השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
שיעור בהל' חנוכה [א'] ,יו"ט ,שבת ,ברכות ,תפילה ,גניזה ,ממונות ,בשר וחלב ,פ' חיי שרה ועוד – נמסר ביום ד' כ"ד חשון תשפ"ז – גיליון 385
גמרא בבא מציעא ,תמורה ועוד – תמורה האיסור בזה. ב. פתיחה:
עוד שאל אותי אתמול ידידי הבה"ח שמחה לנט שיחי' על מה שמובא בגמרא בבא מציעא (צ"א:). היום כ"ד חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' גדליה משה מזוועהיל זיע"א (נפטר בשנת תש"י – לפני
"ממיר" מה טיבו? והשבתיו :יש איסור להמיר בהמה שעומדת לקרבן בבהמה אחרת ,וכתוב בתורה 77שנה) ,הוא היה קדוש וטהור ,וגדול בתורה מאוד ,מנוחתו כבוד בבית העלמין ב"שייך באדר" [גבעת
(סוף פרשת בחקותי)" :לא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" ,והיינו שאם אדם רם] במרכז ירושלים ,זכיתי להיות אתמול בלילה בציונו הקדוש ולהעתיר שם על הכלל ועל הפרט והיו
מחליף בהמה בבהמה הרי ששניהם נעשים קודש ,ויש על זה מסכת שלימה הנקראת מסכת תמורה ,וכן שם המונים ,וכן היה שם נינו כ"ק האדמו"ר ר' גדליה משה מזוועהיל שליט"א שבירכני בלחיצת יד
יש בסוגי' בגמרא מסכת מכות האם הוא לוקה או לא ,ועוד נידונים בדבר ,ומה שהוא שאל :זה נכון [ואח"כ הייתי אצלו בסעודת ההילולא בבית מדרשו] ,וכן הייתי בסעודת ההילולא אצל בן נינו כ"ק
שלא תופס החליפין ,אך איזה איסור יש בזה? והשבתי :כיון שכתוב בתורה (שם)" :לא ימירנו" וכל האדמו"ר ר' משה נתן נטע שליט"א מזוועהיל ובירכני ג"כ בלחיצת יד ובחמימות רבה ומאור פנים ,וכן
מקום שכתוב" :לא" זה לאו ,וכגון" :לא תשחית את עצה" שזה איסור" :בל תשחית"" ,לא תחסום" – היה שם נינו גאב"ד זוועהיל שליט"א שבירכני ג"כ במאור פנים ,רבינו זיע"א היה גדול בתורה מאוד
שזה איסור" :חסימה" ,וכן כל כיוצ"ב ,וכיון שכתוב כאן" :לא ימירנו" ,ממילא מלבד זה ששני הבהמות ועוד בחיי אביו הרה"ק ר' שלומק'ה זיע"א בעיירה זוועהיל שברוסיה היה הוא רבה של העיר ,על
נעשים קדושים יש כאן גם איסור( ,ולעניין" :לוקה ומשלם" -עי' בגמרא ב"מ (שם) וברש"י) ,והבן. גדלותו התורנית תעיד העובדה שמובאת בספרים שהוא זכה לקבל סמיכה מרבן של כל בני הגולה מרן
ג .גמרא בבא מציעא – אכילת הפועל האם היא משלו ,ועוד. הגר"ח מבריסק זיע"א (שהיום זכיתי לראות את נינו הגאון ר' אברהם יהושע סולוביציק שליט"א ר"י
השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא בריסק) שנודע בגאונותו העצומה ,ומי שקיבל ממנו סמיכה זה מעיד על גדלות תורנית יוצאת מגדר
(פ' השוכר את הפועלים – פ"ז ):שאומרת שאף על פי שמותר לפועל לאכול כשהוא עובד בשדה ,וכמו הרגיל! כמו"כ נודע מאוד במידת אהבת ישראל שהייתה בו ,והיה לו דאגה לכל יהודי ויהודי ,והיה
שכתוב בתורה (כי תצא)" :כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כשבעך" ,אמנם ,אסור לו לתת אותם אומר" :אני מעדיף שיחתכו לי את האצבעות ולא יהיה סבל ליהודי אחר"! ידוע שכשנפטר אביו
בתוך כליו ,וכמו שאמר הכתוב (שם)" :ואל כליך לא תתן" ,ועי' שם בספר "החינוך" (מצוה תקע"ו הרה"ק ר' שלומק'ה זיע"א ביום כ"ו אייר תש"ה הוא לא רצה לקבל על עצמו את כתר האדמורו"ת אך
בטעם המצווה ,ועיי"ש ב"מנחת חינוך" עליו בשם רבינו ה"יראים" זיע"א ,ואכמ"ל) ,והגמרא דנה הגה"ק מהרי"צ דושינסקי זיע"א שהיה מרא דארעא דישראל [והוא טמון בהר מולו והייתי אתמול
כאן :מה הדין לגבי הקדש? ודורשת הגמרא את הפסוק הנ"ל דכתיב ביה" :כרם רעך" = "רעך – ולא ליד ציונו הוא טמון ברח' יפו בירושלים בחצר בית החולים "שערי צדק" הישן בהר ממול רבינו זיע"א]
הקדש" ,וזה דומה מאוד למשנה במסכת בבא קמא שדורשת מהפסוק (משפטים)" :כי יגח שור איש לחץ עליו לקבל על עצמו את כתר האדמורו"ת ,והיה שולח אליו אנשים לישועה וכך הוא התפרסם אט
את שור רעהו" = "רעהו – ולא של הקדש" ,והיינו שאם נגח שור של הקדש שור הוא יהיה פטור ,כי אט ,אמנם ,הוא היה נחבא כל ימיו אל הכלים ,והוא נפטר לאחר חמש שנים ואמר שאינו יכול לעמוד
אין זה "רעהו" ,וכן כאן היות ואי"ז "רעהו" יהיה אסור לו לאכול בשדה הקדש ,והקשו התוס' (שם): בצרות של כלל ישראל שהיו מגיעים לפניו! סיפרתי כבר פעמים רבות מה שמסופר עליו בספרים
מדוע צריכים את הפסוק הזה הרי דרשינן לה בגמרא מעילה מהפסוק" :לא תחסום שור בדישו" = שבשבת אחת שהוא שהה במירון ליד ציון התנא הקדוש הרשב"י זיע"א כמנהג בית זוועהיל עד היום
"בדישו" אין אתה חוסם ,אבל בשל הקדש אתה חוסם ,שיש לגזבר לשמור על הבהמות שלא יאכלו הזה שהיו קשורים למקום קדוש זה ועולים לשם תדיר ,ולפחות שבת אחת בשנה ,ואז לא היה בכל ההר
מהקדש ,וכן כאן עיקר הדין שהאדם מותר לו לאכול מן השדה הוא ג"כ משום" :לא תחסום" ,ודרשי' כמו היום כל מיני בתים והכנסות אורחים למיניהם והיה כל המקום כפר ערבי קטן ,ורק הבניין של
כבר מהתם שאין לו לאכול ,והאריכו שם התוס' ,וכתבו בסוף הדברים :שמא לדרשה אחרת זה מגיע, הציון הקדוש והחצרות המוכרים לנו היום היו בנויים (וכמו שרואים בתמונות עתיקות) לפי שהם
