם .אלא אני ממשיך לאחוז בעבודת התפלה .וכן היא הדרך לבטל
הנסיונות והמניעות העומדים על האדם .ע"י שיבטלם בביטול גמור ויחשבם
ונר חנוכה שמדליקין אותה ברה"ר ממשיך קדושה לעולם העשיה .ויש לרמז
כעפר.
ויכר"ו עבד"י יצח"ק בגימ' עול"ם העשי"ה .ולכן בחנוכה אוכלים סעודת רשות
וע"ד דאיתא בכתבי חסידי חב"ד וסלאנים מהרה"ק ר"מ מויטעבסק זצ"ל
ועושים מהם סעודת מצוה .כי זה ענין אור החנוכה למצוא נקודת אור הקדושה
שהיה אדם אחד שנתפס ברשות השדים .והזהיר הרה"ק הנ"ל שיאמר להם
בעסקי עוה"ז.
שאינו מחשיבם לכלום .וכך הוה .וכשאמר להם כן פשטו צורתם ולבשו צורה של
וכמו שאור החנוכה מתגלה דייקא בסוף החודש ,כן מתגלה ביותר בעיקבתא נחשים ועקרבים .והוא עמד בשלו שאינם כלום עד שנתבטלו לגמרי( .והעובדא יש
דמשיחא .כנראה בחוש שבדורות האחרונים נתגלה ביותר חידושי תורה בעניני בה אריכות).
אור חנוכה .כי ענין החנוכה הוא גילוי האור בתוך החושך .ונזכה לגילוי כבוד ה' עכ"פ אופן ביטולו של היצר הוא ע"י שמחליטים שאין הוא חשוב כלום.
וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. והרה"ק מלעכוויטש זצ"ל אמר שצריך לכל אחד בעוה"ז להיות לו שני מיני
(תלדות תשס"ד) שחוק .האחד מה שהעולם שוחקים עליו והשני שהוא שוחק מהעולם ואינו
וצדיק באמונתו
ד) אחר פטירתו של הגאון רבי ברוך בער זצ"ל החלו לבוא צרותיהם
של ישראל בעת מלחמת העולם השנייה .אמר על כך החזון איש זצ"ל, הגאון הגדול רבי ברוך בער לייבאוויץ
כי כל עוד שהיה הגאון רבי ברוך בער זצ"ל בין החיים ,זכות התורה שלו ה'ברכת שמואל' ראש ישיבת קמניץ זצ"ל
הגינה על כל העולם כולו.
ה' כסלו ת"ש
(שבת אחים פרשת תולדות תשע"ו)
א) הרה"ק הבית אברהם מסלונים זי"ע התגורר גם כן בברנוביץ
ה) אירע פעם אחת שהרבנית של הגאון רבי ברוך בער זצ"ל הוצרכה והלך פעם לשמוע את שיעורו של הגאון רבי ברוך בער זצ"ל ,והסביר
ליסע מן הבית לכמה ימים ,על כן העמידה את אחד הבחורים שישגיח על את עצמו למה הלך לשמוע את שיעורו ,כי הוא רוצה לשמוע כיצד
ענייני אכילתו של הגאון רבי ברוך בער זצ"ל ,ולהיות לו לעזר בכל צרכיו. הגאון רבי ברוך בער זצ"ל אומר זאגט די הייליגע רשב"א.
ביום הראשון נכנס הבחור ושאל את הגאון רבי ברוך בער זצ"ל מה ב) פעם אחת שאל הרה"ק הבית אברהם מסלונים זי"ע את הגאון רבי
רוצה הרבי לאכול היום ,מאכלי חלב או בשר .השיב הגאון רבי ברוך ברוך בער זצ"ל כיצד למד פשט בסוגיא מסוימת על פי שיטת הרמב"ן
בער זצ"ל ואמר ,שהוא אוהב לאכול מאכלי בשר .ביום השני חזר הבחור והרשב"א ,ואכן הגאון רבי ברוך בער זצ"ל התחיל לבאר את כל הסוגיא
ושאל בשנית ,האם הרבי רוצה לאכול מאכלי חלב או בשר ,ושוב השיבו לאורכה ולרוחבה לפי שיטות הראשונים ,כשהוא מזכיר את החילוקים
הגאון רבי ברוך בער זצ"ל ,כי הוא אוהב לאכול מאכלי בשר .הדבר חזר שבין כל דרך.
על עצמו ביום השלישי ,שהבחור שאל את הגאון רבי ברוך בער זצ"ל מה
רוצה לאכול ,מאכלי חלב או בשר .ושוב השיב הגאון רבי ברוך בער זצ"ל, לאחר שסיים את דבריו ,אמר לו הרה"ק הבית אברהם מסלונים זי"ע,
כי הוא אוהב לאכול מאכלי חלב. הנה כל זה הוא טוב מאד ,שזה הוא שיטת הרמב"ן והרשב"א ,אמנם מה יש
לכבוד תורתכם לחדש בסוגיא זו .כיון ששמע זאת הגאון רבי ברוך בער
התלמידים שהיו מקושרים אל רבם הגאון רבי ברוך בער זצ"ל בקשרי זצ"ל קפץ ממקומו ,אה ,זה הוא הפשט האמיתי בדברי הרמב"ן והרשב"א,
אהבה ,הרשו לעצמם לשאול את הגאון רבי ברוך בער זצ"ל ,שהרי הגמרא כשהוא מבקש לדעת האם אכן למד את הדברים כראוי ,שלא ביקש לחדש
אומרת (גיטין ע ).סעודה שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה ,ומדוע הרבי חידושים ,אלא לידע את הפשט האמיתי בדברי הראשונים.
מבקש לאכול מאכלי בשר הואיל והוא אוהב את מאכלי הבשר.
ג) פעם שאלו התלמידים לפני הגאון רבי ברוך בער זצ"ל קושיא
השיב להם הגאון רבי ברוך בער זצ"ל ,כי הוא אוהב קבלת עול מלכות מסוימת בסוגיא אחת ,והגאון רבי ברוך בער זצ"ל תירץ להם איזה תירוץ,
שמים ,ולכן על ידי שהוא אוכל מאכלי בשר ,נאסר עליו לאכול מאכלי חלב לאחר מכן הוסיף ואמר ,כי זה הוא תירוץ שלו ,והוסיף לומר להם עוד
בשש השעות שלאחר מכן ,ובזה הוא מקבל עליו עול מלכות שמים ,ולכן תירוץ ששמע מהגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ,ולאחר מכן הוסיף,
אוהב הוא לאכול מאכלי בשר ,מחמת טעם זה. כי הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל הודה לו בעצמו ,כי התירוץ שאמר
(שבת אחים פרשת תולדות תשע"ז) הגאון רבי ברוך בער זצ"ל בעצמו ,הוא יותר נכון מאשר תירוצו שלו.
המשך בעמ' ד'
·ב·
גם אתה רוצה להרגיש עונג שבת אמיתי
מצטרפים לאלפי בתים בישראל ברחבי תבל שמענגים את שולחן שבת עם גליונות וספרי מעדני אשר ומעידים שביתם נהפך לבית של תורה 37
[בזכות הגליונות
פרשת תולדות שנת תשפ''ז גליון אלף 213
- –
שנה 12לממלכת התורה מעדני אשר
כשאמא אומרת לבנה לעשת דבר להיפך ממה שציוה האבא מי שיש לו מסעדה של אוכל
האם צריך לשמוע בקולה כיון שגם האבא חייב בכבודה? האם יש לו איסור למכור לאדם שלא יברך ולא יטול ידים?
בפרשתן כ''ז ו' ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמור הנה שמעתי את אביך מדבר אל בפרשתן כ''ה ל''ד ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת וגו'.
עשיו וגו' ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך קימ''ל אור''ח סימן קס''ג אסור להאכיל למי שלא נטל ידיו ,משום לפני עור
איתא בפרקי דרבי אליעזר פרק ל''ב אמרה רבקה אל יעקב בני הלילה הזה אוצרות לא תיתן מכשול.
טללים נפתחים ,הלילה הזה העליונים אומרין שירה ,עשה מטעמים לאביך ויאכל וכן קימ''ל אור''ח סימן קס''ט לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך.
עד שהוא בעודו חי יברכך ,והוא שהוא בקי בתורה פחד לבו על קללת אביו ,אמרה הנה בפנים יפות בפרשתן כתב דיעקב לא רצה לתת לעשיו את הלחם,
לו אמו אם ברכה עליך ועל זרעך ,ואם קללה עלי ועל נפשי ,שנאמר ותאמר לו משום שלא נטל ידיו ,ועשיו לא רצה ליטול ידיו דאמר אני עייף ,ולכך
אמו עלי קללתך בני. אמר לו עשיו הלעיטני ,ואם אדם מאכיל את השני אין צריך נטילת ידים.
ובביאור הרד''ל שם הסביר מה הכוונה בגלל שהוא בקי בתורה :דהכוונה ע''פ מה יש להעיר על דבריו :הרי להלכה קימ''ל אור''ח סימן קס''ג האוכל צריך נטילת
דאמרינן בגמ' קידושין ל''א ע''מ א' שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר אבא אומר ידים אע''פ שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל.
השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים ,איזה מהם קודם ,אמר ליה הנח כבוד ואולי כוונתו :דהוא סבר כן ,כמו שיש צד כזה בגמ' חולין ק''ז ע''מ ב' אבל
אמך ועשה כבוד אביך ,שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך ,ולכן פיחד יעקב שהרי להלכה באמת זה לא עצה כיון דקימ''ל דחייב בנטילה,
צריך לשמוע בקול אביו. יש לחקור האם יש איסור לבתי מלון או מסעדות שהם בחזקת יהודי
להכניס שם יהודים שהוא יודע שמסתמא לא יטלו ידים ולא יברכו,
יש להקשות :מדוע יש חיוב לשמוע בקול האב יותר מהאם בגלל שהאמא נמי ועובר על לפני עור לא תתן מכשול או דילמא ליכא איסור.
חייבת בכבודו של האב ,הרי האב נמי מצווה בכבוד האמא כמו דאיתא בגמ' יבמות
הנה איסור לפני עוור מבואר בגמ' ע''ז ו' ע''ב דאינו עובר אלא בתרי עברא
ס''ב ע''ב האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו עליו הכתוב אומר וידעת כי דנהרא ,היינו דווקא באופן שאין השני יכול לקיים העבירה בלא הסיוע
שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא ,וכן כתב הרמב"ם הלכות אישות פרק ט''ו הלכה י''ט וכן שלך ,אבל אם יכול לקיים העבירה בלא סיוע ליכא איסור לפני עוור,
צוו חכ מים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ,א''כ שיהא הלכה שכבוד לפי הנ''ל ליכא איסור לבתי מלון ומסעדות להאכיל ליהודים שיאכלו
שניהם שוים ויעשה מה שרוצה כמו שלאחר גרושין של ההורים יכול לעשות מה בלא ברכה ,דיש הרבה בתי מלון ומסעדות איפה שיכולים לאכול.
שרוצה כיון דכבוד שניהם שוים ,כך מקשה בבאר שבע כריתות כ''ח ע''א ,וכן בערוך לנר
כריתות ,וכן בעיון יעקב שם. אבל יש לדון :לפי מה שכתבו התוס' שבת ג' ע''א דאע''ג דליכא איסור לפני
איכא כמה תרוצים עור כשיכול לקיים בלא הסיוע של השני ,מ''מ איכא איסור דרבנן של
א .הא דתנ ן מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו ,היינו בדיני כבוד שהבן חייב מסייע לעובר עבירה ,לפי הנ''ל אסור למכור
לאביו מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא ,והא דאמרינן שיהא אדם הנה בשו''ת מהרש''ם ח''ו סימן י''א נשאל בבתי משקאות שנותנים לאכול
מכבד את אשתו יותר מגופו ,היינו בשאר דברים כגון במלבושים וכיוצא בזה ,כך
ולשתות בכסף לכל הבאים ,ורבים המתפרצים מן הישראלים אוכלים
תירץ בבאר שבע כריתות כ''ח ע''א.
בלא נט ילת ידים ובלא ברכת המוציא ,האם אסור משום לפני עור לא
ב .ודאי מן הדין היא חייבת בכבודו ,וכדתנן במשנה כתובות נ''ט ע''מ ב' אלו מלאכות תתן מכשול.
שהאשה עושה לבעלה ,ולא מצינו מלאכה שיתחייב האיש לעשות לאשתו ,ומה ומסיק דליכא איסור :דאע''ג דאיכא שיטות דמסייע לעוברי עבירה איכא
שהביא הבאר שבע שיהא אדם מכבד את אשתו ,לא מצינו בלשון זה משמע לשון איסור אף ביכול לעשותו בלא סיוע ,מ''מ דווקא במסייע בגופו או
בממונו דרך שאלה ,אבל דרך מכירה ליכא איסור דברשותו של לוקח
חיוב אלא בברייתא שנינו יבמות ס''ב ע''מ ב' סנהדרין ע''ו ע''ב והמכבדה יותר מגופו ,עליו הוא ,וכן פס ק בשו''ת תורת חסד אר''ח סימן ה' וכן מסיק בשו''ת בית יצחק אור''ח סימן כ''ט ,וכן
הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך ,דמשמע מלשון זה שמדת חסידות הוא בשו''ת דברי יציב אור''ח סימן פ' ,ועיין שו''ת מהרי''א אור''ח סימן ד'.
שימחול על כבודו נגדה ,אבל ע"פ הדין היא חייבת בכבודו יותר ,כך תירץ בערוך לנר מעדני אשר :לפי הנ''ל אתי שפיר איך שיעקב נתן לעשיו לאכול ,כיון
כריתות כ''ח ע''מ א' ,וכן תירץ בעיון יעקב כריתות כ''ח ע''א. שמכר לו את האוכל בעד הנזיד העדשים.
ברכת מזל טוב למורי ורבי השיר והשבח לחי העולמים -שזיכה אותי בשמחה כפולה
כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א שמחת הולדת הנכדה -והנכד
שחביבות מיוחדת יש לו לגליון ומזכירו הרבה ברבים בת לחתני הרה''ג רבי שלום הלוי הורביץ שליט''א מו''צ באלעד
ומינה אותי לשמש כראש הכולל בבית שמש
בנו של מחותני הגאון הצדיק רבי ישראל זושא הלוי הורביץ שליט''א רב קהילות החסידים אלעד
לרגל שמחת נישואי נכדתו
בת לבנו ידידינו הגאון הצדיק ובן לחתני הרה''ג רבי שלמה גולדמן שליט''א מרבני כולל ביאלא לנטשנא בית שמש
רבי אברהם הלברשטאם שליט''א בנו של מחותני הגאון הצדיק רבי מרדכי גולדמן שליט''א ר''מ בית המדרש זוויעל ב''ב
אב''ד קרית צאנז טבריה -והגלילות בנו של הגאון הצדיק רבי דוד גולדמן שליט''א גאב''ד זוויעל בני ברק
עב''ג הבה''ח המופלג בתויר''ש וחתן הגאון הצדיק רבי סיני פרנקל שליט''א גאב''ד יבניאל
כמר אשר אנשיל למברגר ני''ו וברכת מזל טוב למו''ח הגאון המפורסם בן ציון רייך שליט''א איש אמונם ויד ימינם של אדמור''י בית צאנז
בחיר ישיבת מאור עינים ראחמסטריווקא יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות יזכו לרוות נחת מכל יוצאי חלציהם
בנו של ידידינו
הגאון ישראל למברגר שליט''א
רב בית המדרש קהל החסידים רמה ד' גליון זה נודב ע''י ידידינו הנדיב הנכבד
וגאב''ד מאקווא בית שמש
וברכת מזל לסבים שליט''א קווינס הרב משה ירחמיאל הלוי איידר
כ''ק מרן האדמו''ר מסטראפקוב שליט''א לעילוי נשמת אביו
כ''ק מרן גאב''ד מאקווא שליט''א
כ''ק מרן האדמו''ר מדזיקוב ויזניץ שליט''א הרב אשר ראובן ז''ל בן הרב זאב הלוי ז''ל
יהא רעוא שמשמחת צדיקים זו נ.ל.ב.ע ח' כסליו
ישפע שפע שמחת לכל עם ישראל
ת.נ.צ.ב.ה
האם מוחלין העוונות גם למשתתפים בחתונה או רק לחתן ? מדוע מוחלין לחתן את כל העוונות מה השיכות נישואין למחילת עוונות?
איך יש מציאות שלחתן יש נגעים הרי נמחל לו כל העוונות? האם גם אנשים מוחלין לחתן מה שעשה בתור בחור? 38
האם בחתונה מוחלים כל עוונות גם לכל הנלוים לחתן? מדוע מוחלין לחתן את כל העוונות
יש לחקור האם רק לחתן מוחלין את העוונות או דילמא לכל בני המשפחה מה השייכות בין נישואין למחילת עוונות?
מוחלין את העוונות בפרשתן כ''ח ח' ט' וירא עשיו כי רעות בנות כנען וגו' ויקח את מחלת בת
הנה כתב בדגל מחנה אפרים פרשת בא "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה" ישמעאל ,ובפרשת וישלח ל''ו ג' ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות.
שיר השירים ג' י"א היינו חתן שדומה למלך ,ומתחילה היה רק פלג גוף ,וכשנשא וברש''י שם בוישלח בשם המדרש להלן קורא לה מחלת ,מכאן לחתן
אשה נקרא מלך שלם" ,בעטרה שעטרה לו אמו" היינו שהחתן נעשה בחינת שמוחלין לו כל עונותיו.
אימא עילאה שמוחלין לו כל עוונותיו ולכל הנלוים אליו והיא עטרה ובגליוני הש''ס שבת פ''ט ע''ב מביא בשם המהר''י באסאן בספרו שו''ת לחמי
שעטרה לו אמו על דרך תבוא אמו ותקנח את בנה ואימתי הוא בימי תודה סימן ה' חידוש גדול דחתן אינו נענש בידי שמים עד עשרים שנה
חתונתו. אחר החתונה דנעשה כקטן שנולד דמי.
ובאמרי אמת מובא בהקדמה לפרדס יוסף חלק ב' ע''מ י''ב הביא ראיה ליסוד זה :מהא יש להקשות :מדוע מוחלין לחתן את כל העוונות ,וכי מה ההגיון בזה,
דכתבו התוס' פסחים קי''ד ע''מ א' דהמיסב בסעודת נישואין ניצול מגיהנום. מה שייכות נישואין למחילת עוונות
איכא כמה תרוצים
ובפני מנחם מביא ראיה שגם בקדושת לוי סובר שמוחלים לכל הנלוים: א .חתן נעשה בריה חדשה דבתחילה היה רק פלג גופא וכשנשא נעשה
מהא דכתב בפרשת חיי שרה על הפסוק לא אוכל עד אשר דברתי דלכן לא גוף שלם ונמצא דאינו מי שהיה קודם לכן ,משו"ה נמחלו עוונותיו ,כך
רצה אליעזר לאכול עד שידבר ,כי אליעזר קידש את רבקה בשליחות יצחק כתב המהר''ל בספרו גור אריה פרשת תולדות.
והחתן ביום קידושין אסור לו לאכול עד אחר הקידושין ,לכן לא רצה לאכול ב .כיון שיש חיוב לחתן להיות בשמחה ,ומבואר ברש''י מנחות כ' ע''מ א'
עד אחר הקידושין ,ולפי הטעם שהחתן מתענה משום דמוחלים לו כל ד''ה אדרבה דמי שנתכפר חטאו שמח ,לכן מוחלין לו כל העוונות כדי
העונות א''כ זה לא שייך בשליח לקידושין רק בחתן עצמו ,אלא דמכאן שיוכל להיות בשמחה ,כך שמעתי מכ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א.
ראיה שמחילת עוונות של חתן הוא לכל השושבינים ,א''כ מחילת עוונות ג .ע''פ מה דאיתא בזוהר הקדוש דבשעת החופה והנישואין באים
שייך נמי לשליח ,ויש עוד כמה טעמים מדוע החתן מתענה וזה שייך גם בשליח א''כ אין ראיה עי''ש. ההורים והזקנים מכמה דורות להשמחה ,ואם החתן הוא מלא עוונות
ובטעם הדבר שמוחלין גם לכל הנלווים לא יוכלו לבא שם כי אינם סובלים רוח הטומאה של העוונות על כן
א .ע''פ מה דאיתא בגמ' יומא פ"ו ע"ב רבי מאיר אומר גדולה תשובה שבשביל מוחלין לו על כל העוונות כדי שיוכלו להשתתף עם השמחה ,ואפשר
יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו א"כ חתן שדרשו ז"ל דמהאי טעמא כתב בדגל מחנה אפרים פרשת בא על הפסוק ולכל בני
שמוחלין לו והוא בבחינת יחיד ששב א"כ מוחלין לו ולכל העולם כולו ,כך ישראל היה אור דמוחלין גם כן לכל הנלוים להחתן ,כך שמעתי לתרץ ממורי
כתב בשו"ת משנה הלכות חלק י'א סימן תס''ט. ורבי כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א במעמד קבלת פנים לנישואי נכדו שנת תש''פ
ב .חז"ל אמרו שעל ידי זנות אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת רעים וטובים ד.ע''פ מה דאיתא בגמ' יבמות ס''ב ע''מ ב' השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה,
ובודאי מדה טובה מרובה ,לכן על ידי נישואין של בני ישראל שנעשה ואיתא בגמ' קידושין ל' ע''מ ב' ב''ב ט''ז ע''מ ב' בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין,
בקדושה גם לרעים יש טובה ,כך כתב בספר ליקוטי יהודה בשם השפת אמת נמצא שקודם שמתחתן אינו אשם לגמרי במה שחטא ,שהרי לא היה
ג .כי מחילת העוונות לחתן הוא חסד מאת הקב"ה לתת אפשרות לאדם לו תורה בשלימות להגן עליו מפני היצר הרע ,ולכן קודם שמתחיל את
לערוך שינוי ומהפכה לטובה בכל מהותו ודרך חייו לקראת בנין ביתו התורה בשלימות מוחלין לו כל העוונות ,כך תירץ הרה''ג אברהם יוסף פרסטר
והקמת שלשלת הדורות אמנם אם נשארים חבריו וידידיו באותו מצב שוב שליט''א מח''ס אסוקי שמעתא
אינו יכול לחולל את השינוי הראוי שכן במהרה יושפע וישוב למציאותו ה.ע''פ מה דאיתא בגמ' ראש השנה י''ז עמוד א' אמר רבא כל המעביר על מדותיו
הקודמת ונמצא שלא הועילה מחילת העוונות והכפרה של החתן ולא מעבירין לו על כל פשעיו ,שנאמר "נשא עון ועבר על פשע" למי נושא
מילאה את יעודה ולכן מוחלין גם לכל הנלוים אל החתן המה רעיו וידידיו עון למי שעובר על פשע ,והנה בכל זיווג לכל אחד יש לו דעות אחרות,
שבתוכם חי ומלווים אותו לחופה ואז יוכל לשוב למציאות השונה הרי לכל אחד יש לו דעות משלו ,וא''כ איך הולך להתחתן ומקבל על
המחודשת ויחד עמם יתעלה ויתהפך לטובה ,כך כתב בספר משלחנם של מלכים.
