gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: עמק השבוע · Eimek Hashuvia

שבוע: תולדות (2026-11-09)

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות תשפ"ז והימים שסביבותי'ה‬ ‫גליון קמ‬ ‫שנה ג‬ ‫‪ Û‬חדשי מרחשון וכסלו ‪Ü‬‬ ‫נבחרו להיות פﬠמים מלאים ופﬠמים חסרים‬ ‫ופעמים חסר ויכול לומר סבור הייתי‬ ‫חסרין ושנה שיהיו בה מרחשון חסר וכסלו‬ ‫עיין ברמב"ם בהל' קידוש החודש פ"ח‬ ‫שמלא היה מרחשון וטעיתי‪ ,‬וה"מ אם‬ ‫מלא נקראו חדשיה כסדרן‪ .‬עכ"ל‪) .‬ועיין‬ ‫דאיתא וז"ל חדשה של לבנה תשעה‬ ‫לא היה בעיר דלא ידע אם עשו ר"ח‬ ‫בכוזרי דאיתא וז"ל אמר הכוזרי למה‬ ‫ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים כמו‬ ‫כסליו ב' ימים או יום אחד‪ ,‬אבל אם‬ ‫לפעמים מרחשון וכסליו שניהם מלאים‬ ‫שביארנו ואי אפשר לומר שראש החדש‬ ‫היה בעיר דידע דעשו כסליו יום אחד‬ ‫או שניהם חסרים או כסדרן חשון חסר‬ ‫יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום‬ ‫הרי גלוי כיון דעשו כסליו יום אחד‬ ‫וכסליו מלא‪ ,‬אמר החבר מפני התש"צגין‪,‬‬ ‫מחדש שעבר ומקצתו מהבא שנאמר עד‬ ‫שמרחשון חסר הוא ואינו טעות אלא‬ ‫שהן שלושת רבעי שעה וכך אזכירם‬ ‫חדש ימים מפי השמועה למדו שימים‬ ‫שקר‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיין במשנה ברורה סימן‬ ‫לעתיד ושלושת רבעי שעה יתרות בכל‬ ‫אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות‪,‬‬ ‫נ"ה ס"ק מ"ה דאיתא וז"ל מי שנולד‬ ‫חודש עולין לסוף השנה קרוב לתשע‬ ‫לפיכך עושין חדשי הלבנה מהן חדש חסר‬ ‫ביום ראשון בר"ח כסליו והיו אז ב' ימים‬ ‫שעות וכשמתחברין שעות של שתים‬ ‫ומהם חדש מלא חדש חסר תשעה ועשרים‬ ‫ר"ח ובשנת י"ג היה חשון חסר וכסליו‬ ‫ושלוש שנים‪ ,‬שהן קרוב ליום אחד‪,‬‬ ‫יום בלבד ואע"פ שחדשה של לבנה יתר‬ ‫אינו אלא יום אחד ר"ח אעפ"כ אינו‬ ‫מוסיפין אותן על חדש חשון‪ ,‬ונעשה גם‬ ‫על זה בשעות וחדש מלא משלשים יום‬ ‫נעשה בר מצוה עד ר"ח כסליו‪ ,‬ומי שנולד‬ ‫כן לתקן חגי שנה הבאה‪ ,‬כדי שלא יפול‬ ‫ואף על פי שחדשה של לבנה פחות מזה‬ ‫בר"ח כסליו ולא היה רק יום אחד ר"ח‬ ‫ראש השנה בימי אד"ו ולא פסח בבד"ו‬ ‫בשעות כדי שלא לחשב שעות בחדש‬ ‫ובשנת י"ג היו שני ימים ר"ח נעשה בר‬ ‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪ (.‬הרי מבואר דסוף חודש‬ ‫אלא ימים שלמים‪ ,‬אילו היה חדשה של‬ ‫מצוה ביום א' דר"ח‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועע"ש בסימן‬ ‫מרחשון הוא אחד מהדברים שאינם‬ ‫לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד‬ ‫תקס"ח ס"ק מ"ב דאיתא וז"ל מי שמת‬ ‫קבועים בכל שנה‪ ,‬דיש שנים שיש בחודש‬ ‫היו כל השנים חדש מלא וחדש חסר והיו‬ ‫אביו ביום ראשון דר"ח כסליו ולשנה‬ ‫מרחשון כ"ט ימים ויש שנים שיש בו ל'‬ ‫ימי שנת הלבנה שלש מאות ארבעה‬ ‫הבאה היה חשוון חסר ור"ח כסליו אינו‬ ‫ימים )וכן סוף חודש כסלו אינו קבוע(‪.