אנ"ש בלעטל · Anash Bletel — תולדות (2026-11-09)

בס"ד • גליון • 251פרשת תולדות תשפ"ז בס"ד
שיר
בגדי לבן ושבחה
כשהחסיד הנודע ניגון על פסוקי
הופיע בהיכל בית התורה; ניגונים
המדרש בליל ראש ממחברים בני ימינו;
השנה וגרר מבטים ניגון שתואם את
נדהמים אחר לבושו תנועות הנפש –
המשונה... עניני נגינה ,הוראות
ועובדות
← מעשה ולקחו
← משולחן המלך
גדול יום
גדול
יהיה
כבוד
הבית
הגשמים
שהחיינו :החל פינוי
הבנין הישן לקראת
בניית בית מדרשינו
הגדול והמפואר
← בחצרות אנ"ש
וקמיצה ושולח אותן לגרד שומא מדממת בפדחתו. מעשה באצבעו של געציל ,שנמאס לה מהחיים
תוך כדי ,והוא מלחיץ את האגודל השני אל השולחן התלותיים בגעציל ,והוא פתחה בצעקות מחאה בפני
בפ++תח
באכזריות של ממש .ברגע הבא הוא הכניס את חמשתן שכינותיה ליד" .גיוואלד! אגודל ,אמה ,קמיצה ,זרת! די!
תחת מקלחת חמה של מים מסובנים ומבועבעים. די! די!".
הבלעטל
אוי ,יסורים .גיוואלד! היא נשפה בכעס וצעקה" .אתן יכולות להסביר לי
"שוטות!" ,צורחת מרת אצבע לשכינותיה" ,אתן למה אנחנו ממשיכות להיות בשבי הזה כל כך הרבה
בוחרות להישאר בכלא העינויים הזה מרצון! אתן לא שנים? למה אנחנו תלויות בגעציל כל הזמן? איך הוא
יודעות מה זה חופש! אתן לא יודעות מה זו עצמאות! מנהל אותנו ככל אשר יעלה על רוחו? למה שלא נלך
אתן בוחרות להימחק תחת געציל". לחפש לעצמנו חיים משלנו?".
למזלה הטוב ,בדיוק באותו רגע הושיט געציל את
מחאת האצבע
אצבעו וזקף אותה ,והיא ניצלה את הרגע לצעוק בגרון
ניחר" .אנחנו מתקוממות! אנחנו נצא לחופש! אנחנו
נביא סכין ,אנחנו נתנתק מכאן .אנחנו נחיה לעצמנו.
אנחנו ננקוף אצבע כמה שאנחנו רוצות .אנחנו נזקוף
אצבע ,נעשה את כל מה שעולה על רוחותינו .אנחנו, דממה .האצבעות השכינות לא הנידו לה עפעף
אנחנו ,אנחנו."... ואף לא חננו אותה במבט כלשהו .הן ממשיכות לנוע
"מי זה אנחנו" ,געציל הקשיב לשיח וצחק לו" ,את, ולפעול כרצונו של געציל ,כאילו שזה מה שהן רוצות.
אצבע צרידה יקירתי ,חלק ממני .את געציל! הנה ,עכשיו שלח געציל את זרתו הישר לתוך אוזנו
המלוכלכת ,וזרת'ל ,מסכנה שכמותה ,הולכת כצאן
←
תכניסי לראש".
"למה?" ,נזדעזעה האצבע מהכפייה לטבח .שומו שמים.
האכזרית" ,אתה לא יכול לכפות עלי להיות מסכת העינויים לא נגמרת .געציל מרים את אמה
קול אנ"ש 0722.722.733מקושרים לבית חיינו מכל מקום בכל זמן
כיצד מגיעים לזה .הנוסחה הכללית היתה
להתעסק עם 'שלא לשמה' ,עם 'יראת העונש', ואתם הדבקים בה' חיים
געציל .אני לא געציל ,אני אצבע!
אתה רוצה להיות מלך עלי? אולי
←
ושאר טכסיסי קודש שניתנו לנפש הבהמית עד שלא בא אור שבעת הימים לעולם ,ולא אני מסכימה .אבל איך אתה מוחק
שתוכל להתגבר על נסיונותיה בימי קטנות. האיר מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע את המציאות אותי לגמרי? אני לא מבין איך הצלחת לשכנע
"בכל דרכיך דעהו" ו"רצה באשר ירצה יוצרך" הפשוטה הזאת ,שאין שום חיות ומציאות את חברותיי ככה להיכנע תחתיך ,ועוד
– נראו מדרגות תלושות מן המציאות. נפרדת בעולם ,והכל הכל אלקותו יתברך, ליהנות מכל מה שאתה עושה .אני אצבע ,אני
ואז הגיע אור שבעת הימים ,אורו של היה העולם חשוך ומטומטם. אתנתק ,אני אברח ממך ,אני ,אני ,אני."...
משיח ,ושאל :למה אתם מנסים להפריד עד היכן מטומטם? ובכן ,הטמטום הגיע געציל הבליע חיוך נוסף בחיוך ,ולשם
את עצמכם בכח?! מה הטיפשות להתנתק עד כדי כך שמיליוני 'אצבעות' ארגנו מחאות שעשוע החל לנענע את האצבע אלף פעם
ולמות? הרי כל המציאות שלכם היא רק חיות מהסוג האמור וניסו בכל דרך לחיות חיים ולסובב אותה על רקתו בסיבובים מהירים.
אלקית ,אין לכם שום מציאות אחרת .הוא לעצמם .הם חשבו לתומם שהם אנשים "חחח ,אצבעי יקירתי .אם את אצבע ,בבקשה,
יתברך מחיה אתכם לגמרי .אז תבינו שאתם לעצמם ,ניסו לחפש את הצלחת עצמם ,את תנסי לנהל בעצמך את חייך ...למה אני מנהל
לא מציאות עצמאית ,אתם חלק אלוק ממעל הנאות עצמם ,וממש בקושי היו מסוגלים אותך כל רגע? אולי תביני שחברותייך נהנות
ממש! תתבטלו ותתכללו בו .תרצו מה שהוא להיכנע אל השי"ת. ממה שהן עושות ,פשוט משום שהן יודעות
רוצה ,תיהנו ממה שהוא נהנה .תפסיקו לחיות שהן אני ,והן נהנות ממה שאני נהנה?
את המקסימום שהבינו ,זה שהקב"ה הוא
חיים מנותקים ,תתחילו לחיות חיים אלקיים. "אולי תביני ,שכשאת מתנתקת ,לא רק
המלך והשליט עליהם .אבל לוותר על עצמם
כי זה מה שאתם ,חבוקים ודבוקים בה' – בכל שאת הופכת לריקבון בתוך כמה שעות ,אלא
לגמרי? לרצות רק מה שהשי"ת רוצה? זה היה
מקרה! בעצם חדלה להיות אצבע .את אצבע כל עוד
גדול מנשוא .כל יהודי ידע שזה מה שהקב"ה
ואתם הדבקים בה' חיים! רוצה ,שכל החיים כולם יהיו רק לשמו יתברך, את חלק ממני .כשאת געציל – את אצבע.
מע+רכת אנ"ש בלעטל אבל מתי מעט צדיקים ואנשי מעשה ידעו כשאת לא געציל – את אפילו אצבע לא".
פרשת תולדות
5:56 4:05
5:53 4:01
5:49 3:57
5:52 3:59
אין לקרוא בתוכן השיווקי והפרסום בשבת קודש
להערות והארות בעניני הבלעטל ניתן להשאיר הודעות יו"ל ע"י מערכת 'קול אנ"ש' | מו"ל ומנהל המערכת:
בקול אנ"ש שלוחה | 0לעדכונים למדור 'בחצרות אנ"ש' הר"ר מרדכי קרויס | אחראי תוכן :הר"ר שמעון דימאנט
ומ'הנעשה והנשמע'05331-70320 : | אחראי ניהול :הר"ר שמעון קעלער
כותבים ומשתתפים :הרה"ח ר' מרדכי הכהן בלום ,הרה"ח ר' נתנאל קרישבסקי ,הרה"ח ר' צבי משי זהב ,הר"ר שמשון ברמ"י ראזנפעלד ,הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש ,הר"ר חיים טוביה פוקס,
הר"ר אהרן יאקאבאוויטש ,הר"ר מרדכי שלום שטיינבערגער ,הר"ר אברהם דוב יאקאבאוויטש ,הר"ר שלמה בר"מ סאמעט ,הר"ר ראובן יהושע בלום ,הר"ר נתן ליכטנשטיין ,הר"ר יוסף שלום לויפער,
הר"ר אברהם יצחק בר"מ קרויס ,הר"ר מרדכי דוד בלום ,הר"ר מרדכי הירש ,הר"ר מאיר משה שווארץ
תמונות :הר"ר יוסף שלום קרויס | הפצה :בית שמש :הר"ר משה דוב ראזנפעלד ,ארה"ב :הר"ר ישראל קעלער -שנעל | עיצוב ועימוד :זברה
פרסום עסקים 02-5630-350 :פרסום ארגונים 05331-70320 :מנויים ארה"ב :שנעל 845-782-1010
דשמיא בסייעתא
תשית לראשו עטרת פז
בחרדת קודש וביראה עילאה הננו משגרים את ברכותינו ,ברכת
התורה ,קמי האי גברא רבה ויקירא ,האי גאון וצדיק ,צנא מלא
ספרא ,מורה ומדריך את ישראל בדרך ישרים ובנתיבות אמת,
מרביץ תורה ויראה ברבים ,אשר ביתו פתוח לרווחה לכל דורש
ומבקש ,ויוצאים ממנו מעיינות החכמה והתושיה.
רועה נאמן לעדת צאן מרעיתו ,עומד על משמרת הקודש בעוז
ותעצומות ,משא קהילתו על שכמו באהבה וברחמים ,לומד
ומלמד לשמור ולעשות ,ומעמיד תלמידים הרבה בדרך המסורה
לנו מדור דור .מנהיג את עדתו בתבונה ובהשקט ,על דרך
הסלולה לנו מרבותינו הקדושים זצוק"ל ולהיבלחט"א מקושר
באילנא דחיי כ"ק רבינו שליט"א ,אשר עושה את שליחותו
הנאמנה ,להדריך את קהל הקודש שבעיר הקודש טבריא ,תורה
ויראה בדברי נועם המושכים לבבות לאבינו שבשמים ,ומהווה
מהות של יראת שמים טהורה אשר מקרין לכל תלמידיו ,מידות
תרומיות ואהבת ישראל יוצאת דופן .אשרי העם שככה לו,
ואשרי הדור שזכה לאור תורתו ולמנהיגותו הרמה והנשגבה.
הלוא הוא:
הגאון הגדול מורנו הרב
רבי
דוד ראזנפעלד
שליט"א
דיין בקהילתינו הק' בעיה"ק טבריא
לרגל עלותו על כס הרבנות
בהתמנותו על ידי הבית דין הגדול
של ירושלים ,כמורה צדק מטעם
העדה החרדית.
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים ,שופע כל ברכות ,שיאריך ימיו
בטוב ושנותיו בנעימים ,יוסיף לו כוח על כוח ,ויזכה להמשיך
להרביץ תורה ברבים ולהרבות פעלים למען הכלל כולו ,להנהיג
ולהדריך את עדתו ואת כל מבקשי ה' בדרך התורה והחסידות
כשאיפתו הטהורה מתוך בריאות איתנה ,נהורא מעליא ,ובכל
אשר יעשה יצליח בידיו מתוך סייעתא דשמיא מופלגת .יזכה
לראות בנחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,ההולכים בדרכי התורה
והיראה בדרך ישראל סבא ,ויקויים בו מקרא שכתוב" :עוד ינובון
בשיבה דשנים ורעננים יהיו" .יאריך ימים על ממלכתו מתוך
רווחה והרחבת הדעת ,ויזכה לקבל פני משיח צדקנו בביאת גואל
צדק במהרה בימינו ,אמן.
