gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫גליון רנ"ו‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫סדר ועימוד‪:‬‬ ‫טקסטורה‬ ‫‪bs0504177@gmail.com | 0504.177.077‬‬ ‫הגה"ח ר' משה גאלדבלאט שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫מרבני בית מדרשינו‬ ‫מרן רבינו‬ ‫לע"נ אמו האה"ח מרת רבקה טויבא ע"ה‬ ‫הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע‬ ‫גאלדבלאט‬ ‫האדמו"ר הזקן מאמשינאוו‬ ‫בת הרב חיים דב ראזען זצ"ל‬ ‫בן מרן הרה"ק רבי ישראל יצחק זי"ע‬ ‫מחשובי חסידי אמשינאוו באוסטראוו‬ ‫מוווארקי‬ ‫נלב"ע ד' כסלו תשפ"ב‬ ‫נלב"ע ד' כסלו תרל"ח‬ ‫הונצח ע"י‬ ‫הרה"ג ר' נח גד וויינטראב שליט"א‬ ‫קרית גת‬ ‫הרב אברהם אליעזר ארנסטר שליט"א‬ ‫נכד מרן האור יצחק זי"ע‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו‬ ‫החתן יוסף הי"ו‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫הרה"ח ר' ישראל מתתיהו ב"ר צבי ז"ל‬ ‫רובין‬ ‫זכה להכניס ספר תורה לבית מדרשינו‬ ‫אצל מרן רבינו הרה"ק רבי יצחק זי"ע‬ ‫יארצייט ה' כסלו ‪ -‬נלב"ע ללא זש"ק‬ ‫נא ללמוד משניות ולהדליק נר‬ ‫הרב לייבוש זינגער שליט"א‬ ‫לעילוי נשמתו‬ ‫מצאצאי מרן הנזר יוסף זי"ע‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו תחי'‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫הגה"ח ר' יוסף לאנדא שליט"א‬ ‫ביתר עי_לית‬ ‫ובנו הרה"ח ר' שלמה לייב לאנדא שליט"א‬ ‫בני ברק‬ ‫הרה"ג ר' חיים דב קופעץ שליט"א‬ ‫בארא פארק‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן‪-‬הנכד‬ ‫החתן שלום נח הי"ו‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבת‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫יום א' ויצא‪ ,‬אולמי פלטינום ביתר‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫לטוב ‪ c‬הרע שבנפש גורם שיתעלה האדם‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫המתגבר עליו ‪ c‬חשיבות יתירה לעבודה הבאה‬ ‫מתוך יגיעה ‪ c‬יצחק ביקש מעשיו שיתקדש מתוך‬ ‫ה‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ג‬ ‫התגברות ‪ c‬יתרון האור הבא מתוך החושך‬ ‫וציויתי את ברכתי ‪ c‬יראת שמים ויראת‬ ‫חטא ‪ c‬בכל דרכיך דעהו ‪ c‬ויתן לך‬ ‫אלקותא ‪ c‬עושר שמור לבעליו לטובתו‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫יג‬ ‫‪......‬‬ ‫הרה"ק ר' יעקב דוד מאמשינאוו זי"ע‬ ‫ו‬ ‫‪.............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ד‬ ‫תורה וגדולה במקום אחד ‪ c‬וכל מעשיך יהיו לשם‬ ‫בוצין בוצין מקטפיה ידיע ‪ c‬בטל רצונך מפני‬ ‫שמים ‪ c‬לרומם את הגשמיות שתהפך‬ ‫רצונו ‪ c‬פעולת צדיק לחיים ‪ c‬במשא‬ ‫לרוחניות ‪ c‬טוב לי תורת פיך מאלפי זהב‬ ‫העם ‪ c‬האלקים יבקש את נרדף ‪ c‬העוסק בצרכי‬ ‫וכסף ‪ c‬כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה‬ ‫ציבור פטור מתפילה ‪ c‬ואת הנפש אשר‬ ‫עשו ‪ c‬גדלותו של החסיד ר' אברהם ‪ c‬שיויתי‬ ‫ה' לנגדי תמיד‬ ‫ח‬ ‫‪...........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ה‬ ‫ועתה אל תעצבו ‪ c‬כי חדות ה' היא מעוזכם ‪ c‬כי‬ ‫טז‬ ‫‪.....‬‬ ‫הרה"ק ר' יעקב יהודה מנאדרזין זי"ע‬ ‫עמך מקור חיים ‪ c‬שכחום וחזרו ויסדום ‪ c‬אותו‬ ‫מנוחת אמת‬ ‫‪c‬‬ ‫תעבוד ובו תדבק‬ ‫חתנא דבי נשיאה ‪ c‬רבו קודם ‪ c‬מוכשר לקבל‬ ‫ואמונה ‪ c‬ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו‬ ‫טהרה ‪ c‬כתבו לכם את השירה הזאת ‪ c‬נקיות‬ ‫מביאה לידי פרישות ‪ c‬המקבל עליו עול תורה‬ ‫מעבירין ממנו עול מלכות ‪ c‬תעבירו באש‬ ‫י‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ו‬ ‫וטהר ‪ c‬העושה מצוה כמאמרה ‪ c‬הרחק מן‬ ‫למה אהב יצחק את עשיו ‪ c‬איך ניכר אהבת ה'‬ ‫הכיעור ומן הדומה לו ‪ c‬ואשא כפי אל‬ ‫ליעקב ‪ c‬ע"י שישראל נלחמים ברע ‪ -‬מתברר‬ ‫מצוותיך אשר אהבתי ‪ c‬פתוח תפתח את‬ ‫שלימותם ‪ c‬השי"ת מקיים את עשיו כדי לקבל‬ ‫ידך ‪ c‬דברי תורתו‬ ‫נח"ר מיעקב ‪ c‬לעתיד לבוא יתהפך שרו של עשיו‬ ‫ה‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ג‬ ‫יראת שמים ויראת חטא‬ ‫וציויתי את ברכתי‬ ‫יעקב היה ירא מאוד שיתברך‬ ‫אך‬ ‫מובא הברכות שיצחק אבינו‬ ‫בפרשה‬ ‫בעניני גשמיות‪ ,‬פן יתגשם ויופרד‬ ‫נתן לדורות‪ ,‬ויתן לך האלהים‬ ‫מן הקדושה ח"ו‪ ,‬כמו שנאמר הכתוב פן‬ ‫מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן‬ ‫תאכל וגו' ורם לבבך ושכחת את ה'‬ ‫ותירש‪ ,‬ופירש"י ויתן לך‪ ,‬יתן ויחזור‬ ‫אלוקיך‪ .