עצמו לגור כל החיים עם אדם שיש לו דעות אחרות ,אלא שמקבל על
ד .כיון דאיתא בזוהר הקדוש שהאבות שהם בעלמא דקשוט באים גם עצמו לוותר ולהתפשר ,וכן הכלה ,לכן מוחלין להם את העוונות ,שהרי
כל מי שמעביר על מדותיו ומוותר מוחלין לו העוונות ,מעדני אשר.
להשתתף בשמחת חתן וכלה של צאציהם ואם יהיו שם בעלי עבירות יש
מניעה שלא ירצו לבא לכן מוחלין לכל הנלוים לחת כדי שיוכלו לבוא ,כך
ו .ע''פ מה דיש להקשות ,מדוע תיקנו שבעה ימים שבע ברכות הרי מן
שמעתי לתרץ ממורי ורבי כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א במעמד קבלת פנים לנישואי נכדו שנת תש''פ התורה אין לזה מקור רק מדרבנן תיקנו ,עיין באריכות במעדני אשר פרשת ויצא
ה .חז''ל רצו שיבואו הרבה אנשים לשמח החתן כמו שכתב בשיטה מקובצת תשע''א ויותר קשה למה שכתב הפני יהושע כתובות ד' ע''מ א' דפעם נהגו
כתובות י''ז ע''מ א' בשם תלמיד י רבינו יונה דאע''ג דיש אנשים מספיק לשמחו לעשות כן ,מה הענין בזה ,ואפשר להסביר ע''פ מה שכתב משנה ברורה
יש ענין שילכו יותר לשמחם ,וכיון דכל מי שהולך לשמחם מוחלין עוונותיו סימן תר''ג ס"ק ב' וז''ל ועיין ביערות הדבש ח"א דרוש א' דז' ימים שבין ר"ה ליום
משום הכי ירצו כל אחד לילך לשמחם ,כך תירץ הגאון המפורסם רבי שמאי קהת גראס שליט''א הכפורים הם נגד ז' ימי שבוע ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום,
ו .ע''פ מה דקימ''ל אור''ח סימן קל''א דאין אומרים תחנון ביום שיש בו חתן, ביום ראשון יעשה תשובה על מה שחטא כל ימיו ביום ראשון וכן ביום
ובטעם הדבר כתב במשנה ברורה משום דמצוה לשמוח עמו נמצא ב' וכן כל ז' ימים ,א''כ אפשר דלכן תיקנו שבעת ימים כדי לתקן כל מה
שהשמחה נמשכת לכל הנלוים אליו ,א''כ ה''ה הכא ,מעדני אשר. שחטא כל יום במשך שנת נעוריו ,ובפרט דבזמן שמחה עושה תשובה
ז .ע''פ מה דאיתא ברש''י מנחות כ' ע''מ א' דמי שנמחלו עוונותיו יכול להיות מאהבה ,ובזה מתורץ מדוע מוחלין כיון שעושה תשובה מאהבה ,מעדני
בשמחה ,א''כ הנלוים איליו שצריכים לשמח בעל כרחך חייבים למחול להם אשר ,יש להעיר דזה תלוי במחלוקת הפוסקים האם מוחלין לחתן רק אם עשה תשובה
עוונותיהם ,דאל''כ אין יכולים להיות בשמחה ,מעדני אשר. ושמחתי דמצאתי בספר פני מנחם מועדי שמחה ע''מ צ''ו שהביא כן בשם
צדיקים שכל יום מימי השבע ברכות יכול לתקן על אותו היום מכל ימי
איך יש מציאות שלחתן יש נגעים הרי מחלו לו כל העוונות? חייו.
יש להקשות :על הא דאיתא בגמ' מו''ק ז' ע''ב ומקורו במשנה נגעים פרק ג' משנה ב' שחתן ז.ע''פ מה שכתב בדרשות חתם סופר חלק ב' ע''מ רצ''ה ע''ב טור ב' בדרוש למגילת
שנולד לו נגע נותנין לו ז' ימי המשתה ואח''כ רואים את הנגע ,איך יש רות לבאר הא דאיתא בגמ' ירושלמי פרק ג' דבכורים הלכה ג' דהעולה לגדולה
מציאות שיהא לו נגע ,כיון דנגעים באים על עבירות כמבואר בגמ' שבועות
מוחלין לו כל עוונותיו ,ויש להקשות מה ההסבר שמי שעולה לגדולה
ח' ע''א ערכין ט''ז ע''א א''כ חתן שמוחלין לו כל עונותיו איך יש מציאות שיהא מוחלין לו כל עוונותיו ,וכי זה חלק מהמשרה ,ואולי הטעם שמטבע בני
לו נגע ,כך מקשה האמרי אמת בלקוטים ,וכן בפרדס יוסף פרשת תזריע ,וכן בדרך שיחה
להגר''ח קנייבסקי זצ''ל פרשת וישלח.
אדם לדבר לעג הרבה על המתמנה פרנס על הציבור ,וידוע שכל המדבר
איכא כמה תרוצים על חבירו אז עונותיו נטולים ונתונים למדבר עליו נמצא דכל העולה
לגדולה עונותיו מחולים כיון שמדברים עליו ,והנה בפרדס יוסף פרשת
א .הא דחתן מוחלין לו עוונות ,דווקא אם עשה תשובה ,אבל בלא תשובה
אין מוחלין ,לפי זה א''ש דהגמ' מיירי בחתן שלא עשה תשובה לכן לא נמחל בראשית ע''מ כ''ו כתב לבאר הא דאיתא בגמ' סוטה ב' ע''מ א' סנהדרין כ"ב א' קשים זיווגו
עוונותיו לכן יש מציאות שבאים עליו נגעים ,מעדני אשר,
ושוב מצאתי תרוץ זה באבן ישראל פרשת תזריע.
של אדם כקריעת ים סוף ,דקשה מה הדמיון ביניהם ,והסביר ע''פ מה
אבל בדרך שיחה להגר''ח קנייבסקי זצ''ל פרשת וישלח כתב דליכא לתרץ דאיתא במדרש שבקריעת ים סוף טען המקטרג הללו עובדי עבודה זרה
דווקא אם עשה תשובה דהא ילפינן מעשיו ,ועשיו בודאי לא עשה תשובה. והללו עובדי עבודה זרה ,וכן בזיווג יש אנשים המדברים לשון הרע על
ב .על עבירות שבין אדם לחבירו אין מוחלין לחתן עד שירצה את חבירו, כל צד ,על החתן או על הכלה או על המחותנים וזה קשה לפני ה' כמו
דלא עדיפא מיום כפורים דאין מוחלין אלא א''כ ירצה חבירו ,א''כ שפיר שהיה קשה לו טענת המקטרג בקריעת ים סוף ,לפי הנ''ל אתי שפיר
דכיוון דמדברים על כל חתן וכלה לכן מוחלים להם כל העוונות ,מעדני
משכחת שיהיה לחתן נגעים ,כך תירץ האמרי אמת ,ועל זה יש נמי להעיר דהא ילפינן מעשיו.
אשר.
ג .דווקא ביום החופה מוחלין לו כל עונותיו ,אבל בשאר ימי השבע ברכות
אין מוחלים לו ,א''כ משתכח שפיר שלחתן יהיה נגע שעבר עבירה ביום חתן שמוחלין לו עוונות האם גם אנשים מוחלים לו העוונות?
שאחר החתונה ,מעדני אשר.
הנה בשו''ת שאילת יעקב חלק א' סוף סימן ט' מקשה על המדרש שהחתן
מוחלין לו כל העוונות ,דלכאורה הלשון אינו מדוקדק ,דהיה צריך
אבל לפי האשל אברהם :שכתב דמוחלין לחתן כל ימי השבע ברכות את להיות כתוב מוחל לו דהרי הקב''ה מוחל העוונות ,ולמה כתוב לשון
העוונות לפי זה לא אתי שפיר תרוץ זה.. רבים מוחלין.
ד .מיירי באופן שהחתן עסוק רח'''ל בעבירות בימי השבע ברכות דאז בודאי ומתרץ :דכל הסביבה מוחלין לו על מה שעשה עד היום דכיון דאיתא
אין מוחלין לו את העוונות ,ובאופן כזה מקבל גם נגעים ,כך תירץ לי בחביבות
כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א בשנת תשס''ח פרשת שלח כששאלתי אותו קושיא הנ''ל
בגמ' יבמות ס''ב ע''מ ב' השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה ,א''כ לא היה לו
. מי שישמור עליו ,מוותרים לו ,וכשמתחתן יתנהג אחרת.
ובכתב סופר פרשת בראשית כתב דבר נפלא בדרך צחות על הפסוק לא טוב היות
האדם לבדו :דהנה כל זמן שהאדם שרוי בלא אשה באם יש לו חסרון במדותיו וכל שכן
כשהוא קמצן בענין צדקה או בשאר מדות שבין אדם לחבירו ,כולם בודקים
וממשמשים במומיו ומגדילים חסרונתיו ,אבל כשנושא אשה מוחלים לו הכל
ותולין הכל בה שהיא המעכבתו והיא הגורמת לו כל זה ,ועשיו שהיה רע
מדוע מוחלין לחתן את כל העוונות מעללים כשנשא בת ישמעאל כ''ע תלוי בוקי סריקי בבת ישמעאל ,ולכן מרמז
איך חל מכירת הבכורה הרי זה הונאה יותר משתות דבטל המקח? החומד דבר מצוה של חבירו כגון בכורה שלו
39 איך חל מכירת הבכורה הרי זה דבר שלא בא לעולם? האם אין עובר על איסור לא תחמוד?
איך חל מכירת הבכורה של עשיו לאחיו יעקב החומד דבר מצוה של חבירו האם אין עובר על איסור לא תחמוד?
הרי הויא אונאה יותר משתות ובטל המקח? בפרשתן כ''ה ל''א ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי.
בפרשתן כ''ה ל''א מכרה כיום בכורתך יש להקשות :איך היה מותר ליעקב לחמוד את הבכורה של אחיו עשיו ,הרי
קימ''ל חו''מ סימן רכ''ז ס''ק ד' היתה האונאה יתר על שתות בטל המקח עבר על איסור לא תחמוד ,וכעין זה הקשו האחרונים עיין נאות דשא לאבני נזר בריש פרשת
יש להקשות :א''כ איך חל מכירת הבכורה ,הא הויא הונאה יתר משתות ,כיון חי שרה ,וכן בליקוטי יהודה שם מביא קושיא זו בשם האמרי אמת איך היה מותר לאברהם אבינו
דמכר את הבכורה ששוה הרבה תמורת נזיד עדשים ,א''כ המכר בטל ,ומה להפציר בעפרון שימכור לו חלק במערת המכפילה הרי עבר על לא תחמוד
הרויח יעקב מהמכירה ,כך הקשה הספורנו בד''ה ויבז עשיו ,וכן האור החיים בפרשתן ,וכן בבנין דוד בפרשתן.
שיה יכול לקברו במקום אחר ,א''כ ה''ה הכא קשה ,מעדני אשר.
איכא כמה תרוצים איכא כמה תרוצים
א .כיון דבעיני עשיו בזוי ה היתה הבכורה כמו שהתורה מעידה ,ויבז עשיו
את הבכורה ,א''כ אצלו זה לא היה שוה כלום לכן לא הויא הונאה ,ולכן א .הא דיעקב רצה לקנות את הבכורה לא משום שהיה רוצה את הבכורה,
המקח היה קיים ,כך תירץ הספורנו וכן האור החיים הקדוש.
אלא משום שעשיו היה מבזה את הבכורה ,וכן כתב בתוספות על התורה
והדברי יציב בספרו יציב פתגם דן בדבריהם בדבר שהויא שווי ללוקח ולא בשם רבי יהודה החסיד על הפסוק ויבז עשיו את הבכורה שהיה כבר מבזהו
למוכר האם שייך הונאה עד עכשיו ומכאן אתה למד שאם יש ביד רשע ספר תורה או מזוזה או מצוה
ב .ע''פ מה שכתב המהרי''ק חו''מ סימן רכ''ז דאם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו אחרת דמותר לצדיק לרמותו וליטלו ממנו ,לפי הנ''ל א''ש דכל מה שקנה את
יותר מכדי שהדעת טועה שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור זה לא משום שחמד את הבכורה רק משום שעשיו בזהו ,מעדני אשר.
בו דידע ומחל ,ומעתה הגם שמכר דבר מופלג הערך בלגימה אחת של נזיר, ב .ע''פ מה שכתבו התוס' בכמה מקומות ב''מ ה' ע''ב ,סנהדרין כ''ה ע''ב לחד שיטה דהא
ממכרו ממכר ,כמו שגילה בדעתו באמרו הנה הוא הולך למות ,ואין לך דוחק דיש איסור לא תחמוד הוא דווקא כשאינו נותן ממון ,אבל אם נותן ממון
גדול מזה ,כמו שכתוב איוב ב' עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ליכא איסור לא תחמוד ,לפי זה א''ש דכאן שיעקב נתן לו עבור הבכורה לחם
והנה זולת המצאה זו לא היה מציאות ליעקב לזכות בבכורה מיד עשיו ,כך ונזיד עדשים לא הויא איסור לא תחמוד דהויא כמו שנתן לו כסף ,מעדני אשר.
תירץ האור החיים הקדוש בד''ה וימכור את בכרתו.
ג .ע''פ מה שכתבו באחרונים דעשיו היה לו דין ב''נ ,ישמח משה תולדות על הפסוק
ג .ע''פ מה שכתב הרשב''ם בד''ה וימכור את בכורתו ,וכן בשו''ת משיב דבר לנצי''ב חלק ג' סימן י''ד דעשיו
ויאמר יעקב ס''ק ה' ,שו''ת דברי יציב ח''ז סימן קי''ב ואע''פ שבגמ' קדושין י''ח ע''א אמרינן על מכר את הבכורה בהרבה כסף ,ויעקב שילם לו הרבה כסף על זה ,ואת הנזיד
עשיו דהויא שראל מומר ,זה להו''א ,ולמסקנת הגמ' דעכו''ם נמי יורש ,עשיו עדשים נתן כדי לעשות עם זה את הקנין ,לפי הנ''ל א''ש דלא הויא הונאה,
ב''נ היה ,וב''נ ליכא איסור לחמוד חפציו כמו שמבואר באחרונים בקונטרס אחרון כיון ששלם הרבה על זה ,מעדני אשר,
דבלא ד .עשיו לא רצה ל יקח ירושה מאביו למען שלא יהיה חל עליו גם כן להיות לש''ע הרב אר''ח סימן ת''מ ס''ק י''א ,מובא בשו''ת אבני נזר אר''ח סימן מ''ד ,וכן סימן שכ''ד דכיון
תחמוד כתיב ריעך ממעטינן דלחמוד דבר של עכו''ם ליכא איסורא ,וכן כתב המחנה חיים אר''ח ח''ב סימן
ל''ב דבעכו''ם ליכא איסור לחמוד את דבריהם ,כיון דכתיב בקרא ריעך עיין בפרי מגדים אר''ח סימן תר''ד בגלות מצרים דכיון שאינו נוטל את הירושה אינו חל עליו לפרוע חוב אביו
דמסופק בזה ,וכן במנחת חינוך מצוה ל''ח בסופו וכן כתב המקנה בקונטרס אחרון בקדושין ס''ק כ''ח ,ובשו''ת להיות בגלות ,לכן מכר ירושתו בעד נזיד עדשים ולא היה אצלו הונאה ,כך
דבר משה מ''ת סימן צ''ח ,ועיין בשו''ת בית דוד ליטער סימן ל''ט .שהביא מכמה אחרונים להקשות דבחולין תירץ בבנין דוד בפרשתן ע''מ קמ''ו טור א'.
ל''ט ע''ב משמע שאסור לחמוד אף של עכו''ם לפי הנ''ל אתי שפיר שלא היה איסור לחמוד
איך חל מכירת הבכורה של עשיו ליעקב את הבכורה של עשיו כיון שהיה בן נח.
הרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם?
יש להקשות :כיצד חלה מכירת הבכורה על ידי עשיו ליעקב ,הרי משמעות גזילה דבכל ע'ב ה' ב''מ בגמ' שאיתא מה מעדני אשר נראה ראיה ליסוד זה :ע''פ
יש נמי איסור של לא תחמוד ,א''כ מה השאלה בגמ' ב''ק קי''ג ע''א אם גזל עכו''ם הבכורה היא ,לעניני ירושה ולעבודה בבית המקדש ,ומאחר שיצחק אבינו חי
מותר מן התורה או אסור הא מ''מ משום לא תחמוד בודאי אסור ,וכן איך בשעת המכירה ,וגם בית המקדש לא היה קיים עדיין לא היה לקנין על מה
לחול ,דקימ''ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ,א''כ מה היה ליעקב יש מ''ד דאסור רק מדרבנן ,אלא ע''כ דלחמוד חפץ של עכו''ם ליכא איסור
ד .נראה לתרץ בהקדם מה שיש לחקור האם יש איסור לחמוד חפץ של מצוה מהמכירה ,כך הקשה בטור על התורה ,וכן האור החיים הקדוש ,וכן בקצות החושן חו''מ סימן
כגון אם לחבירו יש לו אתרוג יותר יפה ממנו אם מותר לחמוד ,הנה בספר סימן רע''ח ס''ק י''ג.
מאה שערים למהר''מ ריקנטי שער ס''ח כתב וז''ל מצינו חמדה שהיא מותרת איכא כמה תרוצים
והיא חמדת התורה והמצוות ,כמ''ש רז''ל ב''ב כ''א קנאת סופרים תרבה חכמה ,א .ע''פ מה דמבואר בגמ' ב''מ ט''ז ע''א דאע''ג דאין אדם יכול למכור דבר שלא
בא לעולם ,מ''מ אם המוכר זקוק למעות באופן נואש לצורכי מחייתו ,תקנו והחמדה והקנאה הזאת היא מותרת ויש לו לאדם שכר עליה.
חז''ל שהוא יכול למכור דבר שלא בא לעולם ,לפי הנ''ל א''ש שהרי עשיו מכר
את בכורתו תמורת לחם ונזיד עדשים שהיה זקוק להם ביותר כדבריו הנה ואדרבה מותר, חמדת תורתו של חבירו וכן כתב בדרך פקודיך
מצוה ל''ח בחלק המעשה אות ב'
מצוה היא לחמוד ולתאוות מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי ,ולהשתדל ג''כ אנכי הולך למות ,ולפיכך חלה מכירת הבכורה ,כך תירץ האור החיים הקדוש.
להשיג תורה ומעשים טובים כמוהו ,וכן אמרו חכמינו ז''ל קנאת סופרים ב .אבד עשיו את הבכורה מדין סילוק ,ובזה שאמר למה זה לי בכורה נסתלק
תרבה חכמה ,א''כ חזינן דמותר לחמוד תורה ומצוות ,לפי זה אתי שפיר דלכן מן הבכורה ,וסילוק מהני אף בדבר שלא בא לעולם ,ואף דהיכא שבא לידו
היה מותר ליעקב לחמוד את הבכורה ,משום דהוא רצה את הבכורה כדי לא מהני סילוק ומהאי טעמא לא מהני סילוק בנחלת אבותיו לסלק עצמו מן
החלק הפשוט שלו ,משום דחשוב כאילו כבר בא לידו ,משא''כ חלק הבכורה שיוכל לעשות עבודה דהויא דבר מצוה לכך לא עבר על לא תחמוד.
אבל יש לדחות :דדוקא לחמוד תורתו ומצוה של חבירו כשאין מחסר לחבירו מתנה קרייה רחמנא ,כך תירץ הקצות החושן חו''מ סימן רע''ח ס''ק י''ג
מותר לחמוד ,אבל מנא ידעינן אפילו היכא שמחסר כגון כאן שעשיו לא יוכל ג .הא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם זה בלא שבועה ,אבל אם נשבע
אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ,ולכן א''ש דעשיו נשבע כמו דכתיב דיעקב לעשות עבודה מנא ידעינן שנמי מותר לחמוד דבר מצוה של חבירו.
ובשו''ת בצל החכמה ח''ג סימן מ''ג נשאל בקהלה שלא הכינו לעצמם קמח שמורה אמר לעשיו השבעה לי כיום וישבע לו ,לכן מהני המכירה ,כך תירץ בטור על התורה
בשם אביו הרא''ש ,וכן משמע בשו''ת הרא''ש כלל ח' ס''ק י''ח ,וצ''ע לשיטה דבן נח אינו מוזהר על בל יחל
של פסח לצורך אפיית מצות מצוה בערב פסח ,רק להגאב''ד של הקהלה היה עיין הגהות רע''א ע''ז ה' ע''ב מה מהני השבועה עיין בנין דוד בפרשתן דהקשה כן.
קצת קמח כזה ,אחר גמר אפיית המצות נגשו מספר בע''ב אל הרב ובקשו אבל בשו''ת הריב''ש סימן שכ''ח כתב דלא מיסתבר שהרא''ש כתב סברא זו.
ממנו לתת להם מצות מצוה לצורך ליל הסדר ,האם עברו בני הקהלה לא ד .קודם מתן תורה היה מהני מכירה אף בדבר שלא בא לעולם ,והשבועה
היתה לרווחא דמילתא שלא יערער עשיו בדבר ,כי הכירו יעקב כזד יהיר תחמוד או דילמא בדבר מצוה ליכא איסור לא תחמוד.
ואיש זרוע לפיכך השביעו ,כך תירץ בשו''ת הריב''ש סימן שכ''ח.
ומסיק :שיש איסור לחמוד חפץ מצוה ומביא ראיה מהא דאיתא במכילתא
ובגליוני הש''ס מו''ק כ' ע''א תמה על זה :הא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לא
יתרו בפסוק לא תחמוד לא תחמוד בית ריעך כלל ועבדו ואמתו ושורו וחמורו ילפינן מקרא ,ועל כרחך דסברא היא ,ואם כן מדוע יש חילוק בין קודם מתן תורה
פרט וכל אשר לריעך חזר וכלל ,מה הפרט מפורש בדבר שהוא קונה ומקנה לאחר מתן תורה ,ולדעת האומרים נמוקי יוסף ב''מ ס''ו ע''ב דרישה חו''מ סימן ר''ט ס''ק ג' דטעמא
דדבר שלא בא לעולם הוא משום אסמכתא ,יש ליישב לפי מה שכתב הרא''ש כלל ח' אף הכלל מפורש בדבר שהוא קומה ומקנה ,ובפירוש מרכבת המשנה על
המכילתא כתב לאפוקי חימוד תורה דמה אני בחנם אף אתם בחנם ,וכן אות ט''ו דבדיני בני נח אסמכתא קניא ,ואולם דברי הרא''ש עצמם צריכים טעם ,דהא
מבואר בזוהר פרשת ויצא מבואר להדיא דדוקא לימוד התורה ממעטינן לפי שצריך דאסמכתא לא קניא ,סברא הוא ולא מקרא ,ואם כן ראוי שגם בדיני בני נח יהיה כן.