‬‬ ‫וחמשים ששה חדשים חסרים וששה‬ ‫אלא יום אחד צ"ע מתי יתענה אם בכ"ט‬ ‫חדשים מלאים אבל מפני החלקים שיש‬ ‫לחשוון שהוא יום א' לפני ר"ח כסליו‬ ‫]עיין בתשובות הראב"ן סימן מ"ח דאיתא‬ ‫בכל חדש וחדש יתר על חצי היום יתקבץ‬ ‫דהא לעולם יום שני עיקר שמונין למועדות‬ ‫וז"ל ועל המחילה שכתב בה בב' בשבת‬ ‫מהן שעות וימים עד שיהיו מקצת השנים‬ ‫משני וא"כ היה יום פטירת אביו יום‬ ‫בז' מרחשון ואתם רוצים להכשירה מדתנן‬ ‫חדשים חסרים יתר על המלאים ובמקצת‬ ‫אחרון מחודש חשוון וגם עתה יקבע ביום‬ ‫אחד אומר בב' בחודש ואחד אומר בג'‬ ‫השנים חדשים מלאים יתר על החסרים‬ ‫אחרון לחודש זה או נימא דעכ"פ הוי‬ ‫בחודש עדותן קימת לפי שזה ידע בעיבור‬ ‫וכו'‪ ,‬סדר החדשים המלאים והחסרים לפי‬ ‫שם ר"ח עליו ולכן יקבע יום היא"צ עתה‬ ‫של חדש שלפני זה ולהכי אמר בב'‬ ‫חשבון זה כך הוא תשרי לעולם מלא‬ ‫ג"כ בר"ח ולא להתענות בו דהא אין‬ ‫בחודש וזה שאמר בג' לא ידע בעיבורו‬ ‫וחדש טבת לעולם חסר ומטבת ואילך‬ ‫מתענין בר"ח כדלקמיה אלא להדליק בו‬ ‫והיה מונה יום ל' של חודש שעבר לחודש‬ ‫אחד מלא ואחד חסר על הסדר כיצד‬ ‫נר ולומר קדיש‪ ,‬ומסיק המ"א דאם שנה‬ ‫זה ולהכי אמר ג'‪ ,‬הני מילי בדורות‬ ‫טבת חסר שבט מלא אדר חסר ניסן מלא‬ ‫ראשונה למיתת אביו השנה היא חסרה‬ ‫הראשונים שהיו מקדשין את החודש ע"פ‬ ‫אייר חסר סיון מלא תמוז חסר אב מלא‬ ‫וכמש"כ וא"כ עדיין לא הוקבע הענין עליו‬ ‫הראייה ולא היה גלוי לכל מתי קידשו‬ ‫אלול חסר ובשנה המעוברת אדר ראשון‬ ‫בנדר יקבע היא"צ בכ"ט לחודש חשוון‬ ‫ב"ד את החודש אם ביום ל' ואם ביום‬ ‫מלא ואדר שני חסר‪ ,‬נשארו שני החדשים‬ ‫וכמש"כ הטעם אבל כששנה הראשונה‬ ‫ל"א ולהכי אמרינן טעה‪ ,‬אבל בזמן הזה‬ ‫שהן מרחשון וכסלו פעמים יהיו שניהם‬ ‫היא ג"כ מלאה א"כ צריך ליקבע היום‬ ‫שדבר גלוי הוא שהחדשים אחד מלא‬ ‫מלאים ופעמים יהיו שניהם חסרים‬ ‫בר"ח ולכן אף בשנים הבאים אחריהם‬ ‫ואחד חסר אם טעו לאו טעות הוא אלא‬ ‫ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסלו מלא‬ ‫אף שהם חסרים יקבע בר"ח‪ ,‬ויש‬ ‫שקר‪ ,‬אבל אם טעו בכסליו שהיה כתוב‬ ‫ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו מלאים‬ ‫מאחרונים שסוברין דלעולם יקבע בר"ח‬ ‫בב' בשבת שהוא ז' בכסליו ודאי תלינן‬ ‫היא שנקראו חדשיה שלמים ושנה שיהיו‬ ‫והעולם נוהגין כהמ"א‪ .‬עכ"ל‪[.‬‬ ‫בטעות‪ ,‬משום שמרחשון פעמים מלא‬ ‫בה שני חדשים אלו חסרים נקראו חדשיה‬ ‫‪ Û‬למה בחרו במרחשון וכסלו ‪Ü‬‬ ‫לﬠשותם פﬠמים חסרים ופﬠמים מלאים‬ ‫לחסר חדש אחד כדי שיהיה ג' פעמים ארבעים‬ ‫אלו השני חדשים‪ ,‬ולא יתכן להוסיף בתשרי‬ ‫הנה יל"ע למה בחרו במרחשון וכסלו במיוחד‬ ‫יום מעצרת עד יום כיפור כנגד ג' פעמים‬ ‫ולא לגרוע ממנו לפי שיש בו צומות ומועדים‬ ‫לעשותם פעמים חסרים ופעמים מלאים‪.‬‬ ‫ארבעים יום שעמד משה בהר וירד ביוה"כ‬ ‫וא"א לשנות בתוספת או בגרעון‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עיין בשט"מ במס' ערכין דף ט ע"ב‬ ‫עם הלוחות שנתכפר להם מעשה העגל וקבע‬ ‫ועיין בלבוש באו"ח סי' תכ"ח דאיתא וז"ל‬ ‫בהשמטות שהביא שהרא"ש עמד בזה וז"ל‬ ‫אותו הש"י ליום סליחה ומחילה לדורות ותשרי‬ ‫והטעם שאנו מחסרין או ממלאים אלו השני‬ ‫מרחשון וכסלו וכו' פעמים וכו' מפני שהן‬ ‫אי אפשר לחסרו מפני שהוא מלך ויש בו‬ ‫חדשים מרחשון וכסליו ולא שנים אחרים‬ ‫רחוקים מן המועדות וישמעו תיקון החדשים‬ ‫המועדים ונקרא חדש האתנים לפיכך אי‬ ‫מפני שכוונתינו לחסר או למלאות החדש‬ ‫ולא יבאו לידי קלקול המועדות וא"ת ויעשו‬ ‫אפשר למלאות או לחסר