gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול דודי · Kol Doidy — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קול דודי · Kol Doidy

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קול דודי · Kol Doidy — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קע"ג – תולדות תשפ"ז‬ ‫ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב (כ"ה כ"ח)‪.‬‬ ‫ויהי יצחק וגו' בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי (כ"ה כ')‪.‬‬ ‫תנן באבות [פ"ה מי"ט] כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל הדבר בטלה‬ ‫ברש"י ד"ה בת בתואל בא"ד שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי‬ ‫האהבה וכו' וזה מרומז כאן דאצל יצחק כתוב לשון עבר ויאהב דאין לה קיום‬ ‫רשע ולא למדה ממעשיהם ולכאורה יש לתמוה למה כתוב מפדן ארם בין בת‬ ‫לעתיד ולמה כי ציד בפיו דתלויה בדבר שעשו היה מהנה את אביו הצדיק ומקיים‬ ‫בתואל הארמי ובין אחות לבן הארמי ה"ל לכתוב בת בתואל וגו' ואחות לבן וגו'‬ ‫בו מצות כיבוד אב וזו היתה כל סיבת אהבת יצחק אליו אבל רבקה אוהבת את‬ ‫מפדן ארם ונראה דכאן יש רמז דמקום האדם משפיע על בניו ובנותיו דעיקר‬ ‫יעקב בלי שום תליה בדבר וע"כ כתוב אצלה לשון הוה שאהבה זו קיימת לעולם‪.‬‬ ‫רשעות לבן באה לו משום שהיה בפדן ארם דאפילו רשע אם גר במקום צדיקים‬ ‫ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם וגו' (כ"ה ל')‪.‬‬ ‫יכולים בניו להיות צדיקים ע"י השפעת המקום וכן להיפך אפילו צדיק אם גר‬ ‫תמוה דרואים כאן דשפיר נשתמש עשו בלשון נא שהוא לשון תחנונים‬ ‫במקום רשעים יכולים בניו להיות רשעים ע"י השפעת מקומו וע"כ הקדים פדן‬ ‫וקשה אהא דאמר רש"י לקמן כ"ז כ"ב ד"ה קול יעקב דאין דרכו של עשו לדבר‬ ‫ארם לפני אחות לבן להדגיש דאע"פ שהשפיע המקום על אחיה לבן מ"מ לגבי‬ ‫בלשון נא אלא בלשון קנטוריא יקם אבי וכו' ונראה דגם מי שרגיל לדבר בלשון‬ ‫רבקה לא השפיע מקום רשע על מעשיה‪.‬‬ ‫קשה לגבי אחרים כשנוגע לעצמו וצריך הוא לאיזה דבר שפיר יכול להראות‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו‬ ‫הכנעה לצורך השגת רצונו‪.‬‬ ‫(כ"ה כ"א)‪.‬‬ ‫ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי (כ״ה ל״א)‪.‬‬ ‫לולי דברי רש"י שמפרש לו ולא לה וכו' אולי יש לומר דיצחק לבד היה‬ ‫ברש״י מכור לי מכירה ברורה‪ .‬ויש לעיין הלא לא היתה כאן מכירה ברורה‪,‬‬ ‫מתפלל לנכח אשתו היינו לצורך אשתו מפני שהיא היתה עקרה ואומר הפסוק‬ ‫דעשו מכר מתוך אונס שהיה רעב‪ ,‬ואף דקיי״ל תליוהו וזבין זביניה זבינא‪ ,‬אבל‬ ‫דדוקא בזכות תפילתו זו ויעתר לו ה' שהמתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו‬ ‫מכירה ברורה אין כאן‪ .