המברכים בברכת התורה מקרב הלב:
גיסך :אברהם יעקב אליעזר ,שמעון ,גבריאל חיים צבי ,דוד ,משה ,יצחק יואל ,נתן
יהודה ,ישראל,
משה פריש ,אברהם יואל אייזנבערג ,מרדכי דוד בלום ,מנחם מענדל בלום,
בנך :אשר אנשיל ,משה יונה ,אברהם יצחק,
גדול העונה
חמיך :אהרן שישא,
אולם אולם
+היכל השמחות
עסטרייכער בנות ירושלים
זונטיג זונטיג
בית שמש ירושלים
0583216997
אולם אולם
עסטרייכער חינוך ירושלים
בעזהשי"ת
מיטוואך דינסטיג תפארת בנים אבותם
ע בערי יהודה ובח
בית שמש
ור וצות י ישמ ירושלים
ש עוד
לים להזמינכם להשתתף גם אנו מתכבדים
בשמחת כלולות צאצינו היקרים שיחיו,
וקול שמחה זל טוב קול ששון
מב ו בוט ן מבסי
וקול כלה קול חתן יוסף שמואל קרישבסקי וב"ב
הרב
וב"ב
הרב ר' רפאל סאקס
ירושלים
דומ"ץ העד"ה בעיה"ק
בשבח והודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו מרת יאראוויטש
שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה ר' ישעי' אלעזר זצ"ל וב"ב
א"ח פפנהיים
הרב בנימין יחיאל
הננו מתכבדים בזה להזמין את מע"כ וב"ב שיחי' מרת פפנהיים
זצ"ל
א"ח ר' רפאל ישראל
להשתתף בשמחת כלולות צאצאינו היקרים
הכלה הבתולה המהוללה החתן הבחור המופלג
פרומט אברהם יצחק
תחי' עב"ג נ"י
שתתקיים אי״ה למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת
ביום רביעי פרשת ויצא ח' כסלו תשפ"ז
באולמי "עסטרייכער" רחוב רשב"י 1בית שמש
החופה אי"ה בשעה 6:00 העליה לתורה אי"ה
ובתת ה' שמחה באהליכם ישמח לבנו גם אנו בשבת קודש פרשת תולדות
המצפים לקראת בואכם לשלום "תולדותאהרן"
בביהמ"ד
ירושלים ישראל35
שבטי
הורי הכלה הורי החתן
אברהם יאראוויטש מאיר יהודה סאקס זמן התפילה בשעה 8:15
וב"ב (לבית קרישבסקי) וב"ב (לבית פפנהיים) קידושא רבא לאחר התפילה
לפרסום במדור זה בהנחה מיוחדת לבעלי שמחה יש להתקשר
02-5630-350
אולם אולם
עסטרייכער הכרמים
דינסטיג דינסטיג בעזרת השם יתברך ויתעלה
בית שמש בית שמש
וקול שמחה קול ששון
בעזהשי”ת וקול כלה קול חתן
ובמזל טוב בסימן טוב
וקול שמחה עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון שגמלנו עד הלום להשתת
להזמינכםהטוב והודיהשל חיבה
להשי"ת על כל שבחבקריאה
מצטרפים גם אנו
ברוב שיר
שיחיו היקרים נכדינו כלולות בשמחת
וקול כלה קול חתן כה יתן ה' וכה יוסיף יגמלנו ברוב חסדיו ורחמיו סלה
בב"אטובה ומוצלחת גוא"צ ישראל בביאת
של אפריון בשמחתן
לשמוחליום במהרה שנזכה ויה"ר ב"ב
בשעה צאצאינו כלולת והגיענו וקיימנו שהחיינו
בשבח והודאה להשי"ת שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה כן יגמלנו ברוב חסדיו סלה
הננו מתכבדים להזמין את מעלת כבודכם וב"ב שיחיו
הננו מתכבדים להזמין את קרובינו וידידינו לבוא להשתת בשמחת כלולות צאצאינו היקרים אליעזר פאמפ וב"ב משה וואלעס וב"ב
לשוש אתנו משוש ולהשתתף בשמחת כלולות בנינו היקרים שיחיו
הכלה הבתולה המהוללה החתן הבחור המופלג פנחס קעלער וב"ב יחיאל כהן וב"ב
תחי’ בריינא עב"ג נ”י אלימלך דוב בער הכלה הבתולה המהוללה
עב"ג
תחי' בתוי"ש פטקין
המופלג מרת
הבחור החתן
א .ר' דוב בער הלוי ז"ל
שתתקיים אי"ה למזל טוב בשעה טובה ומוצלחת
ביום שלישי לסדר והיה זרעך כעפר הארץ פרשת ויצא ז' כסלו תשפ"ז
שתתקיים בעזהשי"ת למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת
באולמי 'עסטרייכער' רח' רשב"י 1בית שמש
ביום שלישי יום שנכפל בו כי טוב פרשת ויצא
החופה תתקיים בעז"ה בשעה 4:00לפני השקיעה
נשמח לראותכם משתתפים בשמחתינו פרשתכלתולדות
משפחות האדמה ובזרעך' אי"הוגו'בשב"ק
ונברכו בך הארץתתקיים
לתורהכעפר לסדרהעליה
'והיה זרעך
ונזכה כולנו במהרה לשמחת ציון וירושלים אמן בביהמ"ד "תולדות אהרן" רח' שבטי ישראל ,35פעיה"ק ירושלים תובב"א
לפ"ק תשפ"ז כסלו ז'
באולמי "הכרמים" )כרם שלמה( רח' נהר הירדן ) 1בנין לב הרמה( בית שמש
הורי הכלה הורי החתן זמן התפילה בשעה 8:30
יוס ירחמיאל פאמפ אברהם דוד וואלעס
החופה אי"ה בשעה 6:00 קבלת פנים אי"ה בשעה 5:30
וב”ב לבית קעלער וב”ב לבית ר' מתתיהו קרישבסקי ז”ל ואי"ה בתת ה' שמחה באהליכם ישמח לבנו גם אנו
המחכים לבואכם בשמחה
הורי הכלה הורי החתן
יואל גוטליב וב"ב יהושע כהן וב"ב
בית שמש יצ"ו בית שמש יצ"ו
אולם אולם
חינוך ירושלים בית יעקב הישן
בעזהשי"ת
מיטוואך בשבח והודיה לה' על כל הטוב אשר גמלנו
מיטוואך
ירושלים שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
ירושלים
בהכנס בננו בכורינו היקר
כמר מרדכי
נ"י
לעול התורה והמצוות
הננו מתכבדים בזה להזמינכם להשתתף
בשמחת הבר מצוה שתתקיים בעזהשי"ת
ביום הרביעי פ' ויצא ח' כסלו תשפ"ז הזמנה א
נשלחו כלישית לא
באולם "חינוך ירושלים" ל וכלל נ
א לראות
שכונת בית ישראל ירושלים ת"ו כאישיהזמנה זה
ת
קבלת אורחים משעה 8:30בערב
נשמח לראותכם משתתפים בשמחתינו
מנחם נחום יצחק אייזיק העלער וב"ב
גם אנו מצטרפים להזמין את מע"כ לשמחת נכדנו שיחי'
הרב אהרן הירש וב"ב הרב יעקב שלום העלער וב"ב
הרב שלמה הירש וב"ב הרב יעקב צבי חנון וב"ב
הרב יחיאל כהן וב"ב מרת העלער תחי'
משולחן
נקודות ,ענינים ,הנהגות בצל קדשו
של כ"ק מרן רבינו שליט"א המ+לך
הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש
לומר גם על הניגון של הרה"ח ר' אביגדור שליט"א
ניגון דביקות יוצא מן הכלל - השמך בעניני ניגונים עתיקים
על 'סלח נא' :שר' אביגדור כיוון בניגון זה אל
דומה לניגון שחיבר ר' בעריש
ווישאוו'ער על פי תנועות רבו
תנועות נפשו הק' של כ"ק מרן רבינו הקוה"ט
זי"ע – ואכן ידוע שרבינו זי"ע היה שופך דמעות להלן כמה הנהגות קודש ועובדות שאירעו
כמים בהתעוררות רבה בפיוט זה – ולכן קבע רבינו הק' במשך השנים בענין הניגונים:
שליט"א שישוררו ניגון זה בכל שנה בעת שולה"ט
של מוצאי יוה"ק ,אעפ"י שהניגון נתחבר בימינו,
בהמשך לכך יש להאיר על ניגון התעוררות סגנון הניגונים שיש להביא
ודביקות שהלחין הרה"ח ר' צבי אביגדור ראזנפעלד פעם התבטא כ"ק מרן רבינו שליט"א כאשר
מכל מקום יש חשיבות מיוחדת לניגון זה והוא יוצא שליט"א על פיוט 'סלח נא' לליל יוה"ק ,שהיו
מן הכלל. שאלו אותו איזה סוג ניגונים עתיקים להביא ,ואמר
מזמרים אותו אצל כ"ק מרן רבינו זי"ע בליל יוה"ק, רבינו שתכונת נפשו נוטה לסגנון ניגונים כמו ניגון
לשורר לחן 'סלח נא' כדי ואמר כ"ק מרן רבינו שליט"א על ניגון זה שזהו ניגון צמח צדק ב' ,או ניגון 'ברכי נפשי' ב' שחיבר.
להעלות זכרון כ"ק רבינו זי"ע
מיוחד ויוצא מן הכלל -הוא אמנם ניגון בן דורינו
אך על ניגון זה אפשר להמליץ שהוא דומה לניגון עשאוני בניך ככנור -ניגונים על
כמו כן ,בכמה הזדמנויות ביקש רבינו שליט"א
שיזמרו את הניגון הזה :באחת השנים ביקש רבינו
שחיבר החסיד ר' בעריש ווישאוו'ער זצ"ל עבור
הגה"ק מסאטמאר זי"ע.
תיבות מהתורה
שיזמרו הניגון בליל יו"ט סוכות ,וכן היה פעם אחת ביום א' פרשת שמיני תשפ"ב שח כ"ק מרן רבינו
ומעשה שהיה כך היה :ר' בעריש – שהיה חסיד
בעת רעוא דרעווין בעיה"ק טבריה ,כאשר היה שליט"א על ענייני נגינה ,ובתוך הדברים אמר על
מכמה צדיקי הדור ומחבר נפלא של ניגונים –
ליל 'ניטל' ובמקום לומר דא"ח הורה רבינו לזמר ניגון מסוים עם תיבות משירת הים שברצון קדשו
התבקש ע"י הגה"ק מסאטמאר שיחבר בשבילו ניגון
כמה ניגונים עתיקים ,ובין הניגונים ביקש גם רבינו להעביר את הלחן לתיבות אחרות ,בגלל הקפידא
יאה עבור עבודת הנענועים של הגה"ק .מה עשה ר'
שיזמרו לחן 'סלח נא' הנ"ל .כך גם ,בשנת תשע"ד שלא יזמרו ניגונים על תיבות מהתורה ,כמו שאמרו
בעריש ,נסע לסאטמאר בעת הושענא רבה ,ולא ידע
בעת שמחת השבע-ברכות האחרון לנכדת כ"ק מרן חז"ל (סנהדרין קא" ).הקורא פסוק של שיר השירים
הגה"ק מסאטמאר שר' בעריש בא ,ונעמד ר' בעריש
רבינו שליט"א – שכדרכו בקודש באותם שנים היו ועושה אותו כמין זמר וכו' ,מפני שהתורה חוגרת
אל מול הגה"ק מסאטמאר בעת עבודת הנענועים
עורכים את השבע-ברכות האחרון ברוב עם בהיכל שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של
והתבונן בתנועותיו הקדושות ,ולפי התנועות חיבר
ביהמ"ד בתופים ובמחולות ,והיה רבינו רוקד מצוה עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים" ,ואמר
ניגון לנענועים – וחיבב הגה"ק מאוד את הניגון ,כי
טאנץ וניגוני מלכות שמים – ביקש רבינו שליט"א רבינו שליט"א בלש"ק :וועסט כמעט נישט טרעפן
ר' בעריש אכן קלע אל השערה ,וניגון זה מנגנים
שלפני המצוה-טאנץ ישוררו ניגון 'סלח נא' כדי ביי מיינע ניגונים אויף ווערטער פון תורה נאר אויף
בסאטמאר בעת הנענועים עד היום הזה.
לעורר ולהזכיר זכות כ"ק מרן רבינו הקהו"ט זי"ע. פיוטים ,נאר בדוחק( .עי' ברש"י וראבי"ה שהאיסור
ואמר כ"ק רבינו שליט"א שכדבר הזה אפשר הוא על כל פסוק מתנ"ך ,וכן כתב מג"א סימן תק"ס
סק"י בשם מהרי"ל "שלא כדין הוא שמשוררין
במשתה אודך כי עניתני" ,אך כתב השדה-חמד
שהאיסור הוא רק דרך שחוק וליצנות ,ולכן מקילים
לשול+חן +השבת פניני דא"ח על פרשת השבוע
העולם בזה .ורבינו נוקט לחומרא בזה ,מלבד בימים
טובים שאמרה הגמרא שם "הקורא פסוק בבית
המשתאות בלא זמנו" ודייק רש"י "אבל אם אומרו
בזמנו על המשתה ,כגון שהוא יום טוב ,ונוטל כוס
בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מענינו של
ועל זה "ותאמר רבקה עלי קללתך בני" ,כי רבקה
יצחק אבינו ע"ה חישב שבכוחו יום -מביא טובה לעולם").
אמנו ע"ה לעצמה היה בה כח הבירור ,ולא חששה
מלקבל הברכות ,וקיבלה על עצמה שלא יארע של עשו לברר הגשמיות ,ואמר לו ניגונים עד שנת דעת"ר
דבר תקלה על יעקב ומסרה לו את כוחותיה ,כחות יעקב אבינו ע"ה כי בכח אנכ"י ,בכח
הבירור ,שימשכו הברכות אליו ללא חשש. התורה ,יברר הגשמיות בהמשך למה שנכתב בשבוע שעבר על הוראת
הקודש שלא לשורר בשולה"ט ניגונים שנתחברו
ולעומת זה יצחק אבינו ע"ה לא ידע מכל אלה ,כי
הנה יעקב אבינו ע"ה לעצמו היה חושש מהברכות, אחרי שנת תרע"ד :פעם אחת התחילו בעת מיטאג
רבקה השיגה זאת כשהיו בקטנותן בעת שהתרוצצו
שיש בהם ברכות גשמיות וצריכים לבררם אל טיש ניגון שחיבר יהודי חסידי חשוב מאד שהיה חי
הבנים בקרבה ,שהיה יעקב מפרכס לצאת לבתי
הקדושה ולשומרם שלא יתערב בהם סיגים אם יכוין אתנו ,אך רבינו שליט"א ביקש שבמקום זאת ישוררו
כנסיות ובתי מדרשות ועשו היה מפרכס לצאת לבתי
בהנאות גשמיות שלא לשם שמים ,ולכן פרש לבתי ניגון "על כל פנים משלשה דורות קודמים" ,ואח"כ
ע"ז ,אך כיון שלא שאלה אז את יצחק רק "ותלך
כנסיות ובתי מדרשות להיות "איש תם יושב אהלים" אמר רבינו :היהודי הזה היה זייער וואוילער איד,
לדרוש את ה'" בבית מדרשו של שם -לא נתודע
ולא עסק בחלקי הגשמיים כלל ,כי היה מתיירא מזה, ואם אחד רוצה לזמר מהניגונים שלו או ממחברים
יצחק מכל הענין ,והיה סובר כי יעקב הרי הוא כולו
והיה חושב שעבודת הברכות מוטלת על עשו שהוא
רוחני ויושב אהלים ולא שייך לו לברר את העולם אחרים של הדורות האחרונים שהיו יהודים יראי
"איש שדה" ועוסק ומתעסק בעולם הגשמי ולכן הוא
הגשמי ,ורק עשו מסוגל לכך ,ולזה נטה דעתו הק' שמים ,ובפרט שהניגונים מביאים לו התעוררות
מסוגל לברר אלו הברכות.
לברך ברכות אלו לעשו ולא ליעקב. – זה טוב מאוד ,אולם בשולה"ט לא ישוררו אלא
אך רבקה אמנו ע"ה בקדושתה השיגה כי עשו
אך בבוא יעקב לפני יצחק ושאלו "מי אתה" אמר ניגונים שנתחברו עד שנת תרע"ד (בשנת תרע"ד
נתפס לחלקי הרע לגמרי ואין בו שום כח לבררן ,רק
"אנכי עשו בכרך" הד"א אנכי שעתיד לקבל עשרת האר"ץ פרצה מלחמת העולם הראשונה ,ואמרו
אדרבה הוא יפילן עוד מקדושתם ויערב הטוב בהרע,
הדברות ,והיינו ,שיעקב השיב לו :אנכי הוא שעתיד צדיקים שאז נפלה העולם בכמה דרגין).
רק יעקב שלימא הוא מסוגל לכך ,ואפילו כשיעסוק
לקבל התורה ועשו לא יקבלו ,לכן רק בידי יש הכח
לשלב הרוחני עם הגשמי ולהרים הגשמי לש"ש.
בגשמיים לא ינטה אחרי הגשם ,רק אדרבה יזכה
למשול ברוחו לכוון לש"ש ולהעלות הכל לשורשם. ניגוני מאדזשיץ עד שנת תש"י
(ליל שב"ק פ' תולדות תשע"ט בעיר סיגעייט ארה"ב /הדעה והדיבור
לכן" ,ורבקה אמרה אל יעקב לך נא אל הצאן" וגו' לעומת כן ,בעת שולה"ט של ימים טובים אמר
תולדות תש"פ)
שהוא יכנס לקבל ברכאן קדישין הללו ,ויעקב השיבה רבינו שליט"א שינגנו גם ניגוני מאדזשיץ ,כי ניגוני
"אולי ימושני אבי וגו' והבאתי עלי קללה ולא ברכה", מאדזשיץ הם יותר שמחים ויו"ט הוא הרי זמן
והיינו ,שע"י שיצחק יצטער ויקפיד על שבא יעקב שמחה .ואמר רבינו שיזמרו ניגוני מאדזשיץ עד
במקום עשו ,אולי ג"כ יתערבו איזה סיגים בהברכות אחר כ"ק ה'אמרי שאול' זצוק"ל – שנסתלק בשנת
ולא ימשכו בשלימותן. תש"י.