חדש אחר אלא‬ ‫הראשון שנוכל בשנה כדי שלא ישתכח הדבר‬ ‫כן מתשרי ומרחשון כמו שהיו עושין מניסן‬ ‫אחד מאלו השנים שהם הראשונים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אם נניחנו עד סוף השנה ונצטרך למלאות‬ ‫ואייר כדי שיהא רחוק יותר מן המועדות וי"ל‬ ‫ועי' בספר שקל הקודש על הלכות קדוה"ח‬ ‫אדר או לחסרו ולא יהיה רק כ"ח יום דבלאו‬ ‫מפני שאלת הגשמים דפליגי במס' תענית‬ ‫שם שהביא עוד טעם בשם כמה מפרשים‬ ‫הכי אינו אלא כ"ט כמו שנתבאר ומניסן עד‬ ‫איכא מ"ד בג' מרחשון שואלין ואיכא מ"ד‬ ‫וז"ל מרחשון וכסלו וכו' שאם יעשו מרחשון‬ ‫אלו החדשים שהם אחר תשרי לא נוכל לא‬ ‫בשבעה בו ואתי למטעי ביה שלא ידעו אם‬ ‫וכסלו א' מלא וא' חסר א"כ אם ר"ה יהי'‬ ‫לחסר ולא למלאות חדש אחר שהרי מפסח‬ ‫היה תשרי מלא או חסר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשבת יחול עשרה בטבת בשבת ויצטרכו‬ ‫עד העצרת שהוא צריך להיות ששה בסיון‬ ‫ועיין במפרש על הלכות קדוה"ח שם דאיתא‬ ‫להתענות בשבת דכתיב ביה בעצם היום הזה‬ ‫שהוא יום מתן תורה אנו צריכין לספור נ' יום‬ ‫וז"ל ואם תשאל מפני מה היה זה השינוי‬ ‫וא"א לדחותו כמש"כ הב"י באו"ח סי' תק"נ‬ ‫א"כ אין אנו יכולים למלאות אייר או לחסר‬ ‫באלו השני חדשים ולא בזולתם והתשובה‬ ‫בשם האבודרהם ולכן השאירו מרחשון וכסלו‬ ‫ניסן שא"כ יהיה עצרת ז' בסיון או ה' בסיון‬ ‫שמוטב לתקן השנה מתחלתה כדי לידע‬ ‫שיוכלו לשנותם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ומעצרת עד יום כיפור לא נוכל למלאות או‬ ‫סידורה ותחלת חדשי השנה אחר תשרי הם‬ ‫‪ Û‬ﬠוד ביאורים בזה השייכים להתקופה לפני חנוכה ‪Ü‬‬ ‫הבריכות אין אדם יודע מה שבתוכם וכו'‪ ,‬כי‬ ‫מרמה גדולה ומרד בתוכה‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי מבואר‬ ‫הנה יש להוסיף עוד ביאור בהא דבחרו‬ ‫באמת חכמת התורה עמוק עמוק‪ ,‬והוא‬ ‫כמה פעמים כנ"ל דגזירת אנטיוכוס היתה על‬ ‫דוקא במרחשון ובכסלו לעשותם פעמים‬ ‫למעלה מגדר שכל האנושי‪ ,‬וכל חכמות‬ ‫שבת ראש חודש ומילה‪ .‬וכן עי' בספר פרי‬ ‫חסרים ופעמים מלאים‪.‬‬ ‫חיצוניות זולתם כאין נגדה‪ ,‬וכמו שנאמר כי‬ ‫צדיק פרשת מקץ אות י' דאיתא וז"ל איתא‬ ‫דהנה עיין במעשה רוקח על הרמב"ם פ"ג‬ ‫היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים‪ ,‬רצה‬ ‫בכתבי האריז"ל דהיונים רצו לבטל מישראל‬ ‫מהל' חנוכה שהביא בשם מדרש דגזירת‬ ‫לומר לנגד עיני שאר אמות‪ ,‬היינו החכמים‬ ‫חודש שבת ומילה ומרומז בראשי תיבות‬ ‫היונים היתה על ג' דברים‪ ,‬שבת מילה וראש‬ ‫היותר גדולים שבהם‪ ,‬שמכונים בשם עינים‬ ‫חש"מ‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫חודש‪ .‬ועיין גם במגילת אנטיוכוס דאיתא‬ ‫מטעם שנתבאר‪ ,‬והוא כמו שאמרו רז"ל איזהו‬ ‫הרי מבואר דהענין דקידוש החודש הוא אחד‬ ‫בזה"ל אנטיוכוס אמר עתה בואו ונעלה עליהם‬ ‫חכמה שהיא לעיני העמים‪ ,‬זו חשבון תקופות‬ ‫מהדברים העיקריים שעליו נלחמו יון עם כלל‬ ‫ונבטל מהם את הברית אשר כרת להם שבת‬ ‫וכו'‪ ,‬וכמו שהאריכו בזה המחברים‪ ,‬שכל חכמי‬ ‫ישראל‪ .