gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: תולדות (2026-11-09)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלט | תולדות פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫ויעתר לו ה'‪ – .‬איך‪ ,‬ועל מה‪ ,‬ובזכות מה מתפללים‬ ‫מערכי לב כו'‪ .‬ומכש"כ עבודת ביהמ"ק שהתפלה רק רמז לאותה העבודה‪ .‬בודאי‬ ‫'תפלת צדיק בן צדיק'‪ :‬כל תולדות אבותינו הקדושים המסופרות בתורה מלוות‬ ‫הי' תלוי בעבודת בנ"י כל הימים‪.‬‬ ‫בתפילותיהם ובדרך היענותם מאת ה'‪ .‬וכנאמר בגמ' יבמות סד‪' .‬א"ר יצחק מפני מה היו‬ ‫אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים'‪ .‬ושם גם מקור דברי רש"י‬ ‫לנוכח אשתו‪ :‬והנה לגבי השאלה‪ ,‬זכותו של מי הייתה יותר גדולה של רבקה בתור‬ ‫בפרשתן‪ ,‬על ההבדל בין תפילות צדיק בן ולבין תפילות צדיק בן רשע‪ ,‬שהלכתא גבירתא יש‬ ‫צב"ר‪ ,‬או של יצחק בתור צב"צ‪ ,‬הנה יש צדיקים רבים הסבורים שבוודאי זכותה של רבקה‬ ‫בהן לעניינה של תפילה ודרכי ההיענות בה מאת ה'‪.‬‬ ‫עדיף בהרבה‪ ,‬ומעלתו של יצאע"ה שהבין זאת בזוך קדושתו וביקש להיפקד רק בזכותה‬ ‫הגדולה‪ .‬וכבשיח שרפי קודש תולדות‪.‬‬ ‫'אמר רבי יצחק יצחק אבינו עקור היה שנאמר ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו‪ ,‬על‬ ‫אשתו לא נאמר אלא לנוכח‪ ,‬מלמד ששניהם עקורים היו‪ .‬אי הכי ויעתר לו ויעתר‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו‪ .‬בשם הר"ר יעקב דוד מאמשינוב זצ"ל על פסוק זה‪.‬‬ ‫להם מיבעי ליה‪ ,‬לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע'‪.‬‬ ‫וכי לא הי' לו ליצחק אבינו מקום להתפלל רק לנוכח אשתו‪ ,‬ואמר הפי' הוא‪ ,‬דהנה‬ ‫רבקה הצדיקת היתה מתפללת שתענה בזכות יצחק ויצחק מתפלל שיענה בזכות‬ ‫ולא ניזיל כרוכלא למנות את השאלות הרבות שהעלו המפרשים בכל הדורות‪ ,‬מה בא‬ ‫רבקה הצדיקת כי עליו אין רבותא שצדיק הוא‪ ,‬כי אביו ג"כ הי' צדיק אבל רבקה‬ ‫ללמדנו ר' יצחק‪ ,‬על יצחק אבינו ותפילתו ובמה ולמה הייתה עדיפה על של רבקה‪ .‬אם נאמר‬ ‫שהייתה בת רשע ועמדה בצדקתה זכותה גדול מזכותו‪ ,‬וזהו פי' לנוכח אשתו מה‬ ‫כפשטות העניין שהוא להתקבלות התפילה‪ ,‬הנה הביאו סתירת מאמרי חז"ל מפורשים‬ ‫שהיא היתה מתפללת בזכותו הי' הוא מתפלל בזכותה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שהקב"ה מקבל כל תפילה של כל אדם‪ .‬וכבשם משמואל בשלח תרע"ו‪.‬‬ ‫ובספר ראשי בשמים בפרשתן שהובא באמרות טהורות רחמסטריוקא‪ ,‬אף כתב שנענה‬ ‫במד"ר בשלח ד"א שומע תפלה וכו'‪ ,‬אבל הקב"ה אינו כן אלא הכל שוים לפניו‬ ‫ה' ליצחק ולא לרבקה‪' ,‬לו ולא לה'‪ ,‬משום שהתפלל בזכותה הגדולה יותר‪ ,‬ולדעתו זה העיקר‪,‬‬ ‫הנשים והעבדים והעניים והעשירים‪ ,‬תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים‬ ‫כי 'אין משגיחין מלמעלה מי הוא המתפלל אלא בשביל {ובזכות} מי היא התפלה הזאת'‪ .‬וכל‬ ‫כתוב בו מה שכתוב בעני‪ ,‬במשה כתיב תפלה למשה איש האלקים ובעני כתיב‬ ‫הנדרש מהמתפלל להיות זך וטהור בליבו מישות עצמית ולהבין בזכות מי ומה הוא מתפלל‪.‬‬ ‫תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו‪ ,‬זו תפלה וזו תפלה‪ ,‬להודיעך שהכל‬ ‫שוין בתפלה לפני המקום‪ .‬ויש להבין דמקרא מלא הוא ותפלת צדיקים ישמע‪,‬‬ ‫נמצא יצחק היה מתפלל בעבור צדקת בת רשע שגדול כוחה שלא ירשה צדקתה‬ ‫וכמה מקראות מפורשים ירימו בגאון קולם על מעלת תפלת הצדיקים מתפלת‬ ‫ומעשיה הטובים מבית אביה וכל מדותיה הטובים הם מעצמם ומעמל כפיה‪ .‬כמו‬ ‫זולתם‪ ,‬ולא עוד אלא שאמרו ז"ל אינה דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק‬ ‫שאמרו ז"ל על רבי עקיבא שזה מעביר על מדותיו‪ .‬כלומר שהכח גובר במסירת‬ ‫בן רשע‪ ,‬ומה גם מעלת תפלת משרע"ה‪ ,‬דבמדרש שתפלת משרע"ה היתה דומה‬ ‫עצמו לעצמו ומדותיו הטובים שקנה בעולמו‪ ,‬ולא ירש מאבותיו אחרי שהיה בן‬ ‫לחרב שהיתה קורעת את כל הרקיעין‪ ,‬והיתכן לומר שהכול שוין בתפלה לפני‬ ‫גרים‪ .‬ולפיכך לו ולא לה‪ .