gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קרני אור · Karnei Ohr — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: קרני אור · Karnei Ohr

שבוע: תולדות (2026-11-09)

קרני אור · Karnei Ohr — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לימוד היומי דקהילתינו‬ ‫קרני אור‬ ‫יום ליקוטי ליקוטי משנה השתפכות שולחן‬ ‫לחודש מוהר“ן הלכות ברורה הנפש ערוך‬ ‫יום‬ ‫חושן משפט‬ ‫ח“א ח“ב ח“ג‬ ‫רמה רמו שע"ג‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫מה‬ ‫עד‪:‬‬ ‫ד׳‬ ‫שבת‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫רמז רמח שעג‪-‬ד‪:‬‬ ‫קפד‪.‬‬ ‫מו‬ ‫עה‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫א‬ ‫ג‪-‬א‬ ‫רמט רנ שע"ד‪:‬‬ ‫קפד‪:‬‬ ‫מז‬ ‫עה‪:‬‬ ‫ו׳‬ ‫ב‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫רנא רנב שעד‪-‬ה‪:‬‬ ‫קפה‪.‬‬ ‫מח‬ ‫עו‪.‬‬ ‫ז׳‬ ‫ג‬ ‫ד‪-‬א‬ ‫רנג רנד שע"ה‪:‬‬ ‫קפה‪:‬‬ ‫מט‬ ‫עו‪:‬‬ ‫ח׳‬ ‫ד‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫רנה רנו שע"ה‪:‬‬ ‫קפו‪.‬‬ ‫נ‬ ‫עז‪.‬‬ ‫ט׳‬ ‫ה‬ ‫ד‪-‬ה‬ ‫רנז רנח שע"ה‪:‬‬ ‫חזרה‬ ‫נא‬ ‫עז‪:‬‬ ‫י׳‬ ‫ו‬ ‫ו‪-‬ז‬ ‫יו"ל ע"י קהילת חסידי ברסלב‬ ‫בנשיאות הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטער שליט"א‬ ‫דבר המערכת‬ ‫‪ 494‬פרשת תולדות ד' כסלו תשפ''ז‬ ‫בעוד כשלושה שבועות אנו כבר בתוך ימי החנוכה‬ ‫הקדושים‪ ,‬חייבים לזכור שבימים נשגבים אלו אין‬ ‫מציינים רק זכר לנס שעבר‪ ,‬אלא זהו כח מכריע‬ ‫במלחמה חיה וקיימת המתחוללת כעת סביבנו‪,‬‬ ‫וכלשון קדשו של רבי נתן‪" :‬תוקף הנס של חנוכה‬ ‫בכלליות שהיה בימי מתתיהו‪ ,‬וכן נעשה הנס‬ ‫ִה ְב ִדיל נִ ינֵ י ָּתם‬ ‫בפרטיות בכל שנה בכל אדם‪ ,‬שבכל פעם רוצים‬ ‫ב'תורה' זו מבאר רבינו הקדוש שזו מדתו של יעקב אבינו כפי‬ ‫מאותו יום ואילך‪ ,‬בו ביקר אצל הפסיכולוג המהולל בענין‬ ‫להתגבר בחינת מלכות יון הרשעה שהוא בחינת יון‬ ‫שמבואר בפרשתנו 'ויעקב איש תם'‪ ,‬לעומת עשו הרשע שביזה‬ ‫בנו יקירו‪ ,‬הוא חש שנשתנה אצלו משהו‪ ,‬התפילות אינן כבר‬ ‫מצולה ואין מעמד‪ ,‬שרוצים לבלבל ולבטל האדם‬ ‫את הבכורה שהיא החכמה האלוקית‪ ,‬כי "אי אפשר לזכות אל‬ ‫כמו שהיו עד עתה‪ ,‬אלו כבר לא התחינות הלוהטות הבוקעות‬ ‫לגמרי מעבודת ה' יתברך כדי להשכיחם תורתך‬ ‫אור השכל כי אם על ידי בחינת מלכות‪ ,‬דהיינו שיקבל עליו‬ ‫מעמקי הלב בשוועה וזעקה‪ ,‬שוב אין את אותן דמעות רותחות‬ ‫ולהעבירם על חקי רצונך" (לקוטי הלכות‪ ,‬בציעת הפת‬ ‫מלכות שמים באמת ובאמונה שלמה ויצמצם דעתו ויסלק כל‬ ‫ואת הנפש השסועה המתחטאת לפני בוראה ומתרפקת בפיוס‬ ‫ה‪-‬כג)‪ ,‬ו"כל הנסים והנפלאות שעשית לאבותינו‬ ‫חכמתו לגמרי כאילו אין לו שום שכל עצמו כלל וימאס בכל‬ ‫וריצוי כתינוק המתחנן לפני אביו‪ .‬הכל נעשה יבש יותר‪ ,‬קריר‬ ‫אשר עליהם נקבעו הימים טובים הקדושים‪ ,‬כולם‬ ‫החכמות והשכליות חיצוניות‪ ,‬ויצפה ויכסף וישתוקק רק לקבל‬ ‫יותר‪ .‬לאט לאט החל משלים עם המצב‪.‬‬ ‫נעשים ונתגלים ומאירים בכל דור ודור בכל אדם‬ ‫אור וחיות מהשכל והחכמה האמיתית" ו"עיקר התקשרות אל‬ ‫זה כבר כמה שנים שבנו יקירו מתקשה בלימודים‪ ,‬יצרו מושכו‬ ‫ובכל זמן" (לקוטי תפלות‪ ,‬ח"ב ל"ז)‪.‬‬ ‫השכל דקדושה הוא על ידי תמימות שזה בחינת ויעקב איש‬ ‫בעבותות העגלה החטאה למנעמי הרחוב‪ ,‬מצא לו חברים‬ ‫גם אנו עומדים בעת צרה איומה שעבורה ניתנה‬ ‫תם" (קיצור לקוטי מוהר"ן שם‪ ,‬אות ח‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫מפוקפקים נערים מנוערים ואור התורה והצדיק נחשכו אצלו‪.‬‬ ‫לנו תקוות חסד זו‪ .‬השונאים אולי שינו את שמם‪,‬‬ ‫רבינו הקדוש לימד אותנו את החכמה האלוקית שבכח התפילה‪,‬‬ ‫האב רואה ועיניו כלות‪ ,‬בצר לו החל אוחז בכל כוחו בכלי‬ ‫הם לא נקראים יוונים‪ ,‬אבל מהותם לא שונה‬ ‫שביכלתה להפר את כל כללי הטבע‪ ,‬וכדבריו הקדושים (לקוטי‬ ‫המלחמה של תפילה וזעקה כפי שרבינו הקדוש לימד‪ ,‬יום‬ ‫בהרבה‪' ,‬שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו'‪,‬‬ ‫מוהר"ן‪ ,‬ח"א ז')‪ :‬ש"התפילה למעלה מהטבע‪ ,‬כי הטבע מחייב‬ ‫ולילה העתיר והפציר‪ ,‬באמונתו התמה כי התפילה דומה לעתר‬ ‫מבית ומבחוץ‪ ,‬הן הרודפים המלובשים כבני אדם‬ ‫כן‪ ,‬והתפלה משנה הטבע וזה דבר נס"‪ ,‬זוהי האמת הפשוטה‬ ‫שמהפכת דין לרחמים‪ ,‬ויחד עם זאת עשה את כל מה שרק‬ ‫והן היצר שבלב‪ ,‬העורכים מלחמת חרמה בקרב‬ ‫והתמימה בתכלית‪ ,‬לעולם אין מציאות של ייאוש והרמת ידיים‬ ‫אפשר כדי להשיב את נפש הילד לכור מחצבתה‪ .‬עד אותו יום‬ ‫איום הנערך במלוא עוזו‪ ,‬כאשר האוייב מתעצם‬ ‫אפילו כאשר המלומדים והידענים המומחים ביותר אומרים‬ ‫מר בו ביקר אצל רופא הנפשות האלילי‪ ,‬שהסביר לו בטוב טעם‬ ‫על נקודה אחת‪ ,‬לחקוק בלב כל אחד ש'אין לו‬ ‫שאין שום סיכוי ותקוה‪ .‬ואמת זו הביאה את כל הצדיקים‬ ‫והעדר הדעת שחבל על המאמצים‪' ,‬נפש בנך אמר לו בידענות‬ ‫חלק באלוקי ישראל" חס ושלום‪ ,‬להמיר קדושת‬ ‫להפציר ולהרבות בתפילה מבלי להתייחס כלל ל'נבואותיהם'‬ ‫‪ -‬קרוצה מחומר אחר‪ ,‬הינך צריך להשלים עם המציאות‪ ,‬אין‬ ‫מעלת עם סגולה בחן מזוייף ובהבלי עולם‬ ‫של חכמי הטבע למיניהם‪.‬‬ ‫סיכוי ואין תקוה‪ ,‬תפסיק להשקיע'‪...‬‬ ‫חולף ובחכמת טבע שדופה העוקרת את האדם‬ ‫משתי עולמות‪ .