‬לזה אמר אל רבקה אמו‪ ,‬איך‬ ‫ויתן‪ .‬ובעיקר שפתי חכמים מבאר דהיה‬ ‫אוכל לקבל הברכות של עולם הזה‪ ,‬הן‬ ‫קשה לרש"י למה כתיב ויתן בוי"ו‪ ,‬דהוי‬ ‫עשו איש שעיר המתהלך באשמיו‪ ,‬ואינו‬ ‫ליה לומר 'יתן'‪ .‬ויש להבין מה הכוונה‬ ‫מונע עצמו מלעשות כל הבא לידו אם‬ ‫'יתן יחזור ויתן'‪.‬‬ ‫טוב ואם רע‪ ,‬ולא איכפת ליה אם יהא לו‬ ‫עולם הבא בסופו או לא‪ ,‬ולכן נחשב לו‬ ‫באמת יש להבין מה שהיו יעקב‬ ‫אלא‪,‬‬ ‫שני‬ ‫בנחלת‬ ‫מריבים‬ ‫ועשו‬ ‫לברכה‪ ,‬שכן מרוויח את מה שרוצה‬ ‫עולמות‪ ,‬הלוא אין ביניהם כל ויכוח‪,‬‬ ‫להרוויח‪ .‬אבל אנכי איש חלק‪ ,‬כלומר‬ ‫שלא הרי זה כהרי זה‪ ,‬שכן יעקב רוצה‬ ‫שאני צריך להיות חלק ומצוחצח בלי‬ ‫עולם הבא‪ ,‬ועשו רוצה גשמיות עולם‬ ‫שום סיג ופסולת‪ ,‬ואני חושש שמא על‬ ‫הזה‪ ,‬ואכן לכך רצה יצחק לברך את‬ ‫ידי הגשמיות ימשך לבי מעבודתו יתברך‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫העולם‬ ‫בגשמיות‬ ‫עשו‬ ‫שבשמים‪,‬‬ ‫אבי'‬ ‫ימושני‬ ‫'אולי‬ ‫וזהו‬ ‫את‬ ‫מבאר‬ ‫אלימלך‬ ‫נועם‬ ‫בספה"ק‬ ‫בעיניו‬ ‫'והייתי‬ ‫במעשי‪,‬‬ ‫ויפשפש‬ ‫הכתובים‪ ,‬ורבקה אמרה וגו'‪ ,‬דהשכינה‬ ‫כמתעתע'‪ .‬שעל ידי הגשמיות אפסיד את‬ ‫נקראת רבקה )זוהר הקדוש(‪ ,‬והיא מרחמת‬ ‫העולם הבא‪ .‬והבאתי עלי קללה ולא‬ ‫על בניה ואיננה יכולה לראות בצערן של‬ ‫ברכה‪ ,‬שכן זה הוריד ממנו את אשר בידי‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ורוצה שיוכלו לעבוד את ה'‬ ‫בכל דרכיך דעהו‬ ‫ליעקב‬ ‫אמרה‬ ‫ולכן‬ ‫הרחבה‪,‬‬ ‫מתוך‬ ‫לו אמו היא השכינה הקדושה‪,‬‬ ‫ותאמר‬ ‫שיקבל מיצחק את הברכות‪ ,‬כדי שיהא‬ ‫עלי קללתך בני‪ ,‬עלי מוטל‬ ‫להם גם עולם הזה‪.‬‬ ‫פרשת תולדות • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫כו'‪ ,‬וח"ו לא יהיה נפרד ע"י הגשמיות‪,‬‬ ‫לשמור אותך מקללה‪ ,‬אך שמע בקולי‬ ‫אלא שיביא אותו לרוחניות‪.‬‬ ‫ולך קח 'לי' היינו שתקבל הברכות‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אך תזהר שיהא 'לי'‪ ,‬רוצה‬ ‫עושר שמור לבעליו לטובתו‬ ‫לומר שיכוון בעניני עולם הזה לשם‬ ‫נוכל לפרש ויתן ויחזור ויתן‪,‬‬ ‫ובזה‬ ‫שמים‪ ,‬שיתרבה הרוחניות‪ ,‬ויהא לך כח‬ ‫שיצחק נתן שתי הברכות יחד‪,‬‬ ‫בתורתו‬ ‫ולעסוק‬ ‫יתברך‬ ‫לו‬ ‫לעבוד‬ ‫שאין די לנו רק ברכות הגשמיות אלא אנו‬ ‫ובמצותו‪ .‬ואכן נאמר וילך ויבא לאמו‪,‬‬ ‫צריכים ברכה נוספת‪ ,‬שהגשמיות שנקבל‬ ‫שאכן לקח את הברכות באופן הזה לשמו‬ ‫יביא אותנו לדביקות בה'‪ ,‬בכדי שאכן‬ ‫הגדול יתברך‪.‬‬ ‫ישאר בגדר ברכה‪.‬‬ ‫ויתן לך אלקותא‬ ‫הברכות‬ ‫לב'‬ ‫שנזכה‬ ‫השי"ת‬ ‫יעזור‬ ‫יצחק‬ ‫כשנתן‬ ‫אמת‬ ‫בשפת‬ ‫ואיתא‬ ‫גדולה‪,‬‬ ‫הרחבה‬ ‫לנו‬ ‫שיהא‬ ‫הברכות אמר ויתן לך אלוקים‬ ‫ושיביא אותנו לעבוד את ה' מתוך שמחה‬ ‫מטל השמים וגו'‪ ,‬שהברכה הוא ויתן לך‬ ‫והרחבת הדעת‪ ,‬ונזכה לגאולה שלימה‬ ‫מכל‬ ‫אלקותו‬ ‫שיקבל‬ ‫וגו'‪,‬‬ ‫האלקים‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הדברים שבעולם מטל השמים ומשמני‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ד‬ ‫ובקדושתו בדרכי התורה גבוה מעל‬ ‫תורה וגדולה במקום אחד‬ ‫גבוה‪' ,‬ועבדה רבה'‪ ,‬היה לו בזה עבודה‬ ‫האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל‬ ‫ויגדל‬ ‫גדולה לה'‪ ,‬ולכן ויקנאו אותו פלשתים‪,‬‬ ‫מאד‪ ,‬ויהי לו מקנה צאן ומקנה‬ ‫שראו בו המדריגה הגדולה שהכל נהפך‬ ‫בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים‪.‬‬ ‫אצלו לעבודת השי"ת‪ ,‬וזוכה לנחלת‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה מביא שנרמז‬ ‫שני עולמות‪.