gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: רזא יקירא · Ruzah Yekirah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון תקצ"א‬ ‫ד' כסלו תשפ״ז‬ ‫רעווא דרעווין‬ ‫דכלא אתגלי קמי קודשא בריך הוא‪,‬‬ ‫בס״ד‬ ‫ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר‬ ‫לא בעי אלא בדינא"‪ ,‬שכך חפץ הבורא‬ ‫לי‬ ‫אליו בני ויאמר אליו הנני וגו' ועשה‬ ‫שתהיה הנגהת העולם בדין‪ ,‬ועלינו מוטל רק‬ ‫ואכלה‬ ‫לי‬ ‫מטעמים כאשר אהבתי והביאה‬ ‫להיזהר במה שהזהירו חז”ל באופני ההנהגה‬ ‫בעבור תברכך נפשי בטרם אמות (בראשית‬ ‫של יעוררו עלינו את הקטרוג‪.‬‬ ‫כ"ז א'‪-‬ד')‪ .‬בזוהר הקדוש נדרשת פרשה זו‬ ‫ובאמת יש בזה עוד עומק גדול‬ ‫על יום ראש השנה שבו מתעורר גבורה‬ ‫אשר קשה להעלות על לב‪ ,‬שמצינו‬ ‫מידת הדין של יצחק ומעורר את עשיו‬ ‫מעשה בגמרא (כתובות ס”ב ע”ב)‬ ‫המקטרג כשישראל עומדין לדין‪ ,‬אלו‬ ‫על רב רחומי שהלך ללמוד תורה‬ ‫הם תבשילים שמכין עשיו כאשר אהב‬ ‫והיה שב לביתו בערב יו”כ‪ ,‬פעם אחת‬ ‫אוהב‪,‬‬ ‫אביו היינו כאשר מידת הדין‬ ‫נמשך בלימודו ואיחר לשוב לביתו‪,‬‬ ‫ורבקה אמנו קוראת ליעקב לרמות את‬ ‫וכיון שנתאחרה השעה ולא שב‪ ,‬נשרה‬ ‫עשיו ולהמתיק הדין כדי להוציא את‬ ‫דמעה מעינה של אשתו שציפתה‬ ‫ישראל בדימוס זכאים בדין‪ .‬וכאשר‬ ‫לשובו ועורר קטרוג גדול למעלה‪,‬‬ ‫תולדות‬ ‫שומע עשיו את הברכות אליהם זכו‬ ‫זעקה‬ ‫ישראל בצאתם זכאי בדין‪ ,‬זועק‬ ‫וכששב לביתו מתה עליו אשתו בסיבת‬ ‫הקטרוג‪ .‬והקושיא גדולה עד לשמים‪ ,‬הלא בסוף‬ ‫מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ‬ ‫גדולה ומרה ומבקש לקטרג שוב‪ ,‬ואז מוכרח‬ ‫שב לביתו‪ ,‬וגם היא חפצה בכך שיבוא לביתו ולא‬ ‫שליט״א‬ ‫יצחק משה ארלנגר‬ ‫רבי‬ ‫אל‬ ‫יעקב לברוח מפני עשיו אחיו‪ ,‬ולאן הוא בורח‪,‬‬ ‫היתה רצונה לקטרג עליו‪ ,‬ומדוע הגיע לה כזאת‪ .‬אמנם‬ ‫בתי כנסיות ובתי מדרשות‪.‬‬ ‫זהו חלק מאמונה פשוטה בתכלית הפשטות‪ ,‬שלהבורא ית’ יש הנהגה שקבע‬ ‫ובכתבי האריז”ל מבואר שדבר זה חוזר על עצמו מחדש מידי יום ביומו‪,‬‬ ‫בעולם‪ ,‬והנהגת העולם הוא בדין‪ ,‬וכשמעוררים קטרוג אע”פ שאינו מרצון‪,‬‬ ‫שהתפילה הוא יחוד עצום וגדול‪ ,‬וכדי שלא יהנה עשיו מהיחוד נשלח אל‬ ‫פועל מה שפועל‪.