gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ליקוטי מוהר"ן בפרשה · Likutei Maharan Baparsha — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪( 1‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫ובשפתי חכמים בפסוק ביאר זאת‪ ,‬וז"ל‪ :‬ודילמא הגיעו עת שנותיו‬ ‫בפרשה‬ ‫ע"‪ ,‬ולא‬ ‫שבֵ ַ‬ ‫למות‪ ,‬ויש לומר מדכתיב גבי אברהם (לעיל פסוק ח') "ז ֵָקן וְ ָׂ‬ ‫כתיב 'ימים'‪ ,‬כמו גבי יצחק (לקמן לה‪ ,‬כט) "ז ֵָקן ו ְּׂשבַ ע י ִָמים"‪ ,‬וכן בשאר‬ ‫שליט"א‬ ‫פרשת וירא ה'תשפ"ז ‪ /‬מאת הרה"ג אליהו עטייה‬ ‫צדיקים (זה מורה שלא מילא אברהם את ימיו)‪ .‬נמצא שאברהם נפטר בגיל‬ ‫לקבלת השיעור במייל ‪:‬‬ ‫‪6537488@gmail.com‬‬ ‫ליקוטי מוהר"ן תורה א יצחק רבקה‬ ‫מאה שבעים וחמש והיה ראוי לחיות מאה שמונים שנה‪ ,‬לפחות כמו‬ ‫התפילה של יצחק ורבקה ‪ /‬מדוע לא התפלל יצחק על רבקה מיד שנשאה ‪ /‬אברהם נפטר‬ ‫יצחק בנו‪ ,‬ובגלל עשו התקצרו ימיו‪.‬‬ ‫ֲשה" – רצה לומר‬ ‫"רצֹון י ְֵראָ יו ַיע ֶׂ‬ ‫חמש שנים קודם זמנו ‪ /‬החיסרון כרמז והזמנה לתפילה ‪ְ /‬‬ ‫שעושה רצון ליראיו ‪ /‬דברי רבינו להתפלל על כל דבר ‪ /‬כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן‬ ‫ולפ"ז יש לומר‪ ,‬שיצחק ידע ברוח הקודש את עיקר הדבר שהפטירה‬ ‫הצדקת הזו ‪ /‬מדוע הנידון שדוקא שייׂשא יצחק דוקא שפחה ‪ /‬מה יחס בן השפחה לאביו ‪/‬‬ ‫חילוק הייחוס בין קודם מתן תורה לאחרי מתן תורה ‪ /‬איפה מצינו את הטעם שנתקדש‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬תלויה בילדים שלו‪ .‬לכן ליצחק לא היה רצון‬ ‫יצחק להיות עולה ‪ /‬ארץ ישראל בחינת השכינה וחוץ לארץ בחינת השפחה ‪ /‬בחינות נרנ"ח‬ ‫להתפלל על ילדים‪ .‬עד שראה שרבקה היא עקרה‪ ,‬ומכיוון שראה‬ ‫ְחידָ ה לְ יַחֲ דָ ְך' ‪" /‬אַ ְׁש ֵרי ְּת ִמימֵ י" ‪ -‬ב' תמימים‬ ‫באברהם ושרה יצחק ורבקה ‪ /‬עולה תמימה ‪' -‬י ִ‬ ‫יצחק ויעקב ‪ /‬איפה מצאנו בחינת תורה אצל יצחק ‪ /‬התורה שקודם מתן תורה ‪ /‬מאה‬ ‫שהיא עקרה‪ ,‬אזי הוא מתפלל (וכמו שנבאר בסמוך)‪.‬‬ ‫הברכות והמשכת השפע ‪ /‬ענין הברכה להרבות את הבריכה העליונה ‪ -‬השכינה ‪ /‬סוד‬ ‫המעשרות וברכות יצחק ‪ /‬מתוך המאה ברכות נתן יצחק ליעקב מעשר של עשר ברכות ‪ /‬חן‬ ‫"הנֵּה אָ נֹכִ י הֹולְֵך‬ ‫ונֹגה – סוד קבלת התפילות ‪ /‬החכמה והבכורה ‪ /‬מהו הפשט במאמר עשו ִ‬ ‫החיסרון כרמז והזמנה לתפילה‬ ‫לָמּות" ‪ /‬בשביל מה הוצרך יעקב לקנות מעשו את הבכורה ‪ /‬מנוגה נעשה אור כחצות היום‬ ‫‪ /‬התפילה על הגשמיות כשלב ודרך לתפילה על רוחניות ‪ /‬יצר טוב ויצר רע – מלך זקן ומסכן‬ ‫ד‪ .‬לאור דברים אלו‪ ,‬אני רוצה להוסיף עוד נקודה‪ .‬זה שחסר לאדם‬ ‫וחכם ‪ /‬עסק התורה בכוח ‪ /‬העצה על לימוד הגמרא ‪ /‬עצה זו היא בריאות למוח בפרט‬ ‫משהו‪ ,‬זאת אומרת שהקב"ה מרמז לו‪' :‬על זה אני רוצה שתתפלל'‪.‬‬ ‫כשמתבגרים‬ ‫"מ ְּפנֵי ָמה הָ י ּו ָאבוֹ ת עֲ קו ִּרים? ִמ ְּפנֵי‬ ‫כדברי הגמרא (יבמות סוף דף סד‪ִ ).‬‬ ‫השיעור לרפואה שלימה של שרון בן נעימה נעֹמי 'אל נא רפא נא לו'‬ ‫יקים"‪ .‬אדם צריך לדעת‬ ‫שהַ ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ִמ ְת ַאוֶּה ִל ְת ִפ ָּל ָתן ֶׁ‬ ‫של צַ ִּד ִ‬ ‫ֶׁ‬ ‫ולעילוי נשמת אולגה (חולה) בת סימי ומאיר זכרונה לברכה‬ ‫לגבי כל מה שחסר לו וכמובן שאינני מדבר על חלומות ופנטזיות‪,‬‬ ‫התפילה של יצחק ורבקה‬ ‫אלא על מה שחסר לאדם באמת‪ ,‬הוא צריך לבקש על זה מהקב"ה‪,‬‬ ‫א‪ .‬פרשת תולדות עוסקת בתולדות יצחק‪ ,‬יעקב ועשיו‪ ,‬בפרשה‬ ‫ואפילו שהם דברים גשמיים ודברים פשוטים‪.‬‬ ‫הקודמת היתה אריכות גדולה בזיווג של יצחק אבינו‪ ,‬ופה כבר‬ ‫ואני מדבר על אנשים צדיקים שבאמת רוצים להתפלל רק על‬ ‫מדברים על התולדות‪ .‬ומתחילה בעניין של יצחק ורבקה הוא עניין‬ ‫רוחניות‪ ,‬גם הם צריכים לדעת‪ ,‬כי ברגע שאתה רואה שחסר לך‬ ‫של תפילה‪ ,‬כמו הגימטריה הידועה שהמילים "יצחק רבקה" עולות‬ ‫משהו! בין אם רוצה עוד ילד לקיים מצוות פריה ורבייה ‪ -‬וחסר לו‪,‬‬ ‫כמניין ‪" 415‬תפלה"‪.‬‬ ‫ובין אם רוצה פרנסה כדי לגמור את החודש ‪ -‬וחסר לו‪ ,‬או שהוא‬ ‫שנָה ְּבלֶ ֶדת א ָֹתם"‪ ,‬ופירש"י‬ ‫כתוב (בראשית כה‪ ,‬כו) "וְ י ְִצחָ ק ֶּבן ִׁש ִּׁשים ָׁ‬ ‫צריך רפואה שלימה כי הוא חולה‪ .‬שכל אלו הם דברים שבאמת‬ ‫וז"ל‪ :‬עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלש עשרה שנה וראויה‬ ‫חסרים לאדם! והקדוש ברוך הוא מחסיר אותם מהאדם בשביל‬ ‫להריון‪ ,‬ועשר שנים הללו ציפה והמתין לה ‪ -‬כמו שעשה אביו לשרה‬ ‫שיתפלל על זה‪ ,‬הקב"ה רוצה לשמוע ממך תפילה מעומק הלב על‬ ‫(שהמתין עשר שנים מאז שבא לארץ ישראל)‪ ,‬כיון שלא נתעברה ידע שהיא‬ ‫מה שחסר לך‪ ,‬כמו שאבא רוצה לשמוע את הבקשה של בנו ‪-‬‬ ‫עקרה והתפלל עליה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יקים"‪.