נחל אדניך · Nachal Adunechu — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' תולדות תשפ"ז • גליון ש"פ
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"ותלך לדרוש את ה'" דבר אחד היה מטריד את שלוותו בעיקר והוא,
שהרי גינוני המלוכה בארמון שונים בתכלית מדרך
שבת בו תשמח
סיבת צער רבקה והנחמה שגילו לה בנבואה האנשים הפשוטים בעיירה ,ואם כל כך אהיה מורגל
בארמון המלוכה שוררת אוירה מתוחה ,מזה כבר
תקופה ארוכה שהמלך נתון בהרהורים במשך כל היום,
אם אנשים הללו ומנהגם ,כשאבוא לבקר בימים
הצער וההתבטאות המופלגת על כך והנחמה התמוהה שסוכם אצל אבי בארמונו ,הרי אוכל לטעות ולעשות
וניכר שדבר משמעותי טורד את שלוותו ,מדי כמה
התורה הק' מספרת בפרשתינו כ"ה כ"ב שכאשר התרוצצו שעות נראה שהוא חפץ לשטוח את ספקותיו ואת
מעשים שלא יתאימו לכבוד המלך ,אם כן מה אעשה
הבנים בקרבה של רבקה "ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לבטיו בפני מאן דהו משרי הממלכה ,אך מיד לאחר
שלא אכשל בזה.
לדרש את השם" .והקשה המהרי"ד מבעלזא בשם אביו מהר"י: מכן חוזר בו מכוונתו וחוזר להרהר בינו ובין עצמו.
וכי דרך הצדיקים שכאשר יש להם צער וקושי לומר "למה זה ואלה תולדות יצחק" .ואלה" הוא רמז לל"ט אבות שר האוצר הממונה על כלכלת הממלכה ,והאדם
אנכי" ,והרי לשון האור החיים הק' כי הצדיקים יסבלו צער גדול מלאכות שבת הנלמדות במסכת שבת )ע (.מ"אלה המקורב ביותר למלך ,כששם על לבו שלא שייך להנהיג
בעולם הזה לתכלית טוב הנצחי .ואפילו אם היו דיבורים אלו הדברים"" .תולדות" הוא רמז לתולדותיהן של את העם ללא שהמלך פנוי מטרדותיו לצרכי הממלכה,
מצד זה שראתה שיש לה בן רשע ,לא מצינו שבמצב כזה היו ל"ט אבות מלאכות" .יצחק" הוּא רמז לשמחה. ניגש למלך והפציר להשיח את דאגתו בפניו ,ותשועה
ביטויים כאלו ,לא אצל אדה"ר על בנו קין הרוצח ,ולא אצל נח רמז הכתוב שכאשר זוכין לשמור על ל"ט אבות ברוב יועץ.
על בנו חם הכושי ,ולא אצל א"א על בנו הערבי -ישמעאל... מלאכות שבת ועל תולדותיהן ,זוכים לבא לידי המלך הבין את הצורך בדבר ושטח בפני השר את
דבר נוסף שצריך להבין מה יש בדברי הנבואה שקיבלה שם שמחת הלב אמיתית. המעיק על לבו .שמע נא הנה נא זקנתי ולא ידעתי יום
"שני גויים בבטנך" וכו' כדי ליישב דעתה של רבקה אימנו. )נחל יצחק – תולדות( מותי ,ומתפקידי להכשיר את בני הנסיך למלוך ולהנהיג
אדרבא קודם כשעדיין היה לה הו"א שזה עובר אחד ,אז עדיין את המלוכה כראוי וכיאות .בני כידוע לכל מוכשר וחכם
יש סיכוי שעל ידי זה שהעובר חוץ מלהכנס בפתח ע"ז הוא ג"כ חכם היה הנסיך ורשם לעצמו ספר עם כל הכללים למלוך ,אמנם לדעתי חסר לו חלק בהשכלתו שהינו
נכנס בבתי מדרשות ,אז יתכן שצד הק' יגבר ויתעורר לתשובה הנהוגים בבית המלך בשונה מאנשי העיר .וכל כמה ימים קריטי להצלחתו בהמשך דרכו .הרי הנסיך נולד וגדל
מהע"ז .אבל עכשיו שהתבשרה שהם שנים וא"כ הוברר שאותו היה חוזר על זה שלא ישכח איך נוהגים אצל המלך ,וכך כל ימי חיו בארמון המלוכה ,לא ידע שום מחסור וכל
אחד ששייך לע"ז ר"ל לא נמשך אף פעם לבית מדרש .וא"כ יהיה מוכן כל העת להתנהג כראוי בבית המלך .ביום מן מה שחפץ ניתן לו מיד .אינו יודע מה הרגשת עניות,
עכשיו צריכה יותר להצטער מהתרבות רעה שיש לה בתוך הימים בא אך הנסיך לבקרו אחד מחבריו מבני העיר אינו מבין מה מרגיש שכיר יום שמורידים סכום ניכר
ביתה ר"ל .ואיך היא דוקא כן נרגעת מהנבואה שקיבלה. הם אכלו ושתו ונהנו יחד ,ובין הדברים צד עיני האיש מרווחיו למס ,ובוודאי לא היה לו שום פעם תחושת
רעב ,שגרם לו אפי' מחשב קלה ניסיון לגנוב ככר לחם
תיקון אדה"ר וחוה ע"י יצחק ורבקה ספר על שולחן הנסיך שניכר היה שכתבו הנסיך בכתב
ידו ,התעוררה סקרנותו של האיש ושאלו מה טיבו מהחנות .איך יוכל אדם זה לחרוץ גורלות אם אף פעם
ומבאר הרה"ק רבי חיים ויטאל זי"ע בספרו עץ הדעת טוב לא נשא את נפשו ללחם להחיות את גופו.
של ספר זה ,הסביר לו הנסיך השתלשלות העניינים,
עה"ת שיעקב אבינו הוא גלגולו של אדה"ר וזכה לתקן חטא
והסביר לו שבספר זה רשם לעצמו הכללים שצריך נו ..ומה חושב המלך לעשות ,שאל השר ,תראה
עץ הדעת בשלימות .ולכן נולד מהול שהוא איש תם -אדם
לנהוג בארמון המלוכה .איך אתה עומד בזה -שאלו -ענהו המלך ,חשבתי רבות בזה ואיני מוצא מנוס רק
השלם .וזה הכונה בגמ' ב"מ שופריה דיעקב כעין שופריה
האיש בפליאה רבתית ,זה ממש קשה ,כל כך הרבה לשלוח את בני לעיר רחוקה ,שם יצטרך לעבוד בשביל
דאדה"ר .ורבקה היא גילגולה של חוה ששמעה אז בקול
כללים ,זה אסור ,זה לא מתאים ,על כל צעד הגבלה פרנסתו ,בנפשו יביא לחמו ,ישתכר ישבע לחם ,לא
הנחש ,וכאן תיקנה החטא ע"י שגדלה בתוך מקום הרוע הכי
אחרת ,ועם כל זה אתה נהנה ללכת לאביך?! אתמהה. ישתכר ירעב בחרפה ,וכך יתנסה וירגיש עול מנעוריו
גדול בעולם בבית רשעים נחשים נוראים כבתואל ולבן -ולא
ענהו הנסיך בתבונה אם היית מרגיש כמה נצרכים ויבין וישכיל צרכי הכלל .אני יודע -המשיך המלך,
שמעה להם ולא קיבלה מהם שום השפעה .ולזה צוה א"א
כללים אלו כדאי להרגיש חלק מבני המלוכה לא היית שהדבר לא יבוא בקל ,לא לי ולא לבני ,שהרי מתפקידי לא
לאליעזר דוקא משם לקחת אשה שיודעת לסרב לרשעים
תמה כלל וכלל ,כל אלו הכללים הם לא הגבלות בשביל להקל עליו בשום פרט ,אלא כל דבר יצטרך ליגע ולהזיע
ולפיתוייהם .ולא את ביתו הצדקת של אליעזר שגדלה בבית
להקשות עלינו ,להיפך ,הם סייגים להבדילנו בשאר בכוחות עצמו ,עם כל זה הכל כדאי שכשיבוא יומי ידע
של צדיק בדרגת א"א .שלבת זו לא היו את הנסיונות האלו
המון העם .וכל פעם שאני חוזר על כללים אלו ,וקל בני להנהיג הממלכה כדת וכדין .עם כל זה בשביל להקל
ולכן לא שייכת לבחינת תיקון חוה.