‬וא"כ יש לומר בחרו בהני ב' חדשים‬ ‫וראש חודש ומילה‪ ,‬וכן בהמשך איתא‬ ‫האמות הודו בזה לחשבון העבור המסור‬ ‫שקובעים הזמן דחנוכה להניחם כעין קידוש‬ ‫)דאנטיוכוס אמר לבגריס הרשע( באו ונעלה‬ ‫בידינו‪" ,‬מאי'ב תשצ'ג"‪ ,‬שאי אפשר לידע‬ ‫ע"פ הראי'‪ ,‬דפעמים מלא ופעמים חסר‪ ,‬דקידוש‬ ‫עליהם ונבטל מהם הברית אשר כרת להם‬ ‫דבר זה רק על פי נבואה ורוח הקדש‪ ,‬ובזה‬ ‫ע"פ הראי' הוא הקידוש החודש העיקרי‪.‬‬ ‫אלהיהם שבת וראש חודש ומילה‪ ,‬אז בגריס‬ ‫יודע שאי אפשר לעמוד על דעתם של חכמים‪,‬‬ ‫עוד י"ל בזה‪ ,‬דהנה עיין באור תורה להגריא"ח‬ ‫הרשע וכל מחנותיו באו לירושלים ויהרוג‬ ‫שחכמת התורה היא חכמה שאין לה סוף‬ ‫)אות ע"ח( דאיתא וז"ל ידוע שכלל ישראל‬ ‫בהם הרג רב ויגזור בה גזרה גמורה על שבת‬ ‫ולא תכלית כלל‪ ,‬וזה שאמרו וכו' שנגמרים‬ ‫הם כגוף אחד בעל אברים רבים‪ ,‬וכלם מחברים‬ ‫ראש חודש ומילה‪ ,‬בהיות זה כאשר היה דבר‬ ‫בעצה וכו'‪ ,‬כמו שאמרו בפרק אין דורשין‪,‬‬ ‫זה לזה‪ ,‬ולכן כל ישראל ערבים זה בזה‪ ,‬כמו‬ ‫המלך נחפז מצאו איש אשר מל בנו ויביאו‬ ‫יועץ‪ ,‬זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים‪.‬‬ ‫באדם אם כואב לו אבר אחד מרגיש הכאב‬ ‫האיש ואשתו ויתלו אותם כנגד הילד‪ ,‬וגם‬ ‫עכ"ל‪ .‬וכן עיין בהקדמה לס' ערוה"ש חלק‬ ‫בכל גופו‪ ,‬על ידי רוח החיים שבלב‪ ,‬בשולח‬ ‫אשה אשר ילדה בן אחרי מות בעלה ותמל‬ ‫חו"מ דאיתא וז"ל כבר אמר אחד מגדולי‬ ‫חיים דרך גידים ודופקים שבו‪ ,‬וחוזרים בכל‬ ‫אותו לשמונה ימים ותעל על חומת ירושלים‬ ‫חכמי יון שחישוב המולד לישראל הוא אות‬ ‫פעם כלם ללב‪ ,‬ועיני ישראל הם הסנהדרין‬ ‫ובנה מהול בידה‪ ,‬ותען ותאמר לך אומרים‬ ‫ומופת על הנבואה בישראל‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וזקנים המתמנים עליהם‪ ,‬להשגיח בכל‬ ‫בגריס הרשע אתם חושבים לבטל מאתנו‬ ‫הנה לפ"ז נמצא דקידוש החודש מביא לידי‬ ‫פרטיהם ולהנהיג כל הגוף לשומרם מידי הזק‬ ‫הברית אשר כרת עמנו ברית אבתנו לא נבטל‬ ‫ביטוי הא דחכמת התורה היא חכמה מיוחדת‬ ‫ולקרב להם התועלת‪ ,‬ולכן כתיב והיה אם‬ ‫ממנו שבת ראש חודש ומילה מבני בנינו לא‬ ‫למעלה מחכמת האומות‪ ,‬וא"כ מבואר דקידוש‬ ‫מעיני העדה וכו' והם נמשלים לבריכות מים‬ ‫יוסר‪ .‬וכן בהמשך איתא ויען בגריס ויאמר‬ ‫החודש מביא לידי ביטוי הא דחכמת התורה‬ ‫המשקים את השדה‪ ,‬כך הם משפיעים תורה‬ ‫לאנטיוכוס המלך אתה המלך שמת ציווי‬ ‫היא למעלה ממערכת הטבע‪.‬‬ ‫לכל ישראל להורות להם דרך חיים‪ ,‬מה‬ ‫לבטל מן היהודים שבת ראש חודש ומילה‬ ‫י"ב מזלות‪ ,‬והנה לפי כל הנתבאר נמצא‬ ‫פשוטים כנגד י"ב מזלות‪ ,‬ולכך ע"י התורה‬ ‫]הנה חוץ מעצם החכמה דקידוש החודש‬ ‫דסיבוב הלבנה שבכל חודש מסביב לי"ב‬ ‫יכולין לשנות כל הנבראים כרצונם שכולם‬ ‫דהיא למעלה מן הטבע יש עוד נקודה בחכמת‬ ‫מזלות המשרתים אותה הוא היסוד לכל‬ ‫תלויים בה ונגד זה הם י"ב שבטים בישראל‬ ‫קידוש החודש דהיא למעלה מן הטבע‪ ,‬והיינו‬ ‫הנהגת העולם בסידורו הטבעי שהרי החמה‬ ‫כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בני ישראל‬ ‫זה דחכמת קידוש החודש מוכיח דכלל ישראל‬ ‫והלבנה הם השולטים והמושלים בעולם‬ ‫שהם כלל כל העולם ומתחלקים ג"כ לג' ז'‬ ‫הם בפועל למעלה מן הטבע‪ ,‬וד' נתן להם‬ ‫והמזלות הם המשרתים להנהגתם וכן הבאנו‬ ‫וי"ב ג' אבות ז' רועים י"ב שבטים שהם‬ ‫הכח לשלוט על הבריאה‪ ,‬וכמו שמביאים‬ ‫גם לשון הגריא"ח שברא י"ב