אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — תולדות (2026-11-09)

גליון
גליון רנ"ו
פרשת תולדות תשפ"ז
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
סדר ועימוד:
טקסטורה
bs0504177@gmail.com | 0504.177.077
הגה"ח ר' משה גאלדבלאט שליט"א לעילוי נשמת
מרבני בית מדרשינו מרן רבינו
לע"נ אמו האה"ח מרת רבקה טויבא ע"ה הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע
גאלדבלאט האדמו"ר הזקן מאמשינאוו
בת הרב חיים דב ראזען זצ"ל בן מרן הרה"ק רבי ישראל יצחק זי"ע
מחשובי חסידי אמשינאוו באוסטראוו מוווארקי
נלב"ע ד' כסלו תשפ"ב נלב"ע ד' כסלו תרל"ח
הונצח ע"י
הרה"ג ר' נח גד וויינטראב שליט"א
קרית גת
הרב אברהם אליעזר ארנסטר שליט"א
נכד מרן האור יצחק זי"ע
לרגל שמחת אירוסי בנו
החתן יוסף הי"ו לעילוי נשמת
למזל טוב ובשעטומ"צ הרה"ח ר' ישראל מתתיהו ב"ר צבי ז"ל
רובין
זכה להכניס ספר תורה לבית מדרשינו
אצל מרן רבינו הרה"ק רבי יצחק זי"ע
יארצייט ה' כסלו -נלב"ע ללא זש"ק
נא ללמוד משניות ולהדליק נר
הרב לייבוש זינגער שליט"א לעילוי נשמתו
מצאצאי מרן הנזר יוסף זי"ע
לרגל שמחת אירוסי בתו תחי'
למזל טוב ובשעטומ"צ
הגה"ח ר' יוסף לאנדא שליט"א
ביתר עי_לית
ובנו הרה"ח ר' שלמה לייב לאנדא שליט"א
בני ברק
הרה"ג ר' חיים דב קופעץ שליט"א
בארא פארק לרגל שמחת נישואי הבן-הנכד
החתן שלום נח הי"ו
לרגל שמחת אירוסי הבת
למזל טוב ובשעטומ"צ
למזל טוב ובשעטומ"צ
יום א' ויצא ,אולמי פלטינום ביתר
תוכן הﬠנינים
לטוב cהרע שבנפש גורם שיתעלה האדם #דברי תורה #
המתגבר עליו cחשיבות יתירה לעבודה הבאה
מתוך יגיעה cיצחק ביקש מעשיו שיתקדש מתוך ה ............................ סעודה שלישית תשפ"ג
התגברות cיתרון האור הבא מתוך החושך וציויתי את ברכתי cיראת שמים ויראת
חטא cבכל דרכיך דעהו cויתן לך
אלקותא cעושר שמור לבעליו לטובתו
#שיחות קודש #
יג ...... הרה"ק ר' יעקב דוד מאמשינאוו זי"ע ו ............................. סעודה שלישית תשפ"ד
תורה וגדולה במקום אחד cוכל מעשיך יהיו לשם
בוצין בוצין מקטפיה ידיע cבטל רצונך מפני
שמים cלרומם את הגשמיות שתהפך
רצונו cפעולת צדיק לחיים cבמשא
לרוחניות cטוב לי תורת פיך מאלפי זהב
העם cהאלקים יבקש את נרדף cהעוסק בצרכי
וכסף cכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה
ציבור פטור מתפילה cואת הנפש אשר
עשו cגדלותו של החסיד ר' אברהם cשיויתי
ה' לנגדי תמיד ח ........................... סעודה שלישית תשפ"ה
ועתה אל תעצבו cכי חדות ה' היא מעוזכם cכי
טז ..... הרה"ק ר' יעקב יהודה מנאדרזין זי"ע עמך מקור חיים cשכחום וחזרו ויסדום cאותו
מנוחת אמת c תעבוד ובו תדבק
חתנא דבי נשיאה cרבו קודם cמוכשר לקבל
ואמונה cויאמינו בדבריו ישירו תהלתו
טהרה cכתבו לכם את השירה הזאת cנקיות
מביאה לידי פרישות cהמקבל עליו עול תורה
מעבירין ממנו עול מלכות cתעבירו באש י ............................ סעודה שלישית תשפ"ו
וטהר cהעושה מצוה כמאמרה cהרחק מן למה אהב יצחק את עשיו cאיך ניכר אהבת ה'
הכיעור ומן הדומה לו cואשא כפי אל ליעקב cע"י שישראל נלחמים ברע -מתברר
מצוותיך אשר אהבתי cפתוח תפתח את שלימותם cהשי"ת מקיים את עשיו כדי לקבל
ידך cדברי תורתו נח"ר מיעקב cלעתיד לבוא יתהפך שרו של עשיו
ה פרשת תולדות דברי תורה •
פרשת תולדות
סﬠודה שלישית תשפ"ג
יראת שמים ויראת חטא וציויתי את ברכתי
יעקב היה ירא מאוד שיתברך אך מובא הברכות שיצחק אבינו בפרשה
בעניני גשמיות ,פן יתגשם ויופרד נתן לדורות ,ויתן לך האלהים
מן הקדושה ח"ו ,כמו שנאמר הכתוב פן מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן
תאכל וגו' ורם לבבך ושכחת את ה' ותירש ,ופירש"י ויתן לך ,יתן ויחזור
אלוקיך .לזה אמר אל רבקה אמו ,איך ויתן .ובעיקר שפתי חכמים מבאר דהיה
אוכל לקבל הברכות של עולם הזה ,הן קשה לרש"י למה כתיב ויתן בוי"ו ,דהוי
עשו איש שעיר המתהלך באשמיו ,ואינו ליה לומר 'יתן' .ויש להבין מה הכוונה
מונע עצמו מלעשות כל הבא לידו אם 'יתן יחזור ויתן'.