‬ולפי דרך זה י"ל פירוש המאמר‪ ,‬שאינו דומה תפלת‬ ‫המקום‪.‬‬ ‫צדיק בן צדיק כלומר שתפלת צדיק בן רשע חביבה ורצויה ומקובלת לפניו ית'‬ ‫הרבה יותר מתפלת צדיק בן צדיק‪ .‬וגם אין משגיחין מלמעלה מי הוא המתפלל‬ ‫ועוד שאלו א"כ מה יעשה מי שאינו צדיק בן צדיק כיצד יתפלל שתפילתו תתקבל‪.‬‬ ‫אלא בשביל {ובזכות} מי היא התפלה הזאת‪ .‬והבן זה‪.‬‬ ‫ועוד שאלו‪ ,‬שלכאורה תפילת צדיק בן רשע הייתה צריכה להיות עדיפה שתתקבל בזכותו‪,‬‬ ‫וכברש"י בפסוק הקודם שלכן נאמר שוב בה 'בת בתואל ואחות לבן'‪' ,‬להגיד שבחה שהייתה‬ ‫'משים עצמו כשיריים'‪ :‬ולגבי איכות המתפלל הנדרשת לתפילה‪ .‬הנה בבת עין‬ ‫בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא למדה ממעשיהם'‪ .‬גם מאי נפק"מ כאן למי‬ ‫תולדות‪ ,‬ע"פ דברי ר"ז מזיטאמיר‪ ,‬כי צב"צ מביא לתפילתו את כל זכות אבותיו‪ ,‬ובכל תפיסתו‬ ‫נענה‪ ,‬והלא שניהם בקשו את אותו הדבר‪.‬‬ ‫הוא מעמיד את עצמו כשיריים ביחס לאבותיו‪ ,‬אבל צב"ר שאין לו זכות אבות בהכרח תופס‬ ‫את עבודת עצמו ביתר ממשות‪ ,‬והוא מוכרח לבקש מצד זכות עצמו‪ ,‬לכן תפילת צב"צ‬ ‫'אין עצה להתפלה'‪ :‬והעניין הוא שיש לחלק בין ה'זכויות' הרוחניות והגשמיות של‬ ‫המרגיש א"ע כשיריים וככלום לעומת אבותיו עדיפה‪.‬‬ ‫המתפלל הנזקפות לו בשמים ממעשיו ועבודתו‪ ,‬ולבין כוח ואיכות תפילתו הנובעת מזיכוך‬ ‫הגוף והנפש‪ ,‬שהם הקובעים על מה הוא מתפלל ואיך הוא מתפלל ובזכות מה הוא מתפלל‪.‬‬ ‫ונוכל לומר על זה‪ ,‬דהנה שמעתי מהצדיק הקדוש רבי זאב מזיטאמיר פירוש‬ ‫וכמו שאנו רואים אף בגשמיות שכדי לזכות במו"מ באיזה עסק‪ ,‬הנה זה תלוי בהון ובמשאבים‬ ‫הבוחר בשירי זמרה‪ ,‬היינו שבורא כל עולמים ב"ה בוחר בשיריים של זמרה‪ ,‬היינו‬ ‫שיש למתחרים עליו להשקיע בעיסקה‪ ,‬אבל גם ובעיקר הנה העניין תלוי באיכות עורכי הדין‬ ‫למי שמשים עצמו כשיריים בשעת זמרה ותפלה ודפח"ח‪ .‬ולהבין זה‪ ,‬דהנה עיקר‬ ‫של הצדדים‪ ,‬בהבנתם את השוק ואת כוח המיקוח שלהם‪ ,‬והבנת האינטרס של הצד השני מה‬ ‫העבדות הוא בחינת ענוה ושפלות באמת‪ ,‬היינו שיתבונן בשכלו כשעומד להתפלל‬ ‫הוא רוצה להפיק מן העיסקה וכו'‪ ,‬וכן ביכולת התעלותם מהאינטרס האנוכי הישיר שלהם‪,‬‬ ‫לפני בורא כל עולמים ב"ה‪ ,‬שמצד מעשי איני ראוי לדבר דבר לפניו ית' ולבקש‬ ‫לאפשר את יכולתם לנווט הכול להוצאת העיסקה אל הפועל‪ .‬ואם הם בעלי מקצוע גרועים‬ ‫ממנו גדולה או קטנה‪ ,‬ואפילו פתחון פה לעמוד ולבקש מלפניו איני ראוי מצד‬ ‫הנה לא יסייעו כל הונו ורכושו של השולחם‪ .‬וכך גם בתפילה‪' ,‬אין עצה להתפילה'‪ ,‬ואיכות‬ ‫מעשי‪ ,‬רק אני מבקש מהשי"ת שיעזור לי בזכות אבותי‪ .‬ובחינת תפלה זו מקובלת‬ ‫התפילה של היהודי הוא סך הכול של כל מצבו בגשמיות וברוחניות‪ ,‬דהיינו בהונו הרוחני‬ ‫לפניו ית'‪ ...‬והנה יצחק היה צדיק בן צדיק על כן היה תפלתו רק מצד זכות אבות‪,‬‬ ‫והגשמי והאישי‪ ,‬איזה 'זכויות' יש לו בשמיים ממנו עצמו או מאבותיו‪ ,‬והעיקר הוא באיכותו‬ ‫ורבקה היתה צדקת בת רשע ותפלתה היתה מצד זכותה‪ .‬וזהו ויעתר יצחק לה'‬ ‫בעבודת ה' שממנה זוך ואיכות תפילתו‪ ,‬על מה הוא מתפלל‪ ,‬ובזכות מה הוא מתפלל‪ ,‬ויכולתו‬ ‫לנכח אשתו‪ ,‬היינו שעתירתו ותפלתו של יצחק היה בבחינת לנכח אשתו‪ ,‬היינו‬ ‫לפעול בה‪ .‬שזה נשוא עניינינו‪ ,‬וכמשי"ת‪ .‬וכבשפת אמת ויצא תרמ"ד‪.‬‬ ‫בבחינת התנגדות נגד תפלתה‪ ,‬ומפני מה היה תפלתו בבחינת התנגדות‪ ,‬לזה נתן‬ ‫בפסוק והאבן גדולה ע"פ הבאר‪ .‬והול"ל ואבן גדולה‪ .‬ויתכן לרמוז כי האבן מכשול‬ ‫טעם כי עקרה הוא‪ ,‬היינו מחמת שבתפלתה היתה הוא בעצמה העיקרית‪ ,‬מחמת‬ ‫שהוא היצה"ר הוא נמצא בכל מקום אבל עפ"י הבאר הוא גדול ביותר‪ .‬והוא‬ ‫שלא היתה יכולה לבקש מצד זכות אבות כנ"ל‪ .‬לכך ויעתר לו ה'‪ ,‬שבורא עולמים‬ ‫שאינו מניח לפתוח הפה בתפלה שהיא עבודה שבלב שהיא בחי' הבאר תורה‬ ‫ב"ה פנה רק לתפלתו‪ ,‬מחמת שתפלתו היה רק בבחי' שיריים‪ ,‬והקב"ה אינו בוחר‬ ‫שבע"פ שהיא תפלה וע"ז מבקשין ה' שפתי תפתח‪ .