מזלות להנהיג‬ ‫עמודים שהעולם עומד עליהם ונגד זה יש‬ ‫המפרשים מהירושלמי בכתובות בביאור‬ ‫עולם התחתון בסידור טבעי ושמש וירח הם‬ ‫י"ב צירופים של שם הוי"ה שכל חודש וכל‬ ‫הפסוק בתהלים נ"ז‪:‬ג' "אקרא לאלוקים עליון‬ ‫הכוללים כל הי"ב מזלות והם בבחינת מלכים‬ ‫מזל וכל שבט וכל אבר בנפש יש בו צירוף‬ ‫לקל גומר עלי" שדרשו בתולה בת ג' שנים‬ ‫ומשרתים ונמצא דסיבוב החמה והלבנה‬ ‫אחר שמו ית' נקרא על ישראל והוא קיום‬ ‫ויום א' אין בתוליה חוזרים נמלכו ב"ד לעבר‬ ‫מסביב למזלות הוא היסוד לכל הנהגת‬ ‫העולם וכן הם שעות ביום כל א' יש בו‬ ‫השנה בתוליה חוזרים‪ ,‬שבזה בא לידי ביטוי‬ ‫העולם בסידורו הטבעי‪ .‬עכת"ד‪[.‬‬ ‫צירוף אחר וכן י"ב אבנים שבחושן ונשא‬ ‫שליטת ישראל על הטבע בכח התורה‪ .‬ועיין‬ ‫אהרן את שמות בנ"י על לבו לפני ד' לזכרון‬ ‫בספר ימי חנוכה מאמר כ"ג דאיתא וזת"ד‬ ‫והנה למה גזרו יון דוקא על הג' דברים‬ ‫שע"י השכינה שורה בישראל והם עולים‬ ‫בטור בסי' תי"ז מבואר דהי"ב ראש חדשים‬ ‫הנ"ל חודש שבת ומילה‪ .‬ויש ללמוד הייחוד‬ ‫למעלה מהמזל והוא ענין אורים ותומים שבו‬ ‫הם כנגד י"ב שבטים‪ ,‬ונראה בביאור הדברים‬ ‫של הני ג' דברים מלשון המגילת אנטיוכוס‬ ‫היו נשאלין ומתיעצין ומתנהגין כל דבר ע"פ‬ ‫דהנה יעו' בילקוט שמעוני פ' וישב רמז קמ"ג‬ ‫הנ"ל "נבטל מהם הברית אשר כרת להם‬ ‫מעשיהן והם י"ב עמודים שהעולם עומד‬ ‫דאיתא אמר יעקב הרי נפרצה ברית השבטים‬ ‫אלהיהם שבת וראש חודש ומילה"‪ .‬הרי דהני‬ ‫עליהם כמ"ש בפ' אין דורשין וכו'‪ ,‬הרי‬ ‫כמה יגעתי להעמיד י"ב כל מעשיו של הקב"ה‬ ‫ג' דברים הם "הברית אשר כרת להם אלהיהם"‪.‬‬ ‫מבואר מכל דברי הגריא"ח דכל סידורו של‬ ‫כנגד י"ב שבטים י"ב מזלות י"ב שעות ביום‬ ‫והנה בשלמא במילה ובשבת הענין ד"ברית"‬ ‫העולם התחתון בסידורו הטבעי הוא במספר‬ ‫י"ב שעות בלילה י"ב חודשים י"ב אבנים‬ ‫הוא מפורש בתורה‪ ,‬במילה כתיב )בראשית‬ ‫י"ב שעל זה מורה י"ב מזלות י"ב שעות‬ ‫באפוד הרי נפרצה ברית השבטים‪ ,‬ועי' בשיח‬ ‫י"ז‪:‬י"א( ונמלתם את בשר ערלתכם והיה‬ ‫ביום י"ב שעות בלילה י"ב חדשים י"ב גבולי‬ ‫יצחק להגריא"ח ז"ל בדרוש לפ' זכור דאיתא‬ ‫לאות ברית ביני וביניכם‪ ,‬ובשבת כתיב )שמות‬ ‫אלכסון וכנגדם באו י"ב שבטים במנין י"ב‬ ‫ודע ענין גדול שהוא ית' ברא כל עולמו‬ ‫ל"א‪:‬ט"ז( ושמרו בני ישראל את השבת לעשות‬ ‫לומר שכל סידור העולם נמסר לישראל‬ ‫עליונים ותחתונים הכל בסדר א' שכמו שברא‬ ‫את השבת לדורותם ברית עולם )ואין מצוות‬ ‫שהם י"ב שבטים שבכח התורה שניתן להם‬ ‫י"ב מזלות להנהיג העולם התחתון בסידור‬ ‫אחרות שנקראו ברית‪ ,‬ואף דמלח בקרבנות‬ ‫נמסר להם כל סידור העולם הטבעי‪ ,‬וזהו‬ ‫טבעי ושמש וירח הם הכוללים כל הי"ב‬ ‫ומעשה שתי הלחם נקראו ברית‪ ,‬אבל הני‬ ‫שורש הענין שר"ח בא כנגד י"ב שבטים‬ ‫מזלות והם בבחינת מלכים ומשרתים כמו כן‬ ‫מוטלות רק על הכהנים(‪ ,‬אבל איפה מצינו‬ ‫שכל ענין החדשים שהוא י"ב הוא במהלך‬ ‫הוא בכל עולם ועולם לפי ערכו ומעלתו וכן‬ ‫דראש חודש נקרא ברית‪ .