ובישועות מלכו נתן טעם מדוע קודם מתן תורה היה חל :משום דאמרו חז''ל ע''ז ג' ע''א
ללמדה בחנם ואינו בקונה ומקנה ,אבל ספר תורה תפילין ומזוזות אף שאינו דתנאי התנה הקב''ה עם מעשה בראשית אם יקבלו התורה מוטב ואם לאו יחזור
רק לצורך מצוה ,דומיא דלימוד התורה הרי הם בכלל לא תחמוד כל אשר העולם לתוהו ובהו ,א''כ קודם קבלת התורה כל הבריאה היה עוד כדבר שלא
לריעך כיון שהם בקונה ומקנה שאין צריך לתת בחנם עובר בלא תחמוד לכן בא לעולם ודבר שאינו קבוע דתלוי הכל בקבלת התורה ,לכן גם דבר שלא
אסור לחמוד המצוה ,וכן כיון שבחינוך כתב דחימוד הוא ענף גזל ,א''כ גזל בא לעולם הויא בר קנין ,יש עוד תרוץ ע''פ הספורנו דהקנין היה חליפין ויש שיטות
מצה נמי אסור ,א''כ הבכורה נמי היה אסור לחמוד ,עיין בשו''ת דברי יציב חו''מ דבחליפין מוכר אדם דבר שלא בא לעולם ,ויש עוד תרוץ דהירושה הויא דבר שבעולם,
והמוכר דבר שלא בא לעולם ביחד עם דבר שבא לעולם מהני המכירה. סימן ס''ה שהאריך בענין לא תחמוד בחפצי מצוה ,ועיין בשו''ת ארץ צבי ח''א סימן ד'.
האם יעקב אבינו רצה לצאת ממעי אמו כי עיקר התורה ע''י חבורה? האם יעקב אבינו למד בכמה בתי מדרשות בתקופה אחת?
בפרשתן ויתרוצצו הבנים בקרבה. בפרשתן כ''ה כ''ז ויעקב איש תם ישב אהלים
פירש רש''י כשהיתה עוברת אצל מדרשו של שם היה יעקב רץ ומפרכס לצאת וכשהיה ובראשונים נתקשו :מדוע כתוב ישב אהלים לשון רבים ,ותרצו בכמה אופנים
עוברת ליד בית עבודה זרה היה עשיו מפרכס לצאת. נראה לתרץ :כשאנו נמצאים בכזה מעמד אדיר שבחורים נבחנו על כל מסכת
יש להקשות :בשלמא עשיו רצה לצאת כדי לעבוד ע''ז ,אבל יעקב מדוע רצה לצאת הרי פסחים ,ואמר לי ידידי המנהל רוחני הגאון ישראל חיים שטרן שליט''א וכן
איתא בגמ' נדה ל' ע''ב תינוק במעי אמו מלאך מלמדו תורה ,וכי בעולם הזה ימצא מלמד האחראי על הבחינות ש''ב הגאון יעקב בינדר שליט''א שיש בחורים שחזרו על
יותר טוב ממלאך ,כך הקשה בבנין דוד בפרשתן ע''מ קל''א וכבר כתבנו על זה הרבה תירוצים. כל המסכתא עשר פעמים ,והגיעו לזה משום שלמדו לא רק בסדרי הישיבה ,אלא
נראה לתרץ :כשאנו נמצאים במעמד אדיר ,יסוד חבורת אברכים של קהילה קדושה גם לפנות בוקר לפני הישיבה ,בלילה ,בערבי שבתות ומועדים ,אפשר שלכן כתוב
קאמרנא בבית שמש ,שיעקב רצה ללמד שאין התורה נקנית אלא בחבורה ,או חברותא אהלים לשון רבים שיעקב לא למד רק בבית מדרש של הישיבה ,גם בשאר בתי
או מיתותא ,ובברכת החודש אומרים חבירים כל ישראל ע''י החבורות יבא הגאולה מדרשות בבוקר ובלילה ,והוא גם עשה סיום על פסחים שהרי זה היה ערב פסח.
מתוך דרשה בבית המדרש הגדול קאמרנא בבית שמש -יסוד חבורות האברכים מתוך דרשה בהיכל ישיבת צאנז בביתר עילית
מעמד האדיר סיום ובחינה על כל מסכת פסחים מעמד האדיר סיום ובחינה על כל מסכת פסחים
40
מדוע המברך ברהמ"ז בשמחת שבע ברכות ואח"כ מברך אף ברכה אחריתא ,נוהגין שמניח את האם יש איסור להספיד ב' אנשים יחד
כוס ז' הברכות ומברך בפה"ג על הכוס של ברהמ"ז וקשה דהרי אין מעבירין על המצוות. משום אין עושין מצות חבילות
מה ששאלתם מדוע המברך ברהמ"ז בשמחת שבע ברכות ואח"כ מברך אף ברכה אחריתא ,נוהגין מה ששאלתם האיך אברהם אבינו ע"ה הספיד ב' אנשים כאחד ,את אשתו ואת בתו בכל ביחד
שמניח את כוס ז' הברכות ומברך בפה"ג על כוס ברהמ"ז וקשה דהרי אין מעבירין על המצוות. כמו שכתב החתם סופר שלכן כתוב ויבא אברהם לספוד שרה ולבכתה כ' זעירא שהמשמעות
הרה''ג חיים שמואל אסטרייכר שליט''א אלעד היא לבתה שהספיד ביחד עם שרה גם את בתו בכל שמתה ,והרי קימ''ל סוטה ח' אין עושין מצות
נראה לתרץ לכאורה קשה ,מדוע אכן נוטלים כוס אחרת לז' הברכות -כנהוג וכמובא בשו"ע חבילות חבילות ותרצתם בכמה ופנים.
והנו"כ ,ואין מברכין אותן על כוס של ברהמ"ז שכבר אוחזים בה לברכה ,והא אין מעבירין על הגאון המפורסם רבי שמאי קהת גראס שליט''א חבר הבד''צ קהילת מחזיקי הדת ,אהבת תורה,
המצוות ,אלא דהא פשיטא שטעם הדבר משום שאין עושין מצוות חבילות חבילות ומשום כך בית הוראה דישיבת מיר ,לשכת הפוסקים ביתר עילית ,אוצר הפוסקים סווראן
אין זה זלזול בכוס של ברהמ"ז כאשר מניחים אותה ונוטלין את הכוס השנייה לז' הברכות, נראה להעיר ,כדי לחסוך עגמת נפש ,דאם יספידו בזה אחר יהיה ספק מי מספידים קודם מי
אולם בברכת בפה"ג דשייכא גם על כוס ברהמ"ז שוב אין שייך אין עושים מצוות חבילות חשוב טפי ,ועוד שמא ירבה בשבחו באחד טפי מהשני ,ויהיה להשני חלישת הדעת ,וגם כן משום
והדרא חובת אין מעבירין על המצוות שהיתה מלכתחילה ולכן שבים ומברכים בפה"ג על כוס טירחא דציבורא להטריחם פעמיים בהספד ,ובהספד השני לא יבא כל כך אנשים כמו בהספד
של ברהמ"ז ,ולפ"ז אפשר לתרץ נמי מה שהערתם מדוע מזמרין בברכה אחריתא והבאתם מה הראשון ,אבל אם מספידים שניהם ביחד אין כל הני חששות.
שענה לכם מרן שליט''א וכן יש להוסיף ולהקשות מדוע נקרא שמה באופן מיוחד "ברכה הרה''ג רבי יעקב שמשון בראנדסדארפער שליט''א טבריה
אחריתא" ,וכי משום שאחרונה היא יש בה קדושה יתירה ,אולם להנ"ל אפשר שעושים היכר נראה להעיר ,דיש לדון אם גדר מצות הספד להרבות בשבחו של מת ,א"כ אי"ז מתקיים
מיוחד שברכה זו מסיימת את שאר ברכות הנישואין ולכן שוב חוזרת בפה"ג לכוס הראשונה בבת אחת ,שהרי יכול לדבר תחילה בשבחו של ראשון ואח"כ לדבר בשבחו של שני ,אבל אם
משום אין מעבירין על המצוות דמעיקרא ,ואפשר עוד שלכן מוזגים את ב' הכוסות עוד קודם עיקר מצות הספד להרבות בכי'ה אצל העם הנאספים א"כ בכה"ג הוי שפיר מצוות חבילות,
ברהמ"ז ,דלבד הטעם המובא בפוסקים שתחול הברכה על ב' הכוסות ,בעינן עוד שלא יצטרכו שהרי העם בוכים על ב' אנשים יחד ,ועי' סנהדרין מז א' ובשו"ע יו"ד סי' שד"מ אכן י"ל עפ"י מש"כ
למזוג אחר ברהמ"ז את הכוס לז' הברכות בעסק גדול ויהא בזה משום בושתה של כוס ברהמ"ז, האור שמח טומאת צרעת פי"א ה"ו בדעת הרמב"ם דכל איסור עשיית מצוות חבילות היינו דוקא
אולם כאשר הכוס הב' כבר מזוגה ועומדת הרי שיש רק לנוטלה משום אין עושים מצוות חבילות כאשר החובה מוטלת עליו ואינו יכול לקיים בשליחות אדם אחר ,דאז נראה עליו כמשא אם
והויא יותר נמי לכבוד הכוס א'. עושהו חבילות ,וכ"מ קצת במג"א סימן קמ''ז סקי"א ולפי"ז י"ל כיון שחובת הספד אינו מוטל על
האם בזמננו יש היתר לא להשתתף בסעודת ברית אף כשבעל הברית הזמין אותו אדם מסוים שיכול להתקיים ע"י ספדן אחר ,לכן לא שייך בזה הכלל שאין עושין מצוות חבילות.
מה שדנתם בשם הפוסקים בהא דקימ''ל רמ"א יו"ד סי' רס"ה סעיף י"ב ,ומקורו בגמ' פסחים קי''ד ע''א דמי
שאינו אוכל בסעודת מילה הויא כמנודה לשמים ,האם בזמננו יש להקל בזה. האם לחתן מותר לבקש מאביו שילווה אותו ויהא השומר שלו
הרה''ג רבי יעקב שלמה שיינברגר שליט''א אלעד מח"ס במשנת הרב על שו"ע הרב הל' רבית מה שדנתם האם מותר לבן לבקש מאביו שיעשה לו שליחות כיון דמבואר בגמ' קידושין דף מ"ה דלא
יש עוד מליצת זכות כשמזמינים לסעודת ברית ,מהגה"צ אב"ד קוזיגלוב בספרו שו"ת ארץ צבי חציף אינש לשווי לאבוה שליח
ח"ב עמ' תז .וזה תוכן דבריו בענין הא דאמרו פסחים קי''ג הקרוי לסעודת מצוה ואינו הולך ,הוי מנודה הגאון רבי יחזקאל אהרן שוורץ שליט''א רב קהל חסידים הר יונה ומו''צ במערב ב''ב ,הערה זו לעילוי
לשמים ,נראה לענ"ד לימוד זכות ,דאם מזמינין קודם עשיית המצוה ,עדיין לא חל שם סעודת נשמת אבי הגה''צ חיים יעקב מנחם בן הרב עזריאל ז''ל}
מצוה עליו ,ואין הזימון חשוב זימון לסעודת מצוה ,כיון דבשעת זימון עדיין אין שם סעודת נראה להעיר ,דבספרי 'האירוסין והנישואין השלם' מהדו"ח דנתי אם החתן שאסור לו ללכת בלי
מצוה עליו ,כגון המזמין את חבירו על סעודת ברית מילה ,בשעה שהשמש מזמינו ,עדיין לא שומר מותר לבקש מאביו שיהא שומר שלו דהיינו שמבקש מאביו שיבוא ללותו מביתו לבית
נימול הילד ,ואם כן עתה אין חל עדיין חיוב סעודה עד אחר המילה ,ולא שייך דין זה של 'נידוי' הכנסת .וכתבתי שם דאף דהוי דבר מצוה מ"מ הרי מצינו דאף לדבר מצוה אסור לבן לבקש
רק לגבי המזמין את חבירו אחר המילה קודם הסעודה ,דאז כבר שם סעודת מצוה עליו מאביו שהרי בגמ' קידושין דף מ"ה איירי מקדושין ונישואין דהוי מצוה ומ"מ איתא שם דהוי חוצפה
מדוע אין מקדימין את הברית מילה לפני התפילה ומדוע אברהם מל עצמו רק בחצות שיבקש הבן מהאב שיקדש לו אשה ושם הוא חדוש יותר שאף שהוא מצוה שמוטל על האב
מה שדנתם בגליון שיצא לרגל שמחת בית בעלזא בעניין זריזין מקדימין בברית מילה מדוע אין להשיא את בנו מ"מ הבן אסור לשלוח את אביו כשליח שיקדש לו אשה והבאתי שם משו"ת
מקדימין את הברית לפני התפילה ,ומדוע אברהם אבינו מל עצמו רק בחצות היום ,הרי זריזין תורה לשמה סי' רס"ח שאסור לבן לבקש מאביו לעשר לו מאכל וכתב אף דהוי דבר מצוה
מקדימין למצוות ומוכיח זאת מהא דקידושין הנ"ל עיי"ש .ומה שראיתי להביא מהגאון רבי יצחק זלברשטיין
הרה''ג רבי יצחק יעקב גוטליב שליט''א מח"ס 'עקבות יצחק' ביתר עילית שליט"א שכתב להתיר לבן לבקש מאביו שיבוא ללותו כשומר כיון שמוטל על האב להשיאו
נראה לציין 'דהחידושי הרי"ם' זיע"א כותב דבמצות ברית כתוב 'בעצם היום הזה' ,דזהו לבטא נכלל בזה גם ענין הלויה לשמירה עכת"ד לענ"ד תמוה מאד דלפום ריהטא תרי מילי נינהו ועוד
שעדיף בעיצומו של יום ברוב עם יותר מעניין ההשכמה 'ובעניין מה שדנתם בענין האם מותר תמוהב שאף אם זה בכלל נישואין מ"מ הרי גם בנישואין גופיה מבואר שאסור לבן לשלוח את
לתת סנדקאות כמה פעמים לרבנים ,יצויין 'דהשפת אמת' זיע"א כותב דהרי איתא במס' יומא אביו וצע"ג .מלבד אם האב מציע מעצמו שרוצה לבוא ללותו דבזה יש לדון דקיל יותר ונראה
שהכה"ג היה מקטיר בכל שבעת הימים ,ויש לבאר דזהו משום 'גדלהו משל אחיו' שיהיה עשיר דגם זה אינו חלק לגמרי וכמו שהבאת בגליון שמרן הקהלות יעקב זצ"ל אמר לבנו שנענש אף
כהנה וכהנה ,וא"כ ה"ה לרבנים וכד'. שהוא הציע שיקח את הגהותיו על הספרים לדפוס מ"מ לא היית צריך להסכים לשלוח על ידי
הרה''ג גדליה מרדכי שטרן שליט''א ירושלים אף שמדובר שם גם בכעין דבר מצוה והוא הוצאת ספרים.
נראה להעיר על אברהם אבינו שקיים בעקידה וישכם בבוקר ,עשה הברית בעצם היום בחצות,
אומר הערוך השולחן שהגרים ובעלי תשובה ישנו מאוחר ולא רצה שיפסידו האירוע ! ,וכדברי מדוע בגלל שהיו אברהם זקן בא בימים בירך הקב''ה את אברהם בכל
המנחת אשר שי"א שזריזין ומקדימין להזדמנות הראשונה לעשות בהידור ( כגון ברוב עם) וכך מה שהקשתם בשם ק''ז מרן הכתב סופר על מה שכתוב בפרשת חיי שרה ואברהם זקן בא
אמר הדברי יואל זצ"ל לר' י .ב .סולובייצ'יק זצ"ל ע"פ שמועה מ 1נאמנים. בימים וה' ברך את אברהם בכל ,דיש להקשות מה קשור בגלל שהיה זקן בירכו הקב''ה בכל,
והבאתם כמה תירוצים.
גרוש או אלמן שיש לו ילדים לחתן למי צריך לחפש שידוך קודם לו או לבנו
מה שהבאתם המדרש רבה פרשת חיי שרה פ' ט"ו שאומר שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן הרה''ג משולם יששכר סופר שליט''א ירושלים
מתחלה ,והקשתם ממה שמבואר בתוספתא בכורות שאם הוא לישא ובנו לישא ,הוא קודם נראה להעיר ,דבכתב סופר על התורה יש עוד תירוץ נפלא ע"פ דברי החת"ס על הפסוק והותירך
לבנו. ה' לטובה בפרי בטנך ,וכו' למי שהשלים נפשו טוב לו קורת רוח של עה"ב מ"מ משאירו ה'
הרה''ג יעקב ישראל מייזנער שליט''א לונדון בעולם הזה כדי שילמד לבניו וישלים אותם וגו' ...והיינו ואברהם זקן בא בימים בל תאמר כי
נראה לתרץ שמה שמבואר בתוספתא שהוא קודם לבנו לנישואין מיירי ששניהם כבר ארוסים לא השלים נפשו עד שהוצרך לזקנה ושיבה ,אלא כדי לגדל בנו ולהדריכו אחריו והיינו וה' בירך
שאז האב קודם לבן והוא משום כבוד אב ,א"נ משום דמצוה דגופיה עדיף. את אברהם בכל בבן לכן ההאריך ימים וע"י בן היה לו בכל כי ברא מזכה אבא וכל המניח בן
כמותו כאלו לא מת ואפשר שיעסוק בתורה ומעש"ט בעה"ז ונם קורת רוח בעו"ב יחד כשבנו
איך שלח יצחק אביו לקדש לו אשה הרי קימ"ל לא חציף איניש לשוייה לאבוה שליח חי עי"ש
מה שהקשתם בשם הפנים יפות איך היה מותר ליצחק לשלוח אביו לקדש לו אשה הרי קימ"ל הרה''ג חיים בן הגאון אריה וייס שליט''א ברכפלד
דלא חציף איניש לשוייה לאבוה שליח נראה להעיר ,דהרה''ק רבי שמעון מיערוסלוב זי''ע ביאר בדרך הפוך שבגלל שה' ברך את אברהם
הגאון מתתיהו ישראל הורוויטץ שליט''א לייקווד מחבר ספר "אוצרות הים" על מסכת ברכות ראש כולל בעיירת דיל בכל ,לכן היה זקן והאריך ימים ,וכך ביאר הכתוב כמין חומר ואברהם זקן בא בימים ,והטעם
נראה להעיר ,דהאילת השחר כתב בקידושין דאף דמבואר דלא חציף איניש לשוייה לאבוה לזה הוא כי וה' ברך את אברהם בכל היינו שכל מה שאירע עמו היה אצלו ברכה ,וקיבל על
שליח ,מ"מ היינו דוקא בבן דיכול לקדש בעצמו ,אבל אשה דכל כבודה בת מלך פנימה דאין עצמו כל גזירת שמים באהבה ובשביעות רצון לכן האריך ימים ,דכשאדם מהרהר ושואל על מה
דרכה לילך החוצה דרכה לעשות לאביה שליח .ואולי י"ל דכיון דיצחק לא היה יכול לצאת לחו"ל עשה ה' ככה אזי יתכן שירצו להסביר לו מן השמים שהצור תמים פעלו ,ולכן יזמינו אותו לעלות
הרי זה דומה לאשה ויכול לשוייה לאביו שליח .וי"ל עוד עפ"י מה שראיתי בס' ישא ברכה השמימה לשמוע את ההסברים בפרוטרוט ,משא''כ המאמין ומקבל גזירת שמים באהבה אינו
בקידושין דהלא חציף הוא רק לקדש אשה פרטי ,אבל לקדש לכל הבא ליכא חוצפה. זקוק לעלות השמימה טרם זמנו לכן הוא מאריך ימים.
גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו גליון זה נודב ע''י ידידינו
מגדולי מרביצי התורה הרה''ג רבי נחמן שמעון לנדסמן שליט''א בית שמש
הרב החסיד יצחק ברלינגר שליט''א
הגאון רבי שמואל אריה שפירא שליט''א מח''ס נשיח בחוקיך
בני ברק ר''מ ביהמ''ד קרית צאנז נתניה לרגל שמחת הולדת בתו במז''ט
לעילוי נשמת אביו לעילוי נשמת אביו משרידי דור דעה וברכת מזל טוב לאביו
הרב נפתלי ז''ל בן הרב אהרן ז''ל הרב החסיד יוסף ז''ל ידידינו הרה''ג מנחם לנדסמן שליט''א
נ.ל.ב.ע ב' כסליו תשס''ב בן הרב חיים שפירא ז''ל ולחמיו ידידינו הגה''צ אברהם צבי קלוגר שליט''א
נ.ל.ב.ע ב' כסליו תש''ע גאב''ד נזר ישראל
ת.נ.צ.ב.ה ת.נ.צ.ב.ה יהא רעוא שבזכות זיכוי רבבות יזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו
גליון זה נודב ע''י ידידינו שלוחא דרבנן ברכת מזל טוב לגיסינו היקרים
האברכים כמדרשם -חריפים ובקיאים טובא -יראתם קודמת לחכמתם
הרב יעקב שמעון שר שליט''א קרית צאנז נתניה
נזר עסקנים בחצר הקודש צאנז
הרה''ג שלמה גולדמן שליט''א הרה''ג שלום הורביץ שליט''א
פילפח במעונם במז''ט שמחת הולדת הבת – והבן
מנחםהשרויה
לרגל השמחה
לעילוי נשמת אמו האשה החשובה וברכת מזל טוב למו''ח בעל המעדני אשר שליט''א
מרת רויזא בת הרב חיים שרגא פאוויל ע''ה יהא רעוא שיזכו לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם – ויגדלם לתורה ולחופה ולמעש''ט
נפטרה י' כסליו תשע''ד המברכים הגיסים
ת.נ.צ.ב.ה הרה''ג חיים בארד שליט''א הרה''ג יעקב מנחם מענדל הופמאן שליט''א
תגובות והערות לגליון -וכן תרומות לזיכוי רבבות אפשר להתקשר למחבר 0333255350או בדוא''ל 3166560@gmail.com
41
פרשת
תולדות
תשפ"ז
אל תרד מצרימה (דאז פסקה פעולה זו ,וק"ל) ויל"פ האנשים ,והגיעו הדברים ליצחק ,וע"כ חפץ ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי
הדברים בטיב ,בהקדם פירוש הרשב"ם כאן, יצחק רדת למצרים-כדרך אביו ,כ"ה סידרת אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה,
וז"ל ,מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי הרמב"ן לענ"ד ,בקיצור ,תחלה כתב הרמב"ן, וירא אליו ה' וכו' ,גור בארץ הזאת וכו' (בראשית כ"ו ,א' ב' ג').