• 6אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
מי עומד
לצדכם
למתווך
יש אינטרס,
למכור.
לקבלן
יש אינטרס,
למכור.
אצלנו אין כשאתם חותמים
אינטרס למכור
לכם שום דבר.
מה שחשוב לנו
על הדירה?
שתחליטו נכון.
כל החלטה בנדל"ן ,בין אם זו קנייה ,מכירה או השבחת נכס ,כרוכה בסכומי עתק.
כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר ,דרושה עין מקצועית ,נקייה ומנוסה,
שרואה את התמונה המלאה ללא שום נגיעה אישית בעסקה.
אצלנו תקבלו ליווי בלתי תלוי ,שמגן על האינטרסים שלכם בלבד.
כי אצלנו יש רק צד אחד -הצד שלכם.
עומדים בפני עסקת נדל"ן?
פנו אלינו לבדיקה מקצועית ואובייקטיבית שתעניק
לכם שקט וביטחון.
יעוץ וליווי בעסקאות נדל"ן
054-8524723
פרשת תולדות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 7
בס"ד
בס"ד
התודה והברכה
לכל הנדיבים בעם ,אשר נדבה ליבם להביא תרומתם לעבדי ה'
העומדים בבית ה' בלילות ,בהיכל ה'כולל חצות המרכזי' בית שמש
בהתיסדות ובראשות כ"ק אדמו"ר שליט"א
ונדבו ליבם ולקחו פטרון לילה בכוללינו לרגל השמחה השרויה בביתם,
וכפי הסגולה המיוחדת שגילה והמליץ כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לתרום את ליל השמחה בהיכל הכולל חצות בבית שמש,
המסוגל להמשיך שפע קדושה ,סיעתא דשמיא ,עשירות וכל הישועות.
ואלו אשר תרמו 'פרנס לילה בשלמות'
במשך חודש חשוון תשפ"ז העבר עלינו לטובה:
הרה"ח משה יונה (ברא"י) סטאריק שליט"א הרה"ח משה יעקב אליעזר ברוין שליט"א
לשמחת נישואי בתו לשמחת נישואי בתו
הרה"ח אליהו (בר"ש) וואלעס שליט"א הרה"ח יוסף קדיש קרישבסקי שליט"א
תיקון ליל וואך נאכט לבנו לשמחת נישואי בנו
הרה"ח נתן (בר"ג) לויפער שליט"א הרה"ח מרדכי קרויס שליט"א
לשמחת הבר מצווה לבנו לשמחת נישואי בנו
הרה"ח יוסף קדיש פריש שליט"א הרה"ח יואל זעלקאוויטש שליט"א
לרגל חנוכת הבית לביתו לשמחת נישואי בנו
ואלו אשר תרמו בסכומים הגונים לעובדי השם:
MD 0534134492
הרה"ח אברהם יעקב אליעזר שישא שליט"א הרה"ח שמואל (בר"ח) פערל שליט"א,
לשמחת נישואי בתו לשמחת נישואי בנו
הרה"ח אברהם (בר"ב) וואלעס שליט"א הרה"ח חיים משה פעלדמאן שליט"א,
לשמחת נישואי בנו לשמחת נישואי בתו
הרה"ח יצחק אהרן (בר"מ) קרישבסקי שליט"א הרה"צ חיים יחיאל מיכל קאהן שליט"א,
תיקון ליל וכנ"ט לבנו לשמחת הבר מצווה לבנו
הרה"ח דוד ברזל שליט"א
לשמחת נישואי בתו
מן השמיים יזכו לכל הברכות ,לכל הסגולות
המובטחות ללומדי תורה בלילה ולתומכיהן,
בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
הנהלת הכולל –
חכמי ורבני הכולל
בבית שמש :ר' יוסף שלום דייטש 053-413-0637 בעלי השמחה! הקדימו להקדיש את ליל שמחתכם
כסגולה המיוחדת של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א,
בירושלים :ר' צבי יעקב גולדמאן 050-411-5948 ותזכו לראות רוב נחת וסיעתא דשמיא ושמירה עליונה
למעלה מדרך הטבע > .ניתן לפנות לגבאי הכולל:
די שכינה בלייבט נישט שולדיג
בס"ד
הר"ר ח י ים ט וב י ה פ ו קס
למה לא ירד מטר ביום
שלישי?
גשם .כזו מתנה נפלאה שהקב"ה העניק לבריאה .הגשם יורד ,מנקה את
האוויר ,שוטף את הלכלוך ,ממלא את הנחלים ומשקה את האדמה .אהה...
כל ילד קטן הלומד חומש יודע ,שביום השלישי האם עצרנו פעם להתבונן בדבר נפלא זה? האם עמדנו לרגע כדי
להודות לקב"ה על מתנה עצומה זו? זה הרי בלתי נתפס ,נס גלוי :מיליוני
לבריאת העולם נבראו ה'צומח' ,האילנות והדשאים.
קוב של מים יורדים מן השמים .איפה הברז? איך זה קורה?
אך באמת כפי שאנו לומדים בהמשך הכתובים ,כתוב
הקב"ה רוצה שנתבונן בזה ,שנודה לו על כך .רש"י בפרשת בראשית
שאמנם ביום השלישי היתה תחילת צמיחתם של כל אומר שבעת בריאת העולם לא ירד גשם עד שלא נברא האדם ביום השישי,
צמחי הארץ ,אך עדיין נתעכבו על פתח פני הקרקע כי לא היה מי שיודה לקב"ה על כך.
ולא יצאו מחוץ לאדמה .עד מתי? עד יום ששי! מסביר אנו נמצאים כבר בתוקף 'עונת הגשמים' .ובכן ,לרגל הימים שבין ז'
רש"י" :למה?" ,מדוע התעכב צמיחתם? "כי לא המטיר חשוון – התחלת בקשת הגשמים באר"י ,לבין מוצאי שבת א' דחנוכה
ה' אלקים על הארץ"! זו היא הסיבה הטבעית המופיעה [ששים יום מתקופת תשרי] -התחלת בקשת גשמים בחו"ל ,ראינו לנכון
בתורה הק' לעיכוב הצמיחה. ללקט לקט נפלא על החשיבות והמעלה של "גשמי ברכה" ,ממקורות
וממשיך רש"י לשאול" :ומה טעם לא המטיר?" וע"ז חז"ל ,ומאוצרות רבותינו הקדושים.
התנאי להורדת הגשמים – בריאת
האדם | גם הפילוסופים מודים
על הגשמים שהם מעל הטבע
| למה נקראים 'גבורות גשמים'
| תפלת הכהן גדול על אותו
גלמוד המסתובב ברחובות |
על הסכנה שבנגיעת טיפה אחת
לחברתה | ועל התחזית מזג-
אויר של פעם | ...לקט מיוחד
על עניני פלאות הגשמים -מתנת
גדול יום
הבורא
הגשמים
• 10אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
את ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם' -איזו להזכיר פעמיים את ירידת הגשם בתפלת מביא רש"י הלשון בהמשך הכתוב" :ואדם
היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה, שמו"ע .א .מזכירים את זה 'בתור שבח' יקר אין לעבוד את האדמה"! האדם עדיין לא
וכתיב בתריה 'ונתתי מטר ארצכם בעתו וגדולה לא-ל מלך יוצר כל ,בג' ברכות השבח נברא! וכאן נעצר הלומד ,ושואל :וכי מה
יורה ומלקוש' ,ויש לנו ללמוד מסמיכות הראשונות ,בברכת הגבורות ,וכלשון המשנה הקשר בין ירידת גשם לבריאת האדם ,הרי
הפסוקים כי ביותר נוגע ענין התפילה אל בפתיחת מסכת תענית" ,מזכירין גבורות לא צריך לעבוד על האדמה לחרישה וזריעה
הגשמים .דאמנם על הכל מצווים אנו לבקש גשמים" ,ושואלת הגמרא "מאי גבורות תיכף ומיד ,אפשר כמה ימים אחרי?
ולהתפלל ,אכן לא נסמך בתורה לעבודת גשמים?" ומסביר רבינו חננאל את הקושיא וע"ז מתרץ רש"י ,שכיון ש"אין עדיין
הלב שזו תפילה ,אלא הגשמים .וברבינו "כלומר ,מה גבורה יש בגשמים" ,ותירץ רבי אדם לעבוד על האדמה" ,אם כן "אין מכיר
חננאל שם איתא בזה"ל "איזו היא עבודה יוחנן שם "מפני שיורדין בגבורה! ,שנאמר בטובתם של גשמים" ,אין מי שיכיר בטובת
שבלב ,שבשבילה המטר יורד ,הוי אומר זו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד הגשמים .וממשיך רש"י" :וכשבא אדם ,וידע
תפלה" .דיבורים נוראים " -עיקר עבודת אין מספר" .וכפי שמסביר רש"י בעין יעקב שהם צורך לעולם ,התפלל עליהם ,וירדו,
הלב"!! ש"ירידת הגשמים היא אחת מגבורותיו של וצמחו האילנות והדשאים"( ,וראה כעי"ז
וגם כאן אפשר לשאול ,הרי לא רק המטר הקדוש ברוך הוא" .ב .מבקשים את זה 'בתור בחולין ס.):
יורד על ידי התפילה ,אלא כל הצרכים כולם בקשה' בברכה התשיעית -ברכת השנים והרי לנו דבר נורא .הקב"ה לא רצה
משיג האדם על ידי תפילה ,אלא על-כרחך "ותן טל ומטר לברכה" ,ואם לא הזכיר צריך להמטיר על האדמה עד שיברא האדם,
שהתפלה על הגשמים היא מעיקרי עבודת לחזור! שאז יהיה שתי דברים ,האחד שהאדם
התפלה והבקשות מהאיש הישראלי ,והם ניתן קצת להסביר בבחינת 'מבשרי יכיר בטובתם ונחיצותם של הגשמים ,אם
מהדברים היחידים שהמפתח נמצא רק ביד אחזה' ,כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות, אין האדם שיכיר בטובה זו שהעניק לנו
הקב"ה (כמבואר שם בריש תענית) ,אף אצל מפקד צבא ,מספרים גבורותיו שיכול הבורא ,אין עדיין סיבה וצורך שהיא תרד,
שלכאורה יש לשאול הכי יש דבר שאינו לירות במכוון ולא לסטות כחוט השערה, תהיה החשיבות והנחיצות ככל שתהיה,
רק ביד הקב"ה ,הלא הכל ממנו ית' ,אלא וכדומה מגבורותיו הנפלאות בניהול הצבא. צריך מקודם לברוא האדם שיהיה מי שיכיר
שבגשמים אנו רואים ממקורות חז"ל דברים אצל הקב"ה -הגשמים הן הן גבורותיו ,הן בתועלת נפלאה זו .ואחרי שיש אדם שמכיר
נפלאים ,שיש בזה קשר מיוחד מהקב"ה עם הן נפלאותיו! הצורך והחשיבות בה ,מה היה בהמשך?
ברואיו ובפרט עם כלל ישראל ,הוא מחכה "התפלל עליהם"! לא מספיק שיש אדם
בזה גם
לתפלתנו על זה ,ורוצה שנכיר הטוב שבה, שמכיר את החשיבות ,צריך שיתפלל עליהם,
ולכן נמי כשהם נעצרים היו בי"ד גוזרין צריך שהאדם יבקש עליהם .וכשחסרים
תענית ,ומוציאין תיבה לרחובה של עיר וכו',
מה שלא מצינו בשאר דברים. הפילוסופים מודים ההכרה בחשיבות ,או התפלה ,עדיין א"א
להוריד גשמים.
דברים נפלאים כותב הגר"א ז"ל בספרו
"התפלה לא
'אדרת אליהו' (עה"ת ,בריש פרשת וזאת
הברכה) ,שעומד על זה שחז"ל קוראים צורך הגשמים
'מועלת' להביא את ירידת הגשמים "גבורות גשמים" שלכן
לפני כל צורך
גשמים"...
קבעוה בברכת הגבורות ,וגם מה שאמרו
ז"ל (ברכות לג ,א) "מזכירין גבורות גשמים
בתחיית המתים" ,ואמרו שם "מתוך שהיא
אחר
ומתאמרא בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל, ואם ישאל השואל :ומה שונה הגשמים
שקולה כתחיית המתים ,לפיכך קבעוה
שאמר לחדד את הנקודה בטוב טעם ,והוא מכל הדברים הנחוצים שברא הקב"ה
בתחיית המתים" ,מה כל כך הרעש בירידת
עפ"י המבואר בהגר"א ז"ל ,דהגשמים אינם לתועלת העולם? הרי יש לנו השמש שיש
הגשמים ,ומבאר בזה"ל:
מוטבעים במערכת הטבע הכוכבים והמזלות, בו הרבה תועליות ,הן לתועלת הצמחים
אם כן אין כל סיבה קבועה ומחייבת לירידת "והענין ,כי הגשמים אינן עפ"י הטבע
עצמם – לייבושם ,כמ"ש 'עוד כל ימי הארץ
הגשמים כלל ,דבעוד שהשמש נעה על צירה כלל ,כי כל הדברים שבעולם אומרים
זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף' ,וגם היא
והוטבע דבר זה בבריאה ,ובעוד שהשמן הפילוסופים שהוא על פי הטבע ,אף זריחת
ממתקת את הפירות ,כפירש"י עה"פ (דברים
דולק ובוער מכח הטבע שבבריאה ,ובעוד השמש ושקיעתה ,אבל על הגשמים מודים
לג ,יד) וממגד תבואות שמש ,והן לתועלת
שגרעינים הנזרעים באדמה מצמיחים מכח שאינן על פי הטבע כלל ,כאשר אנו רואים
חיצונית ,כגון שהשמש מרפא כמ"ש (מלאכי
הטבע שהוטבע בבריאה ,הרי שירידת שפעמים לא ירד כלל ופעמים ירד בכל יום
ג) 'שמש צדקה ומרפא בכנפיה'( .ובזמנינו
הגשמים אינה מעוגנת כלל בחוקי הטבע, ויום (לא כהשמש שיוצאת בכל יום) ,ולכן
גילו החוקרים שהויטאמין די מקבל האדם
ואינה מוטבעת במהלך הטבע ,הגשמים נקראת 'גבורות גשמים' שבזה ניכר גבורות
בעיקר מהחשיפה לשמש).