‬וכל מגמת היצה"ר לעכב‬ ‫רק במי שמשים עצמו כשיריים בשעת הזמרה והתפלה‪.‬‬ ‫התפלה כידוע לכל עובד ה' וכדאיתא מאן דנצח לחוויא לנסוב ברתא דמלכא‪.‬‬ ‫וכך גם בישמח ישראל אות ג'‪.‬‬ ‫והאמת כי אין עצה להתפלה‪ .‬רק כפי עבודת האדם בכל מעשיו כך הוא יכול‬ ‫ואולי זה כוונת רש"י ז"ל שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע‪,‬‬ ‫לפתוח פה בתפלה‪ .‬לכן קראוה עבודה שבלב שתלוי בהשתוקקות הלב בכל היום‬ ‫כי הצדיק בן צדיק תולה הכל בזכות אבותיו‪ ,‬כי הוא נולד בקדושה ובטהרה ורך‬ ‫בכל מעשיו‪.‬‬ ‫המזג‪ ,‬ובזה רואה תמיד חסרונות עצמו ויודע שאינו כדאי להתפלל‪ ,‬ותולה הכל‬ ‫וכך גם בשפת אמת פינחס תרמ"ג‪.‬‬ ‫בזכות אבותיו‪ ,‬אבל הצדיק בן רשע אין לו לתלות בזכות אבות‪ ,‬וגם לידתו לא הי'‬ ‫כי בודאי עבודה זו אינה בכח אנושי רק כפי רוב התשוקה שמצפין בנ"י כל היום‬ ‫בקדושה כ"כ‪ ,‬ורואה א"ע טוב מאבותיו כאשר כן הוא האמת‪ ,‬ולזאת תולה הכל‬ ‫לדבוק בשורש האחדות זוכין לסייעתא דשמיא להצליח בשעת עבודתם בעזר‬ ‫בזכות עצמו‪ ,‬לבד אברהם אבינו שכל עבודתו הי' בחי' אנכי עפר ואפר‪ ,‬ולפ"ז‬ ‫עליון‪ .‬וכאשר אנו רואין בתפלת האדם שכפי היגיעה כל הימים לרבות הלילות‬ ‫תפילת יצחק ורבקה לא הי' שוים‪ ,‬רק להיפך זה מזו‪ ,‬כי זה בזכות אבותיו וזו בזכות‬ ‫בעבודת התורה ומצות כך זוכין להתפלל‪ .‬וכמ"ש ה' שפתי תפתח כי לאדם רק‬ ‫עצמה‪ ,‬ולא ידמו תפילתם זה לזו‪ ,‬וזה ויעתר יצחק לנוכח אשתו‪ ,‬היינו כנגדה‬ ‫ממש שהיא תלתה בזכותה‪ ,‬ואיהו בזכות אאע"ה‪ ,‬ויען כי חביב בעיני הקב"ה מדת‬ ‫כל טוב‪ ,‬ולזה רומז רש"י בדבריו הנעימים‪ ,‬ויעתר לו ה'‪ ,‬לו ולא לה‪ ,‬שאין דומה‬ ‫השפלות וההכנעה ושוכן את דכא‪ ,‬לפיכך חביב בעיניו תפילת צדיק בן צדיק‬ ‫תפלת צדיק וכו'‪ ,‬בודאי אינו דומה כמבואר‪ ,‬היינו בפנימיות מחשבתם אינו שווה‪,‬‬ ‫התולה בזכות אחרים‪ ,‬וזה פי' לו ולא לה‪:‬‬ ‫תפלת צדיק‪ ,‬כוונתו ומחשבתו לתקן למעלה‪ ,‬ולצורכי הגשמיות אינו חושש כלל‪,‬‬ ‫'תפלה לשון חיבור עם הש"י'‪ :‬והנה לגבי איכות המתפלל ותפילתו‪ ,‬הנה בעומק‬ ‫והיא כוונתה‪ ,‬על צרכה הגשמיות‪ ,‬לפיכך לו ולא לה וכנ"ל‪.‬‬ ‫הדבר כתבו הצדיקים‪ ,‬שאינו תלוי כלל באיזה זכות הוא מתפלל‪ ,‬כי מצד השי"ת הוא מקבל‬ ‫וכך גם בדגל מחנה אפרים בפרשתן ע"פ דברי הבעש"ט‪ .‬שהתפילה צריכה להיות‬ ‫ועונה לכל תפילה‪ .‬מפני שעיקר התפילה משמעותה היא 'חיבור אל השי"ת'‪ ,‬הנה אכן כל מי‬ ‫לצורך גבוה בלבד‪.‬‬ ‫שמתפלל באמת אל ה'‪ ,‬עם הנקודה הפנימית שלו שישנה לכל ישראל מחלק אלוק ממעל‪,‬‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו וגו' ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו‪ ,‬יש בזה דברים‬ ‫הנה הוא מתחבר אל ה' ותפילתו מתקבלת‪ .‬וההבדל בין צב"צ לצב"ר הוא ביכולת להגיע‬ ‫עמוקים על דרך שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה כי כל הדברים הם באים מהשכינה‬ ‫לתפילה כזאת שתהיה מהנקודה הפנימית‪ ,‬הנה לצדיק בן צדיק עקב הלבוש הקדוש שיש‬ ‫כביכול וכל החסרונות שיש לאדם יבין שהם חסרון השכינה כביכול ברוך הוא‬ ‫לו מאבותיו יותר קל לו להגיע לתפילה כזו ולהיענות בה‪ .‬אך באמת גם כל יהודי בצרתו עד‬ ‫וברוך שמו כמו שהאיר עינינו בזה הענין בהרחבת הדעת לכן כל התפלות צריך‬ ‫דכדוכה של נפש‪ ,‬יכול לעורר את הנקודה הפנימית‪ .‬וכהמש"ד שם בשם משמואל בשלח‬ ‫להתפלל שתתמלא חסרון השכינה כביכול וממילא יתוקן חסרונו‪ ...‬וזהו שמרומז‬ ‫תרע"ו‪.‬‬ ‫בכתוב ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו‪ ,‬פירוש הבין זה על ידי אשתו שאינה‬ ‫ונראה לפרש דהנה תפלה היא לשון חיבור עם הש"י‪ ,‬ואיתא בספה"ק שנגזר‬ ‫מולדת {את} הדוגמא לזה שיש חסרון כביכול שם‪ ...‬וזהו ויעתר לו ה' היינו‬ ‫מלשון צמיד פתיל בהיפוך אתוון‪ .‬ויש להבין היתכן שיהי' לבשר ודם קרוץ‬ ‫שעלתה תפלתו ונעשה יחוד וזיווג והולדה שם על ידי שנתחבר א' שהוא אלופו‬ ‫מחומר חיבור עם הש"י‪ .