‬עלינו להתחדש ולהכין עצמנו‬ ‫ברצונות וכיסופים לקבל אור קדוש זה שיביא‬ ‫רבינו הקדוש בקדושת חכמתו האיר לנו להכיר מקרוב את היצר‬ ‫לנצחון המלחמה דקדושה‪ ,‬הן בפרטיות‪ ,‬מי שחש‬ ‫בפרשתנו אנו לומדים על יצחק שמפציר הרבה בתפילה‬ ‫ותחבולותיו‪ ,‬ולימד אותנו שצר צורר זה מתלבש ומתכסה‪ ,‬אין‬ ‫שנפשו נפלה לתרדמת הזמן ולעסקי עולם חולף‬ ‫להפקד בזרע של קיימא‪ ,‬זאת‪ ,‬על אף ש"יצחק אבינו עקור היה‪,‬‬ ‫הוא מפתה מיד ללכת במישרין חלילה נגד התורה‪ ,‬אדרבה‪,‬‬ ‫ושמדוחי קנאה תאוה וכבוד שולטים עליו מבלי‬ ‫שנאמר ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו‪ ,‬על אשתו לא נאמר‪ ,‬אלא‬ ‫נדמה לאדם שהוא אוהב ומייקר את התורה הקדושה‪ ,‬בה יהגה‬ ‫לרוץ לחפש תרופה אצל הרופא הגדול‪ ,‬שימתין‬ ‫לנוכח‪ ,‬מלמד ששניהם עקורים היו" (יבמות סד‪ ,).‬אך זה לא הרפה‬ ‫יומם ולילה‪ ,‬באמרותיה יתענג ובחידושיה יתמוגג‪ ,‬אבל עמוק‬ ‫ויצפה לישועה אמיתית מכח הנס העצום הזה‪,‬‬ ‫את ידיו "ויעתר יצחק אל ה' ‪ -‬הירבה והפציר בתפלה" (רש"י‪ ,‬כאן)‪,‬‬ ‫עמוק בירכתי הלב מכרסם יצרו בנקודה קטנה וכמעט בלתי‬ ‫וכך גם במלחמה הכללית הנטושה במלוא עוזה‬ ‫וזוהי הוראת דרך לעד‪" :‬מכאן יש ללמוד על כח התפילה שהיא‬ ‫מורגשת‪ ,‬בנקודת התמימות‪ .‬תמימות פירושה להיות שלם‬ ‫ובפרט בארץ הקודש‪ ,‬כאשר צוררי היהודים גמרו‬ ‫גדולה מאד ואפילו לשנות הטבע" (רבנו בחיי‪ ,‬כאן)‪.‬‬ ‫עם מה שחכמת התורה אומרת‪ ,‬בפשיטות גמורה‪ ,‬בלי פשרות‬ ‫אומר להשכיחם תורת ה' ולהשבית קול התורה‬ ‫לא רק שצריך להאמין בכך‪ ,‬אלא חייבים להתמים עצמנו לאמת‬ ‫בלי סטיות בלי שום התחכמויות‪ ,‬לא להשאיר שום צד לחכמה‬ ‫והאמונה מישראל ח"ו‪ .‬שעלינו להתחזק ולהאמין‬ ‫זו‪ ,‬תמימות פירושה כאמור להיות 'עניה ודלה דלית לה מגרמה‬ ‫העצמית שתתערב עם מה שהתורה אומרת‪.‬‬ ‫כי יש ביד החלשים והמעטים לנצח הכל אם רק‬ ‫כלום כי אם מה שמקבלת מהחכמה'‪ ,‬לא לתת שום צד ושום‬ ‫ב'תורה' הראשונה בלקוטי מוהר"ן (ח"א סי' א') מגדיר רבינו‬ ‫יתאמצו בתפילה וברצונות כבימים ההם‪.‬‬ ‫התיחסות ושום משקל לעוד חכמה אחרת מבלעדי החכמה‬ ‫הקדוש את היצר הטוב מול היצר הרע‪" :‬כי היצר טוב נקרא‬ ‫חזק ונתחזק בעדנו ובעד עמנו‪ ,‬כי אין מעצור לה'‬ ‫האלוקית‪ ,‬להבין שכל חכמתם היא הבל ורעות רוח ממש מול‬ ‫'מסכן וחכם' בחינת מלכות‪ ,‬שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה‬ ‫להושיע ברב או במעט‪.‬‬ ‫חכמת התורה‪ ,‬שמלמדת אותנו בבירור שאין שום דבר העומד‬ ‫מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה‪ ,‬ויצר הרע נקרא‬ ‫נגד תפילה כי ביכלתה להפוך את הטבע לגמרי‪.‬‬ ‫'מלך זקן וכסיל' בחינת מלכות דסטרא אחרא‪ ,‬שאינה חפצה‬ ‫העורכים‬ ‫רק החכם האמיתי דקדושה יודע לרדת לעומק פנימיות מהותו‬ ‫בחכמה ושכל"‪ ,‬היצר הטוב מורה לאדם להסתכל בכל דבר על‬ ‫של אחד מישראל שלדאבון לב נפל לפי שעה לביב של שופכין‪,‬‬ ‫פי חכמת התורה בלבד‪ ,‬להתבטל אליה לגמרי כעני בדעת ולהבין‬ ‫והוא מודיע לנו‪" :‬מי שיודע קדושת ישראל מאין הם לקוחים‬ ‫שאין לי שום שכל ושום הבנה עצמית‪ ,‬כלום‪ ,‬רק מה שהתורה‬ ‫פניני אור‬ ‫אמרות טהורות מרביה"ק ותלמידיו‬ ‫ויודע רוחניות ודקות של ישראל‪ ,‬הוא יודע שישראל הם רחוקים‬ ‫אומרת לי‪ ,‬לא לערב שום דעה אנושית אחרת כי אם מה שקבלנו‬ ‫לגמרי מעוון‪ ,‬ואין עוון שייך להם כלל כלל לא לפי גודל קדושתם‬ ‫מחכמת הבורא בלבד‪ .‬ולעומת זאת‪ ,‬היצר הרע לא מוכן לביטול‬ ‫משרשם וגודל דקותם ורוחניותם" (לקוטי מוהר"ן‪ ,‬ח"ב סי' ז‪-‬ג')‪.‬‬ ‫שכזה‪ ,‬אינו רוצה לקבל את החכמה אלוקית כמו שהיא‪ ,‬אלא‬ ‫ָהי ּו נִ זְ ָה ִרים ְמאֹד לִ ְבלִ י לְ ִה ָּכנֵ ס לְ וִ כּ ו ִּחים ִעם‬ ‫'מי שיודע – הוא יודע'‪ ,‬ומי שלא השיג ידיעה זו והוא מזוהם‬ ‫חש עצמו כזקן שקנה חכמה עצמית‪ ,‬ומכאן הדרך פתוחה לכל‬ ‫ֶא ּ ִפיקוֹ ְר ִסים וְ כַ דּ וֹ ֶמה‪ ,‬וְ ָהיָ ה דַּ ְר ָּכם לוֹ ַמר לָ ֶא ּ ִפיקוֹ רוֹ ס‬ ‫בחכמת הטבע לעולם לא יידע זאת‪ ,‬ומכאן מסקנתו הנבערה‬ ‫מה שהיצר רוצה להביא אליו‪ ,‬ה' ישמרנו‪.‬‬ ‫ַה ָ ּבא לְ ִה ְתוַ ֵּכ ַח ְ ּב ִענְ יְ נֵ י ֱאמוּנָ ה‪" :‬מוּכָ ן ֲאנִ י לוֹ ַמר לְ ָך ַמה‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫‪NH‬‬ ‫ׁ ּ ֶש ְ ּב ַד ְע ִּתי‪ ,‬וְ ִאם ִּת ְר ֶצה ׁ ְש ַמע דְּ ָב ַרי ו ְּת ַק ְ ּבלֵ ם‪ ,‬וְ ִאם לַ או‬ ‫לַ או‪ֲ .‬א ָבל ֶאת ַמה ׁ ּ ֶש ְ ּב ַד ְע ְּת ָך לוֹ ַמר‪ ,‬לְ ַה ְק ׁשוֹ ת וּלְ ַה ְס ִ ּביר‪,‬‬ ‫הדל"נ ‪ • 4:05‬נץ החמה ‪ • 6:04‬סוזק"ש ‪7:57‬‬ ‫ֵאינִ י ְמעוּנְ יָ ן ַאף לִ ׁ ְשמוֹ ַע ְּכלָ ל וּכְ לָ ל"‪.‬‬ ‫לתגובות ‪3323796@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון באימייל מידי שבוע‬ ‫והערות‬ ‫צאת השבת ‪ • 5:18‬צאה''ש לר''ת ‪5:56‬‬ ‫(שיח שרפי קודש)‬ ‫ליבון נושאים וסוגיות במשנת ברסלב לעובדא ולמעשה‬ ‫שאלות ותשובות בעבודת ה'‬ ‫משנת ברסלב‬ ‫“והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל!”‬ ‫בחיי עולם לנצח ולא היה אובד את עולמו‪ .‬אבל מה נעשה כי‬ ‫בשביל זה בעצמו השתטחו והתפשטו נגדנו כל כך בפרט‬ ‫הקרנות'‪ ,‬היינו ענייני תכסיסי מלחמה שעושין השונאים‬ ‫להפחיד ולאיים על שכנגדם‪ .