‬וראיתי בספר ימי‬ ‫הכללי שכל עניני עוה"ז סידורו והנהגתו הוא‬ ‫בשורש השורשים י"ב צירופי שם הוי"ה וכו'‪,‬‬ ‫חנוכה )שם( שהסביר הענין ד"ברית ראש‬ ‫במהלך של י"ב וכנגדו עמדו י"ב שבטים‬ ‫ומבואר די"ב מזלות הם שורש הנהגת העולם‬ ‫חודש" ע"פ הנתבאר‪ ,‬די"ל שיש בראש חודש‬ ‫שנמסר להם כל סידור העולם והנהגתו ולכן‬ ‫התחתון בסדור הטבעי ושורשם בי"ב צירופי‬ ‫בחינת "ברית" משום דהרצון של יון לבטל‬ ‫י"ב שבטים הם כנגד י"ב חדשים שהם‬ ‫שם הוי"ה‪ ,‬ועיי"ש בדרשה לשבת בשלח‬ ‫ראש חודש הוא רצון לבטל תורה מישראל‬ ‫הפועלים סידור העולם והנהגתו שהוא בי"ב‪,‬‬ ‫דאיתא וכו' כי י"ב הוא כלל הנבראים בגבול‬ ‫ותורה בודאי נקראת ברית כמו שנא' בירמי'‬ ‫ולכן מועד של ר"ח שבא על סדר ההתחדשות‬ ‫ומדה‪ ,‬שהם שש קצוות‪ ,‬והם מתחלקים לי"ב‬ ‫)ל"ג‪:‬כ"ה( אם לא בריתי יומם ולילה חוקת‬ ‫הנהגת העולם בכל חודש וחודש במהלך‬ ‫גבולי אלכסון‪ ,‬ולכן הם בכסא ע"ב מלאכים‪,‬‬ ‫שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬והאי קרא קאי אתורה‬ ‫של י"ב חדשים הוא מכח י"ב שבטים שהם‬ ‫י"ב ע"ג השרשים כידוע‪ ,‬וששים הם תחתיהם‪,‬‬ ‫כמבואר בגמ' נדרים דף לב ע"א‪ .‬ויש להוסיף‬ ‫היסוד ושורש לסדר ההנהגה הטבעית של‬ ‫וכולם ממונים להנהיג העולם בהנהגה טבעיית‪,‬‬ ‫דהנה עיקר ההתנגדות של יון היתה נגד תורה‬ ‫העולם שהוא במהלך של י"ב חודשים‪ ,‬די"ב‬ ‫ולכן מהם מתחלקים למטה ע"ב אומות‪,‬‬ ‫שבע"פ כדמבואר בכ"מ‪ ,‬ולפ"ז מובן למה‬ ‫חודשים שהם עיקר ההנהגה הטבעית של‬ ‫שבעים אומות‪ ,‬ועשו וישמעאל על גבם שהם‬ ‫התנגדו דוקא לקידוש החודש‪ ,‬שהרי כח‬ ‫העולם נמסרו לי"ב שבטים‪ ,‬ועיין בפ' בראשית‬ ‫כוללים כולם ותופסים כל הישוב‪ ,‬וכמו כן‬ ‫התורה שמתגלה בקידוש החודש הוא כח‬ ‫)א'‪:‬י"ד( דכתיב "ויאמר אלקים יהי מארות‬ ‫תמצא באותיות התורה שבהם נברא כל‬ ‫התורה דתורה שבע"פ‪ ,‬שהרי הכח לקדש‬ ‫ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה‬ ‫העולם‪ ,‬ובהם תלוי הנהגתם‪ ,‬הם י"ב ושישים‪,‬‬ ‫חדשים הוא הכח שנמסר לב"ד הגדול‬ ‫והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" ופרש"י‬ ‫כי ה' אותיות מנצפ"ך במלואם‪ ,‬מ"ם‪ ,‬נו"ן‪,‬‬ ‫שבירושלים‪ ,‬וכבר כתב הרמב"ם בריש הל'‬ ‫וז"ל "ושנים" לסוף שס"ה ימים יגמרו מהלכתן‬ ‫צד"י‪ ,‬פ"א‪ ,‬כ"ף‪ ,‬הם י"ב אותיות‪ ,‬כי ה' אותיות‬ ‫ממרים ב"ד הגדול שבירושלים הם עיקר‬ ‫בי"ב מזלות המשרתים אותם והיא שנה‪,‬‬ ‫אלו הם השרשים לכל האותיות כידוע‪ ,‬ושאר‬ ‫תורה שבע"פ‪ ,‬והרי שכח התורה של ישראל‬ ‫וכתב שם הגור ארי' וז"ל אף על גב שמהלך‬ ‫כ"ב אותיות במלואם‪ ,‬הם שישים אותיות‪,‬‬ ‫לקדש חדשים הוא כח התורה דתורה שבע"פ‪,‬‬ ‫החמה דוקא הוא שס"ה יום‪ ,‬והירח אין‬ ‫ולכן לנגד זה נמצא בישראל ע' נפש עם‬ ‫ובמה שבאו יון לבטל מהם קידוש החודש‬ ‫מהלכה שס"ה‪ ,‬רק בכל חדש הירח מסבב‬ ‫יעקב‪ ,‬ועם אברהם ויצחק הם ע"ב‪ ,‬כמ"ש‬ ‫באו לבטל את כח התורה דתורה שבע"פ‬ ‫י"ב מזלות מה שהחמה מסבבת בשס"ה יום‪,‬‬ ‫רבינו בכ"מ‪ ,‬וי"ב שבטים הם הכללים‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫שמתגלה ע"י קידוש החודש‪.‬‬ ‫נקט כאן שס"ה יום מפני החמה שמהלכה‬ ‫"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"‪ ,‬ועי'‬ ‫הנה מבואר בדברי הגריא"ח הנ"ל )בפ' אור‬ ‫יותר מאוחר‪ ,‬והיא שגומרת מהלך שלה לסוף‬ ‫גם בדבריו בהגדה של פסח בביאור שנים‬ ‫תורה( דהתשצ"ג חלקים הם מעיקרי המופתים‬ ‫שס"ה יום‪ ,‬ומבואר דהשמש והירח שהם‬ ‫עשר מי יודע הם י"ב מזלות בעולם וי"ב‬ ‫דקידוש החודש בכלל ישראל‪ ,‬שלזה התנגדו‬ ‫השולטים בעולם )כדכתיב בהלל הגדול וכמו‬ ‫איברים פנימיים שבנפש שהוא נגד י"ב חדשי‬ ‫יון‪ .