gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: תולדות (2026-11-09)

עטרת שלום · Ateres Shulom — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‬ ‫ג' כסלו תשפ“ז‬ ‫שנה י"ח גליון תתל"א‬ ‫וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק לַ הוי"ה לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ ִּכי ֲע ָק ָרה ִהוא וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ הוי"ה וַ ַּת ַהר ִרבְ ָקה ִא ׁ ְש ּתוֹ‬ ‫)כה כא(‪.‬‬ ‫לנכח אשתו מרמז שזיכך עצמו‬ ‫בשלימות בכל קומתו בכל העשר ספירות‪ .‬וגם התפלל‬ ‫כשמתפלל לתיקון החסרון למעלה יתמלא חסרונו למטה‬ ‫שנכ"ח‬‫בלקוטי תורה ש‬ ‫מרמז ג"כ לנכח אשתו‪ ,‬דאיתא בלקוטי‬ ‫וזה מ‬ ‫על תיקון השכינה שתהיה בשלימות‪ ,‬וזהו ויעתר כדאיתא‬ ‫אפשר לפרש עפ"י הידוע ממרן הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫בגי' מז"ל העולה ג"פ שם הוי"ה‪ ,‬ואמרו חז"ל במסכת נדה‬ ‫בלקוטי תורה ממרן האריז"ל שעת"ר עה"כ בגי' שם אדנ"י‬ ‫זלה"ה )בעש"ט עה"ת פ' נח אות קנב( שסוד התפלה הוא‪,‬‬ ‫)לא‪ (.‬שלשה שותפין יש באדם‪ ,‬הקב"ה ואביו ואמו‪ .‬היינו‬ ‫במילויו‪ ,‬עיי"ש‪ .‬הכוונה שיצחק התפלל להוי"ה לתיקון‬ ‫שיתפלל האדם לתועלת השכינה‪ ,‬שהיא נקראת תפלה‪,‬‬ ‫שצריך האדם לזכך החלק החומרי שיש לו מאביו ואמו‪,‬‬ ‫ולתועלת השכינה‪ ,‬וזהו לנכח אשתו אשה מרמז לשכינה‪,‬‬ ‫שמתפללת למלאות חסרונה‪ ,‬וכל מה שנחסר באדם‪,‬‬ ‫עד שיעשו צורה כמו החלק של הקב"ה‪ ,‬ואז יגיע לדביקות‬ ‫שלא התפלל על אשתו רק עיקר תפילתו היה לנכח אשתו‬ ‫הוא בשביל שיש חסרון זה ממש בשכינה ברוחניות‪ ,‬כי‬ ‫אמיתית בהקב"ה‪ .‬וזה מרמז הג"פ שם הוי"ה‪ ,‬להורות‬ ‫לתיקון השכינה שדומה ונקראת אשה‪ ,‬שכל תפלת יצחק‬ ‫כל אחד יש לו חלק אלוה ממעל‪ ,‬שכל אחד יש לו חלקים‬ ‫שצריך האדם לזכך את עצמו‪ ,‬עד שישרה שם הוי"ה גם‬ ‫אבינו היתה על תיקון השכינה‪.‬‬ ‫בשכינה‪ ,‬וצריך האדם לייחד יחודים ולהתפלל שיתמלא‬ ‫על כל ב' חלקיו שיש בו‪ ,‬ועי"ז יהיה עיקר תפילתו לאשתו‬ ‫החסרון ויתוקן הפגם למעלה‪ ,‬ובתיקון למעלה ממילא‬ ‫לתיקון השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫ע"י תיקון ו"ה וא' מכסא נפקדה רבקה‬ ‫נמשך למטה ויתמלא חסרונו‪.‬‬ ‫וזהו ההכוונה כי עקרה הוא הקרי הוא 'היא' והכתיב 'הוא'‪,‬‬ ‫צדיק בן צדיק תולה תפילתו בזכות אבותיו‬ ‫לרמז שיצחק התפלל שיהיה שלם ו"ה משם הוי"ה שהוא‬ ‫ע"י עוונות מסתלקים חב"ד של ז"א וט"ס תחתונות דנוק'‬ ‫ועוד צריך המתפלל לדעת שלא יתלה בתפילתו שיהיה‬ ‫בחינת תיקון ז"א קדישין ושכינתיה בחינת תיקון המלכות‪,‬‬ ‫ועוד איתא מהאר"י הקדוש )ע"ח שער המלכים פ"ו‪,‬‬ ‫נענה בזכות עצמו‪ ,‬ולכן אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק‬ ‫וא' מכסא‪ .‬וממילא נמשך ג"כ למטה ותהר רבקה אשתו‪.‬‬ ‫ובשער הכללים פ"ב( שעל ידי עונות ופשעים ח"ו‪ ,‬גורמים‬ ‫לתפילת צדיק בן רשע‪ ,‬כי הצדיק בן צדיק תולה הכל בזכות‬ ‫לסלק שלש ראשונות‪ ,‬שהם בחינת ראש‪ ,‬היינו חכמה‬ ‫אבותיו‪ ,‬כי יודע שאבותיו היו גדולים ממנו‪ ,‬משא"כ צדיק בן‬ ‫צדיק בן צדיק כל צערו הוא רק צער השכינה‬ ‫בינה ודעת של ז"א קדישין שהוא בא בבחינת תוספת‪ ,‬ועל‬ ‫רשע שהוא גדול יותר מאבותיו‪ ,‬תולה בזכות עצמו‪.‬‬ ‫ולכן דדרשו חז"ל )יבמות סד‪ (.‬ויעתר לו ויעתר להם מיבעי‬ ‫זה אמרו חז"ל במסכת סוטה )ג‪ (.‬אין אדם עובר עבירה‬ ‫ליה‪ ,‬לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק‬ ‫אלא אם כן נכנס בו רוח שטות‪ .‬כי מסתלקים ממנו שלש‬ ‫בני חיי ומזוני מגיע ממזל של רצון הנקרא אין‬ ‫בן רשע‪ .‬כי תפילת צדיק בן צדיק יודע שעיקר התפילה‬ ‫ראשונות‪ ,‬שהם בחינת ראש‪ .‬וכן ט' ספירות התחתונות‬ ‫וזה מרמז תיבת ויעתר דהא איתא שם בלקוטי תורה‬ ‫של מלכות שמים‪ ,‬מחכמה עד מלכות שבה‪ ,‬הם ג"כ‬ ‫היא לצורך גבוה‪ ,‬כי אינו מרגיש חסרונו הגשמי‪ .‬וזהו כוונת‬ ‫שעת"ר עה"כ בגי' שם אדנ"י במילואו העולה תרע"א‪ ,‬וב"פ‬ ‫מסתלקים בעת עונות ופשעים של בני אדם שבעולם‬ ‫חז"ל )ברכות ז‪ (.‬באמרו שיש צדיק וטוב לו‪ ,‬הכוונה לצדיק‬ ‫ו"י של 'ויעתר' נעשה צורת א'‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והענין שמבואר‬ ‫העשיה הזה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שאינו מרגיש בחסרונו הגשמי‪ ,‬שטוב לו כל מה שיש לו‪,‬‬ ‫ממרן הבעל שם טוב זלה"ה )בעש"ט עה"ת לך לך אות כו(‬ ‫רק כל צערו הוא צער השכינה‪ ,‬והוא בחינת צדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫הפגם מגיע רק עד ו"ה משם הוי"ה ולא בי"ה‬ ‫על מה שאמרו חז"ל במסכת שבת )קנו‪ (.‬אין מזל לישראל‪.‬‬ ‫אבל יש צדיק ורע לו‪ ,‬היינו צדיק שמרגיש ג"כ צערו‪ ,‬והוא‬ ‫והקשו שם בתוספות הא אמרינן )מועד קטן כח‪ (.