רזא יקירא · Ruzah Yekirah — תולדות (2026-11-09)

גיליון תקצ"א
ד' כסלו תשפ״ז
רעווא דרעווין
דכלא אתגלי קמי קודשא בריך הוא, בס״ד ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר
לא בעי אלא בדינא" ,שכך חפץ הבורא לי אליו בני ויאמר אליו הנני וגו' ועשה
שתהיה הנגהת העולם בדין ,ועלינו מוטל רק ואכלה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה
להיזהר במה שהזהירו חז”ל באופני ההנהגה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות (בראשית
של יעוררו עלינו את הקטרוג. כ"ז א'-ד') .בזוהר הקדוש נדרשת פרשה זו
ובאמת יש בזה עוד עומק גדול על יום ראש השנה שבו מתעורר גבורה
אשר קשה להעלות על לב ,שמצינו מידת הדין של יצחק ומעורר את עשיו
מעשה בגמרא (כתובות ס”ב ע”ב) המקטרג כשישראל עומדין לדין ,אלו
על רב רחומי שהלך ללמוד תורה הם תבשילים שמכין עשיו כאשר אהב
והיה שב לביתו בערב יו”כ ,פעם אחת אוהב, אביו היינו כאשר מידת הדין
נמשך בלימודו ואיחר לשוב לביתו, ורבקה אמנו קוראת ליעקב לרמות את
וכיון שנתאחרה השעה ולא שב ,נשרה עשיו ולהמתיק הדין כדי להוציא את
דמעה מעינה של אשתו שציפתה ישראל בדימוס זכאים בדין .וכאשר
לשובו ועורר קטרוג גדול למעלה, תולדות שומע עשיו את הברכות אליהם זכו
זעקה ישראל בצאתם זכאי בדין ,זועק
וכששב לביתו מתה עליו אשתו בסיבת
הקטרוג .והקושיא גדולה עד לשמים ,הלא בסוף מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ גדולה ומרה ומבקש לקטרג שוב ,ואז מוכרח
שב לביתו ,וגם היא חפצה בכך שיבוא לביתו ולא שליט״א יצחק משה ארלנגר רבי אל יעקב לברוח מפני עשיו אחיו ,ולאן הוא בורח,
היתה רצונה לקטרג עליו ,ומדוע הגיע לה כזאת .אמנם בתי כנסיות ובתי מדרשות.
זהו חלק מאמונה פשוטה בתכלית הפשטות ,שלהבורא ית’ יש הנהגה שקבע ובכתבי האריז”ל מבואר שדבר זה חוזר על עצמו מחדש מידי יום ביומו,
בעולם ,והנהגת העולם הוא בדין ,וכשמעוררים קטרוג אע”פ שאינו מרצון, שהתפילה הוא יחוד עצום וגדול ,וכדי שלא יהנה עשיו מהיחוד נשלח אל
פועל מה שפועל. השדה להביא ציד ,כאשר ביני לביני נעשה היחוד ,וכל שנשאר לעשיו הוא
ובזה יובנו דבריהם ז”ל אשר בסיבת ב’ דמעות שנשרו מעיני עשיו רק לזעוק זעקה גדולה ומרה .וצריך להתבונן מדוע עשה השם ככה שיהיה
בזעקתו זעקה גדולה ומרה ,נשתעבדו ישראל בגלות תחת בניו ,והמפרשים היחוד דוקא בדרך גניבה ,בפרט שכתב בזוה”ק על ענין הדין דהא קוב”ה ידע
כולם מתחבטים בגודל הקושיא איך לא נתבטלו ב’ דמעות אלו בימים ונהרות כולא ,וכיון שהבורא יודע כל מעשי בני אדם ,כמו שאומרים בשיר היחוד
של דמעות שנשפכו מעיני ישראל עם קדוש מריבוי צרות הגלות .ובספה”ק “תשמע ברגע כל הקולות” ,מדוע צריך שיתקעו ישראל בשופר לערבב השטן
“אור יצחק” כתב שזהו מחמת שהדמעות שלנו הם על ענייני עוה”ז ,ואילו וכו’.
