gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים‬ ‫מרבותינו הקדושים מאמשינאוו‬ ‫גליון רצ"ה‬ ‫•‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫וכל מעשיך יהיו לשם שמים‬ ‫שנתנו להם כוחות מן השמים כראוי לבני יצחק‬ ‫בתוך הדין טמון חסד‬ ‫'זיי האבען געברענט [מיט] די וועלט'‪ ,‬ויהי עשו‬ ‫וְ ֵא ֶּ_לה ּתוֹ _לְ דֹת יִ צְ ָחק ֶּבן ַאבְ ָר ָהם ַאבְ ָר ָהם הוֹ _לִ יד‬ ‫וַ ִיּגְ ַ ּד_ל ָה ִא ׁיש וַ ֵיּ_ֶלֶ ְך ָה_לוֹ ְך וְ גָ ֵד_ל ַ_ַעד ִּכי גָ ַד_ל ְמאֹד‪ .‬וַ יְ ִהי _לוֹ‬ ‫וגו' שהוא לקח את הכוחות להיות יודע ציד‬ ‫ֶאת יִ צְ ָחק (כה‪ ,‬יט)‪ .‬הדקדוק מבואר‪ .‬ונראה‬ ‫ִמ ְקנֵ ה צֹאן ו ִּמ ְקנֵ ה בָ ָקר וַ ֲ_ֲעבֻ ָ ּדה ַר ָּבה וַ יְ ַקנְ א ּו אֹתוֹ ּ ְפ_ִלִ ׁ ְש ִּתים‬ ‫ונעשה איש שדה‪ ,‬משא"כ יעקב לקחן לבחינת‬ ‫פירושו‪ ,‬דהנה הבורא ברוך הוא ברא את העולם‬ ‫(כו‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ .‬בספה"ק תפארת שלמה מביא שנרמז בזה גודל‬ ‫איש תם ונעשה יושב אוהלים‪.‬‬ ‫כדי להיטיב ברואיו‪ ,‬והוא זן ומפרנס לכל באי‬ ‫מעלת יצחק אבינו‪ ,‬שעבד את השי"ת בקדושה גדולה‬ ‫(הרה"ק רבי יצחק זי"ע)‬ ‫העולם בחסדו הגדול‪ .‬אכן תכלית הטובה הנחיל‬ ‫גם בתוך עניני עולם הזה‪ ,‬כמו שנאמר 'ויהי לו מקנה צאן‬ ‫לעמו ישראל זרע אבותינו הקדושים‪ ,‬והוא‬ ‫ומקנה בקר'‪ ,‬ובכל זאת גם בתוך העסק וההשתדלות בריבוי‬ ‫וזוכר חסדי אבות‬ ‫שיכירו גדולתו ותפארתו ומדת טובו יתברך‪.‬‬ ‫נכסיו (ראה רש"י כו‪ ,‬יג) עודנו עומד בתקפו ובקדושתו בדרכי‬ ‫וַ ָ ּי ׁ ָשב יִ צְ ָחק וַ ַ ּי ְח ּ ֹפר ֶאת ְּב ֵארֹת ַה ַּמיִ ם ֲא ׁ ֶשר‬ ‫והוא ההצלחה אחרונה אשר אין שני לה‪ .‬וכדי‬ ‫התורה גבוה מעל גבוה‪' ,‬ועבדה רבה'‪ ,‬היה לו בזה עבודה‬ ‫ָח ְפר ּו ִּב ֵימי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ יו (כו‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫לבא להצלחה זו‪ ,‬מנע אותנו מכל התאוות רעות‬ ‫גדולה לה'‪ ,‬ולכן ויקנאו אותו פלשתים‪ ,‬שראו בו המדריגה‬ ‫והזהיר אותנו בעונש אם נעבור על מצותיו‪ ,‬וזה‬ ‫אחר פטירת הרה"ק רבי מענדל'י מווארקי זי"ע‬ ‫הגדולה שהכל נהפך אצלו לעבודת השי"ת‪ ,‬וזוכה לנחלת‬ ‫הכל לתכלית הטובה כמו שנתבאר‪ .‬וזה פירוש‬ ‫(בט"ו בסיון תרכ"ח)‪ ,‬ביקשו רבים מחסידיו להכתיר‬ ‫שני עולמות‪.