‬וא"כ א"ש שבהני שני חדשים‪ ,‬הקובעים‬ ‫שביאר המהר"ל בחידושי אגדות בסנהדרין‬ ‫השנה שהוא ית"ש ברא עולמו ע"י אותיות‬ ‫הזמן דחנוכה והמלחמה נגד יון‪ ,‬שמוסיפים‬ ‫דף ק"ו ובגור ארי' פ' פנחס כ"ט‪:‬ט"ו(‬ ‫התורה והם מתחלקים לג' וז' וי"ב וכמ"ש‬ ‫וגורעים מהחדשים כדי להתייחס להני תשצ"ג‬ ‫מסובבים י"ב מזלות והחמה מסובבת בכל‬ ‫בספר יצירה ג' אמ"ש נכד ג' יסודות אר"מ‬ ‫חלקים‪ .‬והוא נפלא‪.‬‬ ‫שנה י"ב מזלות והירח מסובב בכל חודש‬ ‫וז' כפולות בג"ד נגד ז' כוכבי לכת וי"ב‬ ‫וימצא מאה שערים‬ ‫בּקחתּוֹ את רבקה בת בתואל הארמי וגו' אחות לבן‬ ‫§©§‬ ‫הארמי לו לאשה ]כ"ה‪ ,‬כ'[‬ ‫הנה הגדר דוידוי מעשר הוא שאחרי שקיים כל המצוות‬ ‫יש לומר הביאור בזה‪ ,‬על פי דברי רש"י בסוף הפרשה‪ ,‬על הפסוק 'ויקח‬ ‫דתרומות ומעשרות האדם מתודה לפני ד' שקיים כל‬ ‫את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות'‪ ,‬דממשמע שנאמר 'בת‬ ‫הני מצוות והוא מתפלל שד' ישלח ברכה לעמו ישראל‪.‬‬ ‫ישמעאל'‪ ,‬איני יודע שהיא 'אחות נביות'‪ ,‬אלא ללמדנו‪ ,‬שמת ישמעאל‬ ‫והשּׂיאהּ נביות אחיה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ומקורו בגמ'‬ ‫משּׁיּעדהּ לעשו‪ ,‬קודם נשואיה‪ָ ִ ִ ְ ,‬‬ ‫ִ ֶ ֲָ ָ‬ ‫והנה ענין זה דקיום הענין דמעשרות וקבלת הברכה‬ ‫משּׁיּעדהּ‬ ‫מגילה דף י"ז ע"א‪ .‬והכא נמי בא הכתוב ללמדנו‪ ,‬שמת בתואל ִ ֶ ָ ֲ ָ‬ ‫מחמת המעשרות נתחדש אצל יצחק אבינו‪.‬‬ ‫ליצחק‪ ,‬קודם נשואיה )וכמבואר בדברי רש"י בסוף פרשת חיי שרה‪ ,‬על‬ ‫ואמּהּ'‪ ,‬שבתואל היה רוצה לעכב‪ ,‬ובא מלאך והמיתו(‪,‬‬ ‫הפסוק 'ויאמר אחיה ְ ִ ָ‬ ‫דעיין ברמב"ם בהל' מלכים פ"ט ה"א דאיתא וז"ל‬ ‫לבן אחיה‪.‬‬ ‫והשּׂיאהּ ָ ָ‬ ‫ְ ִ ִ ָ‬ ‫על ששה דברים נצטווה אדם הראשון על ע"ז ועל‬ ‫ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל‬ ‫וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה וגו' ]כ"ו‪ ,‬ב'[‬ ‫הגזל ועל הדינים אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה‬ ‫עיין בפירוש רש"י‪ ,‬שהיה בדעתו לרדת למצרים‪ ,‬כמו שירד אביו בימי‬ ‫רבינו והדעת נוטה להן מכלל דברי תורה יראה שעל‬ ‫הרעב‪ ,‬אמר לו 'אל תרד מצרימה‪ ,‬שאתה עולה תמימה‪ ,‬ואין חוצה לארץ‬ ‫כדאי לך'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫אלו נצטוה‪ ,‬הוסיף לנח אבר מן החי וכו'‪ ,‬בא אברהם‬ ‫והנה בפירוש רש"י בסוף פרשת וירא‪ ,‬על הפסוק 'כי עתה ידעתי'‪ ,‬הביא‬ ‫ונצטוה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית‪,‬‬ ‫דברי המדרש שם‪ ,‬אמר רבי אבא‪ ,‬אמר לו אברהם ‪ -‬אפרש לפניך את‬ ‫ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום‪,‬‬ ‫שיחתי‪ ,‬אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪ ,‬וחזרת ואמרת 'קח נא‬ ‫את בנך'‪ ,‬עכשיו אתה אומר לי 'אל תשלח ידך אל הנער'‪ .