‬וכל הבחינות הללו יש‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫עתה‪ ,‬אבל על ידי זה יש לך ולנו וכולנו לשמוח הרבה‪ ,‬מאחר‬ ‫במלחמת היצר הרע‪ ,‬והוא ידוע למי שהתחיל להיכנס קצת‬ ‫למדתי השבוע בליקוטי מוהר"ן את דברי רבינו הידועים‪:‬‬ ‫שאנו זוכים לשמוע ולהאמין בדיבורים הקדושים אמתיים‬ ‫בעבודת ה' ובמלחמת היצר הרע‪ ,‬אפילו אדם פשוט לגמרי‪,‬‬ ‫"ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד‪ ,‬והכלל‬ ‫כאלה‪ ,‬נוראים ועמוקים ופשוטים כאלה" (עלים לתרופה‪ ,‬מכתב‬ ‫כי דרך הבעל דבר והסטרא אחרא לאיים ולהפחיד על האדם‬ ‫והעיקר שלא יתפחד כלל!" (ליקוטי מוהר"ן תנינא‪ ,‬מח)‪ .‬ורציתי‬ ‫מיום א' וארא תקצ"ו)‪.‬‬ ‫מאד מאד ולהכביד עליו עבודתו יתברך מאד מאד‪ ,‬ומחמת‬ ‫לשאול‪ :‬מדוע זהו "הכלל והעיקר"?‬ ‫זה נמנעו רבים מלהתחיל להיכנס בעבודתו יתברך‪ ,‬מחמת‬ ‫האיומים והכבדות הללו וכיוצא בהם‪ .‬וזה בחינת שעטת‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫סוסים ושפעת הקלגסים וקול הקרנות וכו'‪ .‬אבל העיקר‬ ‫מתוך דברי רבינו מובן שעיקר סיבת הנפילה מה שהאדם‬ ‫וכאן המקום להעתיק מכתב ובו כותב מוהרנ"ת חידוש נפלא‪,‬‬ ‫בעבודת ה' שלא יתפחד האדם כלל‪ ,‬וכמו שאמר רבינו ז"ל‬ ‫נופל מהגשר הצר‪ ,‬הוא מחמת שהיצר הרע מפחידו ומבעיתו‪,‬‬ ‫שגם אם האדם כבר נפל מהגשר‪ ,‬אסור לו להתפחד‪...‬‬ ‫שבעולם הזה האדם צריך לעבר על גשר צר מאד‪ ,‬והעיקר‬ ‫ובזה הוא מחליש את כוחו‪ ,‬ומבלבל את מוחו‪ ,‬עד שמפילו‬ ‫וזה לשונו‪" :‬ואם שיש שאומרים בדעתם שכבר נפלו מן הגשר‬ ‫הוא שלא יתפחד האדם כלל" (ליקוטי הלכות‪ ,‬גילוח ג‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫לגמרי‪ .‬ולכן "הכלל והעיקר שלא יתפחד כלל"‪ ,‬כי בזה שלא‬ ‫לתוך רפש וטיט ומקומות מטונפים ‪ -‬אדרבא ואדרבא‪ ,‬זה‬ ‫יתפחד יהיה לו כח ויכולת לעבור את הגשר הצר בשלום‪.‬‬ ‫האיש בוודאי אין צריך לפחוד עוד! כי הלא גם עתה אני יודע‬ ‫שצריכין לקוות ולצפות לה' ולקרוא אותו גם מנפילות כאלו‪,‬‬ ‫וכפי שמבאר רבינו בשיחותיו‪ ,‬שעיקר טכסיסו של היצה"ר‬ ‫ובמכתביו מחזק מוהרנ"ת את בנו שוב ושוב לבל יתפחד‬ ‫הוא להכניס מורך ופחד בלב האדם‪ ,‬ומביא את מה שפירשו‬ ‫בבחינת 'צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי קראתי שמך ה'‬ ‫מכל מה שעובר עליו ונעשה עמו‪ ,‬ומזכיר לו תמיד שה' אתו‬ ‫מבור תחתיות'‪ ,‬וכן בהרבה פסוקים בתהילים‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫חז"ל את הפסוק שנאמר בשעת מלחמה "אל תיראו ואל‬ ‫עמו ואצלו‪ ,‬ואין לו ממה להתפחד‪.‬‬ ‫'טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו' שתני בבור תחתיות' וכו'‪.‬‬ ‫מש ְפ ַעת הקלגסים ואל תערצו מקול‬ ‫תערצו"‪" :‬אל תיראו ׁ ִ‬ ‫והרי אחד מלשונותיו במכתביו‪" :‬גיוואלד‪ ,‬שרעק דיך ניט‬ ‫הקרנות" וכו'‪ .‬ומפרש רבינו‪" :‬שכל הדברים האלה עוברים‬ ‫וכבר הודיענו רבנו ז"ל שגם צעקה משאול תחתיות אינה‬ ‫מיין ליב קינד! שרעק דיך ניט! גאט איז מיט דיר באמת!‪.‬‬ ‫על מי שחפץ להיכנס בעבודת ה'‪ ,‬שכמה מיני מלחמות‬ ‫נאבדת לעולם‪ ,‬ושלא נתייאש מן הצעקה לעולם‪ ,‬כי גדול ה'‬ ‫זכור מה שאמר אדוננו מורנו ורבנו ז"ל 'גאט איז גרויס מען‬ ‫ופחדים‪ ,‬ושפעת הקלגסים וקול הקרנות וכו' וכו' עוברים על‬ ‫ואין יודעין כלל וכו'‪.‬‬ ‫ווייסט גאר ניט' וכו'‪ ,‬אפילו אייער זאך וויהין איטליכער איז‬ ‫כל אחד ואחד‪ .‬וצריך לעמוד על עמדו לבלי להניח את מקומו‬ ‫וכל אלו הדיבורים אמתיים שכתבתי‪ ,‬הם הם בעצמן הגשר‬ ‫גיפאלין' [ה' גדול אין יודעין כלל וכו'‪ ,‬אפילו בענין שלכם‬ ‫בשום אופן בעולם ולצפות לישועה תמיד‪ ,‬ולבלי להתרחק‬ ‫האמתי שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות‪ ,‬רק שלא‬ ‫להיכן שכל אחד נפל] וכו' וכו'‪ ,‬אבל יש ענין שנתהפך הכל‬ ‫ולנוס ממנו יתברך חס ושלום" (שיחות הר"ן‪ ,‬קכ)‪.‬‬ ‫יפול בדעתו ולא יתפחד כלל‪ ,‬ויבטח וישען בכוחו של זקן‬ ‫לטובה‪ ,‬כי לגדולתו אין חקר‪ .‬ותדע ותאמין באמת כי גם‬ ‫דקדושה שגילה כל זה ויותר מזה‪ ,‬ותקיים 'קוה אל ה''‪ ,‬ואם‬ ‫אתה כמו שהוא עתה‪ ,‬כלול בדבריו הקדושים האלו‪ .‬ואפילו‬ ‫ומוהרנ"ת מרחיב בזה מעט בליקוטי הלכות‪ ,‬וכותב‪:‬‬ ‫עדיין נעשה מה שנעשה 'חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'' וכעין‬ ‫הגרוע ביותר חס ושלום אלפים ורבבות מדרגות‪ ,‬כלול גם כן‬ ‫"וזהו 'אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו‬ ‫שפירש רש"י שם" (עלים לתרופה‪ ,‬מכתב מיום ג' וישב תר"ג)‪.‬‬ ‫בדבריו אלו‪ .‬והלוואי היה שומע דברים אלו היה מחיה עצמו‬ ‫מפניהם'‪' .‬אל תראו משעטת סוסים ושפעת הקלגסים וקול‬ ‫פניני התחזקות והתעוררות‬ ‫שנערכו ונעבדו מתוך אוצרות שיחותיו של הגרי"מ שכטער שליט"א‬ ‫שביבי אור‬ ‫לא להתפחד מהקטרוגים!‬ ‫מעשיו‪ ,‬עד שהשי"ת סיבב סיבובים שעשיו עצמו מכר לו את‬ ‫הבריאה היא בשביל הצדיק‪ ,‬שבו תלוי כל מלכותא דשמיא‪,‬‬ ‫חמור נוער וכלבים צועקים‬ ‫הבכורה‪ ,‬כדי שיודו הכל על זה‪ ,‬ולא יהיו שום קטרוגים‪.‬‬ ‫ולעומת זה עשיו הוא הוא איש שעיר‪ ,‬בתוקפא דרוח סערה‬ ‫מובא בספר נוצר חסד להרה"ק מקאמרנא זי"ע‪ ,‬שאם אתה‬ ‫וכן רואים במציאות‪ ,‬שכל דבר‪ ,‬כגון כלי מסויים‪ ,‬תחילה‬ ‫שגדול בשעתו‪.‬‬ ‫רואה אדם שאין עליו מחלוקת‪ ,‬סימן שהוא מהערב‪-‬רב‬ ‫רואים את חומריות וגשמיות הכלי‪ ,‬ואח"כ כשמתבוננים‬ ‫ומזה נמשך גם מה שמובא הסבר לזה שהיצה"ר הוא הכובש‬ ‫(הגם שאין זה כל‪-‬כך פשוט‪ ,‬אבל אכמל"ב)‪ .