ויש לציין כאן סתם דבר מעניין :הרי ידוע בש"ס תמיד (ראה מסכת קידושין בסוגי' עבדים ,ועוד) מקדמת דנא והמסורת אומרת שמי שבנה אותם היה לא אחר מאשר הרה"ק ר' אברהם גלאנטי זיע"א
שאין שום דבר מיותר ,ומי שאינו דורש דרשה מפסוק אחד וכגון שלומד את זה מפסוק אחר הרי שיש תלמיד רבינו האריז"ל זיע"א בשליחותו של רבו זיע"א{ ,וכאן המקום לציין למה שכתב הגאון ר'
לו לדרוש מזה משהו אחר ,וכגון שם" :להביא המרצע הגדול" ,וכדו' והיינו שמה שכתוב" :במרצע" שמואל העליר זצוק"ל רבה של צפת לפני כמאה שנה בספרו "כבוד מלכים" בעדותו הידועה ששמע
אפילו הב' אינה מיותרת ,ואיך כתבו התוס' כאן שמא יש דרשה אחרת? ואמר לי הרב שליט"א יסוד מזקני צפת על עליית רבינו הקדוש בעל "אור החיים" זיע"א לציון הרשב"י זיע"א [שדרשתי על זה
נפלא בזה :הגמרא ידעה את הדרשה בכולם ,ולכן דרשו מכל מילה ,אמנם ,התוס' לא ידעו איזה דרשה בעלייה שלי למירון בראשות בני הישיבה ורבניה ביום ט"ו באב תשפ"ו ,ואפשר לשמוע את זה
יש כאן כי חז"ל לא גילו לנו ,ולכן תוס' כותבים (ויש את זה בעוד מקומות שרואים כפל דרשות) שמא ולקרוא ,ואכמ"ל] שכשעלה רבינו האוה"ח הקדוש "אל המקדש" [כך לשונו שכך קראו לבניין זה
יש בזה דרשה אחרת ,ובעניין זה שאין לו לאכול משל הקדש הביא הרב שליט"א עוד את הסוגיה וכדלהלן] אשר שם הציון [היינו אל הר מירון] ירד מעל החמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו והיה גועה
(ב"מ צ"ג ).שדנה :בכללו של דין זה של אכילת פועל ,האם הוא אוכל משלו והיינו שהתורה התירה לו ואומר" :מי אני השפל שאעלה למקום קודש הקדשים אשר כל פמליה של מעלה קוב"ה ושכינתיה
לאכול וממילא זה חלק מהשכר שלו ,או שהוא אוכל משל הקב"ה ,והיינו שיש לו היתר מיוחד לאכול שם"! [ולכן הוא נקרא מקדש]} וממילא כולם אכלו ושתו וישנו שם במערה ,והנה ,בליל שבת קודש
בשדה ,ומה נפק"מ בזה? נפק"מ אחת :האם הוא יכול לזון בזה את אשתו ובני ביתו ,אם הוא וכל ישבו שם אנשים רבים [וכמו היום והייתי שם כמה פעמים בתוך הציון בליל ש"ק ותמיד היו שם אנשים
משלו ממילא הוא יכול לזון בזה את משפחתו ג"כ ,שהרי זה שלו ,אמנם ,אם זה מהקב"ה והיינו שיש רבים] וחלק מהם אמרו תהילים ,וחלק מהם עסקו בפרשה לאור הנרות ,וחלק רצו לישון כמובן ,והיות
לו זכות מיוחדת לאכול בשדה ,הרי שאינו יכול לזון בזה את בני ביתו שהרי ה' התיר לו לאכול ולא והשעה הייתה מאוחרת ממילא חלק מן האנשים שרצו לישון אמרו לאלו שאמרו תהילים וכדו' שיהיו
לבני ביתו{ ,וזה עוד קשור ליסוד דלעיל שמצוות לא עושים על חשבון אנשים אחרים! ולכן אף שזה בשקט כי זה מפריע להם לישון ,רבינו זיע"א ששמע את הכל לא התערב כמנהגו שלא להתערב כלל
מצווה לזון את בני ביתו ,עכ"פ אם אין זה שלו אסור] ,ועוד נפק"מ :האם הוא יכול להקדיש את זה במחלוקת ממנה ברח כל ימיו ,אך הוא אמר בלחש למקורביו כך" :ומי אמר שר' שמעון רוצה שיאמרו
וכדו' ,שהרי אדם לא יכול להקדיש דבר שאינו שלו ,ועוד ,והביא הרב שליט"א עוד ממרן הגר"ח כעת תהילים אולי הוא רוצה שיהודים ישנו"! [וגם זה עונג שבת ,וגם שמחר יש גם יום!] ,ובאותו זמן
מבריסק זצוק"ל יסוד בהנ"ל שלפיו מיושב למה יש שני פסוקים ,ואכמ"ל. שהוא אמר את זה כבו הנרות ,וממילא אלו שאמרו תהילים או למדו לא יכלו להמשיך ,וכך נהיה שקט
ד .משניות בבא קמא – דעת ר' שמעון בדליקה ,דעת ר' שמעון ב"טבח ונתנבלה" ,ודעת ר' במערה ,וכולם הלכו לישון ,ומה שהוא אמר כן מפני אהבת ישראל שפיעמה בקרבו ,והוא היה דואג לכל
יהודה ורבנן בנר חנוכה שהזיק ,והלכה למעשה בזה. צרכי היהודי השני ,והוא סבר שאין לעשות מצוות על חשבון מישהו אחר ואחד שרוצה לומר תהילים
אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת בבא קמא ונביא כמה נקודות יכול לומר כן אך לא על חשבון יהודי אחר! [מסופר על הגאון הצדיק ר' יעקב ניימן זצוק"ל ר"י "אור
מהם :המשנה מביאה מחלוקת בעניין אש ולא נכנס אליה כי זה אני רוצה לומר בזה דבר דרוש שר' ישראל" בפ"ת ובעל "דרכי מוסר" שפעם הגיעו אליו בחג הסוכות וסיפרו לו בזעזוע על מעשה שהיה
שמעון אומר" :הכל לפי הדליקה" ,והיינו שמודדים את זה לפי גודל הדליקה ,וידוע שמתי שמופיע בעיר שאברכים ישבו ושרו בסוכה מאוחר בלילה והשכנה האלמנה מלמעלה צעקה עליהם מלמעלה
במשנה ר' שמעון זה התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א וידוע המנהג שביום ל"ג בעומר שהוא שקט כי כבר מאוחר והיא רוצה לישון ,והם היו עסוקים בשירות ותשבחות לאל חי! וחשבו שהיא מגיע
יום ההילולא שלו נהגו מדורי דורות להדליק מדורות גדולות ,והנה ,לשאר התנאים מדליקים נר ולא להפריע להם בעבודת ה' ,והשכנה לבסוף לא עמדה בעצמה והיא שפכה עליהם מים לתוך הסוכה כדי
מדורה ,ואפשר לרמוז דבר זה כאן שר' שמעון הוא זה שסובר שהמדורה נמדדת לפי גודלה וממילא שיפסיקו ,וסיפרו לו את זה בזעזוע כלומר :איך אפשר להתנכל כך ליהודים ששרים לכבוד ה' יתברך?