‬אך יש לומר שהנקודה הפנימית שבישראל היא חלק‬ ‫של עולם לעתר כנ"ל‪ ,‬וממילא ותהר רבקה אשתו‪ ,‬כי כמו שנעשה בעולם העליון‬ ‫אלוה ממעל ובה יתכן לשון חיבור‪ ,‬ובאמצעות הנקודה יש לכללות האדם חיבור‬ ‫כן נעשה בכל העולמות והבן זה מאוד‪.‬‬ ‫עם הש"י‪ .‬וממילא מובן אשר מעלת התפלה היא לפי מסת הזדככות החומר‪,‬‬ ‫שהרי החומר מפסיק ונקודה זו נקראת בתולה ואיש לא ידעה‪ ,‬ואיננו נקל כ"כ‬ ‫אך מה נעשה שבקדושת לוי שיר השירים‪ ,‬כתוב ממש להיפך‪ .‬שדווקא הצדיק הגדול‬ ‫לעורר נקודה זו מפני המסכים והחוצצים הסובבים את הנקודה‪ ,‬ואין מניחין‬ ‫אינו פועל בבקשותיו מאת ה'‪ ,‬מפני שהוא שוכח על עסקי העוה"ז וצרכיו בעת תפילתו‪,‬‬ ‫אותה להכנע ולהתחבט ולשפוך את שיחה לפני ה'‪ ,‬אלא כשהחומר נזדכך‬ ‫ולכן אין בה 'שלימיות'‪ .‬משא"כ הצדיק הקטן הזוכר את בקשותיו 'מעסקי העוה"ז' אף בעת‬ ‫מתעוררת הנקודה ונעשית נכנעה מאד ומתחבטת לפני רגלי קונה ומתחברת‬ ‫תפילתו הנה 'תפילתו שלימה' ולכן הוא פועל בתפילתו‪.‬‬ ‫בתפלה‪ ,‬ואז מפיקה רצון מהש"י‪ .‬וע"כ כתיב ותפלת צדיקים ישמע‪ ,‬ואיננה דומה‬ ‫ונבאר קודם מאמר חכמינו ז"ל שנים ירדו למטה אחת זה ירד וזה לא ירד זה‬ ‫תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע‪ ,‬שזה מזוכך חומרו ביותר שהרי הוא‬ ‫נענה וזה לא נענה זה התפלל תפלה שלימה וזה לא התפלל תפלה שלימה‪ .‬ומלת‬ ‫מזוכך בתולדה בלבוש קדוש שהמשיכו לו אבותיו‪ ,‬ונקל לו לעורר את הנקודה‬ ‫שלימה אינו מובן‪ ,‬הוי ליה למימר זה התפלל תפלה טובה כו'‪ .‬אמנם יבואר‪ ,‬והוא‬ ‫הפנימית שבו‪ .‬אך באם נדכא {המתפלל} ר"ל עד דכדוכה של נפש ונתעוררה‬ ‫שאנו רואים שיש צדיקים שפועלין בתפילתן מה שרוצים ויש צדיקים שאינם‬ ‫הנקודה הפנימית‪ ,‬שוב הכל שוין בתפלה לפניו‪.‬‬ ‫פועלים‪ .‬הענין הוא כך‪ ,‬שזה הצדיק הגדול כאשר בא לחצר גינת ביתן המלך‬ ‫וכתב שם בשם אביו בעל אבני נזר‪ ,‬שלכן הולכים אל הצדיקים אף שכל אדם יכול‬ ‫מלכו של עולם ומיישב עצמו שבא לפני המלך נשתכח מאתו מה שהיה לו לבקש‬ ‫להושיע את חברו בתפילתו‪ ,‬משום שרק אנשי מעלה מצטערים בצער חברם עד כדי‬ ‫בעסקי העולם הזה ואינו מבקש רק שיהיה דבוק תמיד בהמלך‪ ,‬כי מה ערב עליו‪,‬‬ ‫התעוררות הנקודה הפנימית‪ ,‬ולכן תפילתם מתקבלת‪ .‬וזו העצה למי שאינו 'איש מעלה'‬ ‫כי אם היותו עובד הבורא ולהיות עבד המלך ושוכח כל עסקיו‪ .‬לא כן הצדיקים‬ ‫וצדיק בן צדיק‪ .‬או שיילך לצדיק שיתפלל עליו‪ ,‬או שיתפלל הוא עצמו ביגיעה גדולה‬ ‫שאינם במדריגה זו אף על פי שעומדים לפני המלך זוכר בקשתו מה שהוא חפץ‬ ‫ועצמית שתהיה 'מקרב איש ולב עמוק'‪.‬‬ ‫לבקש‪ .‬ולהכי זה הצדיק כשבא לפני המלך אינו זוכר הבקשה מעסקי עולם הזה‬ ‫ובזה הנני מבין מה שהגיד לי כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה ביחוד שכל אדם יכול‬ ‫שהוא חפץ לבקש לכן אינו פועל‪ ,‬והצדיק הקטן ממנו שזוכר בעת עמדו לפני‬ ‫להושיע את חברו בתפלתו‪ ,‬אלא בתנאי שצרתו של חבירו תגע בו עד נקודת‬ ‫המלך בקשתו ומבקש מאתו הבקשה לכן פועל‪ .‬והצדיק הראשון‪ ,‬שאינו זוכר‬ ‫הלב ובצרתו לו צר‪ ,‬אבל זה עצמו שצרתו של חבירו ידכא לארץ חיתו כמו צרתו‬ ‫בקשתו להביא השפע לעולם הזה נקרא לא התפלל תפילה שלימה שאין בו‬ ‫ממש זה איננו דבר נקל‪ ,‬וצריכין להיות לזה איש בעל מעלה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולפי דברינו‬ ‫שלימות שאינו מביא את השפע‪ ,‬רק חושב עסקי עולם הבא להיות עובד הבורא‪.‬‬ ‫הנ"ל גם איש המתפלל על עצמו תלוי בזה‪.‬‬ ‫וזה שחשב גם בקשתו להביא השפע גם לעולם הזה נקרא תפלה שלימה‪ ,‬כי יש‬ ‫בתפילתו שלימיות שמביא שפע גם לעולם הזה‪ .‬וזה שנים ירדו למטה אחת כו'‬ ‫ובדומה לזאת כתב ברסיסי לילה להררצ"ה‪ ,‬אות ד'‪ .‬שעצם התקבלות התפילה אינה‬ ‫זה התפלל תפלה שלימה‪ ,‬רצה לומר שתפילתו הוא שלימות שזוכר גם הבקשה‬ ‫בזכות האבות של המתפלל‪ .‬אלא שבזכות אבותיו תפילתו זכה יותר ומגיעה יותר למקום‬ ‫בעת בואו לפני המלך‪ .‬וזה לא התפלל תפלה שלימה‪ ,‬שאין בתפילתו שלימות‬ ‫גבוה ולכן היא נענית‪.‬‬ ‫בעת בואו לפני אדון כל אינו זוכר כלל להביא השפע לעולם הזה‪.