חבורת אור החיים · Chabiras Ohr Hachaim — תולדות (2026-11-09)

באר
ה"אור החיים הקדוש"
פ"ז פרשת ּתוֹ לְ דת
סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א "
"
בלא שום מאורע של צער וברוב טוב עושר וכבוד וכמבואר בפי' רמב"ן וְ ֵא ֶ ּלה ּֽתוֹ לְ דת יִ ְצ ָחק ֶ ּב ַ
ן-א ְב ָר ָהם ַא ְב ָר ָהם הוֹ לִ יד ֶאת-יִ ְצ ָחֽק{ :כ"ה יט}
ז"ל (כ"ה ל"ד) מה שלא היה כן לאברהם שכמה עברוהו מהצרות ,ונתן
הכתוב טעם לצד כי אברהם הוליד את יצחק ולצד שאביו צדיק היה וזיכה ואלה תולדות וגו' .צריך לדעת א' במקום שיזכיר תולדות יצחק
לו העושר והכבוד וכו' מה שאין כן אברהם שלא היה לו אב שיזכה לו: הזכיר לידת יצחק ,ב' לא היה צריך להודיע כי אברהם הוליד את יצחק:
אכן כוונת הכתוב היא על זה הדרך ואלה תולדות יצחק פירוש
וַ ֽיְ ִהי ִּכֽי-זָ ֵקן יִ ְצ ָחק וַ ִּתכְ ֶהין ָ ֵעינָ יו ֵ ֽמ ְראת וַ ִ ּי ְק ָרא ֶא ֵ
ת-עשָׂ ו ְ ּבנוֹ ַה ָ ּגדל וַ ּי ֶ
אמר האמורים בסוף הפרשה וכיון שזכר בניו של יצחק וכבר קדם לנו כי יצחק
אמר ֵאלָ יו ִה ֵ ּנֽנִ י{ :כ"ז א} ֵאלָ יו ְ ּבנִ י וַ ּי ֶ כשנולד לא היה במדרגה שיוליד כי בא מסטרא דנוקבא וכמו שכתבנו
למעלה (לעיל כ"ב ב') אם כן מנין לו תולדות לזה גמר אומר אברהם הוליד
ויהי כי זקן יצחק .טעם הודעה זו .כי זו סיבה שיטול יעקב את
את יצחק פי' הפעיל כח הלידה ביצחק שהמשיך אליו נפש שהיא
הברכות כשלא יכירהו .ואמר לשון צער ,שהוצרך ליטול יעקב הברכות
במדרגת המוליד וזה היה באמצעות העקידה כמו שכתבנו:
על ידי סיבה זו ולא בידיעת יצחק כי מזה סובבו כמה סיבות לבני עמנו:
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (יבמות סד א) ויעתר לו ה' לפי שאין דומה
את עשו .ולא אמר אל עשו ,כי לא היה רואהו לומר שקראהו אלא
וכו' לתפלת צדיק בן צדיק ע"כ .הא למדת כי לצד היות לו אב צדיק
קרא את שמו:
נתרצה ה' לו ונתן לו בנים ,והוא אומרו אברהם הוליד וגו' ,פי' באמצעות
בנו הגדול .נתינת טעם למה לא קרא ליעקב ,כי זה הבכור ,ואולי זכות אברהם הוליד וגו':
שלא ידע מהמכר .וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע ,כי חשב
עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (בראשית פס"ג) בפסוק (ישעי' כט כב) אל
שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו כי הצדיקים יכאבו
בית יעקב אשר פדה את אברהם כי בזכות יעקב ניצול אברהם מכבשן
בעשות בניהם רשע והיה משתדל עמו להטיב ,ואפשר שהיה מועיל,
האש וזולתו כבר היה ח"ו אברהם נשרף באור כשדים ,והוא אומרו אלה