‬בני חיי‬ ‫ושני הבחינות האלו‪ ,‬הוא בחינת ו"ה משם הוי"ה שעד‬ ‫בחינת צדיק בן רשע‪.‬‬ ‫ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא‪ .‬ותירץ רבינו‬ ‫שם מגיע פגם התחתונים‪ ,‬משא"כ בי"ה משם הוי"ה‬ ‫הבעש"ט זיע"א 'אין' ר"ל דבר שהוא ַאין‪ ,‬שהוא הרצון‬ ‫כדי שירגיש צער השכינה צריך לזכך עצמו‬ ‫בחינת או"א אין מגיע פגם התחתונים‪ ,‬וכמו שרואים‬ ‫הנקרא אין לרוב ההעלם שאין משיגים‪ ,‬זהו 'מזל לישראל'‪.‬‬ ‫במעשה עמלק שפגם בו"ה משם הוי"ה כמ"ש )שמות יז‬ ‫וזהו כוונת חכמינו ז"ל ג"כ‪ ,‬בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא‬ ‫והנה כדי שהאדם יגיע למדריגה הגדולה הזאת שאינו‬ ‫טז( 'כי יד על כס יה'‪ ,‬ופרש"י שם שאין שמו שלם ואין‬ ‫אלא במזלא‪ ,‬היינו במזל א' שהוא נוצ"ר חסד אותיות רצו"ן‪,‬‬ ‫מרגיש צערו אלא צער השכינה‪ ,‬הוא צריך לזכך כל איבריו‬ ‫כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו‪.‬‬ ‫והוא מה שנוזל מהרצון והוא למעלה מזכות‪ ,‬כי מה שמגיע‬ ‫וגידיו הגשמיים‪ ,‬כי אם אינו מזוכך לגמרי ויתכוון להתפלל‬ ‫בזכות אינו חסד של אמת‪ ,‬שהרי מגיע לו התשלום‪ ,‬והחסד‬ ‫על השכינה כדי שיהיה נענה בקרוב‪ ,‬ובוחן לבבות יודע‬ ‫כל אחד מהאבות תיקנו חלק אחד מחטא עה"ד‬ ‫של אמת הוא ברצון בלי זכות‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שאין זה אמת במה שמתפלל על השכינה‪ ,‬כי אינו מכוון‬ ‫וזה מבואר בזוהר הקדוש )ח"ג קיא‪ (:‬שאדה"ר עבר על ג'‬ ‫בזה אלא להנאת עצמו‪ ,‬על כן אפשר שיהיה נדחה מכל‬ ‫עבירות ע"ז ג"ע וש"ד‪ ,‬וכל אחד מהאבות הקדושים תיקן‬ ‫יצחק המשיך לו בנים ע"י מזל אין‬ ‫וכל‪ .‬וכתב ע"ז רביה"ק אא"ז רבי יצחק יהודה יחיאל‬ ‫חלק אחד מהחטאים האלו‪ ,‬שאברהם תיקן ע"ז‪ ,‬ויצחק‬ ‫וזהו ויעתר שהמשיך יצחק מבחינת א' בסוד ַאין‪ ,‬ע"י‬ ‫מקאמרנא זיע"א בספה"ק נצר חסד )אבות פ"ד מי"א(‪,‬‬ ‫תיקן ש"ד‪ ,‬ויעקב תיקן ג"ע‪.‬‬ ‫שלא תלה בזכות עצמו‪ .‬לעת"ר שם אדנ"י בחינת מלכות‪,‬‬ ‫שבמצב כזה יתפלל ויאמר בפה מלא‪ ,‬צערי הוא גדול‬ ‫לנכ"ח ע"י שהמשיך את הג' הויו"ת לכל ג' חלקיו כנ"ל‪,‬‬ ‫בהרגש רב‪ ,‬רבון העולמים המשך שפע לשכינה שיתוקן‬ ‫תפילת יצחק היתה שיהיה שם הוי"ה בשלמות‬ ‫ועי"ז המשיך למטה בנים בסוד נכ"ח ר"ת 'נשמת כל חי'‪.‬‬ ‫למעלה‪ ,‬כדי שיתמשך משם תקון למטה‪ ,‬וכיון שאמר‬ ‫לפי זה יש לפרש ויעתר יצחק להוי"ה היינו שיצחק‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ו לפ"ק‬ ‫אמת יהיה כדבריו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אבינו התפלל שיהיה שם הוי"ה שהוא בחינת ז"א קדישין‬ ‫לי בכרה כיון שאנכי הולך למות ואין שום מעלה בבכורה‬ ‫בחסדים טובים שלו איזה דינים וגבורות כנודע למשכיל‬ ‫בעוד שהמות שולט בעולם‪ ,‬ובזה כפר בתחיית המתים‪,‬‬ ‫דקדושה‪ ,‬והוא שידע אעפ"י ש'הוי"ה' הוא מלא רחמים‪,‬‬ ‫ולא נשאר לו שורש וענף אלא בעקב בעולם עשיה‪ ,‬ובזה‬ ‫אעפ"כ 'הוא האלהים'‪ ,‬וכן לאיש הנ"ל האלקים הוא הויה‬ ‫תבין כל ההמשך הענין‪.‬‬ ‫ב"ה‪ .‬לזה בא הכתוב הזה ללמדינו כל זאת והוא‪ .‬ואלה‬ ‫'זהר חי' מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫תולדות יצחק שהקב"ה מתנהג עמו בגבורה ח"ו‪ ,‬אז תדע‬ ‫נאמנה שיצחק הזה הוא בן אברהם ונעשה כולו חסד‪ ,‬וכן‬ ‫אשוֹ ן ֲא ׁ ֶשר ָהיָ ה ִּב ֵימי‬‫וַ יְ ִהי ָר ָעב ָּב ָא ֶרץ ִמ ְּלבַ ד ָה ָר ָעב ָה ִר ׁ‬ ‫הוא הדין אברהם שהנהגה שלו מאת הקב"ה הוא בחסדים‬ ‫וְ ֵא ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת יִ צְ ָחק ֶּבן ַאבְ ָר ָהם ַאבְ ָר ָהם הוֹ לִ יד ֶאת יִ צְ ָחק‬ ‫ַאבְ ָר ָהם וגו' )כו א(‪.‬‬ ‫טובים שהוא אברהם‪ ,‬אעפ"כ תדע נאמנה שאברהם‬ ‫)כה יט(‬ ‫אפשר לרמז‪ ,‬כי לכאורה קשה למה כתוב ומה באה‬ ‫הוליד את יצחק שהוא סוד 'הוי"ה הוא האלהים' והבן‪.‬‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫ר"ל התורה הקדושה בא ללמדנו כאן הנהגה טובה‬ ‫להודיענו שהרעב של יצחק היה מלבד הרעב הראשון אשר‬ ‫לידע איך שיתנהג בר ישראל כל ימיו‪ ,‬והוא מיירי בין‬ ‫היה בימי אברהם‪ ,‬ומה נפקא מינה אם היה זה השני או לא‪.‬‬ ‫ֹאמר ֵעשָׂ ו ִה ֵּנה ָאנֹכִ י הוֹ לֵ ְך לָ מ ּות וְ לָ ָּמה ּזֶה לִ י ְּבכ ָֹרה )כה לב(‪.‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מעשיר מופלג או חסיד או צדיק ורבי ורב‪ ,‬והוא ידוע הוא‬ ‫ואפשר לרמז‪ ,‬כי באמת הרעב הראשון בימי אברהם‬ ‫שצריך בר ישראל לומר בפה מלא 'הוי"ה הוא האלקים'‬ ‫הענין‪ ,‬כי עשו משורש קין‪ ,‬יעקב משורש הבל‪ ,‬לכן קין‬ ‫לא היה באמת רעב של ממש‪ ,‬רק היה נסיון לנסות את‬ ‫שפרושו ידוע מדברי מרן הבעש"ט זלה"ה המובא בספר‬ ‫בן בכור ועשו‪ ,‬ולעתיד כשיתוקן המלכים דאדום יחזור‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬אם יתרעם על הבורא עולם או לא‪,‬‬ ‫תולדות‪ ,‬והוא כשאירע לבר ישראל איזה דין וגבורה‪,‬‬ ‫קין אל כל המעלות בכורה כהונה מלכות‪ ,‬והוא בעת‬ ‫וכאשר עמד בנסיון‪ ,‬תיכף ומיד הלך הרעב‪ ,‬ולא נשאר מזה‬ ‫שיתבטל הרע בלע המות יתבטל המות והקליפה והרע‬ ‫אז צריך לחפש בדינים אלו איזה 'חסד אל כל היום'‬ ‫כלום‪ .