עשיו היו דמעותיו על ברכות יצחק שהיו על עוה”ב ,ונכתבו עוד בספרים אמנם הענין הוא כמ”ש בזוה”ק (ח"ג צ"ט ע"א) "ואף על גב דכלא אתגלי
הרבה ביאורים כל צדיק לפי הרגשתו ,אמנם אין אנו עתה בביאור פשטים קמי קודשא בריך הוא ,לא בעי אלא בדינא" ,שלא יהיה פתחון פה למקטרגים,
חדשים ,רק להתבונן בנקודת האמונה שבדרכי הבורא והנהגתו להצדיק עשה האלוקים שיראו מלפניו באופן של בי"ד ומשפט ופתקין היוצאים
עלינו הנהגתו ית’ באמת ובלב תמים אע”פ שאינם מובנים לשכלנו הדל ,ובד מלפניו .ובאמת איננו דנים ברצון הבורא שהוא נעלם ואין בו השגה ודיבור
בבד לעורר זכות על ישראל בטענה זו שאמרו צדיקים שצריכים דמעותיו כלל ,רק בהתגלות רצה הבורא בעולם שיהיה באופן שעולה לרצון לפניו,
שךל עשיו להתבטל ברבבי רבבות דמעות שלנו ,וביני לביני עד שתבוא והוא רצונו ית' שיראו מלפניו וייראו בני אדם מן הקטיגור ומן משפט הדין
הגאולה נתחזק באמונה פשוטה לקבל את הנהגת הבורא כפי שהוא חפץ והעונשים.
שיהיה.
ומצינו בחז"ל שהזהירו בזמן מגיפה כשמידת הדין מתוחה שלא להלך
והנה יצחק אבינו בירך ליעקב אבינו “ויתן לך אלקים מטל השמים יחידי ,וכדו' לזה אזהרות מפני מזיקים ,ואע"פ שאפשר להקשות והלא אין
ומשמני הארץ” וגו’ (בראשית כ”ז כ”ח) ,ופירוש הברכה הוא שע”י קיום אדם ניזוק לחינם רק במידה ובמשפט ואם לא נגזר עליו דין מדוע יש חשש
המצוות ירדו גשמים ותרד הטל על הארץ ,וכמו שאומרים בק”ש חלילה שיוזק ,ברם עדיין הזהירונו שלא לעשות שום ענין שיכול לעורר קטרוג ,כי
אם לא נשמע בקול ה’ “וחרה אף ה’ ועצר את השמים ולא יהיה מטר” וגו’, בעת שמידת הדין שולט והאדם מתראה לפני הדין ,מעורר עליו קטרוג ,כמו
ואילו עשיו הרשע נתברך שבין כך ובין כך יקבל את מטר השמים אע”פ שהיה אצל איוב שנמסר ליד המקטרג דוקא מתוך דיבור של שבח ששבחו
שלא יהיה ראוי לכך .וזו היא מעלת ישראל שתלויים ביד ה’ ,והנהגתם הבורא כביכול.
בשכר ועונש במידה ובמשקל ,כמו שאמרו צדיקים על קללת הנחש “ועפר
ובאמת אין לנו השגה בדברים אלו והם מסתרי עולם ,אולם דברי חז”ל
תאכל כל ימי חייך” ,אשר לכאו’ הוא דבר טוב שיהיה לו מאכל לאכול
בכל מקום שיהיה ,אלא שאמר לו הבורא נאדיר און גיי ,קח לך אוכל בכל שהזהירונו על זאת עומדים לנגד עינינו ומלמדים דרך בחובת הזהירות
מקום שתהיה ולך מעמדי שלא תהיה תלוי בי כלל ,ואילו בני ישראל נאמר העצומה ,שהלא כל מעשה איוב מבואר בזוה”ק שהחל בסעודה שעשו בניו,
עליהם “ברוך ה’ יום יום” ,אשר על פי האמת אין להכין מזון מהיום למחר ועלה חשש בלב איוב אולי חטאו בניו בסעודה שלא היה כהוגן ,ועמד והקריב
כיון שצריכים להיות תלויים בביטחון ביד ה’ כמו בירידת המן דבר יום עולות לקרבן לכפר בעדו ,ודייקא עולות אלו הם שעוררו עליו את הקטרוג.
ביומו .ועד עצם היום הזה הנהגת ישראל הוא כך ,שבכל דבר צריכים להגיע ועתה הגע בעצמך ,איוב שהיה צדיק הדור וחישב חשבון נפשו אולי היתה
לחסדי ה’ שישפיע עלינו ברחמיו ,משום שאנו בניו עם סגולתו מושגחים קלות ראש בסעודת בניו ,וכדי לכפר על כך הקריב עולות לכפרה ,דוקא
על ידו בפרטות ,ורואים בעולם כל מיני עניינים קשים שמתחדשים בכל העולות האלו הם שעוררו עליו את הקטרוג והביאו עליו את יסורי איוב
עת ומצרים על נפש האדם ,ובאמת כל תכליתם הוא רק להכניע לבו של הנוראים שהפילוהו מאגרא רמא לבירא עמיקתא במיתת בניו ושריפת כל
אדם לפני המקום שלא יהיה מצב של “ורם לבבך ושכחת את ה’ אלקיך” רכושו וצרעת בכל גופו ,הלא תסמרנה שערות ראש.