‬‬ ‫"הַ ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ִמ ְת ַאוֶּה ִל ְת ִפ ָּל ָתן ֶׁ‬ ‫של צַ ִּד ִ‬ ‫ומי שנעשה דוקא אז 'חכם' ואומר‪" :‬לא‪ ,‬אני בהתבודדות מתפלל‬ ‫מדוע לא התפלל יצחק על רבקה מיד שנשאה‬ ‫רק על דברים רוחניים"‪ ,‬זו טעות! כי הקב"ה מרמז לך‪" :‬אני רוצה‬ ‫ב‪ .‬וקשה‪ ,‬וכי לא היה ראוי ליצחק להתפלל גם קודם לכן ‪ -‬במשך‬ ‫ממך התבודדות אמיתית‪ ,‬שתתפלל על מה שחסר לך"‪ .‬שתתפלל‬ ‫כל העשרים שנה מאז שנשאה‪ ,‬לפני שנודע לו שהיא כבר עקרה‪,‬‬ ‫על הנקודה שחסרה לך בעת הזו‪ ,‬זה הרמז שהקב"ה רומז לך‪.‬‬ ‫הרי ודאי שראוי להתפלל על כל דבר על הפרנסה‪ ,‬הבריאות‬ ‫והילדים‪ ,‬גם קודם שנודע שאשתו עקרה‪ .‬וכידוע שיחתו של רבינו‬ ‫ֲשה" – רצה לומר שעושה רצון ליראיו‬ ‫"רצֹון י ְֵראָ יו ַיע ֶׂ‬ ‫ְ‬ ‫בשיחות הר"ן (סי' רל"ג)‪ ,‬וז"ל‪ַּ :‬פ ַעם ַאחַ ת ִּד ֵּבר ַר ֵּבנ ּו זַ"ל מֵ ִענְ יַן ְּבג ִָדים‪,‬‬ ‫ה‪ .‬בפרשתנו אומר ה'נועם אלימלך' הקדוש‪ ,‬על הפסוק (תהלים קמה‪,‬‬ ‫יכין ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל‪ .‬הַ יְנ ּו ִאם ִּבגְ דּ וֹ ָקרו ַּע וְ צָ ִר ְ‬ ‫יך‬ ‫ש ַעל ָּכל ָּדבָ ר ְצ ִר ִ‬ ‫וְ ָא ַמר לוֹ ֶׁ‬ ‫שה" – רצה לומר שעושה רצון ליראיו‪ ,‬ע"כ‪( .‬וע"ש‬ ‫"רצוֹ ן י ְֵר ָאיו יַעֲ ֶׂ‬ ‫יט) ְ‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ֶׁ‬ ‫שי ִֵּּתן לוֹ ֶּבגֶד ִל ְלבֹּשׁ‪ ,‬וְ כֵ ן ְּבכָ ל ַּכיּוֹ צֵ א‬ ‫ְלבֶ גֶד ‪ -‬י ְִת ַּפ ֵּלל ְלהַ ֵּׁ‬ ‫כפי דרכו)‪ .‬ויש להוסיף לפי דבריו‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא עושה רצון‬ ‫ָּבזֶה‪ָּ ,‬דבָ ר גָּדוֹ ל וְ ָדבָ ר ָקטָ ן‪ַ ,‬על הַ כֹּל י ְַר ִּגיל ַע ְצמוֹ ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל ָּת ִמיד‬ ‫ליראיו (שהם מצד עצמם רוצים להתפלל רק על רוחניות)‪ ,‬והקב"ה עושה להם‬ ‫שי ְֶּחסַ ר לוֹ ‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ַעל ָּכל ַמה ֶּׁ‬ ‫ְלהַ ֵּׁ‬ ‫רצון להתפלל גם על גשמיות‪ .‬וכל זאת משום שכפי שאומר פה‬ ‫רבינו בלשונו‪ ,‬שעל כל דבר צריכים להתפלל‪ ,‬ואפילו על בגד קרוע‬ ‫אברהם נפטר חמש שנים קודם זמנו‬ ‫צריך להתפלל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬היום התנוצץ לי חידוש בנושא הזה‪ ,‬מצינו בדברי רש"י לקמן‬ ‫(בראשית כה‪ ,‬ל) שכתב וז"ל‪ :‬אותו היום (שבא עשו מהשדה והוא עייף) מת‬ ‫דברי רבינו להתפלל על כל דבר‬ ‫אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה (שהרי באותו‬ ‫ו‪ .‬יש שיחה (אשפוך לפניו שיחי עמ' ש"ס בשם ר' לוי יצחק) על רבי נתן‬ ‫היום הרג את הנפש ובא על אשת איש ועוד עבירות)‪ ,‬ואין זו שיבה טובה‬ ‫שמספרת שפעם אחת היה חסר לו כפתור לבגד‪ ,‬והוא סיפר את זה‬ ‫שהבטיחו הקב"ה‪ ,‬לפיכך קצר הקב"ה חמש שנים משנותיו‪ ,‬שיצחק‬ ‫לרבינו‪( ,‬כמו שהיה מספר לרבינו כל דבר)‪ ,‬רבינו אמר לו (בשיחה רלג הנ"ל)‪,‬‬ ‫חי מאה ושמונים שנה וזה מאה שבעים וחמש שנה‪ ,‬ובישל יעקב‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך‪ .‬וְ ָע ַמ ְד ִּתי ִמ ְׁש ּתוֹ מֵ ם‪ִּ ,‬כי הָ יָה ִלי‬ ‫וז"ל‪ִּ :‬ת ְת ַּפ ֵּלל ַעל זֶה ְלהַ ֵּׁ‬ ‫עדשים להברות את האבל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ַעל ָּדבָ ר ָּפחוּת ָּכזֶה‪ ,‬וְ גַם‬ ‫ִל ְדבַ ר ֶּפלֶ א ְּב ֵעינַי ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל ְלהַ ֵּׁ‬ ‫‪( 2‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫רק שבעצם דברי רש"י עדיין יש להקשות כי משמע מלשון רש"י‬ ‫ִּכי לֹא הָ יָה מֻ ְכ ָרח ְּביוֹ ֵתר‪ָ .‬ענָה וְ ָא ַמר ִּ(ב ְל ׁשוֹ ן ֵּתמַ ּה)‪ :‬אֵ ין זֶה ְּכבוֹ ְד ָך‬ ‫שאלמלא שיתקדש יצחק בהר המוריה היה נושא שפחה ולא‬ ‫שם י ְִת ָּב ַר ְך ַעל ָּדבָ ר ָקטָ ן ָּכזֶה?!‬ ‫ש ִּת ְת ַּפ ֵּלל ְלהַ ֵּׁ‬ ‫ֶׁ‬ ‫מתפלל על רבקה‪ ,‬ולכאורה זה תמוה מאוד‪ ,‬בוודאי שהברירה‬ ‫כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו‬ ‫הראשונה זה להתפלל על רבקה אשתו מאשר לישא שפחה‪ .‬אבל‬ ‫באמת כמו שרואים גם באברהם וגם ביעקב‪ ,‬שהעדיפו לכאורה‬ ‫ז‪ .‬וזה מה שמרמז הקדוש ברוך הוא ליצחק‪ ,‬וכביכול אמר לו‪" :‬אל‬ ‫ש ַרי אֶ ל ַא ְב ָרם ִהנֵּה‬ ‫לישא שפחה וכמו שכתוב (בראשית טז‪ ,‬ב)‪" :‬וַתֹּאמֶ ר ָׂ‬ ‫תבקש רק רוחניות‪ ,‬התפלל עכשיו! תראה‪ ,‬הנה אשתך עקרה‪,‬‬ ‫נָא עֲ צָ ַרנִ י ה' ִמ ֶּל ֶדת בֹּא נָא אֶ ל ִׁש ְפחָ ִתי אוּלַ י ִא ָּבנֶה ִמ ֶּמנָּה"‪ ,‬וגם רחל‬ ‫תתפלל עליה"‪ ,‬ומזה יצחק הזדעזע‪ .