ותמצא שאמרו ז"ל (ב"ר פ"פ) כי נענש יעקב שמנע דינה מעשו שאפשר
תולדות יצחק בן אברהם שבאמצעות' אברהם הוליד את יצחק כי זולת
שהיתה מחזירתו למוטב ,הרי שאפשר לו לחזור למוטב:
יעקב שהוא תולדות יצחק כבר היה אברהם נשרף קודם שיוליד יצחק:
עוד ירמוז על עיקר תולדות הצדיקים שהם מצות ומעשים טובים,
ל-עשָׂ ו ְ ּבנוֹ וַ ֵ ּילֶ ְך ֵעשָׂ ו הַ ּ ָׂש ֶדה לָ צוּד ַציִ ד לְ הָ ִבֽיא{ :כ"ז ה}
וְ ִרבְ ָקה ׁש ַֹמ ַעת ְ ּב ַד ֵ ּבר יִ ְצ ָחק ֶא ֵ כי להיות שיצחק לא נודעו נסיונותיו וגדר צדקותו ,והגם שפשט
צוארו על גבי המזבח אין דבר זה מבואר בתורה ועד היום יש מפרשים
ורבקה שמעת וגו' .פי' מודיע הכתוב כי רבקה נביאה היתה
(ראב"ע כב ד) כי בעל כרחו נעקד ,לזה מודיע הכתוב באומרו ואלה תולדות
ושומעת תמיד בדברי יצחק וגו' הגם שלא ידבר בפניה והבן .ולזה
יצחק בן אברהם הבט וראה המוליד והמורם כיוצא בו .ורמז גם כן בתיבת
אמר ורבקה שומעת בדבר וגו' ולא אמר ותשמע רבקה וגו' ולא אמר
בן אברהם על דרך אומ' (משלי י') בן חכם פי' כי הוא אברהם בבחינת
היתה שומעת וגו' .ואולי כי דבר אליו יצחק בלט ולזה האמין בבוא יעקב
הצדקות והפלגת חיבתו יתברך .וכפי זה ידוייק גם כן אומרו ואלה
כי הוא עשו כי באוזן עשו דבר ,והגם כי עיני יצחק כבדו ,עם כל זה
בתוספת וא"ו לומר מוסיף על תולדותיו של אברהם המפורסם לטובה
הודיעו כי דברי סתר אליו .ואולי כי לזה רמז הכתוב באומרו ויקרא את
בכמה נסיונות גם תולדותיו של יצחק בדומין:
עשו וגו' ויאמר אליו בני ויאמר הנני פי' נתיחדו לדברים נכמסים:
עוד ירמוז על זה הדרך ואלה תולדות יצחק בן אחד היה אברהם
פירוש כדומה לו שלא דמו לאברהם ב' תולדותיו של יצחק:
ל-עשָׂ ו ת-א ִב ָ
יך ְמ ַד ֵ ּבר ֶא ֵ וְ ִר ְב ָקה ָ ֽא ְמ ָרה ֶאל-יַ ֲֽעקב ְ ּבנָ ּה לֵ אמר ִה ֵּנה ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ֶא ָ
ְ ָא ִח ָ עוד ירמוז באומרו אברהם הוליד וגו' על זה הדרך שהגם שדימה
אמֹר :וְ ַע ָּתה ְבנִ י ׁ ְש ַמע ְ ּבקֹלִ י לַ ֲֽא ׁ ֶשר ֲאנִ י ְמ ַצ ָ ּוה א ָ ֹֽתך{ :כ"ז ו-ח}
יך לֵ ֽ
תולדות הטוב של יצחק לשל אברהם כרמוז באומרו ואלה בתוספת וא"ו
ורבקה אמרה .אמר תוספת וא"ו כי הסכימה היא לרוח הקודש עם כל זה לא תשוה מעלתו לשל אברהם כי הוא האב זיכה לו ,והוא
השרויה עליה: אומרו אברהם הוליד את יצחק בחינת הטוב שבו באה מכח המוליד מה
לאמר הנה וגו' .פי' שלא יחשוב כי כבר עבר זמן ארוך מעת דבר שאין כן אברהם כי אביו עובד עבודה זרה היה והוא נתעצם להשיג בוראו
יצחק לעשו ויאמר כי לא יספיק הוא לעשות מצותה של רבקה עד שכבר ומעלת אברהם נשגבה ,ולזה נקרא (ישעי' מא ח) אברהם אוהבו יתברך פי'