‬‬ ‫עליהם כממשיך השושלת את בנו הרה"ק רבי‬ ‫אלה תולדות יצחק‪ ,‬כי יצחק הוא מסטרא דדינא‪,‬‬ ‫וזהו דאמרינן בגמ' (שבת לא‪ ,‬א) כי ליום הדין שואלים את‬ ‫בונם'ל אטוואצקער זי"ע‪ ,‬שהיה אז בן י"ז שנה‬ ‫בן אברהם‪ ,‬שגם תולדות של הדין הוא לבנין‬ ‫האדם נשאת ונתת 'באמונה'‪ ,‬אמונה הוא מלשון (משלי ח‪ ,‬ל)‬ ‫בלבד‪ .‬רבי בונם'ל קם ונסע אל הרה"ק מראדזימין‬ ‫החסד‪ ,‬וזה אברהם הוליד את יצחק שגם מידת‬ ‫ואהיה אצלו 'אמון'‪ ,‬שקאי על התורה‪ ,‬היינו ששואלים את‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהיה מזקני צדיקי הדור‪ ,‬כדי שיסמיכו‬ ‫הדין הוא בשביל מידת החסד לאברהם‪ .‬ודו"ק‪.‬‬ ‫האדם‪ ,‬אף שאכן היית צריך לעסוק בפרנסה‪ ,‬אך האם עשית‬ ‫למנהיגות‪ .‬בבואו לראדזימין לא קירבוהו במיוחד‪,‬‬ ‫(קול שמחה)‬ ‫עבודתך ארעי ותורתך קבע‪ ,‬והאם היה כל דרכי עבודתך‬ ‫והוצרך להמתין בתור הארוך כמו שאר החסידים‪.‬‬ ‫***‬ ‫בכוונה לעשות נחת רוח לבורא‪ ,‬שכן מי שכל עסק המשא‬ ‫כאשר נכנס אל הרבי מראדזימין‪ ,‬פנה אליו הרבי‬ ‫וראה 'שמועת יצחק' פר' וירא עה"פ וה' אמר‬ ‫ומתן שלו הוא כראוי לשם שמים‪ ,‬הרי זה נחשב כחלק‬ ‫בשאלה‪" :‬דער זיידע איז גיווען תורה‪ ,‬דער טאטע‬ ‫המכסה אני מאברהם‪ ,‬שהרה"ק מווארקי זי"ע אמר‬ ‫מעבודת ה'‪.‬‬ ‫כי אין שום פעולה בעולם שלא יהיה בה ממדת‬ ‫איז גיווען חכמה‪ ,‬און וואס איז ווייטער?"‪...‬‬ ‫החסד‪ ,‬ואפילו בעידן ריתחא ר"ל‪ ,‬וכמו כן בהפיכת‬ ‫ובשל"ה הקדוש (תולדות אות לו) ביאר שזה היה כוונת יצחק‬ ‫השיב ר' בונם'ל במתק לשונו‪" :‬מצינו אצל‬ ‫סדום היה חסד מה שהציל את לוט‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וע"ע‬ ‫בבקשו ליתן את הברכות לעשיו‪ ,‬שכן אף שיצחק לא ידע‬ ‫עבדי אברהם אבינו שחפרו באר‪ ,‬וכן בעבדי‬ ‫באמרי רצון ריש הפרשה‪.‬‬ ‫שעשו הוא רשע‪ ,‬מכל מקום לא נעלם ממנו כי הוא עסוק‬ ‫יצחק אבינו‪ ,‬ואילו אצל עבדי יעקב אבינו לא‬ ‫ודרך אגב‪ ,‬רבינו רבי יצחק זי"ע סיפר ששמע מאביו‬ ‫ראשו ורובו בעניני עולם הזה‪ ,‬ולכן מצד האמת היה צריך‬ ‫מצינו שחפרו בארות‪ ,‬הם כבר לא הוצרכו‬ ‫הרה"ק ר' יוסף זי"ע‪ ,‬שזקינו הרה"ק רבי יעקב דוד‬ ‫ליתן את הברכות ליעקב שכן הוא יותר ראוי לכך‪ .‬אך‬ ‫לחפור‪ ."...‬כשמוע הרבי מראדזימין את תשובתו‬ ‫זי"ע אמר‪" :‬הנני מחזיק עצמי תלמיד של הרבי ר'‬ ‫אדרבא דייקא בגלל שעשיו עסוק בגשמיות ביקש יצחק‬ ‫הקולעת‪ ,‬קירבו מיד ואמר לו "שלום עליכם‬ ‫בונם‪ ,‬ורציתי מאד לעשות פירוש על ה'קול שמחה'‬ ‫ללמדו איך להעלות את כל עניני עולם הזה אל הקדושה‪,‬‬ ‫ווארקער רבי"‪.