gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: תולדות (2026-11-09)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' חנוכה [א']‪ ,‬יו"ט‪ ,‬שבת‪ ,‬ברכות‪ ,‬תפילה‪ ,‬גניזה‪ ,‬ממונות‪ ,‬בשר וחלב‪ ,‬פ' חיי שרה ועוד – נמסר ביום ד' כ"ד חשון תשפ"ז – גיליון ‪385‬‬ ‫גמרא בבא מציעא‪ ,‬תמורה ועוד – תמורה האיסור בזה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫עוד שאל אותי אתמול ידידי הבה"ח שמחה לנט שיחי' על מה שמובא בגמרא בבא מציעא (צ"א‪:).‬‬ ‫היום כ"ד חשון חל היארצייט של הרה"ק ר' גדליה משה מזוועהיל זיע"א (נפטר בשנת תש"י – לפני‬ ‫"ממיר" מה טיבו? והשבתיו‪ :‬יש איסור להמיר בהמה שעומדת לקרבן בבהמה אחרת‪ ,‬וכתוב בתורה‬ ‫‪ 77‬שנה)‪ ,‬הוא היה קדוש וטהור‪ ,‬וגדול בתורה מאוד‪ ,‬מנוחתו כבוד בבית העלמין ב"שייך באדר" [גבעת‬ ‫(סוף פרשת בחקותי)‪" :‬לא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש"‪ ,‬והיינו שאם אדם‬ ‫רם] במרכז ירושלים‪ ,‬זכיתי להיות אתמול בלילה בציונו הקדוש ולהעתיר שם על הכלל ועל הפרט והיו‬ ‫מחליף בהמה בבהמה הרי ששניהם נעשים קודש‪ ,‬ויש על זה מסכת שלימה הנקראת מסכת תמורה‪ ,‬וכן‬ ‫שם המונים‪ ,‬וכן היה שם נינו כ"ק האדמו"ר ר' גדליה משה מזוועהיל שליט"א שבירכני בלחיצת יד‬ ‫יש בסוגי' בגמרא מסכת מכות האם הוא לוקה או לא‪ ,‬ועוד נידונים בדבר‪ ,‬ומה שהוא שאל‪ :‬זה נכון‬ ‫[ואח"כ הייתי אצלו בסעודת ההילולא בבית מדרשו]‪ ,‬וכן הייתי בסעודת ההילולא אצל בן נינו כ"ק‬ ‫שלא תופס החליפין‪ ,‬אך איזה איסור יש בזה? והשבתי‪ :‬כיון שכתוב בתורה (שם)‪" :‬לא ימירנו" וכל‬ ‫האדמו"ר ר' משה נתן נטע שליט"א מזוועהיל ובירכני ג"כ בלחיצת יד ובחמימות רבה ומאור פנים‪ ,‬וכן‬ ‫מקום שכתוב‪" :‬לא" זה לאו‪ ,‬וכגון‪" :‬לא תשחית את עצה" שזה איסור‪" :‬בל תשחית"‪" ,‬לא תחסום" –‬ ‫היה שם נינו גאב"ד זוועהיל שליט"א שבירכני ג"כ במאור פנים‪ ,‬רבינו זיע"א היה גדול בתורה מאוד‬ ‫שזה איסור‪" :‬חסימה"‪ ,‬וכן כל כיוצ"ב‪ ,‬וכיון שכתוב כאן‪" :‬לא ימירנו"‪ ,‬ממילא מלבד זה ששני הבהמות‬ ‫ועוד בחיי אביו הרה"ק ר' שלומק'ה זיע"א בעיירה זוועהיל שברוסיה היה הוא רבה של העיר‪ ,‬על‬ ‫נעשים קדושים יש כאן גם איסור‪( ,‬ולעניין‪" :‬לוקה ומשלם" ‪ -‬עי' בגמרא ב"מ (שם) וברש"י)‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫גדלותו התורנית תעיד העובדה שמובאת בספרים שהוא זכה לקבל סמיכה מרבן של כל בני הגולה מרן‬ ‫ג‪ .‬גמרא בבא מציעא – אכילת הפועל האם היא משלו‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הגר"ח מבריסק זיע"א (שהיום זכיתי לראות את נינו הגאון ר' אברהם יהושע סולוביציק שליט"א ר"י‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על הסוגיה במסכת בבא מציעא‬ ‫בריסק) שנודע בגאונותו העצומה‪ ,‬ומי שקיבל ממנו סמיכה זה מעיד על גדלות תורנית יוצאת מגדר‬ ‫(פ' השוכר את הפועלים – פ"ז‪ ):‬שאומרת שאף על פי שמותר לפועל לאכול כשהוא עובד בשדה‪ ,‬וכמו‬ ‫הרגיל! כמו"כ נודע מאוד במידת אהבת ישראל שהייתה בו‪ ,‬והיה לו דאגה לכל יהודי ויהודי‪ ,‬והיה‬ ‫שכתוב בתורה (כי תצא)‪" :‬כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כשבעך"‪ ,‬אמנם‪ ,‬אסור לו לתת אותם‬ ‫אומר‪" :‬אני מעדיף שיחתכו לי את האצבעות ולא יהיה סבל ליהודי אחר"! ידוע שכשנפטר אביו‬ ‫בתוך כליו‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב (שם)‪" :‬ואל כליך לא תתן"‪ ,‬ועי' שם בספר "החינוך" (מצוה תקע"ו‬ ‫הרה"ק ר' שלומק'ה זיע"א ביום כ"ו אייר תש"ה הוא לא רצה לקבל על עצמו את כתר האדמורו"ת אך‬ ‫בטעם המצווה‪ ,‬ועיי"ש ב"מנחת חינוך" עליו בשם רבינו ה"יראים" זיע"א‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬והגמרא דנה‬ ‫הגה"ק מהרי"צ דושינסקי זיע"א שהיה מרא דארעא דישראל [והוא טמון בהר מולו והייתי אתמול‬ ‫כאן‪ :‬מה הדין לגבי הקדש? ודורשת הגמרא את הפסוק הנ"ל דכתיב ביה‪" :‬כרם רעך" = "רעך – ולא‬ ‫ליד ציונו הוא טמון ברח' יפו בירושלים בחצר בית החולים "שערי צדק" הישן בהר ממול רבינו זיע"א]‬ ‫הקדש"‪ ,‬וזה דומה מאוד למשנה במסכת בבא קמא שדורשת מהפסוק (משפטים)‪" :‬כי יגח שור איש‬ ‫לחץ עליו לקבל על עצמו את כתר האדמורו"ת‪ ,‬והיה שולח אליו אנשים לישועה וכך הוא התפרסם אט‬ ‫את שור רעהו" = "רעהו – ולא של הקדש"‪ ,‬והיינו שאם נגח שור של הקדש שור הוא יהיה פטור‪ ,‬כי‬ ‫אט‪ ,‬אמנם‪ ,‬הוא היה נחבא כל ימיו אל הכלים‪ ,‬והוא נפטר לאחר חמש שנים ואמר שאינו יכול לעמוד‬ ‫אין זה "רעהו"‪ ,‬וכן כאן היות ואי"ז "רעהו" יהיה אסור לו לאכול בשדה הקדש‪ ,‬והקשו התוס' (שם)‪:‬‬ ‫בצרות של כלל ישראל שהיו מגיעים לפניו! סיפרתי כבר פעמים רבות מה שמסופר עליו בספרים‬ ‫מדוע צריכים את הפסוק הזה הרי דרשינן לה בגמרא מעילה מהפסוק‪" :‬לא תחסום שור בדישו" =‬ ‫שבשבת אחת שהוא שהה במירון ליד ציון התנא הקדוש הרשב"י זיע"א כמנהג בית זוועהיל עד היום‬ ‫"בדישו" אין אתה חוסם‪ ,‬אבל בשל הקדש אתה חוסם‪ ,‬שיש לגזבר לשמור על הבהמות שלא יאכלו‬ ‫הזה שהיו קשורים למקום קדוש זה ועולים לשם תדיר‪ ,‬ולפחות שבת אחת בשנה‪ ,‬ואז לא היה בכל ההר‬ ‫מהקדש‪ ,‬וכן כאן עיקר הדין שהאדם מותר לו לאכול מן השדה הוא ג"כ משום‪" :‬לא תחסום"‪ ,‬ודרשי'‬ ‫כמו היום כל מיני בתים והכנסות אורחים למיניהם והיה כל המקום כפר ערבי קטן‪ ,‬ורק הבניין של‬ ‫כבר מהתם שאין לו לאכול‪ ,‬והאריכו שם התוס'‪ ,‬וכתבו בסוף הדברים‪ :‬שמא לדרשה אחרת זה מגיע‪,‬‬ ‫הציון הקדוש והחצרות המוכרים לנו היום היו בנויים (וכמו שרואים בתמונות עתיקות) לפי שהם‬ ‫ויש לציין כאן סתם דבר מעניין‪ :‬הרי ידוע בש"ס תמיד (ראה מסכת קידושין בסוגי' עבדים‪ ,‬ועוד)‬ ‫מקדמת דנא והמסורת אומרת שמי שבנה אותם היה לא אחר מאשר הרה"ק ר' אברהם גלאנטי זיע"א‬ ‫שאין שום דבר מיותר‪ ,‬ומי שאינו דורש דרשה מפסוק אחד וכגון שלומד את זה מפסוק אחר הרי שיש‬ ‫תלמיד רבינו האריז"ל זיע"א בשליחותו של רבו זיע"א‪{ ,‬וכאן המקום לציין למה שכתב הגאון ר'‬ ‫לו לדרוש מזה משהו אחר‪ ,‬וכגון שם‪" :‬להביא המרצע הגדול"‪ ,‬וכדו' והיינו שמה שכתוב‪" :‬במרצע"‬ ‫שמואל העליר זצוק"ל רבה של צפת לפני כמאה שנה בספרו "כבוד מלכים" בעדותו הידועה ששמע‬ ‫אפילו הב' אינה מיותרת‪ ,‬ואיך כתבו התוס' כאן שמא יש דרשה אחרת? ואמר לי הרב שליט"א יסוד‬ ‫מזקני צפת על עליית רבינו הקדוש בעל "אור החיים" זיע"א לציון הרשב"י זיע"א [שדרשתי על זה‬ ‫נפלא בזה‪ :‬הגמרא ידעה את הדרשה בכולם‪ ,‬ולכן דרשו מכל מילה‪ ,‬אמנם‪ ,‬התוס' לא ידעו איזה דרשה‬ ‫בעלייה שלי למירון בראשות בני הישיבה ורבניה ביום ט"ו באב תשפ"ו‪ ,‬ואפשר לשמוע את זה‬ ‫יש כאן כי חז"ל לא גילו לנו‪ ,‬ולכן תוס' כותבים (ויש את זה בעוד מקומות שרואים כפל דרשות) שמא‬ ‫ולקרוא‪ ,‬ואכמ"ל] שכשעלה רבינו האוה"ח הקדוש "אל המקדש" [כך לשונו שכך קראו לבניין זה‬ ‫יש בזה דרשה אחרת‪ ,‬ובעניין זה שאין לו לאכול משל הקדש הביא הרב שליט"א עוד את הסוגיה‬ ‫וכדלהלן] אשר שם הציון [היינו אל הר מירון] ירד מעל החמור והיה עולה על ידיו ועל רגליו והיה גועה‬ ‫(ב"מ צ"ג‪ ).‬שדנה‪ :‬בכללו של דין זה של אכילת פועל‪ ,‬האם הוא אוכל משלו והיינו שהתורה התירה לו‬ ‫ואומר‪" :‬מי אני השפל שאעלה למקום קודש הקדשים אשר כל פמליה של מעלה קוב"ה ושכינתיה‬ ‫לאכול וממילא זה חלק מהשכר שלו‪ ,‬או שהוא אוכל משל הקב"ה‪ ,‬והיינו שיש לו היתר מיוחד לאכול‬ ‫שם"! [ולכן הוא נקרא מקדש]} וממילא כולם אכלו ושתו וישנו שם במערה‪ ,‬והנה‪ ,‬בליל שבת קודש‬ ‫בשדה‪ ,‬ומה נפק"מ בזה? נפק"מ אחת‪ :‬האם הוא יכול לזון בזה את אשתו ובני ביתו‪ ,‬אם הוא וכל‬ ‫ישבו שם אנשים רבים [וכמו היום והייתי שם כמה פעמים בתוך הציון בליל ש"ק ותמיד היו שם אנשים‬ ‫משלו ממילא הוא יכול לזון בזה את משפחתו ג"כ‪ ,‬שהרי זה שלו‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם זה מהקב"ה והיינו שיש‬ ‫רבים] וחלק מהם אמרו תהילים‪ ,‬וחלק מהם עסקו בפרשה לאור הנרות‪ ,‬וחלק רצו לישון כמובן‪ ,‬והיות‬ ‫לו זכות מיוחדת לאכול בשדה‪ ,‬הרי שאינו יכול לזון בזה את בני ביתו שהרי ה' התיר לו לאכול ולא‬ ‫והשעה הייתה מאוחרת ממילא חלק מן האנשים שרצו לישון אמרו לאלו שאמרו תהילים וכדו' שיהיו‬ ‫לבני ביתו‪{ ,‬וזה עוד קשור ליסוד דלעיל שמצוות לא עושים על חשבון אנשים אחרים! ולכן אף שזה‬ ‫בשקט כי זה מפריע להם לישון‪ ,‬רבינו זיע"א ששמע את הכל לא התערב כמנהגו שלא להתערב כלל‬ ‫מצווה לזון את בני ביתו‪ ,‬עכ"פ אם אין זה שלו אסור]‪ ,‬ועוד נפק"מ‪ :‬האם הוא יכול להקדיש את זה‬ ‫במחלוקת ממנה ברח כל ימיו‪ ,‬אך הוא אמר בלחש למקורביו כך‪" :‬ומי אמר שר' שמעון רוצה שיאמרו‬ ‫וכדו'‪ ,‬שהרי אדם לא יכול להקדיש דבר שאינו שלו‪ ,‬ועוד‪ ,‬והביא הרב שליט"א עוד ממרן הגר"ח‬ ‫כעת תהילים אולי הוא רוצה שיהודים ישנו"! [וגם זה עונג שבת‪ ,‬וגם שמחר יש גם יום!]‪ ,‬ובאותו זמן‬ ‫מבריסק זצוק"ל יסוד בהנ"ל שלפיו מיושב למה יש שני פסוקים‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שהוא אמר את זה כבו הנרות‪ ,‬וממילא אלו שאמרו תהילים או למדו לא יכלו להמשיך‪ ,‬וכך נהיה שקט‬ ‫ד‪ .‬משניות בבא קמא – דעת ר' שמעון בדליקה‪ ,‬דעת ר' שמעון ב"טבח ונתנבלה"‪ ,‬ודעת ר'‬ ‫במערה‪ ,‬וכולם הלכו לישון‪ ,‬ומה שהוא אמר כן מפני אהבת ישראל שפיעמה בקרבו‪ ,‬והוא היה דואג לכל‬ ‫יהודה ורבנן בנר חנוכה שהזיק‪ ,‬והלכה למעשה בזה‪.‬‬ ‫צרכי היהודי השני‪ ,‬והוא סבר שאין לעשות מצוות על חשבון מישהו אחר ואחד שרוצה לומר תהילים‬ ‫אתמול למדתי עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת בבא קמא ונביא כמה נקודות‬ ‫יכול לומר כן אך לא על חשבון יהודי אחר! [מסופר על הגאון הצדיק ר' יעקב ניימן זצוק"ל ר"י "אור‬ ‫מהם‪ :‬המשנה מביאה מחלוקת בעניין אש ולא נכנס אליה כי זה אני רוצה לומר בזה דבר דרוש שר'‬ ‫ישראל" בפ"ת ובעל "דרכי מוסר" שפעם הגיעו אליו בחג הסוכות וסיפרו לו בזעזוע על מעשה שהיה‬ ‫שמעון אומר‪" :‬הכל לפי הדליקה"‪ ,‬והיינו שמודדים את זה לפי גודל הדליקה‪ ,‬וידוע שמתי שמופיע‬ ‫בעיר שאברכים ישבו ושרו בסוכה מאוחר בלילה והשכנה האלמנה מלמעלה צעקה עליהם מלמעלה‬ ‫במשנה ר' שמעון זה התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א וידוע המנהג שביום ל"ג בעומר שהוא‬ ‫שקט כי כבר מאוחר והיא רוצה לישון‪ ,‬והם היו עסוקים בשירות ותשבחות לאל חי! וחשבו שהיא מגיע‬ ‫יום ההילולא שלו נהגו מדורי דורות להדליק מדורות גדולות‪ ,‬והנה‪ ,‬לשאר התנאים מדליקים נר ולא‬ ‫להפריע להם בעבודת ה'‪ ,‬והשכנה לבסוף לא עמדה בעצמה והיא שפכה עליהם מים לתוך הסוכה כדי‬ ‫מדורה‪ ,‬ואפשר לרמוז דבר זה כאן שר' שמעון הוא זה שסובר שהמדורה נמדדת לפי גודלה וממילא‬ ‫שיפסיקו‪ ,‬וסיפרו לו את זה בזעזוע כלומר‪ :‬איך אפשר להתנכל כך ליהודים ששרים לכבוד ה' יתברך?