אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — תולדות (2026-11-09)

ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים
מרבותינו הקדושים מאמשינאוו
גליון רצ"ה • פרשת תולדות תשפ"ז
מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
וכל מעשיך יהיו לשם שמים שנתנו להם כוחות מן השמים כראוי לבני יצחק בתוך הדין טמון חסד
'זיי האבען געברענט [מיט] די וועלט' ,ויהי עשו וְ ֵא ֶּ_לה ּתוֹ _לְ דֹת יִ צְ ָחק ֶּבן ַאבְ ָר ָהם ַאבְ ָר ָהם הוֹ _לִ יד
וַ ִיּגְ ַ ּד_ל ָה ִא ׁיש וַ ֵיּ_ֶלֶ ְך ָה_לוֹ ְך וְ גָ ֵד_ל ַ_ַעד ִּכי גָ ַד_ל ְמאֹד .וַ יְ ִהי _לוֹ וגו' שהוא לקח את הכוחות להיות יודע ציד ֶאת יִ צְ ָחק (כה ,יט) .הדקדוק מבואר .ונראה
ִמ ְקנֵ ה צֹאן ו ִּמ ְקנֵ ה בָ ָקר וַ ֲ_ֲעבֻ ָ ּדה ַר ָּבה וַ יְ ַקנְ א ּו אֹתוֹ ּ ְפ_ִלִ ׁ ְש ִּתים ונעשה איש שדה ,משא"כ יעקב לקחן לבחינת פירושו ,דהנה הבורא ברוך הוא ברא את העולם
(כו ,יג-יד) .בספה"ק תפארת שלמה מביא שנרמז בזה גודל איש תם ונעשה יושב אוהלים. כדי להיטיב ברואיו ,והוא זן ומפרנס לכל באי
מעלת יצחק אבינו ,שעבד את השי"ת בקדושה גדולה
(הרה"ק רבי יצחק זי"ע) העולם בחסדו הגדול .אכן תכלית הטובה הנחיל
גם בתוך עניני עולם הזה ,כמו שנאמר 'ויהי לו מקנה צאן לעמו ישראל זרע אבותינו הקדושים ,והוא
ומקנה בקר' ,ובכל זאת גם בתוך העסק וההשתדלות בריבוי וזוכר חסדי אבות שיכירו גדולתו ותפארתו ומדת טובו יתברך.
נכסיו (ראה רש"י כו ,יג) עודנו עומד בתקפו ובקדושתו בדרכי וַ ָ ּי ׁ ָשב יִ צְ ָחק וַ ַ ּי ְח ּ ֹפר ֶאת ְּב ֵארֹת ַה ַּמיִ ם ֲא ׁ ֶשר והוא ההצלחה אחרונה אשר אין שני לה .וכדי
התורה גבוה מעל גבוה' ,ועבדה רבה' ,היה לו בזה עבודה ָח ְפר ּו ִּב ֵימי ַאבְ ָר ָהם ָאבִ יו (כו ,יח). לבא להצלחה זו ,מנע אותנו מכל התאוות רעות
גדולה לה' ,ולכן ויקנאו אותו פלשתים ,שראו בו המדריגה והזהיר אותנו בעונש אם נעבור על מצותיו ,וזה
אחר פטירת הרה"ק רבי מענדל'י מווארקי זי"ע
הגדולה שהכל נהפך אצלו לעבודת השי"ת ,וזוכה לנחלת הכל לתכלית הטובה כמו שנתבאר .וזה פירוש
(בט"ו בסיון תרכ"ח) ,ביקשו רבים מחסידיו להכתיר
שני עולמות. עליהם כממשיך השושלת את בנו הרה"ק רבי אלה תולדות יצחק ,כי יצחק הוא מסטרא דדינא,
וזהו דאמרינן בגמ' (שבת לא ,א) כי ליום הדין שואלים את בונם'ל אטוואצקער זי"ע ,שהיה אז בן י"ז שנה בן אברהם ,שגם תולדות של הדין הוא לבנין
האדם נשאת ונתת 'באמונה' ,אמונה הוא מלשון (משלי ח ,ל) בלבד .רבי בונם'ל קם ונסע אל הרה"ק מראדזימין החסד ,וזה אברהם הוליד את יצחק שגם מידת
ואהיה אצלו 'אמון' ,שקאי על התורה ,היינו ששואלים את זי"ע ,שהיה מזקני צדיקי הדור ,כדי שיסמיכו הדין הוא בשביל מידת החסד לאברהם .ודו"ק.