וחומר כשאני מקיימם בפועל בארמון המלוכה ,אני עליו נעשה שכל תקופה יבוא לארמון המלוכה ליום או
ועשיו הוא גלגולו של הנחש הקדמוני בעצמו .וכמובא יומיים לחסות בצלי ולאזור כח לתקופה הבאה.
מלא שמחה וסיפוק שאני שזכיתי להיות מבני המלך,
בזוהר הקדוש פרשת תולדות דף קלח .כי עשו הוא הנחש
ורוממנו מכל עם. וממחשבה למעשה שיתף המלך את בנו הנסיך
הקדמוני שהחטיא את אדם וחוה בחטא עץ הדעת .ובספר
שלה"ק )פר' תולדות ,אות כ' בשם הציוני פר' תולדות ד"ה ויצא( ,כתב שזה הנשמה היהודית גלתה ממקומה מתחת כסא ברעיונו ,הנסיך עם כל הקושי שבדבר קיבל על עצמו
הכונה במה שתרגם אונקלוס ובתרגום יונתן על המילים הכבוד לעולם השפל הזה להיות לשם ית' משכן דבר המלך ,והכין את עצמו ליסע אל ארץ רחוקה,
"איש יודע ציד" והו עשו גבר נחשירכן ,אותיות :נחש ירכן, ודירה בתחתונים ,ביום השבת זוכים בני קל חי להיות להשלים החסר לו בשביל למלוך.
שהיה חקוק נחש על ירך שלו ,פירוש שהיה חקוק על ירכו בבית המלך ולסעוד על שולחנו ,ואין קץ ושיעור לא שיער הנסיך מקודם כמה יקשה עליו להיות
של עשו משעה שנולד ,דמות וציור של נחש ,כעין כתובת לזכי' ולשמחה בזה ,וכשאנו זוכים ללמוד ולקיים את בניכר ,רחוק מגינוני המלוכה ,שיחם של אנשי העיר
קעקע ,חתם עליו הנחש הקדמוני את חותמו להורות שהוא ההלכות שציוונו בוראנו ביום השבת קודש ,אנו מודים כה שונה מסגנון העדין והמלכותי אליו היה רגיל
גלגול של הנחש הקדמוני ,וכן הוא מפורש בזוה"ק תולדות ומהללים לאבינו שבשמים שבחר בנו בכל העמים, אצל המלך ,העבודה הקשה שיה צריך לעמול בשביל
קלח שעשו אתא מסטרא דנחש וכו' .ובמגי"ה נחש הקדמוני. והבדילנו מן התועים .גוי ששבת חייב מיתה ואנו זוכים להתפרנס גם כן הקשתה עליו מאד ,ועם כל הקושי
ולכן עשו לעולם לא נימול שהיה בחינת הערלה והס"א לשמור ולעשות כל מה שנצטוינו לשבות ביום שבת היה תמיד חושב לעצמו הרי כל העמל בשביל שלא
עצמה וכך גם מפרשים את ה"ידו המ˘ך בעמו„ ב' ���
קדשינו .יהי רצון שנזכה לשמור כל שבתות קדשינו אכשל בתפקידי ואצליח להנהיג הממלכה כראוי כרצון
כראוי ,ונעבוד את בוראנו בשמחה ובטוב לבב אמן. אבי ,ואם כן כל זה שווה לי.
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
אוחזת בעקב עשו" שיעקב עם עשו נולדו כאילו מציאות
של אדם אחד ולכן החזיק בו כאילו הם מחוברים וכאשר
"ומעז יצא מתוק דא יצחק דבריך ליעקב" נפרדו נשאר החלק של יעקב מהול ,שנפרד מעשיו שהוא
עצמו כולו הערלה כתוצאה של חטא עה"ד ע"י הנחש
)שופטים י"ד י"ד( "ומעז יצא מתוק" דא יצחק דבריך ליעקב בפרשתן נאמר ענין הבארות שסתמום פלשתים הקדמוני .וכמובא בב"ר ס"ג ח' שעשו נולד לפני יעקב כדי
בטל השמים וכו'" ,וביאר הרמז בזה דידוע דיראה וימלאום עפר ויצחק אבינו חזר וכרה אותם ויקרא שישאב עמו ביציאתו את כל הזוהמה ויצא יעקב זך וצלול.
ואהבה הם כמו שני הפכים זה עז וזה מתוק ועל כן אותם בשמות שקרא להם אביו ,ואח"כ הברית שכרת וכאן אצל עשיו רמוז ממש הענין של הנחש הקדמוני שכמו
ביראת ואהבת עולם הזה כשיש יראה אין אהבה יצחק אבינו עם אבימלך "ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי שהיה ערום מכולם להכשיל ,כן עשיו הנחש היה איש יודע
וכשיש אהבה אין יראה ,אמנם ביראת ואהבת הבורא יצחק וגו' ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אותה שבעה ציד בפיו לרמות ולהכשיל.