‬ ‫מדליקים לו מדורות גדולות! ויש לציין שמקור דבר זה שמדליקים נרות לצדיקים הוא סוד גדול ונרמז‬ ‫אמר להם ר' יעקב‪" :‬מי יודע אם השירות והתשבחות האלו עלו בכלל לשמים! שהלוא הם היו על חשבון‬ ‫בפסוק (משלי – כ‪ ,‬כ"ז)‪" :‬נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן"‪ ,‬וכן בפסוק (משלי – ו')‪" :‬כי נר מצוה‬ ‫יהודי אחר! ויתכן להפריע מאוחר בלילה ליהודי שישן כדי לעבוד את קונו מחר‪ ,‬או לאלמנה אומללה‬ ‫ותורה אור"‪ ,‬והוא סוד גדול‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬עוד מובא שם במשנה לגבי טביחה ומכירה שמובא בפרשת‬ ‫שרוצה לישון קצת ולנוח מעמל יומה‪ ,‬וכי זה עבודת ה' יקרא"!‪ ,..‬והיינו שהכול טוב ויפה אך לא על‬ ‫משפטים שמי שגנב שור או שה וטבחו או מכרו משלם ארבעה על השה‪ ,‬וחמישה על השור‪ ,‬ועיי"ש בגמ'‬ ‫חשבון אנשים אחרים! וזה היסוד הנ"ל של רג"מ!]‪ ,‬זקני הרה"ח ר' נחום סנדר שליט"א [שהוא בן‬ ‫טעם הדבר‪ ,‬ונחלקו התנאים מה הדין אם הוא שחט ונתנבלה הבהמה‪ ,‬ודעת ר' שמעון היא שבכה"ג‬ ‫מאה בלי עין הרע לאור ך ימים ושנים טובות! אמן!] היה מקושר בו ורבות סיפר לי עליו ועל אביו ר'‬ ‫אינו חייב לשלם תשלומי ד' וה'‪ ,‬כי אי"ז דרך שחיטה‪ ,‬וגזירת הכתוב היא שיש לשלם רק אם הוא שחט‪,‬‬ ‫שלומק'ה זיע"א אותם הכיר היטב והיה לו מופתים עימם! ומסופר על אביו הרה"ח ר' דוד סנדר זצ"ל‬ ‫וזה אינו נקרא שחיטה‪ ,‬ויש עוד שם במשנה שאם אדם הלך עם גמל והיה הגמל טעון פשתן והפשתן‬ ‫[נפטר ביום כ"ו סיון תשנ"ה ועוד זכיתי להכירו] שהיה מקושר עימם מאוד שפעם אחת בהיותו‬ ‫שלו נכנס לתוך החנות של החנווני ונדלק והדליק עמו את כל הבירה‪ ,‬מי יהיה חייב? ואומרת המשנה‬ ‫בזקנה מופלגת בסביבות גיל תשעים עמד מאחוריו בשעת התפילה אברך אחד והתפלל בכוונה מאוד‬ ‫שתלוי אם היה הנר בתוך החנות שאז בעל הגמל חייב על הכל כי לא היה לו להיכנס עם הפשתן אל תוך‬ ‫גדולה‪ ,‬והאריך בה הרבה וזקני לא יכול היה לפסוע לאחוריו והיה עומד על רגליו זמן רב בגללו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫החנות‪ ,‬אמנם‪ ,‬אם היה הנר של החנווני בחוץ הרי שהחנווני חייב‪ ,‬ומדוע? כי לא היה לו להדליק נר‬ ‫זקני לאחר התפילה‪" :‬התפילה שלך הייתה נפלאה! והיא בקעה רקיעים! אך זאת תדע לך שכל התפילה‬ ‫ברשות הרבים כי הוא יכול לשרוף‪ ,‬ונחלקו רבנן ור' יהודה מה יהיה הדין בנר חנוכה שהניחו בחוץ ועבר‬ ‫עמדת על הרגליים שלי"!‪"[ ..‬דו שטענדיג אוף מיין פיס"!‪ ]..‬והוא מאותו העניין שלמד מרבותיו הנ"ל‬ ‫שם גמל וכנ"ל‪ ,‬שדעת רבנן היא שגם בכה"ג החנווני חייב‪ ,‬ודעת ר' יהודה היא שבכה"ג הוא פטור‪,‬‬ ‫שאין לעשות מצוות על חשבון אנשים אחרים‪ ,‬ומי שרוצה להאריך בתפילה הרבה ובפרט שעומד‬ ‫ופירשו בגמרא טעמא דר' יהודה שכיון שהוא הדליק את הנר למצווה אינו חייב‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מה‬ ‫מאחוריו ישיש מופלג שילך לו למזרח! אמר לי לפני שנים רבות הגאון ר' נחמן טוקר זצוק"ל מר"י‬ ‫הטעם של רבנן? ומביא רבינו ה"תוספות יום טוב" זיע"א [שזכיתי להיות על ציונו הקדוש בבית‬ ‫חברון [שזכיתי לנסוע עמו בחזור מה"כותל המערבי" שנים רבות] דבר נפלא שהוא דרוש אך הוא חודר‬ ‫העלמין העתיק בעיר קראקא שבפולין אור ליום ב' י"א כסלו תשע"ט באישון לילה] עפ"י רבינו‬ ‫לעצמות‪ :‬ב"בעל הטורים" כתוב במכת ארבה על הפסוק‪" :‬וינח הארבה" שזה מופיע פעמיים בתורה‬ ‫הרמב"ם זיע"א שרבנן סברי שהן אמנם שהוא הדליק ברשות כי יש לו מצווה‪ ,‬אך היה לו לשבת שם‬ ‫המילה‪" :‬וינח" – כאן ובפסוק‪" :‬וינח ביום השביעי" וזה מלמד אותנו שהארבה נח בשבת! [וזה לבד‬ ‫ולשמור על הנר כל זמן שהוא דולק‪ ,‬וכדאיתא בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) שזמנה הוא חצי שעה‪,‬‬ ‫מציאה נפלאה!]‪ ,‬והוא ביאר לפי זה מה שאמר הכתוב שם שפרעה אמר למשה רבינו ע"ה‪" :‬והסר‬ ‫וכל זמן זה היה לו לשבת ולשמור שלא יבוא לשם גמל עם פשתן וישרוף את הבירה‪ ,‬ומזה נלמד עוד על‬ ‫מעלי רק את המות הזה" – וכי מכת דם או צפרדע היו כל כך פשוטים שעל ארבה אמר פרעה כזו לשון‬ ‫היסוד דלעיל‪" :‬מצוות לא עושים על חשבון מישהו אחר"! והלכה כרבנן‪ ,‬ור' יהודה סובר שכיון שעושה‬ ‫קשה? וביאר ואמר‪" :‬א'פרומרדיקע מכה! את זה אפילו פרעה לא יכול היה לסבול"! והיינו כיסוד הנ"ל‬ ‫למצווה הוי כרשות מצווה ושרי ואין לו חיוב לשמור‪ ,‬ועוד‪ ,‬שרואים את זה אנשים ונזהרים‪ ,‬ויש לדון‬ ‫זה "פרומקייט" לא נכון! היינו לעשות את המצוות ש"בין אדם למקום" בהכי הידור‪ ,‬ומצוות ש"בין‬ ‫כיום שהדרך הוא להדליק בחוץ אבל מניחים את המנורה בתוך כלי זכוכית מיוחד ולכאורה אם יכנס‬ ‫אדם לחברו" לא! ועוד‪ ,‬שדורכים על השני את זה אי אפשר לסבול! ואפילו פרעה לא סבל את זה! כי‬ ‫פשתן של גמל לתוך בית המנורה הרי שבעל המנורה יהיה פטור‪ ,‬לפי שבמשנה מיירי שהיה הנר פתוח‪,‬‬ ‫הארבה נח בשבת אך אכל את כל התבואה! וכך הוא כשעושים מצוות על חשבון השני! ואת זה נלמד‬ ‫ובלאו הכי זה כאילו הגמל נכנס לתוך רשות החנווני‪ ,‬איברא‪ ,‬שאם נתקל אדם בבית מנורה ונחתכו‬ ‫מרבינו‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫מכנסיו וכדו' בזה יש לדון ולכאורה תלוי באיזה צורה הוא הניח את זה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫כעת נעסוק בעז"ה בפלפול‪ ,‬אגדות והלכות‪:‬‬ ‫ה‪ .