טוב ואם רע ,ולא איכפת ליה אם יהא לו
עולם הבא בסופו או לא ,ולכן נחשב לו
באמת יש להבין מה שהיו יעקב אלא,
שני בנחלת מריבים ועשו
לברכה ,שכן מרוויח את מה שרוצה
עולמות ,הלוא אין ביניהם כל ויכוח,
להרוויח .אבל אנכי איש חלק ,כלומר
שלא הרי זה כהרי זה ,שכן יעקב רוצה
שאני צריך להיות חלק ומצוחצח בלי
עולם הבא ,ועשו רוצה גשמיות עולם
שום סיג ופסולת ,ואני חושש שמא על
הזה ,ואכן לכך רצה יצחק לברך את
ידי הגשמיות ימשך לבי מעבודתו יתברך,
והנה הזה. העולם בגשמיות עשו
שבשמים, אבי' ימושני 'אולי וזהו
את מבאר אלימלך נועם בספה"ק
בעיניו 'והייתי במעשי, ויפשפש
הכתובים ,ורבקה אמרה וגו' ,דהשכינה
כמתעתע' .שעל ידי הגשמיות אפסיד את
נקראת רבקה )זוהר הקדוש( ,והיא מרחמת
העולם הבא .והבאתי עלי קללה ולא
על בניה ואיננה יכולה לראות בצערן של
ברכה ,שכן זה הוריד ממנו את אשר בידי.
ישראל ,ורוצה שיוכלו לעבוד את ה'
בכל דרכיך דעהו ליעקב אמרה ולכן הרחבה, מתוך
לו אמו היא השכינה הקדושה, ותאמר שיקבל מיצחק את הברכות ,כדי שיהא
עלי קללתך בני ,עלי מוטל להם גם עולם הזה.
פרשת תולדות • דברי תורה ו
כו' ,וח"ו לא יהיה נפרד ע"י הגשמיות, לשמור אותך מקללה ,אך שמע בקולי
אלא שיביא אותו לרוחניות. ולך קח 'לי' היינו שתקבל הברכות
העולם הזה ,אך תזהר שיהא 'לי' ,רוצה
עושר שמור לבעליו לטובתו
לומר שיכוון בעניני עולם הזה לשם
נוכל לפרש ויתן ויחזור ויתן, ובזה שמים ,שיתרבה הרוחניות ,ויהא לך כח
שיצחק נתן שתי הברכות יחד, בתורתו ולעסוק יתברך לו לעבוד
שאין די לנו רק ברכות הגשמיות אלא אנו ובמצותו .ואכן נאמר וילך ויבא לאמו,
צריכים ברכה נוספת ,שהגשמיות שנקבל שאכן לקח את הברכות באופן הזה לשמו
יביא אותנו לדביקות בה' ,בכדי שאכן הגדול יתברך.
ישאר בגדר ברכה.
ויתן לך אלקותא
הברכות לב' שנזכה השי"ת יעזור יצחק כשנתן אמת בשפת ואיתא
גדולה, הרחבה לנו שיהא הברכות אמר ויתן לך אלוקים
ושיביא אותנו לעבוד את ה' מתוך שמחה מטל השמים וגו' ,שהברכה הוא ויתן לך
והרחבת הדעת ,ונזכה לגאולה שלימה מכל אלקותו שיקבל וגו', האלקים
במהרה בימינו אמן. הדברים שבעולם מטל השמים ומשמני
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ד
ובקדושתו בדרכי התורה גבוה מעל תורה וגדולה במקום אחד
גבוה' ,ועבדה רבה' ,היה לו בזה עבודה האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל ויגדל
גדולה לה' ,ולכן ויקנאו אותו פלשתים, מאד ,ויהי לו מקנה צאן ומקנה
שראו בו המדריגה הגדולה שהכל נהפך בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.
אצלו לעבודת השי"ת ,וזוכה לנחלת בספה"ק תפארת שלמה מביא שנרמז
שני עולמות. בזה גודל מעלת יצחק אבינו ,שעבד את
השי"ת בקדושה גדולה גם בתוך עניני
וכל מעשיך יהיו לשם שמים עולם הזה ,כמו שנאמר 'ויהי לו מקנה
דאמרינן בגמ' )שבת לא ,א( כי ליום וזהו צאן ומקנה בקר' ,ובכל זאת גם בתוך
הדין שואלים את האדם נשאת העסק וההשתדלות בריבוי נכסיו )ראה
ונתת 'באמונה' ,אמונה הוא מלשון בתקפו עומד עודנו יג( כו, רש"י
ז פרשת תולדות דברי תורה •
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף )משלי ח ,ל( ואהיה אצלו 'אמון' ,שקאי
ראינו בעשו בשעה שיעקב הציע ואכן על התורה ,היינו ששואלים את האדם,
לו 'מכרה כיום את בכורתך לי', אף שאכן היית צריך לעסוק בפרנסה,
אמר עשו 'הנה אנכי הולך למות ולמה אך האם עשית עבודתך ארעי ותורתך
זה לי בכורה' ,והנה הבכורה הוא קבע ,והאם היה כל דרכי עבודתך
העבודה הרוחנית ,ובאמת איפכא הוה בכוונה לעשות נחת רוח לבורא ,שכן מי
ליה למימר ,שכיון שהולך למות ואין שכל עסק המשא ומתן שלו הוא כראוי
נשאר כאן לעולם ,על כן חטוף ואכול כחלק נחשב זה לשם שמים ,הרי
להרבות רוחניות ,אך הוא אדרבא ,כיון מעבודת ה'.