‬וזה מרמז התורה שגם אצל יצחק אבינו ע"ה שהיה‬ ‫מן העולם‪ ,‬כמבואר בשער הגלגולים פרק כ"ג‪ .‬כי קין מן‬ ‫)תהלים נב ג(‪ .‬ואם מצא שם איזה חסדי הבורא ב"ה‪ ,‬אזי‬ ‫הרעב בימיו‪ ,‬היה גם כן נסיון כמו שהיה אצל אברהם‪,‬‬ ‫הגבורות‪ ,‬והיה הבכור מבחינות גבורות מלכות‪ ,‬ולעתיד‬ ‫נעשה כולו חסדים טובים‪ ,‬אפילו מגבורות נתהפכו כולם‬ ‫שהיתה המשך מהרעב של למעלה‪ .‬ויצחק גם כן רצה‬ ‫יהיה כהנים ומלכים‪ ,‬כי הגבורה הוא הבכר מלכות עטרת‬ ‫לחסדים טובים לאיש הזה‪ .‬וכן הוא הדין כשאירע לבר‬ ‫לצאת לחוץ לארץ כמו אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ואמר לו הבורא‬ ‫בעלה‪ ,‬ולו משפט הבכורה והכהונה והמלכות ולעתיד‬ ‫ישראל שהקב"ה מתנהג עמו בחסדים‪ ,‬היינו בעושר גדול‬ ‫עולם שאל יצא לחוץ לארץ‪ ,‬כי אתה עולה תמימה‪ ,‬ואין‬ ‫שיתבטל המות והרע‪ ,‬כל נשמות שהם מקין יוחזר להם‬ ‫פרנסת אנשי ביתו יש לו בריוח‪ ,‬וכן אם בא להתפלל יש‬ ‫כדאי לך לרדת מצרימה כמו שפרש"י‪ ,‬וכאשר עמד ג"כ‬ ‫כהונה ובכורה ומלכות 'אם תיטב שאת' )ד ז(‪' ,‬יתר שאת'‬ ‫לו מוחין טובים‪ ,‬ואין עובר עליו שום דחקות וצער של‬ ‫בנסיון‪ ,‬אז תיכף ומיד הלך הרעב‪ ,‬ולא נשאר שום זכר מזה‪.‬‬ ‫)מט ג(‪ .‬וזה שאמר עשו‪ ,‬הנה בעולם הזה אנכי הולך למות‬ ‫עולם הזה‪ ,‬וכן בעבודת הבורא ב"ה הולך הוא כסדר בלי‬ ‫'מעשה שלום' מרבנו שלום מקאמרנא‬ ‫ואין מעלת הבכורה בעולם הזה כלל עד לעתיד‪ ,‬ולמה זה‬ ‫שום עיכוב מצד היצר הרע‪ ,‬אזי האיש הזה צריך לחפש‬ ‫יעקב ועשו דקאי על יעקב ולא על עשו‪ ,‬חלילה להזכיר‬ ‫והביאור הוא דעשו הרשע לא יחזור לטוב לעולם‪ ,‬ולא‬ ‫שמה על הטמא ועל הרע‪.‬‬ ‫יהיה לו חנינה‪ ,‬אבל יעקב לקח כל הטוב שלו ונעשה עשו‬ ‫וכן 'והנה תומם' קאי על יעקב לבדו‪ ,‬שהיה תם ותומם‬ ‫'אנכי' בעצמי 'עשו בכרך' אם יעקב ועשו‪ ,‬ולכן לקח יעקב‬ ‫בשלימות עם כל הקדושה של עשו 'יגמר נא רע רשעים‬ ‫אבינו לאה ורחל שניהם‪ ,‬כי זכה ונטל חלקו וחלק חבירו‬ ‫ותכונן צדיק' )תהלים ז י(‪ .‬וזהו 'ויאהבה' )כד סז(‪ .‬כי 'ויאהב‬ ‫)חגיגה טו‪ .(.‬כי הצדיקים עושין מן רע טוב‪ ,‬מן יצר הרע‬ ‫יצחק את עשו ורבקה אהבת את יעקב' וכיון שנעשה יעקב‬ ‫מלאך קדוש טוב‪ .‬מן גיהנם גן עדן‪ ,‬הכל כנודע‪,‬‬ ‫וַ ִ ּי ׁ ְשלַ ח יִ צְ ָחק ֶאת יַ ֲעקֹב וַ ֵ ּילֶ ְך ּ ַפדֶּ נָ ה ֲא ָרם ֶאל לָ בָ ן ֶּבן ְּבת ּו ֵאל‬ ‫בריה חדשה בן תם‪ ,‬אזי 'ויאהבה' ואוהב את יעקב‪.‬‬ ‫ָה ֲא ַר ּ ִמי ֲא ִחי ִרבְ ָקה ֵאם יַ ֲעקֹב וְ ֵעשָׂ ו )כח ה(‬ ‫ויעקב אמר 'אנכי עשו בכרך' שקיבל והיפך צד הרע‬ ‫'זהר חי' מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫שבו לטוב‪ ,‬ולקח חלקו וחלק עשו‪ ,‬ורבקה נעשית אם‬ ‫פרש"י אם יעקב ועשו‪ ,‬איני יודע מה מלמדנו‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬לזה כתיב אח"כ כשראתה רבקה אמנו שהבנים‬ ‫נראה לי כוונתו הקדושה‪ ,‬כשתחלק אותיות ויתרצצו‬ ‫מתרוצצים בקרבה ותאמר אם כן למה זה העיבור שיש‬ ‫אז יש ויתר"צ צ"ו‪ ,‬ואין צו אלא עבודה זרה כנודע מרז"ל‬ ‫לי אלא כדי שיקבלו בני יעקב ישראל את אנכי התורה‬ ‫)סנהדרין נו‪ ,(:‬ונשאר אותיות ויתר"ץ העולה שם מ"ה‬ ‫הקדושה‪ ,‬וכשמתרוצצים מסתמא הם אינם דקדושה‪ ,‬כי‬ ‫ותרע"א‪ ,‬שהם שני שמות של יחוד יעקב ורחל‪ ,‬מ"ה הוא‬ ‫ידוע הוא שכל דבר דקדושה הוא נייחא‪ ,‬וכשמתרוצצים‬ ‫בת"ת שהוא יעקב כנודע‪ ,‬ותרע"א הוא במלכות כזה‪,‬‬ ‫מסתמא יש בקרבי איזה רשע שהוא מרשיע‪ ,‬אם כן למה‬ ‫יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪ ,‬אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד‪ ,‬יו"ד אל"ף ה"א‬ ‫זה לי‪ ,‬כי כל עיבור שלי אינו אלא לצורך אנכי לקבל התורה‬ ‫דל"ת וא"ו נו"ן ה"א יו"ד‪ ,‬וחסר עוד י'‪ ,‬כי כשהיה יעקב‬ ‫הקדושה‪ ,‬לזה ותלך לדרוש את הוי"ה ר"ל אם שורה על‬ ‫עוד בקרבה של רבקה לא היה לו שם יעקב בשלימות‬ ‫ֹאמר ִאם ֵּכן לָ ָּמה ּזֶה ָאנֹכִ י וַ ֵּתלֶ ְך‬ ‫וַ ִ ּי ְתרֹצֲ צ ּו ַה ָּבנִ ים ְּב ִק ְר ָּב ּה וַ ּת ֶ‬ ‫העיבור שלה שם הקדוש הוי"ה כנודע שעל כל דבר‬ ‫אלא עק"ב כמ"ש 'וידו אוחזת בעק"ב עשו'‪ ,‬לזה היה‬ ‫רש ֶאת הוי"ה )כה כב(‬ ‫לִ ְד ׁ‬ ‫שבקדושה שורה הוי"ה ב"ה‪ ,‬לזה הלכה לדרוש אם שורה‬ ‫יעקב רוצה לצאת כדי שיתוסף בה קדושת י' השורה‬ ‫כתב רש"י זלה"ה בשם המדרש‪ ,‬כשהיתה רבקה עוברת‬ ‫על עיבור הזה שם הוי"ה ב"ה‪.