האדם ,אף שאכן היית צריך לעסוק בפרנסה ,אך האם עשית למנהיגות .בבואו לראדזימין לא קירבוהו במיוחד, (קול שמחה)
עבודתך ארעי ותורתך קבע ,והאם היה כל דרכי עבודתך והוצרך להמתין בתור הארוך כמו שאר החסידים. ***
בכוונה לעשות נחת רוח לבורא ,שכן מי שכל עסק המשא כאשר נכנס אל הרבי מראדזימין ,פנה אליו הרבי וראה 'שמועת יצחק' פר' וירא עה"פ וה' אמר
ומתן שלו הוא כראוי לשם שמים ,הרי זה נחשב כחלק בשאלה" :דער זיידע איז גיווען תורה ,דער טאטע המכסה אני מאברהם ,שהרה"ק מווארקי זי"ע אמר
מעבודת ה'. כי אין שום פעולה בעולם שלא יהיה בה ממדת
איז גיווען חכמה ,און וואס איז ווייטער?"...
החסד ,ואפילו בעידן ריתחא ר"ל ,וכמו כן בהפיכת
ובשל"ה הקדוש (תולדות אות לו) ביאר שזה היה כוונת יצחק השיב ר' בונם'ל במתק לשונו" :מצינו אצל סדום היה חסד מה שהציל את לוט ,עכ"ל .וע"ע
בבקשו ליתן את הברכות לעשיו ,שכן אף שיצחק לא ידע עבדי אברהם אבינו שחפרו באר ,וכן בעבדי באמרי רצון ריש הפרשה.
שעשו הוא רשע ,מכל מקום לא נעלם ממנו כי הוא עסוק יצחק אבינו ,ואילו אצל עבדי יעקב אבינו לא ודרך אגב ,רבינו רבי יצחק זי"ע סיפר ששמע מאביו
ראשו ורובו בעניני עולם הזה ,ולכן מצד האמת היה צריך מצינו שחפרו בארות ,הם כבר לא הוצרכו הרה"ק ר' יוסף זי"ע ,שזקינו הרה"ק רבי יעקב דוד
ליתן את הברכות ליעקב שכן הוא יותר ראוי לכך .אך לחפור ."...כשמוע הרבי מראדזימין את תשובתו זי"ע אמר" :הנני מחזיק עצמי תלמיד של הרבי ר'
אדרבא דייקא בגלל שעשיו עסוק בגשמיות ביקש יצחק הקולעת ,קירבו מיד ואמר לו "שלום עליכם בונם ,ורציתי מאד לעשות פירוש על ה'קול שמחה'
ללמדו איך להעלות את כל עניני עולם הזה אל הקדושה, ווארקער רבי". אולם לצערי הדבר לא עלה בידי" (נמסר ע"י הרה"ח
נו"נ לרבוה"ק רי"מ בוים ז"ל ,שההדיר ברוב פאר את
וזה מרומז בקרא ,שאמר יצחק לעשו 'שא נא כליך תליך אחר הוסיף הרבי מראדזימין ואמר" :ואני דורש
ספרי הרר"ב זי"ע) וע"ע ב'וזאת ליהודה' שמביא
וקשתך' ,שהם כלים של העולם הזה' ,ועשה לי מטעמים כך :אברהם חפר בארות חדשות ,יצחק חפר
שהרה"ק מהרי"ד רצה לעשות פירוש על כמה
כאשר אהבתי' ,היינו שיהפכם לרוחניות ויכניסם אל בארות חדשות ,אך יעקב אמר :בארות חדשות ספרים ועיי"ש.