ית"ש אינו כן כי ביראת ה' תוכו רצוף אהבה ומעז יצא על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" ,וצריך ביאור
מתוק ,וזה הפירוש "מעז דא יצחק" היינו יראה ,יצא שייכות העניינים זה לזה. עשיו זיקק את כל הזוהמא של יעקב
מתוק" היינו אהבה ,וזהו שאמרו עבדי יצחק היינו וידוע מש"כ בספה"ק שהבארות שחפרו האבות ובא וראה חידוש מופלא שכתב הרה"ק רבי לוי יצחק
היראים ששאבו יראת ה' מבארו של יצחק "ויאמרו לו הקדושים אינן סתם בארות כפשוטן אלא בארות מאויז'ערינא זי"ע נכדו של הרה"ק מרוזין זי"ע ,בעל מח"ס
מצאנו מים" מי"ם נוטריקון "מ'עז י'צא מ'תוק" ומים פנימיים של אהבת ד' ויראתו וסתימת הבארות מרמז על 'בך יברך ישראל' ,בפרשת תולדות שהגימטריא של המילים
מרמזים למדת אהבה ,והתפלאו על זה והשיב להם סתימת הלב ,ואברהם אבינו שהי' כנגד מידת החסד כרה "וְ ַהנָ ָחש ָהיָ ה ָערּום ִמכֹל ַחיַ ת ַה ָש ֶׂדה" יוצא 1527 -והוא
יצחק כי לא כיראת עולם הזה יראת ה' כי יראת ה' היא בארות של אהבת השי"ת ויצחק אבינו שהי' כנגד מידת ממש מדויק כמספר הגמטריא של המילים "וַ יְ ִהי ֵע ָשו ִאיש
משבע מידות הקדושים שהם כלולות זו בזו ,וביראת ד' היראה כרה בארות של יראת השי"ת ,אלא שחזר וכרה י ֵֹד ַע ַציִ ד ִאיש ָש ֶדה " שהוא גם יוצא .1527וכשם שהקב"ה
תוכה רצוף אהבה ובאמת מעז יצא מתוק .וזה הפירוש גם את הבארות האהבה שכרה אברהם אבינו ונסתמו הכניס את הנחש לגן עדן בגלגולו הראשון של אדה"ר ,כך
"ויקרא אותה שבעה" שרמז להם שכאן רואים מעלות בעפר וקרא אותם בשמות שקרא אביו ,וצריך ביאור. הקב"ה הכניסו לגן עדן שבביתו של יצחק .וכיון שתפקידה
שבעת המידות הק' שאינן סותרות זא"ז אלא כוללות גם יש לבאר ענין כריתת הברית עם אבימלך ורק של רבקה חוה לתקן מה ששמעה אז בקול הנחש ונעשה
ומשלימות זו את זו ,עכת"ד המתוקים. אח"כ באו לבשר ליצחק מצאנו מים ואז קרא את שמה עי"ז עירוב טוב ורע ,שפירושו :שאין אדם מרגיש שהוא
ובזה נבא לבאר בדרך אפשר מה שלא הוזכר שום שבעה על שם הברית ,והרי הברית הי' קודם לכן וגם מציאות של טוב .וטוב הוא רצונו ממהותו האמיתי ,וכל הרע
טענה על כריתת הברית של יצחק עם אבימלך ,כי כבר קראו את שמה באר שבע על שם הברית שכרת שהוא נמשך אליו הוא רק חיצוני ,אלא נראה לאדם שזה
במדרש כתוב "אתה נתת שבעה כבשות בלי רצוני" אברהם אבינו עם אבימלך. שרוצה רע זה הוא בעצמו ח"ו ,ולא מרגיש שזה רק מהשאור
משמע מזה שעיקר הטענה הי' על נתינת הכבשות והנה מצאנו במדרש שהקפיד השי"ת על כריתת שבעיסה היצה"ר שמבחוץ .ולכך נעשה הבחירה קשה,
לאבימלך ,כי היות ומעשה אבות סימן הן לבנים וכל הברית של אברהם אבינו ע"ה עם אבימלך ,ובמדרש והנה כאשר התרוצצו הבנים בקרבה -וחשבה שמדובר
מה שעשה אברהם ,סלל בזה הדרך לבניו אחריו רבה )בראשית רבה נ"ד ד'( איתא "אמר לו הקב"ה אתה נתת בעובר אחד בלבד ומצד אחד עוברה מפרכס להכנס לבית
כמ"ש הרמב"ן כמה פעמים ,ומכיון שבזמני הגלות שבע כבשות בלי רצוני חייך שאני משהה בשמחת בניך המדרש ללמוד ,ומאידך ג"כ רוצה לעבוד ע"ז ,ומעורב אצלו
יהי' צורך לפעמים להתפשר עם אומות העולם לצורך שבעה דורות ,אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני חייך טוב ורע ולכן רוצה גם טוב וגם רע ומתברר שלא תיקנה
דרכי שלו' כדי שיהי' מנוחה לישראל מהם מכל כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים וכו' ,כנגד כן בניו עדיין חטא עה"ד ,ולפי"ז "ותאמר א"כ למה זה אנכי" שהרי
מקום אין חפץ להשי"ת שיצטרכו ישראל ליתן להם מחריבין מבניך שבע משכנות וכו' כנגד כן ארוני חוזר כל מה שבאתי שוב בגלגול זה הוא לתקן ענין זה .ואם
מכספם וזהבם וכדו' ,וכשהי' מריבה על הבאר שגזלו בשדה פלשתים שבע חדשים וכו'" ,ומסתמא ידע מזה נשאר עדיין המצב של עירוב טוב ברע כמו לפני התיקון,
עבדי אבימלך הי' אבימלך צריך להשיב את הגזילה יצחק ואיך חזר לכרות עמו ברית וגם לא מצאנו במדרש א"כ למה זה אנכי.
ולא לקבל תמורתה מאומה. שהי' איזה קפידא על יצחק. ועל זה אמרו לה בבית מדרשו של שם ועבר בנבואה
ומכיון שאברהם אבינו ע"ה הי' בבחינת מדת החסד ובתנא דבי' אלי' רבא )סוף פרק ז'( איתא שכאשר שהיות "ושני גויים בבטנך" ואין זה וולד אחד אלא שנים.
ונתן לאבימלך שבעה כבשות בעבור תהי' לעדה כי חפר קטרגו המלאכים על כריתת הברית עם אבימלך אמר וא"כ אין מקום לדאגה האם תיקנה הענין של עירוב טוב
את הבאר הזאת וקראו למקום באר שבע ע"ש השבועה להם הקב"ה ,בן יחיד שנתתי לו למאה שנים אני אומר ורע של חטא עץ הדעת .שבודאי זכתה לתקן .ועוד שהראיה
שנשבעו על הבאר ,ע"ז קטרגו המלאכים כי אף שניתן לו להעלותו עולה אם יעלהו מוטב הרי אתם יודעים לזה הוא מעיבור זה עצמו .שהנה אצל א"א התחיל התיקון
להתפשר עם הגוי עבור דרכי שלו' אבל אין ליתן לו שכונתו היתה לטובה מפני דרך שלו' וזהו שנאמר "ויהי להפריד הטוב מהרע ,ואצלו נולדו עדיין בעירוב טו"ר
מתנות עבור זה ונכסי ישראל קודש הם ואין להם לעבור אחרי הדברים האלה והאלו' נסה את אברהם" ,מכאן ישמעאל ויצחק אבל רק משתי נשים ,שלאחר שנפרד הרע
לרשות הסט"א ,וכבר הקדמנו שאין לנו שום השגה אמרו אין לך אומה בעולם שאינה משעבדת ומענים אצל הגר פעם אחת ע"י העובר שהפילה ואח"כ בישמעאל.
במעשי אבות וכל דברינו הם דרך לימוד בלבד וד' הטוב את ישראל יותר מכמה מאות שנה אלא בשביל שכרת ואזי אצל שרה כבר נולד יצחק מזוכך בשלימותו .אבל כאן
יכפר בעדנו .ואמר השי"ת שמעשה העקידה יהי' כעין אברהם ברית עם גוי עש"ב ,וצריך ביאור מה ענין נסיון ברבקה עצמה כבר יכל להיות שלימות ההפרדה בין טו"ר
מבחן אם נתן אברהם את שבעה הכבשות מחמת שלא העקדה לכריתת ברית עם גוי וגם למה נענשו בניו על זה שבתוך אותה שליה שאב עשיו את כל הזוהמא ויעקב
יכל להתגבר על מידת החסד השופע ממנו או שכונתו לאחר שעמד בגבורה בנסיון העקדה ,והנה כמובן שאין אבינו יצא מבורר כולו -מהול בלי ערלה ובבחינה של אדה"ר
היתה לדרכי שלו' בלבד ,כי במעשה העקידה נתלבש אתנו יודע עד מה במה שדקדק השי"ת כחוט השערה קודם החטא .וא"כ זכתה רבקה ותיקנה חטא חוה בשלימות.