חלילה ,רק שבכל רגע ורגע נזכור שאנו ביד הבורא ותלויים בחסדיו ,ובכל והביאור בזה הוא ,שהבורא ית’ הטביע סדר בעולם על פיו ישק דבר,
רגע צריכים לבקש על פרנסה ועל פתיחת צינורות השפע ,כדי שלא יפול והזהיר לבל לעשות דבר שיכול לעורר הקטרוג ,ואיוב כאשר הקריב עולות
לתוך שכחת העולם וירגיש כאילו פרנסתו בידו והוא שליט בעולם ,אדרבה, כליל לה’ ולא נתן חלק לצד האחר כבשאר קרבנות ,עורר עליו את המקטרג,
שירגיש שפרנסתו ניתנת לו בכל רגע מעם הבורא כמו שקיבלו ישראל מן ואין לנו השגה מדוע עשה כן הבורא ,ואין אנו חפצים כלל לדעת את רצונו
מידי יום ביומו במדבר. הנעלם מדוע עשה כך ,די לנו בגילוי הזוה”ק על הבורא אשר "אף על גב
א
ישראל .וכשאנו מתפללים על קברי צדיקים תכליתנו לעוררם בקברם כמו אמנם מה יעשה אדם שחי את חייו עלי אדמות בשיעבוד החומר ,והוא
שהיה אצל האבות בעת החורבן ,צדיקים קדושים איך תנוחו בשלוה כאשר טרוד על המחיה ועל הכלכלה ושאר ענייני העולם עד שנשכח בלבו תכליתו
השכינה הקדושה מייללת ובוכה והיא בצער גדול מצער בניה הנאמנים עלי אדמות כי הבורא הוא הנותן לו כח לעשות חיל ולא כוחו ועוצם ידו .הנה
לה ומצערה מבניה שאינם נאמנים לה ,וכבר פתחנו בדברינו שזהו טבע על זה כתב הרב בעל התניא שיכנס החדרה ויתבודד לעצמו ויחשב חשבון
שהטביע הבורא שישנו מקטרג המקטרג ,והלא עינינו רואות איך בכל מקום נפשו עד שיבוא לידי בכיה ,כמו גחלים שאינן בוערות מבטשין בהם ומפוררים
שיש קיבוץ יהודים יראים יש גזירות וקטרוגים על החינוך הטהור ,אם אותם ,כך יבטש בלבו ע”י התבוננות בתכליתו עלי אדמות ,ולא זו בלבד שלא
בארה”ק ואם בארה”ב ובכמה מדינות באירופא ,איך עולה על דעת כל גויי יבוא לידי עצבות רק אדרבה יתעורר לשמחה גדולה .וזה ענין נסיעתנו מזמן
הארץ לגזור עלינו גזירות כאלו וכי אין להם שום דאגות בראש מעייניהם לזמן למקום משכן הצדיקים ,ועתה אנו בצל הקודש של הרבי ר’ מנדל’י
רק זאת ,אמנם כך הוא הנהגת הבורא שחפץ בדין ,והמקטרג בראותו את והרבי ר’ הערש מרימנוב זי”ע ,אשר ע”י הבריחה אל מחוץ למקומותינו אל
מעשי ישראל כי טובים הם מעוררים עלינו קטרוגים ומבקשים להפריע המקומות ששכנו בהם הצדיקים ,ועדיין עתה נשמותיהם הקדושות שרויים
החינוך והמשך הדורות ,ואנו אין כוחינו רק בפה לזעוק לבקש ולהתחנן כאן וחופפים עלינו ,עי”ז נפתח פתח בפנימיות הנפש להתעורר אל הבורא
לפני הבורא ,ולשפוך דמעות כמים למען השכינה הקדושה שבגלות ולא ולעורר געגועים אליו ית’ עד כדי מיאוס כל ענייני עוה”ז ,כמ”ש ב”חובות
למען עצמינו ,באופן שיוכלו הדמעות לבטל את דמעות עשיו הרשע, הלבבות” בשער אהבת ה’ ,שהנשמה היא עצם רוחני אשר מצד עצמה תשאף
ולעשות כפעולת יעקב אבינו שלימד דרך את המוטל עלינו לעשות בעת למעלה ,רק לכלוך ענייני החומר מכסים עליה ומסתירים את אש אהבת ה’
שעשיו מקטרג ,לנוס אל בתי כנסיות ובתי מדרשות י”ד שנים בבית מדרשו הבוער בקרבה מעצם טבעה ,כי ככל שמעמיק בעוה”ז כך הוא מחשיך את
של שם ועבר ,בתי כנסיות לתפילה כאמור ,קרעו לבבכם ועל בגדיכם כי נשמתו ומאבד חשקו וחיותו בעבודת ה’ ובענייני קדושה.