אברהם ,לא הוצרך פסוק זה ,אלא להודיעך, ד"רעב הראשון" דקרא ,חידושא אשמעינן וכתב על זה הרמב"ן ,א) מלבד הרעב הראשון
שכשם שאברהם אביו היה הולך בשביל הרעב, ("ראשון בעולם" ,לעיל העתקה-אות א') אח"כ כתב אשר היה בימי אברהם ,אולי לא היה רעב בעולם,
למצרים" ,כך יצחק היה יורד למצרים דרך הרמב"ן ,דהאי חידושא גרמה" ,שיספרו ממנה עד ימי אברהם (פרקי דרבי אליעזר ,פרק כ"ו) ועל כן
ארץ פלשתים" ,דרך קצרה ,כדכתיב (שמות אנשי הדור" (לעיל העתקה ,אות ב') וע"כ רצה יצחק ימנה הכתוב ממנו ,כי מה צורך להזכיר זה ,ב)
י"ג ,י"ז) ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים לרדת למצרים (לעיל העתקה ,אות ג') וע"ע אות והנכון בעיני ,כי זה להגיד ,כי היו זוכרים אותו-
כי קרוב הוא ,ולכך אמר לו הקב"ה ,אל תרד הבאה ,וק"ל. הרעב הראשון ,ומספרים עליו ,שבעבורו ירד
מצרימה ,לפי שיודע הקב"ה שהיה יורד ב) כתב הרמב"ן עוד ,כי זה להגיד ,כי היו אברהם למצרים ,ושם עשה לו השם ,כבוד גדול,
למצרים ,ע"כ ,מבואר מזה ,כי יצחק בהליכתו זוכרים הרעב הראשון" ,ומספרים עליו- ג) ולכן ,היה יצחק חפץ ללכת בדרך אבותיו ,לירד
לאבימלך ,היה הוא כבר "בדרך הליכתו שבעבורו ירד אברהם למצרים"" ,ולכן" ,היה שם ,עד שנאמר לו ,אל תרד מצרימה ,ד) וטעם
למצרים"" ,וכבר החזיק בדרך" ,ואז נגלה אליו יצחק חפץ ללכת בדרך אבותיו ,לירד שם ,עד המניעה ,אמרו רבותינו (בראשית פ"ד ,ג') אתה עולה
הקב"ה ואמר לו ,אל תרד מצרימה ,והרי אתי שנאמר לו-אל תרד מצרימה ,ע"כ (כנ"ל העתקה, תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך ,ה) ולדעתי,
שפיר מאד בזה ,לישנא דרמב"ן דידן ,במש"כ אות ב' ג') נראה מזה דעת הרמב"ן ,דסיפור אנשי נכלל עוד בענין רמיזה בעתיד ,כי גלות אברהם
(ולכן היה יצחק חפץ ללכת בדרך אבותיו" ,לירד שם") המקום דאאע"ה ירד למצרים בשנת הבצורת, אל מצרים מפני הרעב ,רמז שיגלו בניו שם,
-עד-שנאמר לו אל תרד מצרימה ("עד" שנאמר "היא היא שגרמה ליצחק" ,שיהא בדעתו גם ולכתו (של אברהם אבינו) אל אבימלך לא היה גלות,
לו ,ירד-בהליכתו -למצרים ,ומשנאמר לו" ,אל תרד מצרימה", הוא לעשות כן-כמו שעשה אביו (כן יוצא מדברי כי שם היה יושב ברצונו ו) אבל ירידתו של יצחק
פסקה) אולי יש להעמיס דברי הרשב"ם אלו ,גם הרמב"ן-דלעיל" ,כי זה להגיד וכו' ומספרים עליו שבעבורו שם מפני הרעב ,ירמוז לגלות ,כי גלה ממקומו
בדברי הרמב"ן בהמשך הקרא ,ובזה"ל ,וטעם ירד אברהם למצרים"" ,ולכן" היה יצחק חפץ" וכו' ,עיין) בעל כרחו ,והלך אל ארץ אחרת ,והנה היה גלותו
וילך יצחק אל אבימלך ,כי היה בדעתו לרדת והביאור בזה צ"ל ,דמנין ידע יצחק שאביו ממקומו ,אל ארץ פלשתים שהוא ארץ מגורי
מצרימה ,והלך אל אבימלך בעל ברית אברהם, ירד למצרים בשנת הבצורת (על דרך הפשט-קא אביו ,וירמוז ,לגלות בבל ,שהיא מקום מגורי
אולי ייטיב עמו בימי הבצורת "ולא יצטרך עסקינן) וע"כ דמסיפור אנשי המקום מזה-באה אבותם ,שהיו בעיר כשדים וכו'.
לירד למצרים" עיי"ש ,והפי' בזה י"ל-כמו לו ידיעה זו ,ומש"כ הרמב"ן עוד" ,ושם עשה א) מה שכתב הרמב"ן בתחלת הדברים
שכתב הרשב"ם" ,שכבר החזיק יצחק בדרך- לו השם כבוד גדול" (כדלעיל העתקה ,אות ב') צ"ב, (העתקה ,אות א') אולי לא היה רעב עד ימי
למצרים" ,ואם ייטיב עמו אבימלך (כנ"ל ,רשב"ם) שייכות דב"ז ,לחפצו של יצחק רדת מצרימה, אברהם ,ועל כן ימנה הכתוב ממנה" ,כי מה
"לא יצטרך-להמשיך-לירד למצרים" ,ויש נראה הכונה בזה ,עפי"ד הרמב"ן בפרשת לך, צורך להזכיר זה" ,ע"כ ,מובן הפשוט ברמב"ן,
לדחות ,כמובן ,וק"ל. על הקרא דשם ,ויהי רעב בארץ (בראשית י"ב ,י') דהקשה לו ,מה משמיענו הכתוב כאן ,כי
ד) כתב הרמב"ן בהמשך ,בזה"ל ,וטעם וז"ל ,ודע ,כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בימי אברהם היה "הרעב הראשון" ,ועד אז
המניעה ,אמרו רבותינו (בראשית פ"ד ,ג') אתה בשגגה" ,שהביא אשתו הצדקת במכשול עון" לא היתה רעב בעולם (כן פי' גם מפרשי דברי הרמב"ן
עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך, (שתאמר אחותי היא ,עיי"ש בפרשה) מפני פחדו פן ז"ל ,דרצון הרמב"ן לבאר זה בכאן ,מה דקאמר קרא" ,מלבד
ולדעתי" ,נכלל עוד בענין" ,רמיזה בעתיד (וכו') יהרגוהו וכו' ,עיי"ש ,לפי זה תקשה על יצחק, הרעב הראשון" אשר היה בימי אברהם) אבל יקשה ע"ז,
אבל ירידתו של יצחק שם (לגרר) מפני הרעב, איך רצה יצחק לרדת למצרים ,הרי גם יצחק דהדק"ל ,ה"ה קושיית הרמב"ן שהתחיל בו" ,כי
"ירמוז לגלות" וכו' (ראה לעיל ,העתקה אות ד'-ה') בהאי פחדא יתיב ,על זה קאמר הרמב"ן ז"ל, מה צורך להזכיר זה" (כנ"ל ,דבריו ז"ל) ר"ל ,אף
דברי הרמב"ן אלו ,צריכין ביאור (לדעתי ,עכ"פ) כי גם זאת שמע יצחק (ע"י סיפור האנשים ,כנ"ל דהכתוב משמיענו זאת (דבימי אברהם היה "הרעב
דאחר דהביא הרמב"ן-תחלה ,דברי רבותינו העתקה-אות ב') שעשו לו-לאביו ,כבוד גדול, הראשון") על מה מקומו דהשמעה זו" ,במקום
ז"ל במדרש ("בטעם המניעה" ,כדלעיל לשון הרמב"ן) וע"כ לא פחד מזה עוד-יצחק ,בשידעו שם הזה" (ברעב-דיצחק) ברעב הראשון-דאברהם
דיצחק עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי במצרים ,כי אביו הוא שעשו לו הכבוד הגדול- אבינו-מקומו ,ד"רעב זה ראשון הוא בעולם",
לך ,איך מתיישב "טעם זה" עם מה שכתב הנזכר ,יניחו אותו לנפשו ,וא"ש ,דבר זה-גם ונראה ,כי דברי הרמב"ן כאן מתפרשים ,מילי
הרמב"ן אח"כ ,ולדעתי ,נכלל "-עוד בענין- אות הקדום ,דרך הפשט הוא ברמב"ן (לענ"ד) לא מילי ,תחלה כתב הרמב"ן ,דקרא דילן -מלבד
רמיזה בעתיד" (והפי' בזה ,דירידת יצחק לגרר ,סימן ראינו שיפרשוה ,אולי מקום הניחו לי להתגדר "הרעב הראשון" ,אשמעינן חידושא ,דרעב
"ורמיזה על העתיד" ,לבניו של יצחק-ש'יגלו וכו' ,ראה בזה. דאאע"ה" ,רעב הראשון בעולם היא"" ,כי מה
לעיל העתקה אות ו') דאם יש כאן "טעם" לאיסור ג) כתב הרמב"ן בהמשך ,ולכן היה יצחק צורך להזכיר זה" (כנ"ל לשון הרמב"ן) והפי' בזה,
דיצחק-ביציאה לחו"ל (שהוא "עולה תמימה" ,כדברי חפץ ללכת בדרך אבותיו ,לירד שם- ,עד- כי מה צורך שהכתוב יזכיר "דבר כזה-כלל
חז"ל-שהביא הרמב"ן) וגלל כן "הוצרך לילך לארץ שנאמר לו ,אל תרד מצרימה (כנ"ל העתקה ,אות וכלל" ,דרעב אברהם "ראשון הוא" ,וע"כ
פלשתים" ,אין כאן "רמיזה על העתיד" ,ואם ג') האי לישנא "עד" שנאמר לו (אל תרד מצרימה, דמשמיענו קרא בזה ,חידושא ,דרעב דאברהם
יש כאן" ,רמיזא על העתיד-בהגלות יצחק כנ"ל) צ"ב ,דמזה נראה ,דלא היה כאן ,רק "ראשון בעולם" היתה ,ותקשי על זה עדיין,
לגרר" ,בטלה (לכאורה) טעם הקדום-דאיסור "מחשבה חולפת" ,בדעתו של יצחק-לרדת כי מה צורך להזכירו "כאן-במקום הזה" (כנ"ל,
דיצחק ביציאה לחו"ל"-דעולה תמימה הוא" למצרים ,כי אם "פעולה ממשית" מצד יצחק- הקושיא) ע"ז קאמר הרמב"ן אח"כ ,דחידושא דא
(אחרי ד"ירידת יצחק לגרר" ,נסתבבה" ,לרמז" על העתיד, לירד למצרים" ,עד" שנאמר לו (מפי הקב"ה) (דרעב אברהם אבינו" ,ראשון בעולם היתה") סיפרו בה
42
אמר ,ידוע תדע ,כי גר יהיה זרעך בעבדות בארץ אשר אומר אליך"-שכון כל ימיך בארץ שאומר אליך כנ"ל) ורבינו הרמב"ן דייק בלישנא ,אחר
ועינוי ,עד קץ ארבע מאות שנה מן היום הזה בכל פעם ופעם-על פי ה' תסע ועל פי ה' תחנה" ,כדלעיל, דהביא דברי רבותינו (בטעם מניעת יצחק לצאת
(דברית בין הבתרים ,עיי"ש ברמב"ן פי' בקרא הנ"ל ,כי א"א ואם "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה ,מוקדם" (כדרך לחו"ל-אתה עולה תמימה ,כנ"ל) וכתב ,ולדעתי-"-
להעתיק ולהביא הכל) ואם כן (לדברי הראב"ע) הודיעו הרמב"ן-השני) ה"ה מה דכתיב ,גור בארץ הזאת"-בארץ כנען נכלל עוד -רמיזה בעתיד" (ע"כ) לשון זה מורה
(הקב"ה ,לאאע"ה) קץ הגאולה" ,ולא הודיעו (הקב"ה, וכו' ,כי אני מצוך -עתה -שלא תצא ממנה לעולם" ,כנ"ל היטב ,דדעת רבותינו (דיצחק "עולה תמימה הוא" וכו',
לאברהם אבינו) כמה ימי הגלות" וכו' ,עכ"ד דברי הרמב"ן ,ראה עוה"פ) לפי זה יקשה ,למה לן שהביא רמב"ן מקדם ,כמשנ"ת) גם הוספת הרמב"ן
(מלבד מה שהוספנו קצת ביאור-בתוה"ד ,בסוגריים) דברי קרא (ראשית קרא ,הנ"ל) וירא אליו ה' ויאמר" ,אל אח"כ (דהליכת יצחק לגרר"-רמיזה על העתיד") שניהם
הרמב"ן בקושייתו זה על הראב"ע ,מבוארים, תרד מצרימה" ,אחרי דכתיבא אח"כ ,דיצחק יש להם מקום" ,ביחד" ,והרי זה צ"ב ,עוד יש
דלהראב"ע בביאור הך קרא ("ארבע מאות שנה") לא הורשה לצאת לחו"ל (שכון בארץ אשר אומר לדייק בלישנא דרמב"ן ,במש"כ ,ולדעתי,
הודיע הקב"ה לאאע"ה ,רק "קץ הגאולה", אליך ,שכון כל ימיך בארץ "שאומר אליך בכל פעם ופעם- "נכלל עוד בענין" ,רמיזה בעתיד (ע"כ ,ראה לעיל
לא "ימי הגלות" (דכתיב בקרא "כי גר יהי' זרעך", על פי ה' תסע ועל פי ה' תחנה"-כנ"ל פי' א' דרמב"ן דלעיל, העתקה אות ה') דהול"ל למיכתב (בקושיא אנו עסוקים,
ראה רמב"ן הנ"ל ,בשלימותה ,ותראה כי זה כונת הקושיא) גור בארץ הזאת" -וגור עתה בארץ הזאת-בארץ כנען אשר כמובן) ולדעתי" ,יש כאן רמיזה בעתיד" ,האי
קראו רמב"ן" ,כי "גר" יהיה זרעך" ,גלות", תכלול עמים רבים וארצות רבות-כי אני מצוך עתה שלא תצא לישנא- ,נכלל עוד -בענין ("רמיזה בעתיד") צ"ב,
ומזה ,דדעתו ז"ל ,ד"גרות" ("דארבע מאות שנה") ממנה לעולם" ,לפי פירוש הב' דרמב"ן הנ"ל ,הרי אלו ציווים לענ"ד.
"גלות" הוא ,וע"ז תקשי ,דברי הרמב"ן דידן, ברורים) וע"כ כתב הרמב"ן (כנ"ל ,אות הקדום) דהך (במאמר נפרד ,האמת ניתן להאמר ,דהרמב"ן לדידיה ס"ל-
דלכת אברהם אל אבימלך (אל ארץ פלשתים) לא קרא"-אל תרד מצרימה"" ,רמיזא אלעתיד",
דיצחק לא הורשה לו לצאת לחו"ל ,מטעם אחר (לא משום
איקרי "גלות" (כיון דהלך לשם מרצונו ,כנ"ל) והרי "אגלות דלעתיד" (באופן ,ד"רמיזה על העתיד" ,אינה,
דיצחק "עולה תמימה הוא" ,כנ"ל מדרש) נביא בזה ,דברי
ימי "גרות-גלות" נחשבין מלידת יצחק ,ומקרא מ"עצם ירידת יצחק לגרר ,ולא יצא לחו"ל"-דז"א ,דיצחק
הרמב"ן ז"ל בפרשת חיי שרה על הקרא-וה' ברך את אברהם
דלאחר לידת יצחק"-ויגר אברהם בארץ עולה תמימה הוא ,ובלא"ה אסור לו לצאת ,כמוש"כ הרמב"ן
בכל (בראשית כ"ד ,א') וז"ל-באה"ד ,ולרבותינו בזה ענין נפלא,
פלשתים" ימים רבים (כנ"ל ,פירש"י). מקדם-כדלעיל העתקה אות ד') ואתי שפיר בזה גם
אמרו (בבא בתרא ט"ז ,ע"ב) וה' ברך את אברהם בכל ,רבי
לישנא דרמב"ן ,ולדעתי -נכלל עוד -בענין,
ז) ביתר תקשה ,דברי הרמב"ן ריש פרשת מאיר אומר-שלא היתה לו בת לאברהם ,וזו לו לברכה ,כי לא
רמיזה בעתיד (כנ"ל-לשון הרמב"ן ,העתקה-אות ד')
חיי שרה (בראשית כ"ג ,ב') כתוב לאמר ,והנראה היה יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים ,ואם ישלחנה לארצו,
"דמכפילות הדיבור-קאתינן עלה" (א"-אל תרד
בעקידה ,שהיתה הצואה בבאר שבע (א"ה ,נחלק גם כן תעבוד שם עבודה זרה כמותם ,כי האשה ברשות בעלה,
מצרימה" ,ב"-שכון בארץ אשר אומר אליך ,גור בארץ הזאת",
שם הרמב"ן ("על דרך הפשט") על דעת רבותינו ,דציווי "ואברהם לא יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה חוצה לארץ"
לב' הפי' דרמב"ן-כל דרך כדאית ליה ,הרי יש כאן "כפילות
דעקידה בחברון היתה ,עיי"ש) כי שם היה דר ,ושם באמירה-שלא לרדת למצרים" ודו"ק) ע"כ ס"ל לרמב"ן,
וכו' (ע"כ) מבואר מדברי רבינו ז"ל" ,דזרע הכשר משרה ,לא
חזר ,כי כן כתוב בתחילה (בראשית כ"א ,ל"ג) יחפוץ אברהם שיצאו חוצה לארץ" ,הרי זה אור חדש ,דלא רק
ד-נכלל בזה -עוד ענין" ,רמיזת הגלות-
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א-ל דעתיד""-לבבל מקום מגורי אבותם" ,ראה
יצחק-בן הנעקד ,לא הורשה לצאת לחו"ל" ,דעולה תמימה הוא"
עולם ,ואמר (שם) ויגר אברהם בארץ פלשתים לעיל-העתקה אות ו' (אבל ודאי" ,יצחק לדידיה-
(להדגיש ,כי דבר זה לא היה ליצחק "כלאו ואיסורא" ,כדלעיל
ימים רבים" ,והוא גרותו" בבאר שבע ,שהוא עצמו" ,לא הורשה לו לצאת לחו"ל-על "דעולה תמימה הוא",
לשון רש"י-והרמב"ן ,אתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ "כדאי
בארץ פלשתים וכו' ,עיי"ש ,קרא ליה הרמב"ן וכמש"כ הרמב"ן-העתקה אות ד') זה נ"ל כונת אמיתית לך" ,לשון זה ברור ,דאין כאן איסורא ממש ,וק"ל) לפי"ד
ישיבת אאע"ה ,בבאר שבע( ,בארץ פלשתים ,כנ"ל) ברמב"ן ,טרחנו בכל היכולת לבאר ולהבהיר הרמב"ן אלו ,עלה בידינו יישוב נכון על הקרא דשם בפרשת
"גרות" ("גרותו" ,כנ"ל לשונו) הרי דגם ישיבת הדברים ,עיינו בזה. חיי שרה ,ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וכו' ,רק את בני
אברהם אבינו "בארץ פלשתים"" ,גרות" היה לא תשב שמה (בראשית כ"ד ,ח') ופירש"י בשם חז"ל ,רק מיעוט
ו) כתב הרמב"ן ,ולכתו (של אברהם אבינו) אל הוא ,בני אינו חוזר ,אבל יעקב בן בני סופו לחזור (ב"ר נ"ט ,י')
("גרות-גלות חדא הוא ,לדעת הרמב"ן כנ"ל אות הקדום)
אבימלך "לא היה גלות ,כי שם היה יושב
והרי לפנינו ברמב"ן דלא הי' זה "גלות" ע"כ ,ואם הטעם דיצחק לא הורשה לצאת לחו"ל" ,רק" ,משום
ברצונו" (ע"כ ,ראה לעיל העתקה-אות ד') דברי רבינו
(הליכתו-של אאע"ה לאבימלך-בפלשתים) כיון דהלך דעולה תמימה הוא ,למה הוצרך האי מיעוטא ("רק" את בני,
הגדול הרמב"ן בזה ,דהליכת אברהם אבינו
לשם "מרצונו" ,קושיא זו הנה באמתחתי הרבה אל אבימלך-בארץ פלשתים ("ארץ לא להם" ,ראה
כנ"ל ברש"י) הרי יעקב (דלאו "עולה תמימה" הוא) לאו בכלל
זמן-ולא מצאנו מענה לזה ,בהיותינו בארה"ק להלן) לא מקרי "גלות"" ,כי שם היה -יושב-
איסור זה מעולם-שיצטרך להיתר ,וע"כ דמדרש זה-דלעיל ,ס"ל
בזמן מן הזמנים ,הצענו קושיא זו ברבים ,ואז (אברהם אבינו) ברצונו"-כנ"ל ,הרי זה גילוי
"דכל זרע הכשר מ'שרה ,אין מקומם בחו"ל" ,ע"כ הוצרך יעקב
נצנצה רעיון מחשבה ,דחילוק יש בין "הליכת נפלא ,ד"גלות" לא מקרי ,באם -הישיבה -שם,
להתירא "רק" את בני (כנ"ל) שסופו לחזור ,ודו"ק ,אבל כל זה
אברהם אבינו לגרר וישיבתו שם"" ,לישיבתו "מרצונו" (יש בדיבורים קדושים אלו ,תמיכה גדולה-
לדעת הרמב"ן לדידיה ,ברם רמב"ן דנן-כנ"ל ראשית דברינו,
שם אחר כך-בבאר שבע" ,דהליכתו לגרר לדברי הגאון ז"ל במשך חכמה (ויקרא כ"ו ,מ"ד) בענין "ישיבת
קאזיל בדעת המדרש-דמטעם "עולה תמימה" ,לא הורשה יצחק
וישיבתו שם מתחלה ,מעצמו דאאע"ה היתה, לצאת לחו"ל).