תלויים אך ורק בכח התפילה. ה' יותר מכל הדברים .וזה שאמרו 'מתוך
שהיא שקולה כתחיית המתים' ,כי גם תחיית והרי ,שחשיבות הגשמים שונה מכל צורך
והיינו דלפי הנהגת טבע העולם לא היה אחר ,יש בו סוג השפעה המיוחד מהבורא
המתים מודים כולם שהוא אינו על פי טבע,
בא גשם כלל ,ואין שום מחייב על פי הטבע לנבראים ,וצריך שיתוף ושימת לב מהנברא
שעל פי טבע לא יתכן שיהא האדם הנרקב
שירדו גשמים ,אלא שהקב"ה בעצמו נותן התחתון שיכיר בחשיבותו ויתפלל עליהם,
מזמן רב ,לחזור ולחיות ,ולכן קבעוה בתחיית
את המטר .וזהו שהמפתח הוא ביד הקב"ה, כמבואר בספרים.
המתים"[ .וכעי"ז באריכות ב'יפה תואר' על
וירידתו רק ע"י תפלה ,וסדרי תעניות על
המדרש בראשית יג ,ד ,עי"ש בטוב טעם].
עצירתן ,ולכן גם נקבע 'תפלת גשם' מיוחדת
בשמיני עצרת ,וכן בהשוענות ,ועוד, עיקר עבודת הלב בתפלה – על הגשמים
"גבורות גשמים" –
הן הן גבורותיו
עכתו"ד. עוד על עבודת התפלה על הגשמים,
ובמלים אחרות :לא הרי התפלה על אנו לומדים בריש מסכת תענית" :מנא לן
הגשם כהרי התפלה על החולה שיתרפא, ד[הזכרת הגשמים] בתפילה ,דתניא 'לאהבה אשר על כן תיקנו אנשי כנסת הגדולה
פרשת תולדות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 11
עדות היא בעבים ,כשרואה שהמים ברורים ונקיים ,על
כן נקרא בשם 'אף ברי' שפעמים מביא את
או על ישועה בשידוך ובזש"ק וכו' ,שבאלו
התפלה 'מועלת' וגורמת להבאת הישועה,
לישראל... המים באף וזעם ,ופעמים מביא מים לברכה,
ולכן נקרא 'ברי'.
משא"כ אצל הגשמים התפלה עצמה
'מביאה' את הגשם ,לא רק מועלת אלא
עד כדי כך ,שאנו מזכירים פעמיים בכל מביאה אותה ,כי התפלה היא גופה הסיבה
יום (לפחות) בקריאת שמע את אזהרתו של להבאת הגשם ,וכל עוד שלא התפלל האדם
הקב"ה" :השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' לא הביא הסיבה להורדת הגשם ,כי היא
ועצר את השמים ולא יהיה מטר ."...אם לא
תפלת יוהכ"פ לפני כמוהו כשולח שליח להביא את המפתח
ולפנים – שלא
נעבוד אותו כראוי הוא יעצור את השמים לפתיחת הגשם [שבידו של הקב"ה].
ולא יהיה לנו המטר החביב והחשוב.
וכן הוא בפרשת האזינו ,שלקח הקב"ה
תתקבל תפלתו יש שר למטר ,או שזה מידו של הקב"ה?
של אותו גלמוד
לעדות את השמים ואת הארץ ,ופירש"י
"שאם יזכו ,יבואו העדים ויתנו שכרם ,הגפן ב'תפלת הגשם' הנאמרת בהתעוררות
תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו רב בשיאו של שמיני עצרת ,מלווה בניגוני
כדי להווכח עד כמה חשובה ומועלת התעוררות ,אומרים שם פיוטים על הגשם
טלם ,ואם יתחייבו ,תהיה בהם יד העדים התפלה על הגשמים של כל יחיד ויחיד,
תחלה ,ועצר את השמים ולא יהיה מטר ."... שחיברם הפייטן הקדוש רבי אלעזר הקליר
מבואר בספרים דבר נורא ,שאפשר להתבונן (ראה במג"א בסי' ס"ח ,שהאריז"ל לא היה
והיא עדות" ,כמטר הזה שהוא חיים לעולם, מתוך בקשתו ותפלתו של הכהן הגדול
כן התורה היא חיים לעולם" (ע"ש בשם אומר פיוטים אלא מה שסדרו הראשונים
כשנכנס ביום הקדוש לפני ולפנים ,כפי כגון הקלירי ,שנתקנו ע"ד האמת ...וכשפייט
הספרי). שאנו אומרים במחזור בסדר עבודת יוהכ"פ: רבי אלעזר 'והחיות אשר הנה' – "ליהטה אש
הוי אומר ,מן התורה ומן הכתובים, "וכך היתה תפלתו של כהן גדול .יהי רְצון סביבותיו")
שהמטר הוא ההשפעה הכי חשובה ָמלפִניך ה' אלקיִנו ואלקי אבותיִנו ,שתהא
והמיוחדת מכל סוגי ההשפעות ,הן מצד "'אף ְְּב ִרי' ֻא ַַּתת ֵֵׁשם ַַׂשר ָָמ ָטרְ .ל ַה ֲע ִביב ַ
שִנה ְזו הבאה עליִנו ועל כל עָמך בית ישראל ּול ַה ֲעִנִ ין ְל ָה ִריק ְל ַה ְָמ ַטרַָ .מיִ ם ִא ְִּבים ְָּבם ַּגַ יא ְ
הבורא (המשפיע) והן מצד הנבראים בכל ָמקום שהם .אם שַחוִנה גשוָמה .ואל
(הנשפעים). יּוע ְְצרּו ְְּבִנִ ְֵׁשיֹון ְֵׁש ַטרֱ .אָמּוִנִ ים ַּגְ ּנֹון
ַל ֲע ַטרְ .ל ַבל ַ
יכִנס לפִניך תפלת עוברי דרכים לעִנין הגשם יַח ְל ַפ ֵֵּלג ִָמ ֶֶּפ ֶלג ַּגֶ ֵֶׁשם ...
ֵׁשֹוא ֵלי ָָמ ָטר .יַ ְט ִר ַ
ְָּבם ֲ
בשעה שהעולם ְצריך לו". ְל ַה ֲַחיֹות ַָמְזְ ִּכִ ִירים ַּגְ בּורֹות ַהַּגֶ ֵֶׁשם".
נורא נוראות ,הכהן גדול -האיש הקדוש ומקור הדברים ברש"י איוב לא ,יא,
מרחק של מיליוני
ביותר -מבחינת נפש .ביום הקדוש -הזמן ששם המלאך הממונה להורדת הגשמים
הקדוש ביותר בשנה מבחינת שנה .בקודש
קילומטרים,
שמו ַ'אף ְְּב ִרי' ,והוא "מלאך הממונה על
הקדשים -המקום הקדוש ביותר בעולם העננים ,והוא יפיץ ענן מטרו של המקום".
ואין טיפה נוגעת
מבחינת עולם ,עיקר תפלתו אז היתה שלא וביארו המפרשים ,כי אכן הגשם הינו אחד
יתקבל תפלתו של אותו יחיד הגלמוד העזוב
בחברתה
מן שלושה דברים שלא נמסרו לשליח,
לבוש בלויי סחבות ההולך עכשיו ברחובות, ומפתחותיו בידיו של הקב"ה ,מכל מקום
שלא תפעול תפלתו ,בו בשעה שהעולם מוזכר שם בפיוט את שמו של השר של
דברים מופלאים מוזכרים במדרש רבה צריך לו.
(בפרשת כי תבוא פרשה ז')" :אלף אלפים המטר ,ומתבאר בדברי המפרשים כי
ורבי רבבות מלאכים ממנה הקדוש ברוך תפקידו של שר זה הוא להעביב את השמים
הוא על כל טיפה וטיפה ,מכאן ועד הרקיע
מהלך ת"ק שנה ,הגשמים יורדים ואין טיפה
מתערבת בחברתה".
רק נחשוב רגע כמה זה מהלך של חמש
מאות שנה ,לפי מה שאמרו ז"ל (חגיגה
יג) 'אדם הולך ביום אחד מהלך של עשר
פרסאות' .פרסה היא ארבעה מיל ,ומיל הוא
אלפיים אמה ,שזהו בערך קילומטר אחד,
נמצא שאדם הולך ביום אחד כארבעים
קילומטר .את זאת יש להכפיל פי שלוש
מאות שישים וחמשה ,מספר הימים שיש
בשנה אחת ,ואת התוצאה להכפיל בחמש
מאות שנה .מדובר אם כן על מרחק עצום
מאד ,גם לפי המושגים הגשמיים שלנו( ,וזה
רק עד הרקיע הראשון .)...המרחק הזה יורד
מיליארדי טיפות גשם ,ואין טיפה נוגעת
בחברתה!!!
מסיים המדרש לומר ,כי רב יהודה בר
יחזקאל בשעה שראה את הגשמים יורדים
היה מברך" :יתפאר ויתגדל ויתברך שמו
• 12אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
מנהגים וסיפורים נבחרים
מכ"ק מרן רבינו זי"ע -בעניני גשמים
מתוך ד' כרכי 'זכור לאברהם'
'עצירת הגשמים' שהיה אז ,אמר רבינו שאם לא יצא לחוץ עקב הגשמים
הסוערים!
ילמדו מסכת תענית יגיע גשמים ,שהגמרא שם
עוסקת הרבה בעובדות מחז"ל שפעלו בשמים עם
תפילותיהם שירדו גשמים ,וגדול הלימוד וכו'. סיפר המשפיע הרה"צ מוה"ר אלימלך בידרמן
שליט"א ,ששמע מאביו כ"ק האדמו"ר רבי אלטר
'ולגשמים בעתם' – באמצע מלעלוב זצוק"ל -מחותנו של רבינו זי"ע ,שרבינו
הקיץ העיד בפניו פעם תחת אחד השיחים ,כי מיום
שנעשה בר מצוה לא החסיר מלהתפלל במנין!
בברכת החודש 'מרחשון' ,היה מוסיף לומר זולת פעם אחת ,היה זה פעם אחד בבחרותו ,כאשר
'ולגשמים בעתם' ,כך עד ברכת חודש אייר. אמו ע"ה מנעה אותו מלצאת החוצה ,עקב גודל
וכששהה בחוץ לארץ בשווייץ בחודשי תמוז-אב הגשמים שירדו ללא הרף.
אמר גם אז 'ולגשמים בעתם' ,כי הוא מקום הזקוק
אז לגשמים. כאן בביהמ"ד לא יורדים
רפואה פלאית בין פסח גשמים!
לעצרת פעם אחת בחורף כשירדו גשמים ,ראה רבינו
בחור אחד שנכנס לביהמ"ד לבוש בניילון על
של מי שאמר והיה העולם ,שהוא ממנה
אלף אלפים ורבי רבבות של מלאכים על
ידוע מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע, הקאפילוטש בתחלת התפלה .רבינו רמז לו בדרך כל טיפה וטיפה שיורדת לעולם" .בשל
שהגשמים היורדים מפסח ועד עצרת ,הרי הם ניחותא ,ניגש אליו ואמר לו "כאן בביהמ"ד לא
רפואה גדולה לכל המחלות ,רפואה שאין כמוה.
כך -מבואר במדרש מדוע נקראו הדברים
יורד גשמים" ,בזה רמז לו להפשיט הניילון ,מחמת
ואכן אם הזדמן לרבינו ,היו פעמים שעלה לגג כבוד התפלה וביהמ"ד.
בלשון 'גבורת גשמים' ,כי הרי בכך מתעורר
הבנין ,כדי לקלוט הגשם בפיו. כל אחד בנפשו על גבורות הבורא.
ירדו גשמים בזעף והוציא מה הסיבה לכך שאלו הטיפות אכן לא
לא יצא מהסוכה! את כולם מהמיטות
תגענה זו בזו? על דבר זה גם משיבים בעלי
המדרש שם" :וכל כך למה? כדי שלא תצא
אם הזדמן שירדו גשמים בחג הסוכות ,עכ"ז לא
ידוע הסיפור ,שפעם באחד מלילי 'שמחת בית ותחריב את העולם!" .סיבה זו אף נאמרה
יצא רבינו מחוץ לסוכה ,והיה פעמים שהיה כבר
השואבה' בחג הסוכות ,היה צורך לחכות על איזה בגמ' (ב"ב טז ).שאם אלו שתי הטיפות
בסוף הסעודה ודיבר דברי תורה כדרכו ,וירדו
נגיד שהיה אמור להגיע להשתתף ,רבינו לא אבה תגענה אחת ברעותה לא יצמחו הפירות.
גשמים בזעף גדול ללא הרף ,ונטפו מים מהסכך,
מתחלה לחכות ,אבל אחרי ששמע רבינו שיש בזה
ועכ"ז נשאר בסוכה ,ובתוך השיחה סיפר מצדיקים
צורך מיוחד ,שחייבים לו הכרת הטוב ,הסכים
הקודמים שנשארו בסוכה.
להישאר ,ואכן גמרו הריקודין והסעודה בשעות
למה הגשם יורד
גם אם פרסו 'שירעם' מעל ראשו ,לא טעם אז המאוחרות של הלילה ,והיה רבינו שרוי בדאגה
שום דבר ,ואם היה עדיין לפני הסעודה ,המתין עד גדולה :מה יהיה עכשיו עם סוף-זמן קריאת-
מלמעלה?
שעת-הכושר שיופסקו הגשמים ,ואז נכנס לסוכה. שמע?! שוב התחזק רבינו ואמר" :אני מקוה מאד
להשי"ת ,שאף אחד לא יאחר זמן קריאת-שמע!".
הסתכל מהחלון אם עדיין ויהי בבוקר .היה זה כרבע שעה לפני סוף זמן במדרש רבה (יג ,ט ,ובקהלת רבה א ,ז)
לא יורד גשם ,ולמחרת כבר קרי"ש ,ירד גשם בזעף למשך כמה דקות באורח מבואר דבר נפלא ,שבעצם לפני שהתחילה
ירד גשם! שלא נצפה מראש ,שהוציא את כולם מהמיטות,
וראו שנתקיים ברבינו הפסוק 'רצון יראיו יעשה'.
ירידת המטר ,היתה הארץ מושקית ע"י
נהרות ותעלות שהיו עולין ומציפין את
במשך שנות לימודו [של רביה"ק זי"ע] האדמה ,ואח"כ שינה הקב"ה את סדרם
בסאטמאר ,כתב רבינו פעמים רבות לביתו הידר שלא יגש תושב אר"י שיהיה הגשם בא מן השמים ,וכמו שנאמר
לעמוד בחו"ל
מביקוריו שלו וכן של אחיו הגה"צ רבי חיים זצוק"ל
ֹלקים ַעל ָה ָא ֶרץ, בכתוב 'ִּכִ י ֹלא ִה ְמ ִטיר ה' ֱא ִ
בבית מדרשו של רבינו הזקן זי"ע בסאטמאר
ומהמתרחש שם. ְו ָא ָדם ַאיִ ן לַ ֲעבֹד ֶאת ָה ֲא ָד ָמהְ ,ו ֵאד יַ ֲעלֶ ה ִמן
כששהה רבינו בחו"ל ,בשבועות שבהם כבר
במכתב משבוע פרשת נשא תרצ"ד ,כותב שואלין גשמים בארץ-ישראל ,ובחו"ל עדיין לא יצר ה' ָה ָא ֶרץ ְו ִה ְְׁש ָקה ֶאת ִּכָ ל ְְּפנֵ י ָה ֲא ָד ָמהַ ,וִּיִ ֶ
אחיו רבי חיים ,כי בבית מדרשו של רבינו הזקן שואלין ,והתפלל עם מנין מאנ"ש ,היה מהדר שלא ֹלקים ֶאת ָה ָא ָדם ָע ָפר ִמן ָה ֲא ָד ָמה' ,ומבואר ֱא ִ
בסאטמאר אמרו תהלים על עצירת גשמים שהיתה יעבור בן אר"י לפני התיבה להיות ש"ץ ,מכיון שגם קודם ירידת המטר מלמעלה ,השקה
באותה שנה ,וכי מיד לאחר התפלה הסתכל מרן שיצטרך לשאול על הגשמים בחזרת הש"ץ ,ושם ָה ֵאד את פני האדמה ,וכך נוצר האדם.