‬ועוד יש לעיין‪ ,‬מאי קאמר לו אח״כ ויאמר יעקב השבעה‬ ‫דבר נענה תחילה ועבור עצמו לא היתה התפילה כ"כ לצורך שהיה יכול לישא‬ ‫לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב‪ ,‬מה מקום לשבועה זו‪ ,‬האם שבועה‬ ‫אשה אחרת ומשום שהתפלל בעדה ע"כ ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו מפני‬ ‫היתה כאן או מכירה‪ .‬ועוד‪ ,‬מה פירוש מה שאומר אח״כ ויבז עשו את הבכרה‪,‬‬ ‫שהיא אשתו וממילא נענה הוא עצמו שהילדים גם שלו‪.‬‬ ‫הלא לא ביזה את הבכורה‪ ,‬רק שהיה רעב והוצרך למכרה כדי לאכול‪ ,‬דזה היה‬ ‫ויתרצצו הבנים בקרבה וגו' ותלך לדרש את ה' (כ"ה כ"ב)‪.‬‬ ‫תנאו של יעקב‪.‬‬ ‫ברש"י [ע"פ חז"ל] שהלכה לבית מדרשו של שם‪ ,‬לכאורה תמוה למה לא‬ ‫ונראה ע״פ מה שרש״י מפרש הנה אנכי הולך למות — אמר עשו‪ ,‬מה טיבה‬ ‫הלכה לשאול את אברהם אבי בעלה‪ ,‬שעדיין היה חי באותה תקופה והיה בן‬ ‫של עבודה זו‪ ,‬כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה וכו׳‪ ,‬אמר אני הולך למות‬ ‫מאה וששים שנה‪ ,‬שהרי היה בן מאה שנה בלידת יצחק‪ ,‬ויצחק היה בן ששים‬ ‫על ידה‪ ,‬אם כן מה חפץ לי בה‪ .‬הרי דלא רק מפני שהיה רעב לא רצה את הבכורה‪,‬‬ ‫שנה בלידת בניו‪ ,‬וחיי אברהם היו מאה ושבעים וחמש שנה‪ ,‬כדמפורש סוף‬ ‫אלא שלא רצה ליזהר בכל האזהרות התלויות בעבודת הבכורות‪ ,‬ואפילו בלי‬ ‫פרשת חיי שרה‪ ,‬ובודאי דאברהם היה בעל רוח הקודש הגדול בדורו‪.‬‬ ‫אונס הרעב לא חפץ בה‪.‬‬ ‫ברמב"ם (ע"ז פ"א ה"ג) וכן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו וכו' והיה‬ ‫וא״כ ניחא הכל‪ ,‬שהיתה כאן מכירה ברורה כיום‪ .‬וזה מה שיעקב שאל מאת‬ ‫מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר וכו' עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא‬ ‫עשו‪ ,‬שישבע לו שאינו רוצה בבכורה מפני שאינו רוצה ליזהר בכל האזהרות‬ ‫שנאמר ויקרא שם בשם ה' וגו' היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד‬ ‫שבה‪ ,‬ואחר שנשבע לו אז מכר לו מכירה גמורה‪ .‬וגם ניחא דבאמת ביזה עשו‬ ‫שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות וכו'‪.‬‬ ‫את הבכורה‪ ,‬שלא רצה אותה בשום אופן‪.‬‬ ‫וכתב הראב"ד וז"ל א"א ותמה אני שהרי היו שם שם ועבר איך לא היו‬ ‫ויגדל האיש וילך הלוך וגדל וגו׳ (כ״ו י״ג)‪.‬‬ ‫מוחין ואפשר כי מוחים היו ולא אירע להם שישברו את צלמיהם לפי שהיו‬ ‫בהמשך הפרשה נאמר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו‬ ‫מתחבאים מהם עד שבא אברהם ושבר צלמי אביו עכ"ל‪ .