עשו עשה מעשהו ,לזה אמרה לאמר הנה פי' אמרה לו כי באותה שעה הוא קדם להיות אוהב לקונו קודם שיאיר ה' אליו אהבתו בו הוא רדף
שמעה ויש זמן: אחריו בהתעצמות נפלא מה שאין כן יצחק כי בנה בו אברהם בנין אהבת
אחיך לאמר .פי' לא אחיך בדומה לך אלא באמירה יאמר אליו שם הטוב וכשפקח עינו בעולם כבר נחה עליו רוח ה':
אחיך אבל לא ידמה חושך לאור עולם: עוד ירמוז על זה הדרך כי תולדות יצחק היה בבחינת יותר מעולה
עוד נתכוונה באומרה לאמר שלא להוציא דבר שקר מפיה כי לא מתולדות אברהם כי אינו דומה צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע (יבמות סד)
אמרה הדברים בדקדוק כיציאתם מפה יצחק ,לזה אמרה לאמר הביאה שהוא אברהם בן תרח ,והגם שאמרו ז"ל (ב"ר פל"ח) שעשה תשובה עם
וגו' פי' מה שנתכוין באמירתו הוא זה ,וזולת לאמר יהיה נשמע כי כל זה בעת לידת אברהם עד סמוך למיתתו לא היה אלא במדרגת רשע
אומרת דבריו בדקדוק: ופעולת האב רשע תחשיך מאור נפש הבן ,ובבחינה זו נתרבית הכשרת
מעשה יצחק ,והוא אומרו ואלה בתוספת על הראשון ונתן טעם באומרו
(ח) ועתה וגו' .פי' באותה שעה ימהר להביא מן המוכן גדיי עזים:
אברהם הוליד וגו':
שמע בקולי .פי' הגם שיש בדברים אלו כגניבת הדעת ,עם כל זה
עוד נתכוון לומר על זה הדרך אלה תולדות פירוש מאורעות אשר
יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהיא מצות
עברוהו ליצחק כמפורשים בסדר הפרשה וכאומרם ז"ל שכולם שלמים
א
באר
פ"ז פרשת ּתוֹ לְ דת ה"אור החיים הקדוש"
ת-ר ַיח ְ ּבגָ ָדיו וַ ֽיְ ָב ֲֽרכֵ ה ּו וַ ּי ֶ
אמר ְר ֵאה ֵר ַיח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַיח שָׂ ֶדה וַ ִ ּי ַ ּג ׁש וַ ִ ּי ׁ ּ ַֽשק-לוֹ וַ ָ ּי ַרח ֶא ֵ עשה גם היא נביאה וכתיב בדברי נביא אמת (שופטים יח) אליו תשמעון
ֲא ׁ ֶשר ֵ ּב ֲֽרכוֹ יְ הֹוָ ֽה{ :כ"ז כ"ז} לזה אמרה שמע בקולי ,וכבר כתבנו (לעיל טז ה) שיצטדק נביא באומרו
ויברכהו ויאמר ראה וגו' .אומרו ראה לא לשון ראיה אלא חשיבות לעבור על מצוה ממצות התורה לפי שעה:
והכוונה ראוי הוא ריח בני וחשוב לדמותו כריח שדה אשר וגו':
אמר לוֹ ִא ּמוֹ ָעלַ י ִקלְ לָ ְֽת ָך ְ ּבנִ י ַא ְך ׁ ְש ַמע ְ ּבקֹלִ י וְ לֵ ְך ַק ִ
ח-לֽי{ :כ"ז י"ג} וַ ּת ֶ
וְ ִי ֶּֽתן-לְ ָך ָה ֱֽאל ִֹהים ִמ ַּטל ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ו ִּמ ׁ ְש ַמ ֵ ּני ָה ָא ֶרץ וְ רב דָּ גָ ן וְ ִת ֽיר ׁש{ :כ"ז כ"ח} עלי קללתך בני וגו' .טעם אומרה בני אחר שעמו היתה מדברת.