רביה"ז זי"ע מהחלון אם עדיין אין הגשמים יורדים, עדיין אינם שואלים. ומבאר המדרש" :מפני ארבעה דברים
בהיותו בטוח כי תפלתו תתקבל ,ואמנם מיד ליום חזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא
המחרת התחילו הגשמים יורדים:
"ביי רבי אהרן האט מען געזאגט תהלים אז
סגולה לעצירת גשמים! מלמעלן (היינו אחר חטא אדם הראשון,
בענין 'עצירת גשמים' .כדאי להעתיק מרשימת
ומשנתרבו בני אדם בעולם ,כמבואר
עס זאל רעגענען ,און נאכן תהלים זאגען האט במפרשים שם) :א .מפני בעלי זרוע ,ב.
ער ארויסגעקוקט צו עס רעגינט נאך נישט ,און תלמיד אחד ,שרשם י"ג כסליו תשנ"א :כשרבינו
ישב ביחד עם הגה"צ רבי נפתלי האלברשטאם ובשביל להדיח טללים רעים .ג .ושיהא
דעם אנדערן טאג האט גערעגנט( ."...אספקלריא הגבוה שותה כנמוך .ד .ועוד ,שיהיו הכל
המאירה ח"א ,עמ' רכ"ט) -אדמו"ר מטשאקעווע זצוק"ל ,ודיברו מענין
פרשת תולדות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 13
משנין ממקום למקום מפני רוב גשמים."... על ירידתם ,אלא כולם נהנים מהגשמים ,כי תולין עיניהם כלפי מעלה".
היא מביאה ברכה לכל יחיד ויחיד בעצם ופירשו ה'יפה תואר' ושאר המפרשים:
ירידתם ,וכדברי המדרש (מד"ר יג) וכפי 'ָמפִני בעלי ְזרוע' -שלא ישתלטו בעלי
שכבר קילסו בעלי המדרש (בפרשת כי
התחזית מזג-אויר
הזרוע ,אנשים תקיפים ואלימים ,ויתפסו את
תבוא)" :אמר רבי אליעזר בן יעקב ,בשעה הנהרות והמעיינות והבארות בכח ,ויגרשו
של פעם... שהגשמים יורדים ,אף משא ומתן מתברך,
שנאמר 'לתת מטר ארצך בעתו' ולברך
מהם את החלשים ,והחלשים ימותו בצמא
או יצטרכו לקנות מהם בכסף' .בשביל
בימינו שהתגלו חכמות נפלאות בעולם את כל מעשי ידך'" .גם גורם שיהיה פלוס להדיַח טללים רעים' – לדחות האידים
[משנת ת"ר והלאה ,כידוע] ,המציאו גם בבנק ...גם אם אנו לא רואים את זה תמיד, הרעים מהאויר המתעפש ,שעל ידי המטר
כלים מיוחדים שיכולים לראות מראש את בפרט בדור ההסתר שלנו ,אך אנו מאמינים מתנאה האויר' .ושיהא הגבוה שותה כִנָמוך'
המזג-האויר המתרחש לבוא בעיר בימים באמונה שלימה בדברי חז"ל הקדושים ,שכן -שיהיו כל המקומות גבוהים כנמוכים
הבאים( .אף כי פשוט שא"א לראות רק מה הוא ,ואם לא מיד זה נגרם בעקיפין ,או שיש מקבלים מים בשוה ,כי אילו היתה הארץ
שנראה בעליל ,והקב"ה יכול לשנות כל מפריעים אחרים ,אבל עצם ירידת הגשמים שותה מלמטה ,היו המקומות הנמוכים
רגע ,וכמו מי שרואה בבירור שרכב מרחוק מביאה שפע לעולם. שותים יותר מהמקומות הגבוהים' .שיהיו
מתקרב אליו ,ופתאום הרכב מסתובב לתוך דברים אלו כותב רש"י במסכת תענית הכל תולין עיִניהם כלפי ָמעלה' – שכולם
רחוב צדדי ,ונעלם.)... (ח ,ב) כי מסורת היא לתגרים שיש בגשמים יסתכלו ויביטו כלפי מעלה אל השמים
כמה מפליא לגלות שכבר בזמן חז"ל היה סימן ברכה "ואפילו מעשה ידים שאינם להתפלל אל הקב"ה על הגשמים (וכעין מה
להם מי שראה ובישר את המזג-האויר... צריכים לגשמים ,מתברכים" .הרי כי ברכת שמצינו במשנה על נחש הנחושת) .ומסיים
בגמרא חולין (סג" :).אמר רבי יוחנן ,למה הגשמים והשפעתה כה גדולה ,אף על המדרש בלשון הכתוב באיוב (ה ,י-יב) ַ'הֹּנ ֵֹתן
נקרא שמו ָ'ר ָחם' ,כיון שבא רחם ,באו רחמים הדברים שאינם תלויים כלל בגשמים ָמ ָטר ַעל ְְּפנֵ י ָא ֶרץ ְוְׁשֹלֵ ַח ַמיִ ם ַעל ְְּפנֵ י חּוצֹות.
לעולם" ,ופירש"י' :רחמים – מטר' .אמר רב ובנוסף מנו החכמים במעלתם של לׇלׂשּום ְְׁש ָפלִ ים לַ ָָּמרֹום'...
ביבי בר אביי ,והוא דיתיב אמידי ועביד הגשמים כי מביאים הם עימם רפואה לחולים
שרקרק ,פי' בתנאי שהרחם יושב על איזה וישועה להם ולאיבריהם וגידיהם ,וכך תני
גדול יום הגשמים...
דבר ומצפצף ,וכאשר הוא מצפצף ,זה נשמע רב חייא (מד"ר בראשית יג)" :הכל מתברך
כאילו הוא אומר שרקרק .גם המהרש"א ...אף החולין מרויחין ,ואיבריהן רפין עליהן
מפרש שם ,שעוף זה בטבעו יודע ומוצאים רווחה והנחה בחליים .ואיבריהם
אותה שעה שהעבים נוטפים מים,
אימתי ירדו גשמים, שהם קשים עליהם תמיד ,רפין ונעשים
והרביבים עוטים את היקום ,מביאים הם
קלים ביותר -בעת ירידת
עימם ברכה לעולם וליושבי תבל .על
גשמים"( .וכפי שידוע
מעלתם הפליגו חכמינו ז"ל במאוד ,תיארו
שבחוסר היום,
הם את גדלותם של אלו הימים ושבחם של
ה ג ש מ י ם
הגשמים ,ונצצט מספר מאמרותיהם" :אמר
מתרבים
ר' אבהו ,גדול יום הגשמים מתחיית המתים"
החיידקים
(תענית פרק א) .עוד שם" :אמר רבי חמא,
הלא טובים
גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים
המזיקים
וארץ".
לאדם ,ה"י).
מצינו גם בחז"ל שבאותו הזמן שנמטרים
כ י ו צ א
מן השמים גשמי-ברכה ,הוא לאות ולמופת
בזה הפליג רבי
לנקיות מן החטא ולמחילת פשעים ועוונות,
אושעיא במשנה (שם)" :גדול יום
כדברי הגמרא" :אמר רבי תנחום בר חנילאי,
הגשמים ,שאפילו ישועה פרה
אין הגשמים יורדין אלא אם כן נמחלו
ורבה בו ,דהיינו שעל ידי ירידת
עוונותיהן של ישראל".
הגשמים נפתחים שערי ישועות,
וכל מיני ברכות ,וישועות פרים אף על השפעת וריבוי השפע מתברכים
ורבים בו". בני ישראל בירידת הגשמים ,כדתני רבי
יצחק שם" :גדול יום הגשמים ,שאפילו
ולא רק האנשים נהנים ממנו ,אלא גם
פרוטה שבכיס מתברכת בו" .פירוש נחמד
בעלי החיים ,וכעין מה שכתב בספר 'שער
ביאר המהרש"א" :אפילו פרוטה שבכיס
השמים' (על נפלאות הטבע ,לאחד מן
מתברכת ,כי בזמן ירידת הגשם ישנם ריבוי
הראשונים ,חתנו של הרמב"ן ואביו של
תבואה ופירות ,באשר כן נמכרים הם בזול,
הרלב"ג ,מאמר ז' ,דף כ"ג) וז"ל" :וכשיהיו
וא"צ לחסר מפרוטה שבכיס -כמו בזמן
הגשמים מרובים ,נראים בעלי-חיים
היוקר ,על כן הפרוטה שבכיס מתברכת לו
מרובים ,אשר לא נראו מאז ...אז ימצאו
עתה ,בזמן הזול".
מזונם ,ומי הגשמים יועיל להם כמו שיועיל
לצמחים ולמיני האילנות .והראיה על זה ,כי ולא רק בעלי השדה היודעים היטב
רוב מיני דגים הולכים בקיץ למחוז אחר, להעריך את ירידת הגשם הנצרר להם כדי
בעבור מי גשמים המרובים שם ,ורובם שיספיק לגדל את התבואה ,ששים ושמחים
• 14אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
את השירה ועתה כתבו
הזאת לכם
ברשות מרומם על כל ברכה ותהילה ,תורה תמימה משיבת נפש ברא.
הננו מתכבדים להזמין את מע"כ שיחי' וב"ב לבא ולשוש אתנו
הכנסת
בשמחת
RQP
PQR
ספר תורה
פ"ז
תש
כסלי שתתקיים בעזהי"ת ויצא ט' םביו
ו חמישי פרשת
סיום כתיבת האותיות יתקיים משעה 4:00עד שעה 6:00
בביתי רחוב חבקוק 5ירושלים
G
הולכת הספר תורה תצא בעזהי"ת
בשעה 6:30
באבוקות של אור ובתופים ומחולות לכבוד התורה
דרך הרחובות חבקוק ,מאה שערים
לעבר בית המדרש הגדול "תולדות אהרן"
בראשות
כ"ק אדמו"ר שליט"א G
שישו ושמחו בשמחת התורה כי הוא לנו עוז ואורה
בברכת התורה:
אלכסנדר א .צ.
קרויס
וב"ב
וצויתי את ברכתי -תבואה לשלוש שנים
מיד ,אולם באותו יום הוא בושש לבוא ,והמשלחת נאלצה לעשות שמו של החקלאי ר' יוסף איגנער מ'כפר הרואה' מוכר לרבים,
את דרכה בלעדיו. והוא הפך להיות שם נרדף לחקלאי בעל מסירות נפש למען מצות
איגנער לא נכנע ,ומיד כשהתאפשר לו התדפק על דלתם של כ"ק השמיטה ,תואר שרכש באמונה בזכות דבקותו ללא סייג במצות
מרן רבינו זי"ע והאדמו"ר מגור בעל ה'פני מנחם' זי"ע ,ולשם בקש השביעית .לר' יוסף יש משק חקלאי המבוסס בעיקר על ענף החי,
להיכנס .דמותו המיוחדת של החקלאי המאמין שכנעה את בני הבית מיד מתעוררת השאלה מה לשמיטה ולמשק החי ,ובכן מתברר
להכניסו אל הקודש פנימה ,האדמורי"ם הופתעו לפגוש בחקלאי שמצות השביעית מתקשרת גם לענף זה.
יחיד בעל בטחון כה רב והעתירו עליו ברכות לרוב. מאה ראשי הבקר אשר ברשותו זקוקים לאוכל גם בשמיטה,
איגנער שב לביתו חדור אמונה תמימה ,כי ברכת הצדיקים והאוכל מסופק להן על ידי שדותיו המעובדים של ר' יוסף ,כעת
תעמוד לו ,על כן לא הופתע כלל כאשר לאחר כמה ימים החלו בשמיטה אסור השמוש בספיחין שנזרעו בשביעית ,ועל כן איגנער
הגשמים לרדת ,הם אמנם לא היו רבים אבל לשדותיו של ר' יוסף דאג להקדים ולזרוע לפני ראש השנה תשנ"ד .הקדמה זו גררה
הם הספיקו .כעבור תקופה נפגש איגנער עם ראשי ה'מרכז הארצי' הוצאות מיוחדות אך עליהן התגבר איגנער בלי להזדקק לעזרה
והזמין אותם לבקור מיוחד כדי לחזות בנס הפלאי .כמות המספוא מבחוץ.
הייתה לפחות פי שלשה מהרגיל. הבעיה התחילה כשנעצרו הגשמים בתחילת החורף של שנת
"עשרות שנים אני עוסק בחקלאות" ,כך הוא שש לספר" ,אבל השבע ,אותם שבועות חשב ר' יוסף כי עולמו חשך בעדו ,בהיותו
בברכה שכזו עדיין לא נתקלתי .מדריך ראשי למספוא ממשרד מודע לבעיתו הכפולה והמכופלת ,ראשית מהיכן יקח אוכל לעדר
החקלאות ביקר אצלי ,ואמר לי :על היבול המבורך ,אלקים אוהב אם שדותיו יבשו? שנית האם תרד ההשקעה בשדות לטמיון.
אותך! כי אתה שומר שמיטה! ומתוך הערה זו למדתי שלא כך ושלישית מאין ישיג את המימון לרכישת מספוא כשר חדש (אם יש
הוא המצב אצל שכני ,זהו ,הצמחים ממש צוחקים!" ,הוא מסכם כזה בכלל).
בחיוך רחב ,ומשתדל לפרסם ככל הניתן את הדברים כדי להוכיח ראשי ה"מרכז הארצי" שהתוודעו למצוקתו הציעו לו להצטרף
שהשמיטה משתלמת. למשלחת החקלאים העולה לירושלים ,שם הם יבואו אל גדולי
ישראל כדי שיעתירו בעדם שתפסק עצירת הגשמים .איגנער נענה
ומבשר לעולם שהם עתידים לרדת ,וז"ל
שם" :ואפשר שזה הוא בטבע ,שהעוף זה
יודע זמן גשמים באים לעולם ,ומבשר
טוב על כך ,וראו זה בנסיון" ,וכן כותב שם
בהמשך" :כן ראו זה כמה פעמים בנסיון,
כשיושב אמידי ועביד שרקרק כך ,בא אח"כ
מטר."...