‬‬ ‫בזה גודל מעלת יצחק אבינו‪ ,‬שעבד את‬ ‫השי"ת בקדושה גדולה גם בתוך עניני‬ ‫וכל מעשיך יהיו לשם שמים‬ ‫עולם הזה‪ ,‬כמו שנאמר 'ויהי לו מקנה‬ ‫דאמרינן בגמ' )שבת לא‪ ,‬א( כי ליום‬ ‫וזהו‬ ‫צאן ומקנה בקר'‪ ,‬ובכל זאת גם בתוך‬ ‫הדין שואלים את האדם נשאת‬ ‫העסק וההשתדלות בריבוי נכסיו )ראה‬ ‫ונתת 'באמונה'‪ ,‬אמונה הוא מלשון‬ ‫בתקפו‬ ‫עומד‬ ‫עודנו‬ ‫יג(‬ ‫כו‪,‬‬ ‫רש"י‬ ‫ז‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברי תורה •‬ ‫טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף‬ ‫)משלי ח‪ ,‬ל( ואהיה אצלו 'אמון'‪ ,‬שקאי‬ ‫ראינו בעשו בשעה שיעקב הציע‬ ‫ואכן‬ ‫על התורה‪ ,‬היינו ששואלים את האדם‪,‬‬ ‫לו 'מכרה כיום את בכורתך לי'‪,‬‬ ‫אף שאכן היית צריך לעסוק בפרנסה‪,‬‬ ‫אמר עשו 'הנה אנכי הולך למות ולמה‬ ‫אך האם עשית עבודתך ארעי ותורתך‬ ‫זה לי בכורה'‪ ,‬והנה הבכורה הוא‬ ‫קבע‪ ,‬והאם היה כל דרכי עבודתך‬ ‫העבודה הרוחנית‪ ,‬ובאמת איפכא הוה‬ ‫בכוונה לעשות נחת רוח לבורא‪ ,‬שכן מי‬ ‫ליה למימר‪ ,‬שכיון שהולך למות ואין‬ ‫שכל עסק המשא ומתן שלו הוא כראוי‬ ‫נשאר כאן לעולם‪ ,‬על כן חטוף ואכול‬ ‫כחלק‬ ‫נחשב‬ ‫זה‬ ‫לשם שמים‪ ,‬הרי‬ ‫להרבות רוחניות‪ ,‬אך הוא אדרבא‪ ,‬כיון‬ ‫מעבודת ה'‪.‬‬ ‫גשמיות‪,‬‬ ‫עוד‬ ‫רוצה‬ ‫למות‬ ‫שהולך‬ ‫בבחינת אכול ושתה כי מחר נמות‪ .‬ורק‬ ‫לרומם את הגשמיות שתהפך לרוחניות‬ ‫אחר שראה שיעקב אבינו קיבל את‬ ‫הקדוש )תולדות אות לו( ביאר‬ ‫ובשל"ה‬ ‫הברכות כמו שנאמר ויתן לך האלהים‬ ‫יצחק‬ ‫כוונת‬ ‫היה‬ ‫שזה‬ ‫'מטל השמים ומשמני הארץ'‪ ,‬השמים‬ ‫בבקשו ליתן את הברכות לעשיו‪ ,‬שכן‬ ‫רומז לרוחניות וארץ לגשמיות‪ ,‬או כמו‬ ‫אף שיצחק לא ידע שעשו הוא רשע‪,‬‬ ‫שאמרו במדרש )סו‪ ,‬ג( שבברכות גשמיות‬ ‫מכל מקום לא נעלם ממנו כי הוא עסוק‬ ‫אלו מרומז גם ברכות רוחניות מקרא‬ ‫ראשו ורובו בעניני עולם הזה‪ ,‬ולכן‬ ‫משנה תלמוד ואגדה‪ ,‬כי עתה לאחר‬ ‫מצד האמת היה צריך ליתן את הברכות‬ ‫מעשה הבין את טעותו הגדולה שחשב‬ ‫ליעקב שכן הוא יותר ראוי לכך‪ .‬אך‬ ‫רק על הגשמיות‪ ,‬וימי חייו הלכו לריק‪.‬‬ ‫עסוק‬ ‫שעשיו‬ ‫בגלל‬ ‫דייקא‬ ‫אדרבא‬ ‫משא"כ יעקב שהעדיף את הרוחניות‬ ‫איך‬ ‫ללמדו‬ ‫יצחק‬ ‫ביקש‬ ‫בגשמיות‬ ‫זכה והשיג את שתיהם יחד‪ ,‬ויצעק‬ ‫להעלות את כל עניני עולם הזה אל‬ ‫צעקה גדלה ומרה עד מאד‪ ,‬מתוך צער‬ ‫הקדושה‪ ,‬וזה מרומז בקרא‪ ,‬שאמר‬ ‫שמתוך רוע בחירתו‪ ,‬הפסיד את עולמו‪,‬‬ ‫תליך‬ ‫כליך‬ ‫נא‬ ‫'שא‬ ‫לעשו‬ ‫יצחק‬ ‫ועל כן צריך כל אחד לשום אל ליבו‬ ‫וקשתך'‪ ,‬שהם כלים של העולם הזה‪,‬‬ ‫שלא יאבדו שנותיו בתוהו וימלאום‬ ‫'ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי'‪ ,‬היינו‬ ‫בתורה ומצוות‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ויכניסם‬ ‫לרוחניות‬ ‫שיהפכם‬ ‫הקדושה‪ ,‬אך רבקה שידעה עד היכן‬ ‫כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה‬ ‫מגיע רשעתו של עשו‪ ,‬וכל הברכות‬ ‫פרשת במדבר )ד‪ ,‬כ( מצינו‪,‬‬ ‫ובמדרש‬ ‫יקח רק לצרכי עולם הזה ולא יתקן‬ ‫מעשה באדם אחד‪ ,‬שהיה‬ ‫שום דבר‪ ,‬על כן רצתה שיעקב יקבל‬ ‫מתחרט שלא קרא ולא שנה‪ ,‬פעם אחת‬ ‫את הברכות‪.‬‬ ‫פרשת תולדות • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫עוד יכול לענות קדושה וזה היה לו‬ ‫היה עומד בבית הכנסת‪ ,‬כיון שהגיעו‬ ‫למשיב נפש‪.‬‬ ‫ואמר‬ ‫קולו‬ ‫את‬ ‫הגביה‬ ‫ל'קדושה'‪,‬‬ ‫'קדוש קדוש קדוש ה' צבאות'‪ ,‬אמרו‬ ‫כן יתאמץ כל אדם לשמור מכל‬ ‫על‬ ‫לו בני הבית המדרש‪ ,‬מפני מה ראית‬ ‫משמר את הזמן שנמצא בעולם‪,‬‬ ‫להגביה קולך‪ ,‬אמר להם לא זכיתי לא‬ ‫לעסק התורה והמצוות‪ ,‬ויהיו כל מעשיו‬ ‫למקרא ולא למשנה‪ ,‬ועכשיו שניתנה‬ ‫לשם שמים‪ ,‬ובזכות זה נזכה לגאולה‬ ‫לי רשות לא אגביה את קולי‪ ,‬ותשוב‬ ‫במהרה ברחמים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫נפשי עלי‪ ,‬ע"כ‪ .‬שהתחזק בכך שלפחות‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ה‬ ‫כי חדות ה' היא מעוזכם‬ ‫ועתה אל תעצבו‬ ‫מאמר משמי' דהרה"ק בעל בית‬ ‫ומטי‬ ‫הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי‬ ‫וכל‬ ‫אהרן מקארלין‪' ,‬עצבות איז נישט‬ ‫פלשתים‬ ‫סתמום‬ ‫אביו‬ ‫אברהם‬ ‫קיין עבירה‪ ,‬אבער צו וואס עצבות קען‬ ‫וימלאום עפר )כו‪ ,‬טו(‪ .‬כשהגיע יצחק לגרר‬ ‫צו ברענגען‪ ,‬קען קיין שום עבירה נישט‬ ‫ראה שהבארות שהיו בימי אביו נסתמו‬ ‫צו ברענגען'‪ ,‬וכמו כן 'שמחה איז נישט‬ ‫על ידי הפלישתים‪ ,‬לכן הלך יצחק וחזר‬ ‫קיין מצוה‪ ,‬אבער צו וואס שמחה קען‬ ‫וחפרן‪ ,‬והקשה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה מפני‬ ‫צו ברענגען‪ ,‬קען קיין שום מצוה נישט‬ ‫מה מדגיש התורה שהפלשתים סתמו את‬ ‫צו ברענגען'‪.‬‬ ‫הבארות בעפר דייקא‪ .