gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחודדין · Mechidudin — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מחודדין · Mechidudin

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מחודדין · Mechidudin — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת‬ ‫בס"ד‬ ‫אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה‪ ,‬מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה‪,‬‬ ‫אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה‪ ,‬ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל‬ ‫הוי גביר לאחיך‪ .‬מבית מדרשו של שם‪ ,‬נאמר לרבקה ש"רב יעבוד צעיר"‪ .‬יצחק אבינו חוזר‬ ‫על זה ליעקב‪ .‬אתה זה שצריך להנהיג‪ .‬לא לתת לעשיו להוביל‪ .‬בשום פנים ובשום צורה‪.‬‬ ‫שאלתי פעם "יהודי טוב"‪ ,‬מה המסר מזה שיעקב אבינו קיבל את הברכות רק כאשר היה‬ ‫מחופש לעשיו‪ .‬לאחר מחשבה מעמיקה‪ ,‬הוא השיב‪ ,‬הקב"ה סידר את זה ככה‪ ,‬כי כאשר יגיעו‬ ‫זמנים ובלבוש החיצוני לא יהיה הבדל משמעותי בין מלבושי עשיו ומלבושי חלק מבני יעקב‪,‬‬ ‫בכל זאת תוכל לחול עליהם הברכות אשר יעקב נתברך בהם‪ .‬לדאבונינו‪ ,‬אנחנו נמצאים בזמן‬ ‫קשה‪ ,‬חלק מבני יעקב‪ ,‬הדומים יותר לבני עשיו ומתחברים לבני ישמעאל‪ ,‬הפכו לסוג של‬ ‫מנהיגים‪ .‬גאון יעקב‪ ,‬בני יעקב הממשיכים את המסורה של יעקב‪ ,‬צריכים להתרחק מהם‬ ‫ומהמונם‪ .‬ההפטרה ברורה מאוד מה ההבדל בין שומרי התורה ובין אלו שלא‪ .‬נתחנן להשי"ת‬ ‫לנו את שפתי הכהן ששומר דעת‪ ,‬כדי שתורה נבקש מפיהו‪ .‬וד"ל‪.‬‬ ‫וישמר משמרתי‪ ,‬עשה תמיד המשמרת המיוחדת לי שהיא לגמול חסד כאמרו כל אורחות ה' חסד ואמת ולהורות‬ ‫חטאים בדרך וזה עשה כאשר קרא בשם ה' ושמר גם כן מצותי חקותי ותורתי‪ ,‬שנצטוו בני נח ובכן היה נאה דורש‬ ‫ונאה מקיים כמופת לרבים‪ ,‬הנה ליצחק תלה בזכות אחרים עתה וכן למטה באמרו והרביתי את זרעך בעבור‬ ‫אברהם עבדי ולא כן אמר ליעקב כל שכן לאברהם וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרא בשם ה' אבל אחר שקרא‬ ‫בשם ה' נאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ואמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך אתה עתה ברוך ה'‪ ,‬ולא מצאוהו עוד‬ ‫תלאות מקנאים ודברי ריבות כאשר בראשונ' אמנם ליעקב לא תלה בזכות אחרים כלל כי הוא אמנם מנעוריו‬ ‫יושב אהלים ללמוד וללמד דעת את העם בפרט באהלי שם ועבר ששם עלה כל מבקש ה' בלי ספק‪ :‬הספורנו‬ ‫מסביר לנו מה פירוש לשמור את משמרתו של השי"ת‪ .‬אין זה עניין של יום כן יום לא‪ .‬זה לייחד את‬ ‫המחשבה על כל פעולה ופעולה‪ ,‬לעשותה על פי רצון השי"ת‪ .‬לפעמים מסופקים‪ ,‬אזי יש לשקול האם באמת‬ ‫הקב"ה רוצה בפ עולה זו‪ .‬הוי אומר‪ ,‬כל פעולה לייחדו לשם השי"ת‪ .‬אזי נהיים שגרירים של הקב"ה‪ .‬כדי‬ ‫לזכות לזה יש לשבת באוהלה של תורה לייגע את המוח ולזכך את הלב היטיב‪ .‬רק לאחר זיכוך כזה יוכל‬ ‫האדם לחשוב שהוא שליחו של הקב"ה‪ .‬למען האמת‪ ,‬יצטרך לבדוק‪ ,‬האם אויביו משלימים אתו‪ ,‬האם באים‬ ‫לשמוע מפיו דבר השי"ת‪ .‬אם כן‪ ,‬אזי דבק במטרת האבות וממילא ימשיך לדורו וזרעו מה שאברהם אבינו‬ ‫זכה‪ ,‬דור של שפע מתוך הכרת הבורא‪.‬‬ ‫ותכהינה עיניו‪ ,‬כמו שקרה לעלי שלא מיחה בבניו כאמרו ולא כהה בם ונאמר בו ועיניו קמו ולא יוכל לראות‬ ‫ולא קרה זה לאברהם ויעקב שהיו יותר זקנים ממה שהיה יצחק אז וממה שהיה עלי‪ ,‬באברהם כתיב ויוסף‬ ‫אברהם ויקח אשה וביעקב עם כל צרותיו ודמעות עיניו כתיב וירא ישראל את בני יוסף אף על פי שהיה רואה‬ ‫בכובד כאמרו ועיני ישראל כבדו מזוקן באופן שלא הכיר התמונה הפרטית‪ :‬דברי הספורנו מפחידים מאוד‪ .