מדליקים לו מדורות גדולות! ויש לציין שמקור דבר זה שמדליקים נרות לצדיקים הוא סוד גדול ונרמז אמר להם ר' יעקב" :מי יודע אם השירות והתשבחות האלו עלו בכלל לשמים! שהלוא הם היו על חשבון
בפסוק (משלי – כ ,כ"ז)" :נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן" ,וכן בפסוק (משלי – ו')" :כי נר מצוה יהודי אחר! ויתכן להפריע מאוחר בלילה ליהודי שישן כדי לעבוד את קונו מחר ,או לאלמנה אומללה
ותורה אור" ,והוא סוד גדול ,ואכמ"ל ,עוד מובא שם במשנה לגבי טביחה ומכירה שמובא בפרשת שרוצה לישון קצת ולנוח מעמל יומה ,וכי זה עבודת ה' יקרא"! ,..והיינו שהכול טוב ויפה אך לא על
משפטים שמי שגנב שור או שה וטבחו או מכרו משלם ארבעה על השה ,וחמישה על השור ,ועיי"ש בגמ' חשבון אנשים אחרים! וזה היסוד הנ"ל של רג"מ!] ,זקני הרה"ח ר' נחום סנדר שליט"א [שהוא בן
טעם הדבר ,ונחלקו התנאים מה הדין אם הוא שחט ונתנבלה הבהמה ,ודעת ר' שמעון היא שבכה"ג מאה בלי עין הרע לאור ך ימים ושנים טובות! אמן!] היה מקושר בו ורבות סיפר לי עליו ועל אביו ר'
אינו חייב לשלם תשלומי ד' וה' ,כי אי"ז דרך שחיטה ,וגזירת הכתוב היא שיש לשלם רק אם הוא שחט, שלומק'ה זיע"א אותם הכיר היטב והיה לו מופתים עימם! ומסופר על אביו הרה"ח ר' דוד סנדר זצ"ל
וזה אינו נקרא שחיטה ,ויש עוד שם במשנה שאם אדם הלך עם גמל והיה הגמל טעון פשתן והפשתן [נפטר ביום כ"ו סיון תשנ"ה ועוד זכיתי להכירו] שהיה מקושר עימם מאוד שפעם אחת בהיותו
שלו נכנס לתוך החנות של החנווני ונדלק והדליק עמו את כל הבירה ,מי יהיה חייב? ואומרת המשנה בזקנה מופלגת בסביבות גיל תשעים עמד מאחוריו בשעת התפילה אברך אחד והתפלל בכוונה מאוד
שתלוי אם היה הנר בתוך החנות שאז בעל הגמל חייב על הכל כי לא היה לו להיכנס עם הפשתן אל תוך גדולה ,והאריך בה הרבה וזקני לא יכול היה לפסוע לאחוריו והיה עומד על רגליו זמן רב בגללו ,ואמר לו
החנות ,אמנם ,אם היה הנר של החנווני בחוץ הרי שהחנווני חייב ,ומדוע? כי לא היה לו להדליק נר זקני לאחר התפילה" :התפילה שלך הייתה נפלאה! והיא בקעה רקיעים! אך זאת תדע לך שכל התפילה
ברשות הרבים כי הוא יכול לשרוף ,ונחלקו רבנן ור' יהודה מה יהיה הדין בנר חנוכה שהניחו בחוץ ועבר עמדת על הרגליים שלי"!"[ ..דו שטענדיג אוף מיין פיס"! ]..והוא מאותו העניין שלמד מרבותיו הנ"ל
שם גמל וכנ"ל ,שדעת רבנן היא שגם בכה"ג החנווני חייב ,ודעת ר' יהודה היא שבכה"ג הוא פטור, שאין לעשות מצוות על חשבון אנשים אחרים ,ומי שרוצה להאריך בתפילה הרבה ובפרט שעומד
ופירשו בגמרא טעמא דר' יהודה שכיון שהוא הדליק את הנר למצווה אינו חייב ,וצריך להבין :מה מאחוריו ישיש מופלג שילך לו למזרח! אמר לי לפני שנים רבות הגאון ר' נחמן טוקר זצוק"ל מר"י
הטעם של רבנן? ומביא רבינו ה"תוספות יום טוב" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית חברון [שזכיתי לנסוע עמו בחזור מה"כותל המערבי" שנים רבות] דבר נפלא שהוא דרוש אך הוא חודר
העלמין העתיק בעיר קראקא שבפולין אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט באישון לילה] עפ"י רבינו לעצמות :ב"בעל הטורים" כתוב במכת ארבה על הפסוק" :וינח הארבה" שזה מופיע פעמיים בתורה
הרמב"ם זיע"א שרבנן סברי שהן אמנם שהוא הדליק ברשות כי יש לו מצווה ,אך היה לו לשבת שם המילה" :וינח" – כאן ובפסוק" :וינח ביום השביעי" וזה מלמד אותנו שהארבה נח בשבת! [וזה לבד
ולשמור על הנר כל זמן שהוא דולק ,וכדאיתא בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) שזמנה הוא חצי שעה, מציאה נפלאה!] ,והוא ביאר לפי זה מה שאמר הכתוב שם שפרעה אמר למשה רבינו ע"ה" :והסר
וכל זמן זה היה לו לשבת ולשמור שלא יבוא לשם גמל עם פשתן וישרוף את הבירה ,ומזה נלמד עוד על מעלי רק את המות הזה" – וכי מכת דם או צפרדע היו כל כך פשוטים שעל ארבה אמר פרעה כזו לשון
היסוד דלעיל" :מצוות לא עושים על חשבון מישהו אחר"! והלכה כרבנן ,ור' יהודה סובר שכיון שעושה קשה? וביאר ואמר" :א'פרומרדיקע מכה! את זה אפילו פרעה לא יכול היה לסבול"! והיינו כיסוד הנ"ל
למצווה הוי כרשות מצווה ושרי ואין לו חיוב לשמור ,ועוד ,שרואים את זה אנשים ונזהרים ,ויש לדון זה "פרומקייט" לא נכון! היינו לעשות את המצוות ש"בין אדם למקום" בהכי הידור ,ומצוות ש"בין
כיום שהדרך הוא להדליק בחוץ אבל מניחים את המנורה בתוך כלי זכוכית מיוחד ולכאורה אם יכנס אדם לחברו" לא! ועוד ,שדורכים על השני את זה אי אפשר לסבול! ואפילו פרעה לא סבל את זה! כי
פשתן של גמל לתוך בית המנורה הרי שבעל המנורה יהיה פטור ,לפי שבמשנה מיירי שהיה הנר פתוח, הארבה נח בשבת אך אכל את כל התבואה! וכך הוא כשעושים מצוות על חשבון השני! ואת זה נלמד
ובלאו הכי זה כאילו הגמל נכנס לתוך רשות החנווני ,איברא ,שאם נתקל אדם בבית מנורה ונחתכו מרבינו ,זיע"א.