וראה ב'כנף רננים' על פרק שירה,
מזלא טבא וגדיא יאה
שכתוב שם שהרחמה אומרת 'אשרקה להם
ואקבצם ,'...ומביא הגמרא הנ"ל ,ומציין :זה
העוף מעורר על ירידת המטר ,ובעת יתראה
ברגשי כבוד והערכה מרובה נשגר בזה ברכת מזל טוב מעומק לבינו אל מעלת ידידינו הנכבד והנעלה רם המעלה
יואל גוטליב
בצפצפו וישמיע מבטא שרקרק ,ידעו כי אוצר כלי חמדה איש האשכולות בתורה ובמעשים טובים זך הרעיון במיטב הגיון אהוב על כל יודעיו מכיריו
קרוב 'המון הגשם' (מלשה"כ במלכים-א ,יח,
מא) לבוא" .וכותב שם בסוגריים" :ויתכן כי
שליט"א הרה"ג ר'
זה העוף הנקרא בלשון אשכנז 'דער רעגען אשר ידיו רב לו בההדרת ספרי גדולי האחרונים והפוסקים
פייפער'". אשר בעזרתו המסורה זכינו להו"ל כו"כ ספרים ושותי"ם מגדולי האחרונים
במהדורה מחודשת
חשוב לציין דבר נפלא ,שעצם המים ומהם כמה שהיו ספונים וטמונים מאות בשנים בכת"י
עיקר חשיבותו הוא בגלל המים ,וכמו שאנו ולא יצאו לאור עולם עד זמנינו
רואים ב'תפלת גשם' שמזכירים כל עניני לרגל יום שמחת לבו בנישואי בתו החשובה תחי' למזל טוב
עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש הר"ר חיים יחיאל מיכל כהן שליט"א
המים של כלל ישראל במשך הדורות ,וכבר
בשעה טובה ומוצלחת
מצאו דורשי רשומות ,כי 'וואסער' (באידיש)
בגימטריא 'גשם'. ברכותינו שלוחה שתתברכו בכל מילי דמיטב
ושיזכו לבנות בית נאמן בית בישראל ולהעמיד דורות ישרים
ונסיים בלשון הפייטן: ויה"ר שישלם לכם הקב"ה כפעלכם הטוב אך טוב וחסד ירדפכם
ש ַרת
ְ�ב ִצ ְד ָקם חֹן ַח ְ � ותרוו רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים טובים אמן
ַמיִ ם המברכים מקרב הלב
צוות העורכים
מכון אהבת שלום -רמות
• 16אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
מאירים את העולם
מאירים את העולם
מגוון חנוכיות החל מ-
1,928
מגוון חנוכיות החל מ-
1,928
₪
מחיר נתב״ג₪ 1,634 :
חריטה בהתאמה אישית₪
מחיר נתב״ג₪ 1,634 :
חריטה בהתאמה אישית
30
30
עד
%
עד
על%
מגוון חנוכיות
על מגוון חנוכיות
לכש י ר ו ת
D Eל החיים חנוכיית איביזה
תH DM
ר וA N Aש י גובה 66.5ס״מ
לכלB Y
ה AחHייםZ O R F I ME
D
חנוכיית איביזה
A
HANDM גובה 66.5ס״מ
BY
IM
H A ZO R F
חדש! חנויות פופ אפ :קניון מלחה ,ירושלים | גרנד קניון ,חיפה //עד כ׳ בכסלו30.11 ,
ירושלים | בני ברק | כפר דניאל | תל אביב | נתב"ג | HAZORFIM.CO.IL // 074-780-9175
חדש! חנויות פופ אפ :קניון מלחה ,ירושלים | גרנד קניון ,חיפה //עד כ׳ בכסלו30.11 ,
לטובת מבצע זה.
HAZORFIM.CO.IL // 074-780-9175 שהוקצה
נתב"ג | תלהמלאי
אביב | גמר
עד | בתוקף
דניאל ירושלים | בני ברק | כפר
פרשת תולדות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 17 בתוקף עד גמר המלאי שהוקצה לטובת מבצע זה.
בחצ+רות אנ"ש
מהנעשה והנשמע בהיכלי אנ"ש בכל אתר ואתר
סתירת זקנים -בנין
התרגשות בקרב אנ"ש עם התחלת מלאכת
פינוי הבנין הישן לקראת בניית בנין בית
מדרשנו החדש והמפואר
• 18אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
בס"ד
שפתי רננות יהלל פ"י
בס"ד
ָכֹוְתָינּו ַהְּכֵ נֹוְת לְ ִאָיֶׁש ָיָ ָָקר ִּומ ְְת ַמ ֵֵּסרָ ,ה ַא ְב ֵרְך ְּכְ ַמ ְֶׁש ָמעֹו ֶֶׁשָּזָ ָכָ ה לַ ֹּת ַֹאר פרנס נר למאור יַ ֲעלּו וְ ָיָ בֹואּו ִִּב ְר ֵ
רּומה נִ ָכְ ִֶּב ֶדְת לַ ִִּמ ְֶׁשְּכָ ן וְ א ֶֹהל טֹובָי ַה ָָּק ָהלַ ,ה ִִּמ ְְתנַ ְְּד ִבָים לְ ָה ִבָיא ְֹּת ָ ָחָ ֵבר הּוא לַ ֲאנָ ִֶׁשָים נְ ִד ֵָיבָי לֵ ב ֵ
דֹוֶׁשָים דֹוְתָינּו ַה ְָּק ִמֹוס ֵ ַחּוֶׁשָיםֲַ ,חָכַ ם לֵ ב לָ ַָקַח ִמ ְְצוֹוְת לְ ַַחָּזֵ ָק ְ ָזָ ַרַח אֹור לַ ְּיְ ֶָׁש ִרָים ִה ְְת ַא ִֵּמץ וְ נֶ ְַחלַ ץ ִ
ֶׁשֹוֶׁשלֶ ְת ַה ְָּק ֻד ָָּׁשה וְ ַה ָָּט ֳה ָרה לְ ַה ְֶׁש ִִּפ ַָיע
ָיֹוד ַע ,לְ ֶה ְמ ֵֶׁשְך ֶ ִקִ ְֶׁש ֵרָי ָיְ ִדָידּוְת ֲע ֻמ ִָּקָים ִמ ִֵּבָיְת ַא ִָּבא לָ מּוד וְ ֵ
אֹורָיְ ְָתאַַא ְב ָר ָהם ָיְ ַד ְע ִֹּתָיו לְ ַמ ַען ֲא ֶֶׁשר ָיְ ְַצּוֶ ה לְ דֹור ַא ֲַחרֹון ,לִ ְהָיֹוְת ִמ ַֹּת ְִּמָכִ ָין ְְּד ַ
לִ ֵֹּתן ְִּב ַא ֲה ָבה ְּכָ ל הֹון לְ ֵעְת ָיִ ְְת ִַּב ֵֵּׂשר ִִּב ְב ַ
ׂשֹורְת ַה ִַּבְת ְִּב ֶָׁש ָעה ֻמ ְְצלַ ַַחְת ,נְ ָב ֵרְך ֶאְת ֲא ִבָי ַה ִַּבְת ֵּובָיְתֹו ִִּב ְמלֹוא ְּכַ ף נַ ַַחְת
� ְפ ִרָי ַמ ֲעלָ לָ ָיו ָיֹאָכַ ל ְַצ ְִּדָיָק ִמ ְָּׁש ַמֵּנֵ ָי ָא ֶרץ ,וְ ָיִ ֵֹּתן לְ ָך ֶאְת ִִּב ְרְּכַ ְת ַא ְב ָר ָהם לְ ָך ּולְ ַזַ ְר ֲעָך ְּכְ ִרִּמֹון ִָּפ ַרץ
ֶׁשֹואל
ֵ אֹוֶׁשר וְ ַה ְְצלָ ַָחה ָיַ ְֶׁש ִִּפ ַָיע ָעלֶ ָיָך ָה ֵא-לִ ,מֹּתֹוְך ע ֶֶֹׁשר ּוְגְ ֻדָּלָ ה וְ ָכָ בֹוד ְּכְ ָכֹל ֲא ֶֶׁשר ִהֵּנְ ָך רב ֶ ֹ
יִ ַָּקַח נָ א ִִּב ְרָכָ ְֵתנּו ִמְּיָ ֵדָינּו ַעד ְִּבלִ ָי ְַּדָי ,לְ ַה ְמ ִֶׁשָיְך ְִּב ִמ ְפ ֲעלֹוְת ַהָּק ֶֹדֶׁש ְִּב ִמ ְב ְָצ ֵרָינּו לְ ַה ֲַחָיֹוְת ְּכָ ל ַַחָי
ָיַחֹוַח
טֹובָים ְּכְ ֵר ַָיַח נִ ַ ְתֹורה וְ לַ ַֻח ִָּפה ּולְ ַמ ֲע ִׂשָים ִ � ֶש ִֹּתַזְ ְּכֶ ה לְ ְגַ ְֵּדל ּולְ ַַחֵּנֵ ְך ֶאְת ַה ִַּבְת ְִּברֹב אֹונִ ָים וָ ָכ ַַֹח ,לְ ָ
מזלא טבא וגדיא יאה ,כי לו נאה ,לאיש חיל אברך אב בחכמה ,אשר היטה
שכמו לסבול ביתר התרומה ,עול החזקת מוסדותינו הקדושים ,באר חפרוה
שרים ותרשישים ,באהבת התורה וכל דבר קדושה ,עומד ומטיב במידה גדושה
יחזקאל
הרה"ָח ר'
פריש שליט"ַא
שנתעטר ביפה תוַאר פרנס נר למַאור
במגבית ִקודש ברכת התורה שע"י מוסדותינו הִקדושים
בן ידידנו עוָז נודע בשערים
ַאברהם
שליט"ַא הרה"ָח מוהר"ר רבי
יו"ר "מכון מתוִק מדבש"
לרגל תת ה' במעונו שמָחה
בהולדת הבת למָזל טוב
ב+רכת התו+רה
ויזכו ההורים לרוות רוב נחת דקדושה ולגדלה ולחנכה לתורה
אביו כאשר אהב יראה ברכה בעמלו ויראה בכניסתה לחופה
ואמו אשת חיל עטרת בעלה שותפה לצדקה וחסד ולמעשים
לגדלו לתפארת ולשם עם שאר הצאצאים בדרך טובים
ובשמאלו עושר וכבוד אורך ימים בימינה
המברכים בהוִקרה:
הנהלת המוסדות
בחצ+רות אנ"ש
מהנעשה והנשמע בהיכלי אנ"ש בכל אתר ואתר
בורא עולם בקנין
מנין מיוחד מאנ"ש
התפללו באתר"ק מירון
להצלחת פרויקט בנין
בית חיינו שיוצא לדרך
בימים אלה
מעמד סיום על הלכות בישול שהיה חזרה
והטמנה ע"י חברי כולל "בינה לעיתים" בית שמש
בעומקה של הלכה. השתתפותו פאר של הגה"צ רב הנשים הגיעו לשמוח בשמחת והתרגשות שמחה מעמד
בקול נרגש נעמדו שניים ואב"ד בית מדרשנו שליט"א שנשא התורה ,לאמר ,שלי ושלכם שלה התקיים השבוע בין כותלי כולל
מחשובי האברכים הי"ו שמסרו את מדברותיו ובהם האריך על מדת היא ,ועמלם של האברכים שזכו "בינה לעיתים" שע"י מוסדותינו
דבר הכולל והביעו את שמחתם העקשנות שעל ידה זוכים להצליח להגיע עד הלום נזקף לזכותם. הק' בעי"ת בית שמש ,כאשר חו"ר
על שזכו ללמוד בין כותלי כולל בתורה ולהתעלות מעלה .כך גם את המעמד פתח ראה"כ הרה"ג הכולל זכו לברך על המוגמר
חשוב זה ,אשר בו קונים את הלימוד נתברכו האברכים בברכת כהן מאת ר' שלום שמחה ראזנבערג שליט"א בסיום הלכות "בישול שהיה חזרה
מתוך דיבוק חברים וחשקת התורה. הגאון הגדול ר' נתן קופשיץ שליט"א, שהביע את רגשי ליבו והעלה והטמנה" ,לאחר תקופה ממושכת
באחרונה עלה הרב הגאון ר' אשר מרא דאתרא הקריה החרדית בי"ש, את קרנם של האברכים על גודל של יגיעה ,חזרה ושינון בעמל רב
אולמאן שליט"א מו"ץ ,שהרבה שהביע את קורת רוחו מהקונטרס זכותם להמית עצמם באהלה של כדי לקנות את המקצוע בקנין נצח
להפליא את בקיאותם ועמלם של שיצא לאור ע"י חו"ר הכולל ובו תורה .את המשא המרכזי נשא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא,
האברכים ,אחר שנוכח לראות כן קובץ חידושים המתבדרין בבי הרה"צ ר' שמעון האלבערשטאם זכו לראות פרי בעמלם ולחגוג
מקרוב בעת שעמדו על כור המבחן מדרשא והוראות להלכה למעשה. שליט"א שבדיבוריו רומם וחיזק את בחדווה את הסיום.
אצל הרב. כמו כן פיאר את המעמד הרב האברכים על גודל אושרם לבנות במעמד שהתקיים בליל שישי
המעמד ננעל בריקודי הוד הגאון ר' נתן גוטליב שליט"א ,מו"ץ בית של תורה ,ולשלם את ה"מחיר" באולם "קדושת אהרן" ברמה ב'
שפרצו כמו מאליהם ,כאשר בקהילתנו ,שאתא ובא לראות מקרוב של ישיבה בכולל ,כאשר הרווחים בבית שמש ,התקבצו חברי הכולל
האברכים שמחו בעוז במשך שעה בהצלחת הכולל ,ובנאומו האריך הם כמובן כפולים ומכופלים. לסעודת מצווה לשמוח בשמחת
ארוכה על חלקם בתורה הקדושה. במעלות עסק התורה והזכות ללון כבוד נחלו חו"ר הכולל עם התורה ,כאשר גם בית יעקב אלו
• 20אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
בס"ד ד
בס"
זלא טבא וגדיא
יא
מ
ה
ה ומי רגשותינו נביע לשוש ולשמוח ,לרגל השמחה בבית ידידינו גברא יקירא זכרו כריח הניחוח
ר ב ברכות ושירות נברך ונעלה על כס ,לאיש האשכולות העומד לימין ארגונינו לחזק ולבס ס
ב ונה ומקים אברכים בפעולות ארגונינו תמיד ,בליווי אורחותם על דרך המלך להעמי ד
ב ריח התיכון בחסדים טובי"ם כה לחי ,לעזרה לנזקקים איש פעלים ורב חי
נ ושא בעול האברכים הצעירים אשר להם לעיניים ,בהעמדת בתים לה' ותורתו מחזק מתניי ם
י דיו רב לו בתמיכה ועזרה לבל ימוט ,רבים נהנים ממנו עצה ותושיה בכלל ובפר ט
מ שקים קום לעבודת התפילה במנין רבינו ,והליכות דרכיו בחסידות טהורה ע"ד רבותינ ו
י ראתו קודמת לחכמתו בנעימות וישרות וטוב לב ,נתיבות אורחותיו באהבה ויראה משול ב
נ זר התורה בהתמדה ויגיעה משוקדים ,בשקידה עצומה יומם ולילה מזהב ומפז נחמדי ם
הלא הוא האי גברא יקירא יקר סהדותא ,בר אוריין ובר אבהתא ,חסדו
וצדקתו בכל הליכתא ,בעזרא ותמיכה בקהילתא ,ולהעמיד בתים נאמנים
להשרות שכינתא ,ראש וראשון לארגונינו בכל פעלתא ,לעזר לעניים
בחדוותא ,ועומד מוכן להקשיב לכל משאלתא ,שמו
הטוב הולך בכל אתרוותא ,מלא מדע ותבונתא ,רבים
נהנים ממנו תושיה ועצתא ,ולנפשיה לא מחזיק טיבותא,
יושב והוגה בשמעתתא ,לאסוקי משנתיה אליבא דהלכתא.