‬ובכ"מ מיישב תמיהת‬ ‫מאד וגו׳‪ ,‬ואח״כ בא אליו אבימלך ואמר ראו ראינו כי היה ה׳ עמך ונאמר תהי‬ ‫הראב"ד וכותב וז"ל שם ועבר היו מודיעים דרך ה' לתלמידיהם אבל לא נתעוררו‬ ‫נא אלה בינותינו וגו׳‪ .‬יש להבין באמת‪ ,‬מה היתה כוונת אבימלך לשלוח את‬ ‫לקרוא ולהכריז כמו אברהם ועל כן גדלה מעלתו ע"ש‪.‬‬ ‫יצחק מאתו‪ ,‬ואח״כ לילך הוא אצלו לכרות עמו ברית‪.‬‬ ‫ולדברי הכ"מ י"ל‪ ,‬דלעולם הרגישה שיש לה שני בנים בקרבה‪ ,‬שאחד נוטה‬ ‫וי״ל דאבימלך חשב שהמים שבבארות שע״י גרר מיוחדים בכחם‪ ,‬והם‬ ‫לקדושה ואחד להיפך‪ .‬וכיון דידעה שאברהם היה מדתו מדת החסד‪ ,‬ומש"ה היה‬ ‫מעולים מאד למקנה בקר וצאן ולזרעים ולתבואה להרבותם‪ ,‬ומש״ה חפרו‬ ‫דרכו להכריז ולהשפיע ולהחזיר את הנוטין לע"ז לדרך הישר‪ ,‬חששה שלא ידאג‬ ‫אברהם ויצחק שם בארות‪ .‬וכיון דאבימלך חשב שהמים האלו שייכים לו ולעמו‪,‬‬ ‫עבורה ויאמר לה דגם הבן הנוטה לע"ז יתקנו וילמדו וישוב בתשובה‪.‬‬ ‫מש״ה צוה ליצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו וגו׳‪ ,‬היינו ממנו דייקא‪ ,‬ממה ששייך‬ ‫והיא דאגה ויראה‪ ,‬דכיון דבעלה יצחק מרכבה למדת הגבורות‪ ,‬וגם היא ככל‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫אשה מיסוד הגבורות‪ ,‬יהא קשה ואפילו בלתי אפשרי שבן הנולד להם יקבל‬ ‫ויצחק‪ ,‬לפני שהלך מהם‪ ,‬ברוב צדקתו שב וחפר את הבארות‪ ,‬כמו שמפרש‬ ‫השפעה לחזור למוטב‪ .‬ואדרבה‪ ,‬אולי יתקלקל הבן הטוב ע"י השפעת הבן השני‬ ‫רש״י ד״ה וישב ויחפר וגו׳‪ ,‬ואז לא נהנה מהמים‪ ,‬אלא רק לטובתם הוא דשב‬ ‫המקולקל‪ ,‬וע"כ הלכה לשאול את שם‪ ,‬שגם הוא מבחינת הגבורות כמותה‪,‬‬ ‫וחפר אותם‪ .‬ואעפ״כ רבו אתם רועי גרר ואמרו לנו המים‪ ,‬שלא עלה על דעתם‬ ‫שהוא היה רק לומד האמת עם תלמידיו‪ ,‬אבל לא היה יוצא לחוץ להכריז שה'‬ ‫שעבורם הוא דחזרו וחפרו‪.‬‬ ‫ברא את העולם כמו שהיה אברהם עושה‪ ,‬כפי שפירש הכ"מ‪ .‬הרי דמדתו מדת‬ ‫עד שהרחיקו עבדי יצחק וחפרו בארות במקום שכבר לא חשבו עליהם‬ ‫הגבורות‪ ,‬לצמצם הקדושה רק בכלים הראוים לה‪ ,‬וסמכה דעתה שהוא יבין‬ ‫אנשי גרר ששייכים להם‪ ,‬וע״כ לא רבו עליהם‪ .‬דחשבו שהמים המבורכים נשארו‬ ‫אותה ביותר‪ ,‬והוא באמת השיב לה דהבנים שבקרבה יתפרדו לשני לאומים‪,‬‬ ‫אצלם‪ ,‬והני בארות חדשות שיצחק חפר לו במקום אחר‪ ,‬המים שבהם סתם מים‬ ‫והקדושה תשאר אצל הבן האחד בטהרתה‪ ,‬והבן השני ישאר בקלקולו‪.‬‬ ‫הם שאין בהם ברכה‪ ,‬וממילא ישתנה המצב ואנשי גרר הם שיגדלו בעושר‪.‬‬ ‫ובתשובה זו‪ ,‬התואמת את הרגשתה ובחינתה‪ ,‬נרגעה‪ .‬קול דודי רמב"ם הלכ' ע"ז‬ ‫אבל יצחק ידע שהברכה מן השמים היא ולא בטבע המים‪ ,‬וע״כ אמר מיד‬ ‫ויאמר ה' לה וגו' ושני לאמים ממעיך יפרדו (כ"ה כ"ג)‪.