‬‬ ‫וכן עבודה שבלב זו תפילה כמו שאמרו ביבמות (סד‪ ).‬אין דומה תפילת צדיק‬ ‫וכך הם הדברים אף בנועם אלימלך בפרשתן‪ .‬שבבני חיי ומזוני ‪ -‬לאו בזכותא בלבד‬ ‫בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע ואין רצונם לומר מצד קיבול התפילה בזכות‬ ‫תליא מילתא‪ ,‬ואף צדיק גדול אם לא ייתן דעתו ויבקש להדיא עליהם‪ ,‬הנה לא ייענה עליהם‬ ‫אבותיו‪ ,‬כי השם יתברך שומע תפילת כל פה וקרוב לכל קוראיו רק אתפילה‬ ‫והם יהיו חסרים לו‪ .‬ולא עוד אלא שכתב שלכן הוצרך הקב"ה להפוך 'בעתר' את דעתו‬ ‫עצמה שאין דומה תפילת זה לשל זה‪ .‬וכדרך שאמרו בראש השנה מפני מה זה‬ ‫של יצחק ולעשות לו רצון לבקש על ההיריון ממש בעוה"ז‪ ,‬שיירד קצת ממדרגתו הגבוהה‬ ‫התפלל ונענה וכו' זה כיוון לבו וכו' (כפירוש רש"י) כי בתפילה הכל לפי כוונת הלב‬ ‫וליישר את דעתו עם זו של רבקה‪ ,‬ורק כך יוכל להיענות‪.‬‬ ‫הן הדברים‪ ,‬והכל הוא לפי זוך הלב ואין דומה צדיק בן צדיק ששורש לבבו זך‪.‬‬ ‫ולכן נקרא תפילה בברכות כרום זולת דברים שעומדים ברומו של עולם כי הם‬ ‫ויעתר יצחק כו' נ"ל דהנה שלשה אלה בני חיי ומזוני צריך אתערותא דלתתא‬ ‫הולכים למקום גבוה דוקא‪.‬‬ ‫שיתן הצדיק את דעתו עליהם שהם צורך לעולם ועל ידי זה יוכל הצדיק להשפיע‬ ‫אותם לעולם‪ .‬אבל אם לא יהיה אתערותא דלתתא בלתי אפשרי שיושפעו לעולם‬ ‫הנה באמת אכן יש הבדל הוא לעניין קבלת התפילה וההיענות לה מאת ה'‪ ,‬אך סיבתו‬ ‫גם אם יהיה צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה'‪ .‬כ"א שצריך הצדיק לירד קצת‬ ‫הוא לא מחמת ייחוס וזכות הצב"צ‪ ,‬מפני שהקב"ה מקבל ונענה לתפילת כל אחד המתפלל‬ ‫ממדרגתו לחשוב עליהם שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם‪ .‬וזהו שאמרו‬ ‫לפניו באיכות של התעוררות הנקודה הפנימית‪ .‬אלא מפני שבפועל איכות תפילתו של‬ ‫חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא‪ ,‬רוצה לומר לאו בזכות וצלילות של‬ ‫צב"צ גבוהה יותר בזוך לבבו מתפילתו של צב"ר‪ ,‬והיא באה יותר מהנקודה הפנימית לכן‬ ‫אדם לבד תליא מילתא‪ .‬אלא במזלא לשון יזל מים מדליו‪ ,‬רוצה לומר אלא על‬ ‫מתקבלת‪.‬‬ ‫ידי הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו להזיל ולהמשיך אלו חיי‬ ‫'להתפלל עבור השכינה'‪ :‬ועדיין צריכים אנו להבין במה מתבטא בפועל עניין זכות‬ ‫בני ומזוני‪ .‬וזהו על כל קרבנך תקריב מלח‪ .‬מזלא גימט' לחם דהיינו מזוני‪ .‬ולחם‬ ‫הלב המעוררת את נקודת הלב הפנימית והחלק אלוק ממעל שיש דווקא אצל הצדיקים בני‬ ‫אותיות מלח‪ .‬ואמר הכתוב על כל קרבנך רוצה לומר בכל זאת שאתה מקרב‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ולא אצל יהודים אחרים‪ .‬וההסבר הוא בהבדל שבנקודה הפנימית שלהם שהיא‬ ‫את העולמות העליונים על ידי צדקתך וקדושתך על כל זאת תקריב מלח פירוש‬ ‫סיבת התפילה והמכוון שלה‪ ,‬דהיינו על מה הוא מתפלל‪ ,‬מהו המבוקש שהוא המניע את‬ ‫תתן דעתך להקריב ולהשפיע לחם היינו מזוני‪ .‬והנה יצחק אבינו עליו השלום‬ ‫התפילה‪ .‬ויש בזאת לכאורה סתירה עצומה עד מאוד בדברי תלמידי הבעש"ט‪ .‬שהנה באור‬ ‫היה כל מחשבותיו קדושים כולו לה' דהיינו לשבח ולתהילה להשם יתברך ברוך‬ ‫המאיר במאמר ארוך בפרשתן נתן לזאת דברים ברורים עד מאוד‪ .‬שזה מפני שצב"צ אינו‬ ‫הוא דאצל הצדיקים גם התפילה שהם מתפללים נקרא תהילה‪ ,‬ולא היה עולה‬ ‫מתפלל כלל להנאת עצמו אלא עבור השכינה‪ ,‬וממילא נמשכים אליו כל טוב‪ ,‬בשונה מצב"ר‬ ‫על מחשבתו להתפלל על זרע בעולם באופן הנ"ל‪ ,‬רק כל מגמותיו ותפילותיו היה‬ ‫שכוונתו יותר לטובת עצמו‪.‬‬ ‫לה' כנ"ל‪ .‬וזהו ויעתר יצחק לה' לנוכח רוצה לומר זה היה התנגדות למחשבת‬ ‫וזהו‪ ,‬ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו‪ ,‬כלומר יצחק אבינו העמיק שאלתו למעלה‬ ‫אשתו שהיא היתה חושבת בכוונה הנ"ל שהזרע הוא צורך לעולם‪ ,‬וזהו כי עקרה‬ ‫למעלה‪ ,‬להתפלל עבור השכינה שהיא נוכח אשתו‪ ,‬כי עקרה היא‪ ,‬דייקא‪ ,‬מוסב‬ ‫היא רוצה לומר שהיתה מעלה המחשבה זאת על דעתה‪ .