גלותינו" ,בנעימים ,רח"ל ,וד"ל) אמנם ,דבריו ז"ל
גם ישב שם "ברצונו" (וכדלעיל לישנא דרמב"ן ,אות דרמב"ן אלו (לכאורה) דלא כדברי רש"י (בשם ה) ונראה ביאור הדברים ,עפי"ד הרמב"ן
הקדום) אמנם אח"כ (שנלקחה שרה לבית אבימלך, חז"ל ,עיי"ש המצוין) בפרשת ברית בין הבתרים- להלן על הכתובים דלאחרי (אחר קרא הנ"ל ,ויהי
והשבתה לאברהם) כשאמר לו אבימלך לאברהם, בקרא-ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה רעב בארץ (כנ"ל ראשית דברינו) וירא אליו ה' ויאמר אל
"הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב" (בראשית כ', זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע תרד מצרימה ,שכון בארץ אשר אומר אליך-גור בארץ הזאת
ט"ו) או אז ,נתיישב אברהם אבינו בבאר שבע, מאות שנה (בראשית ט"ו ,י"ג) וז"ל ,בארץ לא להם, ואהיה עמך ואברכך וכו' ,וז"ל שם ,אין הטעם שיאמר בבת
כן מבואר להדיא ברמב"ן (הנ"ל) וז"ל ,וכן נראה לא נאמר בארץ מצרים ,אלא בארץ לא להם, אחת ,שכון בארץ אשר אומר אליך-גור בארץ הזאת ,אבל
כי יצחק נולד בבאר שבע ,כי כתוב תחילה "ומשנולד יצחק ,ויגר אברהם וגו'" (בראשית כ"א, פירושו ,אל תרד מצרימה ,ושכון כל ימיך בארץ שאומר
(בראשית כ' ,א') ויסע משם אברהם ארצה הנגב ל"ד) ע"כ ,מזה מבואר ,דישיבת אברהם בגרר אליך בכל פעם ופעם" ,על פי ה' תסע ועל פי ה' תחנה",
וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" ,ואבימלך (מקום אבימלך ,כמבואר קראי ,פוק חזי) נחשב "לגלות" "וגור עתה בארץ הזאת בארץ פלשתים" ,כי לך ולזרעך אתן
אמר אליו ,הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב" (אף שהלך וישב שם אאע"ה" ,ברצונו" ,כנ"ל רמב"ן) אותה וכו' ,ויתכן ,שיהי' "וירא אליו מוקדם" ,כי קודם צאתו
(בראשית כ' ,ט"ו) "ונתיישב שם בארץ ההיא בבאר ולרש"י לדידיה ,הי' אפשר לומר ,דגזרת "כי ממקומו נאמר לו ,אל תרד מצרימה-שכון בארץ" ,אשר אומר
שבע" וכו' ,עיי"ש ,מבואר להדיא בדברי רמב"ן גר יהיה זרעך" ,לאו היינו גזירת "גלות" ,כי אליך בהיותך שם"" ,וגור עתה בארץ הזאת-בארץ כנען אשר
אלו ,כי אברהם אבינו נתיישב "בבאר שבע", אם גזירה אחרת ("גליות" ,הם רק "ד' מלכיות-ששעבדו תכלול עמים רבים וארצות רבות"" ,כי אני מצוך עתה שלא
"בשאמר לו אבימלך-הנה ארצי לפניך בטוב את ישראל" ,עיי"ש בפרש"י על הקרא-וגם את הגוי (בראשית תצא ממנה לעולם" ,כי כל הארץ האל אתן לזרעך ,והנה ,נסע
בעיניך שב" ,וכיון דבציווי המלך (אף שלא הי' ט"ו ,י"ד)) אמנם דעת הרמב"ן שם בפרשה ,ברור (יצחק) ממקומו מפני הרעב ללכת בכל ארצות כנען" ,לשכון
בע"כ דאברהם אבינו ,מ"מ לא היה זה "ברצונו" ,כי אם אחר ולהדיא ,דגזירת "כי גר יהי' זרעך"" ,גזירת בארץ אשר יאמר אליו" ,ובבאו לגרר אמר לו (הקב"ה) "כאן
"מצות המלך") ע"כ חשוב זה "גלות" ,ומדוייק בזה -גלות-הוא" ,כן יוצא מדבריו בקרא הנ"ל, תשב" וכו' (ע"כ) העתקנו דברי הרמב"ן בב' הפירושים,
דברי הרמב"ן הנ"ל ,והוא "גרותו בבאר שבע", בחלקו על הראב"ע ,וז"ל שם באה"ד (על קרא ומהצד השוה שבשניהם ,יוצא ,דיצחק לא הורשה לצאת לחו"ל
עיין בזה ,אולי. הנ"ל ,ידוע תדע ,כי "גר יהיה זרעך") ורבי אברהם (לדרך הראשון דרמב"ן ,פשוט הוא ,דה"ה מה דכתיב-שכון
43 בס"ד | גליון תורני בפרשת השבוע | גליון רנו | פרשת תולדות | תשפ"ז | שנה י"א
חמדת הדרוש בתוה"ק
בפרשתינו חמדת ההלכה
היאך חל המכירה על דבר שאין בו ממש )כז -כח( מקור אמירת ויתן לך במוצאי שבת ודיניו
בתוה"ק בפרשתינו )כה -לג( ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכור את לך ויתן
בכורתו ליעקב. האלוקים
מטל השמים
ויש לחקור ,היאך מהני מכירה זו של בכורה ,הא דבר שאין בו ממש הוא, ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש.
דוכי כהן שמוכר כהונתו ,נאמר שכהונתו נמכרה ,כך גם היאך יכול למכור את
הבכורה ,והא קיי"ל רמב"ם הל' מכירה פרק כ"ב דלא מהני מכירה בדבר שאין
מקור וטעם לאמירת ויתן לך במוצאי שבת
בו ממש. הכל בו )סי' מ"א( והאבודרהם כתבו ,שנהגו לומר במוצאי שבת
פסוקי ויתן לך דפרשתן ,כי הם פסוקי ברכה ,וסימנא טבא לתחילת
א' השבוע לומר אלו הפסוקים ,שבזה יהיה לו שבוע של ברכה ,והרמ"א
רצונו היה רק שעשיו יסלק עצמו ולא שיהא הוא עובד )סי' רצ"ה בהגה"ה קודם ס"א( הביא דברי הכל בו הנ"ל ,דאפילו
הרא"ם תירץ -דאין הכי נמי לא הייתה כוונתו שהוא יהא בכור ,רק רצה דבר אחד בשבוע שחל בו יום טוב שאין נוהגין לומר ואתה קדוש ,מכל מקום
שעשיו הוא לא יהא בכור ,כיון דרשע הוא ,ולא נאה שהרשע יעשה עבודה ,ומדין ויתן לך אומרים ,דלסימן ברכה הוא.
סילוק מהני מכירה בכדי שיהא מסולק מן הבכורה. טעם מחודש מהליקוטי מהרי"ח
ב' ובטעם הדבר לומר ויתן לך במוצאי שבת דווקא ,מצינו כמה
כהן לא שייך מכירה דזכתה לו תורה משא"כ בבכור מחמת כבוד טעמים א' -הכל בו והאבודרהם הנ"ל לסימן טוב לתחילת השבוע,
הוא ב' -בליקוטי מהרי"ח )סדר תפילת ערבית מוצ"ש( כתב ,על פי
דברי המג"א )סי' רס"ב( בשם מהרי"ו ,דהב' מלאכים שמלוין לו
המהר"ל תירץ -דלא דמי דין מכירת הכהונה לדין מכירת הבכורה ,גבי עשיית להאדם בשבת )שבת( אינם נפרדים מהאדם עד למוצאי שבת
עבודה בבית המקדש ,דגבי כהן הרי מצינו שזיכתה לו התורה העבודה ,וישראל )ומכאן ראיה לאלו הנוהגים שלא לומר בליל שבת פזמון צאתכם
לגבי העבודה זר הוא ,בכהאי גווני לא חלה המכירה לבטל הימנו מה שזיכתה לשלום( ,והיינו שאין הם רק מלוין אותו בליל שבת לביתו אלא
לו תורה ,אולם מה שהעבודה קודם מ"ת היה בבכורות ,לא מצינו בזה שזיכתה מלוין אותו משך כל יום השבת ,ומצינו ביעקב אבינו שלא רצה
התורה ,רק מסברא היה בכדי לכבד את הגדול שבמשפחה ,לכן קבעו שהוא לשלח את המלאך של עשיו עד שהודה לו על הברכות שקבל
עושה העבודה. מאביו יצחק ,ולכך אפשר לפי מה שכתב במטה משה דמלאך
אם כן דהכל תלוי בכבודו ,הרי יכול הוא למחול על כבודו ,ולמכור את מה הרע שמלווה את האדם בשבת הוא שרו של עשיו ,לכך במוצאי
שנתנה לו מחמת כבוד ,וכפי שאמרו קידושין לב חכם שמחל על כבודו ,כבודו שבת אין משלחים אותו עד שמזכירים לו את הברכות שהודה
מחול דכבוד דיליה הוא יעו"ש ,ה"נ כאן הבכור יכול למחול על מה שכבדוהו, הוא דליעקב נתנו.
וכבודו מחול. האם אומרים ויתן לך קודם הבדלה או לאחריה
ג' והטעמים
יעקב קנה גופו של עשיו לענין בכורה והנה נחלקו הפוסקים ,אימתי זמן אמירת ויתן לך ,דהמשנה ברורה
עוד תירץ -דאפשר דהקנין שעשה יעקב עם עשיו במכירת הבכורה ,היה שעשיו )סי' רצ"ה בבאור הלכה( כתב להלכה כדברי הלבוש דקודם אומרים
ויתן לך ואחר כך מבדילין ,וכך כתב להדיא בשער הציון )סי' רח"צ
מקנה לו גופו ממש לענין העבודה ,ולכל שאר עניני הבכורה ,ובכהאי גוונא ,דבר
אות ג'( דנוהגין העולם לומר ויתן לך אצל הנר קודם שמבדילין,
שיש בה ממש הוא וחל הקנין.
אולם בספר המנהגים כתב לאומרו דווקא אחר הבדלה.
ד' ובטעם הדבר ,לאומרו קודם או אחר הבדלה ,כתב בשערי תשובה
דבר שאין ממש נקנה על ידי שבועה )או"ח סי' תקצ"ט( ,דעל ידי שאומר ויתן לך קודם הבדלה,
האור החיים הק' תירץ -דלמאי דקיימא לן )יו"ד סי' רל"ט( ,דשבועה חלה בין על הרי הוא מאריך עליו קדושת השבת יותר ,וכמה דאפשר לאחר
דבר שיש בו ממש ובין על דבר שאין ממש ,לפי זה לא קשה מידי דעל כן בקש בעשיית הבדלה ,ועל ידי זה נמשך עליו עדיין קדושת השבת
יעקב לעשיו להשבע ,ורק אחרי שנשבע ,אמרה תורה וישבע ,ורק אז וימכור את מאחרין ,ולכך מוטב לאומרו קודם ,אולם באשל אברהם )בוטשש
בכורתו לעשיו ,והיינו על ידי השבועה. סי' רח"צ( כתב דיש לאומרו אחר ההבדלה ,דכיון דרוב הציבור
אינו יודע את ניסוח התפלה ,ואזי הם משתמשים לאור הנר קודם
ה' ההבדלה ,ולאו מילתא דפשיטא שמותר לעשות כן )יעו' בחי'
כיון דידו אוחזת בעקב עשיו כפטר רחם מיחשב רעק"א שם שנסתפק אם מותר ללמוד לאור הנר של הבדלה
במשכיל לדוד תירץ -על דרך נפלא ומתוק ,דכיון דעשיו רשע ממעי אמו, קודם הבדלה( ,לכך מוטב שיעשו הבדלה ,ואח"כ יהא מותר להם
הרי דכבר במעי אמו נקרא מת ,כפי מה שאמרו חז"ל רשעים בחיים קרויים ליהנות מאור הנר.
מתים ,הוה ליה יעקב כדין הבא אחר הנפלים דקיי"ל דהוי בכור לנחלה ,והא לטעם ליקוטי מהרי"ח והאשל אברהם אפשר דבזמננו
דלא מקרי בכור לכהן ,יש לומר דכאן שאני ,דכיון דידו אוחזת בעקב עשיו, טוב יותר לומר קודם הבדלה
הרי דהיה יעקב דבוק עמו ,נמצא שהוא גם פטר רחם ,ואם כן לא הוי כלל והנראה לומר ,דלפי טעמו המחודש שכתב הליקוטי מהרי"ח דסיבת
צריך קנין. אמירת ויתן לך בכדי לשלח את מלאך הרע עד שמזכירין לו שהודה
המשך בעמוד הבא
הגליון הבא בעזהי"ת לתגובות והערות להרב שלמה שוורץ שליט"א | לדוא"ל | S8439495@gmail.comלכתובת רח' מחלקי המים ,1קטמון
יו"ל בפרשת ויצא הבעל"ט לידי מערכת "מחמדי התורה" לתרומות והנצחות |054-8439495כל המעונין להצטרף למנויים ישלח מייל לדוא"ל הנ"ל
המשך מעמוד קודם 44
מרובה ,ולכך מוטב שיושיב את חבירו לנגדו ויחול ברכת ויתן לך על על הברכות שהם ליעקב ,והוא נשאר עד מוצאי שבת ,אם כן נראה דטוב יותר
כל אחד. לומר ויתן לך קודם הבדלה ,דאז עדיין לא הלך המלאך וכדברי המג"א.
הרה"ק משינווא היה מהדר שהשני יהיה כהן וביותר יש לומר ,דכיון דכל טעמא דמילתא שכתב האשל אברהם לומר
ויתן לך אחר הבדלה ,הוא בכדי שלא יאותו לאור הנר ,ולולי זאת ודאי מודה
ודבר פלא ראיתי ,בפסקי תשובות )שם אות ד'( שהביא בשם ספר דברי
דטוב לומר קודם הבדלה בכדי לאחר ההבדלה וימשך עליו קדושת השבת,
יחזקאל )שינווא -עניני שבת( ,שכתב שטוב יותר שאחד שאומר עם חבירו אם כן ,בזמננו דאין אנו צריכים לאור הנר בכדי לומר תפלת ויתן לך ,אפשר
ויתן לך טוב שחבירו יהיה כהן ,שבכך יחולו עליו ברכת כהן. דגם לשיטת האשל אברהם ,טוב יותר לומר ויתן לך קודם ההבדלה ,ומטעם
)ואפשר בטעם הדבר ,דרך הלצה ,דהנה יעקב אבינו נטל הבכורה מעשיו, הנ"ל ,ועוד דהא בשערי תשובה )הנ"ל( דחה האי סברא ,כיון דכבר אמרו אתה
וכדברי חז"ל דהיו הבכורים משמשים בעבודת בית המקדש ,ואמר יעקב לא חוננתנו תו ליכא איסורא.
יהא רשע זה עובד עבודה ,ולכך קנה ממנו הבכורה ,ובזה שקנה הבכורה, ובפרט למאי דאיתא בזוהר )בהקדמה לספר בראשית( ,דטוב לומר תפלת
אמר יעקב ליצחק אנכי עשיו בכורך ,כי הוא הבכור ,הרי דיעקב היה ככהן ויתן לך בציבור ,הרי דאיכא כאן גם סברת ברוב עם הדרת מלך ,וזה שייך
שעושה העבודה כיון שהוא הבכור ,ועתה שנטל הברכות אמר עשיו ויעקבנו דווקא אם יאמרו זאת בבית הכנסת קודם ההבדלה בציבור ,הרי עוד טעם
זה פעמיים ,שעל ידי קניית הבכורה זכה לברכת אביו ,לכך נהג לומר ויתן לדבר שיאמרו ויתן לך קודם הבדלה ,כדי שיהא ברוב עם.
לך שהם הברכות שקבל יעקב ,עם כהן ,לרמז על זה שגם יעקב היה ככהן האר"י ז"ל היה נוהג כפי בית הכנסת שם היה מתפלל
העובד עבודה בבית המקדש( ובטעמי המנהגים )אות ת"ו( כתב דבר חידוש ,דלא כל הזמנים והעיתים שוים
תבנא לדינא אצל האר"י ז"ל ,דאם היה מתפלל בבית הכנסת של הספרדים נהג כמנהגם
שלא לומר בבית הכנסת והיה אומר בביתו לאחר ההבדלה ,וכשהיה מתפלל
טעם לאמירת ויתן לך במוצאי שבת -הכל בו ,והאבודרהם ,לסימן ברכה לכל
בבית הכנסת נוסח אשכנז ששם נהגו לאמרו בבית הכנסת היה אומר עמהם
השבוע ,ליקוטי מהרי"ח ,כיעקב אבינו שלא שילח שרו של עשיו עד שהודה בבית המדרש קודם ההבדלה.
לו על הברכות כן גם מלאך הרע שמלווה את האדם כל השבת כדברי המג"א,
אין משלחין אותו עד שישמע הברכות שהודה שהם של יעקב ,מתי אומרים
המנהג שאחד אומר עם חבירו מקורו וטעמו
ויתן לך והטעם -הלבוש וכן פסק במשנה ברורה דאומרים קודם הבדלה, והנה ,לעיל הבאנו דברי הזוהר שיש לאומרם בציבור ,וסתם ציבור הוא
לאחר זמן ההבדלה שימשך עליו קדושת השבת ,ספר המנהגים ,אשל אברהם עשרה ,ולא מצינו להפוסקים שיאמרו שיצטרכו עשרה לזה ,אלא שמצאנו
מנהגים שונים בזה ,ובטעמי המנהגים )הנ"ל( הביא בשם גדול אחד,
)בוטשש( אחרי הבדלה ,מחשש שמא יהנו מאור הנר קודם ההבדלה ,מחמדי
שהנראה שגדול זה הוא מוהרמ"מ מרימנוב זי"ע וכפי שכתב בספר סגולת
התורה -בזמננו דלא שייך טעם הנ"ל אפשר דטוב יותר לומר קודם מטעם ישראל )מערכה פ'( משמו ז"ל ,שיש להקפיד לומר ויתן לך יחד עם עוד
שימשך עליו קדושת השבת ,וביותר לדעת הזוהר שצריך ברוב עם. אחד.
מנהגים שונים באמירת ויתן לך -בזוהר ,לאומרו בציבור ,האר"י ז"ל היה אומר ובטעם הדבר ,ראיתי באגרא דצבי )הגהות על אגרא דפרקא( ,כתב
כפי בית הכנסת שם היה מתפלל ,מוהרמ"מ מרימנוב זי"ע נהג לאומרו עם על פי מה שכתב באגרא דפרקא )אות רנ"ט( ,דבקריאת התוכחה יש
עוד אחד ,דברי יחזקאל -היה אומר יחד עם כהן בכדי שתחול עליו ברכת להקפיד שלא יעמוד ליד הבעל קורא או סמוך לו או נגדו אדם אחר,
כהן. דח"ו יכול לינזק ,ואם כן הוא בקריאת התוכחה ,ודאי דמדה טובה
של שם ועבר סברו שיצחק שידע למסור נפשו לבוראו לא בתוה"ק בפרשתינו
ב'
יסתכן. הבנים ויתרוצצו
בקרבה ותאמר אם כן
חמדת התורה
הטעם שלא שאלה רבקה את אברהם או יצחק
לא רצתה לצער את אברהם למה זה אנכי ותלך
בפענח רזא ,והגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ )תפארת יהונתן( תירצו -דהא לדרוש את ה'.
מצינו שמת אברהם קודם זמנן בכדי שלא יראה נכדו יוצא לתרבות וברש"י ,שהלכה אל בית מדרשו של שם ועבר.
רעה ,ומכל שכן שלא גילו לו מן השמים רעת עשיו והיא גם לא בקשה ויש לתמוה ,אמאי לא הלכה אל בית יצחק בעלה ,או אל אברהם,
לגלות לו שאחד רוצה לצאת כשעברה אצל בית עובד כוכבים. והלכה רק אצל שם ועבר.
ג' א'
חששה שיש דברים שלא חפץ ה' שידעו אברהם ויצחק חשבה שמותר שלא ללדת רק אברהם לא יתיר לה
וכעי"ז במשכיל לדוד )לר"ד פרדו( תירץ -דאפשר דחששה רבקה הרבינו חיים פלטיאל תירץ -די"ל לכך לא הלכה לבית מדרשו של
שמא יש איזה דבר שהקב"ה אינו רוצה לגלות לא לאברהם ולא חמיה ,שהיה בדעתה שיתירו לה לשתות שום סם שתפיל ,והם
ליצחק שהדבר נוגע אליהם ,לכך לא שאלה אותם ,רק הלכה לבית השיבו זה הצער שיש לה שני גוים בבטנך ,וחשבה אם אלך אצל
מדרם של שם ועבר. חמי אפילו אם מותר לא יתיר לי בשביל בנו.
ד' והסבר מתוק בזה ,ראיתי בחשוקי חמד )גיטין נה ,(:דמה הייתה
חששה שמא צער העיבור הוא משום חטא החשד שלה ,דאפשר שהצער שלה גבל בחשש סכנת חיים,
המהר"ל )בגור אריה( תירץ -דיש לומר דהיתה רבקה סבורה דשמא וכמו שאמרה ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה
בשביל חטא שחטאה יש לה צער העיבור כ"כ ,דהא אמרו רבותינו אנכי ,ולכן חשבה שאולי מותר לה להפיל ,וחששה שאברהם
ז"ל כי הנשים הצדקניות לא היו בפתקא של חוה ,היינו בחטא של אבינו יסבור שאם תשתה סם להפיל את העובר יסתכן יצחק
חוה ,ובשכר זה הם יולדות בלא צער עיבור ולידה ,והיתה מתייראת אבינו לא פחות ממנה ,שהרי עובר זה הושג על ידי שהעתיר
שמא תתגנה על בעלה ,שיחשוש שמא חטאה ,ומשום כך אינה בתפילות עשרים שנה ,ואם תפיל לא יוולדו להם עוד ילדים
יולדת בלא צער. ומי שאין לו בנים נחשב כמת ,ורבקה עצמה וגם בית מדרשם
45
חמדת הפרשה נחמד ונעים
היאך נתנה רבקה בגדי עשיו ליעקב ולא חששה רעיונות נפלאים ומחודדים בפרשה
לגזל זכות אברהם סייעה ליצחק שיקבל תפלתו
בתוה"ק בפרשתן )כז -טו( ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה אברהם הוליד את יצחק -הנראה בביאור הדברים ,על פי מאי דאמרו )יבמות סד .הובא ברש"י( ויעתר לו ,ולא
הגדול החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן. לה ,שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע ,הרי זכות שהיה לו ליצחק שאברהם היה אביו הוא גרמה
ויש לחקור ,לפי מה שכתב רש"י דלבן הפקיד בגדים אלו לו שישמע ה' תפילתו ,וזהו "אברהם" זכותו של אברהם הוא גרמה הוליד את יצחק שיתקבל תפילתו ויוליד.
אצלה שתשמור על זה ,היאך היה מותר לה להשתמש בזה, )תורת משה -להחת"ס(
הא שואל שלא מדעת בעלים הוי גנב. רמז דהייתה עקרה י"ב שנים
א' ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה הוא -יפלא דכתיב הוא בוא"ו ,ועל צד הרמז יש לומר ,דהיא היתה בת
ליל פסח היה ומותר להשתמש במשכונות של ג' שנים כלקחה לאשה ,והוא בן ארבעים בקחתו את רבקה )לעיל פסוק כ( ,ובן ששים שנה בלדת אותם )שם
נכרים שם ,כו( ,הרי היתה בת כ"ג שנה כשילדה ,צא מזה י"א שנה שאינה יולדת )יבמות יג ,(.ואם כן לא היתה עקרה
החתם סופר )עה"ת( תי' -דלפי מה שפירש רש"י קח שני גדיי רק י"ב שנים ,וזהו הרמז כי עקרה "הוא" בגימטריא י"ב ,כי הייתה עקרה י"ב שנים) .משך חכמה(
עזים דליל פסח היה ,יובן בפשטות ,על פי דברי המגן אברהם ירומז דין שלא לבייש נכרי בפני הגר י' דורות
המפורסמים )סי' תע"ב( בשם המהרש"ל דבליל פסח מותר ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה' -אפשר במאי דאמרו )סנהדרין צד (.ארמאי עד י' דורות לא
להשתמש במשכונות של נכרים בלא דעתם ורצונם ,אם כן תקפח נכרי בפניו ,כי יש בו עוד זיקה להם ,והנה אמרו עוד דחלקו של יצחק היה יעקב ,וחלק רבקה היה עשיו,
מהאי טעמא ליכא איסורא לתת ליעקב בגדי עשיו אפילו כיון שהיא בת רשע ,ולכך כשראתה שרוצה לצאת ליד עבודה זרה ,אמרה לעצמה אולי לא די הוצאתי ממני
שהיה אצלה במשכון דליל פסח מותר להשתמש במשכונות את העבודה זרה שהייתי רואה בבית אבי בתואל ,ולכך הלכה לבית ה' ,וזהו אם כן שכך הוא הבן שפעמים רוצה
של נכרים. לעבוד ע"ז ,למה זה ,דאי שהסיבה הוא מחמת אנכי הרי זה מפני שאנכי עדיין חלילה יש בי עוד את הע"ז.