‬אלא‬ ‫שיש לנו להקדים בדברי הרמב"ם בהלכות דעות וז"ל "הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה‬ ‫מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את‬ ‫עמיתך‪ ,‬המוכיח את חבירו בין בדברים שבינו לבינו‪ ,‬בין בדברים שבינו לבין המקום‪ ,‬צריך להוכיחו‬ ‫בינו לבין עצמו‪ ,‬וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם‬ ‫הבא‪ ,‬אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם שניה ושלישית‪ ,‬וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד‬ ‫שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע‪ ,‬וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון‬ ‫שאפשר לו למחות בהם"‪ .‬אם בחבירו כל שכן בבנו‪ .‬יצחק אבינו היה לו ללמוד מאברהם‪ ,‬אשר שילח את‬ ‫ישמעאל מעל פניו ולמעשה שב מדרכו הרעה‪ .‬הנה‪ ,‬למעשה סובב רצון נתינת הברכות לעשו‪ ,‬שרבקה תביא‬ ‫את הברכות ליעקב ועשו הרים קולו ובכה‪ ,‬הזיל שתי דמעות שהחריבו שני בתי מקדש‪ .‬אילו הכל הי'ה הולך‬ ‫במישרים‪ ,‬הי'ה יעקב מקבל את הברכות בצדק וביושר‪ .‬לא היינו סובלים את הכאשר תריד עד היום הזה‪.‬‬ ‫לכל הפחות נלמד‪ ,‬ראשית לעשות סביבה אוהדת וחמה סביב קיום תורה ומצוות‪ .‬סביבה שתכיר ותוקיר את‬ ‫לומדי התורה וההולכים בדרכיה‪ .‬מלבד זאת להוכיח‪ ,‬על פי אמות המידה שחז"ל למדונו‪ ,‬תוכחה המקרבת‬ ‫לבו של אדם לאביו שבשמים‪.‬‬ ‫החמודות‪ ,‬הנקיות כתרגומו דכייתא ד"א שחמד אותן מן נמרוד‪ :‬אשר אתה בבית‪ ,‬והלא כמה נשים היו לו והוא‬ ‫מפקיד אצל אמו אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן‪ .‬אין לך דבר שפחות נקי מן הגזל‪ .‬אמנם הגונב מן הגנב‬ ‫פטור‪ ,‬ברור הוא שהבגדים שהוא שייכים לאדם הראשון ועברו לרשותו של נח לפני המבול לא היגיעו לידי‬ ‫נמרוד ב"נקיון כפים"‪ .‬מכל מקום עשו שידע והכיר את מעלת הבגדים הללו‪ ,‬רצה לשמרם בטהרה‪ .‬עשו הבין‬ ‫שיש בבגדים הללו מעלה חשובה וגדולה‪ .‬ברגע שהם יהיו ברשות אמו‪ ,‬כאשר ילבשם‪ ,‬הלא הם נשמרו‬ ‫בטהרה ונקיות ודאי ישיג את מעלת מי שהי'ה אמור ללבוש בגדים אלו‪ .‬עשו לא ידע שאין הבגדים עושים את‬ ‫האדם אלא ההיפך‪ .‬מצאנו כהנים גדולים שציץ נזר הקודש בין עיניהם והיו מינים ואפיקורסים‪ ,‬בוגדים בעמם‪.‬‬ ‫זה הסיפור של משחק כפול‪ .‬לחמוד לגזול‪ ,‬לדור בכפיפה אחת עם מרשעות עולם‪ ,‬אבל מצד שני לשמור את‬ ‫הבגדים נקיים‪ .‬כאילו בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר‪ ,‬והוא ישאר נקי‪ .‬אך‪ ,‬כאשר יעקב‬ ‫לבש את הבגדים‪ ,‬אזי היגיע לחיבור האופטימלי‪ .‬רבקה ידעה כל הזמן שאהבת יצחק לעשו כי ויצא יצחק‬ ‫לשוח בשדה ועשו הי'ה איש שדה‪ .‬אך אין דין שדהו של יצחק אבינו כדין שדהו של עשו‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר התם‬ ‫וזך‪ ,‬הטהור ‪ ,‬הנקי כפיים ובר לבב‪ ,‬לבש איצטלא דקדושה‪ ,‬אמר יצחק ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'‪,‬‬ ‫ריח החקל תפוחין קדישין‪ .‬יעקב נגע בשדהו של יצחק כדי להפכו לבית‪ .‬לא כאברהם שקראו הר מי יעלה‬ ‫בהר ה'‪ ,‬ולא כיצחק שקראו שדה‪ ,‬כי ציון שדה תחרש‪ .‬אלא כיעקב שקראו בית‪ ,‬אין זה כי אם בית א'‪ .‬היינו‬ ‫יעקב אבינו ידע לשוות דרך ההר לשדה את הרכס לבקעה כדי שתהי'ה בית‪ .‬בית להשי"ת זה בדיוק הבגדים‬ ‫לאדם‪ .‬בית המקדש‪ ,‬מרכז הדגן ותירוש לעולם‪ ,‬הוא בדיוק המלבין עוונותיהם‪ .‬כך שעשו חשב שבגדים אלו‬ ‫ילבינו ‪ -‬ינקו עוונותיו‪ .‬למרבה הגיחוך‪ ,‬תשובה מועילה רק כאשר שבים בתשובה‪ ,‬שהנשמה זכה ונקי'ה‪ .‬לא‬ ‫משנה היכן הבגדים מופקדים‪ ,‬העיקר שהלובש אותם נקי‪ .‬הבית שלנו גם בפקדון‪ ,‬עד שנהי'ה נקיים ושוב‬ ‫נוכל לראות את ההר הטוב‪ ,‬השדה אשר ברכו ה' הלבנון ‪.‬‬