‬דלכאורה מאי שנא‬ ‫אם סתמום באבנים או בעפר‪ ,‬וביאר בזה‪,‬‬ ‫כי עמך מקור חיים‬ ‫דענין הבארות שחפר אברהם רומז‬ ‫בספה"ק מאור עינים שביאר‬ ‫ומצינו‬ ‫למעיינות החכמה‪ ,‬כדמצינו שדברי תורה‬ ‫באורך בענין הבארות‪ ,‬בהקדם‬ ‫העצלות‬ ‫מדת‬ ‫והנה‬ ‫למים‪,‬‬ ‫נמשלו‬ ‫דברי הפסוק )ירמיה ב‪ ,‬יג( 'אותי עזבו‬ ‫והעצבות באים מיסוד העפר‪ ,‬וזה בא‬ ‫מקור מים חיים'‪ ,‬כי השי"ת הוא מקור‬ ‫התורה ללמדנו‪ ,‬דעל ידי עצבות ועצלות‬ ‫שפע החיות של כל הברואים‪ ,‬ולכן כל‬ ‫סותמים אף את מעיינות החכמה עכד"ק‪.‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברי תורה •‬ ‫אותו תעבוד ובו תדבק‬ ‫הדבוק בהשי"ת מחובר לשורש החיות‪,‬‬ ‫צריך לעורר השתוקקות לדבק‬ ‫ולזה‬ ‫ולכן נקרא שמקבל חיותו מבאר של 'מים‬ ‫עצמו בהשי"ת‪ ,‬וזהו על ידי‬ ‫חיים'‪ .‬אך מי שאינו מחובר להשי"ת‪,‬‬ ‫האמונה‪,‬‬ ‫עניני‬ ‫את‬ ‫ומשנן‬ ‫שחוזר‬ ‫מקבל חיותו מ'בורות נשברים'‪ ,‬שהם מים‬ ‫שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו ואין עוד‬ ‫המכונסים‪ ,‬שאינם מחוברים לשורש‪,‬‬ ‫מלבדו‪ ,‬שאז יגיע לבחינה של נ'פשנו‬ ‫כלומר שחיותם הוא מסטרא אחרא‪.‬‬ ‫ח'כתה ל'ה' שהראשי תיבות שלה 'נחל'‪,‬‬ ‫ובכח ההשתוקקות נעשה מחובר בכל‬ ‫האבות הקדושים הם למדו דעת‬ ‫והנה‬ ‫מחשבתו להשי"ת‪ ,‬וזה מרומז בקרא‪,‬‬ ‫לכל באי עולם‪ ,‬איך שכל אחד‬ ‫ויחפרו עבדי יצחק ב'נחל'‪ ,‬וימצאו שם‬ ‫יכול לחפור ולהתבונן במוחו עד שיגיע‬ ‫'באר מים חיים'‪ ,‬ונתדבקו בה'‪.‬‬ ‫לבחינת 'באר מים חיים'‪ ,‬דהיינו להיות‬ ‫דבוק בשורש חיותם‪ ,‬ולכן תלמידיהם‬ ‫מנוחת אמת ואמונה‬ ‫אחריהם שלמדו מהם את דרך העבודה‪,‬‬ ‫המוכן לדיבורים של אמונה‬ ‫והזמן‬ ‫נקראים בכינוי 'עבדים'‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫והשתוקקות להשי"ת הוא בשבת‬ ‫'ויחפרו עבדי יצחק'‪ ,‬כי למדו את העבדות‬ ‫קודש‪ ,‬כי אז כוחו רב להשפיע על האדם‪,‬‬ ‫שלהם להשי"ת על ידי האבות הק'‪.‬‬ ‫כדכתב בישמח ישראל )אות י"ד(‪ ,‬במעלת‬ ‫הדיבור בשבת קודש‪ ,‬שדרשו חז"ל )שבת‬ ‫שכחום וחזרו ויסדום‬ ‫קיג‪ ,‬ב( על הפסוק ממצוא חפציך 'ודבר‬ ‫אחרי הסתלקות אברהם נחלש כח‬ ‫אך‬ ‫דבר'‪ ,‬שלא יהא דבורך של שבת כדבורך‬ ‫שסתמו‬ ‫כיון‬ ‫בעולם‪,‬‬ ‫הרוחני‬ ‫של חול‪ .‬שטעם הזהירות בזה‪ ,‬כי הדיבור‬ ‫מעינות‬ ‫הקליפות‬ ‫שהם‬ ‫הפלישתים‬ ‫בשבת קודש עושה רושם גדול ופועל‬ ‫החכמה‪ ,‬כלומר שחזר הרע לשלוט‬ ‫בעולמות העליונים‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬והתגבר יסוד העפר‪ ,‬ולא ידעו‬ ‫לעבוד את ה'‪ .‬ועל כן בבוא יצחק למקום‬ ‫ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו‬ ‫הבארות‪ ,‬וראה שאין מי שזוכר את שורש‬ ‫כן בשעה שאומרים הזמירות של‬ ‫ועל‬ ‫הבריאה‪ ,‬אחז בדרכי אביו לחפור שוב‬ ‫שבת קודש ומכוונים את הלב‬ ‫את הבארות‪ ,‬כמ"ש וישב יצחק ויחפור‬ ‫לתיבות שיסדו הקדמונים‪ ,‬הרי זה עושה‬ ‫את בארות המים אשר חפרו וגו'‪ ,‬שבא‬ ‫וגורם‬ ‫רושם גדול בנפשות ישראל‪,‬‬ ‫ללמד דעת את העם בכמה מיני עצות‪,‬‬ ‫להשתוקקות להשי"ת בחינת נח"ל‪ ,‬על כן‬ ‫איך לשוב ולחפור בתוך ליבם עד שיגיעו‬ ‫יש לאומרם בקול ובכוונת הלב‪ ,‬כדי‬ ‫לבחינת באר מים חיים‪ ,‬שידעו שכל‬ ‫שישפיע עלינו לטובה‪.‬‬ ‫חיותם הוא מהשי"ת‪.‬‬ ‫פרשת תולדות • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫רחובות'‪ ,‬כי אז יהיה הרחבת הדעת‬ ‫שלימה‬ ‫לאמונה‬ ‫שנזכה‬ ‫רצון‬ ‫יהי‬ ‫כמו שאמר הכתוב ומלאה הארץ דעה‬ ‫ולעבוד את ה' בשמחה ובטוב‬ ‫במהרה‬ ‫צדקינו‬ ‫משיח‬ ‫בביאת‬ ‫וגו'‪,‬‬ ‫לבב‪ ,‬עד שנזכה במהרה ל'ויחפר באר‬ ‫ברחמים אמן‪.‬‬ ‫אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ו‬ ‫האומות בכרכין דעלמא‪ ,‬ומשיגין כל‬ ‫למה אהב יצחק את עשיו‬ ‫תאות ליבן בעולם הזה‪ ,‬ותירץ‪ ,‬שכיון‬ ‫יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה‬ ‫ויאהב‬ ‫שכבר כתוב בפיתקא שלי‪ ,‬וכבר נגזר‬ ‫אוהבת את יעקב‪ .‬וצ"ב למה‬ ‫דינם שיהא כן לעתיד‪ ,‬הרי זה כאילו כבר‬ ‫אהב יצחק אבינו את עשיו הרשע ועוד‬ ‫נעשה מעכשיו‪ ,‬וזהו שנאמר 'ואשים את‬ ‫י"ל אמאי אצל עשיו נאמר טעם למה‬ ‫עריו שממה'‪.‬‬ ‫אהב אותו יצחק‪ ,‬וביעקב לא נאמר שום‬ ‫טעם‪ ,‬וכן מהו הביאור של 'כי ציד בפיו'‪.‬‬ ‫ע"י שישראל נלחמים ברע ‪ -‬מתברר שלימותם‬ ‫מרחיב‬ ‫המאיר‬ ‫אור‬ ‫הק'‬ ‫ובספר‬ ‫איך ניכר אהבת ה' ליעקב‬ ‫בפירושו של הזהר‪ ,‬שאף שאין‬ ‫)מלאכי א‪ ,‬ג( משא דבר ה' אל‬ ‫ובהפטרה‬ ‫עונש האומות אלא לעתיד‪ ,‬כבר מובן‬ ‫ישראל ביד מלאכי‪ ,‬אהבתי‬ ‫מעתה האהבה‪ ,‬שכן תכלית הבריאה הרי‬ ‫אתכם אמר ה'‪ ,‬ואמרתם במה אהבתנו‪.