‬‬ ‫השדה להביא ציד‪ ,‬כאשר ביני לביני נעשה היחוד‪ ,‬וכל שנשאר לעשיו הוא‬ ‫ובזה יובנו דבריהם ז”ל אשר בסיבת ב’ דמעות שנשרו מעיני עשיו‬ ‫רק לזעוק זעקה גדולה ומרה‪ .‬וצריך להתבונן מדוע עשה השם ככה שיהיה‬ ‫בזעקתו זעקה גדולה ומרה‪ ,‬נשתעבדו ישראל בגלות תחת בניו‪ ,‬והמפרשים‬ ‫היחוד דוקא בדרך גניבה‪ ,‬בפרט שכתב בזוה”ק על ענין הדין דהא קוב”ה ידע‬ ‫כולם מתחבטים בגודל הקושיא איך לא נתבטלו ב’ דמעות אלו בימים ונהרות‬ ‫כולא‪ ,‬וכיון שהבורא יודע כל מעשי בני אדם‪ ,‬כמו שאומרים בשיר היחוד‬ ‫של דמעות שנשפכו מעיני ישראל עם קדוש מריבוי צרות הגלות‪ .‬ובספה”ק‬ ‫“תשמע ברגע כל הקולות”‪ ,‬מדוע צריך שיתקעו ישראל בשופר לערבב השטן‬ ‫“אור יצחק” כתב שזהו מחמת שהדמעות שלנו הם על ענייני עוה”ז‪ ,‬ואילו‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫עשיו היו דמעותיו על ברכות יצחק שהיו על עוה”ב‪ ,‬ונכתבו עוד בספרים‬ ‫אמנם הענין הוא כמ”ש בזוה”ק (ח"ג צ"ט ע"א) "ואף על גב דכלא אתגלי‬ ‫הרבה ביאורים כל צדיק לפי הרגשתו‪ ,‬אמנם אין אנו עתה בביאור פשטים‬ ‫קמי קודשא בריך הוא‪ ,‬לא בעי אלא בדינא"‪ ,‬שלא יהיה פתחון פה למקטרגים‪,‬‬ ‫חדשים‪ ,‬רק להתבונן בנקודת האמונה שבדרכי הבורא והנהגתו להצדיק‬ ‫עשה האלוקים שיראו מלפניו באופן של בי"ד ומשפט ופתקין היוצאים‬ ‫עלינו הנהגתו ית’ באמת ובלב תמים אע”פ שאינם מובנים לשכלנו הדל‪ ,‬ובד‬ ‫מלפניו‪ .‬ובאמת איננו דנים ברצון הבורא שהוא נעלם ואין בו השגה ודיבור‬ ‫בבד לעורר זכות על ישראל בטענה זו שאמרו צדיקים שצריכים דמעותיו‬ ‫כלל‪ ,‬רק בהתגלות רצה הבורא בעולם שיהיה באופן שעולה לרצון לפניו‪,‬‬ ‫שךל עשיו להתבטל ברבבי רבבות דמעות שלנו‪ ,‬וביני לביני עד שתבוא‬ ‫והוא רצונו ית' שיראו מלפניו וייראו בני אדם מן הקטיגור ומן משפט הדין‬ ‫הגאולה נתחזק באמונה פשוטה לקבל את הנהגת הבורא כפי שהוא חפץ‬ ‫והעונשים‪.‬‬ ‫שיהיה‪.‬‬ ‫ומצינו בחז"ל שהזהירו בזמן מגיפה כשמידת הדין מתוחה שלא להלך‬ ‫והנה יצחק אבינו בירך ליעקב אבינו “ויתן לך אלקים מטל השמים‬ ‫יחידי‪ ,‬וכדו' לזה אזהרות מפני מזיקים‪ ,‬ואע"פ שאפשר להקשות והלא אין‬ ‫ומשמני הארץ” וגו’ (בראשית כ”ז כ”ח)‪ ,‬ופירוש הברכה הוא שע”י קיום‬ ‫אדם ניזוק לחינם רק במידה ובמשפט ואם לא נגזר עליו דין מדוע יש חשש‬ ‫המצוות ירדו גשמים ותרד הטל על הארץ‪ ,‬וכמו שאומרים בק”ש חלילה‬ ‫שיוזק‪ ,‬ברם עדיין הזהירונו שלא לעשות שום ענין שיכול לעורר קטרוג‪ ,‬כי‬ ‫אם לא נשמע בקול ה’ “וחרה אף ה’ ועצר את השמים ולא יהיה מטר” וגו’‪,‬‬ ‫בעת שמידת הדין שולט והאדם מתראה לפני הדין‪ ,‬מעורר עליו קטרוג‪ ,‬כמו‬ ‫ואילו עשיו הרשע נתברך שבין כך ובין כך יקבל את מטר השמים אע”פ‬ ‫שהיה אצל איוב שנמסר ליד המקטרג דוקא מתוך דיבור של שבח ששבחו‬ ‫שלא יהיה ראוי לכך‪ .‬וזו היא מעלת ישראל שתלויים ביד ה’‪ ,‬והנהגתם‬ ‫הבורא כביכול‪.‬‬ ‫בשכר ועונש במידה ובמשקל‪ ,‬כמו שאמרו צדיקים על קללת הנחש “ועפר‬ ‫ובאמת אין לנו השגה בדברים אלו והם מסתרי עולם‪ ,‬אולם דברי חז”ל‬ ‫תאכל כל ימי חייך”‪ ,‬אשר לכאו’ הוא דבר טוב שיהיה לו מאכל לאכול‬ ‫בכל מקום שיהיה‪ ,‬אלא שאמר לו הבורא נאדיר און גיי‪ ,‬קח לך אוכל בכל‬ ‫שהזהירונו על זאת עומדים לנגד עינינו ומלמדים דרך בחובת הזהירות‬ ‫מקום שתהיה ולך מעמדי שלא תהיה תלוי בי כלל‪ ,‬ואילו בני ישראל נאמר‬ ‫העצומה‪ ,‬שהלא כל מעשה איוב מבואר בזוה”ק שהחל בסעודה שעשו בניו‪,‬‬ ‫עליהם “ברוך ה’ יום יום”‪ ,‬אשר על פי האמת אין להכין מזון מהיום למחר‬ ‫ועלה חשש בלב איוב אולי חטאו בניו בסעודה שלא היה כהוגן‪ ,‬ועמד והקריב‬ ‫כיון שצריכים להיות תלויים בביטחון ביד ה’ כמו בירידת המן דבר יום‬ ‫עולות לקרבן לכפר בעדו‪ ,‬ודייקא עולות אלו הם שעוררו עליו את הקטרוג‪.‬‬ ‫ביומו‪ .‬ועד עצם היום הזה הנהגת ישראל הוא כך‪ ,‬שבכל דבר צריכים להגיע‬ ‫ועתה הגע בעצמך‪ ,‬איוב שהיה צדיק הדור וחישב חשבון נפשו אולי היתה‬ ‫לחסדי ה’ שישפיע עלינו ברחמיו‪ ,‬משום שאנו בניו עם סגולתו מושגחים‬ ‫קלות ראש בסעודת בניו‪ ,‬וכדי לכפר על כך הקריב עולות לכפרה‪ ,‬דוקא‬ ‫על ידו בפרטות‪ ,‬ורואים בעולם כל מיני עניינים קשים שמתחדשים בכל‬ ‫העולות האלו הם שעוררו עליו את הקטרוג והביאו עליו את יסורי איוב‬ ‫עת ומצרים על נפש האדם‪ ,‬ובאמת כל תכליתם הוא רק להכניע לבו של‬ ‫הנוראים שהפילוהו מאגרא רמא לבירא עמיקתא במיתת בניו ושריפת כל‬ ‫אדם לפני המקום שלא יהיה מצב של “ורם לבבך ושכחת את ה’ אלקיך”‬ ‫רכושו וצרעת בכל גופו‪ ,‬הלא תסמרנה שערות ראש‪.