אברהם אבינו במידת הגבורה היפך טבע החסד וכבש עם האבות הקדושים וכל דברינו בזה אינו אלא דרך
רחמיו לעקוד את בנו יחידו ובזה נתגלה שכל כונתו "שנֵ י גֹויִ ם ִב ְ
בטנֵ ך", וזה ביארו לה לרבקה במילים ְ
לימוד מוסר לנו ולבנינו.
היתה לדרכי שלו' בלבד ,ומכל מקום כיון שסוף כל סוף שפרש"י "שני גאים אלו אנטונינוס ורבי" וכו' שבזה
ונראה לבאר בזה בדרך אפשר ,דהנה איתא בספה"ק שהבירור נכלל בך ,עתיד אנטונינוס לצאת מעשיו ,שאילו
נתן שבעה כבשות לגוי לא יכלו להפטר מזה בלא כלום, שם משמואל בשם זקנו הרה"ק מקאצק זי"ע שהרה"ק
וכמ"ש במדרש שם. הפסולת הייתה מתבררת אצל אשה אחרת כמו אצל
מבארדיטשוב זי"ע פתח בקדושתו ובהתלהבותו ישמעאל בן הגר ,לא היה יוצאים מעשיו גרי צדק ,וכמו
אכן יצחק אבינו לא נתן לאבימלך מאומה ולא שש שער גדול לאהבת השי"ת ,אך כאשר ראו הצדיקים שבאמת לא יוצאים מישמעאל גרי צדק .כי נולד מהגר.
לעומתו ואדרבא אמר לו מדוע באתם אלי ואתם שנאתם שמתפשט האהבה לאהבות זרות הגבילו את האהבה ובזכות שהבירור של יעקב ועשו היה אצל רבקה הצדקת
אותי ,ואף לא נשתדל אצלו להחזיר את הבארות שרבו וצמצמו אותה. עצמה ,יכל לצאת מעשיו אנטונינוס .ומובא בחכמת התורה
עלי' עבדי אבימלך רק הסכים שלא לעשות עמו רעה ויתכן שזהו הרמז בבארות שחפר אברהם אבינו למהרש"ק שאנטונינוס הוא גלגול עשו בעצמו .ובזכות
ואף לא נכנס עמו במשא ומתן אודות הבארות ,ולאחר ונתמלאו בעפר עד שחזר יצחק אבינו וחפר אותם אנטונינוס יכל רבינו הקדוש לכתוב את ששה סדרי משנה
שהלכו מאתו נתבשר ע"י עבדיו אודות הבאר אשר מחדש ,כי אברהם אבינו הי' כנגד מידת החסד והאהבה מה שלא היה לו שייך לעשות כן ,לולא אנטונינוס היה עמו.
חפרו "ויאמרו לו מצאנו מים" בלי הטובות של אבימלך ומידת הגבורה היא השמירה על האהבה שלא תתפשט
ועבדיו ,ועל שם הבאר הזאת קראו מחדש את שם העיר וכמובא באיגרת שכתב רבי שרירא גאון זי"ע ח"א
למקומות שאינם ראויים ,ולכן בא יצחק אבינו שהי' 'ושקטו רבנן ביומי דרבי מכל שמדא משום רחמנותא דאיכא
באר שבע כי בזה נתייסד ענין שבעת המידות הקדושות כנגד מידת הגבורה והיראה והוא בעבודתו הקדושה חפר
כמ"ש בדברי ישראל ,שכאשר היהודי עומד על שלו בין אנטונינוס ורבי וכו' כי בימי רבי שקטו רבנן מכל צער
מחדש את בארות האהבה ,כי עיקר הקיום שיש לאהבה וגזירה ,משום אותה אהבה שהייתה בין רבי ואנטונינוס.
בתקיפות ואינו מנסה לוותר מאומה לבסוף הוא זוכה היא כאשר היא נובעת מתוך יראה ואז יש שמירה על
לקבל הכל. וכ"כ הסמ"ג לאוין הקדמה כללית :שבימי רבינו הקדוש
האהבה שתהי' כראוי ,והוא קרא אותם בשמות אשר הקב"ה נתן חן בעיני אנטונינוס מלך רומי ,וקיבץ את כל
וזהו שכתב בזוה"ק עה"פ "ומעז יצא מתוק דא קרא להם אביו כי בזה הודיע שאין דרכו בעבודת השי"ת חכמי הארצות וייסד ששה סדרי משנה ע"פ הקבלה.
יצחק דבריך ליעקב" ,דרק אחרי שבא יצחק וע"י סותרת לדרכו של אביו ,אלא אדרבא ע"י היראה נכרית ומובא בתוס' ע"ז י :ד"ה אמר וד"ה ווי בשם הירושלמי
הבארות שחפר במדת היראה שלו הגביל את מידת הבאר של אהבה באופן הראוי והנרצה. במגילה א,יא שבסוף נתגייר אנטונינוס בצנעא .ו'אם באין
החסד שלא תתפשט למקומות שאינם ראויים ,בזה יכל ובספה"ק דברי ישראל כתב עה"פ "ויבואו עבדי הן גירי צדק לעתיד לבא אנטונינוס בא בראשם' .ובכך
לברך את יעקב שהי' בו המיזוג של שני המדות אהבה יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו ויאמרו התנחמה רבקה.