‬‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬והוא כדי שתמלא ג"כ י' של עקב ולא יהיה‬ ‫על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת‪,‬‬ ‫'בן ביתי' מרבינו אליעזר צבי מקאמרנא‬ ‫עוד שום גלות‪ ,‬אבל עשו הרשע רצה להיפך סברתו של‬ ‫וכשעברה אצל פתח ע"ז עשו הרשע מפרכס לצאת‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ּ ָפ ַתח ַר ִּבי יְ ה ּו ָדה ֲאבַ ְת ֵר ּיה וְ ָא ַמר 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק לַ יְ יָ לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ '‪ַ ,‬מה ּו 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר'‪ ,‬דְּ ָק ִריב לֵ ּיה ָק ְר ָּבנָ א‪,‬‬ ‫וְ צַ ֵּלי ֲעלָ ּה‪ּ ,‬ו ַמה ָק ְר ָּבנָ א ָק ִריב‪ ,‬עוֹ לָ ה ָק ִריב‪ ,‬דִּ כְ ִתיב 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ְּ ,‬כ ִתיב ָהכָ א 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ּ ,‬וכְ ִתיב ָה ָתם‬ ‫)ש"ב כד יד( 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר ֱאל ִֹהים לָ ָא ֶרץ' וְ גוֹ '‪ַ ,‬מה ְּל ַה ָּלן ָק ְר ָּבן ַאף ָּכאן ָק ְר ָּבן‪ְּ .‬כ ִתיב 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק'‪ּ ,‬וכְ ִתיב‬ ‫'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ '‪ ,‬דְּ נָ ַפק ֶא ׁ ָשא ִמ ְּל ֵעילָ א לְ ֳקבְ לָ א ֶא ׁ ָשא ִדלְ ַת ָּתא‪.‬‬ ‫ָדבָ ר ַא ֵחר‪' ,‬וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק'‪ ,‬דְּ צַ ֵּלי צְ לוֹ ֵת ּיה‪ ,‬וְ ָח ַתר ֲח ִת ָירה לְ ֵעילָ א לְ גַ ֵּבי ַמ ּזָלָ א ַעל ְּבנִ ין‪ ,‬דְּ ָהא ְּב ַהה ּוא ֲא ַתר‬ ‫ַּתלְ יָ ין ְּבנִ ין‪ ,‬דִּ כְ ִתיב )ש"א א י( 'וַ ִּת ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל יְ יָ '‪ּ ,‬וכְ ֵדין 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ַ ,‬אל ִּת ְק ֵרי 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ ' ֶא ָּלא 'וַ ֵ ּי ָח ֶתר‬ ‫לוֹ '‪ֲ ,‬ח ִת ָירה ָח ַתר לֵ ּיה ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא וְ ַק ִּביל לֵ ּיה‪ּ ,‬וכְ ֵדין 'וַ ַּת ַהר ִרבְ ָקה ִא ׁ ְש ּתוֹ '‪.‬‬ ‫ָּתא ֲחזֵי‪ֶ ,‬עשְׂ ִרין ׁ ְשנִ ין ִא ׁ ְש ָּת ֵהי יִ צְ ָחק ִעם ִא ְּת ֵת ּיה וְ לָ א אוֹ לִ ַידת‪ַ ,‬עד דְּ צַ ֵּלי צְ לוֹ ֵת ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך‬ ‫ה ּוא ִא ְת ָר ֵעי ִּבצְ לוֹ ְתהוֹ ן דְּ צַ דִּ ַיקיָ א‪ְּ ,‬ב ׁ ַש ְע ָּתא דְּ בָ ָעאן ַק ֵּמ ּיה צְ לוֹ ְתהוֹ ן ַעל ַמה דְּ ִאצְ ְט ִריכ ּו‪ַ ,‬מאי ַט ְע ָמא‪,‬‬ ‫ְּבגִ ין דְּ יִ ְת ַר ֵּבי וְ יִ ּתוֹ ַסף ְרב ּות ק ּו ְד ׁ ָשא לְ כָ ל ַמאן דְּ ִאצְ ְט ִר ְיך ִּבצְ לוֹ ְתהוֹ ן דְּ צַ דִּ ַיק ָ ּייא‪.‬‬ ‫ָּתא ֲחזֵי‪ַ ,‬אבְ ָר ָהם לָ א צַ ֵּלי ַק ֵּמי ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא דְּ יִ ֵּתן לֵ ּיה ְּבנִ ין‪ַ ,‬אף ַעל ַ ּגב דְּ שָׂ ָרה ֲע ָק ָרה ֲהוַ ת‪ ,‬וְ ִאי‬ ‫מבאר שיצחק אבינו ראה שרבקה עקרה‪ ,‬ואין להם בנים‪,‬‬ ‫ֵת ָימא‪ָ ,‬הא ְּכ ִתיב )בראשית טו ג( ֵ'הן לִ י לֹא נָ ַת ָּת ז ַָרע'‪ַ ,‬הה ּוא לָ או ְּבגִ ין צְ לוֹ ָתא ֲהוָ ה‪ֶ ,‬א ָּלא ְּכ ַמאן‬ ‫ופעל בשני אופנים‪ ,‬בהקרבת קרבן ובריבוי בקשה ותפילה‪,‬‬ ‫דְּ ִמ ׁ ְש ָּת ֵעי ַק ֵּמי ָמ ֵר ּיה‪ֲ ,‬אבָ ל יִ צְ ָחק צַ ֵּלי ַעל ִא ְּת ֵת ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ָהא ִאיה ּו ֲהוָ ה יָ ַדע ְדלָ או ִאיה ּו ָע ָקר‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫ומבאר איך נרמז הקרבן שהקריב‬ ‫ִא ְּת ֵת ּיה‪ ,‬דְּ יִ צְ ָחק ֲהוָ ה יָ ַדע ְּב ָרזָא ְד ָחכְ ְמ ָתא‪ ,‬דְּ יַ ֲעקֹב ז ִַּמין לְ ֵמ ּ ַיפק ִמ ֵּנ ּיה ִּב ְת ֵר ַיסר ׁ ִשבְ ִטין‪ֲ ,‬אבָ ל לָ א יָ ַדע‬ ‫ּ ָפ ַתח ַר ִּבי יְ ה ּו ָדה ֲאבַ ְת ֵר ּיה וְ ָא ַמר 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק לַ יְ יָ לְ נֹכַ ח‬ ‫ִאי ְּב ַהאי ִא ְּת ָתא ִאי ְּב ָא ֳח ָרא‪ ,‬וְ ַעל דָּ א 'לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ ' וְ לָ א לְ נֹכַ ח ִרבְ ָקה‪.‬‬ ‫ִא ׁ ְש ּתוֹ '‪ַ ,‬מה ּו 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר'‪ ,‬דְּ ָק ִריב לֵ ּיה ָק ְר ָּבנָ א‪ ,‬וְ צַ ֵּלי ֲעלָ ּה‪ּ ,‬ו ַמה‬ ‫ָק ְר ָּבנָ א ָק ִריב‪ ,‬עוֹ לָ ה ָק ִריב‪ ,‬דִּ כְ ִתיב 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ְּ ,‬כ ִתיב ָהכָ א‬ ‫ְ‬ ‫ָא ַמר ַהה ּוא ַרבְ יָ א ְּב ֵר ּיה דְּ ַר ִּבי יְ ה ּו ָדה‪ִ ,‬אי ָהכִ י‪ַ ,‬א ַּמאי לָ א ָר ִחים לֵ ּיה יִ צְ ָחק לְ יַ ֲעקֹב ָּכל ָּכך ְּכמוֹ לְ ֵעשָׂ ו‪,‬‬ ‫'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ּ ,‬וכְ ִתיב ָה ָתם )ש"ב כד יד( 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר ֱאל ִֹהים לָ ָא ֶרץ'‬ ‫הוֹ ִאיל וְ ֲהוָ ה יָ ַדע דְּ ז ִַּמין ִאיה ּו לְ ַקיְ ָימא ִמ ֵּנ ּיה ְּת ֵר ַיסר ׁ ִשבְ ִטין‪.