‬אבל זה ברור שמחלוקת‬ ‫יותר מתחילין לראות את החכמה הטמונה בכלי שלפניו‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מפני שהוא הקדים והחזיק קודם‪ ,‬כי תיכף‬ ‫[שחולקים על הרוצים להתקרב להשי"ת] סימן יפה הוא‪,‬‬ ‫ולענינינו‪ ,‬עצם הבכורה היא הגשמיות (שכל ענינו שנולד ראשון)‬ ‫ביציאת האדם מרחם אמו אזי "לַ ּ ֶפ ַתח ַח ָּטאת ר ֵֹבץ"‪ .‬כמו‬ ‫כי כל בחינה של מלכות שמים שהאדם רוצה לגשת אליה‪,‬‬ ‫ורק אח"כ משיגין החכמה הגנוזה בה‪ .‬אבל מי שהמציא את‬ ‫שרואים שע"פ הטבע נמשך הנולד תיכף לאכילה ושתיה‬ ‫מתעוררים עליו קטרוגים בלי שיעור‪ ,‬מעצמו ומאחרים‪,‬‬ ‫הדבר‪ ,‬אצלו הוא להיפך‪ ,‬שמתחילה השיג את החכמה‪ ,‬ורק‬ ‫וכו'‪ ,‬ואח"כ עובר זמן רב‪ ,‬ועד שמשיג מה חובתו בעולמו‬ ‫מבית ומחוץ‪ ,‬כמו שכתב רש"י בתחילת התורה שהאומות‬ ‫אח"כ הוציאה מהכח אל הפועל‪ .‬נמצא שאצל הממציא‪,‬‬ ‫כבר נקלטו בו כל התאוות מראשו ועד רגליו‪ ,‬כשמתחילים‬ ‫טוענים על ישראל‪" :‬ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבע‬ ‫החכמה היא הבכורה‪.‬‬ ‫להמשך אחר הקב"ה ולקיים "וְ ׁ ָשכַ נְ ִּתי ְ ּבתוֹ כָ ם"‪ .‬וכפי הדרש‬ ‫אומות"‪ ,‬והקטרוג הזה נתעורר על כל כבישה שנעשה ע"י‬ ‫"בתוך כל אחד ואחד"‪.‬‬ ‫שהאדם ממליך עליו את השי"ת באיזה מקום שהוא ובאיזה‬ ‫"כ ָּלם ְ ּב ָחכְ ָמה ָע ִשׂ ָ‬ ‫ית" ומהחכמה‬ ‫וכן כביכול אצל השי"ת כתיב ֻּ‬ ‫זמן שהוא‪ ,‬שעי"ז הוא מבריח משם את הסטרא אחרא‪,‬‬ ‫(שהיא הבכורה) נמשכת העשיה‪ ,‬ואנו רואים בעינינו את העשיה‬ ‫“אהבה דוחקת הבשר”‬ ‫ומוקים מלכותיה דשמיא לאתריה [ומחזיר מלכות שמים‬ ‫המרובה‪ ,‬וצריכים רק להתבונן בה ואז זוכים לראות מה‬ ‫וכן מובא בספה"ק תלמידי הבעש"ט על דברי הגמרא (ב"מ‬ ‫למקומה]‪ .‬ואפילו אם רק נתעורר האדם לדבר שבקדושה‪,‬‬ ‫שגנוז בה‪.‬‬ ‫פד‪" ).‬אהבה דוחקת הבשר"‪ ,‬היינו שאהבת הקב"ה דוחקת‬ ‫תיכף ירגיש שמתחילים הקטרוגים מכל הצדדים ומכל‬ ‫ועל זה אמר רבינו שצריך להסתכל בהשכל שיש בכל דבר‪,‬‬ ‫תאוות הבשר‪ ,‬שכשזה קם זה נופל‪ ,‬ותיכף נתעורר הקטרוג‬ ‫הבחינות; חמור נוער וכלבים צועקים‪ ...‬וזה הכל נמשך‬ ‫ושלא יהיה בבחינת "ל ֹא יַ ְח ּפֹץ ְּכ ִסיל ִ ּב ְתבוּנָ ה ִּכי ִאם ְ ּב ִה ְת ַ ּגלּ וֹ ת‬ ‫המשתלשל מהסטרא אחרא המורד במלכות ואומר 'ליסטים‬ ‫מקטרוג הסט"א "ליסטים אתם שכבשתם"‪...‬‬ ‫לִ בּ וֹ " (משלי יח‪ ,‬ב)‪ ,‬היינו שנתפס להתאווה שבדבר ‪ -‬אלא‬ ‫אתם'‪ .‬ויעקב בחכמתו ותמימותו כל כך התאבק עם הסט"א‬ ‫והגם שהם הם הליסטים‪ ,‬כי כל חזקתם באה מבחינת‬ ‫יתבונן איך להמליך אותו ית' ע"י כל דבר שהוא רואה או‬ ‫עד שהיא הודית לו באמרה "וְ לָ ָּמה ֶּזה לִ י ְ ּבכ ָֹרה" (בראשית כה‪,‬‬ ‫"וְ ׁ ִש ְפ ָחה ִּכי ִת ַיר ׁש ְ ּג ִב ְר ָּת ּה" (משלי ל‪ ,‬כג)‪ ,‬אבל חזקתם היא כל‬ ‫נפגש עמו‪ ,‬שזה בחי' הסתכלות בשכל שבכל דבר‪ ,‬כי "לִ כְ בוֹ ִדי‬ ‫לב)‪ ,‬כי היא איננה שייכת לו לגמרי‪ .‬ונחל יעקב בנחלתו נחלת‬ ‫כך חזקה עד שלעיני בשר נראה כי 'עשיו הוא הבכור'‪ ,‬כמו‬ ‫יתיו" (ישעי' מג‪ ,‬ז)‪ ,‬נמצא ששורש הכל‬ ‫ְ ּב ָר ִ‬ ‫אתיו יְ ַצ ְר ִּתיו ַאף ֲע ִשׂ ִ‬ ‫אבותיו‪.‬‬ ‫שמובא ברש"י ויצא עה"פ "וַ ִ ּי ְק ָרא ׁ ְשמוֹ יַ ֲעקֹב "הקב"ה אמר‪:‬‬ ‫הוא הכבוד של השי"ת‪ ,‬ובגין דישתמודעון ליה (זהר בא מב ע"ב)‬ ‫והנה על הפסוק "וַ ֲאנִ י נָ ַת ִּתי לְ ָך ׁ ְשכֶ ם ַא ַחד ַעל ַא ֶח ָ‬ ‫יך ֲא ׁ ֶשר‬ ‫אתם קריתם לבכורכם שם‪ ,‬אף אני אקרא לבני בכורי שם‪,‬‬ ‫‪ -‬לדעת אותו יתברך‪ .‬וע"י חכמה זו נתהוו עולמות הבריאה‬ ‫לָ ַק ְח ִּתי ִמ ַ ּיד ָה ֱאמ ִֹרי ְ ּב ַח ְר ִ ּבי ו ְּב ַק ׁ ְש ִּתי" (שם מח‪ ,‬כב) 'שכם אחד‬ ‫הדא הוא דכתיב 'ויקרא שמו יעקב'"‪ .‬כי הבכור האמיתי הוא‬ ‫והיצירה והעשיה‪.‬‬ ‫על אחיך' ‪ -‬הוא סוד הבכורה‪' ,‬אשר לקחתי מיד האמורי' ‪-‬‬ ‫יעקב‪ ,‬וכמו שמובא במדרש רבה עה"פ "כּ ֹה ָא ַמר ה' בּ ַֹר ֲא ָך‬ ‫וזו היא הבכורה‪ ,‬והברכה‪ ,‬וגם הנחלה בלי מצרים עד אין סוף‪,‬‬ ‫מעשו‪ ,‬שעשה מעשה האמורי‪' ,‬בחרבי ובקשתי' ‪ -‬בצלותי‬ ‫יַ ֲעקֹב וְ י ֶֹצ ְר ָך יִ ְשׂ ָר ֵאל" (ישעי' מג‪ ,‬א)‪ .‬אמר הקב"ה לעולמו‪ ,‬עולמי‬ ‫לעולמי עד ולנצח נצחים‪.‬‬ ‫ובעותי‪ ,‬שהתפלל הרבה להשי"ת שיזכה לקחת את הבכורה‬ ‫עולמי מי בראך וכו' יעקב בראך‪ .‬והביאור בזה‪ ,‬כי עיקר‬ ‫אליבא דהלכתא‬ ‫לאסוקי שמעתתא‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' משה בהגרי"ק בראנדסדארפער שליט"א‬ ‫פניני 'הלכה למעשה'‬ ‫ראש כולל בקהילתינו ומו''צ דעדתינו‬ ‫מנהג אמירת 'ויתן לך'‬ ‫פתיחת סתימות בשבת‬ ‫שהאריז"ל היה נוהג לאמרו אחר הבדלה‬ ‫אמירת פסוקי ויתן לך במוצאי שבת‬ ‫זה סתימה חזקה כל כך מותר לפתחו שנית‪,‬‬ ‫דין צינור שעלו בו קשקשים‬ ‫בביתו‪ .‬ואפשר שהטעם שאנו אומרים ויתן‬ ‫מוזכרת כבר בזוהר הקדוש (סוף הקדמת הזוהר‬ ‫[ולדעת הרבה פוסקים אפילו אם סתמו על‬ ‫השבוע למדנו בשולחן ערוך (סימן שלו ס"ט) על‬ ‫לך הוא מטעם שכתב הטור (סי' רצה) שנוהגים‬ ‫יד‪ ):‬ומובא שם שהגיהנום שובת בשבת רק‬ ‫דעת שלא להוציאו (משנ"ב שם ס"ק יט)]‪ .‬אבל אם‬ ‫צינור המקלח מים מן הגג שאם עלו בו קשים‬ ‫לומר פסוקים של ברכה כגון יפתח ה' לך את‬ ‫אחרי שכלל ישראל אומרים את קדושא‬ ‫הנקב היה למטה מהשמרים ונסתם הרי זה‬ ‫ועשבים שסותמים ומעכבים את קילוח‬ ‫אוצרו הטוב כדי שיתברכו במעשה ידיהם‪.‬‬ ‫דסדרא בתפילת ערבית של מוצאי שבת‬ ‫סתימה חזקה כיון שהוא נמצא במקום שכל‬ ‫המים‪ ,‬וזה גורם שהמים היוצאים מתפשטים‬ ‫וטעם זה מובא במשנה ברורה (סק"ה)‪ .