‬‬ ‫אולם לצערי הדבר לא עלה בידי" (נמסר ע"י הרה"ח‬ ‫נו"נ לרבוה"ק רי"מ בוים ז"ל‪ ,‬שההדיר ברוב פאר את‬ ‫וזה מרומז בקרא‪ ,‬שאמר יצחק לעשו 'שא נא כליך תליך‬ ‫אחר הוסיף הרבי מראדזימין ואמר‪" :‬ואני דורש‬ ‫ספרי הרר"ב זי"ע) וע"ע ב'וזאת ליהודה' שמביא‬ ‫וקשתך'‪ ,‬שהם כלים של העולם הזה‪' ,‬ועשה לי מטעמים‬ ‫כך‪ :‬אברהם חפר בארות חדשות‪ ,‬יצחק חפר‬ ‫שהרה"ק מהרי"ד רצה לעשות פירוש על כמה‬ ‫כאשר אהבתי'‪ ,‬היינו שיהפכם לרוחניות ויכניסם אל‬ ‫בארות חדשות‪ ,‬אך יעקב אמר‪ :‬בארות חדשות‬ ‫ספרים ועיי"ש‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬אך רבקה שידעה עד היכן מגיע רשעתו של עשו‪,‬‬ ‫אין בכוחי לחפור‪ ,‬אשמור לפחות על הבארות‬ ‫וכל הברכות יקח רק לצרכי עולם הזה ולא יתקן שום דבר‪,‬‬ ‫שחפרו אבותי‪ ,‬שלא יסתמו מעצמן ושלא יסתמו‬ ‫כוחות מן השמים‬ ‫על כן רצתה שיעקב יקבל את הברכות‪.‬‬ ‫אותם פלישתים"‪.‬‬ ‫וַ ִ ּיגְ ְ ּד_ל ּו ַה ְּנ ָע ִרים (כה‪ ,‬כז)‪ .‬אזמו"ר הרה"ק רבי מנחם‬ ‫(מתוך סעודה שלישית תשפ"ד)‬ ‫(הרה"ק רבי שמחה בונם מאטוואצק זי"ע)‬ ‫זצללה"ה ביאר הפסוק‪ ,‬דויגדלו הנערים היינו‬ ‫הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי"ע‬ ‫ואת הנפש אשר עשו‬ ‫בוצין בוצין מקטפיה ידיע‬ ‫כאמור לעיל היה הרבי מקרב אנשים לחסידות‪ .‬אחד מהם היה החסיד‬ ‫השבוע (ד' בכסליו) היארצייט של אא"ז הרה"ק ר׳ יעקב דוד זי"ע‪ ,‬הרבי‬ ‫הנודע ר' אברהם סגי נהור‪ ,‬אשר קירבו הרבי בעיר גוסטינין‪ .‬כ"ק אזמו"ר‬ ‫הראשון לבית אמשינאוו‪ ,‬היה ידוע מצעירותו לתלמיד חכם וגאון מופלג‪.‬‬ ‫זצללה"ה סיפר עליו שעל אף היותו סגי נהור מילדותו‪ ,‬היה תלמיד חכם‬ ‫בטל רצונך מפני רצונו‬ ‫עצום‪ ,‬כי היה איש חזק מאד‪ ,‬וכשנקט אברך בידו לא היה יכול להשמט‬ ‫ממנו‪ ,‬והיה צריך לומר לפניו דפים גמרא‪ ,‬והיה לו כח זיכרון‪ ,‬עד שלא היו‬ ‫כבר בימי ילדותו התמיד מאד בלימודיו‪ ,‬והיה נבחן על תלמודו אצל‬ ‫צריכים ללמוד לפניו רק פעם אחת‪ ,‬ולפעמים דברים קשים היו צריכים‬ ‫אביו הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע‪ ,‬מדי שבת בשבתו‪ .‬פעם לאחר שבחנו‬ ‫אמר לו‪ ,‬מ׳דארף בעסער צו וועלן‪ .