גשמיות, עוד רוצה למות שהולך
בבחינת אכול ושתה כי מחר נמות .ורק לרומם את הגשמיות שתהפך לרוחניות
אחר שראה שיעקב אבינו קיבל את הקדוש )תולדות אות לו( ביאר ובשל"ה
הברכות כמו שנאמר ויתן לך האלהים יצחק כוונת היה שזה
'מטל השמים ומשמני הארץ' ,השמים בבקשו ליתן את הברכות לעשיו ,שכן
רומז לרוחניות וארץ לגשמיות ,או כמו אף שיצחק לא ידע שעשו הוא רשע,
שאמרו במדרש )סו ,ג( שבברכות גשמיות מכל מקום לא נעלם ממנו כי הוא עסוק
אלו מרומז גם ברכות רוחניות מקרא ראשו ורובו בעניני עולם הזה ,ולכן
משנה תלמוד ואגדה ,כי עתה לאחר מצד האמת היה צריך ליתן את הברכות
מעשה הבין את טעותו הגדולה שחשב ליעקב שכן הוא יותר ראוי לכך .אך
רק על הגשמיות ,וימי חייו הלכו לריק. עסוק שעשיו בגלל דייקא אדרבא
משא"כ יעקב שהעדיף את הרוחניות איך ללמדו יצחק ביקש בגשמיות
זכה והשיג את שתיהם יחד ,ויצעק להעלות את כל עניני עולם הזה אל
צעקה גדלה ומרה עד מאד ,מתוך צער הקדושה ,וזה מרומז בקרא ,שאמר
שמתוך רוע בחירתו ,הפסיד את עולמו, תליך כליך נא 'שא לעשו יצחק
ועל כן צריך כל אחד לשום אל ליבו וקשתך' ,שהם כלים של העולם הזה,
שלא יאבדו שנותיו בתוהו וימלאום 'ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי' ,היינו
בתורה ומצוות. אל ויכניסם לרוחניות שיהפכם
הקדושה ,אך רבקה שידעה עד היכן
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה מגיע רשעתו של עשו ,וכל הברכות
פרשת במדבר )ד ,כ( מצינו, ובמדרש יקח רק לצרכי עולם הזה ולא יתקן
מעשה באדם אחד ,שהיה שום דבר ,על כן רצתה שיעקב יקבל
מתחרט שלא קרא ולא שנה ,פעם אחת את הברכות.
פרשת תולדות • דברי תורה ח
עוד יכול לענות קדושה וזה היה לו היה עומד בבית הכנסת ,כיון שהגיעו
למשיב נפש. ואמר קולו את הגביה ל'קדושה',
'קדוש קדוש קדוש ה' צבאות' ,אמרו
כן יתאמץ כל אדם לשמור מכל על לו בני הבית המדרש ,מפני מה ראית
משמר את הזמן שנמצא בעולם, להגביה קולך ,אמר להם לא זכיתי לא
לעסק התורה והמצוות ,ויהיו כל מעשיו למקרא ולא למשנה ,ועכשיו שניתנה
לשם שמים ,ובזכות זה נזכה לגאולה לי רשות לא אגביה את קולי ,ותשוב
במהרה ברחמים ,אמן. נפשי עלי ,ע"כ .שהתחזק בכך שלפחות
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ה
כי חדות ה' היא מעוזכם ועתה אל תעצבו
מאמר משמי' דהרה"ק בעל בית ומטי הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי וכל
אהרן מקארלין' ,עצבות איז נישט פלשתים סתמום אביו אברהם
קיין עבירה ,אבער צו וואס עצבות קען וימלאום עפר )כו ,טו( .כשהגיע יצחק לגרר
צו ברענגען ,קען קיין שום עבירה נישט ראה שהבארות שהיו בימי אביו נסתמו
צו ברענגען' ,וכמו כן 'שמחה איז נישט על ידי הפלישתים ,לכן הלך יצחק וחזר
קיין מצוה ,אבער צו וואס שמחה קען וחפרן ,והקשה כ"ק אזמו"ר זצללה"ה מפני
צו ברענגען ,קען קיין שום מצוה נישט מה מדגיש התורה שהפלשתים סתמו את
צו ברענגען'. הבארות בעפר דייקא .דלכאורה מאי שנא
אם סתמום באבנים או בעפר ,וביאר בזה,
כי עמך מקור חיים דענין הבארות שחפר אברהם רומז
בספה"ק מאור עינים שביאר ומצינו למעיינות החכמה ,כדמצינו שדברי תורה
באורך בענין הבארות ,בהקדם העצלות מדת והנה למים, נמשלו
דברי הפסוק )ירמיה ב ,יג( 'אותי עזבו והעצבות באים מיסוד העפר ,וזה בא
מקור מים חיים' ,כי השי"ת הוא מקור התורה ללמדנו ,דעל ידי עצבות ועצלות
שפע החיות של כל הברואים ,ולכן כל סותמים אף את מעיינות החכמה עכד"ק.
ט פרשת תולדות דברי תורה •
אותו תעבוד ובו תדבק הדבוק בהשי"ת מחובר לשורש החיות,
צריך לעורר השתוקקות לדבק ולזה ולכן נקרא שמקבל חיותו מבאר של 'מים
עצמו בהשי"ת ,וזהו על ידי חיים' .אך מי שאינו מחובר להשי"ת,
האמונה, עניני את ומשנן שחוזר מקבל חיותו מ'בורות נשברים' ,שהם מים
שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו ואין עוד המכונסים ,שאינם מחוברים לשורש,
מלבדו ,שאז יגיע לבחינה של נ'פשנו כלומר שחיותם הוא מסטרא אחרא.