‬כי כפי הנ"ל עד עתה יצחק חשב‬ ‫"הנֵּה אֲ ָמ ִתי ִב ְלהָ ה בֹּא אֵ לֶ יהָ וְ ֵתלֵ ד ַעל ִּב ְר ַּכי‬ ‫אמרה ליעקב (שם ל‪ ,‬ג)‪ִ :‬‬ ‫שהסיבה שאשתו מתעכבת מלהביא ילדים‪ ,‬הוא משום שחיי‬ ‫וְ ִא ָּבנֶה גַם ָאנ ִֹכי ִמ ֶּמנָּה"‪ ,‬הרי שהעדיפו לפעול בדרך זו של נשיאת‬ ‫אברהם תלויים בזה‪ ,‬וכמו שקרה לבסוף‪ ,‬שבגלל עשו נתמעטו‬ ‫שפחה ולהיבנות דרכה‪ ,‬מאשר להתפלל על שינוי הטבע‪ ,‬כי אברהם‬ ‫שנותיו של אברהם‪ .‬אבל ברגע שהבין יצחק שהיא עקרה‪ ,‬ואם כן‬ ‫לא התפלל על שרה שהיתה איילונית (יבמות סד‪ ,):‬אלא נשא שפחה‪.‬‬ ‫אין הסיבה של העיכוב משום חיי אברהם‪ ,‬אלא שבאמת אשתו‬ ‫וזה כמו שכתב רבינו בספר המדות (תפילה אות י"ט)‪ ,‬וז"ל‪ָ :‬אסוּר‬ ‫עקרה‪ .‬אז מיד התפלל עליה‪.‬‬ ‫שנּוֹ ת אֶ ת הַ ֶּטבַ ע‪ ,‬ע"כ‪ .‬ורק כשאין ברירה אחת‪,‬‬ ‫ְלהַ ְט ִריחַ אֶ ת ה' ְל ַׁ‬ ‫ואף שכתוב שההבנה של יצחק היתה משום הזמן שעבר ‪ -‬שעבר‬ ‫הצדיקים מתפללים על שינוי הטבע‪ ,‬וכמו שמצאנו כמה וכמה ניסים‬ ‫עשר שנים מאז שהיתה ראויה להריון ולא ילדה‪ .‬אבל כפי שביאר‬ ‫שעשו הצדיקים‪ .‬וע' באריכות מה שביארנו בזה בספר המדות‬ ‫הנועם אלימלך‪ ,‬שהקב"ה עשה ליצחק את הרצון להתפלל‪ ,‬וא"כ‬ ‫המבואר (בערך צדיק אות ס"ח ובהערות)‪.‬‬ ‫הרצון בעצמו נעשה על ידי שהודיעו שהיא עקרה‪ ,‬ורימז לו ה' ית'‬ ‫חילוק הייחוס בין קודם מתן תורה לאחרי מתן תורה‬ ‫שהעשר שנים שלא ילדה‪ ,‬הם מחמת שהיא עקרה וצריך להתפלל‬ ‫עליה‪ ,‬ולא משום חיי אברהם‪.‬‬ ‫י‪ .‬אכן לכאורה קשה‪ ,‬שהרי כתוב בפסוק הבא (שם‪ ,‬יג) "וְגַם אֶ ת ֶּבן‬ ‫הָ ָא ָמה ְלגוֹ י אֲ ִׂשימֶ ּנ ּו ִּכי ז ְַרעֲ ָך הוּא"‪ ,‬והרי שכן נקרא ישמעאל זרע‬ ‫וכתוב שיצחק מתפלל דווקא עליה‪ ,‬כלשון המדרש (בראשית רבה סג‪,‬‬ ‫אברהם הגם שבא מהשפחה‪ ,‬וכמו שנקרא בפסוק זה 'בן האמה'‪,‬‬ ‫ה)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מלמד שהיה יצחק שטוח כאן‪ ,‬והיא (רבקה) שטוחה כאן‪,‬‬ ‫היינו 'בן השפחה'‪.‬‬ ‫ואומר (יצחק) רבש"ע כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו‪ .‬אף‬ ‫היא אמרה כן‪ ,‬כל בנים שאת עתיד ליתן לי יהיו מן הצדיק הזה‪,‬‬ ‫ועל כרחך שיש חילוק בין קודם מתן תורה‪ ,‬שיכול להתייחס ולהיות‬ ‫ע"כ‪ .‬יצחק ידע שיהיו לו ילדים‪ ,‬כי הרי אמר הקב"ה לאברהם‬ ‫זרעו גם בן השפחה‪ ,‬וכמו בני יעקב שיש מהם שהם בני השפחות ‪-‬‬ ‫"כי ְבי ְִצחָ ק י ִָּק ֵרא ְל ָך ז ַָרע"‪ ,‬כלומר שזרע של עם‬ ‫(בראשית כא‪ ,‬יב) ִּ‬ ‫והם שבטים גמורים‪ .‬לעומת זאת לאחר מתן תורה‪ ,‬זרע השפחה לא‬ ‫ישראל ייצא מיצחק‪ ,‬רק ש התפלל שיהיו ילדיו מהצדקת הזו ‪-‬‬ ‫"כי ְבי ְִצחָ ק י ִָּק ֵרא ְל ָך ז ַָרע"‬ ‫מתייחס אחרי אביו‪ .‬ולכן אף שכתוב ִּ‬ ‫מרבקה‪.‬‬ ‫וממעט את ישמעאל‪ ,‬זה לענין ההלכות שאחר מתן תורה‪ ,‬שאז‬ ‫הופקר זרע השפחה מלהתייחס אחרי אביו‪ .‬אבל לדברים שהיו קודם‬ ‫מדוע הנידון שדוקא שייׂשא יצחק דוקא שפחה‬ ‫מתן תורה‪ ,‬כמו הברכה שבירך ה' את ישמעאל להיות גוי גדול‬ ‫ח‪ .‬ובהמשך דברי רש"י (בראשית כה‪ ,‬כא) ושפחה לא רצה לישא‪ ,‬לפי‬ ‫בגלל שהוא זרע אברהם‪ ,‬לענין זה ישמעאל כן נקרא 'זרע אברהם'‪,‬‬ ‫שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ויש לשאול למה‬ ‫כי באותה שעה עדיין לא ניתנה תורה‪ ,‬והיה ישמעאל נחשב כזרע‬ ‫רש"י אומר דווקא שפחה לא רצה לישא‪ ,‬ולא אומר‪ :‬ואישה אחרת‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫לא רצה לישא עליה‪ .‬ונראה‪ ,‬שאישה אחרת שתהיה גבירה כמו‬ ‫ולכן אומר רש"י 'ושפחה לא רצה לישא' ‪ -‬ואין בזה חיסרון שלא‬ ‫רבקה‪ ,‬זה בוודאי שלא רצה יצחק‪ ,‬כי רצה שרק רבקה תהיה‬ ‫מתייחס הזרע אחרי יצחק‪ ,‬כיון שמדובר קודם מתן תורה‪ ,‬שכן‬ ‫הגבירה‪ ,‬כי היא אשתו האמיתית‪ .‬כי אחר ששמע מאליעזר את כל‬ ‫מתייחס הזרע אחרי האב גם בבן השפחה‪ .‬ולכן צריך להסביר למה‬ ‫הניסים והמופתים שהיו בהזמנת רבקה בשבילו‪ ,‬הבין שמאת ה'‬ ‫לא נשא יצחק שפחה‪ ,‬הרי בשפחה לכאורה היו נפטרים שתי‬ ‫היתה זאת ורבקה ‪ -‬היא רק ‪ -‬הזיווג האמיתי שלו‪ ,‬ולכן על אשה‬ ‫הבעיות‪ ,‬מצד אחד עדיין רבקה הייתה נשארת הגבירה‪ ,‬ומצד שני‬ ‫אחרת ודאי לא היה מדובר שיישׂא יצחק‪ ,‬רק הנידון הוא רק יישא‬ ‫היה יכול גם זרעו מהשפחה להתייחס אחריו‪ .‬ועל זה מתרץ רש"י‪,‬‬ ‫שפחה כמו שעשה אברהם שנשא את שפחת שרה‪ ,‬ששפחה היא‬ ‫כיון שהיה יצחק 'עולה תמימה'‪ ,‬לא יכול היה לישא שפחה‪.‬‬ ‫בטלה לעיקר‪ ,‬ותהיה בטלה לרבקה‪.‬‬ ‫איפה מצינו את הטעם שנתקדש יצחק להיות עולה‬ ‫מה יחס בן השפחה לאביו‬ ‫יא‪ .‬ואומר רש"י שהטעם 'ושפחה לא רצה לישא‪ ,‬לפי שנתקדש בהר‬ ‫ט‪ .‬ולכאורה היה נראה שהסיבה שלא רצה יצחק לישא שפחה‪ ,‬בגלל‬ ‫המוריה להיות עולה תמימה'‪ .‬ועל זה כבר הערנו (בשיעור לפני שנתיים)‪:‬‬ ‫שהזרע של השפחה לא מתייחס אחריו‪ ,‬וכמו שאמרו בקידושין (דף‬ ‫שבשום מקום בחז"ל לא כתוב את העניין של "נתקדש בהר‬ ‫סח‪ ):‬שוולד השפחה מעבד עברי ‪ -‬הוא עבד כמותה ולא מתייחס‬ ‫המוריה" על העניין הזה של שפחה לא רצה לישא‪ .