בפשעיכם שולחה אמכם ,ובתי מדרשות ללמוד תורה לשמה למען כבוד
ואיתא כן מהרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע ,שפעמים האדם בקומו משנתו
השכינה שתתגלה כבר בעולם ,ולהוציא בלעה מפיו של עשיו אשר זעק
מרגיש שאין בו חשק להתפלל ,והוא מחמת שהוא קודם התפילה והעולמות
זעקה גדולה ומרה ,וליטול את כוחו של יעקב אשר “הקול קול יעקב”
עודם בבחי’ אחור באחור ,והעצה לזה הוא רק להתחיל להתפלל שע”י תפלתו
להתחנן בו לפני הבורא בעד השכינה הקדושה עצמה.
יחזרו העולמות להיות פב”פ וכמים הפנים לפנים כן לב האדם העליון כביכול
והלא ק”ו עצום ונורא הוא ,אם עשיו זעק זעקה גדולה ומרה על ברכות לאדם התחתון ,וכמו כן בכלל ענייני עבודת ה’ כשמרגיש בנפשו שהוא עייף
דלעילא שנגזלו ממנו ,כמה צריכים אנו לזעוק זעקות גדולות ומרות על מן העבודה ואין בו חשק להתאמץ ,הנה הוא במצב של אחור באחור בסיבת
הברכות הנעלות שנגזלים מעמנו בעת שנשמות ישראל נופלים לעולם התוהו חסרון העבודה ,ואם ישב לחפש עצות לנפשו לא יעלה בידו מאומה ,רק
מנסיונות שמביא עלינו הסט”א בכלים טמאים קטנים המשחיתים כל חלקה זאת יעשה ,יקפוץ אל פנימיות העבודה בלי חשבונות ,והחשק והתשוקה
טובה ,ואיך זאת אנו מגדלים ילדינו מעת לידתם בקדושה וטהרה ועושים כבר תבוא אליו מעצמה .הנה כי כן זו היא תכלית נסיעתנו לציוני הצדיקים
להם פיאות קדושות ומכסים ראשם בטלית שלא יראו שום דבר רע ,ונותנים אשר מפיהם אנו חיים ,להשליך עצמינו אל תחת רוחם המשתוקקת למעלה,
להם דבש וחלב תחת לשונם למען יטעמו את נועם מתיקות התורה ,וכעבור ולהימשך אחר תשוקתם בלי חשבונות אם ראויים אם לאו ,כי הנשמה מצד
כמה שנים פתאום נופלים לתוך כלים משחיתים נוראים כאלו שמכלים כל עצמה ראויה לכל דבר שבקדושה ,וכמו שגילה הבעש”ט הק’ שהמונע הוא
נשמותיהם באופן של שריפת נשמה וגוף קיים ,כמה זעקות גדולות ומרות רק לבוש הקלי’ המסתיר ,וע”י הכנעה הבדלה והמתקה ,שמכניע כח הרע
צריכים אנו לזעוק ולהתריע נגד זעקתו של עשיו ,עד שיעלה לרצון לפני שבקרבו ומבדיל אותו בבירור בידיעה מה הוא חלק הקדושה ומה שאינו,
הבורא ויזכור למוכים ונמרטים ועליו כל היום נשחטים ברוחניות כמו ממתיק ומברר את ההיפך מרצון השי”ת וממילא הוא מתבטל מעצם קיומו
בגשמיות ,והצדיקים שלמעלה שוכני עפר יצרפו זעקותיהם עם זעקותינו ועולה לבת אש קודש על נשמתו.