‬ויעתר לו ה' פירוש‬ ‫על השכינה‪ ,‬ולזה בא רש"י לפרש‪ ,‬לנכח אשתו‪ ,‬כי באמת לא הושוו בעניני‬ ‫שהשם יתברך הפך את רצון יצחק מכוונתו הראשונה‪ .‬להכוונה הנ"ל ויעתר הוא‬ ‫תפלתם‪ ,‬זה עומד בזויות זה ומתפלל‪ ,‬וזו עומדת בזויות זו ומתפללת‪ ,‬היינו לכוון‬ ‫ע"ד שאמרו חז"ל למה נמשלו הצדיקים לעתר מה עתר מהפך התבואה בגורן‪.‬‬ ‫האמור‪ ,‬יצחק אבינו העמיק שאלתו להתפלל עבור השכינה‪ ,‬שהיא עקרה‪ ,‬לזה‬ ‫ונמצא עתר הוא לשון הפך שהשם יתברך עושה רצון להצדיק‪ ,‬וזהו רצון יראיו‬ ‫דוה לבו‪ ,‬וזו עומדת בזוית אחרת‪ ,‬מעניני עולם הזה ליתן לה הריון‪ ,‬ובאמת עיקר‬ ‫יעשה‪ ,‬רוצה לומר שעושה רצון ליראיו‪ .‬ואז כאשר הפך ה' את רצון יצחק שיהיה‬ ‫התפילה צריכה להיות‪ ,‬עבור חסרון עליון‪ ,‬וכיון שנמתק למעלה‪ ,‬ממילא נמשך‬ ‫וגם נצבה‪ .‬דאיתא כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים‪ .‬והגם כי גם השבטים‬ ‫כוונתו על הזרע כנ"ל‪ ,‬ותהר רבקה אשתו‪ ,‬רוצה לומר אז ידע שהורתה אשתו‬ ‫הי' כוונתם לש"ש‪ .‬אבל יש בזה מדריגות‪ .‬וכוונת יוסף הי' לשמים בלבד כנ"ל‪ .‬וז"ש‬ ‫ולא מתחילה לא ידע מזה כלל כי היה דבוק כולו בה'‪.‬‬ ‫מאלמים אלומים‪ .‬כי יודע הי' שכולם כונסין לש"ש‪ .‬אך הוא למעלה מהם כנ"ל‪.‬‬ ‫'בוש לבקש התקרבות גופו'‪ :‬ואף שהבאנו בגיליון קל"ז לך לך פ"ז‪ .‬מה שכבר כתב‬ ‫וז"ש במדרש כשהצדיקים מבקשין לישב בשלוה‪ .‬לישב דוקא כדכתיב וישב‪ .‬והיינו‬ ‫בדגמ"א וארא שכבר בזמנו לא היה העניין של להתפלל עבור השכינה‪ ,‬הנה אולי יש בדבר‬ ‫בעוה"ז‪ .‬אז קפץ עליו רוגזו של יוסף‪ .‬כי כל עיקר קטרוג השטן על תיקון עוה"ז‬ ‫זה הוראות והדרכות רבות לתפילה גם לאנשים כערכנו‪ ,‬וכמשי"ת‪ .‬והעניין הוא‪ ,‬כי באמת‬ ‫דוקא‪ .‬והשבטים מסרו נפשם בעבור דורות השפלים כמונו עתה‪.‬‬ ‫יהודי בתחילת דרכו בעבודת ה'‪' ,‬לגרמיה הוא דעביד' והוא אכן רואה בעיקר את עצמו‪,‬‬ ‫המחשבה והתפילה‪ :‬וכפי שנראה לכאורה תמיד בעיני הצדיקים העליונים כי השפע‬ ‫והוא אכן צריך 'לבקש לקרב גם גופו וכל איבריו להקדושה' וזה מה שמניע אותו בתפילתו‪.‬‬ ‫הגשמי סותר לקבלת שפע הקודש והמשמעות הרוחנית בכל ענייני העוה"ז‪ .‬הנה הצדיקים‬ ‫אבל צדיק גדול לאחר שעלה ונתעלה בעבודת ה'‪ ,‬הנה 'יש דרך אחר לאדם גדול וקדוש‬ ‫הגדולים מיישבים תמיד את העניין ואדרבא תולים זה בזה‪ .‬ואפשר בהשערה בעלמא שזאת‬ ‫שבוש לבקש התקרבות גופו'‪ ,‬והוא שוכח את כל ענייני גופו האישיים הרוחניים והגשמיים‪,‬‬ ‫הכוונה בנועם אלימלך כי תצא‪ .‬שאף שא"א להתפלל על שני דברים סותרים יחד‪ ,‬הנה‬ ‫ובמציאותו האישית הוא 'שפל בעיניו' ומשים עצמו כשיריים‪ ,‬ויושב רק 'בפתח האוהל'‪,‬‬ ‫אפשר שבעת התפילה המחשבה תהיה על 'השכינה' דהיינו על הקדושה והרוחניות‪ ,‬אמנם‬ ‫וכל מעייניו ותפילותיו נתונים אך ורק לכבוד שמים וכבוד ישראל הכללים‪ .‬וכבשפת אמת‬ ‫התפילה בפועל תהיה גם על הגשמיות‪ .‬דהיינו שצריך לזה זכות הלב הבאה מדרך וזכות‬ ‫וירא תרל"ד‪.‬‬ ‫אבות‪ ,‬להגיע לנקודה הפנימית‪ ,‬ולהבין שכוונת התפילה והסיבה המניעה תהיה אכן התגלות‬ ‫והאמת כי אדרבא מי שאינו כראוי צריך להתחזק להתקרב להשי"ת שהוא מקרב‬ ‫שכינת ה' בתוכנו בתפיסת מציאות ה' ובעבודתו בכל העניינים‪ .‬אמנם התפילה עצמה דהיינו‬ ‫גם רחוקים‪ .‬רק אברהם אע"ה לפי גודל כחו הי' שפל בעיניו‪ .‬ואיתא וירא לבקר‬ ‫המבוקש שבה יהיה לא רק במחשבות ועניינים עליונים אלא גם עד השפע הגשמי בעוה"ז‪.‬‬ ‫את החולה‪ .‬דכ' חולת אהבה כו' כי בודאי צריך האדם לבקש לקרב גם גופו וכל‬ ‫ואמר הכתוב בלשון שאלה בדרך פירוש כעת שאנחנו בגלות המר האיך נעשה‪,‬‬ ‫איבריו להקדושה‪ .‬והוא ענין התפלה בחול‪ .‬אבל יש דרך אחר לאדם גדול וקדוש‬ ‫אם נבקש רחמים על גלות השכינה או על ישראל‪ ,‬כי שני דברים כאחד אי‬ ‫שבוש לבקש התקרבות גופו כמ"ש ואנכי עפר ואפר וע"י שיושב בפתח ומשליך‬ ‫אפשר להתפלל כנ"ל‪ .‬ואיזה מהן קודם‪ .‬וזהו בכל עץ או על הארץ רוצה לומר אם‬ ‫גופו ונפשו ומשתוקק רק לעשות רצון בוראו‪ .