‬‬ ‫וְ גוֹ '‪ַ ,‬מה ְּל ַה ָּלן ָק ְר ָּבן ַאף ָּכאן ָק ְר ָּבן‪ְּ .‬כ ִתיב 'וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק'‪ּ ,‬וכְ ִתיב‬ ‫ְ‬ ‫'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ '‪ .‬ויעתר יצחק לה'‪ ,‬זהו תפלת יצחק הבא למעלה‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה ׁ ַש ּ ִפיר ָק ֲא ַמ ְר ְּת‪ֶ ,‬א ָּלא ָּכל זִינָ א ָר ִחים לֵ ּיה לְ זִינֵ ּיה וְ ִא ְת ְמ ׁ ִשיך וְ ָאזִיל זִינָ א ָּב ַתר זִינֵ ּיה‪ָּ ,‬תא ֲחזֵי‪,‬‬ ‫מכח ה' גבורות שלו‪ ,‬כמו שכתב בלק"ת )ריש פרשת לך לך(‬ ‫אשוֹ ן ַא ְדמוֹ נִ י ֻּכלּ וֹ ' וְ גוֹ '‪ ,‬וְ ִאיה ּו זִינָ א ְדיִ צְ ָחק דְּ ִאיה ּו‬ ‫ֵעשָׂ ו נָ ַפק ס ּו ָמק‪ְּ ,‬כ ָמה ִדכְ ִתיב )שם כה כה( 'וַ ֵ ּיצֵ א ָה ִר ׁ‬ ‫שהיחוד הנעשה בימי יצחק היה על ידי כח הגבורות לבד‪,‬‬ ‫ִדינָ א ַק ׁ ְשיָ א ִדלְ ֵעילָ א‪ ,‬וְ נָ ַפק ִמ ֵּנ ּיה ֵעשָׂ ו‪ ,‬דִּ ינָ א ַק ׁ ְשיָ א לְ ַת ָּתא דְּ ַד ְמיָ א לְ זִינֵ ּיה‪ ,‬וְ כָ ל זִינָ א ָאזִיל לְ זִינֵ ּיה‪ ,‬וְ ַעל‬ ‫וכן בימי אברהם היה נעשה על ידי ה' חסדים לבד ע"ש‪ ,‬לזה‬ ‫'ויעתר יצחק לה'' זהו עלאת מ"נ מכח ה' גבורות של יצחק‪,‬‬ ‫דָּ א ָר ִחים לֵ ּיה לְ ֵעשָׂ ו יַ ִּתיר ִמ ַ ּי ֲעקֹב‪ְּ ,‬כ ָמה ִדכְ ִתיב )שם כה כח( 'וַ ֶ ּי ֱא ַהב יִ צְ ָחק ֶאת ֵעשָׂ ו ִּכי צַ יִ ד ְּב ִפיו'‪,‬‬ ‫ואלו ה' גבורות מ"נ של יצחק באים ליסודה דמלכותא‬ ‫ְּכ ִתיב ָהכָ א ִּ'כי צַ יִ ד ְּב ִפיו'‪ּ ,‬וכְ ִתיב ָה ָתם )שם י ט( ַ'על ֵּכן יֵ ָא ַמר ְּכנִ ְמרֹד ִ ּגבּ וֹ ר צַ יִ ד לִ ְפנֵ י יְ יָ '‪.‬‬ ‫קדישא‪' ,‬ויעתר לו ה'' שהוריד ז"א קדישין אז בחינת מ"ד‬ ‫)זוהר תולדות קלז‪(:‬‬ ‫שלו‪ ,‬והם היה ג"כ בחינת ה' גבורות הנ"ל‪ ,‬שהיחוד היה‬ ‫אז בימי יצחק מבחינת גבורות קדושות‪ ,‬וזהו דְּ נָ ַפק ֶא ׁ ָשא‬ ‫ִמ ְּל ֵעילָ א מז"א‪ ,‬לְ ֳקבְ לָ א נגד ֶא ׁ ָשא ִדלְ ַת ָּתא ה' גבורות של‬ ‫שואל מפני מה אהב יצחק את עשו ולא את יעקב אבינו‬ ‫הקב"ה מתאוה לתפילות הצדיקים‪ ,‬ועל ידם יורד ריבוי שפע‬ ‫מלכות‪ ,‬על ידי הגרמת תפלת של יצחק‪.‬‬ ‫שהרי ממנו עתידים לצאת י"ב שבטים‬ ‫דקדושה בעולם‬ ‫מבאר אופן השני שפעל יצחק אבינו על ידי 'ויעתר יצחק'‬ ‫ָא ַמר ַהה ּוא ַרבְ יָ א ְּב ֵר ּיה דְּ ַר ִּבי יְ ה ּו ָדה‪ִ ,‬אי ָהכִ י‪ַ ,‬א ַּמאי לָ א‬ ‫ָּתא ֲחזֵי‪ֶ ,‬עשְׂ ִרין ׁ ְשנִ ין ִא ׁ ְש ָּת ֵהי יִ צְ ָחק ִעם ִא ְּת ֵת ּיה וְ לָ א‬ ‫שחתר למעלה במזל העליון ששם תלוי הבנים‬ ‫ָר ִחים לֵ ּיה יִ צְ ָחק לְ יַ ֲעקֹב ָּכל ָּכ ְך ְּכמוֹ לְ ֵעשָׂ ו‪ ,‬הוֹ ִאיל וְ ֲהוָ ה יָ ַדע‬ ‫אוֹ לִ ַידת‪ַ ,‬עד דְּ צַ ֵּלי צְ לוֹ ֵת ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך ה ּוא ִא ְת ָר ֵעי‬ ‫ִּבצְ לוֹ ְתהוֹ ן דְּ צַ דִּ ַיקיָ א הקב"ה בחר בתפלת צדיקים‪ְּ ,‬ב ׁ ַש ְע ָּתא‬ ‫ָדבָ ר ַא ֵחר‪' ,‬וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק'‪ ,‬דְּ צַ ֵּלי צְ לוֹ ֵת ּיה יצחק היה מתפלל‬ ‫דְּ ז ִַּמין ִאיה ּו יעקב לְ ַקיְ ָימא ִמ ֵּנ ּיה ְּת ֵר ַיסר ׁ ִשבְ ִטין‪.‬‬ ‫דְּ בָ ָעאן ַק ֵּמ ּיה צְ לוֹ ְתהוֹ ן ַעל ַמה דְּ ִאצְ ְט ִריכ ּו‪ַ ,‬מאי ַט ְע ָמא‪ְּ ,‬בגִ ין‬ ‫על דרך כמו שכתב אאמו"ר מובהק זלה"ה )ב'זוהר חי'(‬ ‫דְּ יִ ְת ַר ֵּבי וְ יִ ּתוֹ ַסף ְרב ּות ק ּו ְד ׁ ָשא לְ כָ ל ַמאן דְּ ִאצְ ְט ִר ְיך ִּבצְ לוֹ ְתהוֹ ן‬ ‫בשם הבעש"ט זלה"ה )'תולדות יעקב יוסף' קדושים אות ה'(‪,‬‬ ‫מבאר משום שיצחק אבינו מידתו גבורה וכן עשו ממדת‬ ‫דְּ צַ דִּ ַיק ָ ּייא‪.‬‬ ‫כשחסר איזה ענין‪ ,‬ידע שזאת חסר גם להשכינה הקדושה‬ ‫הגבורה‪ ,‬אלא שיצחק בקדושה ועשו בקליפה‬ ‫כפי חלקו‪ ,‬לזה צריך להתפלל תחלה שתשלים למעלה‬ ‫מבאר הטעם שאברהם אבינו לא התפלל שיפקד בבנים‬ ‫חסרון הזה‪ ,‬וממילא נשלם למטה ע"ש‪ ,‬לזה כתיב 'ויעתר‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה ׁ ַש ּ ִפיר ָק ֲא ַמ ְר ְּת‪ֶ ,‬א ָּלא ָּכל ִזינָ א מין ָר ִחים לֵ ּיה‬ ‫יצחק לה' לנוכח אשתו' כביכול מלכות‪ ,‬כי אז לא היה מי‬ ‫לְ ִזינֵ ּיה מיניה‪ ,‬וְ ִא ְת ְמ ׁ ִש ְיך וְ ָא ִזיל ִזינָ א ָּב ַתר ִזינֵ ּיה‪ָּ ,‬תא ֲח ֵזי‪ֵ ,‬עשָׂ ו‬ ‫כמו יצחק אבינו‪ ,‬והטעם יצחק אבינו ביקש על אשתו ולא‬ ‫שיגרום יחודא דלעילא בזו"נ אלא יצחק לבד‪ ,‬וזהו 'להוי"ה'‬ ‫אשוֹ ן ַא ְדמוֹ נִ י‬‫נָ ַפק ס ּו ָמק‪ְּ ,‬כ ָמה ִדכְ ִתיב )שם כה כה( 'וַ ֵ ּיצֵ א ָה ִר ׁ‬ ‫על רבקה‬ ‫ז"א קדישין‪' ,‬לנוכח אשתו' אדנ"י מלכות‪ ,‬שיתייחד‬ ‫ֻּכלּ וֹ ' וְ גוֹ '‪ ,‬וְ ִאיה ּו ִזינָ א ְדיִ צְ ָחק דְּ ִאיה ּו ִדינָ א ַק ׁ ְשיָ א ִדלְ ֵעילָ א‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ָּתא ֲחזֵי‪ַ ,‬אבְ ָר ָהם לָ א צַ ֵּלי ַק ֵּמי ק ּו ְד ׁ ָשא ְּב ִריך ה ּוא דְּ יִ ֵּתן‬ ‫יאהדונה"י‪' ,‬ויעתר לו ה'' שנעשה למעלה יחוד הקדוש‬ ‫וְ נָ ַפק ִמ ֵּנ ּיה ֵעשָׂ ו‪ ,‬דִּ ינָ א ַק ׁ ְשיָ א לְ ַת ָּתא דְּ ַד ְמיָ א לְ ִזינֵ ּיה‪ ,‬וְ כָ ל ִזינָ א‬ ‫לֵ ּיה ְּבנִ ין‪ַ ,‬אף ַעל ַ ּגב דְּ שָׂ ָרה ֲע ָק ָרה ֲהוַ ת‪ ,‬וְ ִאי ֵת ָימא‪ָ ,‬הא ְּכ ִתיב‬ ‫הזה בזו"נ יאהדונה"י‪ ,‬אח"כ 'ותהר רבקה אשתו' למטה‪,‬‬ ‫ָא ִזיל לְ ִזינֵ ּיה‪ ,‬וְ ַעל דָּ א ָר ִחים לֵ ּיה לְ ֵעשָׂ ו יַ ִּתיר ִמ ַ ּי ֲעקֹב‪ְּ ,‬כ ָמה‬ ‫)בראשית טו ג( ֵ'הן לִ י לֹא נָ ַת ָּת ז ַָרע'‪ַ ,‬הה ּוא לָ או ְּבגִ ין צְ לוֹ ָתא‬ ‫'ויעתר יצחק דצלי צלותיה' שיתייחד זו"נ למעלה‪ ,‬וְ ָח ַתר‬ ‫ִדכְ ִתיב )שם כה כח( 'וַ ֶ ּי ֱא ַהב יִ צְ ָחק ֶאת ֵעשָׂ ו ִּכי צַ יִ ד ְּב ִפיו'‪,‬‬ ‫ֲהוָ ה‪ֶ ,‬א ָּלא ְּכ ַמאן דְּ ִמ ׁ ְש ָּת ֵעי ַק ֵּמי ָמ ֵר ּיה שהיה מתפלל מעט‬ ‫ֲח ִת ָירה על ידי תפלתו שהעלה בחינת מ"נ שלו‪ ,‬היה חתר‬ ‫ְּכ ִתיב ָהכָ א ִּ'כי צַ יִ ד ְּב ִפיו'‪ּ ,‬וכְ ִתיב ָה ָתם )שם י ט( ַ'על ֵּכן יֵ ָא ַמר‬ ‫מזעיר ולא הרבה בתפלה כמו יצחק‪ ,‬כדאיתא בזהר חדש‬ ‫חתירה ביסודה דמלכות‪ ,‬בסוד 'באר חפרוה שרים כרוה‬ ‫ְּכנִ ְמרֹד ִ ּגבּ וֹ ר צַ יִ ד לִ ְפנֵ י יְ יָ '‪ .‬איתא ב'זהר הרקיע' )כאן( 'כי ציד‬ ‫)שיר השירים סו‪ (:‬מאן דשאיל לא אצטריך לשאלה סגי‬ ‫נדיבי העם' )במדבר כא יח(‪ ,‬שהם האבות‪ ,‬כדאיתא בע"ח‬ ‫בפיו' וכתיב התם 'על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני ה''‪,‬‬ ‫אלא זעיר‪ ,‬דשאלין ליה לקב"ה זעיר והוא יהיב סגי ע"ש‪,‬‬ ‫)שער הארת המוחין פ"ז( ע"ש‪ ,‬ולפי שיצחק נברא בבחינת‬ ‫דע כי עשו הוא מקין‪ ,‬ובראשו היה קצת ניצוצין טובים‪,‬‬ ‫לזה אמר שתפלתו של אברהם היה מעט‪ ,‬ואינו אלא כמאן‬ ‫נוקבא‪ ,‬שעבור זה היה עקר שלא היה יכול להוליד בנים‪,‬‬ ‫והם היו גנוזים בפיו‪ ,‬ובשביל כך נקבר ראש עשו במערה‬ ‫דמשתעי קמיה מריה בפחד ובמורא‪ ,‬שנראה שתפלה‬ ‫ובעקידה נתלבש בו בחינת דכר פנימיות נשמתו‪ ,‬נתעבר‬ ‫בעטפיה דיצחק במערת המכפלה‪ ,‬והוא סוד היכל הז'‬ ‫זו אינו אלא כמו תורת שאלה אם ירצה ליתן מוטב ואם‬ ‫בו בחינת אברהם‪ ,‬אבר יסוד צדיק‪ ,‬ומ"ה דאברהם‪ ,‬כדי‬ ‫דקליפות שיש בו קצת קדושה‪ ,‬ולזה אהבו יצחק לעשו‪,‬‬ ‫לאו לאו‪ ,‬כי לא הזכיר אז שום בקשה‪ֲ ,‬אבָ ל יִ צְ ָחק צַ ֵּלי ַעל‬ ‫שיוכל להוליד בנים‪ ,‬וכשראה יצחק שעבר עשר שנים ולא‬ ‫ודע כי עשו היה אוחז בב' שמות אלהי"ם שהם גימטריא‬ ‫ִא ְּת ֵת ּיה‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ָהא ִאיה ּו ֲהוָ ה יָ ַדע ְדלָ או ִאיה ּו ָע ָקר בנשמתו‪,‬‬ ‫הוליד‪ ,‬היה חושב שהעיבור הזה שנתעבר בו בחינת דכר‪,‬‬ ‫עק"ב‪ ,‬ובמילוי מלואם יש ב"ן אותיות‪ ,‬בסוד 'בני אלהים'‪,‬‬ ‫ֶא ָּלא ִא ְּת ֵת ּיה‪ ,‬דְּ יִ צְ ָחק ֲהוָ ה יָ ַדע ְּב ָרזָא ְד ָחכְ ְמ ָתא‪ ,‬דְּ יַ ֲעקֹב ז ִַּמין‬ ‫זאת בודאי אינו בבחינת פנימיות נשמתו לבד‪ ,‬אבל בגופו‬ ‫והנה עשו היה אוחז בעק"ב‪ ,‬בסוד 'ואתה תשופנו עק"ב'‬ ‫לְ ֵמ ּ ַיפק ִמ ֵּנ ּיה ִּב ְת ֵר ַיסר ׁ ִשבְ ִטין‪ֲ ,‬אבָ ל לָ א יָ ַדע ִאי ְּב ַהאי ִא ְּת ָתא‬ ‫הוא עוד בבחינת עקר‪ ,‬הרי אינו יכול להוליד‪ ,‬חתר חתירה‬ ‫)בראשית ג טו(‪ ,‬והנה ב"פ ב"ן עולה 'ציד'‪ ,‬לכן אהב יצחק‬ ‫ִאי ְּב ָא ֳח ָרא‪ ,‬וְ ַעל דָּ א 'לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ ' וְ לָ א לְ נֹכַ ח ִרבְ ָקה‪ .‬כמו‬ ‫לְ ֵעילָ א לְ גַ ֵּבי ַמ ּזָלָ א שהוא מזל י"ג דדיקנא דא"א‪ ,‬שמשם‬ ‫את עשו בשביל ציד שבפיו‪ ,‬והנה רישא דמסאבותא‬ ‫שכתבתי לעיל שהיה מתפלל תחלה להוי"ה ז"א קדישין‪,‬‬ ‫נאצל בחינת יסוד צדיק‪ ,‬שעבור זה יכול להוליד בנים‪ ,‬וזהו‬ ‫הוא נמרוד‪ ,‬שגלגול נבוכדנצר היה‪ ,‬בסוד אנת הוא רישא‬ ‫'לנכח אשתו' מלכות‪ ,‬כשיתקנו הכל למעלה ויהיה היחוד‬ ‫שאמר ַעל ְּבנִ ין‪ ,‬דְּ ָהא ְּב ַהה ּוא ֲא ַתר במזל הי"ג‪ַּ ,‬תלְ יָ ין ְּבנִ ין‪,‬‬ ‫דדהבא הנזכר בע"ח )שער אצילות בקיצר פ"ב( ע"ש‪ ,‬לכן‬ ‫הקדוש יאהדונה"י‪ ,‬אז 'ותהר רבקה אשתו' למטה‪ ,‬ועל‬ ‫דִּ כְ ִתיב )ש"א א י( 'וַ ִּת ְת ּ ַפ ֵּלל ַעל יְ יָ '‪ּ ,‬וכְ ֵדין 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ יְ יָ '‪ַ ,‬אל‬ ‫עשו שגזל לבושיו של נמרוד זכה לניצוצין אלו הנבלעים‬ ‫דא היה מתפלל 'לנכח אשתו' שהיא השכינה‪' ,‬ולא לנכח‬ ‫ִּת ְק ֵרי 'וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ ' ֶא ָּלא 'וַ ֵ ּי ָח ֶתר לוֹ '‪ֲ ,‬ח ִת ָירה ָח ַתר לֵ ּיה ק ּו ְד ׁ ָשא‬ ‫ברישא‪ ,‬והם הציד שבפיו‪.