ויראה שהיא התפארת להשי"ת ואיהו שלימו דכולהו. לו מצאנו מים" ,ע"ד הנאמר בזוה"ק )פ' ויחי ר"מ (.עה"כ
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א משנים מפני דרכי שלום
כהן הנוסע במטוס העובר מעל בית הקברות חיים סי' שפ"ה .ויעוין בס' ניב שפתיים שהרבה מ"מ ממאמר זה נלקח בפרשיות אלו בהם התוה"ק עוסקת במעשה
משם ,שהביא 'ראיה' מהמאירי יבמות ס"ג .להתיר כל קפידא ממעשה
כהן הנוסע במטוס העובר מעל בית הקברות ]כמו כהיום שהרבה אבות ,וקיי"ל שקיימו מצוות התוה"ק אף שעדיין
מטוסים נוסעים מעל בית הקברות של חולון[ ,האם נטמא דרב ואינו מוכרח ראייתו להמעיין( .בכלל ההיתר :הוא אף לא ניתנה ,לכן מצינו קושיות בראשונים על דרכי
בטומאת מת ,מדין מאהיל על גבי הטומאה ,ואם כן איזה עצה יש באופן שספק לו אם יהיה שלום או אפי' שהשלום אבותינו .ובפרשתינו מפורסמת הקושיא על יעקב
לכהן לעשות ,כדי שלא יעבור על איסור טומאה? יהיה רק לשעה מותר ,ואף שקר גמור הותר מפני אבינו ע"ה עמוד האמת כדכתיב תתן אמת ליעקב,
השלום )כ"כ בחפץ חיים הל' רכילות כ"א ס"ח ,אך הערוך לנר ביבמות
איך שיקר לאביו בערמה כדי לקבל הברכות .וברד"ק
תשובה לשאלה משבוע שעבר שם חולק(. עה"ת פי' דההיתר היא מפני השלום )יעו"ש שכתב
השאלה בקצרה :המעמיד את הסכך על ברזל המחובר לקרקע, תנאי ההיתר :אף שהתירו לשנות מפני השלום שיעקב אע"ה הבין שהוא היה יותר ראוי לברכה מעשו ,לכן היה
האם יש בזה את החשש של מעמיד? כתבו הפוסקים כמה תנאים להיתר זה מותר לשקר ,והביא ראיה משמואל שה' אמר לו לשנות מפני השלום
תשובה :שנינו במסכת סוכה )דף כא ע"ב( הסומך סוכתו בכרעי באמירתו לשאול .וצ"ל שהרד"ק הבין דמפני השלום לאו דווקא אלא
א .דברים שכבר עברו :אף באופן שהתירו מפני
המטה -כשרה .רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני השלום יש ליזהר לכתחילה לא לשנות אלא בסיפור כל צורך שהוא( .ע"כ נעסוק השבוע בהיתר זה לשנות
עצמה -פסולה .ואחד הטעמים שאמרו בגמרא לפסול ,מפני דברים שכבר עברו .אבל בדבר ההוה כגון אם אחד מפני השלום מקורו ,גדרו ,טעמו ,תנאי ההיתר וכל
שמעמידה בדבר המקבל טומאה. מבקש ממנו הלוואה ומפחד שלא ישלם אין לומר המסתעף מזה להלכה ואח"כ נברר ערמת יעקב
וביאר הר"ן בשם הראב"ד ,שרבנן גזרו שלא להעמיד את הסוכה לו אין לי כעת .וכ"ש בעתיד כגון להבטיח לחבירו אבינו ע"ה ,אך קודם נקדים בקצרה בעצם האיסור
בדבר שאסור לסכך בו ,שמא יאמרו זה עומד וזה מעמיד ,כשם שיעשה כך וכך ועי"ז תתבטל המחלוקת )ספר
של שקר )ובהזדמנות אחרת נרחיב בזה(.
שראוי להעמיד כך מסככין בו .וסיים שהרי"ף פסק כרבי יהודה, חסידים סי' תכ"ו ומובא במ"א סי' קנ"ו ובשועה"ר שם(] .ומיהו מקור איסור שקר :בתוה"ק נאמר "מדבר שקר
דכשם שאין מסככין בדבר המקבל טומאה כך אין מעמידין בו הרבה הקשו על דבריו יעוין בא"ר ופמ"ג ,לכן יש תרחק" ,ונחלקו הראשונים בביאור הרחקה זו.
משום גזירה ,ואף על פי שעכשיו נהגו לסמוך סוכות על גבי י"א דנאמר לדיינים ולעדים שלא ידונו דין שקר
חולקים על פסק זה )יעוין שו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קכ"ב([.
כתלים אף שאין גדולו מן הארץ ,היינו טעמא משום דלא שכיח ולשיטתם אין איסור שקר במילי דעלמא אלא מידה
לסכך בכיוצא בהן ,ועוד דכ"ע ידעי דכל כה"ג בית דירה מיקרי
אך לכתחילה יש ליזהר בזה .ואם א"א ליזהר עכ"פ
יאמר בלשון דמשתמע בתרי אנפין] ,יעוין בשו"ת רב גרועה )כן דייק הגר"י פערלא על הרס"ג עשין כ"ב מהראשונים שלא
ולא סוכה הלכך ליכא למיגזר.
פעלים חו"מ ח"ג סי' ל' שהוכיח להתיר אף בסיפור מנו דין זה במצוות התורה( .וי"א דנאמר רק באופן שמזיק
ודעת הב"ח )סימן תרכט ,וסימן תרל( שהמעמיד את הסוכה בדבר
דברים בדבר ההוה אם זה באופן שמשתמע לתרי לאחרים )יראים רל"ה וכ"ה בח"ח בספרו חובת השמירה פ"ב בהגה,
המקבל טומאה ,פסולה גם בדיעבד ,וכפשטות לשון הר"ן וכן מפורש בשו"ע יו"ד סי' ת"ב דמי שמת לו מת ולא נודע לו אינו
שהלכה כרבי יהודה שפוסל ,ולמעשה כתב במג"א )סימן תרכט אפי מיעקב אביו כשלקח הברכות אמר אני עשו
בכורך[ .וטעם החילוק בין עבר והוה לעתיד דשקר חובה לומר לו אבל אם שואל עליו אין לו לשקר( .ולכו"ע איסור
סק"ט( שדעת השו"ע שרק לכתחילה יש לחוש לזה ,אבל בדיעבד
שלעתיד יהיה מתרגל יותר לשקר ,משא"כ בדבר שקר חמור מאוד שהרי רק בזה הוזכר התוה"ק ענין
מותר לסכך על דבר המעמיד לקבל טומאה .וכן הסכימו בשו"ע
הרב ובמשנ"ב )ס"ק כב( דלכתחילה יש ליזהר שלא להעמיד שכבר עברו )כן מדוייק בס' חסידים הוצאת מק"נ סי תתתרל"א(. ההרחקה לרוב מיאוסו ,ולהעיר אותנו עד כמה יש
להתרחק ולברוח מדבר שקר )חינוך מצווה ע"ד מסילת
הסכך בדבר המקבל טומאה ,אכן בדיעבד או שאין לו שאר ב .אי אפשר בענין אחר :לא התירו מפני השלום
דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה .וכן ישרים פי"א( .ומצינו להגר"א באגרת לאשתו שהזהיר
אלא באופן שא"א בענין אחר ,אבל כשיכול להשקיט
כתב בשער הציון )סימן תרל סק"ס( אחר שהביא שרוב הראשונים שתכה בבניה אם לא זהירין בשקר ובקללה.
המחלוקת בלי לשנות לא ישנה )ס' חפץ חיים הל' רכילות
פסקו כחכמים שמתירים לסמוך בדבר המקבל טומאה ,וגם כלל א' ס"ח( .ואף אם צריך לטרוח הרבה בשביל כך מפני השלום :מקורו :בגמ' )יבמות סה (:אמר
הר"ן שמחמיר הוא רק מדרבנן בעלמא ,ובודאי יש לסמוך על מוטב לטרוח ולא לשקר )מסכת כותים סי' ל' להגרח"ק זצ"ל(. ר"א משום רשב"א "מותר" לו לאדם לשנות מפני
דעת המקילין בזה ,אכן לכתחילה נכון להזהר בזה לצאת ידי כל וכמו"כ אם יכול לומר בלישנא דמשתמע לתרי אפי השלום ,וילפינן ליה מאחי יוסף שאמרו אביך צווה
הדעות] ,ויש לדעת שמעמיד לאו דווקא כשמעמידו על דבר לפני מותו לאמר )אף שלא אמר( .רב נתן אומר "מצווה",
לא יוציא שקר ,וכמו"כ ימעט ולא יאמר אלא ההכרח.