‬וכן‬ ‫ואז חוזרת אש הגיהנום‪ .‬וכתוב שם‪' :‬אבל‬ ‫כובד היין נשען עליו‪ ,‬ואסור לפתחו שנית‪.‬‬ ‫בגג ודולפים לבית‪ ,‬מותר למעך את הקשים‬ ‫כתב בספר המנהיג להראב"ן (הל' שבת עמוד ר);‬‫אי איהו ממתין עד דישלימו קדושא דסדרא‬ ‫ולפי זה ניתן לומר דגם בנדון דידן הכל תלוי‬ ‫ברגל בצינעה כדי לפתוח את הסתימה‪,‬‬ ‫מנהג כל ישראל לומר במוצאי שבת ויתן לך‬ ‫אינון חייבין דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא‬ ‫בחוזק הסתימה‪ ,‬שאם הסתימה הדוקה ואי‬ ‫שהתירו חז"ל לתקן את הצינור על ידי שינוי‬ ‫וכל הפסוקים של ברכות שיתברכו ישראל‬ ‫דקב"ה‪ ,‬ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל‬ ‫אפשר לפתחו בקלות רק באמצעות פאמפ"ע‬ ‫במקום הפסד‪.‬‬ ‫בשבת הבאה ומעתה ועד עולם‪ .‬ואפשר‬ ‫ברכאן דקא אמרי צבורא ויתן לך האלהים‬ ‫או בעזרת כלי אחר הרי זה נחשב כקלקול‬ ‫דלפי זה שייך יותר לאמרו אחר הבדלה‬ ‫מטל השמים'‪ .‬וכתב הבני יששכר (הגהות‬ ‫בצינור‪ .‬ואם אפשר לפתחו בקלות אין זה‬ ‫פתיחת סתימות בצינור‬ ‫בבית כשמתחילים להתעסק במעשה ידים‪.‬‬ ‫מהרצ"א שם) 'מכאן סמך גדול לומר הפסוקים‬ ‫נחשב כקלקול בגוף הצינור וזה דומה להדחת‬ ‫מדין זה ניתן ללמוד גם לסתימות המצויים‬ ‫אמנם גם למנהגינו שאין אומרים בציבור‬ ‫הללו במוצאי שבת'‪.‬‬ ‫כוסות ומחיטת ראש הפחם מהנר שמותר‪.‬‬ ‫בזמנינו; אם נסתם הבית הכסא על ידי נייר או‬ ‫ומשמע מזה שטעם אמירת ויתן לך הוא בבית הכנסת מובא בספר סגולת ישראל‬ ‫צואה‪ ,‬או אם נסתם הכיור שבמטבח מאוסף‬ ‫מאידך יש מקום לומר‪ ,‬שגם סתימה הדוקה‬ ‫כדי להאריך את התפלה כדי שישבות בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זי"ע‬ ‫של לכלוך שהתקבץ בחור הניקוז‪ ,‬וכן אם‬ ‫אינה נחשבת כסתימה רק בסתימה שהאדם‬ ‫הגהנים יותר זמן‪ .‬וכן מובא במחזור ויטרי שטוב לאמרו בשנים שכל אחד מברך את‬ ‫נסתם צינור המים של המזגן וגורם שיטפטפו‬ ‫סתם מרצונו‪ ,‬אבל סתימה שנסתם ממילא‬ ‫(סימן קמה) שלכן מאריכים בתפילה במוצאי חברו הנוכח אתו ואומר ויתן לך‪.‬‬ ‫מים מתוך המזגן בבית‪ ,‬אם ניתן בכל אלו‬ ‫ואין רצונו של אדם בו אינו חשוב כסתימה‬ ‫שבת ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה ובלקוטי מהרי"ח (ח"ב דף פ) כותב בדרך‬ ‫להקל לפתוח את הסתימות‪ .‬וכדי לעמוד על‬ ‫כלל‪ ,‬וכעין מה שפסק המגן אברהם (סי' שמ‬ ‫'ופסוקי נחמות' לאחריהם מפני שביום אפשר הטעם שאומרים פסוקי ויתן לך על‬ ‫הדברים נקדים שרשי הדברים בע"ה‪.‬‬ ‫ס"ק יח) והובא במשנה ברורה (שם ס"ק מה) שאם‬ ‫השבת יוצאין פושעי ישראל מגיהנם ויש פי מה שמובא ששני המלאכים המלווין את‬ ‫נדבקו שני דפים ביחד על ידי שעוה מותר‬ ‫טעם הספק בפתיחת צינור‬ ‫להם מנוחה בשבת עד שישראל מסיימין האדם בערב שבת אינם יוצאים עד לאחר‬ ‫להפרידם‪ ,‬דכיון שלא נעשה לקיום ונעשה‬ ‫יש להסתפק מהו המבט הנכון על פי הלכה‬ ‫את תפילת המעריב‪ ,‬לכך מאריכין בתפילה השבת‪ ,‬וכתב בספר מטה משה שהמלאך‬ ‫ממילא בלא מתכוין אין זה נקרא חיבור‬ ‫בצינור שנסתם; האם נחשב שהצינור‬ ‫שלא יחזרו מהרה לגיהנם‪ .‬ולפי זה נמצא הרע המתלווה לאדם בערב שבת הוא ס"מ‬ ‫ותפירה‪ ,‬וממילא אין בהפרדתו משום קורע‪.‬‬ ‫התקלקל ופתיחת הסתימה היא תיקון לצינור‪,‬‬ ‫שפסוקי 'ויתן לך' נחשב כחלק מהתפלה שרו של עשו‪ ,‬ומכיון שמצינו אצל יעקב‬ ‫– ולפי זה יהיה מותר לפתוח כל סתימה‬ ‫ויש על פתיחת הסתימה איסור 'מכה בפטיש'‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬וכן הוא בנוסח אשכנז אבינו שלא רצה לשלח את השר של עשו‬ ‫שנעשה ממילא ואין רצון האדם בכך‪.‬‬ ‫בזה שמתקן את הצינור‪ ,‬כי כל כלי שנתקלקל‬ ‫כמבואר ברמ"א (סי' רצה)‪ .‬וכן משמע מלשון עד שהודה לו על הברכות‪ ,‬לכן גם אנחנו‬ ‫מההשתמשות שלו יש חיוב 'מכה בפטיש'‬ ‫במוצאי שבת קודש קודם ששולחים את‬ ‫הזוהר הקדוש 'דקא אמרי צבורא'‪.‬‬ ‫דאורייתא או דרבנן‬ ‫כשמתקנים אותו כפי שמבואר בסימן ש"מ‬ ‫אמנם מנהגינו שאין אומרים 'ויתן לך' כחלק המלאכים לדרכם מזכירים את הברכות‬ ‫אמנם מדין צינור שעלו בו קשקשים הנ"ל‬ ‫(מג"א ס"ק יא) דמחט שנתעקמה אסור לתקנה‬ ‫מנוסח התפלה אלא כל אחד אומר את ברכת יצחק ליעקב כדי שבעל כורחו גם‬ ‫מבואר שגם סתימה שאינה חזקה וניתן‬ ‫משום איסור מכה בפטיש‪ ,‬וכך נפסק גם‬ ‫זה לעצמו‪ ,‬וכן מובא בכף החיים (סקי"ב) המלאך הרע יסכים ויודה על הברכות‪.‬‬ ‫לפתחו בקל במיעוך הרגלים יש בזה גם כן‬ ‫בסימן תק"ט (ס"א) ששפוד שנרצף ואי אפשר‬ ‫איסור‪ ,‬ולא הותר רק בשינוי במקום הפסד‪.‬‬ ‫לצלות בו כך אסור לפשטו‪ .‬גם בהלכות שופר‬ ‫ובאמת שיש מחלוקת הפוסקים מה הדין‬ ‫(סי' תקפו ס"ק לג) נפסק שאסור להוריד סתימה‬ ‫כשיש סתימה‪ ,‬והסתימה בבית הכסא גורמת‬ ‫מפלסטיק והסתימה היא מנייר וצואה אי‬ ‫בצינור זה האם מי שאינו ממעך ברגליו על‬ ‫שסתם בנקבי השופר משום תיקון כלי‪ ,‬אם‬ ‫לסרחון בבית‪ ,‬מכיון שמצינו הרבה פעמים‬ ‫אפשר לומר בשום פנים שיש בזה איסור‬ ‫ידי שינוי‪ ,‬רק פותח את הסתימה כדרך‪ ,‬האם‬ ‫על ידי זה יוכשר השופר לתקיעה‪.‬‬ ‫שהתירו חז"ל אפילו שבות אחד במקום כבוד‬ ‫דאורייתא‪ ,‬כיון שאין כאן שום קלקול בגוף‬ ‫עובר על איסור דאורייתא או רק על איסור‬ ‫הבריות‪ ,‬לכן כשיש צורך גדול בדבר מותר‬ ‫הצינור‪ ,‬ואם כן לשיטת התוספות ושאר‬ ‫מאידך‪ ,‬יתכן לומר שהלכלוך הנמצא בתוך‬ ‫דרבנן;‬ ‫לפתוח גם בעזרת כלי המיוחד לכך‪.