ב' )מחמדי התורה(
כיון שהיה סמוך על שולחנם כקטן שכל מעשיו ירומז דין דאהבה שאינה תלויה בדבר מתקיימת
לאביו ורבקה אוהבת את יעקב -יש להבין מאי טעמא ביצחק שאהב את עשיו נתן טעם כי ציד בפיו ,ואצל רבקה לא
החתם סופר )תורת משה( תירץ -למאי דאמרו חז"ל )ב"מ כתב טעם הדבר ,והנראה למאי דאמרו )אבות פ"ה משנה טז( ,כל אהבה התלויה בדבר סופה בטילה ,אהבה
יב ,(:דאפילו גדול וסמוך על שולחן אביו קטן הוא ,וכל מעשיו שאינה תלוי בדבר אינה בטילה ,וזהו כוונת התורה להשמיענו ,כי באהבת עשיו היה אהבה תלויה בדבר ולכך
לאביו דאין לו יד וזכיה ,אם כן כיון שעשיו היה עדיין סמוך על בטילה ,ובאהבת יעקב ליכא טעמא ואינה תלויה בדבר ומשום כן אינה בטילה לעולם) .ישמח משה(
שולחן אביו ,תו ליכא שום איסור ,וזה ביאור הכתוב ,ותקח ויש להוסיף בזה ,דלכך אצל יצחק כתיב ויאהב יצחק את עשיו לשון עבר ,לרמז שסופה בטילה ,ואצל רבקה
את בגדי בנה החמודות ,ואם תאמר הא שואל שלא מדעת כתיב ,ורבקה אוהבת לשון הווה שאינה בטילה לעולם) .קרן לדוד(
בעלים גזלן הוא ,לכך קאמר אשר אתה בבית ,ותו הכל שלהם לרמז לדין הנושא אשה לשום ממון
הוא ולא של עשיו ,ואל תתמה שמכל מקום לאו שלה היא ואפשר עוד ,דהנה בגמ' )סוטה ב גיטין ג( ילפינן לה ,דאין דבר שבערווה פחות משניים ,מדבר דבר שבממון,
רק של ימחק ,דהא הנאה מועטת מותר ליהנות מאשה שלא שנאמר על פי שניים עדים יקום דבר ,ונאמר פן יראה בך ערוות דבר ,והנה עוד אמרו )קידושין ע( ,הנושא אשה
מדעת בעלה ,ולכך לבישת הבגדים היה לזמן קצר ,הוי כהנאה לשום ממון וכו' ,וכן אמרו )יבמות סג ,(.דיין שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא ,הרי דבעינן תרתי הן
מועטת מגדלות בנינו והן שמצילות אותנו מן החטא וכפי שכבר ביארו מפרשי התורה הכוונה ברש"י ,באשת יפת תואר
ג' לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר דשם לא שייך לגדל בנים ,דלכך סמכו כי יהיה לאיש בן סורר ומורה(.
בין לדעת הקצות ובין לדעת הנתיבות אין כאן ובזה יתבאר שפיר ,דהנושא אשה לשום ממון ,או לשם הא שמצילות אותנו מן החטא ,הרי דהוא אהבה התלויה
איסור ב'דבר' ,דילפינן דבר דבר ממון ,וסופה בטילה ,וכל אהבה שאינה תלויה בדבר סופה קיימת ,ואיזהו רק אלה
בספר ברכת יצחק תירץ -דהנה בקצוה"ח )סימן לד סק"ג( שיש לו על פי שנים עדים א' שמגדלות את בנינו ,ב' ומצילות אותנו מן החטא.
דבגונב אחד הגנב לא נעשה השני גנב משום דהראשון אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו
הוציאו כבר מרשות הבעלים ,ומה"ט ס"ל לרמב"ח דגזל ולא ואפשר עוד ,דרך צחות ,דהנה אמרו )ב"מ נט( ,אמר רבא אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו ,דעל ידי שהאדם
נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו אינו גובה אלא מן הראשון, מכבד את אשתו זוכה לעשירות ,וכבר אמרו דרך הלציי ,כי בחטא אדם וחוה ,נתקלל האדם בזיעת אפך תאכל
ואפילו לר"ח שסובר דגובה גם מן השני ,היינו מדין מזיק לחם ,ויהא לו עמל קשה לפרנסתו ,וחוה נתקללה ,והוא ימשול בך ,ויעץ רבא לתלמידיו ,כשאשר האדם יוותר
דאכתי שלו היה ,והנתה"מ )שם סק"ה( חולק עליו ,וסבירא על קללת האשה של והוא ימשול בך ,ויכבד אותה וייקר אותה ,אזי הקב"ה מדה כנגד מדה יוותר על קללת אדם
ליה דעל השני דין גנב כשעשה בו איזהו שינוי ,משום דאינו של בזיעת אפיך ויתעשר ,וזה הכוונה אוקירו לנשייכו ,ותוותר על והוא ימשול בך ,כי היכי דתתעתרו הקב"ה
שלו עוד ,וכן אם נשתמש בו ,הוי שואל שלא מדעת דהא יוותר על קללת בזיעת אפך ,ותתעשר.
עדיין של הבעלים הוא וכשמשתמש בשל הבעלים שלא
הרי שפעמים מה שיכבד את אשתו ,הוא מצד ההבטחה שאזי יתעשר ,ולא מחמת ציווי התורה ושל חז"ל
מדעת דמי עיי"ש.
אוהבה כגופו ומכבדה יותר ,אזי הוא נושא את האשה ,הוא מכבדה ומייקרה ,ונושא אותה לכבדה ,רק משון
ואם כן ,לדברי הקצות יובן ,דאחרי דבגדים אלו באו לידי ממון ,הוי לה בנים שאינם הגונים ,ואזי לא יתקיים הני תרתי של מגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא,
עשו בגניבה הוי כגונב אחר הגנב ,שוב לא נעשה יעקב עוד וזה גם הכוונה אהבה שתלויה בדבר היינו ממון ,סופה בטילה.
גנב בשימושו משום דלא היה שלו ,ואפילו לדברי הנהתה"מ
-----------------------
דנעשה גנב מכח בעלים הראשונים ,הלא לבגדים האלו
רשות גבוה עליהם ,דאם יעקב הלבישם בהסכמה העליונה הבינה שמטרת השמיעה ששמעה בכדי שתאמר ליעקב
באשר כן נאמר לרבקה ברוה"ק ,שוב לא היה יעקב שום שמעתי את אביך מדבר אל עשיו לאמור -צריך ביאור מה שאמרה שמעתי את אביך וכו' לאמור מהו לאמר,
גזלן בלבישתו אותם ,משום דכבר היו של עשו כיון דבגניבה והנראה בדרך רמז ,דהנה אמרו )תענית כ"א( שיצא בת קול מן השמים ,ורבי יוחנן שמע הקול ,ואילפא לא
באו לידו ,ובעלים הראשונים הוא רשות הגבוה שהסכים שמע ,ואמר רבי יוחנן מזה ששמעתי ואילפא לא שמע הרי דקיימא לי שעתא ,וזאת הייתה כוונת רבקה באמרה
עמו. אל יעקב ,זה שעשה השי"ת שאני אשמע מה שאביך יצחק מדבר אל עשיו ,הרי שרצונו שאני אומר לך את
ד' הדברים ,וזהו שמעתי את אביך מזה שעשה ה' שאשמע ,הרי שרצונו היה לאמור היינו שאומר לך זאת) .אך
פרי תבואה(
הוי כגונב על מנת למיקט דליכא איסורא בעכו"ם
וכעין זה ביאר בדגל מחנה אפרים ,כי יצחק אמר זה אל עשו בהסתרה ועם כל זה שמעה רבקה ,והבינה מזה
עוד אפשר לתרץ -דאמרינן )ב"מ סא ,(:דגזל על מנת למיקט
שמה' היה זה ,כדי לאמר ליעקב שיקבל הברכות ,וזהו ותאמר רבקה הנה שמעתי את אביך מדבר היינו ממה
אסור ילפינן לה מקרא דלא תגנוב ,דהא גניבה גופיה ידעינן
ששמעתי מה שהיה מדבר ,על כרחך הוא לאמר היינו שמה' היתה זאת כדי לאמר לך שתקבל הברכות.
דאסור מריבית והונאה שאסור ,כל שכן גניבה ממש ,אלא על
כרחך דבא לרבות גנב על מנת למיקט ,הרי דבגוי דליכא איסור וכבר ביארו מפרשי התורה ,שזה הכוונה וישמע ראובן ויצילהו מידם ,דעצם זה שהוא שמע והם לא שמעו ,הבין
ריבית והונאה ,דהא אדרבה התירה התורה להדיא ריבית הגוי, מזה שמה הקב"ה עשה שישמע בשביל שיצילהו מידם וכנ"ל.
וכדכתיב לנכרי תשיך ,הרי דקרא דלא תגנוב בעינן לגניבה -----------------------
ממש ,ותו לית לן קרא לגונב על מנת למיקט ,ואין הכי נמי ירומז דין שתיית הכוס דווקא בב' פעמים
דיהא מותר. ויבא לו יין וישת -הנה טעמי המקרא במילת יין וישת הוא מרכא כפולה ,והנראה דהנה אמרו חז"ל )ברכות(
לפי זה ,יש לומר בפשיטות דכיון דלא גנבה זה לעולם אלא רק דהשותה יין ,אם שותה הכוס בפעם אחת הרי זה גרגרן ,ואם בשני פעמים הוא מדת דרך ארץ ,וג' פעמים הרי
על מנת למיקט עם עשיו שעל ידי זה יתברך יעקב אבינו ,ושוב זו דרך גאווה ,לכך כשהביא יין ליצחק ודאי השקהו בב' פעמים ,וזהו הרמז ,מרכא כפולה ,היינו לרמז ששתה
ליכא שום איסור גניבה) .מחמדי התורה( הכוס בב' פעמים) .משך חכמה(
46
חמדת הפלאות חמדת אבות
עיון בדברי רבינו ה"פלא יועץ" עובדות מאבותינו ורבותינו מפרשת השבוע
הכאת הבן או התלמיד כוח התפילין
ויגדלו הנערים..... ויגדלו הנערים )כה ,כז( וברש"י ,כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ,אולם משנעשו בני
כתב רביה"ק בספרו פלא יועץ )ערך הכאה( האריך בדין הכאה לקטנים ,ואפלו שלוש עשרה ,זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת גילולים.
להכות ילדים קטנים אין רשות לשום אדם אלא אב לבנים ורב לתלמידים מפורסם העבודא ,שהיה עם בנו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ,הילד זאב היה ככל הילדים,
ופרנס על הקטנים ,ואפלו הרב לתלמידיו ,כתב בתשובות הלכות קטנות )ח''א כמותם למד ,וכמותם השתובב ושיחק ,כאשר התקרב לגיל הבר מצוה ,פנה הרה"ק מזלוטשוב ,לסופר
סימן קכה) ,שהיה ראוי להושיב בית דין להכותם במדה ובמשורה אלא סת"ם מומחה ,שיכתוב תפילין עבור בנו יקירו ,וכתב התפילין בקדושה ובטהרה וברוב סילודין ,שהרי
שלא נהגו. לא בכל יום מזדמן לכתוב תפילין לבנו של צדיק הדור.,
ובגמ' )ב''ב כא( ,שאמר רב לרב שמואל בר שילת כי מחית לינוקא לא תמחה אלא כאשר סיים ,בא הסופר להרה"ק יחיאל מיכל ,והראה לו את הפרשיות ,שמח שמחה עצומה מלא
בערקתא דמסאנא ,דצית צית ,ובספר החסידים )סימן מט( ,שאין רשות להכות אלא דביקות בפרשיות המהודרות ,ובקשו שלפני שיכניס את הפרשיות לבתים ,שיביאם אליו כעבור זמן
הרב לתלמידיו .ובשו"ת מוהרשד''ם )אורח חיים סי' כ' ( ,שאם אחד הכה לקטן ותבעו בא הסופר ובידיו הבתים והפרשיות ,נטל את הבתים בידיו ובכה בכיות עצומות מעומק הלב ,הדמעות,
לדין נזקקין לו וקוצבין לו קנס. דמעות קודש ,גולשו לתוך בתי התפילין ,והסופר רואה ומשתומם ,כאשר סיים היו בתי התפילין
והביא הפלא יועץ ,שזוכר באיש אחד ירא השם ,שהיה פרנס על הילדים ,שבשעת מלאים מדמעותיו ,רוקן הרבי את הבתים ,וייבש אותם פנה ואמר לסופר ,עתה רשאי אתה להכניס
פטירתו צוה להכריז בבית הכנסת שהוא שואל מחילה מכל הקטנים אם הכה אותם את הפרשיות אל תוך הבתים ועלה ונתעלה עד שהיה לאחד מצדיקי הדור ,הלא הוא הרה"ק ר' זאב
שלא כדין ,כי בודאי אפלו לבניו הקטנים ותלמידיו לא התרה הרצועה להכותם שלא מז'אבריז' זי"ע.
כדין על לא חמס בכפיהם ,ואפלו אם יש צרך להכותם ,לא התר להכותם מכה רבה בסידור אוצר התפילות בפירוש ההושענות ,הביא בשם המהרי"ל מדיסקין ,שתיכף אחר שגמרו לאכול
מכת אכזרי על הראש ועל העין מקום שיוכל לעשות מום ופקוח נפש חס ושלום, הפסח במצרים ,נשאר להם זמן עד יציאת מצרים ,ואז אמר להם משה פרשת קדש והזהירם על
אלא יכם בנחת על הרגלים בלי כעס ,וזה כלל גדול כי טוב איש יכלכל דבריו במשפט התפילין ,והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך ,והם הלכו מיד ועשו להם תפילין מעורות הפסחים
במדה במשקל ובמשורה ,זוהי דרך ישרה וגידיהם ,ומאז והלאה היו הולכים מוכתרים בתפילין.
ויעו' ברמ"א )ס"ח סעיף ה( ,דמשמע שכל שמותר להכותו פטור מנזקיו ,וכתב הסמ"ע וביאר ההושענות 'יקרך עמם מעבירים' הם התפילין ,כמו שדרשו חז"ל ויקר אלו תפילין ,כי בזכות
שם שאפילו יכול להצילו בדבר אחר ,ובערך ש"י כתב בשם כמה פוסקים שאם יכול התפילין נצולו משטף מים רבים של ים סוף ,וכמ"ש במדרש שוחר טוב )תהלים קי"ד( שזכות התפילין,
להצילו בדבר אחר חייב ,וסיים דהוי ספיקא דדינא ,ונראה דמ"ש הרמ"א הזיקו שהיו נושאים על יד שמאל ,הצילם.
בממונו לרבותא קמ"ל ,וכ"ש כשהזיקו בגופו. והחיד"א בספרו חומת אנך )פר' בא( הביא מרבינו מהר"א מגרמייזא בכת"י ,שלא יצאו ממצרים אלא
ויעו' פת"ש )סימן תכד סק"ד( ,שהביא מדברי שו"ת שבו"י )ח"ג סימן קמ( שכתב בזכות התפילין שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקר"ק חרוץ גימטריא אלו התפ)י(לין .לא
עפ"י דברי התרוה"ד שמותר לרב להכות לתלמידו כדי לייסרו ,ואף שעבר והכה נקרע להם הים אלא בזכות התפילין שנאמר והים בקע"ת לפניהם בגימטריא בתפ)י(לין ,והוסיף שזה
באכזריות אין לקונסו בשביל כך ,וכמ"ש שהרב שהרג תלמידו בשוגג פטור מגלות, הכוונה כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים ,דלפי האמור דבזכות תפילין יצאנו ממצרים יכון מאוד והיו
ואף על גב דבשו"ת הראנ"ח )סי' קיא( כתב ששליח ב"ד שהכה מפני כעס וחימה לטוטפות כי בחזק יד וגאלנו בזכות התפילין לפני הזמן וזהו בחזק יד.
חייב ,מ"מ במלמד דאורייתא מרתחא ביה ,וצער גדול הוא כשלומד עם התלמיד ואינו ובילקוט שיר השירים )רמז תתקפ"ג( ,עה"פ והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ]שמות יד ,כב[,
משים לב על לימודו ,יש לפוטרו מכל ,ומ"מ סיים שכדי שלא יהא רגיל בכך ולמגדר שבזכות התורה דכתיב ]דברים לג ,ב[ מימינו אש דת למו ,ובזכות התפילין שהם בשמאל ,ניצולו
מילתא ישלם שכר הרופא. ישראל מן הים.
וסיים הפת"ש שלדבריו מ"ש בשו"ע )סימן תכד סעיף ז( שהחובל בבניו חייב לשלם, תחנון ביום הבר מצווה
היינו כשחבל שלא כדי לייסרו ,ובשם שו"ת קרית חנה )סימן כב( כתב שאף כשמכה ודנו האחרונים ,אם הדין שלא לומר תחנון ביום הבר מצוות מטעם הנחת התפילין ,דכיון דכתיב כחתן
לייסרו חייב ,ומ"ש יצא האב המכה בנו והרב לתלמידו שפטורים מגלות ,היינו רק יכהן פאר ותפילין נקראו פאר כדכתיב פארך חבוש לראשך ,ועוד דאיתקש למילה כדדרשו חז"ל על
לענין גלות ,אבל לא בד' דברים ,ובערוה"ש כתב ,דתלוי לפי הענין בראיית עיני ב"ד. פסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וששון זו מילה ויקר אלו תפילין וכיון דאיתקש לחתן
וכתב השד"ח בדין באיסור מכה בנו גדול ,שכתב הרמ"א )יו"ד סי' רמ סעיף כ( שאינו ולמילה לכן ביום שמתחנך הנער למצות תפילין אין נופלין על פניהם.
נקרא גדול לענין זה רק אחר כב או כד שנה ,ולפי"ז אפשר שגם בהא דמותר להכות ובס' נהר מצרים )המובא בהרבה אחרונים( שמנהג מצרים ואר"י לא לומר תחנון בתפילה שמתפלל
לבניו הקטנים הוא בכלל זה ,אלא שאפשר שיש שיעור ביניים שאינו מותר ואינו שם נער הנעשה בר מצוה ומניח תפילין לראשונה ,כי דומה לחתן כדכתיב כחתן יכהן פאר ,ותפילין
בכלל איסור ,והוא כל שהוא ברשותו ,ועי' ברכי יוסף שם בשם הריטב"א ,שכתב נקראים פאר ,וכן נוהגים הספרדים בארץ ישראל עפ"י שו"ת יבי"א ח"א סי' כ"ז ,וח"ד סי' י"ד ,וכ"ה
ונראים הדברים דלא גדול ,גדול ממש ,אלא הכל לפי טבעו ,שיש לחוש שיתריס כנגדו בהרבה פוסקים.
בדיבור או במעשה ,ואפילו אינו בר מצוה עדיין ,אין ראוי להביאו לידי מכה אביו או
ומביאים גם דברי הזוה"ק )משפטים צ"ח א( שמפליג בגדולת היום שנער נכנס למצוות ,ובמג"א
מקלל אביו ,אלא ישדלנו בדברים.
)רכ"ה אות ז( לעשות סעודה לבר מצוה כיום כניסתו לחופה )עיין שם אות ז'( ,ובפרט עפ"י דברי
וטעם שהתירו חכז"ל לאב להכות בנו ,דהואיל ומתכוין לטובתם ,וטובתם מוטלת הזוהר חדש )פרשת בראשית( שכתב שביום שיגיע הבר מצוה להיות בר מצוה בעי למחדי כיום נשואין,
עליו שהם ברשותו )נראה שבא ליישב שלא התירו למי שהוא ברשותו אלא להפרישו וכדכתיב צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו
מאיסור )ולדעת הקצה"ח ,אף לא לקיים מ"ע( ,דשאני בניו הקטנים שגם טובתם מהו ביום חתונתו ביום שראוי לעשות מצות התורה שזהו שמחת הצדיקים ואימתי ראוי ,א"ר יצחק
בדרך ארץ מוטלת עליו ,והוי כאפרושי מאיסורא( ,וכתב עוד שאם אינם שומעים משלש עשרה שנה ואילך רוצה לומר ביום הבר מצוה שבאותו היום חובה לעשות שמחה ולהיות שמח
בקולו מותר להכותם אפילו לטובת עצמו שיכול הוא לכופם שישמעו בקולו כמצווה בלבו כמו יום שנכנס לחופה יעו"ש
עליהם )והיינו מצות כיבוד אב( ,אבל אם שומעים בקולו אסור להכותם שלא
אך אצל החסידים ,ישנם הנוהגים כהגה"ק ממונקאטש זצ"ל )בדרכי חיים ושלום אות קצ"ב( שלא
לטובתם ,כמו שאסור להכות את אחרים.
היה אומר תחנון כשיש נער הנעשה בר מצוה בו ביום ,ונער הבר מצוה עצמו ואביו בודאי רשאים
ויעו' להרמב"ם )סוף פרק ו מה' דעות( ,לגבי יתום שאם עינה אותם הרב כדי ללמדם שלא לומר תחנון ביום שמחתם -חנוך לנער פ"מ הערה ח' עפ"י ס' חתן סופר סוף שער ברכות
תורה או אומנות או להוליכן בדרך ישרה ,ה"ז מותר ונראה דגם באינו יתום ,אם מוטל השחר.
עליו לחנכו ,כגון מדריך במוסד או בישיבה ,מותר ,וכ"כ בשו"ת שבות יעקב )ח"ג סימן
ובשו"ת צי"א )חי"ח סי' נ"ג( חידש ,דלפי הטעם דמשום התפילין שמניח לראשונה ,א"כ לאלו הנוהגים
קמ( ,ומדברי הרמב"ם שהבאתי לעיל משמע שמותר לרב להכות אפי' ליתום קטן.
להתחיל להניח תפילין עוד לפני יום הנעשה בר מצוה ,יש להם לומר תחנון ביום הבר מצוה )וביום
ומ"מ ראוי לכל אדם שיהא לפניו דבריו החריפים שחידש הגאון רעק"א )יו"ד סימן שמתחיל להניח תפילין ,כיון שאינו יום הבר מצוה ,ג"כ יש לומר תחנון ,דאזיל לה הטעם מהזוה"ק
רמ( בשם מהריק"ש שהמכה בנו קטן יותר מדאי מנדין אותו. והמג"א מגדולת היום שבו נכנס למצוות(.
)ראיה מפרשתנו( ? שאלה צו{ בגמ' )כתובות
שאלה צה{ באיזה חודש מצינו בהראשונים שאין דנים בגיהנום כל אותו החודש?
תשובה צד{ איתא במסכת סופרים )פכ"א ה"ט( שאברהם גער באליעזר ומיראתו נפל שינו ועשאה
נ ערכין כח( דתקנת
אושא המבזבז אל יבזבז
לחידודא
חקירות הלכתיות ע"ד החידוד בש"ס ובפוסקים
אברהם מטה או כסא ,ולכאורה מכאן ראייה שזה שייך לאדון ,והוסיף בטעמא דקרא )להגר"ח יותר מחומש ,באיזה
קנייבסקי( ,דלשיטת סומכוס דכוחו כגופו ,בודאי בזה יצא לחירות כשגער ושייך להאדון. מצוה מצינו להראשונים
ואף שיתכן ואין ראיה ,כי אברהם לא הפיל את שינו אלא גער בו ומיראתו השן נפלה ועל כן היא שמותר לבזבז יותר מחומש ) מצוות עשה(?
בודאי שייכת לאדון ,כי בכל בהלה דנים דאיהו דאבעית אנפשיה כדין תקע באוזן חברו וכו' ,ויעו' שאלה צז{ אדם שמת אביו בערב פסח האם יש חיוב של סעודת הבראה ,הא חמץ אינו יכול ,ומצה
ברש"ש )גיטין כא (:שנסתפק בכעי"ז למי שייך להאדון או לעבד ונשאר בצ"ע. גם אינו יכול?