הקדושה ,אך רבקה שידעה עד היכן מגיע רשעתו של עשו, אין בכוחי לחפור ,אשמור לפחות על הבארות
וכל הברכות יקח רק לצרכי עולם הזה ולא יתקן שום דבר, שחפרו אבותי ,שלא יסתמו מעצמן ושלא יסתמו כוחות מן השמים
על כן רצתה שיעקב יקבל את הברכות. אותם פלישתים". וַ ִ ּיגְ ְ ּד_ל ּו ַה ְּנ ָע ִרים (כה ,כז) .אזמו"ר הרה"ק רבי מנחם
(מתוך סעודה שלישית תשפ"ד) (הרה"ק רבי שמחה בונם מאטוואצק זי"ע) זצללה"ה ביאר הפסוק ,דויגדלו הנערים היינו
הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו זי"ע
ואת הנפש אשר עשו בוצין בוצין מקטפיה ידיע
כאמור לעיל היה הרבי מקרב אנשים לחסידות .אחד מהם היה החסיד השבוע (ד' בכסליו) היארצייט של אא"ז הרה"ק ר׳ יעקב דוד זי"ע ,הרבי
הנודע ר' אברהם סגי נהור ,אשר קירבו הרבי בעיר גוסטינין .כ"ק אזמו"ר הראשון לבית אמשינאוו ,היה ידוע מצעירותו לתלמיד חכם וגאון מופלג.
זצללה"ה סיפר עליו שעל אף היותו סגי נהור מילדותו ,היה תלמיד חכם
בטל רצונך מפני רצונו
עצום ,כי היה איש חזק מאד ,וכשנקט אברך בידו לא היה יכול להשמט
ממנו ,והיה צריך לומר לפניו דפים גמרא ,והיה לו כח זיכרון ,עד שלא היו כבר בימי ילדותו התמיד מאד בלימודיו ,והיה נבחן על תלמודו אצל
צריכים ללמוד לפניו רק פעם אחת ,ולפעמים דברים קשים היו צריכים אביו הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע ,מדי שבת בשבתו .פעם לאחר שבחנו
אמר לו ,מ׳דארף בעסער צו וועלן .ועל כן התאמץ בלימודו עוד יותר ,ובכל
לומר לו ב' או ג' פעמים ,אבל יותר מזה לא היה צריך ,וזה היה בין בנגלה
זאת גם בשבוע השני אמר לו זאת ,ועל כן התחזק יותר בשקידה וכמעט
ובין בנסתר.
לא אכל ולא ישן וכו' ,עד שפעם אחת לא יכל עוד להתאפק ופרץ בבכיה
גדלותו של החסיד ר' אברהם ואמר טאטע זאג מיר ווי אזוי וויל מען בעסער לערנען .ענה לו אביו :וועלן
לערנען הייסט אז מען וויל נישט קיין אנדערע זאך ,נאר לערנען ...זהו נחשב
בעת התנאים של אא"ז מרן רבי יוסף זצללה"ה שהיה בקוטנא ,אצל
לרצון גמור.
זקינה של הכלה ,הגאון ר' יהושע מקוטנא זצ"ל ,לקח מרן ר' מנחם זי"ע עימו
את ר' אברהם סגי נהור ,מכיון שהיה נצרך לבריות' ,דחכמה ועשירות הם פעולת צדיק לחיים
שני דברים נפרדים' ,וכיון שאצל ר' יהושע'לע מקוטנא באו כמה גבירים, הרבי מווארקי זיע"א היה בפשיסחא קודם פטירתו של מרן הרר"ב
על כן רצה הרבי שר' אברהם שהיה ת"ח עצום ,ישוחח עם הקוטנא גאון זיע"א ,אמר לו הרר"ב זי"ע בזה"ל דיין דוד'ל וועט דאך א וודאי באנק טהון,
בדברי תורה ,וכאשר יראה איך שר' אברהם הוא גדול בתורה בוודאי יעזור וואס ער איז נישט געווען דערביי ,זאלסטו עהם זאגען אז ווען ער וועט קומען
לו ,ומכיון שמרן רבי מנחם זי"ע ,ידע שר' אברהם לא ירצה לדבר בפניו עם צו מיר ,וועט ער קענען פועלן אלץ וואס עהר וועט וועלן( .כלומר כשיבוא
הקוטנער גאון ,מפני מורא רבו ,על כן יצא הרבי מן החדר ,והנה באמצע לציון שלו יוכל לפעול כל הצריך לו).