‬‬ ‫הראשונים הנ"ל יתכן שאין בזה שום איסור‪,‬‬ ‫צינור הפלסטיק נחשב כדבר חיצוני שמעכב‬ ‫אבל לשיטת המנשה ברורה יש בזה איסור‬ ‫המשנה ברורה (ס"ק מו) והפרי מגדים (מש"ז‬ ‫מהלך המים בתוך הצינור‪ ,‬ואין זה כקלקול‬ ‫אבל אם הסתימה חזקה במיוחד יש להחמיר‬ ‫סק"ט) והמהר"ם שיק (או"ח סי' קו ד"ה ונהי באמת)‬ ‫דרבנן משום שנראה כמתקן‪.‬‬ ‫בגוף הצינור‪ ,‬ומותר לסלק המפריע כדי‬ ‫שזה נחשב לאיסור תורה‪ ,‬וכיון שלא הותרה‬ ‫כולם כתבו שאין בזה רק איסור דרבנן משום‬ ‫ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' עה וח"ו סי' כט) כתב‬ ‫שיוכלו המים להמשיך לקלח‪ .‬דומה לזה‬ ‫כבוד הבריות בקום ועשה נגד איסור‬ ‫שנראה כמתקן‪ ,‬שהם מפרשים שסתימת‬ ‫שגם בצינורות שלנו אלו סתימות שאפשר‬ ‫מותר להדיח כוסות וכלים מלוכלכים‪ ,‬ואין‬ ‫דאורייתא כמבואר בסימן י"ג (ס"ג ועיי"ש‬ ‫העשבים והקשקשים הם איסוף של קש‬ ‫אומרים שזה נחשב כאילו הכלים התקלקלו‬ ‫במשנ"ב סקט"ו)‪ ,‬אסור לפתוח את הסתימה רק‬ ‫לפתחם באמצעות כלי המיוחד לכך בלי‬ ‫ועשבים שהצטברו לתוך הצינור ואינם חלק‬ ‫וההדחה מתקן אותם (עי' סי' שכג ס"ו ובב"י סי'‬ ‫על ידי גוי‪.‬‬ ‫מעשה אומן מיוחד אינו נחשב כקלקול בגוף‬ ‫מגוף הצינור‪ ,‬ולכן אינו נחשב שהתקלקל‬ ‫שיח ס"ד בשם הפרדס)‪ ,‬כך גם סילוק הלכלוך‬ ‫הצינור ואין בזה רק איסור דרבנן‪ ,‬אבל אם‬ ‫סתימה בכיור במטבח‬ ‫היא סתימה חזקה שצריך אומנות ממש יתכן‬ ‫גוף הצינור‪ ,‬אלא מדרבנן אסרו לפתוח את‬ ‫שהצטבר בתוך צינור הפלסטיק אינו נחשב‬ ‫סתימה בכיור במטבח שוה לסתימה בבית‬ ‫הסתימה אפילו שאינו מגוף הצינור משום‬ ‫כתיקון‪.‬‬ ‫שיש בזה איסור תורה‪ .‬גם בשו"ת אגרות משה‬ ‫הכסא‪ ,‬שאם היא סתימה רגילה אסור‬ ‫שנראה כמתקן‪ ,‬והתירו כלאחר יד‪ ,‬דהוי‬ ‫וכעין זה כתב הט"ז בסימן תקי"ד (ס"ק יב)‬ ‫(ח"ד סי' מ אות ט) חילק שאם היא סוג סתימה‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ואם היא סתימה חזקה אסור מן‬ ‫שבות דשבות במקום הפסד‪.‬‬ ‫שמותר להסיר ראש הפחם מנר הדולק ביום‬ ‫מצוי אין בזה איסור תורה‪ ,‬ואם היא סתימה‬ ‫התורה‪ .‬ואם הסתימה גורם לסרחון ויש בזה‬ ‫חזקה שאינו מצוי ונסתם לגמרי יש בזה‬ ‫מאידך‪ ,‬התהלה לדוד (סי' שז סק"ה) הוכיח‬ ‫טוב ואין בזה איסור תיקון כלי‪ ,‬שאין זה‬ ‫כבוד הבריות ממש יש להתיר איסור דרבנן‪,‬‬ ‫איסור תורה‪ .‬ונראה דזהו גם סברת הגרשז"א‬ ‫מהתוספות (כתובות ס‪ .‬ד"ה ממעכן) דצינור שעלו‬ ‫כמתקן הפתילה אלא כמסיר דבר המקלקל‪,‬‬ ‫אבל אם אינו גורם כל כך לסרחון אין להקל‬ ‫ז"ל (מנחת שלמה ח"ב סי' יט) – וטעמם נראה דכיון‬ ‫בו קשקשים יש איסור דאורייתא לפתחו‬ ‫אלא כאילו דבר אחר דבוק בנר ומעכב את‬ ‫רק שבות דשבות במקום הפסד‪.‬‬ ‫שהצינור היא חלק ממערכת מורכבת של‬ ‫כדרך‪ .‬ובשו"ת דבר יהושע (ח"ב סי' מט) הוכיח‬ ‫אורו‪ .‬ואף בזה יתכן שהלכלוך נחשב כדבר‬ ‫הוצאת הביוב‪ ,‬אם נסתם לגמרי נחשב שכל‬ ‫שכן הוא גם שיטת הרי"ף והראב"ד ריב"ש‬ ‫אחר הדבוק בצינור שאין בזה איסור תיקון‬ ‫צינור של מזגן‬ ‫רמב"ן והגהות מרדכי ויתכן שהם מפרשים‬ ‫כלי‪ .‬וכעין מה שהתירו להוציא מוגלא ממכה‬ ‫המערכת התקלקל‪.‬‬ ‫מצוי לפעמים בצינור של מזגן שדרכו יורד‬ ‫שעלו בו קשקשים הכוונה שצמחו מתוך‬ ‫(סי' שכח סכ"ח)‪ ,‬שזה נחשב כדבר זר הדבוק בגוף‬ ‫המים לחוץ שנסתם מחמת הצטברות‬ ‫נ"מ אם הותר משום כבוד הבריות‬ ‫הצינור עשבים וקשקשים המעכבים הילוך‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫אבק‪ ,‬והעצה לזה לנפוח בתוך הצינור וכך‬ ‫לפי הדברים נמצא שאם הסתימה אינה חזקה‬ ‫המים‪ ,‬וממילא היא קילקול בגוף הצינור‪,‬‬ ‫משתחרר האבק והמים ממשיכים לרדת‪.‬‬ ‫במיוחד והיא נפתחת באמצעות כלי רגילה‪,‬‬ ‫ולשיטתם הקילו במקום צער והפסד כזה‬ ‫תלוי בחוזק סתימה‬ ‫– אסור לעשות כן בשבת! דאף שהסתימה‬ ‫כמו כל הסתימות המצויות‪ ,‬יש בזה איסור‬ ‫אפילו בשבות אחת של כלאחר יד‪.‬‬ ‫והנה בסימן שי"ד (ס"ב ג) נפסק שאסור לעשות‬ ‫אינה חזקה ואינה רק מדרבנן‪ ,‬הרי לשיטת‬ ‫דרבנן ואין לפתחם רק על ידי שינוי בצינעא‪.‬‬ ‫נקב בחבית שישמש כברז משום איסור‬ ‫המשנה ברורה צריך לעשות על ידי שינוי‪,‬‬ ‫– אך למעשה אם אי אפשר לפתוח בשינוי‬ ‫סתימת צינורות שלנו‬ ‫תיקון כלי‪ ,‬אמנם במקום שהיה כבר נקב‬ ‫והניפוח אינו שינוי‪ .‬וגם אסור לטלטל את‬ ‫כתבו הפוסקים האחרונים הנ"ל דכיון שהיא‬ ‫וכתב בשו"ת דבר יהושע שם‬ ‫(אות כב)‬ ‫ונסתם ורוצה לפתחו מחדש יש בזה חילוק‪,‬‬ ‫הצינור משום מוקצה (וגרע מהא דסי' שח סי"ט)‪.‬‬ ‫מקום כבוד הבריות‪ ,‬שאי אפשר להיפנות‬ ‫שבצינורות בית הכסא שלנו העשויים‬ ‫שאם הנקב היה למעלה מהשמרים שאין‬ ‫אנשי הצדיק‬ ‫תולדותיהם ואורחותיהם‬ ‫של אנשי שלומנו תלמידי מוהרנ''ת‬ ‫הליכות ועובדות‬ ‫מרביה''ק זיע''א עם צדיקי דורו‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫רבי נחמן‬ ‫טולטשינער(מ')‬ ‫ומל ה' את לבבך‬ ‫(כ')‬ ‫הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א‬ ‫אחד מאנ"ש החשובים ה"ה ר' אליעזר מעיר‬ ‫בשנים האחרונות הוקם על ציונו אוהל גדול ומכובד‪ .