‬אלא זה נאמר‬ ‫אחר אביו‪ .‬וכמו שישמעאל לא מתייחס אחר אברהם בגלל שהוא‬ ‫על מה שכתוב בהמשך (בראשית כו‪ ,‬א) " ַוי ְִהי ָר ָעב ָּב ָא ֶרץ"‪ ,‬ורצה יצחק‬ ‫"כי ְבי ְִצחָ ק י ִָּק ֵרא ְל ָך ז ַָרע"‪,‬‬ ‫בן השפחה‪ ,‬וכמו שכתוב (בראשית כא‪ ,‬יב) ִּ‬ ‫ימה וְ אֵ ין‬ ‫"א ָּתה עוֹ לָ ה ְּת ִמ ָ‬ ‫לרדת מצרימה‪ ,‬ואמר לו הקדוש ברוך הוא‪ַ :‬‬ ‫ודרשו בגמ' בנדרים (דף לא‪ ).‬שישמעאל לא נקרא 'זרע אברהם'‪.‬‬ ‫חוּץ לָ ָא ֶרץ ְּכ ָד ִאית ְל ָך"‪ .‬זה מה שיש במדרש‪ .‬אבל על מה שרש"י‬ ‫‪( 3‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫נִ ְת ַק ְּב ִלים ָּכל הַ ְּת ִפ ּלוֹ ת וְ כָ ל הַ ַּב ָּק ׁשוֹ ת ֶׁ‬ ‫ש ָאנ ּו ְמבַ ְּק ִׁשים ו ִּמ ְת ַּפ ְּל ִלים‪,‬‬ ‫כותב גם כאן שלא רצה לישא שפחה מפני שהוא עולה תמימה‪ ,‬זה‬ ‫יכין‪,‬‬ ‫ש ְּצ ִר ִ‬ ‫ִש ָראֵ ל נִ ְת ַע ֶּלה וְ נִ ְתרוֹ מֵ ם ִּב ְפנֵי ָּכל ִמי ֶׁ‬ ‫של י ְׂ‬ ‫ֲשיבוּת ֶׁ‬ ‫וְ הַ חֵ ן וְ הַ ח ִׁ‬ ‫לא כתוב במפורש במדרש בהקשר זה‪.‬‬ ‫ַש ִמי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬התורה מעלת חן על לומדיה‪ ,‬וע"י‬ ‫הֵ ן ְּברוּחָ נִ י הֵ ן ְּבג ְׁ‬ ‫ארץ ישראל בחינת השכינה וחוץ לארץ בחינת השפחה‬ ‫שמוצאים חן‪ ,‬זוכים שגם כל התפילות והבקשות שמתפללים לפני‬ ‫ה' יתברך ‪ -‬הן מתקבלות‪.‬‬ ‫יב‪ .‬השנה התחדש לי חידוש על פי פנימיות שארץ ישראל היא‬ ‫בשליטת השכינה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חוץ לארץ היא‬ ‫אצל יצחק כתוב (בראשית כה‪ ,‬כא) "וַי ְֶּע ַּתר י ְִצחָ ק לַ ה' ְלנֹכַ ח ִא ְׁש ּתוֹ "‪,‬‬ ‫בבחינת השפחה‪ ,‬היא הבחינה של הקליפות‪ ,‬השפחה‪ .‬ואם כן זה‬ ‫ודרשו בגמ' (יבמות סוף סד‪ ).‬אמר ר' יצחק‪ :‬למה נמשלה תפילתן של‬ ‫מיושב היטב‪ ,‬מדוע חוץ לארץ לא כדאית לך‪ ,‬שהרי ההבדל בין‬ ‫צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום‪ ,‬כך‬ ‫ארץ ישראל לחוץ לארץ הוא‪ ,‬שארץ ישראל היא בבחינת השכינה‪,‬‬ ‫תפלתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקדוש ברוך הוא ממידת‬ ‫לעומת חוץ לארץ היא בחינה של השפחה‪ .‬אם כן כמו שחוץ לארץ‬ ‫רגזנות למדת רחמנות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש לפרש על פי מה שמבואר שם‬ ‫לא כדאית לך בגלל שהיא בחינת שפחה ולא מתאימה לעולה‬ ‫בסמוך שרבקה היתה עקרה‪ ,‬שזו בחינת רוגז ודינים‪ ,‬ותפילתו של‬ ‫תמימה‪ ,‬כך לישא שפחה ממש ודאי שאין מתאים ליצחק שהוא‬ ‫יצחק התקבלה ושינתה את הטבע ורבקה ילדה‪ .‬ורבינו מגלה‪,‬‬ ‫עולה תמימה‪ .‬וכפי זה מובן היטב כיצד רש"י למד מדברי חז"ל‪,‬‬ ‫שהכח שיתקבלו התפילות הוא בכח של התורה‪ ,‬וא"כ נמצא‬ ‫להביא את הענין של עולה תמימה‪ ,‬לטעם מדוע לא נשא יצחק‬ ‫ששהיה ליצחק אבינו כח גדול של תורה שעי"ז היה לו חן שיתקבלו‬ ‫שפחה‪ .‬כי זה אותו טעם עצמו‪ ,‬ששפחה היא בחינת חוץ לארץ‪.‬‬ ‫כל התפילות שלו וישנה את הטבע‪.‬‬ ‫בחינות נרנ"ח באברהם ושרה יצחק ורבקה‬ ‫איפה מצאנו בחינת תורה אצל יצחק‬ ‫יג‪ .‬אכן עדיין צריך ביאור בקשר הענין של 'עולה תמימה' לענין לא‬ ‫טז‪ .‬רק שיש להתבונן איפה מצאנו כל כך את העניין של תורה אצל‬ ‫לישא שפחה‪ .‬וכדי להבין זאת נקדים את דברי הזוהר הקדוש בסתרי‬ ‫יצחק‪ .‬מילא אצל יעקב‪ ,‬שהוא איש תם יושב אוהלים‪ .‬מילא אצל‬ ‫תורה פרשת לך לך (ח"א דף עט‪ ,):‬ששם מבואר‪ :‬שאברהם הוא בחינת‬ ‫אברהם‪ ,‬כתוב (ע"ז דף יד‪ ):‬מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו ארבע‬ ‫נשמה לנשמה (חיה)‪ ,‬ושרה היא נשמה‪ ,‬ויצחק היה רוח‪ ,‬ורבקה נפש‪.‬‬ ‫מאות פרקים‪ ,‬והוא שחיבר את 'ספר יצירה'‪ .‬אך איפה מוצאים אצל‬ ‫ונבאר מעט‪ ,‬נר"ן ‪ -‬שהם נפש רוח נשמה‪ ,‬הם אור מקיף‪ ,‬לעומת‬ ‫יצחק אבינו דגש מרכזי על תורה?‬ ‫חיה ויחידה הם אור פנימי‪ ,‬לכן החיה נקראת 'נשמה לנשמה'‪ ,‬כלומר‬ ‫ונראה התשובה נמצאת בקטע הבא בדברי רבינו‪" :‬כי האיש‬ ‫שהיא פנימית לנשמה‪ .‬וזו בחינת אברהם‪ ,‬ושרה בת זוגו‪ ,‬היא בחינת‬ ‫הישראלי צריך להסתכל תמיד בהשכל של כל דבר"‪ .‬הסוד של‬ ‫נשמה‪ .‬ואחר כך יש את הזוג יצחק ורבקה‪ ,‬שהם רוח ונפש‪ .‬וארבעתם‬ ‫יצחק הוא הסוד שהוא ידע להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬ולקשר‬ ‫כנגד ד' אותיות יהו"ה‪ ,‬שאות יו"ד שבשם כנגד 'חיה'‪ ,‬ואות ה'‬ ‫עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר ‪ -‬שזו בחינת תורה‪ ,‬כדי‬ ‫שבשם כנגד 'נשמה'‪ ,‬ואות ו' שבשם כנגד 'רוח'‪ ,‬ואות ה' אחרונה‬ ‫שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב לה' יתברך על ידי אותו‬ ‫שבשם כנגד 'נפש'‪.‬‬ ‫הדבר‪ .‬רבינו מאוד מאריך בנקודה הזאת של הסתכלות בשכל של‬ ‫עולה תמימה ‪' -‬י ְִחידָ ה לְ יַחֲ דָ ְך'‬ ‫כל דבר‪ .