המקבל טומאה ,אלא גם אם הסכך עלול לעוף ברוח ,וקושרו וילפינן ליה משמואל שחשש ללכת לשאול שמא
בדבר המקבל טומאה ,גם נקרא מעמיד ,ולכן אין לקשור סכך ג .אקראי :י"א דלא הותר לשנות אלא באופן
יהרגנו ואמר לו ה' עגלת בקר תקח ואמרת לזבוח
שעומד לעוף ,בדבר המקבל טומאה[. אקראי ולא ברגילות )יש"ש יבמות ס"ג בעובדא דרב הקפיד על
לה' באתי אף שלא בא לזבוח .ולהלכה פסקו הרי"ף
וכתב בשו"ע הרב )סימן תרכט סי"ג( לגבי מעמיד בדבר המקבל חייא בנו ששיקר לאמו בכל יום בהכנת האוכל ,אף שהותר מפני השלום
והרא"ש שם כר"נ דמצווה לשקר )מיהו מצינו בכמה
טומאה ,וכל זה לכתחילה ,אבל בדיעבד שכבר העמיד את הסכך מ"מ בשליחות שבין אביו לאמו אסור כיון שהיא דבר תמידי ועי"ז
מתרגל לשקר( .ומתבאר היטב טעמו ע"פ האמור לעיל ראשונים שנקטו בלשונם מותר ולא מצווה ויש לעיין ואכהמ"ל(.
עצמו בדבר המקבל טומאה ,מותר לישב בה לכתחילה] .ולפי זה
אין להחמיר שלא לשבת בסוכה שהעמידו אותה בדבר המקבל דהאיסור שקר היא מצד מהותו ,ולא שינוי בדיבורו טעמו :טעם ההיתר מפני השלום אין זה בגדר
טומאה ,וכן כתב בחוט שני )סוכה עמוד רט( זכורני מעשה שאמר ובאופן שמואס בשקר בעצם ומשנה בדיבורו לצורך דחייה דשלום דוחה איסור שקר ,אלא דבכה"ג ליכא
שהחזו"א לסכך על גבי צינורות של ברזל של כביסה כשהיתה אין חשש ,אבל כשהתרגל לשקר אסור )כן ביאר בטוב כלל איסור שקר .דבאיסור שקר אין הדיבור עצמו
שמחת בית השואבה ,ולא היה מקום אחר ,מפני שאין מנהג טעם בס' ניב שפתיים ח"ב סי' י"א(. אסור ,רק תכונת השקר היא שאסורה ,שאדם צריך
להחמיר ,אלא שלכתחילה המדקדקים מחמירים ,ובשעת הדחק דוגמאות :לומר לגבאי צדקה אין לי :ע"פ האמור להיות אמיתי במהותו ולא שקרן .וזה דווקא כאשר
אפשר להקל[. לעיל דיש מקום להתיר כדי למנוע קפידא דנכלל האדם משקר מחמת רצון ,אבל כשמשקר בע"כ
וכתב בשו"ת מנחת שלמה )תניינא סימן נה( שאם מסכך על גבי בהיתר מפני השלום ,יש לדון לגבי גבאי צדקה אם ליכא איסור שקר כי מהותו טהור) .חזו"א אמונה ובטחון
ברזל ,ורק שם קרש להפסיק בין הסכך לשפוד ,זהו בכלל מעמיד, מותר לשנות ולומר אין לי אף שיש לו כדי למנוע פ"ד אות י"ג(] .וע"ע בס' מכתב מאליהו שהאריך בטוב
וחשיב הסכך עומד על השפוד אלא שיש חציצה ביניהן ,ורק קפידא .ואפשר לומר דאף אם נאמר דמצד קפידא טעם ומסביר עפ"ז ערמת יעקב אבינו לקבל הברכות,
אם מניח את הקרשים באופן שלולא הקרשים הסכך יפול ,זה ומיושב בזה נמי דמצינו בכל אבותינו ששקרו לצורך.
אין היתר ,מ"מ מסתבר לומר דלא הוי בכלל שקר,
נקרא מעמיד דמעמיד שכשר גם לכתחילה] .ודעת החזו"א שגם באאע"ה וביצחק אע"ה שאמרו אחותי היא ,וביעקב
מעמיד דמעמיד יש להחמיר לכתחילה[. דהוי כדברים שבליבו ובלב כל אדם שהרי הרבה
מגבאי צדקה יודעים ומבינים שחלק גדול מאלה אע"ה בקבלת הברכות ,ובפגישתו עם עשו שאמר
לגבי סיכוך על גבי כתלים שעשויים מבטון ,ויש בהם ברזל לו כראות פני אלוקים ותרצני ,וביהודה ששינה
שמעמיד את הבטון ,כתב החזו"א )סימן קמג סק"ב( שאין זה בכלל האומרים שאין להם למרות שכן יש להם ,ונמצא
שאין מקבלים וסומכים על דבריהם. ליוסף לומר אחיו מת ובשבטים ששינו ליוסף כנ"ל[.
מעמיד ,אלא דינו ככותל של אבנים שמותר לסכך בהם ,כיון
שעיקר הכותל הוא מאבן ,ואין הברזל נראה ,וגם שהכותל עומד לומר שאינו בבית :י"א דאם בא אחד לביתו גדר שלום :מחלוקת :מפני השלום הכוונה בזה
בעצמו ,ואין הברזל אלאל לחיזוק שלא יפול על ידי הכאה ותנועה. ורוצה לדבר עם בעה"ב ,ועכשיו אין לו זמן לקבלו, היא ,לא מיבעי' להשקיט מחלוקת קיימת דמותר,
כאשר הרצפה עשויה מברזל ,כתב החזו"א )שם( שלכו"ע אין מותר לומר לאחד מב"ב שיגיד שאינו נמצא בבית אלא אפי' רק למנוע שלא יהיה מחלוקת כגון שיש
בזה חשש של מעמיד ,כי זה מעשה קרקע בעלמא ,ואין זה )הגרשז"א בספר שלמי מועד(. רגלים לדבר שאפשר להגיע למחלוקת) ,כגון באחי יוסף
נקרא מעמיד של הסוכה. ד .יעקב אבינו :מצינו כמה תירוצים היאך שיקר שחששו שיגיע למחלוקת( .ואף באופן שלא הוא גורם
כאשר העמודים עשויים מברזל ,או במרפסת סגורה העשויה המחלוקת מותר לבטל המחלוקת) ,כמו שעשה אהרן
יעקב אע"ה לאביו כדלהלן א( כוונת יעקב היתה
מאלומיניום אם הם מחוברים לקרקע ,לכאורה יש להביא ראיה הכהן להשלים הצדדים ביניהם(.
אנכי המביא לך ועשו היא בכורך )רש"י( .ב( כיון
שכשר ,שהרי אמרו במסכת סוכה )דף ב ע"א( אלא מעתה ,עשה קפידא :ובאופן שאין חשש למחלוקת ממש רק
מחיצות של ברזל וסיכך על גבן -הכי נמי דלא הוי סוכה?