‬‬ ‫היה רק בשביל לקבל תוספת תענוג‬ ‫כלומר במה ניכרת אהבתו אלינו‪ ,‬הלוא‬ ‫ושעשועים מעבודתן של בני ישראל‪,‬‬ ‫אנו רואים שאין האומות תחת הצרות של‬ ‫ועיקר עבודת האדם בעולם השפל הזה‪,‬‬ ‫השעבוד והגלות‪ .‬ומשיב הקב"ה‪' ,‬הלא‬ ‫היא לברור את הטוב מהרע‪ ,‬ומטעם זה‬ ‫אח עשו ליעקב‪ ,‬ואוהב את יעקב ואת‬ ‫מוכרח להיות בחינת רע בעולם‪ ,‬שאם לא‬ ‫עשו שנאתי'‪ ,‬ויש להבין האיך מתורץ‬ ‫יהא שום אפשרות לרע‪ ,‬אין שום מעלה‬ ‫השאלה 'במה אהבתנו'‪ ,‬ובזוהר הק' )פר'‬ ‫בעשיית הישר והטוב‪ ,‬ודוקא היכא‬ ‫צו לב‪ ,‬א( הקשה איך נאמר 'ואשים את‬ ‫דאיכא מקום לבחירה בין טוב לרע‪,‬‬ ‫עריו שממה'‪ ,‬והלא אנו רואין שיושבין‬ ‫יא‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫דברי תורה •‬ ‫היא בנפשות ישראל עצמן‪ ,‬שיש להם‬ ‫כשמואס ברע ובוחר בטוב‪ ,‬אזי יוכר‬ ‫חלק טוב ורע‪ ,‬וחלק הרע היא בכדי‬ ‫שלימותן של ישראל‪.‬‬ ‫שיתגבר עליהם‪ ,‬ומעתה יובן אמאי‬ ‫השי"ת מקיים את עשיו כדי לקבל נח"ר מיעקב‬ ‫אהב יצחק אבינו את עשו‪ ,‬שכמה‬ ‫שטבעו של אדם הוא יותר מרוחק מן‬ ‫אהבתי‬ ‫הנביא‪,‬‬ ‫דברי‬ ‫תבין‬ ‫ומעתה‬ ‫אתכם אמר ה'‪ ,‬כי אתם עושים‬ ‫הטוב‪ ,‬כן מתרבה התענוג כשמהפך‬ ‫לי נחת רוח‪ ,‬ואם שאלתם אמאי לעת‬ ‫הכל לטוב‪ ,‬וזהו מידת הגבורה של‬ ‫עתה יושב עשו בשלוה‪' ,‬הלא אח עשו‬ ‫יצחק‪ ,‬שמוציא את הטוב אפילו מן‬ ‫ליעקב'‪ ,‬שבמחשבה הקדומה עלה הרצון‬ ‫הרע‪ ,‬וכדברי הרה"ק המגיד ממעזריטש‬ ‫לברוא שניהם יחד‪ ,‬כי לעומת יעקב‬ ‫זי"ע‪ ,‬דלכן נקרא שמו יצחק‪ ,‬שהוא‬ ‫שהיא עיקר הבריאה היה צורך לברוא‬ ‫לשון צחוק ושמחה‪ ,‬כי הצחוק בא‬ ‫את עשו להיות עומד כנגדו כקליפה‬ ‫מדבר שהוא רחוק ממחשבת האדם‬ ‫לפרי‪ ,‬ולכן נולדו תאומים‪ ,‬ועם כל זה‬ ‫דכתיב‬ ‫הא‬ ‫יתבאר‬ ‫ובזה‬ ‫ומתהפך‪,‬‬ ‫עיקר הרצון והחפץ הוא יעקב‪ ,‬דהיינו‬ ‫)ירמיה לא‪ ,‬ב( מרחוק ה' נראה לי‪ ,‬כי‬ ‫שיוכר שלימות יעקב על ידו‪ ,‬וזהו ואוהב‬ ‫מי שנמצא במקום רחוק ברוחניות‪ ,‬יש‬ ‫את יעקב‪ ,‬ואת עשו שנאתי‪ ,‬כי כל עצמו‬ ‫הרבה יותר גילוי שכינה כשמתקרב‬ ‫של עשו‪ ,‬לא נברא כי אם בשביל שעל‬ ‫אל ה'‪.‬‬ ‫ידו יתקבל שעשועים מיעקב‪.‬‬ ‫חשיבות יתירה לעבודה הבאה מתוך יגיעה‬ ‫לעתיד לבוא יתהפך שרו של עשיו לטוב‬ ‫שנאמר ויאהב יצחק את עשו כי ציד‬ ‫וזהו‬ ‫בספה"ק דלעתיד יתעלה שרו של‬ ‫ואי'‬ ‫בפיו‪ ,‬כי יש לו הכח של 'צידה'‪,‬‬ ‫עשו היא הס"מ‪ ,‬והרע שבו ידחה‪,‬‬ ‫להוציא ממקום קשה את הדבר הטוב‪,‬‬ ‫והטוב שבו יתעלה‪ .‬ומשמו סמא"ל יוסר‬ ‫ועל כן דיבורי פיו של עשו בתורה‬ ‫האות מ' הרומז לעמלק שימחה לגמרי‪,‬‬ ‫ותפילה יש להם יותר חשיבות‪ ,‬כי הם‬ ‫ואז ישארו רק אותיות סא"ל שהם בגימ'‬ ‫באים מתוך החושך‪ ,‬משא"כ יעקב היה‬ ‫צ"א שהיא כמנין שמות הקודש הוי"ה‬ ‫טוב בעצם‪ ,‬על כן אין עבודתו נעשית‬ ‫ואדנ"י‪ .‬שהם הכח שמביא נסיון לאדם‬ ‫ביגיעה כל כך‪.‬‬ ‫כדי לרוממו‪ ,‬ובכך לגלות את הקדושה‬ ‫כיתרון האור מן החושך‪.‬‬ ‫יצחק ביקש מעשיו שיתקדש מתוך התגברות‬ ‫ביקש יצחק‪ ,‬וצודה לי ציד‪ ,‬ועשה‬ ‫ולזה‬ ‫הרע שבנפש גורם שיתעלה האדם המתגבר עליו‬ ‫לי מטעמים כאשר אהבתי וגו'‬ ‫בעולם‬ ‫המה‬ ‫שהאומות‬ ‫כמו‬ ‫והנה‬ ‫בעבור תברכך נפשי בטרם אמות‪ .‬שרצה‬ ‫לצורך הרמת קרן ישראל‪ ,‬כן‬ ‫פרשת תולדות • דברי תורה‬ ‫יב‬ ‫יתרון האור הבא מתוך החושך‬ ‫שיתגבר על היצר‪ ,‬שבזה יעשה לו‬ ‫לנו שתכלית ירידתינו לעולם הזה‪,‬‬ ‫הרי‬ ‫שמחה‬ ‫המביאים‬ ‫מיוחדים‪,‬‬ ‫מטעמים‬ ‫היא בכדי לעשות נחת רוח לפני‬ ‫גדולה‪ ,‬ובכח זה יחול עליו הברכה‪ .‬אך‬ ‫השי"ת‪ ,‬על ידי שיתגבר למען כבודו על‬ ‫באמת עשו ברשעתו‪ ,‬כשהלך לצידו היה‬ ‫כוחות הרע‪ ,‬וכמה שהקושי והנסיון‬ ‫מוכן להביא מן הגזל‪ ,‬כי לא היה ענינו‬ ‫יותר גדול‪ ,‬כן עבודתו חשובה יותר‬ ‫לקדש מעשיו‪ ,‬ועל כן כשנכנס עשו נחרד‬ ‫לפני המקום‪ ,‬יתן ה' שנוכל לעבדו‬ ‫יצחק אבינו כיון שראה שגיהנם פתוחה‬ ‫בלבב שלם‪ ,‬והיה ה' למלך על הארץ‬ ‫מתחתיו‪ ,‬משא"כ כשנכנס יעקב לפני‬ ‫ביום ההיא יהיה ה' אחד ושמו אחד‬ ‫יצחק‪ ,‬נכנסה עמו ריח גן עדן‪ ,‬כי ריחו‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫העיד עליו שהתגבר על כוחות הרע‪.‬‬ ‫יג‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ‬ ‫מוצש"ק תולדות תשפ"ב‬ ‫בוצין בוצין מקטפיה ידיע‬ ‫השבוע )ד' בכסליו( היארצייט של אא"ז הרה"ק ר' יעקב דוד זי"ע‪ ,‬הרבי הראשון‬ ‫לבית אמשינאוו‪ ,‬היה ידוע מצעירותו לתלמיד חכם וגאון מופלג‪.