מכנסיו וכדו' בזה יש לדון ולכאורה תלוי באיזה צורה הוא הניח את זה ,ואכמ"ל. כעת נעסוק בעז"ה בפלפול ,אגדות והלכות:
ה .פרשת חיי שרה -הנישואין הם עד המיתה וגם לאחריה. גמרא יומא ועוד – עבודות שכשרות בזר. א.
השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הבאה (פרשת חיי יש בגמרא יומא (כ"ו - :כ"ז ) .סוגיה העוסקת בעניין העבודות הכשרות בזר ג"כ ודורשים שם
שרה) שמדברת על עניין הנישואין של יצחק אבינו ע"ה שאליעזר הלך לקחת לו אישה ,ואמר הרב מפסוקים שהעבודות של" :הפשט וניתוח" כשרות גם בזר ולא דווקא בכהן ,וידוע מה שאיתא בגמרא
שליט"א יסוד נפלא בכל העניין הזה של נישואין שהוא מתחיל מתחילת הפרשה ועוד ,והוא גם פלפול ברכות (ל"א ):שעלי הכהן ע"ה כשהגיע אליו שמואל הנביא ע"ה עם אמו חנה ע"ה בילדותו שאמר
וגם אגדה :הגמרא בתחילת מסכת קידושין (ב') דורשת מפרשתנו את עניין קידושי כסף ,וזה בג"ש: הכתוב" :וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי" – וכי מה עניין הפר לנער שהביאו לעלי? ומבואר
"קיחה" " -קיחה" משדה עפרון ,וכמו שבקידושין כתוב" :כי יקח" ,וכאן בשדה עפרון בפרשתנו כתוב שם שלא ידעו האם שחיטה כשרה בזר ,ואמר להם שמואל הנביא ע"ה שהיה ילד אך היה חכם
ג"כ קיחה ,וזה היה בכסף ,מזה לומדים שנישואין זה בכסף ,ואמר הרב שליט"א שמלבד זה שזה ג"ש ששחיטה כשרה מזר ,ודרשינן ליה מקרא דכתיב" :ושחט אותו על ירך המזבח" – והיינו" :ושחט"
יש כאן רמז נפלא" :שדה עפרון" מדבר על פטירת שרה אמנו ע"ה וקניית קבר בשבילה ,והקיחה השנייה סתם מי ששוחט" = ,וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח" ,היינו ששפיכת הדם כשרה דווקא
מדברת על תחילת הנישואין ,וזה בא לומר שהנישואין לא נגמרים בהתחלה ,אלא הם ממשיכים לכל בכהנים ,וזה כמו הגמרא כאן ,וכן יש גמרא בפסחים (ס"ו ).במעשה של הלל הזקן ע"ה ובני בתירא
החיים ,וגם לאחר המיתה ,ולכן בכה יעקב אבינו ע"ה על רחל שהוא לא יקבר עימה ,והוא הביא עוד את שמינוהו לנשיא עליהם ,וחל ערב פסח בשבת והם לא ידעו האם הקרבת הפסח דוחה את השבת? ודרש
דברי הגמרא תענית (כ"ג ).שמספרת על התנא הקדוש ר' חנינא בן דוסא שהיה עני מאוד ואשתו להם הלל הזקן מקראי שהקרבת הפסח דוחה שבת! ושאלו אותו" :הקרבתו דוחה את השבת ,אבל
ביקשה ממנו שיביא כסף ,והוא ביקש כסף ,והביאו לו מן השמיים רגל מזהב ,ואמר ר' חנינא לאשתו איך יביאו את הסכינים לבית המקדש"? ואמר להם הלל הזקן" :הנח להם לישראל שאף על פי שאינם
שזה על חשבון העולם הבא שלכולם יהיה שם שולחן עם ארבע רגליים ולהם יהיה שולחן עם שלש נביאים בני נביאים הן"! ומחר בשבת יראו מה הם יעשו ,והנה ,כולם הביאו את הסכינים שלהם על
רגליים ,והיא ביקשה שהוא יחזיר את זה ,והוא התפלל ולקחו את זה בחזרה ,ואומרת הגמרא (שם) גבי הקרבן ,ומי שהיה לו כבש הביא אותו ברגליו וכדאיתא בגמרא שבת דאמרי' ביה" :חי נושא את
שהנס האחרון היה גדול מהראשון לפי שמהשמיים נותנים ולא מקבלים חזרה! [וזה סוד גדול :כי יש עצמו" ,שהרי הוא הולך על רגליו ,והסכין היה תחוב בצמר שלו ,ומי שהביא עז היה מניח את הסכין
השפעת השפע ,ואין חזרה ,ודבר זה מצאנו בש"ס פעם אחת כאן ,ופעם שנייה במסכת גיטין (פרק בין קרניו ,כך שהקרבן עצמו נשא את הסכין! וחזינן מסוגיה זו שכולם היו שוחטים ,והיינו שהיה כלל
הניזקין) שבעת שחרב בית המקדש זרקו הכהנים את המפתחות לשמים כי הם כבר לא היו צריכים אחד שוחט את הקרבן פסח בעצמו שהרי שחיטה כשרה בזר ,והכהנים היו זורקים את הדם ,וכנ"ל,
אותם כיון שחרב הבית ,ויצאה כמין פיסת יד וקיבלה אותם ,ור' חנינא מתוך שזכותו הייתה גדולה וגם ההפשט והניתוח היו בזר וכגמ' הנ"ל.