ח'כתה ל'ה' שהראשי תיבות שלה 'נחל',
ובכח ההשתוקקות נעשה מחובר בכל האבות הקדושים הם למדו דעת והנה
מחשבתו להשי"ת ,וזה מרומז בקרא, לכל באי עולם ,איך שכל אחד
ויחפרו עבדי יצחק ב'נחל' ,וימצאו שם יכול לחפור ולהתבונן במוחו עד שיגיע
'באר מים חיים' ,ונתדבקו בה'. לבחינת 'באר מים חיים' ,דהיינו להיות
דבוק בשורש חיותם ,ולכן תלמידיהם
מנוחת אמת ואמונה אחריהם שלמדו מהם את דרך העבודה,
המוכן לדיבורים של אמונה והזמן נקראים בכינוי 'עבדים' ,כמו שנאמר
והשתוקקות להשי"ת הוא בשבת 'ויחפרו עבדי יצחק' ,כי למדו את העבדות
קודש ,כי אז כוחו רב להשפיע על האדם, שלהם להשי"ת על ידי האבות הק'.
כדכתב בישמח ישראל )אות י"ד( ,במעלת
הדיבור בשבת קודש ,שדרשו חז"ל )שבת שכחום וחזרו ויסדום
קיג ,ב( על הפסוק ממצוא חפציך 'ודבר אחרי הסתלקות אברהם נחלש כח אך
דבר' ,שלא יהא דבורך של שבת כדבורך שסתמו כיון בעולם, הרוחני
של חול .שטעם הזהירות בזה ,כי הדיבור מעינות הקליפות שהם הפלישתים
בשבת קודש עושה רושם גדול ופועל החכמה ,כלומר שחזר הרע לשלוט
בעולמות העליונים. בעולם ,והתגבר יסוד העפר ,ולא ידעו
לעבוד את ה' .ועל כן בבוא יצחק למקום
ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו הבארות ,וראה שאין מי שזוכר את שורש
כן בשעה שאומרים הזמירות של ועל הבריאה ,אחז בדרכי אביו לחפור שוב
שבת קודש ומכוונים את הלב את הבארות ,כמ"ש וישב יצחק ויחפור
לתיבות שיסדו הקדמונים ,הרי זה עושה את בארות המים אשר חפרו וגו' ,שבא
וגורם רושם גדול בנפשות ישראל, ללמד דעת את העם בכמה מיני עצות,
להשתוקקות להשי"ת בחינת נח"ל ,על כן איך לשוב ולחפור בתוך ליבם עד שיגיעו
יש לאומרם בקול ובכוונת הלב ,כדי לבחינת באר מים חיים ,שידעו שכל
שישפיע עלינו לטובה. חיותם הוא מהשי"ת.
פרשת תולדות • דברי תורה י
רחובות' ,כי אז יהיה הרחבת הדעת שלימה לאמונה שנזכה רצון יהי
כמו שאמר הכתוב ומלאה הארץ דעה ולעבוד את ה' בשמחה ובטוב
במהרה צדקינו משיח בביאת וגו', לבב ,עד שנזכה במהרה ל'ויחפר באר
ברחמים אמן. אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ו
האומות בכרכין דעלמא ,ומשיגין כל למה אהב יצחק את עשיו
תאות ליבן בעולם הזה ,ותירץ ,שכיון יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה ויאהב
שכבר כתוב בפיתקא שלי ,וכבר נגזר אוהבת את יעקב .וצ"ב למה
דינם שיהא כן לעתיד ,הרי זה כאילו כבר אהב יצחק אבינו את עשיו הרשע ועוד
נעשה מעכשיו ,וזהו שנאמר 'ואשים את י"ל אמאי אצל עשיו נאמר טעם למה
עריו שממה'. אהב אותו יצחק ,וביעקב לא נאמר שום
טעם ,וכן מהו הביאור של 'כי ציד בפיו'.
ע"י שישראל נלחמים ברע -מתברר שלימותם
מרחיב המאיר אור הק' ובספר איך ניכר אהבת ה' ליעקב
בפירושו של הזהר ,שאף שאין )מלאכי א ,ג( משא דבר ה' אל ובהפטרה
עונש האומות אלא לעתיד ,כבר מובן ישראל ביד מלאכי ,אהבתי
מעתה האהבה ,שכן תכלית הבריאה הרי אתכם אמר ה' ,ואמרתם במה אהבתנו.
היה רק בשביל לקבל תוספת תענוג כלומר במה ניכרת אהבתו אלינו ,הלוא
ושעשועים מעבודתן של בני ישראל, אנו רואים שאין האומות תחת הצרות של
ועיקר עבודת האדם בעולם השפל הזה, השעבוד והגלות .ומשיב הקב"ה' ,הלא
היא לברור את הטוב מהרע ,ומטעם זה אח עשו ליעקב ,ואוהב את יעקב ואת
מוכרח להיות בחינת רע בעולם ,שאם לא עשו שנאתי' ,ויש להבין האיך מתורץ
יהא שום אפשרות לרע ,אין שום מעלה השאלה 'במה אהבתנו' ,ובזוהר הק' )פר'
בעשיית הישר והטוב ,ודוקא היכא צו לב ,א( הקשה איך נאמר 'ואשים את
דאיכא מקום לבחירה בין טוב לרע, עריו שממה' ,והלא אנו רואין שיושבין
יא פרשת תולדות דברי תורה •
היא בנפשות ישראל עצמן ,שיש להם כשמואס ברע ובוחר בטוב ,אזי יוכר
חלק טוב ורע ,וחלק הרע היא בכדי שלימותן של ישראל.