‬‬ ‫חלילה‪ ,‬רק שבכל רגע ורגע נזכור שאנו ביד הבורא ותלויים בחסדיו‪ ,‬ובכל‬ ‫והביאור בזה הוא‪ ,‬שהבורא ית’ הטביע סדר בעולם על פיו ישק דבר‪,‬‬ ‫רגע צריכים לבקש על פרנסה ועל פתיחת צינורות השפע‪ ,‬כדי שלא יפול‬ ‫והזהיר לבל לעשות דבר שיכול לעורר הקטרוג‪ ,‬ואיוב כאשר הקריב עולות‬ ‫לתוך שכחת העולם וירגיש כאילו פרנסתו בידו והוא שליט בעולם‪ ,‬אדרבה‪,‬‬ ‫כליל לה’ ולא נתן חלק לצד האחר כבשאר קרבנות‪ ,‬עורר עליו את המקטרג‪,‬‬ ‫שירגיש שפרנסתו ניתנת לו בכל רגע מעם הבורא כמו שקיבלו ישראל מן‬ ‫ואין לנו השגה מדוע עשה כן הבורא‪ ,‬ואין אנו חפצים כלל לדעת את רצונו‬ ‫מידי יום ביומו במדבר‪.‬‬ ‫הנעלם מדוע עשה כך‪ ,‬די לנו בגילוי הזוה”ק על הבורא אשר "אף על גב‬ ‫א‬ ‫ישראל‪ .‬וכשאנו מתפללים על קברי צדיקים תכליתנו לעוררם בקברם כמו‬ ‫אמנם מה יעשה אדם שחי את חייו עלי אדמות בשיעבוד החומר‪ ,‬והוא‬ ‫שהיה אצל האבות בעת החורבן‪ ,‬צדיקים קדושים איך תנוחו בשלוה כאשר‬ ‫טרוד על המחיה ועל הכלכלה ושאר ענייני העולם עד שנשכח בלבו תכליתו‬ ‫השכינה הקדושה מייללת ובוכה והיא בצער גדול מצער בניה הנאמנים‬ ‫עלי אדמות כי הבורא הוא הנותן לו כח לעשות חיל ולא כוחו ועוצם ידו‪ .‬הנה‬ ‫לה ומצערה מבניה שאינם נאמנים לה‪ ,‬וכבר פתחנו בדברינו שזהו טבע‬ ‫על זה כתב הרב בעל התניא שיכנס החדרה ויתבודד לעצמו ויחשב חשבון‬ ‫שהטביע הבורא שישנו מקטרג המקטרג‪ ,‬והלא עינינו רואות איך בכל מקום‬ ‫נפשו עד שיבוא לידי בכיה‪ ,‬כמו גחלים שאינן בוערות מבטשין בהם ומפוררים‬ ‫שיש קיבוץ יהודים יראים יש גזירות וקטרוגים על החינוך הטהור‪ ,‬אם‬ ‫אותם‪ ,‬כך יבטש בלבו ע”י התבוננות בתכליתו עלי אדמות‪ ,‬ולא זו בלבד שלא‬ ‫בארה”ק ואם בארה”ב ובכמה מדינות באירופא‪ ,‬איך עולה על דעת כל גויי‬ ‫יבוא לידי עצבות רק אדרבה יתעורר לשמחה גדולה‪ .‬וזה ענין נסיעתנו מזמן‬ ‫הארץ לגזור עלינו גזירות כאלו וכי אין להם שום דאגות בראש מעייניהם‬ ‫לזמן למקום משכן הצדיקים‪ ,‬ועתה אנו בצל הקודש של הרבי ר’ מנדל’י‬ ‫רק זאת‪ ,‬אמנם כך הוא הנהגת הבורא שחפץ בדין‪ ,‬והמקטרג בראותו את‬ ‫והרבי ר’ הערש מרימנוב זי”ע‪ ,‬אשר ע”י הבריחה אל מחוץ למקומותינו אל‬ ‫מעשי ישראל כי טובים הם מעוררים עלינו קטרוגים ומבקשים להפריע‬ ‫המקומות ששכנו בהם הצדיקים‪ ,‬ועדיין עתה נשמותיהם הקדושות שרויים‬ ‫החינוך והמשך הדורות‪ ,‬ואנו אין כוחינו רק בפה לזעוק לבקש ולהתחנן‬ ‫כאן וחופפים עלינו‪ ,‬עי”ז נפתח פתח בפנימיות הנפש להתעורר אל הבורא‬ ‫לפני הבורא‪ ,‬ולשפוך דמעות כמים למען השכינה הקדושה שבגלות ולא‬ ‫ולעורר געגועים אליו ית’ עד כדי מיאוס כל ענייני עוה”ז‪ ,‬כמ”ש ב”חובות‬ ‫למען עצמינו‪ ,‬באופן שיוכלו הדמעות לבטל את דמעות עשיו הרשע‪,‬‬ ‫הלבבות” בשער אהבת ה’‪ ,‬שהנשמה היא עצם רוחני אשר מצד עצמה תשאף‬ ‫ולעשות כפעולת יעקב אבינו שלימד דרך את המוטל עלינו לעשות בעת‬ ‫למעלה‪ ,‬רק לכלוך ענייני החומר מכסים עליה ומסתירים את אש אהבת ה’‬ ‫שעשיו מקטרג‪ ,‬לנוס אל בתי כנסיות ובתי מדרשות י”ד שנים בבית מדרשו‬ ‫הבוער בקרבה מעצם טבעה‪ ,‬כי ככל שמעמיק בעוה”ז כך הוא מחשיך את‬ ‫של שם ועבר‪ ,‬בתי כנסיות לתפילה כאמור‪ ,‬קרעו לבבכם ועל בגדיכם כי‬ ‫נשמתו ומאבד חשקו וחיותו בעבודת ה’ ובענייני קדושה‪.‬‬ ‫בפשעיכם שולחה אמכם‪ ,‬ובתי מדרשות ללמוד תורה לשמה למען כבוד‬ ‫ואיתא כן מהרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע‪ ,‬שפעמים האדם בקומו משנתו‬ ‫השכינה שתתגלה כבר בעולם‪ ,‬ולהוציא בלעה מפיו של עשיו אשר זעק‬ ‫מרגיש שאין בו חשק להתפלל‪ ,‬והוא מחמת שהוא קודם התפילה והעולמות‬ ‫זעקה גדולה ומרה‪ ,‬וליטול את כוחו של יעקב אשר “הקול קול יעקב”‬ ‫עודם בבחי’ אחור באחור‪ ,‬והעצה לזה הוא רק להתחיל להתפלל שע”י תפלתו‬ ‫להתחנן בו לפני הבורא בעד השכינה הקדושה עצמה‪.‬‬ ‫יחזרו העולמות להיות פב”פ וכמים הפנים לפנים כן לב האדם העליון כביכול‬ ‫והלא ק”ו עצום ונורא הוא‪ ,‬אם עשיו זעק זעקה גדולה ומרה על ברכות‬ ‫לאדם התחתון‪ ,‬וכמו כן בכלל ענייני עבודת ה’ כשמרגיש בנפשו שהוא עייף‬ ‫דלעילא שנגזלו ממנו‪ ,‬כמה צריכים אנו לזעוק זעקות גדולות ומרות על‬ ‫מן העבודה ואין בו חשק להתאמץ‪ ,‬הנה הוא במצב של אחור באחור בסיבת‬ ‫הברכות הנעלות שנגזלים מעמנו בעת שנשמות ישראל נופלים לעולם התוהו‬ ‫חסרון העבודה‪ ,‬ואם ישב לחפש עצות לנפשו לא יעלה בידו מאומה‪ ,‬רק‬ ‫מנסיונות שמביא עלינו הסט”א בכלים טמאים קטנים המשחיתים כל חלקה‬ ‫זאת יעשה‪ ,‬יקפוץ אל פנימיות העבודה בלי חשבונות‪ ,‬והחשק והתשוקה‬ ‫טובה‪ ,‬ואיך זאת אנו מגדלים ילדינו מעת לידתם בקדושה וטהרה ועושים‬ ‫כבר תבוא אליו מעצמה‪ .