‬ועל כן התאמץ בלימודו עוד יותר‪ ,‬ובכל‬ ‫לומר לו ב' או ג' פעמים‪ ,‬אבל יותר מזה לא היה צריך‪ ,‬וזה היה בין בנגלה‬ ‫זאת גם בשבוע השני אמר לו זאת‪ ,‬ועל כן התחזק יותר בשקידה וכמעט‬ ‫ובין בנסתר‪.‬‬ ‫לא אכל ולא ישן וכו'‪ ,‬עד שפעם אחת לא יכל עוד להתאפק ופרץ בבכיה‬ ‫גדלותו של החסיד ר' אברהם‬ ‫ואמר טאטע זאג מיר ווי אזוי וויל מען בעסער לערנען‪ .‬ענה לו אביו‪ :‬וועלן‬ ‫לערנען הייסט אז מען וויל נישט קיין אנדערע זאך‪ ,‬נאר לערנען‪ ...‬זהו נחשב‬ ‫בעת התנאים של אא"ז מרן רבי יוסף זצללה"ה שהיה בקוטנא‪ ,‬אצל‬ ‫לרצון גמור‪.‬‬ ‫זקינה של הכלה‪ ,‬הגאון ר' יהושע מקוטנא זצ"ל‪ ,‬לקח מרן ר' מנחם זי"ע עימו‬ ‫את ר' אברהם סגי נהור‪ ,‬מכיון שהיה נצרך לבריות‪' ,‬דחכמה ועשירות הם‬ ‫פעולת צדיק לחיים‬ ‫שני דברים נפרדים'‪ ,‬וכיון שאצל ר' יהושע'לע מקוטנא באו כמה גבירים‪,‬‬ ‫הרבי מווארקי זיע"א היה בפשיסחא קודם פטירתו של מרן הרר"ב‬ ‫על כן רצה הרבי שר' אברהם שהיה ת"ח עצום‪ ,‬ישוחח עם הקוטנא גאון‬ ‫זיע"א‪ ,‬אמר לו הרר"ב זי"ע בזה"ל דיין דוד'ל וועט דאך א וודאי באנק טהון‪,‬‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬וכאשר יראה איך שר' אברהם הוא גדול בתורה בוודאי יעזור‬ ‫וואס ער איז נישט געווען דערביי‪ ,‬זאלסטו עהם זאגען אז ווען ער וועט קומען‬ ‫לו‪ ,‬ומכיון שמרן רבי מנחם זי"ע‪ ,‬ידע שר' אברהם לא ירצה לדבר בפניו עם‬ ‫צו מיר‪ ,‬וועט ער קענען פועלן אלץ וואס עהר וועט וועלן‪( .‬כלומר כשיבוא‬ ‫הקוטנער גאון‪ ,‬מפני מורא רבו‪ ,‬על כן יצא הרבי מן החדר‪ ,‬והנה באמצע‬ ‫לציון שלו יוכל לפעול כל הצריך לו)‪.‬‬ ‫שדיבר הקוטנער גאון בדברי תורה עם ר' אברהם‪ ,‬התפעל עד מאוד‪ ,‬ואמר‬ ‫'דער איד קאן דאך לערנען' והביא בשבילו כסא גדול (הנקרא פאטע"ל)‬ ‫במשא העם‬ ‫וכיבדו מאד‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי יעקב דוד אמר‪ ,‬שלפני שהוא הולך לישון 'קוקט ער א דורך‬ ‫אלע חסידים'‪ .‬וכמו כן הי' אומר‪ ,‬שאצל חסידים אומרים‪ ,‬דער רבי האט צען‬ ‫ר' אברהם אמר פעם שברצונו עוד לזכות ולראות ג' דברים‪ .‬את הרקיע‪,‬‬ ‫טויזענט יודען 'אונטער זיך'‪ ,‬דער רבי האט כך וכך יודען 'אונטער זיך' וכו'‪,‬‬ ‫האות אל"ף‪ ,‬ואת הרבי‪...‬‬ ‫מען דארף האבען די חסידים 'אויף זיך'‪.