‬במקום‬ ‫בחד קטירא אתקטר ביה בקוב"ה‬ ‫לאדיזין נולד לו בן‪ ,‬ויום מילתו חל להיות‬ ‫פועל גם הכנסת אורחים‪ ,‬מקוה טהרה‪ ,‬גשר לכהנים‪ ,‬וכל התנאים‬ ‫ביום שישי ח' טבת עש"ק פרשת שמות תקע"ג‪ ,‬הגיע כאמור בעל‬ ‫בראש השנה‪ ,‬ולא ידע לשית עצות לנפשו‪,‬‬ ‫הנדרשים ברוחניות וגשמיות לרווחת הציבור הפוקדים את‬ ‫התניא מלווה בשיירה גדולה של כשישים עגלות ממשפחתו‬ ‫האם יסע לראש השנה לאומאן לקיים ציוויו‬ ‫המקום לזכות בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫וחסידיו לעיירה פייענא‪ ,‬לאחר מנוסה קשה ומפרכת שנמשכה‬ ‫של רבינו ז"ל וימנה שליח למילת בנו‪ ,‬או‬ ‫שיישאר בביתו בלאדיזין לקיים בעצמו מצות‬ ‫צדיקא דאתפטר אשתכח בהאי עלמא‬ ‫למעלה ממאה ימים‪ ,‬ממקום מושבו בלאדי אשר ברוסיה הלבנה‬ ‫טרם פטירתו הורה בעל התניא לבעל המלון לסגור את חדרו בו‬ ‫עד לתוככי אוקראינה‪ .‬פייענא העיירה היתה כמעט ריקה מגברים‬ ‫הברית של בנו ולא על ידי שליח‪.‬‬ ‫שכב‪ ,‬ושיכניסו שם רק לצורך תפילה‪ .‬הוא הוסיף וביקש‪ ,‬שאם‬ ‫שהיו מגויסים למלחמה בחזית‪ .‬התושבים המעטים קיבלו את‬ ‫פנה ר' אליעזר לרבי נחמן מטולטשין ושאל‬ ‫החסידים ברצון ונתנו להם דירות ועצי הסקה חינם אין כסף‪,‬‬ ‫אותו כדת מה לעשות‪ ,‬ענה לו רבי נחמן בדרך‬ ‫יזדמנו למלונו יהודים המזלזלים ביהדותם אזי יאיים עליהם‬ ‫ויכניסם לחדר זה עד שיראה ששבו בתשובה‪ .‬בשכר זאת בירכו‬ ‫והרה"ק בעל התניא מצא את מקום משכנו במלון אורחים שהיה‬ ‫צחות‪ :‬הרי הפסוק אומר "ומל ה' אל לבבך‬ ‫בעיירה‪.‬‬ ‫ואת לבב זרעך"‪ ,‬הרי שמקודם עליך למול‬ ‫ברכות רבות ואף הבטיח לו אריכות ימים‪ .‬ואכן ידוע סיפור מופלא‬ ‫על שני יהודים ששבו לכור מחצבתם בעקבות שהותם במקום‪.‬‬ ‫ב'פייענא' התבשרו החסידים כי דבריו של רבם בעל התניא‬ ‫אל לבבך לבוא אל רבינו ז"ל שיפתח את‬ ‫התקיימו במלואם‪ ,‬וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלה אחר‬ ‫אוטם הלב להשי"ת‪ ,‬ואחר כך למול את בנך‪.‬‬ ‫אשר יצוה את בניו וביתו אחריו‬ ‫מפלה‪ ,‬כפי שכתב על כך בנו הרה"ק רבי דובער זי"ע‪" :‬שמענו‬ ‫ואכן קיים זאת ר' אליעזר ונסע לראש השנה‬ ‫רגשי הכבוד והיקר לרבינו ולמשנתו עברו גם לבניו וצאצאיו אחריו‬ ‫שהייתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב‪,‬‬ ‫לאומאן ומינה שליח למילת בנו (שיש"ק ח"ג סי'‬ ‫(וכפי שמופיע באריכות בספר 'שבחו של צדיק' מערכת בית חב"ד ליובאויטש)‪.‬‬ ‫והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר‪”...‬‬ ‫רע"א)‪.‬‬ ‫בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי דובער זי"ע המכונה 'האדמו"ר‬ ‫תיכף עם התיישבותו בעיירה כבר החל בעל התניא לפעול‬ ‫נקרא על שם הצדיק‪...‬‬ ‫האמצעי' נודע גם הוא באהדתו לחסידות ברסלב כאשר העיד‬ ‫לרווחת היהודים שהתגוררו בערים שנהרסו כליל בקרבות‪ .‬הוא‬ ‫רבי נחמן היה מסור בלב ונפש לכל עניני‬ ‫החסיד רבי שמואל הורוויץ זצ"ל שמקור משפחתו היה מחסידי‬ ‫שלח משלחות לערים שונות ברחבי רוסיה כדי למצוא דירות‬ ‫רבינו ז"ל‪ ,‬אחד מהם לא נעדר‪ ,‬וכל מה שהיה‬ ‫חב"ד‪ ,‬שהרה"ק רבי דובער [ה'מיטלער רבי'] מליובאוויטש אמר‬ ‫ומקורות פרנסה לפליטים הרבים‪.‬‬ ‫שייך לענין רבינו ז"ל‪ ,‬אם זה הדפסת ספרים‪,‬‬ ‫על הרה"ק מוהרנ"ת זי"ע שהוא 'עילוי בחסידות' ('כתבי רבי שמואל'‬ ‫טלטולי הדרכים הקשים ואימי המלחמה נתנו בו את אותותיהם‪,‬‬ ‫אם זה קירוב אנשים לדרכי רבינו ז"ל‪ ,‬אם זה‬ ‫עמוד קפ"ד)‪.‬‬ ‫והוא נפל למשכב‪ .‬הוא התבטא אז ואמר שהמלחמה קיצרה עשר‬ ‫לנקות את הקלויז וכו'‪ ,‬הכל כאשר לכל עשה‬ ‫גם מהנכד הגדול הרה"ק בעל הצמח צדק זי"ע עוברים במסורה‬ ‫שנות חיים מחייו‪.‬‬ ‫כעבד נאמן אל אדוניו‪ .‬וכל כך אהב כל ענין‬ ‫אצל אנ"ש כמה עובדות וסיפורים על הערכתו ועל אהדתו‬ ‫של 'ברסלב' עד שאמר פעם בדרך צחות‪:‬‬ ‫באותם ימים שלפני ההסתלקות – סיפר נכדו הרה"ק בעל הצמח‬ ‫לחסידות ברסלב‪( ,‬כפי שמופיע בספרים 'שיח שרפי קודש' ו'שבחו של צדיק')‪.‬‬ ‫"מקנא אני בר' שבתי ברסלבער ז"ל שלא דר‬ ‫צדק – פנה אליו זקנו ושאל‪" :‬האם רואה אתה את הקורה שבגג"‪.‬‬ ‫סיפר החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל‪ ,‬שקיבל ממקורות נאמנים‪,‬‬ ‫בעיר ברסלב כלל ואעפ"כ הכל מכנים אותו‬ ‫כאשר התפלא הצמח צדק לפשר השאלה‪ .‬המשיך בעל התניא‬ ‫שכאשר הצמח צדק ראה לראשונה את הספר "ליקוטי הלכות"‪,‬‬ ‫בשם 'ברסלבער' בשביל התקרבותו לדרכי‬ ‫ואמר‪" :‬אני איני רואה את הקורה כי אם את דבר ה' המהווה ומחיה‬ ‫עיין בו ואמר‪" :‬כולנו בני איש אחד נחנו" ולנ"א אמר‪" :‬אחינו אתה"‪.‬‬ ‫רבינו ז"ל‪ ,‬ואולם אני דרתי ח"י שנים בעיר‬ ‫את הקורה"‪.‬‬ ‫סיפר מו"ר הגרי"מ שכטער שליט"א‪ ,‬ששמע מהרה"ח ר' אלעזר‬ ‫ברסלב ולא זכיתי לכינוי הזה‪( "...‬שיש"ק ח"ג סי'‬ ‫מחלתו ארכה חמישה ימים ובמוצאי שבת קודש ליל כ"ד טבת‬ ‫רוזנפלד ז"ל ששמע מאחד מחשובי רבני חב"ד שזקנו היה תלמיד‬ ‫רצ"ה)‪.‬‬ ‫איתקטר בחד קטירא ונשמתו הקדושה עלתה בסערה השמימה‪.‬‬ ‫ה"צמח צדק" זי"ע‪ ,‬שפעם אחת שמע הצ"צ מאחד שדיבר סרה‬ ‫כפי שמובא בהקדמה לשולחן ערוך הרב‪ ,‬בה מתארים בניו את‬ ‫ולא יראה לך "חמץ"‬ ‫במוהרנ"ת‪ ,‬ובשמעו זאת רגז עליו וציוהו לקבל מיד נזיפה‪ .‬ומעין‬ ‫סדר הסתלקותו‪" :‬אראלים ניצחו ונגנז ארון הקודש‪ ,‬ויצתה‬ ‫אנ"ש הקפידו שלא לאכול מצה שרויה בפסח‬ ‫זה מסופר בשם הרה"ח ר' זעליג סלאנים ז"ל מחשובי חסידי‬ ‫נשמתו בטהרה אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל‬ ‫(געבראק'ס)‪ ,‬וכפי שנהגו החסידים ההולכים‬ ‫חב"ד‪ ,‬כי המעשה היה באחד שהשליך את הספה"ק ליקוטי הלכות‬ ‫באותן הימים שלפני הסתלקותו‪ .‬לא פסק פומיה מגירסא עד‬ ‫אחר דרך מרן הבעל שם טוב הקדוש‪ ,‬וכן נהג‬ ‫ארצה‪ ,‬והרה"ק בעל "צמח צדק" הורה לו לחלוץ את מנעליו‪,‬‬ ‫יום מנוחתו‪ .