‬הנה כי כן זו היא תכלית נסיעתנו לציוני הצדיקים‬ ‫להם פיאות קדושות ומכסים ראשם בטלית שלא יראו שום דבר רע‪ ,‬ונותנים‬ ‫אשר מפיהם אנו חיים‪ ,‬להשליך עצמינו אל תחת רוחם המשתוקקת למעלה‪,‬‬ ‫להם דבש וחלב תחת לשונם למען יטעמו את נועם מתיקות התורה‪ ,‬וכעבור‬ ‫ולהימשך אחר תשוקתם בלי חשבונות אם ראויים אם לאו‪ ,‬כי הנשמה מצד‬ ‫כמה שנים פתאום נופלים לתוך כלים משחיתים נוראים כאלו שמכלים כל‬ ‫עצמה ראויה לכל דבר שבקדושה‪ ,‬וכמו שגילה הבעש”ט הק’ שהמונע הוא‬ ‫נשמותיהם באופן של שריפת נשמה וגוף קיים‪ ,‬כמה זעקות גדולות ומרות‬ ‫רק לבוש הקלי’ המסתיר‪ ,‬וע”י הכנעה הבדלה והמתקה‪ ,‬שמכניע כח הרע‬ ‫צריכים אנו לזעוק ולהתריע נגד זעקתו של עשיו‪ ,‬עד שיעלה לרצון לפני‬ ‫שבקרבו ומבדיל אותו בבירור בידיעה מה הוא חלק הקדושה ומה שאינו‪,‬‬ ‫הבורא ויזכור למוכים ונמרטים ועליו כל היום נשחטים ברוחניות כמו‬ ‫ממתיק ומברר את ההיפך מרצון השי”ת וממילא הוא מתבטל מעצם קיומו‬ ‫בגשמיות‪ ,‬והצדיקים שלמעלה שוכני עפר יצרפו זעקותיהם עם זעקותינו‬ ‫ועולה לבת אש קודש על נשמתו‪.‬‬ ‫למטה‪ ,‬ויעלה רצון לפניו ית’ לגואלינו גאולת עולם ולשוב לפרוס כנפיו עלינו‬ ‫שלמה המלך ע”ה אמר “לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו”‬ ‫לבדלנו מעמי הארץ ולציין אותנו בין הגויים כי בנים אנו למקום בהתגלות‬ ‫(משלי י”ח ב’)‪ ,‬הכסיל שהוא הסט”א אינו חפץ בחכמת התורה והתגלות אור‬ ‫כבוד ה’ במהרה בביאת משיח צדקינו אז יהיה כבוד ה’ מלא את הארץ כמים‬ ‫עליון‪ ,‬וברגע שמשים אדם במחשבתו מחשבות קודש של התעלות‪ ,‬גורם‬ ‫לים מכסים בב”א‪.‬‬ ‫(רעוא דרעוין פרשת תולדות תשפ”ו בעיר רימנוב)‬ ‫לו לנוס על נפשו‪ ,‬וכיון שבאותו רגע הוא נפרד מן הכסיל שבנפשו‪ ,‬ממילא‬ ‫מתעוררת הקדושה שבנפשו עוד ביתר שאת וביתר עוז ולבו מתגלה עוד‬ ‫יותר בתבערת אש קודש‪ ,‬ואז מרגיש כמאמר הרב בעל התניא כי “והנה ה’‬ ‫אנפין חדתין‬ ‫עומד עליו ומביט בו ורואה במעשיו”‪.‬‬ ‫והסימן שזכה לצאת מעט ממעטה לבוש החומר המכסה על נפשו‪,‬‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' (בראשית כ"ה‬ ‫הוא כאשר שם אל לבו כי כמו שהבורא יתברך מרחם על עמו ישראל‪,‬‬ ‫כ"א)‪ .