‬פרשת חיי שרה ‪ -‬הנישואין הם עד המיתה וגם לאחריה‪.‬‬ ‫גמרא יומא ועוד – עבודות שכשרות בזר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫השבוע דיבר מורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א בוועד השבועי על הפרשה הבאה (פרשת חיי‬ ‫יש בגמרא יומא (כ"ו‪ - :‬כ"ז‪ ) .‬סוגיה העוסקת בעניין העבודות הכשרות בזר ג"כ ודורשים שם‬ ‫שרה) שמדברת על עניין הנישואין של יצחק אבינו ע"ה שאליעזר הלך לקחת לו אישה‪ ,‬ואמר הרב‬ ‫מפסוקים שהעבודות של‪" :‬הפשט וניתוח" כשרות גם בזר ולא דווקא בכהן‪ ,‬וידוע מה שאיתא בגמרא‬ ‫שליט"א יסוד נפלא בכל העניין הזה של נישואין שהוא מתחיל מתחילת הפרשה ועוד‪ ,‬והוא גם פלפול‬ ‫ברכות (ל"א‪ ):‬שעלי הכהן ע"ה כשהגיע אליו שמואל הנביא ע"ה עם אמו חנה ע"ה בילדותו שאמר‬ ‫וגם אגדה‪ :‬הגמרא בתחילת מסכת קידושין (ב') דורשת מפרשתנו את עניין קידושי כסף‪ ,‬וזה בג"ש‪:‬‬ ‫הכתוב‪" :‬וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי" – וכי מה עניין הפר לנער שהביאו לעלי? ומבואר‬ ‫"קיחה" ‪" -‬קיחה" משדה עפרון‪ ,‬וכמו שבקידושין כתוב‪" :‬כי יקח"‪ ,‬וכאן בשדה עפרון בפרשתנו כתוב‬ ‫שם שלא ידעו האם שחיטה כשרה בזר‪ ,‬ואמר להם שמואל הנביא ע"ה שהיה ילד אך היה חכם‬ ‫ג"כ קיחה‪ ,‬וזה היה בכסף‪ ,‬מזה לומדים שנישואין זה בכסף‪ ,‬ואמר הרב שליט"א שמלבד זה שזה ג"ש‬ ‫ששחיטה כשרה מזר‪ ,‬ודרשינן ליה מקרא דכתיב‪" :‬ושחט אותו על ירך המזבח" – והיינו‪" :‬ושחט"‬ ‫יש כאן רמז נפלא‪" :‬שדה עפרון" מדבר על פטירת שרה אמנו ע"ה וקניית קבר בשבילה‪ ,‬והקיחה השנייה‬ ‫סתם מי ששוחט‪" = ,‬וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח"‪ ,‬היינו ששפיכת הדם כשרה דווקא‬ ‫מדברת על תחילת הנישואין‪ ,‬וזה בא לומר שהנישואין לא נגמרים בהתחלה‪ ,‬אלא הם ממשיכים לכל‬ ‫בכהנים‪ ,‬וזה כמו הגמרא כאן‪ ,‬וכן יש גמרא בפסחים (ס"ו‪ ).‬במעשה של הלל הזקן ע"ה ובני בתירא‬ ‫החיים‪ ,‬וגם לאחר המיתה‪ ,‬ולכן בכה יעקב אבינו ע"ה על רחל שהוא לא יקבר עימה‪ ,‬והוא הביא עוד את‬ ‫שמינוהו לנשיא עליהם‪ ,‬וחל ערב פסח בשבת והם לא ידעו האם הקרבת הפסח דוחה את השבת? ודרש‬ ‫דברי הגמרא תענית (כ"ג‪ ).‬שמספרת על התנא הקדוש ר' חנינא בן דוסא שהיה עני מאוד ואשתו‬ ‫להם הלל הזקן מקראי שהקרבת הפסח דוחה שבת! ושאלו אותו‪" :‬הקרבתו דוחה את השבת‪ ,‬אבל‬ ‫ביקשה ממנו שיביא כסף‪ ,‬והוא ביקש כסף‪ ,‬והביאו לו מן השמיים רגל מזהב‪ ,‬ואמר ר' חנינא לאשתו‬ ‫איך יביאו את הסכינים לבית המקדש"? ואמר להם הלל הזקן‪" :‬הנח להם לישראל שאף על פי שאינם‬ ‫שזה על חשבון העולם הבא שלכולם יהיה שם שולחן עם ארבע רגליים ולהם יהיה שולחן עם שלש‬ ‫נביאים בני נביאים הן"! ומחר בשבת יראו מה הם יעשו‪ ,‬והנה‪ ,‬כולם הביאו את הסכינים שלהם על‬ ‫רגליים‪ ,‬והיא ביקשה שהוא יחזיר את זה‪ ,‬והוא התפלל ולקחו את זה בחזרה‪ ,‬ואומרת הגמרא (שם)‬ ‫גבי הקרבן‪ ,‬ומי שהיה לו כבש הביא אותו ברגליו וכדאיתא בגמרא שבת דאמרי' ביה‪" :‬חי נושא את‬ ‫שהנס האחרון היה גדול מהראשון לפי שמהשמיים נותנים ולא מקבלים חזרה! [וזה סוד גדול‪ :‬כי יש‬ ‫עצמו"‪ ,‬שהרי הוא הולך על רגליו‪ ,‬והסכין היה תחוב בצמר שלו‪ ,‬ומי שהביא עז היה מניח את הסכין‬ ‫השפעת השפע‪ ,‬ואין חזרה‪ ,‬ודבר זה מצאנו בש"ס פעם אחת כאן‪ ,‬ופעם שנייה במסכת גיטין (פרק‬ ‫בין קרניו‪ ,‬כך שהקרבן עצמו נשא את הסכין! וחזינן מסוגיה זו שכולם היו שוחטים‪ ,‬והיינו שהיה כלל‬ ‫הניזקין) שבעת שחרב בית המקדש זרקו הכהנים את המפתחות לשמים כי הם כבר לא היו צריכים‬ ‫אחד שוחט את הקרבן פסח בעצמו שהרי שחיטה כשרה בזר‪ ,‬והכהנים היו זורקים את הדם‪ ,‬וכנ"ל‪,‬‬ ‫אותם כיון שחרב הבית‪ ,‬ויצאה כמין פיסת יד וקיבלה אותם‪ ,‬ור' חנינא מתוך שזכותו הייתה גדולה‬ ‫וגם ההפשט והניתוח היו בזר וכגמ' הנ"ל‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫י"ג‪ .‬הל' יום טוב – להכין מיו"ט לחברו‪.‬‬ ‫הואיל לו ‪ -‬ועי' בגמרא חולין (ז'‪" :):‬שאני רב חנינא דנפיש זכותיה"‪ ,‬ועי' עוד על זכותו בגמרא בבא‬ ‫עוד למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' יו"ט‪ ,‬ונביא משהו מהלכות אלו‪:‬‬ ‫מציעא (ק"ו‪ ,).