שיתגבר עליהם ,ומעתה יובן אמאי
השי"ת מקיים את עשיו כדי לקבל נח"ר מיעקב
אהב יצחק אבינו את עשו ,שכמה
שטבעו של אדם הוא יותר מרוחק מן
אהבתי הנביא, דברי תבין ומעתה
אתכם אמר ה' ,כי אתם עושים
הטוב ,כן מתרבה התענוג כשמהפך
לי נחת רוח ,ואם שאלתם אמאי לעת
הכל לטוב ,וזהו מידת הגבורה של
עתה יושב עשו בשלוה' ,הלא אח עשו
יצחק ,שמוציא את הטוב אפילו מן
ליעקב' ,שבמחשבה הקדומה עלה הרצון
הרע ,וכדברי הרה"ק המגיד ממעזריטש
לברוא שניהם יחד ,כי לעומת יעקב
זי"ע ,דלכן נקרא שמו יצחק ,שהוא
שהיא עיקר הבריאה היה צורך לברוא
לשון צחוק ושמחה ,כי הצחוק בא
את עשו להיות עומד כנגדו כקליפה
מדבר שהוא רחוק ממחשבת האדם
לפרי ,ולכן נולדו תאומים ,ועם כל זה
דכתיב הא יתבאר ובזה ומתהפך,
עיקר הרצון והחפץ הוא יעקב ,דהיינו
)ירמיה לא ,ב( מרחוק ה' נראה לי ,כי
שיוכר שלימות יעקב על ידו ,וזהו ואוהב
מי שנמצא במקום רחוק ברוחניות ,יש
את יעקב ,ואת עשו שנאתי ,כי כל עצמו
הרבה יותר גילוי שכינה כשמתקרב
של עשו ,לא נברא כי אם בשביל שעל
אל ה'.
ידו יתקבל שעשועים מיעקב.
חשיבות יתירה לעבודה הבאה מתוך יגיעה
לעתיד לבוא יתהפך שרו של עשיו לטוב
שנאמר ויאהב יצחק את עשו כי ציד וזהו בספה"ק דלעתיד יתעלה שרו של ואי'
בפיו ,כי יש לו הכח של 'צידה',
עשו היא הס"מ ,והרע שבו ידחה,
להוציא ממקום קשה את הדבר הטוב,
והטוב שבו יתעלה .ומשמו סמא"ל יוסר
ועל כן דיבורי פיו של עשו בתורה
האות מ' הרומז לעמלק שימחה לגמרי,
ותפילה יש להם יותר חשיבות ,כי הם
ואז ישארו רק אותיות סא"ל שהם בגימ'
באים מתוך החושך ,משא"כ יעקב היה
צ"א שהיא כמנין שמות הקודש הוי"ה
טוב בעצם ,על כן אין עבודתו נעשית
ואדנ"י .שהם הכח שמביא נסיון לאדם
ביגיעה כל כך.
כדי לרוממו ,ובכך לגלות את הקדושה
כיתרון האור מן החושך.
יצחק ביקש מעשיו שיתקדש מתוך התגברות
ביקש יצחק ,וצודה לי ציד ,ועשה ולזה הרע שבנפש גורם שיתעלה האדם המתגבר עליו
לי מטעמים כאשר אהבתי וגו' בעולם המה שהאומות כמו והנה
בעבור תברכך נפשי בטרם אמות .שרצה לצורך הרמת קרן ישראל ,כן
פרשת תולדות • דברי תורה יב
יתרון האור הבא מתוך החושך שיתגבר על היצר ,שבזה יעשה לו
לנו שתכלית ירידתינו לעולם הזה, הרי שמחה המביאים מיוחדים, מטעמים
היא בכדי לעשות נחת רוח לפני גדולה ,ובכח זה יחול עליו הברכה .אך
השי"ת ,על ידי שיתגבר למען כבודו על באמת עשו ברשעתו ,כשהלך לצידו היה
כוחות הרע ,וכמה שהקושי והנסיון מוכן להביא מן הגזל ,כי לא היה ענינו
יותר גדול ,כן עבודתו חשובה יותר לקדש מעשיו ,ועל כן כשנכנס עשו נחרד
לפני המקום ,יתן ה' שנוכל לעבדו יצחק אבינו כיון שראה שגיהנם פתוחה
בלבב שלם ,והיה ה' למלך על הארץ מתחתיו ,משא"כ כשנכנס יעקב לפני
ביום ההיא יהיה ה' אחד ושמו אחד יצחק ,נכנסה עמו ריח גן עדן ,כי ריחו
בב"א. העיד עליו שהתגבר על כוחות הרע.
יג הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ שיחות קודש •
הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ
מוצש"ק תולדות תשפ"ב
בוצין בוצין מקטפיה ידיע
השבוע )ד' בכסליו( היארצייט של אא"ז הרה"ק ר' יעקב דוד זי"ע ,הרבי הראשון
לבית אמשינאוו ,היה ידוע מצעירותו לתלמיד חכם וגאון מופלג.
בטל רצונך מפני רצונו
כבר בימי ילדותו התמיד מאד בלימודיו ,והיה נבחן על תלמודו אצל אביו
הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע ,מדי שבת בשבתו .פעם לאחר שבחנו אמר לו,
מ'דארף בעסער צו וועלן .ועל כן התאמץ בלימודו עוד יותר ,ובכל זאת גם בשבוע
השני אמר לו זאת ,ועל כן התחזק יותר בשקידה וכמעט לא אכל ולא ישן וכו',
עד שפעם אחת לא יכל עוד להתאפק ופרץ בבכיה ואמר טאטע זאג מיר ווי אזוי
וויל מען בעסער לערנען .ענה לו אביו :וועלן לערנען הייסט אז מען וויל נישט
קיין אנדערע זאך ,נאר לערנען ...זהו נחשב לרצון גמור.