שדיבר הקוטנער גאון בדברי תורה עם ר' אברהם ,התפעל עד מאוד ,ואמר
'דער איד קאן דאך לערנען' והביא בשבילו כסא גדול (הנקרא פאטע"ל)
במשא העם
וכיבדו מאד. הרה"ק רבי יעקב דוד אמר ,שלפני שהוא הולך לישון 'קוקט ער א דורך
אלע חסידים' .וכמו כן הי' אומר ,שאצל חסידים אומרים ,דער רבי האט צען
ר' אברהם אמר פעם שברצונו עוד לזכות ולראות ג' דברים .את הרקיע,
טויזענט יודען 'אונטער זיך' ,דער רבי האט כך וכך יודען 'אונטער זיך' וכו',
האות אל"ף ,ואת הרבי...
מען דארף האבען די חסידים 'אויף זיך'.
שיויתי ה' לנגדי תמיד
האלקים יבקש את נרדף
פעם הי' ר' אברהם בביקור אצל אחד החסידים בווארשא ,וכיבדו
רבינו היה נוסע לעיירות לקרב אנשים לחסידות ,כשהגיע לאוסטראווע
ב'גלעזל טיי' והגביה את הכוס ,ואמר שהכוס אינו טבול ,בדקו ומצאו שכך
מקום בו דרו מתנגדים הלשינו עליו למלכות ,עד שהוצרך לברוח משם עוד
הוה ,שאלו אותו מהיכן ידע ,כי חשדו בו ברוח הקודש ...אזי אמר וענה בערב שבת סמוך לכניסת השבת ,ובדרך נס עוד הספיק להגיע לעיר ראזאן,
בפשטות ,דאיתא שלפני אכילה ושתיה בשעה שמברך ,יש לצייר לפניו שם והתאכסן בבית הג"ר חיים נטע ,שהיה אב"ד שם( .רבי חיים נתן נטע פרידמן,
הוי' ,ובכל פעם מצייר כן במחשבתו ,אך בפעם הזאת לא עלתה בידו ,על רבה של רוז'אן ,והיה מחסידי הרה"ק מווארקי זי"ע).
כן הבין שדבר מה אינו כשורה' ,אין וואס פאר א טריפות קען שוין זיין אין
לימים כאשר התקבל אא"ז הרה"ק רבי יוסף זי"ע לרבה של אוסטראווע,
א גלעזעל טיי?!' ...על כן חשב שבוודאי לא נטבל...
אמר אביו הרה"ק רבי מנחם זצ"ל בתוך הדברים לפני טובי הקהל :עתה
זכותו יגן עלינו ועכי"א ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך. במנותכם את בני ,לרבה של אוסטראווע ,תיקנה העיר את אשר עוללה
(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .מתוך שיחת מוצש"ק תולדות תשפ"ב) לפני עשרות שנים לאבי זצ"ל.
מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים
ראש חודש (ו)
כשחל ר"ח בשבת אוכלין מאכל נוסף לכבוד ראש חודשא .
א .ראה בשו"ע (או"ח סי' תיט) מצוה להרבות בסעודת ראש חודש ,ובמשנה ברורה (ס"ק ב') כתב בשם האחרונים ,דהמדקדקים נוהגים כשחל
ר"ח בחול ,עושים מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ר"ח ,וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות ,כדי
שיהיה ניכר כבוד של ראש חודש.
סיפר מרן האור יצחק זי"ע פעם בסעודת ראש חודש אצל זקינו הרה"ק ר' מנחם זי"ע נאסף עולם גדול ולא היה די לאכול בשביל כולם.
נענה הרבי :הרי נפסק בשולחן ערוך שמצוה להרבות בסעודת ראש חודש ,מיינט עס דען נאר אז מ'געבט צי נאך א שטיקל פלייש? נאר
מען ריפט צו נאך א יוד!...
קו אוצרות אמשינאוו ,1-605-3136-873 :בארה"ק 074-7964020 _להערות והארות ,ו_לקב_לת הג_ליון • amsh4408@gmail.com :