‬והביאור מהו להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬מתבאר‬ ‫בהמשך של התורה הזאת שזה סוד ה'חן' שעל ידו מתקבלות‬ ‫יד‪ .‬רק שלכאורה לפ"ז קשה‪ ,‬היכן נמצא ה'קוצו של יו"ד' ברמז הזה‪,‬‬ ‫התפילות‪ .‬כי החכמה והשכל ‪ -‬היא אות ח'‪ ,‬ואות נ' זה הבחינה של‬ ‫אלא כאשר יצחק נעקד בהר המוריה‪ ,‬ונעשה עולה תמימה ‪-‬‬ ‫צמצום‪ .‬כי בכל דבר יש בו חיצוניות‪ ,‬והחיצוניות זה צמצום לשכל‬ ‫ך' (הושענות‬ ‫ידה ְל ַיח ֲָד ְ‬ ‫התקדש ביותר וזכה לדרגת 'יחידה' בחינת 'י ְִח ָ‬ ‫שמלובש בדבר‪ .‬הדבר בעצמו‪ ,‬הוא החיצוניות הגשמית שלו‪,‬‬ ‫לסוכות מנהג אשכנז בפיוט אֹם אֲ נִ י חוֹ ָמה)‪ .‬ענין 'יחידה' הוא יחוד עם הקב"ה‬ ‫והשכל של כל דבר זה אותיות התורה שבהן נברא זה הדבר‪ .‬נמצא‬ ‫ך'‪ ,‬ולכן הזוכה לייחוד הגבוה הזה אי אפשר שיהיה שם‬ ‫ידה ְל ַיח ֲָד ְ‬ ‫'י ְִח ָ‬ ‫שהתורה בעצמה היא 'השכל של כל דבר'‪ .‬ויצחק שידע להתבונן‬ ‫עירוב הקליפות שיש בשפחה‪ ,‬ולכן כשנתקדש יצחק לבחינת 'עולה‬ ‫בשכל של כל דבר‪ ,‬זכה לתורה שמעלת 'חן'‪.‬‬ ‫תמימה' ‪' -‬יחידה' ‪ -‬תמימה לגמרי‪ ,‬לא היתה ראויה ליצחק לא‬ ‫שפחה ולא חוץ לארץ ‪ -‬ששם מקום הקליפות‪.‬‬ ‫התורה שקודם מתן תורה‬ ‫"אַ ְׁש ֵרי ְּת ִמימֵ י" ‪ -‬ב' תמימים יצחק ויעקב‬ ‫יז‪ .‬והנה הסברנו כמה פעמים שהתורה שהייתה קודם מתן תורה‪,‬‬ ‫מהותה הייתה להסתכל בשכל של כל דבר‪ .‬כי לא הייתה להם תורה‬ ‫טו‪ .‬רבינו מתחיל את הלקוטי מוהר"ן תורה א' בפסוק (תהלים קיט‪ ,‬א)‬ ‫בפנימיות כמו שקיבלנו במתן תורה‪ ,‬אלא הייתה להם תורה‬ ‫"א ְׁש ֵרי ְּת ִמימֵ י ָד ֶר ְך הַ ה ְֹל ִכים ְּבתוֹ ַרת ה'"‪ .‬קודם כל‪" ,‬תמימי דרך"‬ ‫ַ‬ ‫בחיצוניות‪ ,‬והיו עובדי אדמה ורועי צאן‪ ,‬והיו עוסקים בכל מיני‬ ‫תמיד מפרשים את זה על יעקב‪ ,‬וגם רבינו יפרש זאת על יעקב‪ .‬אבל‬ ‫דברים גשמיים‪ ,‬רק שידעו לצרף ולייחד את הייחודים שיש בכל‬ ‫עכשיו אנחנו רוצים לפרש גם משהו על יצחק‪ .‬ויצחק הוא "עולה‬ ‫דבר‪ .‬רבי נתן גם כן מסביר כן בהלכות כלאי בהמה (הלכה ג‪ ,‬אות א)‪,‬‬ ‫"א ְׁש ֵרי ְּת ִמימֵ י"‪ ,‬וזהו " ְּת ִמימֵ י" בלשון‬ ‫תמימה"‪ ,‬ואם כן עליו נאמר ַ‬ ‫ואומר שזו הכוונה לדעת את השכל בכל דבר בבחינת מה שכתוב‬ ‫רבים‪ ,‬כי יש גם את יעקב שהוא איש תם‪ ,‬וגם רמז ליצחק שהוא‬ ‫נִב ְרא ּו‬ ‫בגמרא (ברכות נה‪" :).‬יוֹ ֵד ַע הָ יָה ְּבצַ ְלאֵ ל ְלצָ ֵרף אוֹ ִתיּוֹ ת ֶׁ‬ ‫ש ָּבהֶ ן ְ‬ ‫'עולה תמימה'‪.‬‬ ‫ש ַמיִם ו ָָא ֶרץ"‪ .‬כלומר שמכל דבר ודבר הוא ידע להשיג את האותיות‬ ‫ָׁ‬ ‫והמשך הפסוק "הַ ה ְֹל ִכים ְּבתוֹ ַרת ה'"‪ ,‬ורבינו מסביר בתורה זו‪ ,‬שעל‬ ‫שמהן נברא כל דבר‪.‬‬ ‫ידי התורה מתקבלים כל התפילות‪ ,‬וכתב וז"ל‪ַּ :‬דע ִּכי ַעל י ְֵדי הַ ּתוֹ ָרה‬ ‫‪( 4‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫מתוך המאה ברכות נתן יצחק ליעקב מעשר של עשר ברכות‬ ‫מאה הברכות והמשכת השפע‬ ‫כא‪ .‬ולפ"ז יש כאן רמז נפלא‪ ,‬שמתוך המאה ברכות נתן יצחק‬ ‫ש ָ‬ ‫יך ה' ֻּכ ָּלם‬ ‫"מה ַרבּ ּו ַמעֲ ֶׂ‬ ‫יח‪ .‬וזה מה שכתוב גם בפסוק (תהלים קד‪ ,‬כד)‪ָ :‬‬ ‫מעשר של עשר ברכות‪ ,‬והן הברכות המפורסמות שבירך יצחק‬ ‫ית"‪ ,‬כי השכל של כל דבר הוא סוד "בחכמה עשית"‪,‬‬ ‫ְּבחָ ְכ ָמה ָע ִׂש ָ‬ ‫ליעקב האמורות בהמשך הפרשה (בראשית כז‪ ,‬כח) "וְ י ִֶּתן ְל ָך הָ אֱ ל ִֹהים‬ ‫ועל ידי שאתה יודע את הסוד של האותיות שנברא בהן כל דבר‪,‬‬ ‫ש ַמיִם ו ִּמ ְׁש ַמנֵּי הָ ָא ֶרץ וְ רֹב ָּדגָן וְ ִתיר ֹׁש" וכו'‪ .‬שהן עשר ברכות‪,‬‬ ‫ִמ ַּטל הַ ָּׁ‬ ‫זה נקרא להסתכל בשכל של כל דבר‪ ,‬כפי שמסביר רבי נתן‪.‬‬ ‫היינו מעשר מתוך המאה ברכות שקיבל יצחק‪ ,‬ויצחק נתן מעשר ‪-‬‬ ‫ואת זה ראינו ביצחק אבינו‪ ,‬כי כתוב בהמשך הפרשה‪( :‬בראשית כו‪ ,‬יב)‬ ‫עשר ברכות ליעקב‪.‬‬ ‫שנָה הַ ִהוא מֵ ָאה ְׁש ָע ִרים ַויְבָ ֲרכֵ ה ּו‬ ‫"ו ִַּיז ְַרע י ְִצחָ ק ָּב ָא ֶרץ הַ ִהוא וַי ְִּמצָ א ַּב ָּׁ‬ ‫חן ונֹגה – סוד קבלת התפילות‬ ‫ה'"‪ .‬וכתב בריקאנטי על הפסוק‪ ,‬וז"ל‪ :‬דע כי חכמי הקבלה אמרו כי‬ ‫הארץ העליונה (השכינה) מאה שערים‪ ,‬ולכל שער בית קיבול נובעת‬ ‫כב‪ .‬רבינו מסביר בתורה דידן מהי הבעיה המונעת קבלת תפילה‬ ‫מעייני ברכה לעולם‪ .‬ומשם ינק יצחק אבינו 'מאה מיני ברכות'‬ ‫והבקשה‪ .‬ואומר שהסיבה לכך היא שאין למבקש 'חן'‪ ,‬ומה הפירוש‬ ‫(שהוא כנגד סוד מאה ברכות) ממאה שערים הנזכר‪ ,‬שמשם יוצא‬ ‫שאין לו חן? הסברנו זאת על פי הבעל שם טוב הקדוש שיש 'חן' ויש‬ ‫ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וראה במגלה עמוקות‬ ‫'נֹגה'‪ .‬המילה 'נֹגה' עולה בגימטריה 'חן' (נ'‪ ,‬ג'‪ ,‬ה' = ‪ ;58‬ח'‪ ,‬ן' = ‪ .)58‬כשחס‬ ‫(פרשת ואתחנן אופן ע"ה)‪ ,‬בענין התיקון של מאה ברכות‪,‬‬ ‫וחלילה נופלים לקליפת 'נֹגה'‪ ,‬אזי החן של איש הישראלי נופל‪,‬‬ ‫שתחילתו מענין של יצחק בבחינה הזאת של "מֵ ָאה ְׁש ָע ִרים ַויְבָ ֲרכֵ ה ּו‬ ‫ומ'חן' מתהפך חס וחלילה ל'נֹגה'‪ .