פעולת צדיק לחיים
הרבי מווארקי זיע"א היה בפשיסחא קודם פטירתו של מרן הרר"ב זיע"א ,אמר
לו הרר"ב זי"ע בזה"ל דיין דוד'ל וועט דאך א וודאי באנק טהון ,וואס ער איז
נישט געווען דערביי ,זאלסטו עהם זאגען אז ווען ער וועט קומען צו מיר ,וועט
ער קענען פועלן אלץ וואס עהר וועט וועלן) .כלומר כשיבוא לציון שלו יוכל לפעול
כל הצריך לו(.
במשא העם
הרה"ק רבי יעקב דוד אמר ,שלפני שהוא הולך לישון 'קוקט ער א דורך אלע
חסידים' .וכמו כן הי' אומר ,שאצל חסידים אומרים ,דער רבי האט צען טויזענט
יודען 'אונטער זיך' ,דער רבי האט כך וכך יודען 'אונטער זיך' וכו' ,מען דארף
האבען די חסידים 'אויף זיך'.
האלקים יבקש את נרדף
רבינו היה נוסע לעיירות לקרב אנשים לחסידות ,כשהגיע לאוסטראווע מקום
בו דרו מתנגדים הלשינו עליו למלכות ,עד שהוצרך לברוח משם עוד בערב שבת
הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ • שיחות קודש יד
סמוך לכניסת השבת ,ובדרך נס עוד הספיק להגיע לעיר ראזאן ,והתאכסן בבית
הג"ר חיים נטע ,שהיה אב"ד שם) .רבי חיים נתן נטע פרידמן ,רבה של רוז'אן ,והיה
מחסידי הרה"ק מווארקי זי"ע(.
לימים כאשר התקבל אא"ז הרה"ק רבי יוסף זי"ע לרבה של אוסטראווע ,אמר
אביו הרה"ק רבי מנחם זצ"ל בתוך הדברים לפני טובי הקהל :עתה במנותכם את
בני ,לרבה של אוסטראווע ,תיקנה העיר את אשר עוללה לפני עשרות שנים לאבי
זצ"ל.
העוסק בצרכי ציבור פטור מתפילה
פעם כשהיה מהרי"ד בשביל איזה ענין בווארשא ועמד בהכנותיו לתפילה ,עם
טליתו על כתיפו ,אזי באה אשה אחת ורצתה להכנס אל הקודש פנימה ,המשמש
אמר כי רק אחר התפילה יוכלו להיכנס ,אך האשה התחילה לבכות ,וכאשר הגיע
קול בכי לאזני רבינו ,פתח את הדלת ושאל מה קרה ,אזי ענה המשמש שהיתה
כאן אשה שרצתה להיכנס ,ולא הניחו ,רבינו הורה לקרוא לה ולברר את בקשתה,
היא השיבה שבעלה נפל לשכרות ר"ל ואין להם פרוטה בבית ,ועד עתה היה
אחיה העשיר המתגורר בפראגא )הסמוכה לווארשא( שולח להם כסף מזמן לזמן,
אך מאז שבעלה עוסק בשכרות ,והממון מגיע לבית מרזח ,מסרב לתת לה עוד.
הרבי שאל אותה לשמו ומקום מגוריו של אחיה מפראגא ,והבטיח לה שהכל
יבוא על מקומו בשלום ,הרבי תיכף הוריד הטלית מכתיפו ,קרא למשמש ושכרו
כרכרה ,ונסעו לביתו של הרב של פראגא ,וביקשו להצטרף עימו וכך הלכו יחד
לבית האח העשיר.
העשיר הכניסם לביתו בכבוד גדול והגיש לשולחן תה לשתות ,אך הרבי אמר
לו ,לא אוכל עתה לשתות ,כי קודם יש לי דבר אליך .וישאלו על דבר אחותו,
למה אינו עוזרה ,ויען ויאמר ,כיון מאז שנכנס בעלה בשכרות כל הכסף הולך אל
בית היין ,ומה לו להתאמץ עבור זה.
ואמר לו הרבי שאכן למען זה בא אליו ,ומבקש ממנו שישלח ג' רובל כל
שבוע לאחותו במשך ג' שנים ,והוא מבטיחו שאח"כ לא תצטרך יותר .וכמובן
הסכים העשיר לבקשת הרבי .לאחר שסיכמו ביקש העשיר שכעת ישתה הרבי
את התה שהגיש עבורו .אמר הרבי ,יעיד הרב של פראגא אשר מלבד
הרבי'סטעווע ,הננו גם כן רב ,והרי רב נוהג לעשות הכל בכתב ...מיד כתבו שטר
שמתחייב לפרוע שנה ומחצה במזומן מעתה והשאר ישלם אח"כ .אז אמר הרבי
להעשיר הן תדע אשר מלבד רבי ורב ,הננו ג"כ סוחר ,ודרך הסוחרים שעל החוב
נותנים וועקסלען )טשעק"ס( שיוכלו לפדותם .וע"כ על החוב הנותר יתן וועקסלען,
טו הרה"ק רבי יﬠקב דוד מאמשינאוו זי"ﬠ שיחות קודש •
וכן עשה .אז שתה הרבי התה ונפרד ממנו בברכה ,ונסע לבית האיש השיכור,
וסידר הענינים ,ורק אז חזר לביתו לתפילתו.