‬‬ ‫רבקה'‪ ,‬כי היה יודע יצחק שזה תלוי בזה‪.‬‬ ‫ְּב ִר ְיך ה ּוא וְ ַק ִּביל לֵ ּיה‪ּ ,‬וכְ ֵדין 'וַ ַּת ַהר ִרבְ ָקה ִא ׁ ְש ּתוֹ '‪.‬‬ ‫עניים ותלמידי חכמים בא לו השפע בנקל‪ ,‬ומזה יבין‬ ‫שתזכה לבנים‪' ,‬ואברכך'‪ ,‬בממון‪' ,‬ואגדלה שמך' וטבעך‬ ‫שצריך לחלק לעניים‪ ,‬והמרבה יתרבה אצלו השפע עד אין‬ ‫בעולם )פסחים קיז‪ ,(:‬כל זה לצד שמאל של היצר‪ ,‬ילך‬ ‫סוף‪ .‬וזהו יגיע כפיך כי תאכל והמותר מחלק‪ ,‬אז אשריך‬ ‫לכונה זאת‪ .‬דבר אחר‪ ,‬זהו שאומרים אלהי אברהם‪ ,‬זהו‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬כי תאכל התומך לתורה מובטח לו שהוא ובנו‬ ‫הפנימיות עיקר ושורש‪.‬‬ ‫ובן בנו לא יבואו לידי עניות‪ ,‬וטוב לך לעולם הבא‪.‬‬ ‫וכללו של דבר‪ ,‬הצדיק גם בחינות השמאל מכליל‬ ‫'נוצר חסד' אבות ד‪ ,‬א‬ ‫בימינא‪ ,‬ומשליך לגמרי הפניה החיצונה‪ ,‬ולוקח העיקר‪,‬‬ ‫מביא עשירות‬ ‫ובכל כחו משליך הרע והחומריות והפניות של התחלות‪,‬‬ ‫ומבקש רחמים שיורהו הדרך הנכון‪ ,‬ובזה נכלול השמאל‬ ‫וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱאל ִֹהים ִמ ּ ַטל ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ּו ִמ ׁ ְש ַמ ֵּני‬ ‫אם יעלה בדעתך אין תורה אין שום חשיבות לתורה‪,‬‬ ‫בימין‪ .‬ואז העושר נמשך במכל שכן מימין והכל מימין‪,‬‬ ‫ירש )בראשית כז כח(‬ ‫ָה ָא ֶרץ וְ רֹב דָּ גָ ן וְ ִת ׁ‬ ‫אין קמח יהיה לך עניות ודלות‪ ,‬אבל תומכי התורה יתברכו‬ ‫ולכן העושר והכבוד אדרבה מוסיף לו יראה ואהבה לעבוד‬ ‫בכל הברכות מאין סוף‪.‬‬ ‫את בוראו באמת‪.‬‬ ‫התבטלות העשיר לצדיק‬ ‫'נוצר חסד' אבות ג‪ ,‬יז‬ ‫ועל ידי הכבוד והשם טוב נתגדל ונתקדש שמו הגדול‪,‬‬ ‫ומעשה היה בימי איש אלהים הגאון אלהי מורינו ורבינו‬ ‫'ורבים השיב מעון' )מלאכי ב‪ ,‬ו( במתק שפתיו‪ ,‬והכל‬ ‫דוב‪ ,‬שנתקרב אליו איש אחד עשיר מופלג‪ ,‬וירד מנכסיו‬ ‫ביטול מעוני ביטול מעושר‬ ‫ונעשה עני‪ ,‬ושאל לו הסבה‪ ,‬והשיב עד כאן עמדת בצפון‪,‬‬ ‫נמשכין אליו‪ ,‬אפילו אותן שעומדין בצד שמאל שאין‬ ‫רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו‬ ‫טועמין מאור עליון‪ ,‬נמשכין לצד שמאל של הצדיק‪,‬‬ ‫וכשקרבת עצמך להפיק חכמה‪ ,‬נכנסת לדרום ונתרחקת‬ ‫לקיימה מעושר וכל המבטל את התורה מעושר סופו‬ ‫בחינות עושר וכבוד שיש לו‪ ,‬ועל ידי זה מקרב לבם‬ ‫מצפון וירדת מנכסיך‪ ,‬ובאמת הקדוש רבינו מרב ענוה‬ ‫לבטלה מעוני )אבות ד‪ ,‬ט(‪ .‬מרן אלקי הריב"ש זצ"ל הקשה‪,‬‬ ‫לאביהם שבשמים‪ ,‬ויתגדל ויתקדש שמו הגדול‪.‬‬ ‫שלו השיג כך‪ ,‬כי באמת כשמקרבין עצמו לצדיק‪ ,‬צריכין‬ ‫למה לא אמר סופו להיות עני‪ ,‬כי הביטול אין עונש לזה‬ ‫להיות בביטול והכנעה אין ממש ובאהבה גדולה‪ ,‬ושם‬ ‫וזהו 'מתוך' של 'שלא לשמה' ש'בא' גם כן 'לשמה'‬ ‫שמבטלה מעושר‪ ,‬ואמר שהתנא אמר שלא לקיים אותו‬ ‫במדת אין לית שמאלא בההוא עתיקא‪ ,‬כולא ימינא‪,‬‬ ‫)פסחים נ‪ ,(:‬אבל שוטה העוסק כל ימיו בשמאל‪ ,‬בפניות‬ ‫מעושר לעולם‪ ,‬ואם אמר סופו להיות עני אפשר שיקיים‬ ‫והצפון והדרום כלולין יחד עד אחד‪ ,‬כי שם האחדות‬ ‫זרות‪ ,‬נמשך לו עושר וכבוד משמאל‪ ,‬והעושר מטרידו‬ ‫את התורה מעוני והרי סופו לקיים מעושר‪ ,‬ולזה אמר‬ ‫הגמור‪ ,‬יכולין להמשיך עושר וחכמה מאחדות הפשוט‪,‬‬ ‫מעבודת השם‪ ,‬והכבוד לוקח השוטה לעצמו‪ ,‬ונופל מכל‬ ‫סופו לבטלה מעוני‪ ,‬הרי לעולם לא יקיים את התורה‬ ‫וזה העשיר לא נתבטל במדת אין לפני רבינו הקדוש‪ ,‬ולכך‬ ‫עיקר העבודה התמימה‪ ,‬ונמשכין אליו אנשים כמותו‪ ,‬ודי‬ ‫מעושר‪ ,‬מתוק לחיך ודפח"ח‪.‬‬ ‫ירד מנכסיו‪ ,‬ורבינו מרב ענוה שלו כידוע גודל ענוה שלו‪,‬‬ ‫בזה למשכילים‪.‬‬ ‫'נוצר חסד' אבות ד‪ ,‬ט‬ ‫לא אמר לו זה אלא ברמז‪.‬‬ ‫'נתיב מצותיך' נתיב התורה א‪ ,‬ה‪ -‬ו‬ ‫'היכל הברכה' במדבר א‪ ,‬כ‬ ‫חולי רע של האדם המקבץ ממון‬ ‫כשהעשירות נשפע ע"י הצדיק אז העשיר שמח בחלקו‬ ‫ראינו בעינינו מעשים בכל יום‪] ,‬אדם[ שאין לו בן‬ ‫השפעת העושר הוא כדי שיהיה לו לב רחב לעבודת‬ ‫ועושה בו רצון הבורא‬ ‫ולא בת ומקבץ רבבות כסף‪ ,‬ומניח אותו לגנבים וגזלנים‬ ‫השי"ת‬ ‫החוטפים אותם‪ ,‬ולא דעת בו ]שיחשוב[ למי אני עמל‪,‬‬ ‫העושר הנשפע על ידי הצדיקים‪ ,‬אז )העושר( ]העשיר[‬ ‫הזה שמח בחלקו )אבות ד‪ ,‬א( בעולם הזה‪ ,‬ועושה בו רצון‬ ‫חימום של הקדושה ]הוא[ לחמם לשורר ולזמר‬ ‫והכל ]הוא[ על ידי רעה חולה השורה עליו‪ .‬אפילו מי‬ ‫להודות ולהלל‪' ,‬זמרו ה' כי גאות עשה' )ישעיה יב‪ ,‬ה(‪,‬‬ ‫שיש לו בנים מה תועלת לו‪ ,‬היה לו ליתן לב לעשות‬ ‫קונו‪ ,‬וחלקו צפון לעולם הבא‪ ,‬ועושר הנשפע בלתי צדיק‪,‬‬ ‫מטרידו בעולם הזה ומוציאו מן העולם הבא‪ ,‬ומתגאה‬ ‫וגרמו שהקליפה יש להם גאוה זה לרומם עצמם לינק‬ ‫מצוות לדורות‪ ,‬ולהחזיק תלמיד חכם כדי שיטול נפשו‬ ‫מן המקום הנקרא 'מסתרים' )ירמיה יג‪ ,‬יז(‪ ,‬וזהו )חגיגה ה‪(:‬‬ ‫חלק בעולם הבא ולא יילך בחושך‪ ,‬ועל ידי זה שהוא בהול‬ ‫בעשרו ואינו מרחם על העניים‪ ,‬ובאור פני מלך חיים שלא‬ ‫יהיה 'עושר שמור לבעליו לרעתו' )קהלת ה‪ ,‬יב(‪ .