‬ועל כן העבודה המוטלת על‬ ‫ה'"‪ ,‬ואחר כך משה רבינו בשני נוני"ן של ואתחנ"ן שעולים מאה‪,‬‬ ‫האדם היא להעלות את החן‪ ,‬דהיינו להפוך חזרה את ה'נֹגה' לחן‪.‬‬ ‫ושוב דוד המלך תיקן והנהיג את המאה ברכות (מנחות מג‪.):‬‬ ‫ואומר רבינו‪ ,‬כיצד מעלים את החן? על ידי אותיות ח' ונ'‪ .‬על ידי‬ ‫ענין הברכה להרבות את הבריכה העליונה ‪ -‬השכינה‬ ‫האות ח' שהיא השכל שאתה מוצא בכל דבר‪ ,‬ועל ידי האות נ'‬ ‫שבאמצעותה אתה עושה צמצומים‪ ,‬ולא מתפשט יותר מדי אלא‬ ‫יט‪ .‬עכ"פ מבואר שהחידוש של 'מאה ברכות' הוא להוריד את‬ ‫מצמצם את מה שצריך לצמצם (כי ריבוי סתם אינו נכון‪ ,‬כפי שנראה תכף‬ ‫השפע מהבריכה העליונה השכינה הקדושה התחיל בכח יצחק‪ .‬כל‬ ‫ברמזים)‪ .‬על ידי כך אתה מעלה 'חן' ועולה החן של האיש הישראלי‬ ‫השפע כולו נקרא 'בריכה עליונה'‪ ,‬וכשאתה מברך על איזה דבר‬ ‫מ'נֹגה'‪ ,‬ואז אתה מוצא חן בעיני ה'‪ ,‬והתפילות והבקשות מתקבלות‪.‬‬ ‫"כל‬ ‫אתה מוריד שפע מהבריכה העליונה‪ .‬הגמרא אומרת (ברכות לה‪ָּ :).‬‬ ‫ויצחק שעסק בדבר הזה של למצוא חן‪ ,‬על ידי זה התקבלה התפילה‬ ‫הַ ֶּנ ֱהנֶה ִמן הָ עוֹ לָ ם הַ זֶּה ְּבלֹא ְּב ָרכָ ה‪ְּ ,‬כ ִא ּל ּו גּוֹ זֵל ְלהַ ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא‬ ‫שלו‪ ,‬כפי שכתוב בתחילת הפרשה (בראשית כה‪ ,‬כא) "וַי ְֶּע ַּתר י ְִצחָ ק"‪.‬‬ ‫ִש ָראֵ ל"‪ ,‬והטעם לכך הוא‪ ,‬כי כשאתה נהנה מאיזה דבר‪,‬‬ ‫וְ ְכנֶסֶ ת י ְׂ‬ ‫אתה צריך להרבות את הברכה בבריכה העליונה שיהיה עוד שפע‬ ‫החכמה והבכורה‬ ‫יותר‪ .‬אבל אם נהנית בלי ברכה ‪ -‬בלי להרבות שפע יותר – גזלת!‬ ‫כג‪ .‬ממשיך רבינו ואומר‪ ,‬על ענין החכמה שזו הבחינה של יעקב‪,‬‬ ‫שוב‪ ,‬אכלתי עכשיו כיכר לחם‪ ,‬מה עשיתי? חיסרתי כיכר לחם‬ ‫שהוּא‬ ‫אשית‪ֶׁ ,‬‬ ‫שהוּא ֵר ִׁ‬ ‫וז"ל‪ :‬וְ זֶה ְּב ִחינַת יַעֲ קֹב‪ִּ ,‬כי יַעֲ קֹב זָכָ ה לַ ְּבכוֹ ָרה‪ֶׁ ,‬‬ ‫מהעולם‪ .‬עד עכשיו הייתה פה כיכר לחם‪ ,‬עכשיו אין‪ .‬אבל אם‬ ‫(ת ּקוּנִ ים ִּת ּקוּן י"ד דף ל‪ .‬זֹהַ ר ִמ ְׁש ָּפ ִטים קכא‪ְּ ,):‬כמוֹ‬ ‫ְּב ִחינַת חָ ְכ ָמה ִּ‬ ‫בירכתי‪ ,‬אדרבה הרביתי שיהיה עוד יותר שפע בעולם על ידי‬ ‫אשית כז‪,‬‬ ‫(ב ֵר ִׁ‬ ‫אשית חָ ְכ ָמה"‪ .‬וְ זֶה ְּב ִחינַת ְּ‬ ‫"ר ִׁ‬ ‫(ת ִה ִּלים קיא‪ ,‬י) ֵ‬ ‫ש ָּכתוּב ְּ‬ ‫ֶׁ‬ ‫הברכה שלי! זה ההיפך מגזל‪ .‬וזה העניין של יצחק‪ .‬יצחק הוא היה‬ ‫לו) "וַי ַַּע ְקבֵ נִ י זֶה פַ עֲ ַמיִם"‪ ,‬וְ ַת ְר ּגוּם אוּנְ ְקלוּס‪' :‬וְ חַ ְּכ ַמנִ י'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כל מה‬ ‫הסוד של הברכות‪ ,‬כמו שכתוב "וַי ְִּמצָ א‪ ...‬מֵ ָאה ְׁש ָע ִרים ַויְבָ ֲרכֵ ה ּו ה'"‪.‬‬ ‫שיעקב בא ומוציא את הבכורה מעשיו‪ ,‬הוא משום שרצה לקחת את‬ ‫החכמה‪ ,‬את ה'ראשית חכמה'‪.‬‬ ‫וזה הבחינה של 'השכל של כל דבר' שהתבונן בו יצחק מתוך‬ ‫הדברים הגשמיים‪ ,‬כי מתוך מה שזרע בארץ והתברך בה‪ ,‬מזה‬ ‫"הנֵּה אָ נֹכִ י הֹולְֵך לָמּות"‬ ‫מהו הפשט במאמר עשו ִ‬ ‫התחיל התיקון של מאה ברכות‪ .‬כי הסתכל יצחק בשכל של כל‬ ‫"מ ְכ ָרה כַ יּוֹ ם‬ ‫כד‪ .‬הפסוק אומר שיעקב אומר לעשו (בראשית כה‪ ,‬לא) ִ‬ ‫דבר‪ ,‬מדוע ברכו הקב"ה ב'מאה שערים' דוקא‪ ,‬ובא לזה לסוד‬ ‫"הנֵּה ָאנ ִֹכי הוֹ לֵ ְך לָ מוּת וְ לָ ָּמה‬ ‫ך ִלי"‪ ,‬ומשיב לו עשו (שם‪ ,‬לב) ִ‬ ‫אֶ ת ְּבכ ָֹר ְת ָ‬ ‫הבריכה העליונה של מאה שערים‪ ,‬שהיא השכינה‪ ,‬ואיך להוריד‬ ‫זֶּה ִלי ְּבכ ָֹרה"‪ ,‬רש"י מפרש‪ :‬הנה אנכי הולך למות ‪ -‬אמר עשו‬ ‫שפע ברכה בכל העולם‪.‬‬ ‫(ליעקב) מה טיבה של עבודה זו (שבבית המקדש שנעשית על ידי‬ ‫סוד המעשרות וברכות יצחק‬ ‫הבכור)‪ ,‬אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה‪ ,‬כאותה‬ ‫ששנינו‪ :‬אלו הן שבמיתה ‪ -‬שתויי יין‪ ,‬ופרועי ראש‪ .‬אמר (עשו) אני‬ ‫כ‪ .‬עוד מובא בדברי רש"י בעניין יצחק אבינו‪" :‬אומד זה למעשרות‬ ‫הולך למות על ידה‪ ,‬אם כן מה חפץ לי בה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכאורה רש"י‬ ‫היה"‪ .‬ויש להתבונן‪ ,‬מה הנקודה במעשרות? הרי דרשו חז"ל (שבת‬ ‫"הנֵּה ָאנ ִֹכי‬ ‫תמיד מפרש פשוטו של מקרא‪ ,‬ופשוטו של מקרא ב" ִ‬ ‫שר" – עשר בשביל שתתעשר‪.‬‬ ‫שר ְּת ַע ֵּׂ‬ ‫"ע ֵּׂ‬ ‫קיט‪ ).‬על הפסוק (דברים יד‪ ,‬כב) ַ‬ ‫הוֹ לֵ ְך לָ מוּת" ‪ -‬הוא שעשו היה בחור בן חמש עשרה‪ ,‬וטרם נשא‬ ‫כלומר‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אף שכאילו נחסר ממונך (שהיה לך מאה ועכשיו יש לך רק‬ ‫אישה ואין לו ילדים‪ ,‬והוא אומר דבר הגיוני‪' :‬אם לא תיתן לי לאכול‬ ‫תשעים)‪ ,‬באמת הדבר מתברך יותר פי כמה‪ .