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
י"ג .הל' יום טוב – להכין מיו"ט לחברו. הואיל לו -ועי' בגמרא חולין (ז'" :):שאני רב חנינא דנפיש זכותיה" ,ועי' עוד על זכותו בגמרא בבא
עוד למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' יו"ט ,ונביא משהו מהלכות אלו: מציעא (ק"ו ,).ואכמ"ל] ,וחזינן מהכא עכ"פ שיושבים למעלה איש ואשתו ויש שם שולחנות ,עוד הביא
כתב בספר "קיצור שולחן ערוך" (הל' הכנה מיו"ט לחברו) שנכרי שהביא ביו"ט פרי שהוא קטף מן הרב שליט"א דברי הגמרא בבא בתרא (סוף פ"א) שמספרת על התנא ר' בנאה שהיה מציין את
העץ ,או דג שהוא הוציא מהמים או חפץ שהוא הביא מחוץ לתחום ,הרי שזה אסור ביו"ט ראשון אמנם, הקברים [בשביל הכהנים ,וי"א שקראו לו על שם זה" :רב בנאה" שהיה בונה על הקברים ,וכמו
ביו"ט שני זה מותר ,וכתב על זה ב"מסגרת השולחן" שזה פלא שהוא לא חילק בין גוי שהביא דגים במסכת בבא מציעא (פ' אלו מציאות)" :רב מגדלאה" לפי שהוא שאל מה יהיה הדין כשהמעות
מהים שזה איסור גמור[ ,עי' בגמרא תענית (כ"ד ,).שבת (ק"ז" :):השולה דג וכו' שאם יבש בין סנפיריו כמגדל ,עיי"ש] והוא נכנס למערת המכפילה וראה את אברהם אבינו ע"ה יושב עם שרה אמנו ע"ה,
אף כשהחזירו עבר כי קיימ"ל שהוא כבר מת ,וחייב משום שוחט ,ומשום צידה באופנים מסוימים, ורואים כבר מפרשתנו שהם נשארו ביחד גם לאחר המיתה ,ועל זה אמרו חז"ל שמי שיש לו אישה רעה
ואכמ"ל] ,וכן גוי שתלש פרי מן העץ שזה איסור גמור ,לבין גוי שהביא מחוץ לתחום שאף שזה איסור אינו רואה פני גיהנום ,ועל זה אמרו" :זכו שכינה ביניהם" ,עוד הוא הביא מעשה נפלא לבאר עניין זה
הוא לא עשה מעשה בגוף החפץ ,ולכן להלכה יש לחלק ביניהם( ,ועי' ביה"ל ריש סי' שי"ח). שיצחק אבינו ע"ה התפלל ומיד הגיע הזיווג שלו ,ויש להקשות :הרי הכול היה הרבה לפני שהוא
י"ד .הל' ברכות – קביעות סעודה על פיצה. התפלל ,וכשהוא התפלל הוא רק ראה את הזיווג שלו ,אבל זה כבר היה? וביאר הרב שליט"א עפ"י
עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת :אדם שאוכל פיצה כמה משולשים זה מעשה שהיה דין תורה לפני הגאון האדיר המהרש"ם מבערזאן זיע"א שהייתה קהילה אחת ששלחו
נקרא קביעות סעודה? והשבתיו :מבואר בשו"ע (סי' קס"ח ס"ח) ובמ"ב (שם) שאם אכל מזונות להם צווי גיוס מהצבא ,והם התאחדו כולם חסידים ושאינם כאלו ואספו כסף מכולם ושלחוהו לפדיון
כשיעור שאחרים רגילים לאכול פת באותו מקום ,וי"א כשיעור ג' או ד' ביצים ,עיי"ש ,יש לו לברך על להרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זיע"א [שהשבוע היה היארצייט של נכדו הרה"ק מהרי"ד זיע"א -
זה ברכת המזון ,ולכן נראה שבפיצה גדולה רגילה [לא אישית] על שני משולשים ומעלה יש לברך ברכת נפטר כ"ב חשון תרפ"ז ,ונינו הרה"ק ר' מרדכי מבלגוריא זיע"א – נפטר כ"ה חשון תש"י] ובאמת,
המזון ,כי כן דרך בני אם לקבוע ברוב מקומות. הוא התפלל עליהם והגיע איגרת מה"צאר" שלא צריכים אותם לעבודת הצבא ,והנה ,אלו שלא היו
ט"ו .הל' גניזה – גניזת עיתונים. חסידים באו בטענה" :הרי המכתב הגיע כעת והרבי התפלל רק כעת ,וא"כ אין הישועה תלויה ברבי
עוד דיברתי השבוע עם הבה"ח שמחה לנט שיחי' על שאלה נפוצה :האם עיתונים צריכים גניזה כלל ,ואנו רוצים את כספנו חזרה"! והחליטו ללכת למהרש"ם לדין תורה ,והוא פסק שפעמים שהקב"ה
כשיש בהם קצת דברי תורה? והשבתיו :שמעתי מפי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א [בליל ש"ק כאן עושה את הישועה לפני שהצדיק מתפלל על שם העתיד ,והביא ראיה נפלאה לזה ממה שמסופר בנביא
בבית וגן כשהייתה כאן ישיבתו] ,וכן מהגר"א וייס שליט"א ,וכן ראיתי בספר "גנזי הקודש" בשם על בית עובד אדום הגיתי שקיבל את ארון ברית ה' והתברך על זה שבני ביתו נולדו להם ילדים ,ואמרו
פוסקים שכל שהעיתון מיועד לחדשות וכדו' ,ופעמים שמשתרבב שם איזה דבר תורה ,הרי שכיון חז"ל שכולם נולדו להם בנים בזמן שהיה אצלם הארון ,וקשה :הרי הארון היה אצלו רק ששה חדשים
שעיקרו לדברי חול אינו טעון גניזה ,ויש לזרוק אותו לפח בתוך שקית בדרך כבוד ,אמנם ,עיתון ועיבור לוקח תשעה חדשים וא"כ הם התעברו לפני הגעת הארון? התירוץ הוא :שהקב"ה בירך אותם
שמיוחד לדברי תורה ,וכגון" :מוסף שבת קודש" טעון כולו גניזה. כבר על שם העתיד להיות! וכן כאן! וכן היה עם יצחק אבינו ע"ה שכבר נושע לפני שהתפלל ,וכשגמר
ט"ז .הל' ממונות – קנייה ב ₪ 100 -במבצע להתחלק בזה שני אנשים ,קנייה 2במחיר אחד תפילתו כבר הגיע לו הישועה שהוכנה לו מראש! וזה נפלא.
לשניים ,דפק מכונית והביא לו את מספר הביטוח ואינו לוקח האם יש לו לחזר אחריו? ו .רמז נפלא למחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין נרות חנוכה בתורה ,וסוד השמש ,ועוד.