‬ואכמ"ל]‪ ,‬וחזינן מהכא עכ"פ שיושבים למעלה איש ואשתו ויש שם שולחנות‪ ,‬עוד הביא‬ ‫כתב בספר "קיצור שולחן ערוך" (הל' הכנה מיו"ט לחברו) שנכרי שהביא ביו"ט פרי שהוא קטף מן‬ ‫הרב שליט"א דברי הגמרא בבא בתרא (סוף פ"א) שמספרת על התנא ר' בנאה שהיה מציין את‬ ‫העץ‪ ,‬או דג שהוא הוציא מהמים או חפץ שהוא הביא מחוץ לתחום‪ ,‬הרי שזה אסור ביו"ט ראשון אמנם‪,‬‬ ‫הקברים [בשביל הכהנים‪ ,‬וי"א שקראו לו על שם זה‪" :‬רב בנאה" שהיה בונה על הקברים‪ ,‬וכמו‬ ‫ביו"ט שני זה מותר‪ ,‬וכתב על זה ב"מסגרת השולחן" שזה פלא שהוא לא חילק בין גוי שהביא דגים‬ ‫במסכת בבא מציעא (פ' אלו מציאות)‪" :‬רב מגדלאה" לפי שהוא שאל מה יהיה הדין כשהמעות‬ ‫מהים שזה איסור גמור‪[ ,‬עי' בגמרא תענית (כ"ד‪ ,).‬שבת (ק"ז‪" :):‬השולה דג וכו' שאם יבש בין סנפיריו‬ ‫כמגדל‪ ,‬עיי"ש] והוא נכנס למערת המכפילה וראה את אברהם אבינו ע"ה יושב עם שרה אמנו ע"ה‪,‬‬ ‫אף כשהחזירו עבר כי קיימ"ל שהוא כבר מת‪ ,‬וחייב משום שוחט‪ ,‬ומשום צידה באופנים מסוימים‪,‬‬ ‫ורואים כבר מפרשתנו שהם נשארו ביחד גם לאחר המיתה‪ ,‬ועל זה אמרו חז"ל שמי שיש לו אישה רעה‬ ‫ואכמ"ל]‪ ,‬וכן גוי שתלש פרי מן העץ שזה איסור גמור‪ ,‬לבין גוי שהביא מחוץ לתחום שאף שזה איסור‬ ‫אינו רואה פני גיהנום‪ ,‬ועל זה אמרו‪" :‬זכו שכינה ביניהם"‪ ,‬עוד הוא הביא מעשה נפלא לבאר עניין זה‬ ‫הוא לא עשה מעשה בגוף החפץ‪ ,‬ולכן להלכה יש לחלק ביניהם‪( ,‬ועי' ביה"ל ריש סי' שי"ח)‪.‬‬ ‫שיצחק אבינו ע"ה התפלל ומיד הגיע הזיווג שלו‪ ,‬ויש להקשות‪ :‬הרי הכול היה הרבה לפני שהוא‬ ‫י"ד‪ .‬הל' ברכות – קביעות סעודה על פיצה‪.‬‬ ‫התפלל‪ ,‬וכשהוא התפלל הוא רק ראה את הזיווג שלו‪ ,‬אבל זה כבר היה? וביאר הרב שליט"א עפ"י‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב אלחנן עוזר ברגר שיחי' מפ"ת‪ :‬אדם שאוכל פיצה כמה משולשים זה‬ ‫מעשה שהיה דין תורה לפני הגאון האדיר המהרש"ם מבערזאן זיע"א שהייתה קהילה אחת ששלחו‬ ‫נקרא קביעות סעודה? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע (סי' קס"ח ס"ח) ובמ"ב (שם) שאם אכל מזונות‬ ‫להם צווי גיוס מהצבא‪ ,‬והם התאחדו כולם חסידים ושאינם כאלו ואספו כסף מכולם ושלחוהו לפדיון‬ ‫כשיעור שאחרים רגילים לאכול פת באותו מקום‪ ,‬וי"א כשיעור ג' או ד' ביצים‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬יש לו לברך על‬ ‫להרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זיע"א [שהשבוע היה היארצייט של נכדו הרה"ק מהרי"ד זיע"א ‪-‬‬ ‫זה ברכת המזון‪ ,‬ולכן נראה שבפיצה גדולה רגילה [לא אישית] על שני משולשים ומעלה יש לברך ברכת‬ ‫נפטר כ"ב חשון תרפ"ז‪ ,‬ונינו הרה"ק ר' מרדכי מבלגוריא זיע"א – נפטר כ"ה חשון תש"י] ובאמת‪,‬‬ ‫המזון‪ ,‬כי כן דרך בני אם לקבוע ברוב מקומות‪.‬‬ ‫הוא התפלל עליהם והגיע איגרת מה"צאר" שלא צריכים אותם לעבודת הצבא‪ ,‬והנה‪ ,‬אלו שלא היו‬ ‫ט"ו‪ .‬הל' גניזה – גניזת עיתונים‪.‬‬ ‫חסידים באו בטענה‪" :‬הרי המכתב הגיע כעת והרבי התפלל רק כעת‪ ,‬וא"כ אין הישועה תלויה ברבי‬ ‫עוד דיברתי השבוע עם הבה"ח שמחה לנט שיחי' על שאלה נפוצה‪ :‬האם עיתונים צריכים גניזה‬ ‫כלל‪ ,‬ואנו רוצים את כספנו חזרה"! והחליטו ללכת למהרש"ם לדין תורה‪ ,‬והוא פסק שפעמים שהקב"ה‬ ‫כשיש בהם קצת דברי תורה? והשבתיו‪ :‬שמעתי מפי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א [בליל ש"ק כאן‬ ‫עושה את הישועה לפני שהצדיק מתפלל על שם העתיד‪ ,‬והביא ראיה נפלאה לזה ממה שמסופר בנביא‬ ‫בבית וגן כשהייתה כאן ישיבתו]‪ ,‬וכן מהגר"א וייס שליט"א‪ ,‬וכן ראיתי בספר "גנזי הקודש" בשם‬ ‫על בית עובד אדום הגיתי שקיבל את ארון ברית ה' והתברך על זה שבני ביתו נולדו להם ילדים‪ ,‬ואמרו‬ ‫פוסקים שכל שהעיתון מיועד לחדשות וכדו'‪ ,‬ופעמים שמשתרבב שם איזה דבר תורה‪ ,‬הרי שכיון‬ ‫חז"ל שכולם נולדו להם בנים בזמן שהיה אצלם הארון‪ ,‬וקשה‪ :‬הרי הארון היה אצלו רק ששה חדשים‬ ‫שעיקרו לדברי חול אינו טעון גניזה‪ ,‬ויש לזרוק אותו לפח בתוך שקית בדרך כבוד‪ ,‬אמנם‪ ,‬עיתון‬ ‫ועיבור לוקח תשעה חדשים וא"כ הם התעברו לפני הגעת הארון? התירוץ הוא‪ :‬שהקב"ה בירך אותם‬ ‫שמיוחד לדברי תורה‪ ,‬וכגון‪" :‬מוסף שבת קודש" טעון כולו גניזה‪.‬‬ ‫כבר על שם העתיד להיות! וכן כאן! וכן היה עם יצחק אבינו ע"ה שכבר נושע לפני שהתפלל‪ ,‬וכשגמר‬ ‫ט"ז‪ .‬הל' ממונות – קנייה ב‪ ₪ 100 -‬במבצע להתחלק בזה שני אנשים‪ ,‬קנייה ‪ 2‬במחיר אחד‬ ‫תפילתו כבר הגיע לו הישועה שהוכנה לו מראש! וזה נפלא‪.‬‬ ‫לשניים‪ ,‬דפק מכונית והביא לו את מספר הביטוח ואינו לוקח האם יש לו לחזר אחריו?‬ ‫ו‪ .‬רמז נפלא למחלוקת בית שמאי ובית הלל בעניין נרות חנוכה בתורה‪ ,‬וסוד השמש‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב דוד פנחסוב שיחי' כמה שאלות בדיני ממונות‪ :‬יש מבצעים לפעמים‬ ‫הלילה אנחנו כבר באור ליום כ"ה חשון שהוא ל' יום בדיוק קודם חג החנוכה‪ ,‬ומשיעור זה והלאה‬ ‫ב"סופר" שמי שקונה ב‪ ₪ 100 -‬מקבל משהו‪ ,‬האם מותר לשני אנשים להשתתף בזה? והשבתיו‪ :‬פשוט‬ ‫בעז"ה נדבר על חנוכה שמתחילים להרגיש כבר את אורו המיוחד‪ ,‬ואמר לי אתמול הבה"ח יהונתן‬ ‫מאוד שמותר‪ ,‬כיון שה"סופר" רוצה להרוויח את הקנייה ואת ה‪ ₪ 100 -‬ולכן הוא עושה את זה‪ ,‬וכיון‬ ‫דוד צוובנר שיחי' מבחירי ישיבת "נתיבות יהושע" אתמול חידוש נפלא על מחלוקת בית שמאי ובית‬ ‫שהוא מרוויח מה לי שקנו שניים‪ ,‬שממילא לא