הרה"ג ר'
M.GUTFARB
+בני+מין
M.GUTFARB
בראנסדארפער
שליט"א
מלווה ומדריך אברכים מקהילתינו במסירות
שיר ושבח על שפתו ,לרגל השמחה בביתו,
בהו+לדת ב+תו למז"ט
במ+לא הדר+תו
ממרום יבורך בטללי ברכות בהידורים ,שירווה רוב נחת דקדושה ממנו בפנים מאירימ
זה הקטן גדול יהיה בתורה הנחמדים מפז ,ומכל יוצאי חלציו יראה רוב נחת בתעצומות ועוז
לשוש ולשמוח יזכה תמיד משמי מעל ,הצלחה מרובה בכל פינות שפונה בכל צעד ושעל
טוב מעשיו ופעולותיו ימשיך בברכה ,להאיר פני ישראל בשמחה ,אשרי שלו ככה ,למען הכלל והפרט
ופרנסה בשפע ובהרחבה אושר ועושר בביתו ,בבריות גופא ונהורא מעליא יהא ה' בעזרתו
ב ביאת המשיח נתבשר בגאולתו בקרוב ,ויקבץ נידחי ופזורי עמו ישראל לרו ב
הכ"ד המברכים ומשבחים בכל לב
מפעל הצדקה
מקבלים משלוחים
כרטיסי מתנה לכל הארץ
'חסדים טובים' מאה שערים 058.321.0349 | 36
פתוח רצוף 10:00 - 21:30 :יום שישי9:30 - 12:00 :
סניף בית שמש :בן איש חי ,54פתוח בתיאום058.323.1466 :
סיפורי מידות טובות והשגחה פרטית
מדרכי הצדיקים וחסידים הראשונים מעשה ולקחו
כשלג ילבינו ופתח את המחזור. הדמות שהופיעה על פתח בית הכנסת. הרגעים האחרונים של דמדומי החמה ביום
עם קאפטן זהוב. זה לא עלה על הדעת בכלל .לא בשעה כזו. האחרון של השנה ,כאשר כל הציבור ממלא את
כל הקהל היה לבוש בקאפטענעס לבנים ,ורק במקום צחוק עלתה בעיניהם תמיהה רבתית. בית הכנסת ואומר ברטט פיוט "אחות קטנה"
הקאפטן הזהוב של ר' רפאל חיים בלט בין כל סימן שאלה ענק הצטייר על פניהם .הם ניסו ומצפה ל"תחל שנה וברכותיה" ,בפתחו של יום
הלובן ששטף את ההיכל. להיטיב את מבטיהם -אולי עיניהם מתעתעים הדין הנורא ראש השנה -הוא לא זמן לבדיחות
הקהל זע במקומו בחוסר נעימות בולטת. בהם? אבל לא ,עיניהם ראו נכון .ומה שהם ראו ותעלולים ,מצחיקים ככל שיהיו.
מה קרה לו לר' רפאל חיים? הוא לא היה נחשב היה מוזר .מאוד מוזר. זהו זמן רציני וזך ,זמן טהור וכבד ראש .וכזו
בין אחד ה'כוכבים' והתמהונים שממלאים את בפתח בית הכנסת נצפתה דמותו של אחד היתה גם האווירה ששלטה בהיכל בית המדרש
סמטאות השכונה .הוא היה האחרון שאפשר מנקיי הדעת שבירושלים ,איש של צורה חשוב 'קהל יראים' שבשכונת מאה שערים בעיה"ק
לחשוד בו שהוא חומד לצון ולהפיג את פחד יום ונערץ ,הוא הרב החסיד הנודע ר' רפאל חיים ירושלים :ביהמ"ד היה מלא מפה אל פה ,כולו
הדין במעשה קונדס .ר' רפאל חיים היה ההיפך טרייטל זצ"ל. הפך לבן מהקאפטענעס הצחורים של בני
הגמור מזה .הוא היה אדם מחושב ורציני ,שהשרה אך ר' רפאל חיים ,משל היה פורים היום ירושלים הממלאים את ההיכל .הקהל ישב רכון
תמיד על סביבתו כובד ראש ויישוב הדעת. ולא ליל ראש השנה ,נכנס להיכל בית הכנסת מעל המחזורים ,אימת הדין שפוכה על פניהם,
אולי הוא שכח? לא שם לב? ברוגע נפשי ובטבעיות שלווה כאשר הוא לבוש ומחשבותיהם משוטטות בחשבון הנפש ופשפוש
ב'גאלדענע קאפטן' הוא אפילו לא הרגיש במבטים המעשים.
אחד מידידיו ניגש בעדינות לעבר ר' רפאל
חיים והעיר לו בלחש על דבר הקאפטן. התמהים הננעצים בו ,הוא ניגש למקומו ,התיישב זוהי הסיבה שעל אף השנינות הידועה שניחנו
בה בני ירושלים ,איש לא פרץ בצחוק למראה
ר' רפאל חיים הגיב בביטול" ,נע ,איך ווייס ,אני
יודע שלבשתי את הקאפטן של שבת" הוא נפנף
בידו" ,הכל בסדר".
הקושיא רק התעצמה שבעתיים .אם כן ,מה
ראה ר' רפאל חיים ללבוש את הקאפטן הזה בראש
השנה ולא את הקאפטן הלבן?
אף אחד לא ידע להסביר זאת .רק לאחר כמה
תשית לראשו עטרת פז
ימים כאשר נודע מה התרחש בביתו של ר' רפאל מעומק ליבינו נשגר בזה להאי גברא רבה ויקירא ,אהוב למעלה ונחמד למטה,
לומד לילות כימים ,תורת ה' חפצו ובה יהגה יומם ולילה ,עושה חיל בלימודו
חיים -נדהמו המתפללים לגלות את הסיבה. ורואה ברכה במשנתו ,מופלא ומופלג בהפלגת חכמים ונבונים ,ה"ה האבר"ך
היקר זך הרעיון ובריך הכישרון
om
שלמה יאראוויטש
הרה"ג ר'
לר' רפאל חיים היה בן יקר ,הרה"ח ר' משה
עזריאל זצ"ל ,שגר בעיר בני ברק והיה נוהג לעלות
לעיתים מזומנות לירושלים כדי לבקר את הוריו
שליט"א
החשובים.
מטובי חשובי חבורתינו הק'
בהתקרב הימים הנוראים ,התעורר הצורך
לכבס ולהכין את הקאפטן הלבן לכבוד החג. אשר אתא ואייתא מתניתא בידיה ועמד על כור המבחן אצל גדולי ישראל שליט"א על כל סדר יו"ד
בימים ההם -טרם עידן מכונות הכביסה החדשות וטיילו עמו ארוכות וקצרות ועטרוהו בנזר ועטרת לתפארת בכתרה של תורה וסמכו ידיהם עליו
להורות בתואר
יורה יורה
-כביסת בגד לבן ועדין מורכב כזה דרשה מומחיות
מיוחדת ,עבודה זהירה ומלאכת מחשבת ממש,
כדי שיצא נאה ,מתוקן ומצוחצח כראוי לכבוד
כדת של תורה לידע את המעשה אשר יעשון בכל הלכות הוראה הלכה למעשה
ראש השנה.
תיכף לת"ח ברכה שיזכה להמשיך לשבת באהלה של תורה לדון ולהורות ולהתעלות מעלה מעלה להגדיל תורה ולהאדירה לשם ולתפארת
משכך ,נטל ר' משה עזריאל את הקאפטן ולתהלה מתוך הרחבת הדעת וס"ד אורך ימים ושנות חיים ,וביחד עם נוו"ב לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
ופרנסה בהרחבה ,עדי נזכה בקרוב לביאת גוא"צ בב"א
הלבן שלו ועלה ירושלימה .כשהגיע לבית אמו
הצדקנית ,ביקש ממנה בכבוד אם תוכל לטפל ביקרא דאורייתא ובהערכה גדולה
גם בקאפטן שלו כשתכבס את הקאפטן של אביו, גיסך
ולאחר מכן תשגר את הבגד הנקי חזרה לבני ברק
באמצעות שליח. נתן יהודה ,שמעון דוב ,אברהם יצחק ,אהרן ,שלמה ,שמואל בנימין ,משה
ברנדסדורפר ,אפרים פישל ברי"י קרויס ,אפרים פישל בר"י קרויס ,יואל
האם המסורה נרתמה למשימה בשמחה, מרקוביץ ,ראובן אברהם פרידמן ,חיים מנחם רוטמן
ובידיים אוהבות של "א אידישע מאמע" טרחה גדול העונה -חמיך
ויגעה עד שהוציאה תחת ידיה שני קאפטענס
לבנים זכים ,נקיים ומצוחצחים להפליא ,המאירים
חיים אלעזר ברנדסדורפר
כשלג לכבוד יום טוב.
לאחר מכן ארזה את הקאפטן ,ומסרה אותו אברהם יצחק כהן .אברהם יצחק סאמעט .אבהם יצחק דייטש .חיים
לידי שליח שנטל את החבילה המיועדת לבני ברק
ומסר אותה לידיו של ר' משה עזריאל.
• 22אנ"ש בלעטל • פרשת תולדות תשפ"ז
במקום צחוק
הר"ר מרדכי דוד בלום עלתה בעיניהם
תמיהה רבתית.
חלילה הקאפטן הצהוב שמסתתר מאחורי om סימן שאלה
ענק הצטייר
הדז'ובע.
הוא ניגש אל רעייתו ,איחל לה בחום לב א הגיע ערב ראש השנה.
גוט יום טוב און א גוט געבענטשט יאר ומיהר שעות ספורות לפני התקדש החג ,ניגש ר'
על פניהם .הם
לצאת לבית הכנסת ,נזהר כל העת שהדזו'בע רפאל חיים ביראת הכבוד אל ארון הבגדים כדי
סגור היטב. לעטות את בגדי החג הצחורים .הוא מושיט את
ניסו להיטיב
ר' רפאל חיים אף לא העלה על דעתו ללכת ידו ,נוטל את הקאפטן הלבן ומנסה להשחיל
לבית כנסת נידח אחר שאין איש מכירו .הוא את זרועו לתוך השרוול ,אך היד נתקעת
צעד לבית הכנסת 'קהל יראים' שבו התפלל בפתאומיות .הוא מנסה שוב ושוב ,אך לשוא.
את מבטיהם
בקביעות .הוא לא יוותר על תפילה כדיאות הבגד צר מלהכיל.
בגלל קצת בושה. הוא הרים את הקאפטן והתבונן בו ,עיניו
-אולי עיניהם
הבזיונות? נו ,לא נורא .הוא היה מוכן חשכו! טעות מביכה מאוד אירעה כאן ,מתברר
לספוג קצת בזיונות .ר' רפאל חיים לא חס על שזה לא הקאפטן שלו .הקאפטן היה קצר בהרבה
מגובהו האמיתי ,וגם צר בהרבה ממידותיו.
מתעתעים בהם?
כבודו -אלא על כבוד אשתו חמל .שלא תרגיש
רגשי אשמה שבשבילה לא הלך להתפלל מתברר שהקאפטן שלו הוחלף עם הקאפטן של
בבית הכנסת האהוב עליו ,ושלא תיכלם מכך בנו .והקאפטן הזה נמצא עכשיו בבני ברק!...
אבל לא ,עיניהם
שלבעלה לא היה מה ללבוש לראש השנה -היא בניגוד גמור לר' רפאל חיים שהיה איש גבה
לא ידעה כלום מכל מה שאירע. קומה ובעל הדרת פנים רמה -היה בנו ר' משה
עזריאל נמוך קומה וצנום בממדיו .המציאות
om הזו טפחה על פניו בבהירות מוחלטת :אין שום
סיכוי בעולם שהאב הגבוה יוכל להיכנס לתוך ראו נכון .ומה
שהם ראו היה
בהגיע יום הכיפורים ,לאחר שכבר תוקנה הקאפטן הקטן והצר של בנוׇל
הטעות ,הושבו הדברים למקומם .כאשר הגיע ר' רפאל חיים עמד נבוך מול הארון .מה
מוזר .מאוד
רבי חיים לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי' עושים כעת? החג נכנס עוד מעט ואין לו קאפטן
בהתקדש ליל יום הכיפורים ,הוא עמד עטוף ללכת איתו לבית הכנסת .אבל לא זו היתה
בהדרו בקאפטן הלבן ,צח ויורד על פי מידותיו עיקר המבוכה .ר' רפאל חיים נחרד לחשוב על
כראוי וכנכון.
באותו מעמד קיבל את פניו בשמחה אחד
מזקני החסידים ,ובמאור פנים נעלה בירכו
הבושה שתשרוף את פני רעייתו כאשר היא
תגלה שמרוב נמהרות היא השאירה את בעלה
החשוב בלי קאפטן לחג...
מוזר.
באהבה ,באומרו כי אין ספק שזכות ההבלגה ר' רפאל חיים התעשת .במוחו נהגתה
העצומה שהבליג בראש השנה – כאשר לא במהירות תוכנית פשוטה :הוא ניגש במהירות
אמר מאומה ולא הזכיר מילה על אודות הטעות לארון ,הוציא את הקאפטן הצהוב של שבת,
המצערת ,אך ורק כדי שלא לגרום עגמת נפש, ומיד מיהר גם להוציא את הדז'ובע החום
תעמוד לו לזכות גדולה שיזכה למחילת עוונות והלבישו .הוא הידק וסגר היטב את הדז'ובע
כראוי וכנכון ביום הקדוש בשנה. מכל הצדדים ,מוודא שמשום צד לא יבצבץ
קנה מידה
נדמה שבסיפור זה אנו מקבלים הבנה חדשה במאמר חז"ל (ברכות מג" ):נוח לו
לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים".
ר' רפאל חיים בלם את פיו לגמרי ,הוא לא אמר מאומה .הוא העלים לגמרי מבני
ביתו את הטעות המצערת ,ונלחם בכל כוחו שהיא לא תדע כלום .הוא היה מוכן
לספוג בזיונות ,להיצלות ממבטים תמהים ,להשפיל את כבודו בפני כל הקהל -
ובלבד שאשתו לא תיבוש.