‬ולפ"ז רואים גם בפירוש‬ ‫עכשיו‪ ,‬אני מרגיש שאני עוד דקה מת‪ ,‬ואם אני מת‪ ,‬למה לי‬ ‫רש"י שפירש לעניין מעשרות‪ ,‬שהוא ענין אחד עם ברכה‪ ,‬שלכאורה‬ ‫בכורה?'‪ .‬זהו הפשט הכי פשוט‪ .‬אלא שבוודאי זה הפשט הכי פשוט‪,‬‬ ‫נראה כנחסר ע"י המעשר‪ ,‬והאמת שאדרבה שהוא זה שמתברך‪.‬‬ ‫‪( 5‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫בבחינת עשו שביזה עבודתו של מקום‪ .‬כי ביזוי השכל (שהוא התורה‬ ‫שאותו אפילו לא צריך לפרש‪ ,‬כי זה פשוטן של התיבות‪ .‬אלא‬ ‫בעצמה) הוא בחינת הנאמר (משלי יח‪ ,‬ב) "לֹא י ְַחפֹּץ ְּכ ִסיל ִּב ְתב ּונָה ִּכי ִאם‬ ‫שרש"י מוסיף עוד מדרש על העניין כדי להשלים את הענין‪.‬‬ ‫ְּב ִה ְתג ַּּלוֹ ת ִלבּ וֹ " ‪ -‬היינו תאוות לבו‪ ,‬הדברים הגשמיים שהוא התפלל‬ ‫בשביל מה הוצרך יעקב לקנות מעשו את הבכורה‬ ‫עליהם‪ .‬כי אז מתברר למפרע שכל החסרונות שהתפללת עליהם‬ ‫היו רק למען תאוות לבך והחיצוניות (התגלות לבו)‪ .‬וזה בחינת 'מלכות‬ ‫כה‪ .‬אלא כיון שהפשט הפשוט שעשו באמת הלך למות‪ ,‬א"כ‬ ‫הרשעה'‪ ,‬בחינת 'לבנה דסטרא אחרא'‪ ,‬שעליה נאמר (ישעיהו כד‪ ,‬כג)‬ ‫בשביל מה יעקב מתחנן לו שימכור לו את הבכורה‪ ,‬ונותן לו לחם‬ ‫"וְ חָ ְפ ָרה הַ ְּלבָ נָה"‪ .‬מהי חפרה? בושה‪ .‬שיוצא למפרע שכל מה‬ ‫ונזיד עדשים‪ ,‬יעקב יכול היה להמתין‪ .‬שימות עשו ונשאר יעקב‬ ‫שהתפללת על גשמיות היא רק לבושה‪ ,‬כיוון שלא התקדמת מתוך‬ ‫ותהיה לו הבכורה‪.‬‬ ‫כך לתפילה של רוחניות‪.‬‬ ‫והתשובה היא לא! אם עשו ימות בלי למכור את הבכורה ליעקב‪,‬‬ ‫יצר טוב ויצר רע – מלך זקן ומסכן וחכם‬ ‫לא תהיה ליעקב בכורה‪ ,‬כי הבכורה מתה עם עשו‪ .‬לכן יעקב מוכרח‬ ‫לעשות מעשה ולקנות את הבכורה מעשו‪ ,‬ולכן הוא נותן לו את‬ ‫כח‪ .‬ממשיך רבינו ואומר‪ :‬וְ זֶה ְּב ִחינַת יֵצֶ ר טוֹ ב וְ יֵצֶ ר הָ ָרע‪ִּ ,‬כי הַ יֵּצֶ ר טוֹ ב‬ ‫הלחם ונזיד העדשים‪ ,‬כי יעקב באמת רוצה בדוקא לקנות!‬ ‫"מ ְס ֵּכן וְ חָ כָ ם" (קֹהֶ לֶ ת ד‪ ,‬יג נדרים לב‪( ,):‬מסכן בכל מקום הוא‬ ‫נִ ְק ָרא ִ‬ ‫ש ִהיא ְּב ִחינַת עֲ נִ יָּה וְ ַד ָּלה ‪ְּ -‬דלֵ ית לָ ּה ִמג ְַּר ָמ ּה‬ ‫עני) ְּב ִחינַת ַמ ְלכוּת‪ֶׁ ,‬‬ ‫ִּשבַ ע לוֹ "‪ ,‬כי בכורה היא דבר שאין בו‬ ‫וזהו גם מה שנאמר (שם‪ ,‬לג) "וַי ָּׁ‬ ‫ְ‬ ‫ש ְּמ ַק ֶּבלֶ ת מֵ חָ ְכ ָמה‪ .‬וְ יֵצֶ ר הָ ָרע נִ ְק ָרא "מֶ לֶ ך ז ֵָקן‬‫ְּכלוּם ִּכי ִאם ַמה ֶּׁ‬ ‫ממש‪ ,‬ובהלכות קניינים אי אפשר לקנות 'קניין דברים' על דבר‬ ‫שאֵ ינ ָּה חֲפֵ צָ ה ְּבחָ ְכ ָמה‬ ‫(שם)‪ְּ ,‬ב ִחינַת ַמ ְלכוּת ְּד ִס ְט ָרא ַאח ֲָרא‪ֶׁ ,‬‬ ‫ו ְּכ ִסיל" ָׁ‬ ‫שאין בו ממש‪ .‬אולם בהלכות שבועות (וזה ההבדל בין נדר לשבועה)‪ ,‬אדם‬ ‫שכֶ ל‪ְּ ,‬ב ִחינַת "לֹא י ְַחפֹּץ ְּכ ִסיל ִּב ְתב ּונָה" וְ כוּ'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ָו ֵׂ‬ ‫יכול להישבע גם על דבר שאין בו ממש‪ .‬ולכן הבכורה יכלה לעבור‬ ‫ליעקב דווקא על ידי שבועה‪ ,‬ומשום כך נאמר "וישבע לו"‪.‬‬ ‫התרגום של 'מסכן' בכל מקום הוא עני (דל‪ ,‬מסכנא)‪ .‬ומצד שני הוא‬ ‫'חכם'‪ .‬ובדרשה לעניינו ‪ -‬נאמר‪ :‬אדם רוצה להתפלל על פרנסה כי‬ ‫מנוגה נעשה אור כחצות היום‬ ‫הוא מסכן (עני)‪ ,‬אולם הוא 'חכם' – הוא רוצה להגיע לחכמה‪ .‬זוהי‬ ‫שכֶ ל הוּא מֵ ִאיר לוֹ‬ ‫'שמֶ ׁש'‪ִּ ,‬כי הַ ֵּׂ‬ ‫כו‪ .‬ממשיך רבינו ואומר‪ :‬וְזֶה ְּב ִחינַת ֶׁ‬ ‫מלכות שבהתחלה היא ענייה (דלית לה מגרמה כלום)‪ ,‬אך על ידי שהיא‬ ‫יקים‬ ‫(מ ְׁשלֵ י ד‪ ,‬יח) "וְ א ַֹרח צַ ִּד ִ‬ ‫שמֶ ׁש‪ .‬וְ זֶה ְּב ִחינַת ִ‬ ‫ְּבכָ ל ְּד ָרכָ יו ְּכמוֹ הַ ֶּׁ‬ ‫מקבלת מהחכמה ומסתכלת בשכל של כל דבר‪ ,‬היא מתפללת‬ ‫ְּכאוֹ ר ֹנג ַּה הוֹ לֵ ְך וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן הַ יוֹ ם"‪ .‬וְ זֶה ְּב ִחינַת חֵ י"ת ‪ְ -‬ל ׁשוֹ ן ִחיוּת‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ומגיעה ל"הוֹ לֵ ְך וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן הַ יּוֹ ם"‪.‬‬ ‫שכֶ ל‬‫(עיין זוהר פינחס רמה‪ :‬ובתיקונים תיקון ס"ה צו‪ִּ ,).‬כי הַ חָ ְכ ָמה וְ הַ ֵּׂ‬ ‫מנגד‪ ,‬היצר הרע נקרא "מֶ לֶ ְך ז ֵָקן ו ְּכ ִסיל"‪ .‬זוהי בחינת מלכות דסטרא‬ ‫ש ָּכתוּב (קֹהֶ לֶ ת ז‪ ,‬יב) "הַ חָ ְכ ָמה ְתחַ יֶּה"‬ ‫הוּא הַ ִחיּוּת ֶׁ‬ ‫של ָּכל ָּדבָ ר‪ְּ ,‬כמוֹ ֶׁ‬ ‫אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל‪ ,‬בחינת "לא יחפוץ כסיל‬ ‫וְ כוּ'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בתבונה"‪' .‬מלך' בפשטות הוא עשיר‪ ,‬וברמז שלנו הכוונה ‪-‬‬ ‫'היום' מתחיל להאיר מעמוד השחר‪ ,‬אבל אז האור הוא 'נוגה'‪ ,‬משהו‬ ‫שהתקבלה בקשתו‪ .‬אבל הוא נותר 'זקן וכסיל' – הוא אינו רוצה‬ ‫מאוד קטן‪ .‬רק שמשמם "הוֹ לֵ ְך וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן הַ יּוֹ ם"‪ .‬קודם הזכרנו‬ ‫ואינו חפץ בתבונה כי אם בהתגלות לבו‪ .