ואת הנפש אשר עשו
כאמור לעיל היה הרבי מקרב אנשים לחסידות .אחד מהם היה החסיד הנודע
ר' אברהם סגי נהור ,אשר קירבו הרבי בעיר גוסטינין .כ"ק אזמו"ר זצללה"ה סיפר
עליו שעל אף היותו סגי נהור מילדותו ,היה תלמיד חכם עצום ,כי היה איש חזק
מאד ,וכשנקט אברך בידו לא היה יכול להשמט ממנו ,והיה צריך לומר לפניו
דפים גמרא ,והיה לו כח זיכרון ,עד שלא היו צריכים ללמוד לפניו רק פעם אחת,
ולפעמים דברים קשים היו צריכים לומר לו ב' או ג' פעמים ,אבל יותר מזה לא
היה צריך ,וזה היה בין בנגלה ובין בנסתר.
גדלותו של החסיד ר' אברהם
בעת התנאים של אא"ז מרן רבי יוסף זצללה"ה שהיה בקוטנא ,אצל זקינה
של הכלה ,הגאון ר' יהושע מקוטנא זצ"ל ,לקח מרן ר' מנחם זי"ע עימו את ר'
אברהם סגי נהור ,מכיון שהיה נצרך לבריות' ,דחכמה ועשירות הם שני דברים
נפרדים' ,וכיון שאצל ר' יהושע'לע מקוטנא באו כמה גבירים ,על כן רצה הרבי
שר' אברהם שהיה ת"ח עצום ,ישוחח עם הקוטנא גאון בדברי תורה ,וכאשר
יראה איך שר' אברהם הוא גדול בתורה בוודאי יעזור לו ,ומכיון שמרן רבי מנחם
זי"ע ,ידע שר' אברהם לא ירצה לדבר בפניו עם הקוטנער גאון ,מפני מורא רבו,
על כן יצא הרבי מן החדר ,והנה באמצע שדיבר הקוטנער גאון בדברי תורה עם
ר' אברהם ,התפעל עד מאוד ,ואמר 'דער איד קאן דאך לערנען' והביא בשבילו
כסא גדול )הנקרא פאטע"ל( וכיבדו מאד.
ר' אברהם אמר פעם שברצונו עוד לזכות ולראות ג' דברים .את הרקיע ,האות
אל"ף ,ואת הרבי...
שיויתי ה' לנגדי תמיד
פעם הי' ר' אברהם בביקור אצל אחד החסידים בווארשא ,וכיבדו ב'גלעזל טיי'
והגביה את הכוס ,ואמר שהכוס אינו טבול ,בדקו ומצאו שכך הוה ,שאלו אותו
מהיכן ידע ,כי חשדו בו ברוח הקודש ...אזי אמר וענה בפשטות ,דאיתא שלפני
אכילה ושתיה בשעה שמברך ,יש לצייר לפניו שם הוי' ,ובכל פעם מצייר כן
במחשבתו ,אך בפעם הזאת לא עלתה בידו ,על כן הבין שדבר מה אינו כשורה,
'אין וואס פאר א טריפות קען שוין זיין אין א גלעזעל טיי?!' ...על כן חשב
שבוודאי לא נטבל...
זכותו יגן עלינו ועכי"א ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך.
הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ • שיחות קודש טז
הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ
אחר הבדלה פרשת תולדות תשפ"ג
חתנא דבי נשיאה
השבוע )ה' בכסליו( היארצייט של הרה"ק ר' יעקב יהודה מנאדרזין זי"ע ,הוא
היה חתנו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מווארקי זי"ע ,לאחר פטירת חותנו קיבל
ההנהגה הרה"ק ר' בעריש מביאלא זי"ע )בן הרה"ק מטשעכנוב( הוא היה התלמיד
הגדול שפירש את דברי רבו שנאמרו בקצירת האומ"ר ,ולאחר פטירתו המשיך
הקהל בעיקר להרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע .אך חלק מהציבור פנו להרה"ק
מנאדרזין ,ולמרות שלא נסעו אליו הרבה חסידים והיה לו ציבור קטן בכמות ,אך
היו לו חסידים חשובים ומופלגים עד מאד.
רבו קודם
בעת שדברו לפניו נכבדות ,חשק הרה"ק החידושי הרי"ם לקחתו לחתן ,שכן
אבי רבינו היה בידידות גדולה עם החידושי הרי"ם עוד מימי פרשיסחא ,ופעם
כאשר בא לפני החידושי הרי"ם וביקשו שיכניס את חתנו אל שיעוריו ,הסכים
החי' הרי"ם לקבלו .ואח"כ שאלו אולי ירצה להשתדך עימו ,על זה ענה וכי מה
אעשה שמורי ורבי הרה"ק רמ"מ מווארקי ביקש ממנו עד מאד שאשתדך עמו,
השיב החי' הרי"ם :אם רבו ביקשו ,אכן הוא קודם.
מוכשר לקבל טהרה
כ"ק אזמו"ר זצללה"ה סיפר מעשה שהיה אצל הרה"ק ר' מנחם מענדל
מווארקי זי"ע אשר כידוע ,תמיד בערה בו אש עצורה ,ופעם היה לו 'מאמר'
בפיו ,ולא היה לו למי לאומרו ,עד שבא לו אצל חתנו הרה"ק מנאדרזין,
שהיה לומד בעליית ביתו ,ולהה"ק רמ"מ היה שווערע טריט ,ושמע איך שעולה
במדריגות הבית ,על כן פתח רבנו מיד הדלת ,וכה אמר לו חותנו 'וועסטו
זיין א חסידישער יונגערמאן איז גוט ,אז נישט וועל כ'דיר אויספליקען! '...ע"כ.
והיה לו מזה התעוררות רבה בראותו גודל תבערת רבו בעת אמירת דברים
אלו ,ונראה פירושו ,כי הרמ"מ היה אז אחוז שרעפים שיש לעבוד את ה'
בכל לב ובכל נפש ,עד שלא יכול להבין איך עוסקים בחיי שעה ,והבין שרק
חתנו הוא כלי מוכשר לקבל זאת ההשגה ממנו ,ויהא לו מן המאמר תועלת
בעבודת ה'.