‬‬ ‫כשלא רבו על הבאר השלישית כי עתה הרחיב ה׳ לנו וגו׳‪ ,‬שמעתה יתברר לעיני‬ ‫ברש"י ד"ה ממעיך מן המעיים הם נפרדים זה לרשעו וזה לתומו ולכאורה‬ ‫כולם מנין בא לו העושר‪.‬‬ ‫קשה ממה שכתוב אח"כ פסוק כ"ז ויגדלו הנערים וגו' שרש"י מפרש כל זמן‬ ‫ובאמת‪ ,‬כשהם ראו שגם עכשיו אצלם לא נשתנה דבר‪ ,‬אע״פ שהמים שלהם‬ ‫שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם וכו' ונראה דבכוונה כתב רש"י שלא היו‬ ‫בידם‪ ,‬ואילו אצל יצחק עדיין מתרבה העושר במים הרחוקים‪ ,‬הבינו שהיא ברכה‬ ‫ניכרים היינו ניכר ונראה בחוץ אבל האמת שכבר בקטנותם היה עשו נפרד‬ ‫מן השמים‪ .‬וע״כ הלך אבימלך אצלו ואמר לו ראו ראינו כי היה ה׳ עמך וגו׳‪.‬‬ ‫לרשעו שבפנימיותו לא למד ע"מ לקיים אלא לצוד לב אביו כמו שמפורש אח"כ‪.‬‬ ‫ואמר בכוונה לשון היה‪ ,‬שהוא לשון עבר‪ ,‬ולא אמר ראו ראינו כי ה׳ הוא עמך‪,‬‬ ‫והרגיש בו אביו ואמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו וגו׳‪ ,‬ואעפ״כ ברכו‪.‬‬ ‫שעתה נוכחנו לדעת שגם מה שגדלת בהיותך עמנו לא היה מפני שגזלת המים‬ ‫ומכאן ראיה דגם לדורות‪ ,‬מי שתוכו כיעקב אע״פ שברו כעשו‪ ,‬או איפכא‪,‬‬ ‫הטובים שלנו‪ ,‬אלא מפני ברכת ה׳‪ ,‬וע״כ רוצין אנו עתה לכרות ברית אתך‪.‬‬ ‫שתוכו כעשו וברו כיעקב‪ ,‬והוא בוגד מיניה וביה באשר אין תוכו כברו‪ ,‬מ״מ‬ ‫ועי״ל דאחרי ששלח את יצחק מאתו‪ ,‬נתיירא אבימלך שמא ישמור עליו‬ ‫למידין ממעשה דברכת יצחק דראוי לברכה‪ ,‬שתולין דאין קלקולו גמור‪.‬‬ ‫טינא בלבו‪ ,‬ואם תבא עליו מלחמה גם הוא ילחם עמו‪ .‬וזכר שאברהם לבד נצח‬ ‫קול דודי ענינים‪ ,‬סימן תרל״ב‬ ‫כנגד ארבעה מלכים ע״י סיעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬ואז פחד הוא מיצחק ובא כדי‬ ‫ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך (כ"ז ל"ה)‪.‬‬ ‫לכרות ברית שלום עמו‪ ,‬שלא יצטרף לשום מלחמה נגדו‪ .‬וזה מה שאמר לו ראו‬ ‫ברש"י במרמה בחכמה וכן תרגם גם בת"א ונראה דהטעם שהוצרכו לתרגם‬ ‫ראינו כי היה ה׳ עמך‪ ,‬ואתה דומה לאביך אברהם‪ ,‬וע״כ תהי נא אלה וגו׳‪ ,‬אם‬ ‫כן הוא משום דאם במרמה הפירוש בערמומיות א"כ האיך אמר יצחק לשון הרע‬ ‫תעשה עמנו רעה וגו׳‪.‬‬ ‫לעשו על יעקב אלא ודאי דלא היה בזה לה"ר דבמרמה הכוונה בחכמה דשפיר‬ ‫ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית (כ"ז ט"ו)‪.‬‬ ‫היה מותר לו לעשות חכמה לקבל הברכות אם יצליח בזה דכוונת יצחק היתה‬ ‫ברש"י החמודות שחמד אותם מנמרוד‪ ,‬ואח"כ ד"ה אשר אתה בבית בסו"ד‬ ‫לתת אותן למי שיבא ראשונה להנות אותו‪.‬‬ ‫אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן‪ ,‬ויש אולי לומר דכיון דהוא עצמו גנב אלו‬ ‫וישלח יצחק את יעקב וגו׳ אחי רבקה אם יעקב ועשו (כ״ח ה׳)‪.