‬וכמו בש"ק דכתיב ממצוא חפצך‬ ‫יהא עסקינו ועבודתינו בעבור כל העץ‪ ,‬היא השכינה הנקראת כל ועץ‪ ,‬או אם‬ ‫כו' ע"י שמתגלה בש"ק הארה יתירה צריך האדם לשכוח עניני גופו וניתקן רק‬ ‫יהא עבודתינו על הארץ‪ ,‬על דבר ארציות צורכי עם ישראל‪ ,‬הנקראים אפרוחים‬ ‫בקשה למנוחה וטהר לבנו כו'‪.‬‬ ‫או ביצים כדאיתא בזוהר‪ .‬ואמר הכתוב בוודאי השכינה קודם יותר ויותר‪ ,‬כי‬ ‫וכמו שכתב גבי יוסף הצדיק שכשהיה צדיק תחתון עסק ב'לתקן מקודם את הגוף'‬ ‫והאם רובצת על האפרוחים כו'‪ ,‬היינו השכינה האם שלנו רובצת ומגינה תמיד‬ ‫ולקרבו אל ה'‪ ,‬אך אחר שנתעלה להיות צדיק עליון ו'כל עסקיו בשמים'‪ ,‬הריהו 'מתעלה‬ ‫עלינו בגלות המר‪ .‬ואמר הכתוב אני נותן לך עצה‪ ,‬לא תקח האם על הבנים‪.‬‬ ‫ורואה מעלות ישראל' ועוסק ב'ללמד עליהם זכות ומושיע להם בכוח עליון'‪ .‬כבשפ"א וישב‬ ‫רוצה לומר לא שתהא כל מחשבתך ותפילתך על השכינה לבדה‪ .‬אלא שלח‬ ‫תרמ"ד‪.‬‬ ‫תשלח את האם‪ ,‬דהיינו שתהא מחשבתך זכה וטהורה ועל ידי זה תעלה את‬ ‫כי יש צדיק תחתון וצדיק עליון ובודאי כן דרך הצדיק לתקן מקודם כל הגוף‬ ‫השכינה למעלה‪ ,‬לשלח אותה ליחדא אותה עם הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואת הבנים‬ ‫ועדיין הוא בבחי' נער‪ .‬ואח"כ בא לתקן השורש הוא בחי' זקנה כמ"ש נער הייתי‬ ‫הם הישראל הנקראים בנים למקום תקח לך‪ ,‬תתפלל עליהם להשפיעם כל טוב‪.‬‬ ‫גם זקנתי כו'‪ .‬וכל זמן שהי' יוסף בבחי' צדיק התחתון הי' מוציא דבה על אחיו והי'‬ ‫וזה אפשר לעשות כאחד‪ .‬דהיינו המחשבה על השכינה‪ ,‬והתפילה על ישראל‪.‬‬ ‫מקנטרם בדברים‪ .‬ואח"כ כשנתעלה להיות צדיק עליון וכל עסקיו הי' בשמים‬ ‫ומחשבתיך תפעול להעלות את השכינה כפי הגעת מדרגתך‪ .‬וזהו שלח תשלח‬ ‫ושם ראה זכותן של השבטים‪ .‬שכשהצדיק מתעלה ורואה מעלות בני ישראל‬ ‫כפל‪ ,‬לרמז שתתחזק ותאמץ תמיד במחשבותיך כנ"ל‪ ,‬ולא תאמר כבר יצאת ידי‬ ‫הוא מלמד עליהם זכות ומושיע להם בכח עליון‪.‬‬ ‫חובתך‪ ,‬כי הוא דבר שאין לו סוף‪ .‬וכל עוד שתתחזק יותר תעלה את השכינה‬ ‫למעלה למעלה והתפילה תפעול על ישראל והבן‪.‬‬ ‫'ב' קשרים'‪ :‬ואפשר בהשערה בעלמא וכתינוק הלומד בחומש‪ ,‬שזאת הכוונה בדברים‬ ‫הטמירים בנועם אלימלך בהעלותך‪ .‬שכל יהודי שכידוע נקרא בנוע"א בשם צדיק‪ ,‬צריך‬ ‫'שהתענוג אוהב את ההתרחקות'‪ :‬והנה גם בזאת היה ההבדל בין המבוקש‬ ‫כבר מתחילת עבודתו על מידותיו כשהוא מתקשר ב'שבעת הרועים' ומידותיהם לתקנם‬ ‫של יצחק ורבקה ע"ה‪ ,‬על מה ביקשו בתפילתם‪ .‬שכל אחד ביקש את הדבר שהיה מרוחק‬ ‫ולהידמות להם‪ .‬הנה כבר הוא צריך להיזהר מלקנטר אחרים מכוח זאת ולהתקשר בבד‬ ‫לו מצד כל תולדותיו והוויתו‪ .‬שיצחק כצב"צ הרגיל בקדושה עליונה וגבוהה חיפש איך‬ ‫גם עם כללות ישראל ולראות את טובתם‪ .‬ואף שהם לכאורה ב' עניינים סותרים והפוכים‪,‬‬ ‫להוציאה אל הפועל גם בדברים גשמיים שבעוה"ז‪ ,‬ורצה שיוצ"ח יהיו צדיקים גדולים‬ ‫שהרי המתקן מידותיו בהכרח משווה א"ע לאחרים ומבדיל א"ע מהרעים שבהם ומתדבק‬ ‫היכולים לתת ולעשות גם דברים גשמיים נמוכים שיהיו בקדושה‪' ,‬קופרא טבא כסא טבא‬ ‫לטובים‪ ,‬הנה אעפ"כ צריך להשתדל מאוד להתקשר גם לכלל"י‪.‬‬ ‫לפומיה'‪ .‬ואילו רבקה שבאה מאנשים ומקומות רעים ושקועים בגשמיות רצתה שיוצ"ח‬ ‫אך הענין דאיתא שבעה רועים יש לישראל אברהם כו' יוסף ודוד ושעליהם‬ ‫יהיו צדיקים עליונים פרושים לגמרי מכל גשמיות‪ .‬כפי שכתב בצמח ה' לצבי בפרשתן‪,‬‬ ‫עומדים כל העולמות שהם מאירים בשבעה ימי הבנין והם יסוד כל העולמות‬ ‫בעומק דבריו על פי היסוד שבספרי החקירה הקדומים 'שהתענוג אוהב את ההתרחקות'‪,‬‬ ‫ונמצא הצדיקים נקראים אורות‪ .‬והנה הצדיק העובד השם באמת‪ ,‬צריך לקשר‬ ‫היינו שקורת הרוח בעבודת ה' נובע דווקא מהשגת הדבר המרוחק ביותר אל היהודי לפי‬ ‫עצמו בשבעה רועים הנ"ל והשם יתברך מלמד לצדיק שלא זה בלבד יעשה‬ ‫שורש נשמתו‪ ,‬ולהביאו אל עבודת ה' ולהעמידו לפני ה'‪.‬‬ ‫לקשר עצמו בשבעה רועים רק יקשר עצמו בכללות ישראל גם כן‪ .