‬‬ ‫בטל רצונך מפני רצונו‬ ‫כבר בימי ילדותו התמיד מאד בלימודיו‪ ,‬והיה נבחן על תלמודו אצל אביו‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע‪ ,‬מדי שבת בשבתו‪ .‬פעם לאחר שבחנו אמר לו‪,‬‬ ‫מ'דארף בעסער צו וועלן‪ .‬ועל כן התאמץ בלימודו עוד יותר‪ ,‬ובכל זאת גם בשבוע‬ ‫השני אמר לו זאת‪ ,‬ועל כן התחזק יותר בשקידה וכמעט לא אכל ולא ישן וכו'‪,‬‬ ‫עד שפעם אחת לא יכל עוד להתאפק ופרץ בבכיה ואמר טאטע זאג מיר ווי אזוי‬ ‫וויל מען בעסער לערנען‪ .‬ענה לו אביו‪ :‬וועלן לערנען הייסט אז מען וויל נישט‬ ‫קיין אנדערע זאך‪ ,‬נאר לערנען‪ ...‬זהו נחשב לרצון גמור‪.‬‬ ‫פעולת צדיק לחיים‬ ‫הרבי מווארקי זיע"א היה בפשיסחא קודם פטירתו של מרן הרר"ב זיע"א‪ ,‬אמר‬ ‫לו הרר"ב זי"ע בזה"ל דיין דוד'ל וועט דאך א וודאי באנק טהון‪ ,‬וואס ער איז‬ ‫נישט געווען דערביי‪ ,‬זאלסטו עהם זאגען אז ווען ער וועט קומען צו מיר‪ ,‬וועט‬ ‫ער קענען פועלן אלץ וואס עהר וועט וועלן‪) .‬כלומר כשיבוא לציון שלו יוכל לפעול‬ ‫כל הצריך לו(‪.‬‬ ‫במשא העם‬ ‫הרה"ק רבי יעקב דוד אמר‪ ,‬שלפני שהוא הולך לישון 'קוקט ער א דורך אלע‬ ‫חסידים'‪ .‬וכמו כן הי' אומר‪ ,‬שאצל חסידים אומרים‪ ,‬דער רבי האט צען טויזענט‬ ‫יודען 'אונטער זיך'‪ ,‬דער רבי האט כך וכך יודען 'אונטער זיך' וכו'‪ ,‬מען דארף‬ ‫האבען די חסידים 'אויף זיך'‪.‬‬ ‫האלקים יבקש את נרדף‬ ‫רבינו היה נוסע לעיירות לקרב אנשים לחסידות‪ ,‬כשהגיע לאוסטראווע מקום‬ ‫בו דרו מתנגדים הלשינו עליו למלכות‪ ,‬עד שהוצרך לברוח משם עוד בערב שבת‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יד‬ ‫סמוך לכניסת השבת‪ ,‬ובדרך נס עוד הספיק להגיע לעיר ראזאן‪ ,‬והתאכסן בבית‬ ‫הג"ר חיים נטע‪ ,‬שהיה אב"ד שם‪) .‬רבי חיים נתן נטע פרידמן‪ ,‬רבה של רוז'אן‪ ,‬והיה‬ ‫מחסידי הרה"ק מווארקי זי"ע(‪.‬‬ ‫לימים כאשר התקבל אא"ז הרה"ק רבי יוסף זי"ע לרבה של אוסטראווע‪ ,‬אמר‬ ‫אביו הרה"ק רבי מנחם זצ"ל בתוך הדברים לפני טובי הקהל‪ :‬עתה במנותכם את‬ ‫בני‪ ,‬לרבה של אוסטראווע‪ ,‬תיקנה העיר את אשר עוללה לפני עשרות שנים לאבי‬ ‫זצ"ל‪.‬‬ ‫העוסק בצרכי ציבור פטור מתפילה‬ ‫פעם כשהיה מהרי"ד בשביל איזה ענין בווארשא ועמד בהכנותיו לתפילה‪ ,‬עם‬ ‫טליתו על כתיפו‪ ,‬אזי באה אשה אחת ורצתה להכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬המשמש‬ ‫אמר כי רק אחר התפילה יוכלו להיכנס‪ ,‬אך האשה התחילה לבכות‪ ,‬וכאשר הגיע‬ ‫קול בכי לאזני רבינו‪ ,‬פתח את הדלת ושאל מה קרה‪ ,‬אזי ענה המשמש שהיתה‬ ‫כאן אשה שרצתה להיכנס‪ ,‬ולא הניחו‪ ,‬רבינו הורה לקרוא לה ולברר את בקשתה‪,‬‬ ‫היא השיבה שבעלה נפל לשכרות ר"ל ואין להם פרוטה בבית‪ ,‬ועד עתה היה‬ ‫אחיה העשיר המתגורר בפראגא )הסמוכה לווארשא( שולח להם כסף מזמן לזמן‪,‬‬ ‫אך מאז שבעלה עוסק בשכרות‪ ,‬והממון מגיע לבית מרזח‪ ,‬מסרב לתת לה עוד‪.‬‬ ‫הרבי שאל אותה לשמו ומקום מגוריו של אחיה מפראגא‪ ,‬והבטיח לה שהכל‬ ‫יבוא על מקומו בשלום‪ ,‬הרבי תיכף הוריד הטלית מכתיפו‪ ,‬קרא למשמש ושכרו‬ ‫כרכרה‪ ,‬ונסעו לביתו של הרב של פראגא‪ ,‬וביקשו להצטרף עימו וכך הלכו יחד‬ ‫לבית האח העשיר‪.‬‬ ‫העשיר הכניסם לביתו בכבוד גדול והגיש לשולחן תה לשתות‪ ,‬אך הרבי אמר‬ ‫לו‪ ,‬לא אוכל עתה לשתות‪ ,‬כי קודם יש לי דבר אליך‪ .‬וישאלו על דבר אחותו‪,‬‬ ‫למה אינו עוזרה‪ ,‬ויען ויאמר‪ ,‬כיון מאז שנכנס בעלה בשכרות כל הכסף הולך אל‬ ‫בית היין‪ ,‬ומה לו להתאמץ עבור זה‪.‬‬ ‫ואמר לו הרבי שאכן למען זה בא אליו‪ ,‬ומבקש ממנו שישלח ג' רובל כל‬ ‫שבוע לאחותו במשך ג' שנים‪ ,‬והוא מבטיחו שאח"כ לא תצטרך יותר‪ .‬וכמובן‬ ‫הסכים העשיר לבקשת הרבי‪ .‬לאחר שסיכמו ביקש העשיר שכעת ישתה הרבי‬ ‫את התה שהגיש עבורו‪ .‬אמר הרבי‪ ,‬יעיד הרב של פראגא אשר מלבד‬ ‫הרבי'סטעווע‪ ,‬הננו גם כן רב‪ ,‬והרי רב נוהג לעשות הכל בכתב‪ ...‬מיד כתבו שטר‬ ‫שמתחייב לפרוע שנה ומחצה במזומן מעתה והשאר ישלם אח"כ‪ .‬אז אמר הרבי‬ ‫להעשיר הן תדע אשר מלבד רבי ורב‪ ,‬הננו ג"כ סוחר‪ ,‬ודרך הסוחרים שעל החוב‬ ‫נותנים וועקסלען )טשעק"ס( שיוכלו לפדותם‪ .‬וע"כ על החוב הנותר יתן וועקסלען‪,‬‬ ‫טו‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫וכן עשה‪ .‬אז שתה הרבי התה ונפרד ממנו בברכה‪ ,‬ונסע לבית האיש השיכור‪,‬‬ ‫וסידר הענינים‪ ,‬ורק אז חזר לביתו לתפילתו‪.‬‬ ‫ואת הנפש אשר עשו‬ ‫כאמור לעיל היה הרבי מקרב אנשים לחסידות‪ .‬אחד מהם היה החסיד הנודע‬ ‫ר' אברהם סגי נהור‪ ,‬אשר קירבו הרבי בעיר גוסטינין‪ .‬כ"ק אזמו"ר זצללה"ה סיפר‬ ‫עליו שעל אף היותו סגי נהור מילדותו‪ ,‬היה תלמיד חכם עצום‪ ,‬כי היה איש חזק‬ ‫מאד‪ ,‬וכשנקט אברך בידו לא היה יכול להשמט ממנו‪ ,‬והיה צריך לומר לפניו‬ ‫דפים גמרא‪ ,‬והיה לו כח זיכרון‪ ,‬עד שלא היו צריכים ללמוד לפניו רק פעם אחת‪,‬‬ ‫ולפעמים דברים קשים היו צריכים לומר לו ב' או ג' פעמים‪ ,‬אבל יותר מזה לא‬ ‫היה צריך‪ ,‬וזה היה בין בנגלה ובין בנסתר‪.‬‬ ‫גדלותו של החסיד ר' אברהם‬ ‫בעת התנאים של אא"ז מרן רבי יוסף זצללה"ה שהיה בקוטנא‪ ,‬אצל זקינה‬ ‫של הכלה‪ ,‬הגאון ר' יהושע מקוטנא זצ"ל‪ ,‬לקח מרן ר' מנחם זי"ע עימו את ר'‬ ‫אברהם סגי נהור‪ ,‬מכיון שהיה נצרך לבריות‪' ,‬דחכמה ועשירות הם שני דברים‬ ‫נפרדים'‪ ,‬וכיון שאצל ר' יהושע'לע מקוטנא באו כמה גבירים‪ ,‬על כן רצה הרבי‬ ‫שר' אברהם שהיה ת"ח עצום‪ ,‬ישוחח עם הקוטנא גאון בדברי תורה‪ ,‬וכאשר‬ ‫יראה איך שר' אברהם הוא גדול בתורה בוודאי יעזור לו‪ ,‬ומכיון שמרן רבי מנחם‬ ‫זי"ע‪ ,‬ידע שר' אברהם לא ירצה לדבר בפניו עם הקוטנער גאון‪ ,‬מפני מורא רבו‪,‬‬ ‫על כן יצא הרבי מן החדר‪ ,‬והנה באמצע שדיבר הקוטנער גאון בדברי תורה עם‬ ‫ר' אברהם‪ ,‬התפעל עד מאוד‪ ,‬ואמר 'דער איד קאן דאך לערנען' והביא בשבילו‬ ‫כסא גדול )הנקרא פאטע"ל( וכיבדו מאד‪.‬‬ ‫ר' אברהם אמר פעם שברצונו עוד לזכות ולראות ג' דברים‪ .‬את הרקיע‪ ,‬האות‬ ‫אל"ף‪ ,‬ואת הרבי‪...‬‬ ‫שיויתי ה' לנגדי תמיד‬ ‫פעם הי' ר' אברהם בביקור אצל אחד החסידים בווארשא‪ ,‬וכיבדו ב'גלעזל טיי'‬ ‫והגביה את הכוס‪ ,‬ואמר שהכוס אינו טבול‪ ,‬בדקו ומצאו שכך הוה‪ ,‬שאלו אותו‬ ‫מהיכן ידע‪ ,‬כי חשדו בו ברוח הקודש‪ ...‬אזי אמר וענה בפשטות‪ ,‬דאיתא שלפני‬ ‫אכילה ושתיה בשעה שמברך‪ ,‬יש לצייר לפניו שם הוי'‪ ,‬ובכל פעם מצייר כן‬ ‫במחשבתו‪ ,‬אך בפעם הזאת לא עלתה בידו‪ ,‬על כן הבין שדבר מה אינו כשורה‪,‬‬ ‫'אין וואס פאר א טריפות קען שוין זיין אין א גלעזעל טיי?!'‪ ...‬על כן חשב‬ ‫שבוודאי לא נטבל‪...‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‪ ,‬א גוטע וואך‪ ,‬א פרייליכער וואך‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ‬ ‫אחר הבדלה פרשת תולדות תשפ"ג‬ ‫חתנא דבי נשיאה‬ ‫השבוע )ה' בכסליו( היארצייט של הרה"ק ר' יעקב יהודה מנאדרזין זי"ע‪ ,‬הוא‬ ‫היה חתנו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מווארקי זי"ע‪ ,‬לאחר פטירת חותנו קיבל‬ ‫ההנהגה הרה"ק ר' בעריש מביאלא זי"ע )בן הרה"ק מטשעכנוב( הוא היה התלמיד‬ ‫הגדול שפירש את דברי רבו שנאמרו בקצירת האומ"ר‪ ,‬ולאחר פטירתו המשיך‬ ‫הקהל בעיקר להרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע‪ .‬אך חלק מהציבור פנו להרה"ק‬ ‫מנאדרזין‪ ,‬ולמרות שלא נסעו אליו הרבה חסידים והיה לו ציבור קטן בכמות‪ ,‬אך‬ ‫היו לו חסידים חשובים ומופלגים עד מאד‪.‬‬ ‫רבו קודם‬ ‫בעת שדברו לפניו נכבדות‪ ,‬חשק הרה"ק החידושי הרי"ם לקחתו לחתן‪ ,‬שכן‬ ‫אבי רבינו היה בידידות גדולה עם החידושי הרי"ם עוד מימי פרשיסחא‪ ,‬ופעם‬ ‫כאשר בא לפני החידושי הרי"ם וביקשו שיכניס את חתנו אל שיעוריו‪ ,‬הסכים‬ ‫החי' הרי"ם לקבלו‪ .‬ואח"כ שאלו אולי ירצה להשתדך עימו‪ ,‬על זה ענה וכי מה‬ ‫אעשה שמורי ורבי הרה"ק רמ"מ מווארקי ביקש ממנו עד מאד שאשתדך עמו‪,‬‬ ‫השיב החי' הרי"ם‪ :‬אם רבו ביקשו‪ ,‬אכן הוא קודם‪.‬‬ ‫מוכשר לקבל טהרה‬ ‫כ"ק אזמו"ר זצללה"ה סיפר מעשה שהיה אצל הרה"ק ר' מנחם מענדל‬ ‫מווארקי זי"ע אשר כידוע‪ ,‬תמיד בערה בו אש עצורה‪ ,‬ופעם היה לו 'מאמר'‬ ‫בפיו‪ ,‬ולא היה לו למי לאומרו‪ ,‬עד שבא לו אצל חתנו הרה"ק מנאדרזין‪,‬‬ ‫שהיה לומד בעליית ביתו‪ ,‬ולהה"ק רמ"מ היה שווערע טריט‪ ,‬ושמע איך שעולה‬ ‫במדריגות הבית‪ ,‬על כן פתח רבנו מיד הדלת‪ ,‬וכה אמר לו חותנו 'וועסטו‬ ‫זיין א חסידישער יונגערמאן איז גוט‪ ,‬אז נישט וועל כ'דיר אויספליקען!‪ '...‬ע"כ‪.