‬ודבר זה שייך לכל אחד‬ ‫שה'נוגה' הוא ה'חן'‪ .‬ולכן רבינו מביא דווקא את הפסוק הזה‪ ,‬שהרי‬ ‫ואחד‪ ,‬שהרי אנו מתפללים כל הזמן ונענים בהרבה מהבקשות‬ ‫הנוגה יש לו אור חלש‪ ,‬ומה יש לעשות איתו? "הוֹ לֵ ְך וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן‬ ‫שלנו‪ ,‬אך עלינו להיזהר מאד שלא נהפוך ל"מלך זקן וכסיל"‬ ‫הַ יּוֹ ם"‪ .‬על ידי שאתה מוציא את האור מהנוגה‪ ,‬בסוף זה נהיה "הוֹ לֵ ְך‬ ‫המקבל את בקשתו הגשמית ואינו רוצה להתקדם‪ ,‬שזה 'כסיל'‪.‬‬ ‫וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן הַ יּוֹ ם" ‪ -‬חצות היום‪ ,‬הזמן שבו יש הכי הרבה אור‪.‬‬ ‫עסק התורה בכוח‬ ‫התפילה על הגשמיות כשלב ודרך לתפילה על רוחניות‬ ‫כט‪ .‬וכיצד נחלצים מפלונטר זה? על כך אומר רבינו‪ :‬וְ צָ ִר ְ‬ ‫יך ָּכל אֶ חָ ד‬ ‫כז‪ .‬ועל פי זה נחזור לעניין התפילה שדיברנו‪ ,‬לעיל אדם צריך קודם‬ ‫'מ ְלכוּת ְּד ִס ְט ָרא‬ ‫שה'‪ְ ,‬ל ִה ְתג ֵַּּבר ַעל ַ‬ ‫'מ ְלכוּת ִּד ְק ֻד ָּׁ‬ ‫ִל ֵּתן כֹּחַ ִל ְב ִחינַת ַ‬ ‫כל להתפלל על הדברים שחסרים לו באמת‪ .‬והדברים שחסרים לך‬ ‫'לעוֹ לָ ם‬ ‫(ב ָרכוֹ ת ה‪ְ :).‬‬ ‫ש ָא ְמר ּו ַרבּ וֹ ֵתינ ּו ז ְִכרוֹ נָם ִל ְב ָרכָ ה ְּ‬ ‫ַאח ֲָרא'‪ ,‬ו ְּכמוֹ ֶׁ‬ ‫באמת הם 'נוגה'‪ ,‬אור הלבנה‪ ,‬הצמצומים והחיצוניות‪ ,‬היינו כל‬ ‫מה נוֹ ֵתן כֹּחַ לַ ַּמ ְלכוּת‬ ‫י ְַר ִּגיז ָא ָדם יֵצֶ ר טוֹ ב ַעל יֵצֶ ר הָ ָרע'‪ .‬וְ ַעל י ְֵדי ַ‬ ‫הדברים הגשמיים‪ .‬ודווקא על ידי שיתפלל על הדבר הזה וישיג אותו‬ ‫שהוּא עוֹ סֵ ק ְּבכֹחַ ‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שה ‪ַ -‬על י ְֵדי הַ ּתוֹ ָרה ֶׁ‬ ‫ִּד ְק ֻד ָּׁ‬ ‫– כגון שיתפלל על פרנסה‪ ,‬ילדים או בריאות‪ ,‬ובעזרת ה' ייענה‬ ‫העצה כאן היא 'לימוד תורה בכוח'! ומשמעו שאדם משקיע ומתאמץ‬ ‫משמיים והשפע יבוא לו – דווקא זה יעשה את ה"הולך ואור עד נכון‬ ‫בלימוד מעבר למה שקל לו‪ ,‬לא ללמוד רק דברים קלילים או לגרוס‬ ‫היום"‪ .‬שהרי על ידי ההודיה שתהיה לך להקב"ה ששמע את‬ ‫בעלמא‪ ,‬אלא הוא מתאמץ להפעיל את השכל יותר בלימוד‬ ‫תפילתך על עניין חיצוני‪ ,‬הדבר ייתן לך כוח להיות דבוק בקב"ה‬ ‫משניות וגמרא בהבנה שקשים לו‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל (ברכות ה‪).‬‬ ‫ולרצות את מה שבאמת רוצה הקב"ה‪ :‬שתגיע לתורה וליראת‬ ‫"לעוֹ לָ ם י ְַר ִּגיז ָא ָדם יֵצֶ ר טוֹ ב ַעל יֵצֶ ר ָרע‪ִ ...‬אם נִ ְּצחוֹ ִמיטָ ב וְ ִאם לָ או‬ ‫ְ‬ ‫שמים‪ ,‬ובכך אתה מגיע ממש להיות "הוֹ לֵ ְך וָאוֹ ר ַעד נְ כוֹ ן הַ יּוֹ ם"‪.‬‬ ‫יַעֲ סֹק ַּב ּתוֹ ָרה"‪ .‬ורבינו מבאר שהכוונה על 'תורה בכח'‪ ,‬ואז מתקיים‬ ‫וזוהי הדרך בתפילה‪ ,‬קודם להתפלל על מה שחסר בגשמיות‪ ,‬ואחרי‬ ‫"אם ָּפגַע ְּב ָך ְמנֻוָּל זֶה ָמ ְׁשכֵ ה ּו ְלבֵ ית הַ ִּמ ְד ָר ׁש"‪ ,‬כי על ידי‬ ‫בו (קדושין ל‪ִ ):‬‬ ‫שאדם רואה שנענה‪ ,‬הוא יכול לטפס ולהפוך את אור הלבנה כאור‬ ‫התורה בכח נותנים כוח למלכות דקדושה‪ ,‬וזה מה שיוצר את החן‬ ‫החמה‪ ,‬ולהתפלל על תורה שהיא השכל של כל דבר‪ .‬אבל אם אינך‬ ‫שדרכו מתקבלות כל התפילות והבקשות‪.‬‬ ‫מקשר את עצמך בסוף אל השכל והחכמה‪ ,‬אלא נשאר כל הזמן רק‬ ‫בתפילות על גשמיות (שהן כאמור רק ההתחלה)‪ ,‬ולא מתקדם הלאה זו‬ ‫‪( 6‬גיליון ‪[ )291‬השתתפות בהוצאת הדפסת העלון בטלפון ‪ ,052-470-0079‬ותבורכו מהשמים]‬ ‫העצה על לימוד הגמרא‬ ‫ל‪ .‬ולכן אני מחזק שוב ושוב על לימוד הגמרא‪ ,‬נכון זה קשה‪ ,‬אבל‬ ‫זה עיקר התיקון כנגד היצר הרע‪ .‬והעצה למתחילים‪ ,‬לא קופצים מיד‬ ‫לקשה ביותר כדי לא להישבר‪ .‬אלא מתקדמים שלב אחד יותר‬ ‫למעלה ממה שנמצאים‪ .‬מי שלומד חומש ורש"י – יעבור למשניות‪,‬‬ ‫שתיים או שלוש ביום‪ ,‬ויקבע זאת כמו שכותב רבינו בשיחות הר"ן‬ ‫(שיחה יט) כ"חוק ולא יעבור"‪ .‬כשהמשניות יהפכו לו קלות‪ ,‬יעבור‬ ‫לגמרא‪ ,‬ומשם לקבלה שהיא אינסוף‪.‬‬ ‫עצה זו היא בריאות למוח בפרט כשמתבגרים‬ ‫לא‪ .‬ויתרה מזאת‪ ,‬גם מצד בריאות המוח‪ ,‬כשאדם מתבגר (בגילאי‬ ‫חמישים ושישים)‪ ,‬התרופה הטובה ביותר לשמירת צלילות הדעת היא‬ ‫להעמיד אתגרים למוח‪ .‬מומחים בעולם הכללי ממליצים ללמוד‬ ‫שפות חדשות‪ ,‬נגינה‪ ,‬או לפתור תשבצי סודוקו‪ ,‬כדי לחדש תאים‬ ‫ולמנוע ירידה קוגניטיבית‪ .‬אך לנו יש תורה! אנחנו לא צריכים את‬ ‫העצות ההבל הללו‪ ,‬שבקושי מועילות‪ ,‬לנו יש תורה שהיא עיקר‬ ‫האתגר למוח‪ .‬לכן אדם בן חמישים שישים שרוצה להאריך ימים‬ ‫בדעת צלולה עד גיל תשעים ויותר‪ ,‬ילמד דבר חדש שלא היה רגיל‬ ‫בו – יתחיל ללמוד משניות בהבנה‪ ,‬ילמד גמרא בהבנה‪ .‬זה יפתח‬ ‫את המוח וישמור על צלילותו עד זקנה ושיבה‪ .‬יהי רצון שנזכה‬ ‫ללמוד תורה בהבנה ובכח‪ ,‬שכן זו המטרה האמיתית והעיקר‪ ,‬ה'‬ ‫יזכה אותנו‪ .‬אמן‪.‬‬