‬‬ ‫שיויתי ה' לנגדי תמיד‬ ‫האלקים יבקש את נרדף‬ ‫פעם הי' ר' אברהם בביקור אצל אחד החסידים בווארשא‪ ,‬וכיבדו‬ ‫רבינו היה נוסע לעיירות לקרב אנשים לחסידות‪ ,‬כשהגיע לאוסטראווע‬ ‫ב'גלעזל טיי' והגביה את הכוס‪ ,‬ואמר שהכוס אינו טבול‪ ,‬בדקו ומצאו שכך‬ ‫מקום בו דרו מתנגדים הלשינו עליו למלכות‪ ,‬עד שהוצרך לברוח משם עוד‬ ‫הוה‪ ,‬שאלו אותו מהיכן ידע‪ ,‬כי חשדו בו ברוח הקודש‪ ...‬אזי אמר וענה‬ ‫בערב שבת סמוך לכניסת השבת‪ ,‬ובדרך נס עוד הספיק להגיע לעיר ראזאן‪,‬‬ ‫בפשטות‪ ,‬דאיתא שלפני אכילה ושתיה בשעה שמברך‪ ,‬יש לצייר לפניו שם‬ ‫והתאכסן בבית הג"ר חיים נטע‪ ,‬שהיה אב"ד שם‪( .‬רבי חיים נתן נטע פרידמן‪,‬‬ ‫הוי'‪ ,‬ובכל פעם מצייר כן במחשבתו‪ ,‬אך בפעם הזאת לא עלתה בידו‪ ,‬על‬ ‫רבה של רוז'אן‪ ,‬והיה מחסידי הרה"ק מווארקי זי"ע)‪.‬‬ ‫כן הבין שדבר מה אינו כשורה‪' ,‬אין וואס פאר א טריפות קען שוין זיין אין‬ ‫לימים כאשר התקבל אא"ז הרה"ק רבי יוסף זי"ע לרבה של אוסטראווע‪,‬‬ ‫א גלעזעל טיי?!'‪ ...‬על כן חשב שבוודאי לא נטבל‪...‬‬ ‫אמר אביו הרה"ק רבי מנחם זצ"ל בתוך הדברים לפני טובי הקהל‪ :‬עתה‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‪ ,‬א גוטע וואך‪ ,‬א פרייליכער וואך‪.‬‬ ‫במנותכם את בני‪ ,‬לרבה של אוסטראווע‪ ,‬תיקנה העיר את אשר עוללה‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬מתוך שיחת מוצש"ק תולדות תשפ"ב)‬ ‫לפני עשרות שנים לאבי זצ"ל‪.‬‬ ‫מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים‬ ‫ראש חודש (ו)‬ ‫כשחל ר"ח בשבת אוכלין מאכל נוסף לכבוד ראש חודשא ‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בשו"ע (או"ח סי' תיט) מצוה להרבות בסעודת ראש חודש‪ ,‬ובמשנה ברורה (ס"ק ב') כתב בשם האחרונים‪ ,‬דהמדקדקים נוהגים כשחל‬ ‫ר"ח בחול‪ ,‬עושים מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ר"ח‪ ,‬וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה ניכר כבוד של ראש חודש‪.‬‬ ‫סיפר מרן האור יצחק זי"ע פעם בסעודת ראש חודש אצל זקינו הרה"ק ר' מנחם זי"ע נאסף עולם גדול ולא היה די לאכול בשביל כולם‪.‬‬ ‫נענה הרבי‪ :‬הרי נפסק בשולחן ערוך שמצוה להרבות בסעודת ראש חודש‪ ,‬מיינט עס דען נאר אז מ'געבט צי נאך א שטיקל פלייש? נאר‬ ‫מען ריפט צו נאך א יוד!‪...‬‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו ‪ ,1-605-3136-873 :‬בארה"ק ‪074-7964020‬‬ ‫_להערות והארות‪ ,‬ו_לקב_לת הג_ליון ‪• amsh4408@gmail.com :‬‬