‬‬ ‫והיה לו מזה התעוררות רבה בראותו גודל תבערת רבו בעת אמירת דברים‬ ‫אלו‪ ,‬ונראה פירושו‪ ,‬כי הרמ"מ היה אז אחוז שרעפים שיש לעבוד את ה'‬ ‫בכל לב ובכל נפש‪ ,‬עד שלא יכול להבין איך עוסקים בחיי שעה‪ ,‬והבין שרק‬ ‫חתנו הוא כלי מוכשר לקבל זאת ההשגה ממנו‪ ,‬ויהא לו מן המאמר תועלת‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫יז‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ביאר בזה‪ ,‬למה נקרא שירת האזינו בלשון 'שירה' והלוא‬ ‫תוכחה הוא‪ ,‬אלא זהו שבחן של ישראל‪ ,‬שכן רק הם יכולים להוציא תועלת מזה‪,‬‬ ‫ולכן נקרא שירה‪.‬‬ ‫נקיות מביאה לידי פרישות‬ ‫בעת עלותו לכהן כרבי‪ ,‬התנהג בדרך פלא‪ ,‬והיה יושב במשך היום כולו סגור‬ ‫ומסוגר‪ ,‬ואף היה לו מקוה בביתו‪ ,‬ואמרו שלא היה יוצא חוץ לביתו רק פעם‬ ‫בחודש לקידוש לבנה‪.‬‬ ‫ובערך בשעה י"א בלילה‪ ,‬אחר שגמר כל שיעוריו‪ ,‬וזה היה קרוב לחצות‬ ‫הלילה‪ ,‬אזי אכל מעט‪ ,‬התפלל מעריב‪ ,‬לאחר שעבד עבודת היום הלך לו‬ ‫לאכול מעט אך הסעודה נמשך זמן רב בערך שלש שעות‪ ,‬עד לערך השעה‬ ‫ב'‪ ,‬כי היה לומד הרבה שיעורים באמצע סעודתו‪ ,‬ואח"כ פתחו הדלת לפני‬ ‫החסידים‪ ,‬וקיבל קהל ולקח קוויטלעך כן היה שעה או מעט יותר כפי רוב‬ ‫החסידים‪.‬‬ ‫ואם היה באים להזכיר במשך היום חולה שיש בו סכנה‪ ,‬היו נותנים את‬ ‫הקוויטל לבנו הבחור‪ ,‬והוא היה נכנס אל חדרו והניח הקוויטיל על השלחן‪ ,‬ואם‬ ‫הי' נצרך עצה‪ ,‬היה שולח עם בנו התשובה‪.‬‬ ‫המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות‬ ‫פעם עברו דרך נאדרזין קבוצה של בחורים גבורי חיל שנלקחו בעל כרחם אל‬ ‫הצבא‪ ,‬וכאשר שמעו שיש רבי בעיר‪ ,‬בכו ועמדו תחת החלון שיניחו להם לבוא‬ ‫לפני הרבי להזכיר עצמם‪ ,‬אף שלא נתנה רשות לשום בן אדם להכנס אצלו‪ ,‬אך‬ ‫צוה להכניסם אליו וברכם ופטרום לשלום‪ ,‬ויהי כאשר נכנס רבינו אל שולחן‬ ‫סעודת שבת‪ ,‬התחיל לומר הלוא באמת הם שלוחנו‪ ,‬כי הם נלקחו מפני חטאינו‪,‬‬ ‫ולכן יש עצה‪ ,‬כאשר אנחנו נעשה תשובה‪ ,‬אקוה כי הם ישתחררו משם‪ ,‬ואכן‬ ‫אחר כמה ימים יצאו לחרות‪.‬‬ ‫תעבירו באש וטהר‬ ‫הרבה פעמים היה בוחר איזה קוויטלעך‪ ,‬וקוראם שוב‪ ,‬והרבה פעמים אחר‬ ‫ששהה בזה זמן רב‪ ,‬צוה להניחם באש תחת המחבת דגים המתבשלים לכבוד‬ ‫שבת קודש‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫יח‬ ‫העושה מצוה כמאמרה‬ ‫פעם אחת דיבר מהענין שצריך כל אחד לקבל על עצמו מצות עשה ולא‬ ‫תעשה לקיימם באופן מיוחד‪ ,‬כעין דברי הגמרא אביך במאי זהיר טפי‪ ,‬והוא לקח‬ ‫על עצמו ה'לא‪-‬תעשה' של בשר בחלב וה'עשה' של צדקה‪.‬‬ ‫הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו‬ ‫והנה בבשר בחלב היה להפליא‪ ,‬וביום שאכל חלב לא אכל בתוך המעת‪-‬לעת‬ ‫בשר‪ ,‬וכן מהבקבוק ששתה ממנו יי"ש לבשר‪ ,‬לא שתה ממנו בסעודת חלב‪ ,‬ואף‬ ‫היה לו מלבוש מיוחד לחלב וכדומה עוד הרחקות רבות‪.‬‬ ‫ואשא כפי אל מצוותיך אשר אהבתי‬ ‫אגב‪ ,‬היה לו כלי מיוחד לנטילת ידים שחרית עם ששה אזנים‪ ,‬כי צריכין אז‬ ‫ליטול כל יד ג' פעמים‪) ,‬כמדומה גם להרה"ק רבי בונם'ל אטוואצקער היה כזאת( שאחר‬ ‫כל שפיכה החליף את הבית יד שאחז בו‪ ,‬שלא יטמא היד שוב‪ .‬וביקש לעשות‬ ‫שניים כאלו‪ ,‬אחד לכל השנה ואחד לפסח‪ ,‬וצוה שלא לגלות להבעל מלאכה למה‬ ‫צריכים כזאת‪ ,‬שלא יהא לשחוק בעיניו‪ ,‬אלא כך יאמרו לו‪ ,‬שצריכין לכלי כזה‪.‬‬ ‫פתוח תפתח את ידך‬ ‫וכן בהעשה של צדקה היה פלא‪ ,‬שאחר חצי הלילה כשקיבל קהל היה נתינתו‬ ‫לצדקה בשפע גדול עד מאוד‪ ,‬ולא ידעו מאין יש לו כל כך הרבה ממון לחלק‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫דברי תורתו‬ ‫השאיר אחריו את הספר החשוב 'ישרש יעקב'‪ ,‬עם דברי תורה נפלאים מלא‬ ‫ביראה טהורה‪ ,‬זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫בעניין לב נשבר ושפלות עצמו‬ ‫(פרק כ"ט)‬ ‫יום רביעי פרשת ויצא‬ ‫בית המדרש דחסידי אמשינאוו‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא‬ ‫הננו להודיע את סדר הזמנים‬ ‫בשב"ק פרשת תולדות ד' כסלו‬ ‫הילולת מרן האדמו"ר הזקן‬ ‫זי"ע‬ ‫מרן הרה"ק רבי יעקב דוד‬ ‫מנחה ערש"ק‪5:00..........................‬‬ ‫עריכת השלחן ליל שב"ק‪9:30............‬‬ ‫שטעלן וויין יפנה אצל הרה"ח ר' יהושע לייב כהן שליט"א‬ ‫‪732-600-7296‬‬ ‫שחרית שב"ק‪9:30.........................‬‬ ‫קידושא רבא אחר התפילה‬ ‫מנחה ושלש סעודות‪4:50................‬‬ ‫מלוה מלכה‪9:30................‬‬ ‫זכות בעל ההילולא יגן עלינו‬ ‫להיוושע בכל מילי דמיטב‬ ‫לקראת שבת לכו ונלכה‬