היו קונים ב‪ ₪ 100 -‬והראייה שהשתתפו‪ ,‬עוד הוא‬ ‫ה לל הידועה המובאת בגמרא שבת (פ' במה מדליקין) בעניין הדלקת נר חנוכה שבית הלל סוברים‬ ‫שאל‪ :‬כשיש מבצע ‪ 1+1‬האם יכולים להתחלק בזה שניים? והשבתיו‪ :‬אפשר‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬עוד הוא שאל‪:‬‬ ‫(וכן אנחנו נוהגים כמובא בשו"ע סי' תרע"א בדעת המהדרין‪ ,‬עיי"ש)‪" :‬מוסיף והולך"‪ ,‬והיינו‬ ‫אחד דפק את המכונית של השני והוא הביא לו את המספר של הביטוח ואמר לו שיוציא מהם‪ ,‬והוא‬ ‫שהמהדרים מוסיפים נר בכל לילה‪ ,‬ובית שמאי סוברים‪" :‬פוחת והולך"‪ ,‬והיינו שבכל לילה ממעטים‬ ‫בודק כל הזמן ורואה שהוא לא מוציא מהם את כספו‪ ,‬האם יש לו לחזר אחריו? והשבתיו‪ :‬אין הוא‬ ‫נר‪ ,‬וטעם בית הלל הוא משום‪" :‬מעלין בקודש ואין מורידין"‪ ,‬וטעם בית שמאי הוא שזה כנגד פרי‬ ‫צריך לחזר אחריו‪ ,‬וכיון שעשה את המוטל עליו השני כנראה שכח מזה והוא מוחל‪ ,‬שלפעמים אין כוח‬ ‫החג‪ ,‬והיינו פרי חג הסוכות שפוחתים בכל יום ויום מימי החג‪[ ,‬ובסוד הדבר מה הקשר בין "פרי‬ ‫לאנשים לרדוף אחרי הביטוח אך הוא עשה כהוגן ואינו צריך לחזר אחריו‪.‬‬ ‫החג" לבין נרות חנוכה – ראה באריכות בספר "ימי חנוכה" למרן הגאון ר' דוד כהן שליט"א ר"י‬ ‫י"ז‪ .‬הל' בית הכנסת ושבת – להניח פח זבל בבית הכנסת‪ ,‬להיכנס בשבת למחלקה בבית‬ ‫חברון‪ ,‬ואכמ"ל] וידוע מה שאמרו חז"ל‪" :‬לית מידי דלא רמיזא באורייתא"‪ ,‬וכן מרומזת מחלוקת זו‬ ‫הרפואה שהדלת נפתחת עם חיישן‪.‬‬ ‫בתורה עצמה‪ ,‬שאם נספור את הפרשיות מתחילת התורה היינו‪" :‬מוסיף והולך" ונספור ‪ 36‬פרשיות‬ ‫עוד שאל השבוע ידידינו הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בעל "גם אני אודך" ועוד [שזכיתי‬ ‫שהם מספר נרות החנוכה של כל הימים כשמוסיפים‪ ,‬נגיע לפרשת "בהעלותך" שבה כתוב‪" :‬בעלותך‬ ‫לפגוש אותו כאן בירושלים ולחץ את ידי וברכני בחמימות רבה] במכתב דרך ידידינו היקר מזכה‬ ‫את הנרות"‪ ,‬והיא עוסקת בעניין הדלקת המנורה ורומזת על נר חנוכה (עי' ברמב"ן שם‪ ,‬ואכמ"ל)‪,‬‬ ‫הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'‪ :‬האם ראוי להניח פח זבל בתוך בית הכנסת כדי שיזרקו לתוכו טישו‬ ‫ואם נספור ‪ 36‬פרשיות מסוף התורה היינו‪" :‬פוחת והולך" נגיע לפרשת "תצוה" ‪ ,‬שבה כתוב‪:‬‬ ‫וכדו' או שאין ראוי? והשבתיו‪ :‬יש לחלק בין זבל שזורקים לתוכו טישו או אריזות וכדו'‪ ,‬שמותר ואף‬ ‫"בהעלותך את הנרות" ושם יש רמז ג"כ להדלקת נר חנוכה‪( ,‬ועי' ברמב"ן שם‪ ,‬ואכמ"ל)‪ ,‬וזה נפלא‪,‬‬ ‫ראוי כדי שלא יזרקו על הרצפה‪ ,‬לבין זבל שזורקים לתוכו דברים בעלי ריח רע‪ ,‬שוודאי שאסור‪,‬‬ ‫ויש לצ יין לדבר נפלא המופיע בתורת הסוד שמבא מה שכתב רבינו הרמ"א זיע"א (סי' תרע"א)‬ ‫ואסור להתפלל לידו כשיש לו ריח רע‪ ,‬כמבואר בשו"ע ובפוסקים‪ ,‬עוד הוא שאל‪ :‬מה הדין למלווה של‬ ‫שנוהגים להניח את השמש גבוה מעל הנרות‪ ,‬והרמז בזה הכתוב (יחזקאל)‪" :‬שרפים עומדים ממעל‬ ‫יולדת [או חולה ל"ע] להיכנס למחלקה בבית הרפואה כשהדלת נפתחת ע"י חיישן? והשבתיו‪ :‬ע"י גוי‬ ‫לו"‪ ,‬והיינו השמש ששורף עומד מעל "ל"ו" – שזה מספר נרות החנוכה בכללות‪.‬‬ ‫מותר‪ ,‬ואף מותר לומר לו לפתוח‪ ,‬וכדין חולה שאין בו סכנה שמותר לעשות לו מלאכה ע"י גוי בדרבנן‪,‬‬ ‫ז‪ .‬הל' שבת – רחיצה לשבת כבר מהלילה‪.‬‬ ‫וכאן זה דרבנן‪ ,‬כיון ש אין זה הדרך שהרי הוא אינו פותח את זה בידיים אלא ברגליו‪ ,‬וכן שזה גרמא‬ ‫שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי'‪ :‬כעת בחורף שיום שישי מאוד קצר האם אפשר‬ ‫כי אינו לוחץ על כפתור‪ ,‬ואם נכנס ישראל וזה נשאר פתוח מותר להיכנס אחריו‪ ,‬כי הוא לא עשה‬ ‫להתרחץ לכבוד שבת כבר מליל שישי? והשבתיו‪ :‬מובא בשעה"צ בשם המג"א שמותר להתרחץ לכבוד‬ ‫מעשה בגוף הדבר אלא הסיר מכשול‪ ,‬אמנם‪ ,‬אין לומר לו מפורש‪ ,‬ד"ישראל אע"פ שחטא ישראל‬ ‫שבת כבר מליל שישי‪ ,‬ומה שאמרו לו שיש לרחוץ רק ביום שישי משעה לפני חצות‪ ,‬הוא טעות גדולה‪,‬‬ ‫הוא"‪ ,‬וכמובן שבאופן של פיקוח נפש מותר לפתוח אף בידיים‪.‬‬ ‫רק מובא במ"ב שעפ"י סוד יש לטבול במקווה משעה לפני חצות‪ ,‬ואין זה מדבר על רחיצה כלל‪ ,‬ואמר‬ ‫י"ח‪ .‬הל' ברכות – סופגנייה ברכתה‪.‬‬ ‫לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א שזה רק דקדוק וודאי שאפשר לטבול אף מהבוקר‪,‬‬ ‫עוד שאל ידידינו הרב יהודה ביל שיחי' מנ‪ .‬יורק במכתב [דרך ידידינו הנ"ל שיחי']‪ :‬לפי המבואר‬ ‫וכן אמר לי מו"ר מרן שליט"א שאפשר להתרחץ בלילה בחורף וכנ"ל‪ ,‬ובפרט שלא מזיעים עד שבת‪.‬‬ ‫בשו"ע (סי' קס"ז) הרי שיש ספק על ברכת סופגנייה‪ ,‬וירא שמים יש לו לאוכלה בתוך הסעודה‪ ,‬מה‬ ‫ח‪ .‬הל' תפילה – תפילה במקום שמעליו יש בית כיסא‪.