‬ואחר שהתפלל תפילת ערבית והבדלה בחונן הדעת‬ ‫רבינו ז"ל בעצמו‪ .‬ואף על פי כן אמר פעם ר'‬ ‫לשבת יחף על הארץ ולקבל נזיפה ברבים‪.‬‬ ‫בדעה צלולה ומיושבת ובדבקות נפלאה‪ ,‬במוצאי שבת קודש‬ ‫נחמן לבני ביתו‪ ,‬שאם יראו שנופל איזה פירור‬ ‫סיפר החסיד ר' יעקב דוב ז"ל‪ ,‬ששמע מאחד מזקני חסידי‬ ‫כ"ד טבת תקע"ג‪ ,‬בחד קטירא אתקטר ביה בקודשא בריך הוא‪.‬‬ ‫מצה בטעות לתוך המרק‪ ,‬לא יקפידו על זה‪,‬‬ ‫ליובאוויטש‪ ,‬שמקובל בידו סיפור‪ ,‬שבזמן בעל הצמח צדק‪ ,‬היה‬ ‫אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב‪ ,‬כאשר נראה בעליל לכל‬ ‫ולא יהיו נכשלים בכעס על בני ביתם‪ ,‬ואמר‬ ‫אחד שחתול נטפל אליו והיה רץ אחריו מצערו ושורטו‪ ,‬וכל‬ ‫העומדים שמה‪ ,‬אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה‪ .‬ואותנו עזב‬ ‫בדרך צחות‪" :‬הלא התורה הזהירה ואסרה‬ ‫טצדקי שעשה להיפטר ממנו לא הועילו‪ .‬בצר לו הלך לתנות צערו‬ ‫ביגון ואנחה”‪...‬‬ ‫משהו חמץ ולא משהו מצה" (שיש"ק ח"ג סי' רפ"ז‪.‬‬ ‫אצל רבו הצמח צדק‪ ,‬אמר לו הרבי‪ ,‬שזה אירע לו משום שהוא‬ ‫ובמקו"א בשיש"ק מובא זה בשם רבינו ז"ל בעצמו‪ ,‬ומעשה‬ ‫העיר הקרובה ביותר שבה התקיימה קהילה יהודית היתה העיר‬ ‫רודף את חסידי ברסלב‪ ,‬ואין לו עצה אחרת‪ ,‬אלא לנסוע לציון הק'‬ ‫כזה מובא גם בשם מרן קוה"ק הדברי חיים זצ"ל שפעם‬ ‫האדיטש‪ ,‬שרחוקה כ‪ 300-‬ק"מ מפייענא‪ .‬ואכן בשבת שקודם‬ ‫אחת נפל חתיכת מצה לתוך המרק ולא רצו להביא לו‬ ‫באומאן לבקש סליחה ומחילה‪ ,‬אז יפטר מצערה של השונרא‪.‬‬ ‫פטירתו שמעו ממנו כמה פעמים שמזכיר את העיר 'האדיטש'‪,‬‬ ‫המרק‪ ,‬וצוה הדברי חיים להביא המרק אל השולחן וטעם‬ ‫הגאונים החסידים הנודעים רבי ברוך אפרים זצ"ל ‪ -‬מחבר הספר‬ ‫ממנו‪ ,‬מפני טעם הנ"ל)‪.‬‬ ‫ומכך הבינו שרצונו היה שיוליכוהו לשם לאחר הסתלקותו‪.‬‬ ‫הקדוש "באבי הנחל" ‪-‬ביאורים על לקוטי מוהר"ן‪ .‬רבי מענדלי‬ ‫היו אלה ימי החורף הקשים‪ ,‬כאשר השלג נערם על פני הארץ‪.‬‬ ‫האור לעומת החושך‬ ‫ליטוואק זצ"ל והחסיד רבי שימעול'ה זצ"ל שנמנו על חשובי אנ"ש‬ ‫ובדרך הטבע לא ניתן היה להעבירו עד להאדיטש ‪ ,‬ואכן "בדרך‬ ‫‪ -‬היו בני העיר הומלא שברוסיה הלבנה‪ ,‬ובתחילה היו השלשה‬ ‫בעת שיצא לאור הספר "לב העברי" מהצדיק‬ ‫ראו פלאות רבות"‪ ,‬עד שהביאוהו למקום מנוחתו‪.‬‬ ‫מתלמידיו הגדולים והחשובים של הרה"ק בעל‬ ‫רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל‪ ,‬הפליג‬ ‫רבי נחמן בשבח הספר הזה‪ ,‬ואמר‪ :‬כנגד‬ ‫ה"צמח צדק" זי"ע‪ ,‬ונמנו על עדת חסידי חב"ד‪,‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ולאחר מכן התקרבו בצוותא לדרך רבינו זי"ע‪.‬‬ ‫להר"ר יהודה בולמן הי''ו‬ ‫להר"ר שמעון הורביץ הי''ו‬ ‫להר"ר צבי אריה שרבינטר הי''ו‬ ‫החושך הגדול שמתפשט בעולם הזה על ידי‬ ‫לרגל היכנס בנו לוי יצחק ני''ו‬ ‫לרגל היכנס בנו שלמה ני''ו‬ ‫לרגל היכנס בנו מנחם מנדל ני''ו‬ ‫ההשכלה הארורה‪ ,‬שפשטו טלפיהם הרעים‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫על כל הקדוש לנו‪ ,‬לעומת זה סיבב השי"ת‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫שיצא ספר זה שנוטל הרבה מהחושך"‪ .‬כי‬ ‫ש'תוכו' ופנימיותו של הנופל היא כ'ברו'‪ ,‬ומייאש‬ ‫הספר הנ"ל הוא כולו דברי מוסר נפלאים‪,‬‬ ‫את כל סובביו מלהפציר ולהעתיר עבורו‪.‬‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫להרה"ח ר' שמעון ויינשטוק שליט''א‬ ‫להרה"ח‬ ‫וסותר שם את כל הדעות כוזבות של‬ ‫להר"ר יואב וילקומיר הי''ו‬ ‫אבל אנחנו עם קדוש‪ ,‬זרע יעקב איש תם‪ ,‬נתמים‬ ‫לרגל אירוסי בתו‬ ‫ר' אלעזר מרדכי קלצקי שליט''א‬ ‫לרגל היכנס בנו יהודה עובדיה ני''ו‬ ‫האפיקורסים הרשעים‪.‬‬ ‫עב"ג הבה"ח אברהם ני''ו‬ ‫לרגל היכנס בנו שמואל ני''ו‬ ‫עצמנו לחכמת התורה בלי שום תערובת חכמה‬ ‫בהרה"ח ר' משה ליברמנטש שליט''א‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫לעול תורה ומצוות‬ ‫ודרך הספר הנ"ל ללקט מכל ספרי חסידות‬ ‫עצמית ואנושית‪ ,‬ונאמין באמונה שלמה זכה‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה‬ ‫בדרך רביה"ק זיע"א‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫למיניהם מה שלחמו באריכות נגד ההשכלה‪,‬‬ ‫ותמה ש"על ידי תפילה יכולין לבוא לכל‪ ,‬לכל טוב‪,‬‬ ‫היינו מספרי הרה"ק רבי צבי אלימלך‬ ‫לתורה ועבודה ולכל הקדושות ולכל העבודות‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫מדינאב זצ"ל‪ ,‬וכן מעתיק שם באריכות גדול‬ ‫ולכל הטובות שבכל העולמות" (שם‪ ,‬ח"ב קי"א) על‬ ‫להר"ר נחמן אליעזר סולרש הי"ו‬ ‫להר"ר אהרן שטיינברגר הי"ו‬ ‫להר"ר יעקב עקיבא פארגעס הי"ו‬ ‫מכל מקום שנזכר בספרי רבנו ובליקוטי‬ ‫אף שזה נראה כל כך רחוק מהמציאות הנראית‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫לרגל הולדת הבת‬ ‫הלכות ממוהרנ"ת בהילחמו ביום קרב נגד‬ ‫לעין בשר‪ ,‬עדי אכן נזכה לכל הישועות הפלאיות‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלה לתורה לחופה‬ ‫המשכילים הרשעים (שיש"ק ח"ג סי' ר"צ)‪.‬‬ ‫המוכנות עבורנו חיש קל מהרה‪.‬‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫ולמעש"ט ולרוב נחת דקדושה‬ ‫נערך ע"י הרה"ח רבי נחמי' שווארטץ שליט"א‬ ‫בעמח"ס "אוצרות עלים לתרופה"‪.‬‬