יז הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ שיחות קודש •
כתבו לכם את השירה הזאת
כ"ק אזמו"ר זצללה"ה ביאר בזה ,למה נקרא שירת האזינו בלשון 'שירה' והלוא
תוכחה הוא ,אלא זהו שבחן של ישראל ,שכן רק הם יכולים להוציא תועלת מזה,
ולכן נקרא שירה.
נקיות מביאה לידי פרישות
בעת עלותו לכהן כרבי ,התנהג בדרך פלא ,והיה יושב במשך היום כולו סגור
ומסוגר ,ואף היה לו מקוה בביתו ,ואמרו שלא היה יוצא חוץ לביתו רק פעם
בחודש לקידוש לבנה.
ובערך בשעה י"א בלילה ,אחר שגמר כל שיעוריו ,וזה היה קרוב לחצות
הלילה ,אזי אכל מעט ,התפלל מעריב ,לאחר שעבד עבודת היום הלך לו
לאכול מעט אך הסעודה נמשך זמן רב בערך שלש שעות ,עד לערך השעה
ב' ,כי היה לומד הרבה שיעורים באמצע סעודתו ,ואח"כ פתחו הדלת לפני
החסידים ,וקיבל קהל ולקח קוויטלעך כן היה שעה או מעט יותר כפי רוב
החסידים.
ואם היה באים להזכיר במשך היום חולה שיש בו סכנה ,היו נותנים את
הקוויטל לבנו הבחור ,והוא היה נכנס אל חדרו והניח הקוויטיל על השלחן ,ואם
הי' נצרך עצה ,היה שולח עם בנו התשובה.
המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות
פעם עברו דרך נאדרזין קבוצה של בחורים גבורי חיל שנלקחו בעל כרחם אל
הצבא ,וכאשר שמעו שיש רבי בעיר ,בכו ועמדו תחת החלון שיניחו להם לבוא
לפני הרבי להזכיר עצמם ,אף שלא נתנה רשות לשום בן אדם להכנס אצלו ,אך
צוה להכניסם אליו וברכם ופטרום לשלום ,ויהי כאשר נכנס רבינו אל שולחן
סעודת שבת ,התחיל לומר הלוא באמת הם שלוחנו ,כי הם נלקחו מפני חטאינו,
ולכן יש עצה ,כאשר אנחנו נעשה תשובה ,אקוה כי הם ישתחררו משם ,ואכן
אחר כמה ימים יצאו לחרות.
תעבירו באש וטהר
הרבה פעמים היה בוחר איזה קוויטלעך ,וקוראם שוב ,והרבה פעמים אחר
ששהה בזה זמן רב ,צוה להניחם באש תחת המחבת דגים המתבשלים לכבוד
שבת קודש.
הרה"ק רבי יﬠקב יהודה מנאדרזין זי"ﬠ • שיחות קודש יח
העושה מצוה כמאמרה
פעם אחת דיבר מהענין שצריך כל אחד לקבל על עצמו מצות עשה ולא
תעשה לקיימם באופן מיוחד ,כעין דברי הגמרא אביך במאי זהיר טפי ,והוא לקח
על עצמו ה'לא-תעשה' של בשר בחלב וה'עשה' של צדקה.
הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו
והנה בבשר בחלב היה להפליא ,וביום שאכל חלב לא אכל בתוך המעת-לעת
בשר ,וכן מהבקבוק ששתה ממנו יי"ש לבשר ,לא שתה ממנו בסעודת חלב ,ואף
היה לו מלבוש מיוחד לחלב וכדומה עוד הרחקות רבות.
ואשא כפי אל מצוותיך אשר אהבתי
אגב ,היה לו כלי מיוחד לנטילת ידים שחרית עם ששה אזנים ,כי צריכין אז
ליטול כל יד ג' פעמים) ,כמדומה גם להרה"ק רבי בונם'ל אטוואצקער היה כזאת( שאחר
כל שפיכה החליף את הבית יד שאחז בו ,שלא יטמא היד שוב .וביקש לעשות
שניים כאלו ,אחד לכל השנה ואחד לפסח ,וצוה שלא לגלות להבעל מלאכה למה
צריכים כזאת ,שלא יהא לשחוק בעיניו ,אלא כך יאמרו לו ,שצריכין לכלי כזה.
פתוח תפתח את ידך
וכן בהעשה של צדקה היה פלא ,שאחר חצי הלילה כשקיבל קהל היה נתינתו
לצדקה בשפע גדול עד מאוד ,ולא ידעו מאין יש לו כל כך הרבה ממון לחלק
לצדקה.
דברי תורתו
השאיר אחריו את הספר החשוב 'ישרש יעקב' ,עם דברי תורה נפלאים מלא
ביראה טהורה ,זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,א גוטע וואך א פרייליכע וואך.
בעניין לב נשבר ושפלות עצמו
(פרק כ"ט)
יום רביעי פרשת ויצא
בית המדרש דחסידי אמשינאוו
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא
הננו להודיע את סדר הזמנים
בשב"ק פרשת תולדות ד' כסלו
הילולת מרן האדמו"ר הזקן
זי"ע מרן הרה"ק רבי יעקב דוד
מנחה ערש"ק5:00..........................
עריכת השלחן ליל שב"ק9:30............
שטעלן וויין יפנה אצל הרה"ח ר' יהושע לייב כהן שליט"א
732-600-7296
שחרית שב"ק9:30.........................
קידושא רבא אחר התפילה
מנחה ושלש סעודות4:50................
מלוה מלכה9:30................
זכות בעל ההילולא יגן עלינו
להיוושע בכל מילי דמיטב
לקראת שבת לכו ונלכה