‬‬ ‫יש לנהוג למעשה? והשבתיו‪ :‬לפי המבואר בשו"ע (סי' קס"ח) בדיני פת הבאה בכיסנין הרי שברכתה‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי'‪ :‬יש בבית כנסת מקום שמעליו יש בית הכיסא‪,‬‬ ‫היא מזונות‪ ,‬כי היא נילושה במי פירות‪ ,‬וכן היא ממולאת בריבה‪ ,‬ונוהגים לאכול אותה לתענוג‪ ,‬ולא‬ ‫האם מותר להתפלל שם? התשובה היא‪ :‬השעה"צ מביא בשם הט"ז שאין להתפלל במקום שיש‬ ‫כפת‪ ,‬ולכן מנהג העולם לאכול אותה ולברך עליה מזונות‪ ,‬ולפי היוצא במ"ב (שם) כיון שהיא מטוגנת‬ ‫מעליו בית הכיסא‪ ,‬כי אין התפילה עולה כך‪ ,‬אמנם‪ ,‬הוא לא כתב שאסור שהרי אין בבית הכנסת ריח‪,‬‬ ‫בשמן עמוק לא שייך עליה מעיקר הדין קביעות סעודה‪ ,‬ואף כשאכל הרבה יברך "על המחיה"‪( ,‬וירא‬ ‫ועוד שדעת רוב הפוסקים אינה כן‪ ,‬ולכן אף שלכתחילה אין להתפלל שם‪ ,‬אך כשהתפלל אין צריך‬ ‫שמים יחמיר)‪ ,‬ולכן אמר מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שנהגו לאכול אותה בחנוכה כיון שאז היה‬ ‫לחזור ולהתפלל‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫חנוכת המזבח‪ ,‬ועל סופגנייה תמיד מברכים "על המחיה" שבה מזכירים‪" :‬ועל מזבחך" שאין בברכת‬ ‫ט‪ .‬הל' שבת ותפילה – סגירת פקק בקבוק‪ ,‬ענין "מיגו"‪.‬‬ ‫המזון‪ ,‬וכן נהגו‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי בליל שבת הבה"ח אברהם יהושע העשיל ליינער שיחי' בן כ"ק האדמו"ר מראדזין‬ ‫י"ט‪ .‬הל' תפילה – חתן ביום חופתו בתפילת מנחה האם יתפלל ביחיד?‬ ‫שליט"א מבית וגן בליל ש"ק‪ :‬לפי המבואר בשו"ע (סי' שי"ג – שי"ד) שדן בהל' בניין וסתירה‪ ,‬ויש‬ ‫עוד שאל אותי היום הרב משה לוברבוים שיחי'‪ :‬אמרו לי מנהג שנהגו שהחתן מתפלל מנחה ביום‬ ‫שם דברים שאסור לפתוח ולסגור אותם בשבת כי זה נחשב כבניין וסתירה‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬איך מותר‬ ‫החופה ביחיד האם יש מקור לזה? [וכן אמר לי היום אחד מחשובי חסידי גור שכן נוהגים אצלם]‪,‬‬ ‫לפתוח בקבוק בשבת העשוי מהברגה? והשבתיו‪ :‬כיון שהרגילות לפתוח ולסגור אותו תמיד אין בכך‬ ‫והשבתי‪ :‬לי לא ידוע מקור לזה‪ ,‬וידוע לי שיש לו להתפלל מנחה ולהוסיף אחרי "יהיו לרצון" הראשון‪:‬‬ ‫משום בניין וסתירה כלל‪ ,‬ומה שמובא שם על דברים שאין לפותחם ולסורגם זה מיירי על דברים‬ ‫"על חטא" ווידוי כמו בערב יום כיפור‪ ,‬ואולי כוונתם לדעת הט"ז שיש לחתן להתפלל ביחידות בימי‬ ‫שהרגילות לפתוח אותם אחת להרבה זמן וכדו'‪ ,‬אמנם בקבוק שעשוי תמיד לפתיחה ולסגירה אין צד‬ ‫שבע ברכות שלו ביחיד כדי לא לבטל תחנון מהציבור‪ ,‬וא"כ זה לא קשור למנחה של ערב החופה‪ ,‬ולא‬ ‫לאוסרו‪( ,‬וכמובן שאינני נכנס כאן לנושא של לפתוח אותו פעם ראשונה‪ ,‬אלא בבקבוק פתוח כבר‪,‬‬ ‫נהגו כן‪ ,‬ודעת מרן ה"חזון איש" זצוק"ל כפי ששמעתי וראיתי אצל אחיינו מרן הגר"ח קנייבסקי‬ ‫ואכמ"ל)‪ ,‬אמנם יש נידון מעניין שיש שנהגו בעת שזורקים את הבקבוק כשהוא נגמר לא לסגור אותו‬ ‫זצוק"ל לומר תחנון ביום החופה כיון שכל עוד הוא לא נכנס לחופה הוא יכול לחזור בו‪.‬‬ ‫כיון שאז זה עומד לקיום‪ ,‬וזה מקרי בונה‪ ,‬וכן נהג כ"ק האדמו"ר מפשאוורסק זיע"א‪ ,‬אמנם רבים‬ ‫כ'‪ .‬הל' בשר וחלב – אכילת לביבות עם בצל שנאפו בתנור בשרי שאינו בן יומו עם חלב‪.‬‬ ‫לא הקפידו על זה והטעם שזה דרך קלקול וזריקה‪ ,‬עוד שאלו‪ :‬כמה שלא התפללו צריך לצירוף‬ ‫שאל אותי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק‪ .‬הרצוג ב"ב‪ :‬האם מותר לאכול לביבות עם בצל שנאפו בתנור‬ ‫למניין? והשבתי‪ :‬כתבו הפוסקים שיש להיות רוב מניין והיינו ששה מתפללים ואז אפשר לצרף‬ ‫בשרי שאינו בן יומו עם חלב? והשבתיו‪ :‬מעיקר הדין אחרי שעבר על התנור ‪ 24‬שעות הרי שמה שנאפה‬ ‫אליהם עוד ארבע אנשים שכבר התפללו‪ ,‬וכן לעניין קדיש וברכו‪ ,‬שאפשר שש שעונים ועוד ארבע‬ ‫בו הוא פרווה גמור‪ ,‬אמנם כיון שהיה בהם בצל שהוא דבר חריף אולי יש להחמיר שלא לאוכלם יחד‪,‬‬ ‫שמתפללים שמונה עשרה‪ ,‬אמנם ישן דעת רוב הפוסקים שאי אפשר לצרף אותו‪ ,‬והטעם לזה כתב‬ ‫אך יכול לאוכלם בביס אחר‪ ,‬ולא יחד עם הגבינה ממש בצלחת‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫השו"ע הרב שישן כאילו ניטלה נפשו ממנו‪ ,‬ואמרו חז"ל‪" :‬כל בני עשרה שכינה שריא"‪ ,‬והוא לא נקרא‬ ‫ייתן ה' שנזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות "ישועות מקיפות" לכלל ולפרט‪ ,‬אמן!‬ ‫שהוא נמצא עמנו‪ ,‬וכמו שאומרת הגמרא ברכות (פ' הרואה) ששינה היא אחד משישים במיתה‪ ,‬וכתב‬ ‫מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני אור ליום ה' כ"ה חשון תשפ"ז בלחיצת יד‬ ‫בשו"ת "תורה לשמה" לרבינו ה"בן איש חי" זיע"א (תשובה ש"פ) שאליהו הנביא ז"ל אינו מצטרף‬ ‫ובמאור פנים‪.‬‬ ‫למניין‪ ,‬כי אינו אדם‪ ,‬וזה מבהיל שאפילו פשוט שבישראל שער ולא ישן מצטרף (וזה גם רומז שהוא ער‬ ‫הגאון ר' יעקב אויע רבאך שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד אור ליום ה' כ"ה חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫בעבודת ה'! ואינו ישן בה! והבן)‪ ,‬והוא לא‪ ,‬עוד כתב בשו"ת "חכם צבי" (סי' צ"ג – וסימנך‪ :‬צירוף‬ ‫הגאון הגדול ר' יחזקאל לינדר שליט"א מו"צ העדה החרדית ברכני בערש"ק חיי שרה תשפ"ז‬ ‫גולם – מידידי הגאון ר' נדב מיכאל שריפי שליט"א) שגולם שנברא ע"י ספר יצירה אינו מצטרף‬ ‫בחמימות רבה והודה לי על הגיליון של השיעור הקודם‪.