שנאמר ליעקב ע"י רבקה בנבואה ,וציווי ע"י נביא
שאני )רד"ק( .ג( כל הטעם שיצחק רצה לברך עשו שאם יאמר האמת יש חשש שיקפיד עליו חבירו,
ומשמע שהמסכך על גבי מחיצות של ברזל הסוכה כשרה, יש לחלק דאם הקפידא אמיתית אפשר להתיר
אכן כבר כתב הב"ח שמדובר שמעמיד הסכך היה מעץ ,ומדברי שהוא הבכור ,ועתה שבאמת יעקב קנה הבכורה
שפיר עומד במקום עשו )חזקוני ,רבינו בחיי ,אוה"ח הק' ,ויעוין אבל כשאינה אמיתית כגון שחבירו חוקר אצלו על
החזו"א שהתיר בכותל של אבנים רק מפני שהברזל אינו נראה,
עוד בחזקוני שם שכתב שאין שום קושיא כלל דבאמת אין שום איסור דבר מה ,ואם יענה לו שלא רוצה לענות יקפיד קצת
וגם עשוי לחזק ,משמע שאם הברזל נראה ,גם אם הוא מחובר שקר כשזה לצורך ,יעו"ש עוד מה שהאריך(. ולבסוף הוא יבין שהוא צודק יש לאסור )שו"ת שלמת
לקרקע ,נחשב למעמיד.
ג
להתענג בעקבותיהם
של צדיקי הדורות צוף נחי>ל סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
אין כניסה הרה"ג ר' חיים גולדשטיין שליט"א
יעקב משה נטל את המעטפה בידיים רועדות .החותמות
לעשות דברים שאינם מהוגנים ,גם יתן להם -הדרכות ועצות טובות
הממשלתיות הרבות שעיטרו את המשלוח לא בישרו טובות.
לפעמים ממתקים כשרואה שעושים דברים לגדל הבנים בדרכי התורה והיראה -
טובים ,ועל ידי כך להרגילם בדרך הישרה לדעת מה
אצבעותיו לא נשמעו לו כששבר את חותמת השעוה שסגרה
מותר ומה אסור מבלי להשמיע קול צעקה ,זו היא א .יראת שמים
את המעטפה ופתח את המכתב .הוא רפרף על הכתוב וצנח הילדים צריכים לראות את ה'יראת שמים'
ברגליים פקות על כסא מזדמן .אשר יגור בא לו .צו גיוס. הדרך היחידה להשפיע בין לאנשים גדולים ובין על
ילדים קטנים. אצל הוריהם בכל הנהגותיהם ,שהרי כל דבר חודר
אין צורך להסביר מה המשמעות ליהודי ירא ושלם אל לב הילד עד אין שיעור ,וכל דבר משפיע עליו,
השירות בצבא האוסטרי בין גויים מגושמים וירודים, לפעמים האב נבוך בדעתו ,אם לנהוג עם ילדיו
כך או כך והוא עלול לטעות ,אולם בכל אופן כשהוא ויש דברים שעלולים להשפיע אפילו על ילד קטן
ההשפעה הרוחנית שישנה על השוהה במחיצתם ,ומי מדבר מאוד בן שנה או שנתיים ,ואף שאין הוא זוכר
על האיסורים שנצרך לעבור לאונסו כחילול שבת במקום מסתפק מה עדיף לעשות ,יעדיף להתנהג עמהם
אך ורק בנחת ,כמו שפירשתי לשון הכתוב )קהלת ט ,יז(
הדבר בבירור ,בכל זאת נכנס בלבו איזה הרגש והוא
סכנה וכדו' ,מבלי לכלול גם את עצם הסכנה הגשמית הכלולה משפיע עליו.
בשירות בצבא בהתגעש עולם בזמן מלחמת העולם הראשונה. דברי חכמים בנחת נשמעים ,הכוונה 'דברי חכמים'
הם נאמרים 'בנחת' ,ולכן הם 'נשמעים' .וכבר אמרו רבינו זי"ע הוסיף לספר על עצמו :בהיותי
מה עושים כשנצרכים לישועה? נוסעים לבעלזא ,אל ילד כבן ז' או ח' שנה וכבר ידעתי להתפלל ,אירע
חז"ל )אבות ב ,ה( לא הקפדן מלמד ,שהקפדן אין בכוחו
הרה"ק מהרי"ד. פעם שהתעוררתי בבוקר וראיתי שאיחרתי את
להשפיע על חבירו ,והרוצה להשפיע על חבירו
• להשיבו למוטב עליו לדבר עמו כדבר איש אל רעהו השעה וכבר התחילו במניינו של אדוני אבי ז"ל
יעקב משה הגיע לבעלזא אחר נסיעה ארוכה שארכה ולא בקפדנות ובטענות. לומר הקרבנות ,ולא ידעתי מה לעשות איך אוכל
למעלה מיומיים ,אך עוד לפני שדרך על מפתן חדר ההמתנה להשיג את המנין ,אף שעדיין לא התחילו תפילת
לפני חדר הרבי חשכו עיניו .המקום המה בהמון אדם שצבאו ג .סייעתא דשמיא הודו ,ומרוב צערי שאיחרתי את המנין ,השתטחתי
על הדלת ברצון להיכנס אל הצדיק .זה בא בחבילו וזה בקורתו, העיקר וראשית כל על כל ענין ובפרט בענייני על הרצפה והתחלתי למרר בבכי .עד שאחד מבני
ביניהם גם רבים שנצרכים לאותה ישועה להינצל מציפורני החינוך ,הוא לדעת שלא יוכל לעשות כלום רק עם הבית הבין את הענין ,והקים אותי ואמר לי ,לפחות
הצבא ,הצד השווה שבכולם שנושאים עיניהם למרום לישועה סייעתא דשמיא ,ותמיד לבקש רחמים מאת השם מעכשיו תתחזק ותתפלל עם מנין .וזה הגיע מכוחו
בכוחו הגדול של הצדיק אשר מתקיים בו 'מי מושל בי ,צדיק'. יתברך ,כמו שנאמר )תהלים קה ,ד( בקשו פניו תמיד. של אבי ז"ל שהשריש בנו להתפלל עם מנין מהחל
)הוספתי לרבינו זי"ע בדרך צחות :על פי הידוע )רש"י ויקרא יט ,טז;
בשעות הבוקר הגיע יעקב משה לבעלזא ,ועתה כבר שעת עד כלה ,ולא ידעתי אחרת.
רמב"ן שם יט ,כ( שהאותיות בי"ת ופ"א מתחלפות
ערב .יממה שלמה חיכה להיכנס לרבי ,הנה כבר עמד ממש
תמיד ,ויש לדרוש הכתוב 'בקשו בני"ו תמיד' ,שעל ב .האם והיאך להעניש
בדלת ,ואז יצא הגבאי מחדר הקודש והכריז בשם הרבי" :הרבי
בנים טובים צריך לבקש תמיד רחמים מאת השם האב צריך לדעת כשרואה את בנו שעושה
אמר שהוא כבר לא יקבל קהל ,מי שנמצא כאן יכול לנסוע
הביתה גֶ
יתברך ,ונהנה רבינו זי"ע(. דברים שאינם מהוגנים ,שלא ירגילהו לצייתו על
רהייט .לא יעזור לחכות כאן להיכנס ביום אחר, עזוּנט ֵ
ֶ
כי מי שנמצא כאן כבר לא יכנס ,ולא יעזור שום טצדקי". )חודש ניסן תשנ"ז ,בביתו נאוה קודש( ידי הכאה ,כי אם ירגילהו בכך שוב לא יועיל לו דבר
אחר .מוטל על האב להשתמש בשכלו בכל דבר ודבר
אוזניו של יעקב משה קמו בשומעו את דבריו .חייו -עבודת האכילה - לגופו של ענין באיזה אופן לחנכו ולהענישו שלא
הרוחנים והגשמיים תלויים על בלימה ,הוא הגיע לכאן
עלינו לדעת שבכל דבר ודבר אפילו בסמי יעשהו שוב ,על כן לעת הצורך ישתמש באופן של
ממרחקים לקבל ישועה וכעת הישועה חומקת מתחת אפו.