‬‬ ‫הבגדים ממילא עלולים הם לפתות גנבים אחרים לגונבם שבדבר שנעשית בו‬ ‫ברש״י ד״ה אם יעקב ועשו איני יודע מה מלמדנו‪ ,‬אולי יש לפרש ע״פ מה‬ ‫עבירה נשאר רושם ועבירה גוררת עבירה מאחרים ג"כ‪.‬‬ ‫דאיתא בב״ב דף ק״י‪ .‬הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה‪ ,‬דרוב בנים דומין לאחי‬ ‫וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו׳ (כ״ז כ״ז)‪.‬‬ ‫האם‪ .‬דלכאורה איך שלח יצחק את יעקב אצל לבן‪ ,‬שידע עליו שהוא רשע‪ ,‬וע״כ‬ ‫בגמ׳ סנהדרין דף ל״ז‪ .‬דרש ר׳ זירא וירח את ריח בגדיו — אל תקרי בגדיו‬ ‫אמר הפסוק דסו״ס רשעתו אינה ברורה כ״כ‪ ,‬דהלא רבקה אחותו היו לה שני‬ ‫אלא בוגדיו‪ ,‬ויש ליתן סמוכין לביאור זה בלשון בוגדיו מעצם תוכן הענין‬ ‫בנים‪ ,‬אחד רשע ואחד צדיק‪ .‬וכיון דדמו הבנים לאחי האם‪ ,‬יש לתלות בלבן‬ ‫שמסביב לפסוק זה דוירח את ריח בגדיו וגו׳‪ .‬דהאי קרא נאמר על יצחק כשבא‬ ‫שהיה בו איזה צדקות ולא רק רשעות‪ ,‬ומובן למה שלח יצחק את יעקב אצלו‪.‬‬ ‫יעקב לבוש בבגדי עשו לקבל ברכותיו‪ ,‬דעצם מעשה זה היה מעשה של בגידה‪,‬‬ ‫בענין כי ביצחק יקרא לך זרע‬ ‫מאה ושמונים שנה והיה מנהגו של עשו לקיים כל‬ ‫ביצחק היה מקום לדרוש שיהא אביו ואמו מיצחק ודאי‬ ‫בגמ' סנהדרין דף נ"ט‪ .‬לגבי שבע מצות שנצטוו‬ ‫המצות לרמות את אביו עד שבזקנתו נתכוין לברכו‬ ‫מובן דלא אמר הקב"ה כן לאברהם שזרע יצחק והוא‬ ‫בהן בני נח איתא דכל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית‬ ‫מתוך אהבתו אליו ומסתבר דקיים מצות מילה בבניו‬ ‫יעקב יהא אביו ואמו מיצחק דראשית כל לא היה יעקב‬ ‫בסיני לזה ולזה נאמרה ופריך והרי מילה שנאמרה לבני‬ ‫להתרצות בה בעיני אביו ורק לאחר מיתת אביו ולאחר‬ ‫יכול לישא אחותו כדי שיהא זרע של יצחק אביו ואמו‬ ‫נח דכתיב [בראשית י"ז ט'] ואתה את בריתי תשמור‬ ‫דבלא"ה נטל יעקב הברכות שוב הפסיקו עשו וזרעו‬ ‫מיצחק ועוד דבלא"ה לא היה לו ליצחק בת וממילא‬ ‫ונשנית בסיני [ויקרא י"ב ג'] וביום השמיני ימול‬ ‫לקיים את המצות וגם ברית מילה בכלל‪.‬‬ ‫נשתייר לו רק לדרוש ביצחק ולא כל יצחק‪.‬‬ ‫לישראל נאמרה ולא לבני נח ההוא למשרי שבת הוא‬ ‫ויש אולי ע"פ הנ"ל ליתן טעם טוב להא דאיתא‬ ‫וכמ"כ יש לומר ע"פ הנ"ל דהא דמצינו בתנא דבי‬ ‫דאתא ביום ואפילו בשבת וכו' אי בעית אימא מילה‬ ‫בשבת דף ק"ל‪ .