ויתן לך האלהים .טעם אומרו וא"ו בתחילת ענין ,להיות שקדם פי' מה שהוצאת אתה מפיך עתה ,ושיעור התיבה קללה שקללת בני,
ואמר ויברכהו הוסיף עוד לומר ויתן לך וגו' ,ומה שלא פי' הברכות והוא על דרך אומרם ז"ל (מכות יא א) קללת חכם אפי' על תנאי וגו' ,ולזה
הרמוזות בויברכהו ,אולי שיכוין על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פל"ט) חששה ולבשה היא גרם קללה שהוציא מפיו ,ואם לא (היה) [היתה] אומרת
שמפתח הברכות נתנו ה' לאברהם ואברהם ליצחק (שם פי"א) ועתה בני היה נשמע קללה שיקללו אביו:
מסרם יצחק ליעקב ,והוא אומרו ויברכהו פי' מסר לו הברכות שיהיו וראיתי לתת טעם לאהבת רבקה ליעקב ,לצד כי עיני כל אליה
ברשותו: יצעירו כי ממנה יצא רשע הוא עשו ,והנה לטבע הרגיל החלקים יאהבו
עוד ירצה שברכו ברכות רוחניות וגשמיות כנגד הרוחניות אמר חלק אל חלקיו ,וזה מהבוחן ,לזה גלתה דעתה כי לא כן הוא ומעשיה
בהעלם ויברכהו ,וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו' בתוספת וא"ו מוכיחות כי מקורה ברוך וחלק הטוב חלקיה וטבעה אל אהבת הטוב
לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו שהוא עיקר תכלית ירוץ ,ולזה תמצא שירבה הכתוב לומר בכל פועל ופעול ממנה יעקב בנה
זרע ישראל עוד יתן לו בעולם הזה וכו': ללא צורך וכוונתו היא להגיד כי ממנה אורחות צדיק ויסודו מיסודה גם
עוד ירצה על זה הדרך לא מלבד מדת הרחמים אלא גם מדת הדין כן נבנה ,ומוצאו של עשו לא מבחינתה של רבקה ח"ו.
תסכים על נתינה זו והוא אומרו ויתן לך האלהים פירוש גם מדת גם יש סוד בדבר כידוע ליודעי חן כי הוא זוהמת הקדושה אחר צירופה
אלהים: באש הגבורה שבבחינת יצחק אבינו והבן .והגם שכתבנו למעלה (כ"ה כ')
כי סיבתו הוא היותה אחות לבן ,דבר זה לא יהיה סיבה לבחינת רבקה
יך וְ יִ ׁ ְש ַּ ֽת ֲחו ּו לְ ָך ְ ּבנֵ י ִא ֶּמ ָך
יַ ַֽע ְבדו ָּך ַע ִּמים וְ ִי ׁ ְֽש ַּת ֲחו ּו לְ ָך לְ ֻא ִּמים ֱהוֵ ה גְ ִביר לְ ַא ֶח ָ
כי ממנה היא כמעשיה ח"ו ,ופרט זה הוא מהמוסגל להפריד הזוהמא
יך ָ ּב ֽרו ְּך{ :כ"ז כ"ט} יך ָארוּר ֽ ּו ְמ ָב ֲֽרכֶ ָ ֽא ֲֹר ֶר ָ
בפני עצמה ולעמוד קו הטוב על תילו הוא יעקב אבינו ששופריה מעין
יעבדוך וגו' .אולי כי המלך לא יעלה מס הנוגע לו בין העם ,וכדומה שופריה של אדם הראשון (ב"מ פד א) והוא סוד והבן:
לזה ימצא בזמן שישראל משועבדים לאומות העולם המלכים שבהם
שהם בעלי תורה פטורים מהמס (עזרא ז) ,ומה שאמר אחר כך (מ) ואת
ֽי-הי ּו יָ ָדיו ִּכ ֵידי ֵעשָׂ ו ָא ִחיו שְׂ ִערת וַ ֽיְ ָב ֲֽרכֵ ֽהוּ :וַ ּי ֶ
אמר ַא ָּתה זֶ ה ְ ּבנִ י וְ ל ֹא ִה ִּכירוֹ ִּכ ָ