‬אמר לו הקדוש‬ ‫ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית‪ ,‬ובמצרים‬ ‫ברוך הוא – 'לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה' )תהלים פ"ט(‪,‬‬ ‫נצטוה עמרם במצות יתירות‪ ,‬עד שבא משה רבינו‬ ‫כשאמרתי לך 'קח'‪ ,‬מוצא שפתי לא אשנה‪ ,‬לא אמרתי לך 'שחטהו'‪ ,‬אלא‬ ‫ונשלמה תורה על ידו‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי מבואר ש"יצחק‬ ‫'העלהו'‪ ,‬אסיקתיה‪ ,‬אחתיה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ואשר לכאורה מבואר מזה‪ ,‬שכל הציווי‬ ‫הפריש מעשר"‪.‬‬ ‫לאברהם היה רק להעלותו על גבי המזבח‪ ,‬ולא נאמר לו לשוחטו כלל‪,‬‬ ‫ואם כן הרי לכאורה הדין נותן שמכיון שהעלהו אברהם ליצחק על גבי‬ ‫ועי' בכס"מ שפירש שיצחק הוא הראשון שעישר וכו'‬ ‫המזבח נעשית מצוותו‪ ,‬שהרי זהו כל דינו ומצוותו‪ ,‬להעלותו על גבי המזבח‪,‬‬ ‫ומכיון שהועלה על המזבח כבר נתקיים בו דין העלאתו‪ ,‬ותו ליכא ביה‬ ‫כפי דרשת חז"ל בויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא‬ ‫שום דין ומצוה נוספים‪ ,‬וכיון דנעשית מצוותו‪ ,‬שוב ליכא ביה דין 'עולה'‪.‬‬ ‫מאה שערים‪ ,‬וכ"ה בפרדר"א ריש פל"ג וז"ל כתיב‬ ‫אכן ידוע מה שביאר הגר"ח‪ ,‬דלכאורה אחר שאמר לו הקדוש ברוך הוא‬ ‫ויזרע יצחק בארץ ההיא ר' אליעזר אומר וכי יצחק‬ ‫'אל תשלח ידך' וכו'‪ ,‬והוסיף לו‪ ,‬לא אמרתי לך 'שחטהו' אלא 'העלהו'‪ ,‬אם‬ ‫כן כל המצוה היתה 'העלאה' ותו לא מידי‪ ,‬ואם כן כל מה שרצה אברהם‬ ‫זרע דגן אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה‬ ‫לשוחטו הכל היה טעות‪ ,‬ואמר הגר"ח דאינו כן‪ ,‬דאף שהקדוש ברוך הוא‬ ‫לעניים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אמר לו רק 'העלהו'‪ ,‬מכל מקום הרי יש כאן קרבן‪ ,‬והיה חייב אברהם‬ ‫להקריבו כדין קרבן‪ ,‬ורק אחר כך כשאמר לו הקדוש ברוך הוא 'אל תשלח‬ ‫והנה עיי"ש בפסוק דכתיב ויזרע יצחק בארץ ההיא‬ ‫ידך' וכו'‪ ,‬שוב לא היה צריך אברהם להקריבו‪ ,‬אבל עד אז היו בו כל דיני‬ ‫וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ד'‪ .‬הרי דמיד‬ ‫הקרבה‪ ,‬עכ"ד הנוגעים לענינינו‪ .‬ולפי זה יש לומר‪ ,‬דאף שלאחר שאמר לו‬ ‫אחרי שהפסוק לימד דיצחק הפריש מעשר‪ ,‬כתיב שה'‬ ‫הקדוש ברוך הוא שלא להקריבו‪ ,‬כבר ליכא ביה דיני הקרבה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫לא פקע מיניה שם 'עולה'‪ ,‬דרק בנעשית מצותו של הקרבן פקע מיניה שם‬ ‫בירך את יצחק‪.‬‬ ‫'קרבן'‪ ,‬אבל כאן דלא נתקיימו דיני הקרבן‪ ,‬ליכא ביה דינא ד'נעשית מצותו'‪,‬‬ ‫ואכתי איכא ביה שם 'עולה'‪ ,‬ומה שאינו עומד להקרבה אינו מפקיע הימנו‬ ‫]הנה גם אצל אברהם ויעקב מצינו עניינא ד"מעשר"‪,‬‬ ‫שם 'קרבן'‪ ,‬וכמו ב'קדשים שמתו' דאין הקדשים עומדים להקרבה‪ ,‬ומכל‬ ‫דאברהם נתן "מעשר מכל" למלכי צדק‪ ,‬ויעקב אמר‬ ‫מקום לא פקע שם 'קודש' מינייהו‪ ,‬כמבואר בחדושי רבנו חיים הלוי הלכות‬ ‫"עשר אעשרנו לך"‪ ,‬אולם המעשר שלהם אינו המעשר‬ ‫מעילה‪ ,‬ואם כן אף דכאן גרע מ'קדשים שמתו'‪ ,‬שהרי בטלו דיני ההקרבה‪,‬‬ ‫מכל מקום כל זמן שלא נתקיימו דיני ההקרבה‪ ,‬לא פקע מיניה שם 'עולה'‪.‬‬ ‫שהוזכר להדיא בתורה‪ ,‬אלא הוא כעין מעשר כספים‪,‬‬ ‫ואם כן אתי שפיר מאי דחשיב יצחק 'עולה תמימה'‪ ,‬גם לאחר שכבר‬ ‫אבל המעשר של יצחק הוא המעשר שהוזכר בתורה‪,‬‬ ‫קיים אברהם המצוה להעלותו‪ ,‬דמכל מקום לא נתקיימו בו דיני הקרבתו‪,‬‬ ‫דיצחק זרע וממה שזרע נתן מעשר‪[.‬‬ ‫ואכתי לא נעשית מצותו‪.‬‬