‬תניא רשב"ג אומר כל מצוה שקבלו‬ ‫אליהו רבא דעשו ובניו נהגו למול כ"ז לל"ק דגמ'‬ ‫מעיקרא לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא ואתה את‬ ‫עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב [תהלים קי"ט קס"ב]‬ ‫דסנהדרין הנ"ל דהכי איתא בתדב"א פרק כ"ד אל תתן‬ ‫בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם אתה וזרעך‬ ‫שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב עדיין עושין אותה‬ ‫ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' [תהלים ק"מ ט'] בא‬ ‫אין איניש אחרינא לא אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו‬ ‫בשמחה וכו' דסיבת השמחה שנתייחדה יותר אצל‬ ‫וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין‬ ‫[בראשית כ"א י"ב] כי ביצחק יקרא לך זרע בני עשו‬ ‫מצות מילה מאצל שאר מצות היא דע"י מצות מילה‬ ‫העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים וכו' המצוה‬ ‫לחייבו ביצחק ולא כל יצחק וכו'‪.‬‬ ‫דוקא הוא דנתברר שיעקב וזרעו הם העם הנבחר ולא‬ ‫אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו‬ ‫יש לדייק כאן דרק לפי לישנא בתרא דאי בעית‬ ‫עשו וזרעו דכל ימיו של יצחק עדיין לא נודע מי מבניו‬ ‫ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית מילה וכו'‬ ‫אימא וכו' הוא דדרשינן מדכתיב כי ביצחק יקרא לך‬ ‫קוראין בו ביצחק ולא כל יצחק ורק כשפסקו עשו ובניו‬ ‫אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה‬ ‫וגו' למעט ולומר ביצחק ולא כל יצחק וכו' ולפ"ז יש‬ ‫לקיים מצות מילה נתברר דיעקב הוא הנקרא ביצחק‬ ‫קיים היו מקיימים ברית מילה וכיון שמת יצחק מיד היו‬ ‫לתרץ בפשטות מה שמביא כאן המהרש"א מספר פענח‬ ‫הוא ובניו וזרעו ובהם הוא דהבטיח הקב"ה לאברהם‬ ‫מבטלין ברית מילה שנאמר [משלי ט"ו כ"ה] בית גאים‬ ‫רזי שהקשה הרא"ם מהא דאמרינן בפרק מצות חליצה‬ ‫שיבחר להיות לו סגולה מבין כל האומות‪.‬‬ ‫יסח ה' זה היתה ביתו של עשו וגו' משלו משל למה"ד‬ ‫לענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל שנאמר‬ ‫ויש אולי עוד לפרש לפי הנ"ל הא דמצינו בסוף‬ ‫למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה‬ ‫ויקרא שמו בישראל דמשמע ליה כולו מישראל ע"ש‬ ‫פרשת תולדות [בראשית כ"ח ה'] דכתיב שם וישלח‬ ‫מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו‬ ‫דהקושיא מהתם דלשון בישראל בא לרבות יותר מאם‬ ‫יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל‬ ‫עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו לימים אחרי שנכנס‬ ‫היה רק כתוב ישראל לבד וא"כ למה כאן דריש איפכא‬ ‫הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו שרש"י כותב ד"ה אם‬ ‫לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אהובי‬ ‫דלשון ביצחק בא למעט לומר לא כל יצחק דכ"ז קשה‬ ‫יעקב ועשו איני יודע מה מלמדנו ע"ש אפשר דמלמדנו‬ ‫מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל‬ ‫רק לל"ב אבל לל"ק דלא דרשינן ביצחק ולא כל יצחק‬ ‫דבאותו זמן כאשר יצחק היה עוד בחיים היו עוד יעקב‬ ‫בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה וכו' מיד הלך‬ ‫ניחא‪.