עוד שאל אותי השבוע הרב דוד פנחסוב שיחי' כמה שאלות בדיני ממונות :יש מבצעים לפעמים הלילה אנחנו כבר באור ליום כ"ה חשון שהוא ל' יום בדיוק קודם חג החנוכה ,ומשיעור זה והלאה
ב"סופר" שמי שקונה ב ₪ 100 -מקבל משהו ,האם מותר לשני אנשים להשתתף בזה? והשבתיו :פשוט בעז"ה נדבר על חנוכה שמתחילים להרגיש כבר את אורו המיוחד ,ואמר לי אתמול הבה"ח יהונתן
מאוד שמותר ,כיון שה"סופר" רוצה להרוויח את הקנייה ואת ה ₪ 100 -ולכן הוא עושה את זה ,וכיון דוד צוובנר שיחי' מבחירי ישיבת "נתיבות יהושע" אתמול חידוש נפלא על מחלוקת בית שמאי ובית
שהוא מרוויח מה לי שקנו שניים ,שממילא לא היו קונים ב ₪ 100 -והראייה שהשתתפו ,עוד הוא ה לל הידועה המובאת בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) בעניין הדלקת נר חנוכה שבית הלל סוברים
שאל :כשיש מבצע 1+1האם יכולים להתחלק בזה שניים? והשבתיו :אפשר ,וכנ"ל ,עוד הוא שאל: (וכן אנחנו נוהגים כמובא בשו"ע סי' תרע"א בדעת המהדרין ,עיי"ש)" :מוסיף והולך" ,והיינו
אחד דפק את המכונית של השני והוא הביא לו את המספר של הביטוח ואמר לו שיוציא מהם ,והוא שהמהדרים מוסיפים נר בכל לילה ,ובית שמאי סוברים" :פוחת והולך" ,והיינו שבכל לילה ממעטים
בודק כל הזמן ורואה שהוא לא מוציא מהם את כספו ,האם יש לו לחזר אחריו? והשבתיו :אין הוא נר ,וטעם בית הלל הוא משום" :מעלין בקודש ואין מורידין" ,וטעם בית שמאי הוא שזה כנגד פרי
צריך לחזר אחריו ,וכיון שעשה את המוטל עליו השני כנראה שכח מזה והוא מוחל ,שלפעמים אין כוח החג ,והיינו פרי חג הסוכות שפוחתים בכל יום ויום מימי החג[ ,ובסוד הדבר מה הקשר בין "פרי
לאנשים לרדוף אחרי הביטוח אך הוא עשה כהוגן ואינו צריך לחזר אחריו. החג" לבין נרות חנוכה – ראה באריכות בספר "ימי חנוכה" למרן הגאון ר' דוד כהן שליט"א ר"י
י"ז .הל' בית הכנסת ושבת – להניח פח זבל בבית הכנסת ,להיכנס בשבת למחלקה בבית חברון ,ואכמ"ל] וידוע מה שאמרו חז"ל" :לית מידי דלא רמיזא באורייתא" ,וכן מרומזת מחלוקת זו
הרפואה שהדלת נפתחת עם חיישן. בתורה עצמה ,שאם נספור את הפרשיות מתחילת התורה היינו" :מוסיף והולך" ונספור 36פרשיות
עוד שאל השבוע ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל "גם אני אודך" ועוד [שזכיתי שהם מספר נרות החנוכה של כל הימים כשמוסיפים ,נגיע לפרשת "בהעלותך" שבה כתוב" :בעלותך
לפגוש אותו כאן בירושלים ולחץ את ידי וברכני בחמימות רבה] במכתב דרך ידידינו היקר מזכה את הנרות" ,והיא עוסקת בעניין הדלקת המנורה ורומזת על נר חנוכה (עי' ברמב"ן שם ,ואכמ"ל),
הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי' :האם ראוי להניח פח זבל בתוך בית הכנסת כדי שיזרקו לתוכו טישו ואם נספור 36פרשיות מסוף התורה היינו" :פוחת והולך" נגיע לפרשת "תצוה" ,שבה כתוב:
וכדו' או שאין ראוי? והשבתיו :יש לחלק בין זבל שזורקים לתוכו טישו או אריזות וכדו' ,שמותר ואף "בהעלותך את הנרות" ושם יש רמז ג"כ להדלקת נר חנוכה( ,ועי' ברמב"ן שם ,ואכמ"ל) ,וזה נפלא,
ראוי כדי שלא יזרקו על הרצפה ,לבין זבל שזורקים לתוכו דברים בעלי ריח רע ,שוודאי שאסור, ויש לצ יין לדבר נפלא המופיע בתורת הסוד שמבא מה שכתב רבינו הרמ"א זיע"א (סי' תרע"א)
ואסור להתפלל לידו כשיש לו ריח רע ,כמבואר בשו"ע ובפוסקים ,עוד הוא שאל :מה הדין למלווה של שנוהגים להניח את השמש גבוה מעל הנרות ,והרמז בזה הכתוב (יחזקאל)" :שרפים עומדים ממעל
יולדת [או חולה ל"ע] להיכנס למחלקה בבית הרפואה כשהדלת נפתחת ע"י חיישן? והשבתיו :ע"י גוי לו" ,והיינו השמש ששורף עומד מעל "ל"ו" – שזה מספר נרות החנוכה בכללות.
מותר ,ואף מותר לומר לו לפתוח ,וכדין חולה שאין בו סכנה שמותר לעשות לו מלאכה ע"י גוי בדרבנן, ז .הל' שבת – רחיצה לשבת כבר מהלילה.
וכאן זה דרבנן ,כיון ש אין זה הדרך שהרי הוא אינו פותח את זה בידיים אלא ברגליו ,וכן שזה גרמא שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי' :כעת בחורף שיום שישי מאוד קצר האם אפשר
כי אינו לוחץ על כפתור ,ואם נכנס ישראל וזה נשאר פתוח מותר להיכנס אחריו ,כי הוא לא עשה להתרחץ לכבוד שבת כבר מליל שישי? והשבתיו :מובא בשעה"צ בשם המג"א שמותר להתרחץ לכבוד
מעשה בגוף הדבר אלא הסיר מכשול ,אמנם ,אין לומר לו מפורש ,ד"ישראל אע"פ שחטא ישראל שבת כבר מליל שישי ,ומה שאמרו לו שיש לרחוץ רק ביום שישי משעה לפני חצות ,הוא טעות גדולה,
הוא" ,וכמובן שבאופן של פיקוח נפש מותר לפתוח אף בידיים. רק מובא במ"ב שעפ"י סוד יש לטבול במקווה משעה לפני חצות ,ואין זה מדבר על רחיצה כלל ,ואמר
י"ח .הל' ברכות – סופגנייה ברכתה. לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שזה רק דקדוק וודאי שאפשר לטבול אף מהבוקר,
עוד שאל ידידינו הרב יהודה ביל שיחי' מנ .יורק במכתב [דרך ידידינו הנ"ל שיחי'] :לפי המבואר וכן אמר לי מו"ר מרן שליט"א שאפשר להתרחץ בלילה בחורף וכנ"ל ,ובפרט שלא מזיעים עד שבת.