‬אך זאת בלתי‬ ‫ונראה על פי מה שכתבתי לקמן פ' בחקותי ויאהב יצחק את עשו פירוש‪,‬‬ ‫אפשר לקשר עצמו בכללות ישראל ובשבעה רועים בבת אחת‪ ,‬כי בעת שהוא‬ ‫'שהתענוג אוהב את ההתרחקות'‪ .‬ובזוהר חיי שרה כתוב {ש}יצחק הוא הנשמה‬ ‫מקשר עצמו בכללות ישראל צריך לירד ולהטות עצמו ממדרגתו העליונה‪ ,‬ובעת‬ ‫ורבקה הגוף כו' וידוע שהנשמה חפצה וחשקה תענוג רוחני ועליוני‪ ,‬והגוף‬ ‫שהוא מקשר עצמו בשבעה הרועים אזי הוא עולה וגבוה מעל גבוה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫חשקו וחפצו תענוג גשמי‪ .‬ויש לאדם למנוע את הגוף מתענוגי הזמן ולקבוע‬ ‫להיות בבני אדם הב' קשרים הנ"ל‪ .‬וזהו שאמר השם יתברך דבר אל אהרן כו'‬ ‫בו טבע שני שיאהב {הגוף} את התורה ועבודת הבורא‪ ,‬על דרך 'ותורתך בתוך‬ ‫דהיינו ללמדו שיעשה בהדרגה מתחילה יקשר עצמו בכללות ישראל ואחר כך‬ ‫מעי'‪ .‬ועל דרך 'וכל קרבי את שם קדשו'‪ .‬וההכרחי מעולם הזה ישתמש על‬ ‫בז' רועים‪ .‬וזהו בהעלותך את הנרות רוצה לומר בעת שתעלה עצמך להקשר‬ ‫צד הנשמה דהיינו שהנשמה תאהב את ענייני העולם הזה המוכרחים‪ ,‬על דרך‬ ‫בנרות הם ז' הרועים הנ"ל‪ ,‬אל מול פני המנורה הם כללות ישראל נקראים פני‬ ‫שהתענוג אוהב את ההתרחקות כנ"ל‪ .‬וז"ש ויאהב יצחק כו' {שהוא הנשמה}‬ ‫המנורה‪ ,‬שהם השורש והגוף של המנורה‪ ,‬ואחר כך יאירו שבעת הנרות הם ז'‬ ‫קופרא טבא כסא טבא לפומיה‪ ,‬על דרך שהתענוג אוהב ההתרחקות‪ .‬ורבקה‬ ‫הרועים שתתקשר ותאיר בהם‪.‬‬ ‫אוהבת את יעקב דהיינו ש{היא} הגוף כל שהייתה שומעת את קולו ר"ל קולו‬ ‫'השבטים הם עמודי עולם'‪ :‬ולא רק בעבודת ה' יש את ההבדל הזה בין הצדיקים‬ ‫קול יעקב‪ ,‬מוספת אהבה על אהבתו‪ ,‬ולא התרחקות‪ ,‬כי זה אינו מועיל לגוף‪ ,‬רק‬ ‫והעובדים‪ ,‬אלא גם בתפילתם‪ .‬שהצדיקים הגדולים הכלליים יש להם כוונה ותמונה מלאה‬ ‫לנשמה מפני שהיא מן העליונים‪.‬‬ ‫של העולמות העליונים והתחתונים גם יחד‪ ,‬וכל כוונתם בתפילתם הוא להמשיך גם את‬ ‫ואפשר שזה הכוונה בבת עין ובישמח ישראל ובשאר הצדיקים שצב"צ כבר מתחילת‬ ‫השפע הרוחני והגשמי בעוה"ז‪ ,‬ועי"ז להיות גם בעוה"ז נגלה הארה האמיתית'‪ .‬משא"כ‬ ‫עבודתו את ה' אינו רואה את עצמו כל כך‪ ,‬וכל כוונתו בעבודתו היא מתחילה כבר מצד‬ ‫הצדיקים העליונים הנה כל כוונתם רק לשמים בלבד ולעולמות העליונים בהם הם נמצאים‬ ‫ולטובת כלל ישראל‪ .‬שלא כמו צב"ר הרואה כול מנקודת עמידתו האישית בעבודת ה' ואף‬ ‫בדעתם ומוחם‪ ,‬ושוכחים לגמרי על העולמות התחתונים‪ .‬והרי אנו רואים בזמנינו שעיקר‬ ‫אם זכותו עצומה עד מאוד‪ .‬ונמצאנו למדים שאיכות התפילה של היהודי איך הוא תופס‬ ‫הגלות הוא לקבל את השפע הגשמי העצום שבדור האחרון לנצלו לכבוד שמים‪ ,‬ולפחות‬ ‫את עצמו בעומדו לפני ה'‪ ,‬על מה הוא מבקש‪ ,‬ובזכות מה הוא מבקש‪ ,‬תלויה מאוד בשורש‬ ‫מבלי שתתקלקל השראת השכינה בתוכנו‪ .‬וכבשפת אמת וישב תרמ"ו‪.‬‬ ‫נשמתו והיכן הוא עומד במהלך עבודת ה' שלו‪ ,‬בתחילת דרכו או כשכבר עלה ונתעלה‪,‬‬ ‫דאיתא במדרש ביקש יעקב לישב בשלוה כו' פי' מו"ז ז"ל כי הצדיקים מבקשים‬ ‫ואיזה שרשים יש לו מדרך אבותיו ורבותיו‪ .‬וכמו שהוא בכל פרט‪ ,‬כך גם בקהילות גדולות‬ ‫להיות גם בעוה"ז נגלה הארה האמיתית כו'‪ .‬והענין הוא כי השבטים הם עמודי‬ ‫ככל שדרכם יותר וותיקה ונמשכת מדרך אבות וזכותם‪ ,‬הנה יותר הם נוטים בעבודתם את‬ ‫עולם כמ"ש במ"א כענין הים עומד על שנים עשר בקר‪ .‬והם י"ב חדשי השנה‪.‬‬ ‫ה' לכללות ישראל מאשר לעניינם הפרטי‪ ,‬הן ברוחניות וגשמיות‪ .‬ואמנם הצדיקים הגדולים‬ ‫והיינו שהמה פותחים שערי השפעה לדברים הצריכים בעולם‪ .‬ואם כי יוסף היה‬ ‫כהנועם אלימלך והקדושת לוי והרבי מלובלין‪ ,‬ראו תמיד את שני העניינים כהולכים יחדיו‪,‬‬ ‫צדיק יסוד עולם‪ .‬אכן יש צדיק שכל מגמתו לשמים בלבד‪ .‬ויש צדיקים שממשיכין‬ ‫שלכן כל ישראל הולכים אחריהם‪ ,‬זכותם תגן עלינו‪.‬‬ ‫שפע לעוה"ז וזה נק' ישיבה‪ .‬ויוסף הצדיק הי'‪ ...‬בחי' עמידה כמ"ש קמה אלומתי‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגיליון המורחב ‪052-7659117‬‬