‬‬ ‫ועשו שוים בעיניו שניהם בני אשתו רבקה דעוד לא‬ ‫המלך וכו' שנאמר [שופטים ה' ד'] ה' בצאתך משעיר‬ ‫ובלא"ה יש אולי לחלק ולא עוד אלא דיתכן שאין‬ ‫נודע לו למי משניהם נאמר הבשורה ביצחק ולא כל‬ ‫בצעדך משדה אדום וגו'‪.‬‬ ‫כאן סתירה דלעולם בין לשון בישראל ובין לשון‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫אלא דאיכא למימר דגם לל"ב דדרשינן ביצחק‬ ‫ביצחק ניתן לידרש מכ"א שתי דרשות ותרווייהו הם‬ ‫[ובדרך דומה איכא אולי ליישב קושית הרמב"ן‬ ‫ולא כל יצחק וגו' אעפ"כ עשו עצמו ודאי מהול היה‬ ‫מיעוטים דבישראל משמע גם שיהא כולו ישראל בלי‬ ‫בפירושו עה"ת דאהא דכתיב שם פרשת תולדות‬ ‫דבשעה שנולדו עשו ויעקב לא נודע עדיין ליצחק ביום‬ ‫שום תערובת של זרע אחר וגם שיהא בישראל ולא כל‬ ‫[בראשית כ"ז ד'] בעבור תברכך נפשי וגו' תמה‬ ‫השמיני ללידתם כשנתחייב למול לאחד מהם על איזה‬ ‫ישראל שלא צריך שיהא כל ישראל יחד עומד שם‪.‬‬ ‫הרמב"ן למה לא הגידה רבקה ליצחק מהנבואה‬ ‫מהם קאי קרא דביצחק ולא כל יצחק וכו' ומספק מל‬ ‫וממילא שם בפרק מצות חליצה ביבמות דריש רק‬ ‫שנאמרה לה מפי ה' ורב יעבד צעיר וגו' דבזה ידע מיד‬ ‫שניהם ואפילו אח"כ הלא אהב יצחק את עשו כי ציד‬ ‫שבני ישראל שעומדים בשעת החליצה וקוראין בקול‬ ‫גם הוא דאת יעקב צריך לברך ולא עשו וע"ש שקצת‬ ‫בפיו ובודאי נולדו לו בנים לעשו בחיי אביו שבהיותו‬ ‫בית חלוץ הנעל וגו' יהיו כל אחד ישראל לגמרי מאביו‬ ‫נדחק ליישב והיה אולי מקום לומר דהאי קרא יש‬ ‫בן ארבעים שנה נשא אשה ועדיין היה אביו יצחק רק‬ ‫ומאמו דזו דרשה אחת דאיכא לדרוש מלשון בישראל‬ ‫לפרשו גם איפכא ורב יעבוד צעיר היינו דהצעיר יעבוד‬ ‫בן מאה וחי עוד שנים רבות עד שהלך לבית עולמו בן‬ ‫ולא דריש הדרשה השניה שאפשר לדרוש שיהא‬ ‫את הרב ‪ -‬וכן ראיתי מובא בשם מהרי"ל ‪ -‬ואע"ג‬ ‫בישראל ולא כל ישראל לומר שלא צריך לחלוץ‬ ‫דלבסוף נתברר דיעקב העיקר דאמר יצחק גביר‬ ‫לפני כל כלל ישראל אע"ג דגם זה ניתן לדרוש‬ ‫שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים וגו' כ"ז‬ ‫מהאי לשון דהוי פשיטא לו דלא צוותה תורה שכל‬ ‫אירע לאחר שכבר בירך את יעקב אבל מעיקרא‬ ‫חליצה תתקיים לפני כל ישראל ע"כ השמיט דרשה‬ ‫אולי לא הוכרע אם יעקב או עשו העיקר]‪.‬‬ ‫כזו דלא הוי לצורך‪.‬‬ ‫קול דודי ענינים — סימן תרמ״ו‬ ‫ואילו לגבי ביצחק הוי איפכא דאע"ג דמלשון‬