למטה ,ויעלה רצון לפניו ית’ לגואלינו גאולת עולם ולשוב לפרוס כנפיו עלינו
שלמה המלך ע”ה אמר “לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו”
לבדלנו מעמי הארץ ולציין אותנו בין הגויים כי בנים אנו למקום בהתגלות
(משלי י”ח ב’) ,הכסיל שהוא הסט”א אינו חפץ בחכמת התורה והתגלות אור
כבוד ה’ במהרה בביאת משיח צדקינו אז יהיה כבוד ה’ מלא את הארץ כמים
עליון ,וברגע שמשים אדם במחשבתו מחשבות קודש של התעלות ,גורם
לים מכסים בב”א.
(רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ”ו בעיר רימנוב)
לו לנוס על נפשו ,וכיון שבאותו רגע הוא נפרד מן הכסיל שבנפשו ,ממילא
מתעוררת הקדושה שבנפשו עוד ביתר שאת וביתר עוז ולבו מתגלה עוד
יותר בתבערת אש קודש ,ואז מרגיש כמאמר הרב בעל התניא כי “והנה ה’
אנפין חדתין עומד עליו ומביט בו ורואה במעשיו”.
והסימן שזכה לצאת מעט ממעטה לבוש החומר המכסה על נפשו,
ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' (בראשית כ"ה הוא כאשר שם אל לבו כי כמו שהבורא יתברך מרחם על עמו ישראל,
כ"א) .התורה הק’ לימדה לנו בפרשה זו את דרכי התפילה ,וכדי שתתקבל כך צריכים אנו בניו לרחם עליו כביכול ,ועולה רצון בנפשו לעשות למען
התפילה למעלה גילה האריז”ל שצריכה להיות מכוונת כנגד הספירות השכינה הקדושה הנמצאת בגלות ובוכה על צרות ישאל “קלני מראשי
העליונות בבנין שלם כידוע ,לזה יש רמז בפסוק זה ויעתר יצחק להוי"ה קלני מזרועי” ,ומייללת בבכי על בניה שנפלו מדרך הישר ואינם ,ובקרבו
לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר שעולה גימ’ בדיוק כתר חכמה בינה חסד תשוקה עזה לפעול למען השכינה הק’ ללמוד תורה לשמה ולקיים מצוות
גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות .גם אי’ בספרא דצניעותא שיש אופן באהבה למען שמו ית’ כדי להביא לה נחמה פורתא ,אות הוא כי זכה
של תפילה ע”י כ”ב אותיות התורה ,לכן תיבות הפסוק הזה בלי שני תיבות לגלות מעט מנקודת נשמתו הקדושה חוצה ולהסיר מעליה את מעטה
ויעבור ,יצחק להוי"ה לנכח אשתו כי עקרה הוא שווים למספר כ”ב אותי’ החשכות .אולם אם כל תכלית מעשיו הם חלילה למען הגדיל את שמו
התורה העולים למספר אלף תצ”ה עה”כ. בעולם ,וכל רצונו הוא רק לעשות שטייגן להיות גדול בתורה וכו’ ,אם
גם ויעתר עה”כ גימ’ תרפ”ז מספר השמות הקדושים עסמ”ב קס”א כי אין זה גשמיות ממש רק חלק הרוחני שבגשם ,עדיין לא למטרה זו
קמ”ג קנ”א ,ותיבות ויעתר ויעתר לו עה”כ בגימ’ אברהם יצחק יעקב משה נחצבו נשמותינו מתחת כסא הכבוד ונשלחו להאי עלמא ,כי עבודתינו
אהרן יוסף דוד כנגד הספירות והמרכבה העליונה .לו הוי”ה (במילוי ס”ג) הוא לסלול דרך למשיח צדקינו שיוכל בן דוד לבוא לגואלינו ולגלות כבוד
ותהר רבקה אשתו במילוי עהאוה”ת והכולל גימ’ י”ג מדות א"ל רחום ה’ בעולם ,וזה יכול להיות רק ע”י שמבטלים כל אחיזה בגשם ובישות
וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה העצמית ,ומתחילים להרגיש את האמא קדישא ואת השכינה העליונה,
ונקה. את צערה הגדול אשר רוב בניה בעולם אינם יודעים משבת קודש ומשמע
לע”נ הרה”ח ר’ ישכר דוב מרדכי בהר”ר משה ז”ל
עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א ,בא"י 02-580-5836בארה"ב 518-329-9733 רזא יקירא -מערכתrazaykira@gmail.com | ,052-7619658 :
ב