‬התורה הק’ לימדה לנו בפרשה זו את דרכי התפילה‪ ,‬וכדי שתתקבל‬ ‫כך צריכים אנו בניו לרחם עליו כביכול‪ ,‬ועולה רצון בנפשו לעשות למען‬ ‫התפילה למעלה גילה האריז”ל שצריכה להיות מכוונת כנגד הספירות‬ ‫השכינה הקדושה הנמצאת בגלות ובוכה על צרות ישאל “קלני מראשי‬ ‫העליונות בבנין שלם כידוע‪ ,‬לזה יש רמז בפסוק זה ויעתר יצחק להוי"ה‬ ‫קלני מזרועי”‪ ,‬ומייללת בבכי על בניה שנפלו מדרך הישר ואינם‪ ,‬ובקרבו‬ ‫לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר שעולה גימ’ בדיוק כתר חכמה בינה חסד‬ ‫תשוקה עזה לפעול למען השכינה הק’ ללמוד תורה לשמה ולקיים מצוות‬ ‫גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות‪ .‬גם אי’ בספרא דצניעותא שיש אופן‬ ‫באהבה למען שמו ית’ כדי להביא לה נחמה פורתא‪ ,‬אות הוא כי זכה‬ ‫של תפילה ע”י כ”ב אותיות התורה‪ ,‬לכן תיבות הפסוק הזה בלי שני תיבות‬ ‫לגלות מעט מנקודת נשמתו הקדושה חוצה ולהסיר מעליה את מעטה‬ ‫ויעבור‪ ,‬יצחק להוי"ה לנכח אשתו כי עקרה הוא שווים למספר כ”ב אותי’‬ ‫החשכות‪ .‬אולם אם כל תכלית מעשיו הם חלילה למען הגדיל את שמו‬ ‫התורה העולים למספר אלף תצ”ה עה”כ‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬וכל רצונו הוא רק לעשות שטייגן להיות גדול בתורה וכו’‪ ,‬אם‬ ‫גם ויעתר עה”כ גימ’ תרפ”ז מספר השמות הקדושים עסמ”ב קס”א‬ ‫כי אין זה גשמיות ממש רק חלק הרוחני שבגשם‪ ,‬עדיין לא למטרה זו‬ ‫קמ”ג קנ”א‪ ,‬ותיבות ויעתר ויעתר לו עה”כ בגימ’ אברהם יצחק יעקב משה‬ ‫נחצבו נשמותינו מתחת כסא הכבוד ונשלחו להאי עלמא‪ ,‬כי עבודתינו‬ ‫אהרן יוסף דוד כנגד הספירות והמרכבה העליונה‪ .‬לו הוי”ה (במילוי ס”ג)‬ ‫הוא לסלול דרך למשיח צדקינו שיוכל בן דוד לבוא לגואלינו ולגלות כבוד‬ ‫ותהר רבקה אשתו במילוי עהאוה”ת והכולל גימ’ י”ג מדות א"ל רחום‬ ‫ה’ בעולם‪ ,‬וזה יכול להיות רק ע”י שמבטלים כל אחיזה בגשם ובישות‬ ‫וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה‬ ‫העצמית‪ ,‬ומתחילים להרגיש את האמא קדישא ואת השכינה העליונה‪,‬‬ ‫ונקה‪.‬‬ ‫את צערה הגדול אשר רוב בניה בעולם אינם יודעים משבת קודש ומשמע‬ ‫לע”נ הרה”ח ר’ ישכר דוב מרדכי בהר”ר משה ז”ל‬ ‫עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א‪ ,‬בא"י ‪ 02-580-5836‬בארה"ב ‪518-329-9733‬‬ ‫רזא יקירא ‪ -‬מערכת‪razaykira@gmail.com | ,052-7619658 :‬‬ ‫ב‬