‬כי הצדיק‬ ‫מפני גאותן של ישראל שנשפע עליהם הרחבה ועושר‪,‬‬ ‫לקבץ ממון אין לו שליטה כלל להכניע הקליפה‪ ,‬אם יש לו‬ ‫שיהיה להם לב רחב לעבוד השם יתברך בשירה וזמרה‬ ‫מקיף בסוד 'החנוני מקיף' שם 'קרע שטן'‪) ,‬החנונ"י מקי"ף‬ ‫מעט זכות יורש אותו אדם כשר‪ ,‬אבל אם הוא כולו שקר‬ ‫בתורה ובתפלה מתוך הרחבה ונחת ושמחה‪ ,‬שזה בא‬ ‫ורע‪ ,‬חוטפין אותן גנבים וגזלנים‪ ,‬ומלכות הרשעה יצר הרע‬ ‫גי' שט"ן( פועל פעולות נוראות‪ ,‬י"ד מש"ה )גי' שט"ו( קורע‬ ‫כל המשטינים והקליפות שלא יינקו ממנה הקליפות‪.‬‬ ‫מתוך יחוד חיצונית מילוי דאבא ואמא‪ ,‬ואמר 'במסתרים'‬ ‫גובר ולוקח הכל‪ ,‬וכל זה גורם עמלק דעת דקליפה‪.‬‬ ‫שאחזו חיצונים במסתרים עליונים‪ ,‬ובאכזריות גאוה‬ ‫'נוצר חסד' אבות ג‪ ,‬טז‬ ‫'זוהר חי' ח"ג דף פד‪:‬‬ ‫שלהם גלו מסתרים‪...‬‬ ‫השפעות שלהם מצד הקליפה‬ ‫דרך עבודת השם של העשירות הוא קשה יותר מנסיון‬ ‫'זוהר חי' ח"ב דף רכא‪:‬‬ ‫העניות‬ ‫מעשה בעיר אחת שהיתה קהילה גדולה‪ ,‬והיו בה‬ ‫העובד השם בחיצוניות ובפנימיות לשם שמים זוכה‬ ‫עשירים גדולים‪ ,‬ומחמת גודל עשרם שאינו דקדושה‬ ‫כי יצחק ]שהוא[ מדת הדין דינא קשיא‪ ,‬רצה שיעקב‬ ‫לעושר וכבוד ואריכות ימים לעולם הבא וע"י הכנעה זוכה‬ ‫היו מתגאים בעשרם ולא היו עוסקים בתורה כלל‪ ,‬כי כל‬ ‫לא יהיה לו חלק מתאוות עולם הזה‪ ,‬אלא ]ה[הכרחי של‬ ‫לעושר וחכמה יחד‬ ‫השפעות שלהם היו מצד הקליפה‪ ,‬וכל עסקיהם תמיד‬ ‫חיותו בצימצום הרבה ובבזיון‪ ,‬כדי לא יתגרה בו הרע‪,‬‬ ‫ויכניע יצרו ויהיה לו חלק בשלימות בעולם הבא שכולו‬ ‫באמת זה התחלה שהוא בחינות שמאלא בעי‬ ‫היו להרבות להם הון רב‪ ,‬ולעבוד כדי להיות להם כל צרכי‬ ‫לאכללא בימינא )זוהר ח"ג קעח‪ ,(.‬דהיינו שגם החיצונית‬ ‫תאותם‪ .‬והיה שם בעיר הזאת זקן אחד וחכם גדול‪ ,‬ואמר‬ ‫טוב‪ .‬והשכינה אין רצונה בזה לבטל הבחירה לגמרי כמעט‪,‬‬ ‫ושיהיה דרך עבודה על ידי דוחק ועוני וצער‪ ,‬כי הוא 'בכל‬ ‫יהיה לשם שמים‪ ,‬ומזה נמשך עושר וכבוד‪ ,‬ומהפנימיות‬ ‫להם‪ ,‬דעו לכם אם תתעסקו בתורה ובמצות ובמעש"ט‪,‬‬ ‫נמשך אורך ימים לעולם הבא‪ .‬וזכאין אינון צדיקייא דלא‬ ‫ועיקר הוא לימוד התורה לעשות ולעסוק בה מה שהתורה‬ ‫צרתם לו צר' )ישעיה סג‪ ,‬ט(‪ ,‬ודרך עבודה בעושר יותר גדול‬ ‫ויותר נסיון‪ ,‬ולכך רצון השכינה שיהיה לישראל כל טוב גם‬ ‫סטאן לא לימינא ולא לשמאלא )אידרא זוטא רצ‪ ,(.‬אלא‬ ‫אמרה לעשות‪ ,‬ותעשו תשובה שלימה על העבר‪ ,‬יכול‬ ‫באין למדריגות אין‪ ,‬לעשות רצון בוראם במסירות נפש‪,‬‬ ‫להיות שלא יחרוב הקב"ה את העיר‪ .‬וכך היה‪ ,‬שכל זמן‬ ‫בעולם הזה‪ ...‬ולזה כשרצה יצחק לברך את עשו‪ ,‬צער גדול‬ ‫היה אל השכינה‪ ,‬וזהו )תהלים קכ‪ ,‬א( 'בצרת ה' לי קראתי‬ ‫ואז נמשך עליהם אורך ימים ועושר וכבוד הן ברוחניות‬ ‫שהזקן הזה היה חי‪ ,‬בזכותו לא נעשה דבר‪ ,‬וכשנפטר‬ ‫והן בגשמיות‪.‬‬ ‫והלך לעולמו‪ ,‬בא מלך אחד ודחק את העיר‪ ,‬עד שנתנו‬ ‫ויענני' )פירוש 'בצרתה' הם אותיות בצרת ה'(‪' ,‬ולא הכירו‬ ‫ויברכהו' )בראשית כז‪ ,‬כג( בברכה סתומה מאין עליון‪.‬‬ ‫כי באמת היה מעשה אצל רבינו הקדוש מוהר"ר דוב‬ ‫שליש ממונם על פי שבועה‪ ,‬ואמר המלך להם השבעו לי‬ ‫'זוהר חי' ח"ב דף רצט‪.‬‬ ‫בער ]המגיד ממעזריטש[‪ ,‬שנתקרב אליו עושר אחד‬ ‫בתורתכם אם נתתם לי מכל ממונכם שליש בשוה‪ ,‬והיו‬ ‫וירד‪ ,‬ואמר הסיבה‪ ,‬כי חכמה בימין ועושר בצפון‪ ,‬ולא‬ ‫נשבעים כולם‪ ,‬ואח"כ באו רוכלים ואמרו למלך שהטמינו‬ ‫העשיר צריך להתייגע רק על חלקו‪ .‬וחלק עניים שאצלו בא‬ ‫היה אפשר לשניהם להיות כאחד‪ .‬אבל מי שזוכה למדת‬ ‫כמה ממונם תחת קרקעות שלהם‪ ,‬אמר להם המלך‬ ‫אליו בלא יגיעתו‬ ‫'אין'‪ ,‬ממשיך הכל ברגע אחד‪ ,‬כי שם כולא ימינא‪ .‬ועל‬ ‫עברתם על תורתכם ונשבעתם לשקר‪ ,‬והוליך לכל העיר‬ ‫כל מה שאתה יגע‪ ,‬די לך בזה שאתה אוכל והוא הדין‬ ‫כל פנים בעי לאכללא שמאלא בימינא‪ ,‬ואז נמשך עושר‬ ‫לשביה ואח"כ החריב את כל העיר‪ ,‬וכל זה היה לקיים‬ ‫שאר צרכים‪ ,‬והשאר מחלק לעניים ותלמידי חכמים‪.‬‬ ‫וכבוד‪ ,‬והכל לשם שמים ולא לטורדו חלילה‪ .‬וזה עצמו‬ ‫דברי הזקן הנ"ל‪ .‬עיין ספר חסידים )סימן רי"ב(‪.‬‬ ‫ובאמת יבין העשיר כי חלקו בא לו ביגיעה ועמל‪ ,‬וחלק‬ ‫היה לאברהם אבינו‪' ,‬ואעשך לגוי גדול' )בראשית יב‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫'אור עינים' ח"א ערך עשירים‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