הרפואה ישנם ניצוצות הקדושים השייכים אליו צעקה ותוכחת מוסר.
אך אחר דבריו הברורים של הגבאי לא נותרה לו ברירה אחרת.
בלב שבור הוא נסע לביתו ,מתכונן לתאריך המיועד ללכת ומשם חיותו של אותו מאכל ,ומבלעדיהם לא היה ומכל מקום תמיד יסביר אל הילד את סיבת
למקום שנקרא אליו להתגייס לצבא האוסטרי. לדבר קיום כמבואר באריכות בספה"ק ]ראה באר הדבר שהוא מענישו ,בכדי שיבין הילד על מה לקה
מים חיים פרשת תרומה ,ד"ה ועשית לו; עבודת ובמה חטא ,כגון :כשרואה שאח אחד מקניט את
•
ישראל פרשת שלח; אמרי פנחס ,שער ב ,ליקוטי אחיו או שיש לו מריבה עם חבירו ומקניטו ,צריך
בין קהל גדול עמד יעקב משה בפנים כבושות בקרקע, להסביר לבנו עד שיבין מעצמו שלא טוב עשה,
מחכה לתורו להיכנס לועדת הקבלה של הצבא ,כשאינו מבין ש"ס ומדרשים ,אות כ[ ,ובכדי להעלות את ניצוצי
הקדושה מוטל על האדם לאכול לשם שמים בכדי ואסור לריב ולהכות זה את זה ,כי אם לא יעשה כן,
איך נפל לכאן ומה הוא עושה בכלל במקום הזר והמנוכר כל ישאר בלב הילד תרעומת על אביו ,כי לא ידע על
כך .אחד אחרי השני נכנסו הבאים בסך ,ויצאו עם מסמך שיהא לו כח לעבוד את השם יתברך ,ועל ידי זה
מתעלים ניצוצי הקדושה. מה נענש ,על כן תמיד יסביר לו מה הוא רוצה ממנו,
'חיול' המאשר את דבר היותם חיילים מן המניין .והנה נכנס ומזה יבין מה אסור ומה מותר.
אחד לפניו ועוד רגע מגיע תורו .הוא הרים עיניו למקום האדם נמשל למכונה אוטומטית ,שמכניסין
ושפתיו רחשו תפילה. לתוכו לחם ויוצא ממנו מלאך ,שהרי בכח האכילה ילד קטן שאינו מבין כלום אי אפשר לנהל עמו
הוא עובד את השם יתברך ,ומעבודתו נברא מלאך, חשבונות ואין מה לדבר עמו ,אך משעה שהוא
לפתע יוצא קצין מהחדר ומכריז בקול" :המפקד אמר מבין קצת צריך למנעו מן הרע כפי דעתו ושכלו,
שהוא כבר לא יקבל חיילים ,יש מספיק למכסה היומית נמצא שמן המאכל נוצר מלאך )הוספתי לרבינו זי"ע ,כי
בשל"ה הקדוש בשער האותיות אות ק' כתב ,שתיבת 'מאכל' הם כאותיות ויש להרגילו שיהא די בנענוע הראש או בקריצת
ולא יקבלו יותר .מי שנמצא כאן יכול לנסוע הביתה .לא
של 'מלאך' ,וראה גליוני הש"ס להגר"י ענגל) ,שבת קמג ,א;( חלקת עין של אביו שיציית ויקבל את דבריו.
יעזור לחכות כאן להיכנס ביום אחר ,כי מי שנמצא כאן כבר
יהושע ריש פרשת וישלח ,בשם היהודי הקדוש ז"ל אולם כל זאת יעשה בנחת להרגילו בטוב כי
לא יגוייס ולא יעזור התחכמות .ניתן לגשת לדלפק לקבל
תעודת שחרור". על מה שאמרו חז"ל )עבודה זרה יא ,א( חד מחתך המאכל ההרגל נעשה טבע ,ולא בצעקה והרמת קול ,שהרי
וחד מהפך המאכל ,דהיינו שהפך תיבת 'מאכל' אפילו לגבי אנשים גדולים אמרו חז"ל )שבת לד ,א(
רקותיו של יעקב משה הלמו בפראות כששמע את לאותיות 'מלאך' שנברא מלאכים מאכילתו(. אודות השלשה דברים שצריך לאומרם בערב שבת
המילים המוכרות כל כך יוצאות מפי הקצין ,הוא הבין כבר מי
ולכן אמרו חז"ל )חגיגה כז ,א( ששולחנו של אדם עם חשיכה ,דצריך למימרינהו בניחותא ,ולא נאמר
שתל מילים אלו בפיו ,ובלב מתרונן ניגש לדלפק.
הוא כמזבח ,שהרי כיון שבכח האכילה ההוא )משלי יג ,כד( חושך שבטו שונא בנו ,אלא בילד שהוא
יעבוד את השם יתברך ,נעשה המאכל כקרבן לה', עקשן בטבע ואינו מציית ,וגם אז לא יענישהו אלא
הספק הלימוד לשבוע הבא כי מתעלה ומתקרב הניצוצות הקדושים להשם לעתים רחוקות.
פר' ויצא יתברך ,שהרי מהמאכלים נתהווים לדם ובשר ,ודם גם בשעה שצריך להכות את הילד ,הרי גם
ה ד ג ב א יום
התמצית נמשך אל המח ,ובאם הוא זוכה בעז"ה בהכאה יש כמה מדרגות ,לפעמים די בנגיעה
י ,יא ,יב ,יג ,יד ,טו ,טז ,יז ,יח ,יט שימור
לאכול בקדושה הם מוסיפים קדושה במוח שיוכל בעלמא ,ובכל זאת נחשב בעיני הילד להכאה
כ כ כ כ כ חזרה )(5
על ידיהם לעבוד את השם יתברך. ועונש גדול ,אף שבאמת לא עשו לו כלום ,ומיד
סיכום כ יט יח יז לימוד )בפנים( וכלל זה יהא נקוט בידך ,שאף שהאדם צריך יש להסביר לו שידע שנענש ביושר ובאמת ,ומכל
לאכול לשתות לישן ולעסוק במלאכה ,אולם הכל מקום ככל שאפשר למעט בזה עדיף.
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני
יהא לצורך עבודת השם יתברך ,וכל מעשיו יהיו והעיקר ללכת רק בדרכי נועם ,ולומר אל
מערכת 'אשיחה בחוקיך'
הילדים שהמה ילדים טובים ולא מתאים להם
0733-45-34-36
לשם שמים.
מ .פרידמן 054.847.3031
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