בשו"ע (סי' קס"ז) הרי שיש ספק על ברכת סופגנייה ,וירא שמים יש לו לאוכלה בתוך הסעודה ,מה ח .הל' תפילה – תפילה במקום שמעליו יש בית כיסא.
יש לנהוג למעשה? והשבתיו :לפי המבואר בשו"ע (סי' קס"ח) בדיני פת הבאה בכיסנין הרי שברכתה עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי' :יש בבית כנסת מקום שמעליו יש בית הכיסא,
היא מזונות ,כי היא נילושה במי פירות ,וכן היא ממולאת בריבה ,ונוהגים לאכול אותה לתענוג ,ולא האם מותר להתפלל שם? התשובה היא :השעה"צ מביא בשם הט"ז שאין להתפלל במקום שיש
כפת ,ולכן מנהג העולם לאכול אותה ולברך עליה מזונות ,ולפי היוצא במ"ב (שם) כיון שהיא מטוגנת מעליו בית הכיסא ,כי אין התפילה עולה כך ,אמנם ,הוא לא כתב שאסור שהרי אין בבית הכנסת ריח,
בשמן עמוק לא שייך עליה מעיקר הדין קביעות סעודה ,ואף כשאכל הרבה יברך "על המחיה"( ,וירא ועוד שדעת רוב הפוסקים אינה כן ,ולכן אף שלכתחילה אין להתפלל שם ,אך כשהתפלל אין צריך
שמים יחמיר) ,ולכן אמר מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שנהגו לאכול אותה בחנוכה כיון שאז היה לחזור ולהתפלל ,וכנ"ל.
חנוכת המזבח ,ועל סופגנייה תמיד מברכים "על המחיה" שבה מזכירים" :ועל מזבחך" שאין בברכת ט .הל' שבת ותפילה – סגירת פקק בקבוק ,ענין "מיגו".
המזון ,וכן נהגו. עוד שאל אותי בליל שבת הבה"ח אברהם יהושע העשיל ליינער שיחי' בן כ"ק האדמו"ר מראדזין
י"ט .הל' תפילה – חתן ביום חופתו בתפילת מנחה האם יתפלל ביחיד? שליט"א מבית וגן בליל ש"ק :לפי המבואר בשו"ע (סי' שי"ג – שי"ד) שדן בהל' בניין וסתירה ,ויש
עוד שאל אותי היום הרב משה לוברבוים שיחי' :אמרו לי מנהג שנהגו שהחתן מתפלל מנחה ביום שם דברים שאסור לפתוח ולסגור אותם בשבת כי זה נחשב כבניין וסתירה ,והשאלה היא :איך מותר
החופה ביחיד האם יש מקור לזה? [וכן אמר לי היום אחד מחשובי חסידי גור שכן נוהגים אצלם], לפתוח בקבוק בשבת העשוי מהברגה? והשבתיו :כיון שהרגילות לפתוח ולסגור אותו תמיד אין בכך
והשבתי :לי לא ידוע מקור לזה ,וידוע לי שיש לו להתפלל מנחה ולהוסיף אחרי "יהיו לרצון" הראשון: משום בניין וסתירה כלל ,ומה שמובא שם על דברים שאין לפותחם ולסורגם זה מיירי על דברים
"על חטא" ווידוי כמו בערב יום כיפור ,ואולי כוונתם לדעת הט"ז שיש לחתן להתפלל ביחידות בימי שהרגילות לפתוח אותם אחת להרבה זמן וכדו' ,אמנם בקבוק שעשוי תמיד לפתיחה ולסגירה אין צד
שבע ברכות שלו ביחיד כדי לא לבטל תחנון מהציבור ,וא"כ זה לא קשור למנחה של ערב החופה ,ולא לאוסרו( ,וכמובן שאינני נכנס כאן לנושא של לפתוח אותו פעם ראשונה ,אלא בבקבוק פתוח כבר,
נהגו כן ,ודעת מרן ה"חזון איש" זצוק"ל כפי ששמעתי וראיתי אצל אחיינו מרן הגר"ח קנייבסקי ואכמ"ל) ,אמנם יש נידון מעניין שיש שנהגו בעת שזורקים את הבקבוק כשהוא נגמר לא לסגור אותו
זצוק"ל לומר תחנון ביום החופה כיון שכל עוד הוא לא נכנס לחופה הוא יכול לחזור בו. כיון שאז זה עומד לקיום ,וזה מקרי בונה ,וכן נהג כ"ק האדמו"ר מפשאוורסק זיע"א ,אמנם רבים
כ' .הל' בשר וחלב – אכילת לביבות עם בצל שנאפו בתנור בשרי שאינו בן יומו עם חלב. לא הקפידו על זה והטעם שזה דרך קלקול וזריקה ,עוד שאלו :כמה שלא התפללו צריך לצירוף
שאל אותי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק .הרצוג ב"ב :האם מותר לאכול לביבות עם בצל שנאפו בתנור למניין? והשבתי :כתבו הפוסקים שיש להיות רוב מניין והיינו ששה מתפללים ואז אפשר לצרף
בשרי שאינו בן יומו עם חלב? והשבתיו :מעיקר הדין אחרי שעבר על התנור 24שעות הרי שמה שנאפה אליהם עוד ארבע אנשים שכבר התפללו ,וכן לעניין קדיש וברכו ,שאפשר שש שעונים ועוד ארבע
בו הוא פרווה גמור ,אמנם כיון שהיה בהם בצל שהוא דבר חריף אולי יש להחמיר שלא לאוכלם יחד, שמתפללים שמונה עשרה ,אמנם ישן דעת רוב הפוסקים שאי אפשר לצרף אותו ,והטעם לזה כתב
אך יכול לאוכלם בביס אחר ,ולא יחד עם הגבינה ממש בצלחת ,והבן. השו"ע הרב שישן כאילו ניטלה נפשו ממנו ,ואמרו חז"ל" :כל בני עשרה שכינה שריא" ,והוא לא נקרא
ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט ,אמן! שהוא נמצא עמנו ,וכמו שאומרת הגמרא ברכות (פ' הרואה) ששינה היא אחד משישים במיתה ,וכתב
מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני אור ליום ה' כ"ה חשון תשפ"ז בלחיצת יד בשו"ת "תורה לשמה" לרבינו ה"בן איש חי" זיע"א (תשובה ש"פ) שאליהו הנביא ז"ל אינו מצטרף
ובמאור פנים. למניין ,כי אינו אדם ,וזה מבהיל שאפילו פשוט שבישראל שער ולא ישן מצטרף (וזה גם רומז שהוא ער
הגאון ר' יעקב אויע רבאך שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ה' כ"ה חשון תשפ"ז. בעבודת ה'! ואינו ישן בה! והבן) ,והוא לא ,עוד כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' צ"ג – וסימנך :צירוף
הגאון הגדול ר' יחזקאל לינדר שליט"א מו"צ העדה החרדית ברכני בערש"ק חיי שרה תשפ"ז גולם – מידידי הגאון ר' נדב מיכאל שריפי שליט"א) שגולם שנברא ע"י ספר יצירה אינו מצטרף
בחמימות רבה והודה לי על הגיליון של השיעור הקודם. למנין ,עיי"ש ראיותיו הנפלאות ,והובא במ"ב ,עוד דיברנו על עניין" :מיגו" שנחלקו המפרשים האם
הוספות לגיליון הקודם ( )384ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק חיי הוא" :כוח הטענה" או" :נאמנות" ,ואכמ"ל.