אולי אין אנו עומדים בדרגה גבוהה כזו ,אבל לבלום את פינו בשעת מריבה
קטנה בהרבה ,כאשר מישהו פגע בנו רק קצת -את זה אנחנו עדיין יכולים ,ואת
זה אנו נדרשים.
פרשת תולדות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 23
לעילוי ברכתנו
שלוחה שמחות
נשמת לחברינו
היקרים בלעטל
הילולא דצדיקיא וויליאמסבורג
הרה"ח ר' מנחם נחום יצחק אייזיק
העלער שליט"א
יום ראשון -פרשת ויצא
בן הרה"ח ר' יעקב שלום שליט"א | הרה"ח ר' ישעי' אלעזר בהגר"א
חתן הרה"ח ר' אהרן הירש שליט"א
רבי דובער ב"ר שניאור זלמן - רבי חיים מיכאל דוב יום ראשון פרשת ויצא
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו החתן
יאראוויטש שליט"א
-ה' כסלו הר"ר יעקב יוסף לעפקאוויטש הי"ו לרגל שמחת נישואי בנו החתן פנחס הי"ו
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (ווייסמאנדל) מייסד ור"מ דישיבת בן הרה"ח ר' אברהם שליט"א | חתן מרדכי ני"ו עב"ג בת הרה"ח ר' שמואל מרדכי
תקפ"ח נייטרא ב"ר יוסף רבי שמואל אליעזר ב"ר יהודה הרה"ח ר' מרדכי לויפער שליט"א באולם חינוך ירושלים פרידמאן שליט"א
תשי"ח הלוי -המהרש"א לרגל הולדת הבן באולם אינזליכט -בנות ירושלים
רבי משה מסלאוויטא ב"ר פנחס שצ"ב יום חמישי -פרשת ויצא
מקאריץ הרה"ח ר' יהושע יואל ראזנבערג
קרית יואל שליט"א
תקצ"ח
יום שלישי פרשת ויצא רבי אשר אנשיל אב"ד טשענגער הרה"ח ר' שאול סאמעט שליט"א לרגל שמחת נישואי בנו החתן חיים
-ז' כסלו ב"ר שמואל הלוי -מנוחת אשר הר"ר אריה פערל הי"ו לרגל שמחת נישואי בנו החתן אברהם אורי הי"ו
רבי מאיר חיים (אויערבאך) תרל"ד בן הרה"ח ר' אברהם משה ב"ר דוד שמואל בנימין הי"ו עב"ג בת הרה"ח ר' יהושע קרויס
ממנוסטרישץ ב"ר נחמן זאב - רבי אהרן מקראקא ב"ר שליט"א עב"ג בת הרה"ח ר' יואל שליט"א
חתן הרה"ח ר' יחזקאל שרגא היללער בראנדסדארפער שליט"א באולם עסטרייכער – בי"ש
הערות שמירת הנפש קלונימוס קלמן הלוי בעל רבי יעקב יהודה מנדרזין ב"ר נתן שליט"א באולם אינזליכט -בנות ירושלים
תרס"ב
מאור ושמש נטע -ישרש יעקב לרגל הולדת הבת הרה"ח ר' פנחס אייזן שליט"א
תרמ"ב תרמ"ו הרה"ח ר' אברהם ישעי' בר"י בן הרה"ח ר' אהרן שליט"א | חתן
רבי יעקב אריה (שפירא) מנעשכיז סטאריק שליט"א הרה"ח ר' יוסף יחזקאל קרויס
לרגל שמחת נישואי בנו החתן פינחס שליט"א
ב"ר מרדכי מסטביחוב רבי שרגא פייביל הלוי אב"ד שלום הי"ו לרגל שמחת הבר מצוה לבנו החתן יעקב
תרס"ח בראדשין -גדולי הקדש ,מקדש שהשמחה במעונם
יום רביעי פרשת ויצא עב"ג בת הרה"ח ר' יוסף בעריש ישראל ני"ו
רבי יחיאל מיכל ב"ר שמאי אב"ד מעט סטאריק שליט"א באולם סאטמאר רח' יואל
-ח' כסלו תרנ"ט הרה"ח ר' שמואל זאנוויל לייטנער
מעז'יבוז באולם פארהאנד -בית שמש
שליט"א
תר"פ רבי משה ב"ר יצחק -חידושי בן הרה"ח ר' צבי אלימלך שליט"א |
מהרש"א מהדורא בתרא רבי שלום (אדלער) אב"ד חתן הרה"ח ר' יוסף קויפמאן ז"ל ירושלים
יום שני -פרשת ויצא
תכ"ט סערעדנע ב"ר מנחם -רב שלום לרגל אירוסי בתו עב"ג החתן צבי ני"ו
הרה"ח ר' ישראל ארי'ה ברייער
תר"ס בן הרה"ח ר' אשר בוכינגער שליט"א הר"ר ירחמיאל ישראל יחזקאל
יום שישי פרשת ויצא
בן הרה"ח ר' דניאל שליט"א | חתן שליט"א
-י' כסלו רבי אהרן (טווערסקי) הרה"ח ר' שמואל בנימין כ"ץ שליט"א
פריש שליט"א לרגל שמחת נישואי בנו החתן יואל הי"ו
מטשערנאביל ב"ר מרדכי בן הרה"ח ר' אברהם שליט"א | חתן עב"ג בת הרה"ח ר' אהרן ברמ"מ
רבי משה יוסף (ואהרמן) מטבריה תרל"ב יום שני פרשת ויצא - הרה"ח ר' בנימין וואלעס שליט"א
הרה"ח ר' נתנאל ויזל ז"ל אייזנער שליט"א
לרגל הולדת הבת באולם עסטרייכער – בית שמש
ב"ר אברהם דוד אב"ד בוטשאטש ו' כסלו בן הרה"ח ר' מאיר ז"ל | חתן הרה"ח ר'
רבי נחום דובער (שניאורסאהן) מאיר שישא ז"ל הר"ר בנימין בראנדסדארפער
תרי"ח הרה"ח ר' שלמה שמעיה
רבי פישיל אב"ד קראקא ,חתן לרגל שמחת אירוסי בנו הבחור יצחק
שליט"א קרישבסקי שליט"א
מאוורוטש ב"ר יוסף יצחק המהר"ל מפראג פנחס ני"ו
רבי פינחס מנחם אלעזר תרנ"ו עב"ג בת הרה"ח ר' אהרן ציפער בן הרה"ח ר' יהודה טרייטל שליט"א | לרגל שמחת נישואי בנו החתן
שע"ה חתן הרה"ח ר' משה סאמעט שליט"א ישראל הי"ו
(יוסטמאן) מפילץ ב"ר בנימין שליט"א לרגל הולדת הבת עב"ג בת הרה"ח ר' דוד אייזנער
בן הרה"ח ר' שלמה ז"ל | חתן הרה"ח
אליעזר -שפתי צדיק רבי חיים אב"ד ראזלא -מרכבת ר' יהושע אלטמאן ז"ל שליט"א
תרפ"א יום חמישי פרשת ויצא המשנה .חתן רבי איציקיל הר"ר שמעון עוזר דימאנט שליט"א באולם הכרמים – בית שמש
בן הרה"ח ר' משה דוד ברי"ח שליט"א
-ט' כסלו האמבורגער הרה"ח ר' יואל קויפמאן שליט"א | חתן הרה"ח ר' ישראל קרויס שליט"א
תקנ"ט -קרית יואל לרגל הולדת הבת יום שלישי -פרשת ויצא
יום שב"ק פרשת ויצא רבי משה ב"ר משה שמעון סופר חתן הרה"ח ר' דוד פערל שליט"א
לרגל שמחת אירוסי בנו החתן שלמה
-י"א כסלו -זקינו של החת"ס רבי יוסף דוד אב"ד שאראסבורג הערש הי"ו
הר"ר חיים מארקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' יהושע כהן שליט"א
תמ"ח ב"ר יצחק אב"ד טריר -יד דוד, בן הרה"ח ר' משה יעקב שליט"א | חתן לרגל שמחת נישואי בנו החתן חיים
עב"ג בת הרה"ח ר' אהרן ב"ר יהושע
רבי יעקב יצחק לנדא אב"ד הרה"ח ר' משה פריש שליט"א יחיאל מיכל הי"ו
מנחת עני פערל שליט"א לרגל הולדת הבן
רבי יצחק ב"ר דוד גריסהאבר עב"ג בת הרה"ח ר' יואל בר"י גוטליב
דוקלא ופרעשבורג ב"ר יקותיאל תקע"ג
החתן שלמה שמעיה קרישבסקי שליט"א
אב"ד פאקש -מקל נועם ,קונטרס
זלמן הלוי " -ר' איציקל תפילין רבי יעקב ב"ר אהרן שיק הי"ו בית שמש
באולם הכרמים – בית שמש
דוקלער" .אמרי רברבי ,מעיני תקפ"ג מקארלין -משכנות יעקב
בן הרה"ח ר' שמעון דוב שליט"א | חתן
הרה"ח ר' אברהם דוד וואלעס
הישועה הרה"ח ר' קדיש קרישבסקי שליט"א
תר"ה נכד הרה"ח ר' שמחה חיים יחזקאל הר"ר אברהם עקיבא ראטמאן הי"ו שליט"א
תקכ"ג בן הרה"ח ר' אהרן שליט"א | לרגל שמחת נישואי בנו החתן אלימלך
שליט"א לרפו"ש
לרגל שמחת נישואיו עב"ג בת חתן הרה"ח ר' יהודה טרייטל דוב בער הי"ו
הרה"ח ר' אריה מנס אונפאנגער בראנדסדארפער שליט"א עב"ג בת הרה"ח ר' יוסף ירחמיאל
הי"ו
הרה"ח ר' שאול יחזקאל
לרגל הולדת הבן
הר"ר אפרים שבתי גוטליב הי"ו
פאמפ שליט"א
באולם עסטרייכער – בית שמש
יארצייטן אנ"ש פערלשטיין שליט"א -מאנסי בן הרה"ח ר' אברהם שליט"א | חתן הרה"ח ר' חיים צבי ברי"ח בלום
בן הרה"ח ר' מאיר יחיאל שליט"א הרה"ח ר' חיים פערל שליט"א שליט"א
יום שישי פרשת ויצא - יום חמישי פרשת ויצא - יום שני פרשת וירא – | חתן הרה"ח ר' דוד אברהם לרגל הולדת הבת בן הרה"ח ר' יחזקאל שליט"א | חתן
שאלאמאן שליט"א הרה"ח ר' שלום ליבנטאל שליט"א
י' כסלו ט' כסלו ט"ו חשון הר"ר חיים יוסף ברוין שליט"א
לרגל שמחת אירוסי בנו הבה"ח יואל לרגל שמחת הבר מצוה לבנו החתן
בן הרה"ח ר' משה שליט"א | חתן אברהם ני"ו
הרה"ח ר' אלתר יעקב ב"ר אברהם חיים הרה"ח ר' משה גרשון ב"ר חיים יוסף הרה"ח ר' ישראל יצחק ב"ר דוד לעווי ז"ל דוב בער ני"ו הרה"ח ר' חיים מנשה גוטליב שליט"א באולם חינוך ירושלים
הלוי וויזל ז"ל גוטליב ז"ל עב"ג בת הרה"ח ר' אהרן קליין
תשנ"ב תשנ"ז יום ראשון פרשת ויצא - לרגל הולדת הבן
שליט"א -נייטרא
ה' כסלו
יום רביעי -פרשת ויצא
הרה"ח ר' ישעי' ב"ר יהודה רובין ז"ל, הרה"צ ר' שלום מאיר קרויז חריש
יום שב"ק פרשת ויצא - לונדון מרת לאנא ע"ה בת"ר מאיר הלוי שישא שליט"א -וויליאמסבורג
י"א כסלו תש"ח ז"ל אשת יבלחט"א הרה"ח ר' יהושע ווייס הרה"ח ר' מאיר יהודה בהגר"ר
שליט"א אב"ד ראצפערט ווימס"ב הר"ר ישראל אייזנער הי"ו סאקס שליט"א
הרה"ח ר' אהרן ב"ר ישעי' אלעזר תשע"ב בן הגה"צ מראצפערט זצ"ל | בן הרה"ח ר' אהרן שליט"א | חתן לרגל שמחת נישואי בנו החתן אברהם
יאראוויטש ז"ל הרה"ח ר' אברהם חיים בהרה"ג ר' חתן הרה"ח ר' אברהם שמחה הרה"ח ר' יהונתן האס שליט"א יצחק הי"ו
תשמ"ג אליעזר יעקב רוזניץ ז"ל סאמעט ז"ל לרגל הולדת הבת עב"ג בת הרה"ח ר' אברהם ברי"א
תשס"ו יום שני פרשת ויצא - לאירוסי הבן עב"ג בת הרה"צ ר'
ו' כסלו
יאראוויטש שליט"א
מרת יוטא לאה ע"ה בת יבלחט"א הרה"ח יוסף דוד יואל טירנויער שליט"א הר"ר אברהם יצחק דימאנט הי"ו באולם עסטרייכער – בית שמש
ר' יהושע וויינבערגער שליט"א אשת הרה"ח ר' יעקב עזריאל ב"ר צבי הלוי מרת אסתר פערל ע"ה בת"ר אליעזר ז"ל
– קרית יואל בן הרה"ח ר' שמעון שליט"א | חתן
יבלחט"א ר' יואל שטיינמעץ שליט"א בלעדי ,ירושלים אשת הרה"ח ר' נחום הלוי ברנדמרק ז"ל הרה"ח ר' אהרן בר"י גוטליב שליט"א הרה"ח ר' שמעון דוב
תש"פ תשמ"ח תשפ"א לרגל הולדת הבן בראנדסדארפער שליט"א
בן הרה"ח ר' חיים אלעזר שליט"א |
מרת אסתר בלומא ע"ה בת יבלחט"א הר"ר אברהם יהושע העשיל חתן הרה"ח ר' ישראל קרויס שליט"א
הרה"ח ר' מאיר וויינבערגער שליט"א אשת יום שלישי פרשת ויצא גוטליב הי"ו לרגל שמחת הבר מצוה לבנו החתן
יבלחט"א הרה"ח ר' יואל לעפקאוויטש -ז' כסלו בן הרה"ח ר' אהרן בר"י שליט"א | חתן מאיר ני"ו
שליט"א הרה"ח ר' בנימין וואלעס שליט"א באולם פארהאנד -בית יעקב הישן
תשע"ט הקדוש הרה"ח ר' יהודה לייב שלמה ב"ר לרגל הולדת הבת
יואל סאמעט ז"ל
תשס"ב
אפשר לשמוע את כל השמחות בקרב אנ"ש בכל יום ובכל שעה בקול אנ"ש -שלוחה 2
בעלי שמחות מתבקשים לעדכן על השמחות שלהם על ידי השארת הודעה במערכת קול אנ"ש שלוחה 0ואח"כ 1
חבר יקר עשה טובה לנשמות חברינו; נר ,צדקה ,טבילה ,משנה ,וכדו' לעדכון שמות בספר החיים 0722-441-441