‬‬ ‫למנין‪ ,‬עיי"ש ראיותיו הנפלאות‪ ,‬והובא במ"ב‪ ,‬עוד דיברנו על עניין‪" :‬מיגו" שנחלקו המפרשים האם‬ ‫הוספות לגיליון הקודם (‪ )384‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק חיי‬ ‫הוא‪" :‬כוח הטענה" או‪" :‬נאמנות"‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שרה תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫י‪ .‬רופא שיניים לפני התפילה‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הבה"ח שמואל בר שלום שיחי'‪ :‬האם מותר ללכת לרופא שיניים לפני‬ ‫א‪ .‬בעניין הגמרא תענית (ה'‪" :):‬יעקב אבינו לא מת" – אני הבנתי שמקיש זרעו לו‪ ,‬והיינו שכמו‬ ‫התפילה‪ ,‬באופן שכך נקבע לו התור או שחייבים להתפלל בנץ? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע (סי' פ"ט‬ ‫שזרעו חי גם הוא חי! ולא על זה שזרעו ממשיך אותו‪.‬‬ ‫ס"ג) שלצורך רפואה מותר לקחת רפואות לפני התפילה כי אי"ז דרך גאווה‪ ,‬ולכאורה גם זה בכלל זה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין שנה ב"ק גבי שוטה שנתפקח – הטעם לזה כי כתוב (משפטים)‪" :‬והועד בבעליו"‬ ‫ומותר באופן שיספיק זמן תפילה‪ ,‬ויקרא ק"ש לפני כן‪ ,‬ויאמר ברכות השחר‪.‬‬ ‫וחזינן שאזלינן בתר הבעלים‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬הל' שבת – אישה ששכחה להדליק נרות שבת פרטים בזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעניין השיטמ"ק בבכורות על ר' חוצפית המתורגמן – בקינות לט' באב ("ארזי הלבנון")‬ ‫עוד שאל אותי השבוע בן דודי הרב דוד פרוסמן שיחי'‪ :‬אישה ששכחה להדליק נרות שבת פעם אחת‬ ‫אנחנו אומרים את זה שעוף הפורח היה נשרף בהבל פיו‪ ,‬ויש לדייק שאצל ר' יונתן בן עוזיאל‬ ‫מחמת אונס‪ ,‬וכתבו הפוסקים שיש לה להדליק עוד נר כל ימיה‪ ,‬האם גם במקום שמתארחים יש‬ ‫כתוב‪" :‬עוף הפורח"‪ ,‬וזה שני דרגות‬ ‫להדליק נר זה? ומה הדין באופן שיש אורחים והיא מתביישת? והשבתיו‪ :‬מובא בפסק"ת בשם‬ ‫ד‪ .‬בעניין הצחוק של שרה – אם זה מתוך שמחה למה נענשה? [א"ה‪ ,‬מבואר ב"נועם אלימלך"‬ ‫האחרונים הרבה להקל בזה באופן שלא הדליקה מחמת אונס‪ ,‬ולכן כשמתארחים אצל אחרים‪ ,‬ובפרט‬ ‫שצחקה מחמת התפעלות‪ ,‬ולזה הכוונה כאן‪ ,‬והמילה‪" :‬שמחה" אינה נכונה‪ ,‬עיי"ש]‪.‬‬ ‫שיש נוהגים בכה"ג להדליק רק שני נרות שהם מעיקר הדין‪ ,‬ואינם מדליקים את מספר הנרות שהם‬ ‫ה‪ .‬בעניין לאו דחסימה – בגמ' מכות מבואר שהוא‪" :‬לאו שאינו ניתק לעשה"‪ ,‬ולא‪" :‬לאו שאין‬ ‫מדליקים בכל שבת‪ ,‬אפשר להקל ולהדליק רק שני נרות‪ ,‬וכן באופן שיש אורחים‪ ,‬ולפי מה שאמר מרן‬ ‫בו מעשה"‪.‬‬ ‫הגרי"י פישר זצוק"ל שהטעם לזה שנוהגים להדליק נרות כמספר הילדים שלא מצאנו כן בפוסקים‬ ‫הוא מטעם שבלידה בדרך כלל האישה שוכחת להדליק נרות או מחמת מכאוביה‪ ,‬או מחמת‬ ‫ו‪ .‬בעניין סיום מסכת – בפשטות השמחה היא על הסיום עצמו‪.‬‬ ‫העיסוקים הרבים‪ ,‬וכדו'‪ ,‬ולפי"ז יוצא שמתי שיהיה להם בנים לא יצטרכו להדליק עוד נר והנר של‬ ‫כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב שליט"א ברכני במוצאי ש"ק חיי שרה תשפ"ז בחמימות רבה ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫הבן יעלה להם‪ ,‬ונראה עוד לבאר עפ"י סוד עפ"י מה שאמרו חז"ל (שבת כ"ג‪" :):‬אמר רב הונא הרגיל‬ ‫הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ביום א' כ"ח חשון תשפ"ז‪.‬‬ ‫בנר הויין ליה בנין תלמידי חכמים"‪ ,‬לכן מוסיפים נר על כל בן שיגדל בתורה‪ ,‬והבן‪[ ,‬ואולי הוא סוד‬ ‫הוספה לגיליון זה ממורנו רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א שאמר לי אור ליום ג' א' דר"ח כסלו‬ ‫נרות חנוכה שמוסיפים לכל אחד מבני הבית שיועיל לו לתורה וכמו שכתב רש"י (שם) שמיירי על נר‬ ‫תשפ"ז‪:‬‬ ‫שבת ונר חנוכה שע"י משיגים חכמת התורה]‪.‬‬ ‫בעניין ‪ 36‬נרות ומוסיף והולך בפרשיות‪ ,‬זה מעניין שזה מגיע לב"ה לפרשת בהעלותך שזה לשון‬ ‫י"ב‪ .‬הל' שבת – מלווה מלכה בפת דווקא?‬ ‫עלייה ובבחינת‪" :‬מוסיף והולך"‪.‬‬ ‫עוד שאל אותי השבוע הרב שמחה גבריאל גולדמן שיחי'‪ :‬האם צריכים לקיים מלווה מלכה בפת‬ ‫הגה"צ ר' בנימין פינקל שליט"א ברכני בחמימות רבה ובמאור פנים ולחיצת יד אור ליום ג' א' דר"ח‬ ‫דווקא? והשבתיו‪ :‬מבואר בשו"ע ובמ"ב (סי' ש') שאין חובה לקיימה דווקא בפת‪ ,‬ואפשר גם במזונות‬ ‫כסלו תשפ"ז‪.‬‬ ‫וכדו'‪ ,‬ועי' בזה באריכות בקונטרס שהוצאתי בשם "אתקינו סעודתא" העוסק בדיני מלווה מלכה‪,‬‬ ‫לעי"נ הגאון ר' פנחס זליבנסקי זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע חשון תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫שם מבואר העניין באריכות גדולה‪ ,‬ואכמ"ל‪ ,‬אך אמר לי הגאון ר' נחמן טוקר זצוק"ל מר"י חברון‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪,‬‬ ‫ב"כותל המערבי" בשם רבו מרן הגה"צ ר' אליהו לופיאן זיע"א שקיבל במסורת מרבותיו בשם רבינו‬ ‫אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה‬ ‫הגר"א זיע"א שמי שלא וכל מלווה מלכה בפת יתחרט על זה בשמים! וכן ידוע בשם הרה"ק ר'‬ ‫ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫אלימלך מליעז'נסק זיע"א שאמר שצאצאיו יקפידו לאכול מלווה מלכה בפת דווקא‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