תשובה צה{ עיין בבית יוסף בשם הר"ן )סי' ת"ג( שאין דנים בחודש העיבור ,וכן הוא בשו"ת מהר"ם פתרון לחידודא גליון רנ"ה פרשת חיי שרה
ב"ר ברוך )סי' תשל"ד( ,שאין דנים בדינה של גיהנום בחודש העיבור. שאלה צד{ אדון שהפיל את יד עבדו או שיניו ,השן או היד של מי האם לעבד או להאדון
תשובות יש לשלוח לדוא"ל | S8439495@gmail.comהגרלה חודשית ע"ס ₪ 200ל 2זוכים
פרשת תולדות תשפ"ז
47 גליון קל"ב
ôøćôāøĈ
Ĉ ĉôôěąôĔýĔý ĉôòøĀĀė øÿ
Ĕýĉ øÿøÿ
øÿāā
ąĖññĖāø āøøăĈýýóóę
ęĈ ôøĉ
øĉĉôė
øĉô ėøøĈô
Ĉô
Ĕ÷øŃŃĈþþýćðøŃü
üøøöøðć
"אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי"
לחפור בתוך הגשמיות כמו שחופרים למטה באדמה ומסירים כל העפר הקשה "אלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק" .ידועה השאלה על כפל
ומסקלים האבנים וכל מיני דברים הסותמים את המים ,הכל כדי להגיע למים ùòôöøøĈćôò
והכבד הלשון ,שהרי אם יצחק בן אברהם ,אנו יודעים2שאברהם הוליד את יצחק.
העמוקים ולהעלותם מלמטה למעלה ,שמשם נובע המים מהגידים שנמשכים אדמו"ר הזקן זי"ע בליקוטי תורה מבאר את העבודה של אברהם והעבודה של
מתחת האדמה ועולים אל הבארות למעלה ,ואז המים האלו נעשים צלולים יצחק ,דאיתא שמאלו תחת ראשו וימינו תחבקני ,שמאלו זו בחינת יצחק ,וימינו
ומתוקים ,כי עוברים דרך כל הסלעים וכל מיני דוחק שיש בעפר ,וכשהם עולים בחינת אברהם.
למעלה הם בהירים ומתוקים ,כמו שמבאר אדמוה"ז בענין ויחפרו עבדי יצחק באר העבודה של אברהם אע"ה היה ענין המשכת האהבה מלמעלה למטה ,המשכת
בנחל. השפעת אהבת ה' ולהודות להקב"ה ולברכו ,ולכן הכניס אורחים והיה אומר להערביים
זהו ענין העבודה של יצחק אבינו ,ולכן כתיב שהכח של יצחק יגרום עיקר התענוג ולכל באי העולם שיודו להקב"ה ויברכו לו על כל מה שנתן להם.
שלעתיד לבוא ,ועליו נאמר "כי אתה אבינו" ,כי יצחק הוא ענין התענוג וצחוק ,צחוק והעבודה של יצחק אע"ה היא דווקא להיפך ,ענין היראה ,פחד יצחק ,שמאלו -
עשה לי אלקים ,וזה נעשה דווקא על ידי העבודה של יצחק אבינו. שהוא ענין העלאה מלמטה למעלה ,דהיינו ע"י הצמצום וההתנתקות מהגשמיות
בעקידת יצחק כתוב שאברהם אבינו נצטווה לקחת את בנך יצחק "אשר אהבת", בכל מה שמעבר להכרח ולפרוש מהחומריות כמה שיותר ,במטרה להתדבק בהקב"ה
שאברהם אבינו אהב את יצחק ,היינו כי הטביע הקב"ה בטבע שכל אחד אוהב את ולהתעלות מלמטה למעלה.
התכונה ההפוכה .למשל מי שחם לו רוצה דווקא מים קרים ,ואילו מי שקר לו רוצה ולכן היה יצחק אבינו חופר בארות ,כדרך החופרים באדמה כמה שיותר עמוק וככה
להתחמם ,לכן הוא רוצה דווקא מים חמים ,כי זה בטבע העולם שכל תכונה רוצה את מוציאים את המים שנמצאים מתחת לאדמה והמים עולים למעלה ,כך בעבודת ה' יש
ההיפך .מדת אהבה חושקת למדת היראה .מידת היראה חושקת למידת האהבה .וזהו לחפור בעפר החמריות ולעזוב ולהתנתק כמה שיותר מהגשמיות.
אברהם אהב את יצחק ,כדי שמשניהם יחד תהיה התכללות אהבה ויראה ,היינו שתי משא"כ העבודה של אברהם אבינו ע"ה היא ענין המשכה מלמעלה למטה
המעלות של רצוא ושוב. להשפיע כמה שיותר ענין האהבה.
ואכן זוהי העבודה של יעקב אבינו ע"ה בחיר שבאבות ,היא מידת התפארת ,ענין והנה במצות "ואהבת את ה"א ,בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" ,ידועה השאלה
התכללות שתי המידות אהבה ויראה ,כמ"ש (בראשית לא) "לולי אלקי אבי ,אלקי על הציווי ואהבת ,איך אפשר לצוות על דבר התלוי בלב .על דבר שבמעשה אפשר
אברהם ופחד יצחק היה לי" ,כי שניהם ביחד היו אצלו בהתכללות. לצוות ,איך אפשר לצוות על דבר התלוי בלב שגם אם אינו אוהב הוא מצווה כן לאהוב.
ובעצם איך שייך שיהיו שניהם ביחד ממש באותו מידה ,אפשר לצרף לאהבה והתירוץ ע"ז הוא ששיש במילת ואהבת הן לשון ציווי והן לשון הבטחה ,שמובטח
את היראה ,או לצרף ליראה את האהבה ,אבל ששניהם יהיו בבת אחת וברגע אחד זו אתה שתאהב את ה' ,על ידי שתקיים את הכתוב לפני כן "שמע ישראל ה' אלקינו
הדרגה העליונה של יעקב אבינו שהיה בבחינת אמת ,תתן אמת ליעקב. ה' אחד" ,כשתתבונן באחדות ה' ,שהקב"ה הוא האחד האמיתי יחיד ומיוחד ואין עוד
כי אמת יש לה ענין ההתכללות כי הכל בטל לגבי דרגה של אמת ,כמו שכתוב כי מלבדו ואין זולתו ,מזה תאהב את הקב"ה באופן ממילא אחרי שתבין ותתבונן בגדלותו
גבר עלינו חסדו ואמת הוי"ה לעולם .ההמשכה לעולם של "אמת הוי"ה" היא המשכה ורוממותו ית'.
מיוחדת שלמעלה מסדר מהשתלשלות שזה למעלה מכל העולמות (כמו שמבאר ובעצם שניהם עולים בקנה אחד ,על ידי שמתבוננים ביחוד ה' ,על ידי זה בוודאי
אדמוה"ז בארוכה בענין הלל). מגיעים לאהבה אותו ,וזהו הציווי לאהוב את ה' דהיינו שאכן מצווים לעשות את הגורם
מידת אמת ליעקב היא למעלה מסדר ההשתלשלות ,למעלה מכל ההגבלות, המביא לאהבת ה' ,שזהו ההתבוננות ביחוד ה' שאין עוד מלבדו ואפס זולתו.
באופן דכולא קמיה כלא חשיב ממש ,ולכן נאמר על יעקב אע"ה שהוא הבריח התיכון בעצם שני אלו ביחד הן שתי העבודות של האבות הקדושים אברהם אבינו ויצחק
המבריח מן הקצה אל הקצה ,כמ"ש בתניא סוף פרק י"ג ,שזה ענין מדת אמת המבריח אבינו ,והן שני הענינים של רצוא ושוב .רצוא הוא הביטוי של אהבה בדרך כלל ,לרוץ
מהקצה העליון לקצה התחתון ,ומאחד שני הקווים ,גם חסד וגם גבורה ,אהבה ויראה, אל הקב"ה ולהתאחד ביחודו ולדבקה בו יתברך ,כדאי' בזוה"ק בגין לאשתאבא בגופא
שתי המידות של אברהם ויצחק ביחד ,האמת והאמונה של כלל ישראל ,שלגבי המידה דמלכא ,שהוא ביטול והתכללות הנפש בבוראה.
הזו אין שום הבדל ואין שום סתירות ומתכללים יחד שני ההיפכים לגמרי.
אבל זה לא התכלית ,כי התכלית היא ע"י העבודה ההפוכה ,הענין של שוב ,דהיינו
ועלינו מוטל שיהיה מעשה אבות סימן לבנים ,ולכן יש להתבונן להתנהג עם להמשיך למטה בתוך העולם את אהבת הקב"ה ,להמשיך השכינה למטה ולהאיר
המידות של האבות הקדושים ,אהבה ויראה יחד עם מדת התפארת ,ללכת במידת הקדושה והאור האלקי בתוך העולם ולגלות שם שהקב"ה הוא האמת האמיתי והוא
האמת וללמוד תורת אמת ,כי אמת הוי"ה אלקים ,וצריך לעבוד על זה ולהתבונן בזה לבדו הוא .זאת אומרת לקחת את העולם ולעבוד את הקב"ה עם העולם ,ובכך להעלות
כמה שיותר ,ויה"ר שנזכה לזה. את העולם לדרגה של ביטול להקב"ה,
וזהו הענין שהתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים ,לו דווקא ,כי הקב"ה
רנת עמך | סיפורי חסידים
התאווה להמשיך גילוי עצמותו דווקא בתחתונים ,שם לגלות את ה"לו" הוא ועצמותו
איך שהוא למעלה מכל העולמות והכל אצלו כלא חשיב ,להמשיך זאת גם בתוך
העולם ,וכך יהיה לו דירה בתחתונים.
וע"ז כתוב יתרון האור מן החושך ,דווקא בחושך הגשמיות של עוה"ז להמשיך את
אשר יקרא אתכם באחרית הימים האור אין סוף ב"ה ,שעל ידי הביטול והדבקות בה' אחד ,עי"ז מגיעים לואהבת .דהיינו,
הרה"ק רבי וועלוועלע מטשארני-אוסטראה זי"ע ,מתלמידי המגיד ממעזריטש זי"ע, ואהבת זה ענין הרצוא ,להשתוקק כמה שיותר להקב"ה ,ועם זה צריך שיהיה גם שוב
היה רגיל לישון בעינים פתוחות .פעם ישן ועצם עיניו ,ישב על ידו אחד מגדולי חסידיו ,וראה בעולם המעשה ,כדברי חז"ל על ואהבת ,שיהיה שם שמים מתאהב על ידך ,דהיינו
זאת ונבהל ונפחד שמא ח"ו וכו' ,ורץ החוצה והחל לצעוק בבכיה.
להמשיך אהבת ה' מלמעלה למטה כמו שעשה אברהם אבינו ,שקידש שמו בעולם
נתעורר ר' וועלוועלע ושאל לפשר בכייתו .אמר המשמש שחשב שנצחו אראלים ושבק
שכל באי עולם יאהבו את ה' ושיהא שם שמים מתאהב על ידך ,שיימשך אהבת ה' גם
חיים לכל חי ,כי ראה שישן בעינים עצומות.
בעולם הגשמי ודווקא בעולם המעשה כולם ישתוקקו להתדבק בהקב"ה .זוהי עבודת
אמר לו הרבי" :הראו לי הדור של ביאת משיח וראיתי שיהיו שקועים בשערי טומאה
כמעט כבמצרים ,ובפרט בשערי האפיקורסות ח"ו ,וראיתי שאפי' אנשים כמוך יפלו למינות
אברהם אבינו מלמעלה למטה.
רח"ל .אבל העצה הפשוטה לזה ,שיספרו מעשיות מצדיקים ,מכל הצדיקים ואפילו ממני, לעומת זאת העבודה של יצחק ,ענין יראה ,פחד יצחק ,להתבטל להקב"ה ולהיות
ורק בכח זה יוכלו להינצל מהמינות". קשור עם האין סוף ברוך הוא ,ע"י שמשתמש עם העולם רק באופן של צמצום
והיה הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע מספר סיפור זה ,והיה כופל הלשון "ואפילו ממני, והגבלה ,רק ההכרח שחייבים ומוכרחים ולא יותר ,ובזה עושה עצמו כלי להתבטל
ואפילו ממני". להקב"ה ,זהו ענין העלאה מלמטה למעלה.
וזה היה ענין חפירת הבארות ,העבודה של יצחק של העלאה מלמטה למעלה,
48
גליון י
ברירה בהכנת כוס תה סעודת ליל שבת
זאת בעדינות באופן שהעלים נשארים בכלי בערב שבת ,ואם לא הוציאם בערב שבת יש א) הבא לערות בשבת תמצית תה מתוך
אין זה נחשב לברירה בכלי וממילא מותר ויכוח בין הפוסקים האם מותר להוציאם באופן כלי שמונחים בו גם שקיות התה -כל עוד
ד
לעשות זאת בסמוך לשתית התה. שהתמצית מטפטפת דרך נקבי השקית ,על מפלס המים גבוה יותר משקיות התה אין
ג) מותר להכין תמצית תה בשבת ע"י כן יוציאם בכף ,דבאופן זה הוא מוציא את כל בזה חשש בורר ,כי מים אלו אינם מעורבים
א
נתינת שקיות תה בתוך מים פושרים התערובת עלי התה עם המים הבלועים בהם, עם עלי התה.
ג
שאין היד סולדת בהם ,שבאופן זה אין ויכול להשתמש בתמצית הנשארת בכלי. אבל אם מפלס המים שוה בגובהו לשקיות
המים מבשלים את עלי התה ,ואף שהמים ב) תיון (כלי המיועד לתמצית תה) שיש בו עלי התה הנמצאות בו ,אין לערות התמצית
נכנסים לתוך השקית ומתערבים עם העלים תה ללא שקית המעורבים עם מי התמצית, מהכלי ,כי בזה הוא בורר את המים המעורבים
וחוזרים ומסתננים דרך נקבי השקית ,אין ומפלס המים אינו גבוה יותר מהעלים אין בעלים ,ואף שהוא בורר אוכל מתוך פסולת
זה נחשב לברירה ,כי המים היו צלולים כדאי לשפוך את התמצית דרך נקבי התיון בסמוך לשתיית התה אין בזה היתר ,כי
ונשארו צלולים ,ואף שתוך כדי התהליך מחשש ברירה בכלי ,אלא ישפוך התמצית הברירה נעשית ע"י הנקבים שבשקיות התה
ב
הם היו מעורבים עם עלי התה ונבררו מהצד השני של הכלי במקום שאין נקבים ונחשב לברירה בכלי.
ה
מהם ,אין זו מלאכת בורר. המסננים את התמצית מהעלים ,ואף שעושה על כן ,לכתחילה כדאי להוציא את השקיות
ברירה במיני כלים סעודת צפרא דשבתא
ז) לדעת המשנה ברורה טו אין איסור בורר אלא כדי האכילה הוא מפריד בין אוכל לאוכל ד) כף מחוררת היא כלי המיועד לברירת מאכל
כשהאדם מפריד בצמצום בין האוכל לפסולת או בין אוכל לרוטב אין זה נחשב למלאכה מוצק מתוך רוטב ,על כן אסור מדאורייתא
אבל אם אינו מפריד ביניהם בצמצום אין כאן אלא דרך אכילה י ,ואף שהוא משתמש עם להשתמש בה להוצאת "ארבעס" מתוך
בורר .לדוגמא :בהסרת השומן הצף על פני הכף או המזלג לצורך ההפרדה הרי זה כמו מרק או להוצאת סלטים מתוך רוטב ,דהרי
ו
המרק -אם לוקח עם הכף גם חלק מהמרק יד ארוכה ,דהרי אפשר לעשות פעולה זו גם זה ברירה בכלי.
אין זה נחשב כהפרדה בין האוכל לפסולת ביד ,ורק כדי שלא ללכלך את ידו הוא עושה וכן מקלף הוא כלי המיועד לברור את
יא
אלא כהפרדה פנימית בתוך האוכל עצמו. זאת בכף או במזלג. הקליפה מהאוכל ואין להשתמש בו בשבת
אך כדאי להמנע מלהשתמש עם מחורר אבל אין להסיר בכף את השומן הצף על פני אף בסמוך לאכילה .ז אבל מותר לחתוך בסכין
תפוח המוציא את מרכז התפוח עם הגרעינים המרק יב ,כי פעולה זאת אי אפשר לעשותה את הקליפה בסמוך לאכילה כי עיקר הפעולה
שבו ,אף שאינו בורר בצמצום את הפסולת, ביד אלא בכף ,ולכן אין הכף נחשבת ליד נעשית ע"י תנועת היד והסכין רק מסייעת
ח
דכיון שהכלי מיועד לברור את הגרעינים יתכן יג
ארוכה אלא לכלי העושה מעשה ברירה. לעצם החיתוך.
שהתפוח שיוצא עם הגרעינים הוא נטפל כמו כן כדאי להמנע מלהצמיד את המצקת ה) מלחיה שהניחו בה גרגרי אורז כדי לספוג
טז
אליהם ונחשב לברירת פסולת מאוכל. לדופן קדירת המרק כדי להפריד את האטריות את לחות המלח ,אין כדאי להשתמש בה
ח) מותר לפצח אגוזים בשבת בכלי המיועד מהרוטב המעורב בהם ,דגם בזה יש לחוש בשבת ,דכיון שהמלח נברר מבין גרגרי האורז
לכך ואין זה ברירה בכלי ,כי המפתח רק דנחשב לבורר בכלי ,על כן גם אם בדעתו דרך נקבי המלחיה הרי זה בחשש של ברירה
ט
שובר את הקליפה והברירה נעשית אח"כ לאכול בסעודה זו גם את הרוטב וגם את בכלי.
ביד בסמוך לאכילה. יד
האטריות אסור להפריד ביניהם ע"י כלי. ו) האוכל טשאלנט עם כף או מזלג ותוך
א .שו"ע סימן שי"ט סי"ד ב .מנחת יצחק ח"ד סצ"ט ג .עיין איל משולש פרק ז' סל"ג ד .עיין ארחות שבת פ"ג סע"ז ה .ע"פ שו"ע סעיף ט' ומשנ"ב ס"ק
ל"ג ו .שביתת השבת מלאכת מרקד סי"א ז .אגלי טל בורר ס"ו ח .עיין אגרות משה ח"א סימן קכ"ד ט .עיין איל משולש פ"ז סעיף מ"א י .משנ"ב ס"ק
ס"ו יא .מנחת יצחק ח"א סימן ע"ו יב .ע"פ משנ"ב ס"ק ס"ב יג .מנח"י הנ"ל יד .עיין ארחות שבת פ"ג סע"ו טו .ס"ק ס"ב טז .עיין שש"כ פ"ג סנ"ט
וספר מלאכת בורר פי"ג סל"ד
הערות יתקבלו בשמחה בטלפון 0548448903
כל גליון מתיקות הדף היומי שאתה רואה ,מושקע בו בס"ד דמים תרתי משמע
49 נגע בלבך דבר חיזוק ,סיפור של צדיק טלטל אותך ,ורוצה לזכות ליטול חלק בהמשך הגליונות ,להצלחה ,לרפואה ,לישועה ,לע"נ
צור קשר 0548470661
61ז
גליון
מס' גליון
של
תשפ"א
תולדות שמיני
פרשתפרשת
כח ניסן-ד' אייר
ד – י כסלו תשפ"ז
שקלים כ'-יומא ה'
בכורות נז – ערכין ג הדףהיומי
היומי
שליט"א קובלסקי
שליט"א ישעיהו
קובלסקי אברהם
ישעיהו הרה"גאברהם
שלהרה"ג
היומישל
הדףהיומי
שיעוריהדף
בס"ד || פנינים מתוך שיעורי
בס"ד
דהילולא קדישא
קדישא דהילולא יומא
יומא יומאנפלאה הקדושה מסכת
בבהירות על ידי לימוד להגיע
התורה נפלאהאפשר
להבנת לאיזה דרגות
עצה וסגולה
ליומא דהילולא של מרן הרבי רבי
הרה"קאהרן
רבי הקדוש רבי הרבי זצוק"ל,
מטשערנאביל זצוק"ל בנו של הרבי הקדוש
שמואל שמעלקא בן הרה"ק רבי צבי הירש
רבי מרדכי המגיד מטשערנאביל זצוק"ל
ביום א' אייר נלב"ע זצוק"ל,
נסתלק ח' כסלו (תרל"ב)
דהילולא של
מניקלשבורג שמעלקא
מטשארטקוב
שנת תקל"ח.
ליומא עוד סיפר מרן האדמו"ר זצוק"ל מאותם ימים ,שיום אחד היה
עוד בטרם שנתנה לו איזה דבר ,תיכף ומיד נרגע התינוק לחלוטין,
ויכוח עצום בין חברי הכולל שהיו מחשובי התלמידי חכמים,
ובמקום לבכות וליילל ,התחיל מיד לחייך ולשחוק בחדווה .איך
והיה שם ממש ריתחא דאורייתא ,ולפתע שמו לב שכבר הגיעה
שעת הצהרים-שעת סיום הלימוד בכולל לפני הצהרים ,דפק
דארף לחברותא.
וואס צווהסביר
"אויף שמח'
ואמר: ה'אור המשיך בעל
השולחן על פשוט -
זצ"ל ברים חייםבזה
זה יתכן.
והביאוררבי
זל טוב לכל רבבות בני ישראל לומדי הדף היומי לכבוד
אמיתיתהשי"ת
הקושיותמסכת
אי"ה .ובעזרת התורה
לומדיכלהדף את לימוד
לאהבת השבוע
מסכת שקלים
מתיישבים מאליהם
רבבות יתחילו
יומא .נספר סיפור נורא אודות מעלת לימוד מסכת יומא.
הגאון רבי יחזקאל חפץ זצ"ל זכה ללמוד בחברותא עם מרן
כשזוכיםסיום
השבוע מ
רבי משה זעליג הכהן ז"ל היה זקן מופלג ,והתגורר ביקש
סוגיה שפעםזצ"ל,ביחד
בריזל למדו
פעם אחתזצוק"ל.אלעזר
החסיד רבי
ה'אור שמח'בעל הגאוןהגאוןסיפרוכך
שמעלקא רבי הרבי ה"ה הקדושים האחים לחשוב
התענוג הרי ניסתה
הביתה], ללכתהיא 'שכלה',צריך עלמהפי גיין?!"עבדה
[בשביל המסורה אהיים השכנה
מען
בסוף ימיו בירושלים .פעם סיפר ,שבשנות ילדותו שיעורי
לסדרהתקשו זצוק"לסוגיה,
מזוויהעלבאותה
דברי התוספותשלומ'קה
רבי ללמוד
הרה"קהחלו
קשה ,וכאשרממנו
היו זצוק"ל ההפלאה תמידבעל נוסעפנחס אביו רבי
היהואחיו בהבנת ועל פי
התורה... לו לבכות, גורםכאן שאנחנוהילד ,מה
מתייגעים וכאבו של רצונומה
מהו הוא ביותר בחכמתה
הגדול
אהרן הקדוש רבי לרבינו החסיד,וכךואכן
יהודההפוכה,
בסברא השיבורבי
וזהחורבת הכנסת
בבית כזו,
בתים טענהלבעליהעלה תורה
להבינם .זה
והוגים הגג בעליית בהתבודדות
מטשערנאביל זצוק"ל ,והוא ניסה כל פעם להפציר יחד יושבים את לו לפתור איך גאוני, ואפילו ורעיוני שכלי פתרון לו הציעה זה
(מתוך הפתיחה לשיעור ,כ"ו אדר ,פסחים דף ק"ז) גמרא.