שרה תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: י .רופא שיניים לפני התפילה.
עוד שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלום שיחי' :האם מותר ללכת לרופא שיניים לפני
א .בעניין הגמרא תענית (ה'" :):יעקב אבינו לא מת" – אני הבנתי שמקיש זרעו לו ,והיינו שכמו התפילה ,באופן שכך נקבע לו התור או שחייבים להתפלל בנץ? והשבתיו :מבואר בשו"ע (סי' פ"ט
שזרעו חי גם הוא חי! ולא על זה שזרעו ממשיך אותו. ס"ג) שלצורך רפואה מותר לקחת רפואות לפני התפילה כי אי"ז דרך גאווה ,ולכאורה גם זה בכלל זה,
ב .בעניין שנה ב"ק גבי שוטה שנתפקח – הטעם לזה כי כתוב (משפטים)" :והועד בבעליו" ומותר באופן שיספיק זמן תפילה ,ויקרא ק"ש לפני כן ,ויאמר ברכות השחר.
וחזינן שאזלינן בתר הבעלים. י"א .הל' שבת – אישה ששכחה להדליק נרות שבת פרטים בזה.
ג .בעניין השיטמ"ק בבכורות על ר' חוצפית המתורגמן – בקינות לט' באב ("ארזי הלבנון") עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי' :אישה ששכחה להדליק נרות שבת פעם אחת
אנחנו אומרים את זה שעוף הפורח היה נשרף בהבל פיו ,ויש לדייק שאצל ר' יונתן בן עוזיאל מחמת אונס ,וכתבו הפוסקים שיש לה להדליק עוד נר כל ימיה ,האם גם במקום שמתארחים יש
כתוב" :עוף הפורח" ,וזה שני דרגות להדליק נר זה? ומה הדין באופן שיש אורחים והיא מתביישת? והשבתיו :מובא בפסק"ת בשם
ד .בעניין הצחוק של שרה – אם זה מתוך שמחה למה נענשה? [א"ה ,מבואר ב"נועם אלימלך" האחרונים הרבה להקל בזה באופן שלא הדליקה מחמת אונס ,ולכן כשמתארחים אצל אחרים ,ובפרט
שצחקה מחמת התפעלות ,ולזה הכוונה כאן ,והמילה" :שמחה" אינה נכונה ,עיי"ש]. שיש נוהגים בכה"ג להדליק רק שני נרות שהם מעיקר הדין ,ואינם מדליקים את מספר הנרות שהם
ה .בעניין לאו דחסימה – בגמ' מכות מבואר שהוא" :לאו שאינו ניתק לעשה" ,ולא" :לאו שאין מדליקים בכל שבת ,אפשר להקל ולהדליק רק שני נרות ,וכן באופן שיש אורחים ,ולפי מה שאמר מרן
בו מעשה". הגרי"י פישר זצוק"ל שהטעם לזה שנוהגים להדליק נרות כמספר הילדים שלא מצאנו כן בפוסקים
הוא מטעם שבלידה בדרך כלל האישה שוכחת להדליק נרות או מחמת מכאוביה ,או מחמת
ו .בעניין סיום מסכת – בפשטות השמחה היא על הסיום עצמו. העיסוקים הרבים ,וכדו' ,ולפי"ז יוצא שמתי שיהיה להם בנים לא יצטרכו להדליק עוד נר והנר של
כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א ברכני במוצאי ש"ק חיי שרה תשפ"ז בחמימות רבה ובלחיצת יד. הבן יעלה להם ,ונראה עוד לבאר עפ"י סוד עפ"י מה שאמרו חז"ל (שבת כ"ג" :):אמר רב הונא הרגיל
הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ביום א' כ"ח חשון תשפ"ז. בנר הויין ליה בנין תלמידי חכמים" ,לכן מוסיפים נר על כל בן שיגדל בתורה ,והבן[ ,ואולי הוא סוד
הוספה לגיליון זה ממורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א שאמר לי אור ליום ג' א' דר"ח כסלו נרות חנוכה שמוסיפים לכל אחד מבני הבית שיועיל לו לתורה וכמו שכתב רש"י (שם) שמיירי על נר
תשפ"ז: שבת ונר חנוכה שע"י משיגים חכמת התורה].
בעניין 36נרות ומוסיף והולך בפרשיות ,זה מעניין שזה מגיע לב"ה לפרשת בהעלותך שזה לשון י"ב .הל' שבת – מלווה מלכה בפת דווקא?
עלייה ובבחינת" :מוסיף והולך". עוד שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי' :האם צריכים לקיים מלווה מלכה בפת
הגה"צ ר' בנימין פינקל שליט"א ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ולחיצת יד אור ליום ג' א' דר"ח דווקא? והשבתיו :מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' ש') שאין חובה לקיימה דווקא בפת ,ואפשר גם במזונות
כסלו תשפ"ז. וכדו' ,ועי' בזה באריכות בקונטרס שהוצאתי בשם "אתקינו סעודתא" העוסק בדיני מלווה מלכה,
לעי"נ הגאון ר' פנחס זליבנסקי זצוק"ל ,נלב"ע חשון תשפ"ז ,ת.נ.צ.ב.ה. שם מבואר העניין באריכות גדולה ,ואכמ"ל ,אך אמר לי הגאון ר' נחמן טוקר זצוק"ל מר"י חברון
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל, ב"כותל המערבי" בשם רבו מרן הגה"צ ר' אליהו לופיאן זיע"א שקיבל במסורת מרבותיו בשם רבינו
אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה הגר"א זיע"א שמי שלא וכל מלווה מלכה בפת יתחרט על זה בשמים! וכן ידוע בשם הרה"ק ר'
ואסתר בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. אלימלך מליעז'נסק זיע"א שאמר שצאצאיו יקפידו לאכול מלווה מלכה בפת דווקא.
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