אחיך תעבוד והוא היה מלך חוזר אל בני עשו: אמר ָ ֽאנִ י{ :כ"ז כ"ג-כ"ד} ֵעשָׂ ו וַ ּי ֶ
הוה גביר לאחיך .פי' אחיו ממש לא יהיה לו לעבד אלא שיהיה ולא הכירו כי היו וגו' .ואף על פי כן דחה שמיעת קול מלפני חוש
הוא גביר לו ,אבל הבאים אחריו ישתחוו לו והוא אומרו וישתחוו לך ההרגש כי הקול יכול להשתנות ,או לצד משמיע ,או לצד שומע ,מה
בני אמך: שאין כן הרגשת שערות הידים הוא סימן מובהק:
עוד ירצה שיהיה הוא מתגבר עליו באמצעות עבודת הקודש אז ויברכהו .פי' לצד כי מקודם שמששו וידע כי עשו הוא לא היה
ישתחוו לו בני וגו' ,כי זולת זה לא ישתעבד אח לאחיו ,ולזה תמצא לו דבר מכחיש לקול הבא לאזניו שאינו עשו והרי זה מתעתע ונכנס
כי במעט התרשלות שהיו מתרשלים ישראל בעבודת ה' תכף ומיד
בחששת יעקב שאמר והבאתי עלי וגו' ,והגם שלא מצינו לו שקללו אף
(מ"ב ח) ויפשע אדום:
על פי כן הכין לבו לשנאתו ,ודבר זה בצדיקים יפעיל ,וצא ולמד מרז"ל
אורריך וגו' ומברכיך וגו' .פי' אורריך לעתיד ארור הוא מעכשיו (ב"מ פד) אם היו מקפידים בלבם על הזולת היו מביאים עליו קללה ,לזה
ולא יקום לארר ,ומברכיך ברוך הוא מקודם כדי שתחול ברכתו עליך: כשראה ידיו שעירות ,ויברכהו להסיר ההפך שהומשך מקודם:
וטעם אומרו מברכיך לשון רבים ולא ברך אלא לאחד ,גם הזכיר
(כד) ויאמר אתה זה וגו' .פי' מצדיק דבריו כי הוא עשו לא שואל.
מאררים רבים וארור לאחד ,נתכוון לשלול חלק מהמאררים שאינו
ותשובת יעקב היא בלשון פשיטות אני:
ארור והוא אחיה השילוני וכיוצא בו ,לזה אמר ארור ולא ארורים כולם,
ובמברכים ג"כ יש מהמברכים שאינו בכלל ברוך והוא בלעם הרשע עוד ירצה באומרו אתה זה להיות שהיה קולו מגיד כי יעקב הוא לזה
שהגם שברך לא יבורך ,ולזה אמר מברכיך יש בהם חלק אחד שהוא נתכוון לברך לגוף המחליט כי הוא עשו ,ולזה אמר אתה זה מורה באצבע
ברוך ולא כולם לשלול הנזכר ,ואמר ומברכיך בתוספת וא"ו לרמוז לאשר יגיד חוש המישוש והיה מלביש הברכות בדעתו במה שלפניו
על מין מקלל שישנו בכלל ברכה והוא המכוון לברך ,על דרך אומרם בלא שום מחשבה מי הוא ,וזה הוא לטובה אות שקבל הברכות יעקב
רבנן לר' אלעזר בן רשב"י (מוע"ק ט ב) תזרע ולא תחצד וכו' ,וזה הוא בכוונה אליו ,והגם שגמר אומר יצחק והזכיר עשו ,עם כל זה בשעת
שיעור הכתוב אורריך ארור ומברכיך פי' ואותם אורריך אם הם מכוונים הברכה לא היה מברך אלא זה שלפניו:
למברכיך ברוך: לעילוי נשמת
הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל
נלב"ע בחג השבועות תשע"א
לקבלת הגליון ,תגובות והערות a023722350@ gmail.com
ב קו חבורת אור החיים 02-3722350 -