בפניהםדברי
כראוי את ללמוד
והתחיללהבין בתים
ולא הצליחו בהבנתלבעלי
הסוגיה, נבוכיםשיעורעמדו ארגן
הוא
לתארה.
לרבי על ראש עמושאין עצומה
אותו ביחד מתוךגםיגיעה בתורה שיקח
אצל אביו, הבעיה שמציק לו.
אחת שאל רבי אלעזר את הרה"ק רבי שלומ'קה איזה פעם
התוספות.
במשךוהפציר
שתי כשגדל קצת הסכים .בתורה יחד והגו אביו לאפעםאךישבו השנה, לא כן האמא שהקב"ה הטביע בה אהבה אמיתית וגדולה לבנה,
אביו ,תדע
באמצע שינה.אמר לו לרבי,ללא שיקח אותו
ברציפות באביווחצימאדיממות
המעטפה המסתורית
עד שהיא מרגישה שהיא ממש חלק מבנה ,ואף התינוק מרגיש
מסכת הובהראיתם
הסוגיה, "תלמד הקדוש:לא עמללו הרבי
ויגיעה ,ועדיין שלענהאיתם?
ללמודארוכהמסכתשעהבתום
בשםלרגע שמובא
כמונעצור
שמים',הבה ליראת
ואמר לו, לרעהומביא במסכת זו
זצוק"ל ה'אור שמח'הלימוד יומא,בעל
פנה
ברמב"ם,תוכל
ירד נוראות ולא דחיפותלעייןצריכים היו ישהלימוד הרבי
לך שאצל הוא' .כשהוא
שלאחותו מרמת גן, מאמו,ז"ל'ירך אמו בוימן קופלחלק ר' ממש שהוא בשם היה יהודי כך הקדושה' .א'ני י'י"!
ו'יראת מ'אלקיך ראשי תיבות
לאהבת התורה שיומ"אשנזכה צדיקים,
מהלימוד ,ונתפלל
למטה לעשות
להביא לביתלא אוכל ההפלאהאותך
בעלואם ידחפו את זה,
הגה"ק לסבול רבים,משהו,לרופאיםכשכואב לו הלכו עמו ביחד אתו,אילם ל"ע. אמו בוכה נולד בןבוכה ,גם
שהתגוררה בקנדה זצ"ל רבה של גולדס הלפריןשעה
בתפילה. והחלו
אלחנן מלימודםרבי
סיפר הגה"צלענין,עצרו
מעניןשניהםואכן
ירידתואצל הרבי, מאוד להיות הרמב"ם ,שרצה
את דבר .הילד למענך
שנזכה
התיישב ותוך כדי ביניהם לה
למכתו .בצר שהאהבה תרופה למצואהיותאת כאבו. הצליחלאחשה מהםאמו אך אף אחד גם לאחר היה דרכו לפלפל ורקזצוק"ל לאהבתדבהתורה,
מבעלזא לזכותיששכר ארוכהכיהתפללו
הרה"ק רבי גרין,
מרוב עייפות. ונרדםלנסוע. זאת רצונו לאביו שבכל
המדרגות אמרעלמידאחת לצדיקים
התינוק כה ממנו,עםשיכנס והחיבור וביקשה הרגש אחיה,גדולה, כה אל מכתבשלחה האחותהיא יגיע לעניני מסכת הובהרה
שהפלפולתמידהסוגיה
משתדלפלא,
והיהוראה זה ללמוד. מכן שבו
הקהל, עם
הנוראים היה
אינו שמעלקא שהוא רביוהנה בימים הרביעמו. כשראהלקחו
ואכן אביו למרןאתהרבי להרגיע מצליחהקופל האםנכנס ר' דווקאבנה. ברכה על בארץ ישראל ויבקש
עמוקים ,לכן אתמסיני. כנתינתה
מסכת יומא! יקרותכל יום באור
להזכיר והוארה
רצונו בשלימותהיה
יומא ,כי
לאהבת
ישןהגג
על אותואת ומצאלפתוח טשערנאביל,
לחפש אותו הקודש בחצרהלךנהוגחוזר, ושלווה,לקח
המעשה. ביטחון ולנסוךלובואת כמימרא,וסיפר ברגע זצוק"ל, מאלכסנדר האמונת משההתינוק
הרבים ,והיה המתפללים העירעבור המדרש של הבית בתום הלימוד ,פנה הגאון רבי יחזקאל למרן בעל
היקר, לו" :אחי אותו ואמר המדרגה, אותו ההבדלוזהו שם קדשו, ושמח. לרגוע יד
אחתבכתב דבר מה רשם בו
אותו בבת ולהפוךרבינו גליון נייר, האור שמח זצוק"ל ושאל אותו ,ילמדנו רבינו,
המדרש למטה
בקבר?"... תעשה מבית חלקמה מלמעלהיושן
עכשיו אתה אם לראות אפשר "שלח להכניס באומרו:קופלהשכנה לר'תנסה ומסרהשרק לשכנה .ככלבמעטפה, בין אמא התורה ,א) צריך היההבנת תפילות על חיים רבי סוגי הנהגם
מצינו כמה
התורה
וכן את הבימה .אמנם גם שתי הקומות ביחד לא אותה שתניח לה,יגיע ואמור לא
לאחותך,פעם זהאהבהזולתינוק ,אף מעטפה בפתק ...בינה להביןלהסתכלב) 'ותן בלבנו
בתורה
שעסקוחלק גדול הגדול ,ולכן
רצופים ,התעייף הגה"ק רבי
לאחר הצבור אחת פעם אתושוב להכיל
ימים
התפללו בחצר בחוץ.
הספיקו
כמה
בהגיע
לרגשות
ביניהםרקשפה יש אותה
אמיתי.שלו!" .עשתה האם כמצות
ושתפתחלבנה ,אשר האמא בנה, תחתשלהכר של
חיבורמצוה מועד הבר
בתוכה
האהבה התענוג 'והאר עינינו בתורתך',
ולהשכיל' את כל דברי התורה ,ג) 'הוא יפתח לבנו
בשיכון רבנים
אסיפתשמענו התקיימה פעם
מסוגל
כרית
ולשמוע
פנחס מאד עד שהרגיש שהוא אינו
אך כשהגיע שעת התקיעות חפצו כולם להיות
לקחת התקיעות, שהוא הולך הרבי בעת לאחיו ואמר את
עוד,לראות בפנים
רבינו ,וציפתה לישועת ה'.
ולכן -המשיך בעל ה'אור שמח' ואמר לחברותא,
סודית של
הגדול
הקדושה
שכאשר
שנזכהלומר
כזאת,
התכבדועתה
רבניםלהתפלל
מעולם לא
התורה ,יש כשכמה
בתורתו' .אך
סקווירא,
מבינים את לא
שמעלקא:
לפני התקיעות.
עולם חיי
לומר רבי
מניחין
רגילהרבי
איך
אמר לומעט .שהיה
עליך,
ולנוח תורתו
מתפלא
את דברי
"אני רק
ההוריםאופן
ביניהם
שנזכה
עם,
דיברו בשום
ברובביחד מצוה
מצליחים
שנתפלל בר
שאיןהבראנומצוה
הצעתי
סעודת לו
ראיתילפני
הסוגיה,
לערוך
כאשרזמן קצר
את
להביןשלא
ביותר אהבת כשאחד
לרגע חייך
שכח שמח'
מהו הציבור.
השייכות בין
דרשתו,ה'אור
ומוסרוכילפני
התורה .בעלבאמצע הבנת
חיזוק
התורה',
לביןהיה
דברי
ל'אהבת
מהרבנים
התורה
הצבור החל להדחס פנימה ,עוד ועוד אנשים נדחפו
כוח
ודחסו,עדייןזעליגלךדחפו אם יש שעה?משה שגם לילד כמובןבחייועוסקיןלהיכל. האם שומעתאם
בחייו,
לפתעכאהבת
הראשונהחלק
אמיתית אהבהאחד
שהתורה בפעם
מצומצם .יום
פותח את פיו
את התורה למנין
עדבנה
לאהוב
לבנה,את
שאנחנו את
היה:בו
הפסיק
הפתק,כךהביט
הוא לומר,
והשיב ,ברצוני לספר לך סיפור ,שעל פיה תבין היטב
ומעשה שהיההוציא את
שעליו
לרגע,הזאת.
ההמשך
התפילה דרשתו
את
פשר
הכח
התחיל
שהזהירו
טיפת
הואאת לתת יותר,
איןלו,לךכמועוד
צריך לסבול
באמתעזר
יכולאתה
מאומה לא
שאינוהרי
אך אם
שהרגישכרית,
עד לקחת
הזהולבכות
לתורה? לצעוק מצוה מהבשר
הקדושה היא
כחלקלי בר שיערכו להיות רוצהתהפוך הקדושהאני
שנרגיש
וצועק" :אמא! מאיתנו .ואז כאשר התורה מתייגעים השעה היתה שעת ערב מוקדמת .בבית משפחה אחת בדווינסק,
בשעה מוקדמת יחסית, הצדיק רבי
ילדיה לישוןדודי כלהגאון
והמשיך את דרשתו.
אחת את אמאכיהןהשכיבה עת
באותה
והרגיש
היו הרצפהויותר,
והעינים
רח"ל .עד שאנשים ריחמו
החמיר יותר נופל על הלחץ רקמראש ,היית
קרוב לעילפון
מאליהן?"...
אביוכח ,הרי
נעצמות שהוא
ושוב לא יכאב לנו אי שלי"...
קושיא, האחיםלכל שום
הבנתינו את הסוגיה ,רק נזכה מיד להבין את כל הסוגיה בשלימות,
האמא לא החזיקה מעמד ,ודמעות גיל זלגו
יציק לנו
בהבנת
ודם שלנו ,שוב לא כמו
ישיבתבשעות הלילה .כל
לדרוש הקטן נשלח לבית
כראשמהבית זצוק"ל
ולהיעדר
במיטותיהם,הוא
לצאת
לישוןהתכבד אף
ברים
ועל כן
הייתהחיים
צריכה אברהם
סקווירא,
כי
ששם היה
ישיבה שמעלקאליד הבימה ספסלרבי הקיםעלהרבי
ריק ,כי רק הרבי והבעל תוקע היו עומדים שם ,וכך
קדושה ,בה למדו טובי וחריפי הלומדים
זכה הילד משה זעליג לשבת ממש ליד הבימה.
והושיבוהו
לימים עליו,
סעודת בר הקדושה. ערכו לוההוריםהתורה
מיד מורחבת ומכובדת ,כשהם מזמינים
שאמו מרגיש כאשר
שיהיה לנו עם
לחייך
אמיתית ואכן
ומתחיל
מרוב אהבה וחיבורמעיניה.
מצוה
התורה
כשם שהתינוק נרגע
היעדרותאםהאם מביתה.
צער
ורק התינוק
יגרם
חשש כי
שמא
הואשעות
תקלה,
לאורך אולם
שום בלי
נשכבו הילדים
השכנה ,מסיבה.
שתשמור עליו
תצליח
באותה
דרשתו
כאשר האמא יצאה מן הבית ,היה התינוק שליו ורגוע ,וישן
מכל הארצות .הגה"ח רבי ישראל שמעון הביאו כאשר באמצעהתורה,
הסעודה הקהילה .לשמחת אנו נזכה מיד בזרועותיה,כלכךבני
את לוקחת אותו הפסיק
הצדיק ,והקהל לתינוק דרשתונצרך
מה שרק באמצע מה עשה,
השכנה כל לפניו.אצל
הותירה שדרשהאמא בעגלה .רב
לאותו
מזקנים חדרו שלבספרו זצ"לדלתמביא נפתחה כעבור זמן
קסטלניץ אותה שאכןמשה, האמונתכמו
הרביהקדושה. לתורה כזאתשל המעטפה אמיתית וחיבוראת
הנרגשים לאהבה נזכה
ההורים מלפנים בו הביט פתק, מכיסו הוציא התבלבל, הוא כאילו
פילסו לו דרך עד לבימה .כשהגיע פתח רבינו בדברי כשהוא מתעורר משנתו ,בקבוקים ,מוצצים ,צעצועים ,שמיכות,
מסלונים אתבונן ששמע ממרן הרמ"ח הגישו הקדושה,
לתורה הילד, אמיתיתהכר של השנים תחת כל לאהבה לזכות מונחתהתפילהשהיתה שבזכות מעטפה היה, דרשתו. השעותאת
במשךהמשיך ואחר כך התינוקמה,
אם לזמן ומאחור
קדשו ואמר" :עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר", הדבר קרוב לוודאי האלו, יתעורר ועוד.
למדן אחד בחור הגיע פעם כי זצוק"ל, אותה ויקריא אותה בשלימות.
שיפתח הסוגיה
אותו כל להבין את
וכיבדו הקהילה לרבומיד אותהתיכף זכינו האםידעלשכנה, אמרה שנית -
ידוע ששם אלקים הוא מידת הדין ,ושם הוי"ה הוא שהראש ישיבה, הראש להירדםאצל
וישוב בן בית
מיד שהיה המשמשהבחוריירגע
שהוא
התחיל
'עלה אלקים', לישיבתו. להתקבלהפסוק, גדולוזהו כוונת מידתועילוי
הרחמים. לדברק,כמה "יתחילר יִ ְצ ָח
במעטפה?נַ ְח ָמן ַּב
'ָאמר ַרב סַ ,). כתוב שלנוהיה
(בכורות היומיומה
הקהל. הגמראכלבדף בפני לדרכה.כותב לעולם את דרשותיו על פתק ,והחליט לבדוק ויצאה
הישיבה אינו
לעמוד כדי עמו לשוחח
מתי עולה ומסתלק מדת הדין' ,בתרועה' ,כשיש שמעלקא רבי הרבי חֹורהְּ ,ד ָׁשנֵ י ֵלּה ְׁש ַמ ְע ָּתא מצוה!"...
ימיּה ְּד ַרב הּונָ א ַּבר ְס ָ הבר לפני ימים
זַ ָּכ ִאי ִא ֵ מעילו, השכנה את
התעורר .ופשטכבר הביתה התינוקהגיע
הישיבה
המסורה כשראשוהנההדבר.שעה קלה אתחלפה רק
שמעלקא
רביושלום מדת הרבי חסכששאלומסתלק 'הוי"ה' ,מתי טיבו.שברוןעלהלב. שלו,רבושלחו אמו של זכתהמצוה כלומר,הבר
רש"י:דרשת הנרגשיםּה' .ופירש
הקליטו את ההורים ּכִ ְׁש ַמ ְע ֵּת
ְּב ִרגְ ָלא שהראש
והדרכים,העצותפתק את אותו ומצאסוגיהמעיל בכל
כיסלהרגיעו ניסתהמיד,בתוך המשמשחיפש אליו
ניגשה
אמר
שמתגאים"אליעזר". שלם ,היינו הבחור כשהלב השיב שופר' שמך",
"מה'בקולהרחמים, הונאסרט ההקלטה אל האח בארץ ישראל שימסרו לרבינו,
את לרבא לתרץ שידע כמותו, בן שילדה סחורה, בר את כתוב ריק ,ולא
הוציאה בקבוק, פתק והנה הוא
נתנה לו הדרשה,מוצץ,
הכניסה לפיו באמצע הוציא
שמיכה, ישיבה
הציעה לו
פעמים
עוד פעם, כמה ואמר בבקשה,והרבי חזר "אמור ליהרה"ק':שפיר'. לו
וחושבים שהכל שלפני בשבת הדרשה
האח עם הגיע כאשר ידו.אתאולם, שמסר שהוקשה לו בעת
שנעשה על לו על הנס שמועתו
ויודה ונתנה לו צעצועים ,אך שום דבר לא עזר .שעה דבר!... דברעלוחצי
הרצפה בו
אותו
הבחור
'בתרועה' ,עלהש"ס?". בכלהדין, אליעזר מדת
השםמסתלקת הגדולה ,ביטל רבינו את 'עלה מופיע
אלקים' ,מתי בסוגיה אחרת. עצמוישועתו להודותשל רבאההקלטהפי דבריו הרגל ,על מרןהמסורה השכנה
לב.מעט וענה מספר מסויים .אמר לו הרבי הרהרידי שברון
לרבינו על האדמו"ר סיפרשלכ"ק מאמציה הפוגות .כל
בתורה, העצומההילד ללא אודות בכה
יגיעתו ארוכה
פחות"... רבינואחת שלפעם קדשוישדברותטועה! ששמעו"אתההקדוש:
מזה... יותר לשמוע
להבין למה לא אמר רב נחמן בר יצחק' ,זכאי אביו רוצה שאינו ואמר, דבריו,
ויש הרף .בחברותא .ולימים ללאאיתו לומד וליילל
שהיה לבכות
זצוק"לממשיך עלו בתוהו ,הילד
מראחמיסטריווקא
הקדוש ,פרצו כל הקהל שיבח למה כמותו, לבן שזכה על סחורה' בר הונא רב של שלם כניסתה
טרםחודש במשך לומדים עוד
האםהיומסידוריה. שבההם אתארוכה
לימודם: מתארשעההיהלאחר רק
כל את לפרט שיתחיל מהבחור הרבי ביקש (מתוך הפתיחה לשיעור ,כ"ג אדר ,פסחים דף ק"ו)
בבכיות נוראות קורעות לב ,ובפרט הקהל שעמדו בקומה ודפקה הזדרזה התינוק .מיד שבתבנה
יבבותיו של לאוזניה
רק את אמו .ועל פי מה שנתבאר יובן שפיר ,כי האם ועמלו בורר, מלאכת בסוגיית במסכת הגיעואחד
לבנין,גמראדף
לבית המדרש,
אליעזר, למטה רבי ירדוהשם מוזכרודמעותיהםביותר ,בהםהמקומות למעלה ,בכו
וראהלמדבזרועותיה,ואיך אותו מדבריולקחה שיטההתינוקהרימה את שכנה ,בכל על דלת
לאחר מכן
ואכן לאחת. זלעפות ...ורק
לפרט אחת שיורד גשם התחיל והבחורממש
עד שהיה נדמה ומופלגיםפלא באורח
אהבת
שהקב"ה הטביע בה רגשי אהבה עמוקים
וביותר
שנרפאה היד החולה
לבנה ,דווקא היא יכולה להכניס ביותר פניו.הטוראתעלכל
הראשונים
למדונסוךענוג היה
רבותינו
וחיוך מכן
השתתק,לאחר הסוגיא, התינוקרגע את
והתייגעו בה
אחדתוךמהםכלפלא, זה
סיפר רבי משה
להתווכח התחילו מזמור" .כל זה
קרחמסויים "למנצח לבני
למקום כשהגיעו התחיל הרבי
ממש ליד הבימה לשבת על הוא זכה היוםהשואה היה זעליג בזקנותו, לאחר נמצא רוב
כשהואארצה בקטנותו שעלו
בנההגדולים התורה בתוך
מהרבנים אחד מחודשת
החברותא, לשיטהזצוק"ל אתשמחהגיעו כאשר הפסיקו,בעלרקהאור
כזאת – שאל יתכן ולא
והשו"ע,איך
גמרא פתחו אלעזר. אליעזר או שכאמורכתוב
ביניהם אם למענו ,בו,
עשתהוכיוצא היאהרוקח שיטת
לנצח בליבו נחרט והוא עיניו, במו המחזה כל את וראה הרבי, להיותזצוק"ל ,אשר בראשוב אב"דייהפך הקדושה שפרבר שהתורה
רבי דוד ולגרום לו
בחיקה,החסיד הגאון כמוהכל לא למדו,
והתמסרה, כהשעדיין
התאמצה בב"י המוזכרת
השכנה הלא
ומצאו שהאמת כדברי הרבי רבי שמעלקא זי"ע. "היה
ברומניה ,ואחר התורהוהחסידות התורהכל דברי עולםשיהיו מחייו ,עדחלק שמי האיר את ממש שיטתו.ולא
כפיהבקבוק הגמראאת
סוגייתהשליך
בתוהו ,הואשוב את מאמציההתחילוכלללמודובכלאזזאת עלו או
נצחים .אמר לו הרבי רבי שמעלקא" :נו ,אתה יכול להכנס האדמו"ר בערגה.
בזרועותיה, לקחה אותו רקמרן מספר עדן ,"...היה
כאשר אמו כלל .ואילו תענוג גן
בצעצועיםממש זה
הביט
ישראל.שום קושיא. בארץלפניו בלי בהירים כך
לישיבה"...
אכילה ,בבית אכילה, מקדש לכו בבית
ולאבבית לכו
שרגא לכו מקדש
ולאלכומקדש מתעקרא
שרגא
לכו שרגא מתעקרא לכו מקדש לכו בבית אכילה, 50
מתיקהמתיקה מיני מיני
מתיקה מיני קידוש אלא במקום
אכילה,
במקום
דאיןבמקום אלא
נפקיתואלא
מתיקה
קידוש
לאקידוש דאין
דהכאדאין נפקיתו
נפקיתו
מיניולא
ובקידושא לא
דהכא לא ובקידושא דהכא
מתעקרא
קידוש אלא במקום
ובקידושא
תיקה דאין
ׁשל ִים ַמ ֶּסכְּתָא
ּתנ ָןָאָא ְּד ָ
ּסמככ ְְֵַרּבָּת
ִיםבָא ַַממ ֶֶּס
צֹוְרִים
ׁשלל אלעדָאָא ְּדכממִיֵַרֵַר ֲּבָּבָ
חזננ ִיָןָןנ ְְּדּדָא ָָ טשערנאבילּיזזֵיִיִיננּתָאָאֵיתֵי
צֹוְרל ִיבב ח
ת"ֵיֵי ְולל ָאִיִימ ְְּדּדַרככ ִיִי ַאּבַ ֲֲח
ע"א)ֵיֵי:ת
ּת קהילתַרַרָא ַַאא
קי"טּבַּבַּיּיֵיֵי ּת ותחילת ֶּס ָָאאכ ְדףממּת
ִים""ַ ::מ ְְוו של
ׁשל
ע"בָ
קי"ח ְּד רבה
דףּבָנ ָן
דףמֵַר שליט"א
(סוףָא
צֹוְרב
שבת
קי"חנ ָא
חז ִי
במסכת
דף ִי ֲ טווערסקי
(סוף ְּדכ
אומרתל ִי
שבתתֵי
הגמראּיֵי ּתֵי
במסכת מרדכיכ ְמּתַרָא ַאּבַ אומרת ֶּס ָא
ִים"ַ :מ ְו ׁשל יעקבּד
הגמרא ָ
בדרךֵַרדףּבָנ ָן ְ
רמז, רביָא
ותחילתמ
צֹוְרב
חז"ל הרה"צ
אכילה,
דברינ ָא
רמז, בדרך ֲחז ִי
דף ִי
אתכ עםִי
בבית ְּד
חז"לל
שבתתֵי
הקדוש שיחּת
לכוֵי מקדשא
במסכתּיֵי
דברי הרביּבַ נועםּת
אתַרָא ַ ולא " ַמ
וביאר ֶּס ָאכ ְמ
אומרת
הקדוש ְו המשך
ִים: שרגא
סעודה".ל
