קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — תולדות (2026-11-09)

תשפ"ז
תשפ"ז
במרחשון
תולדות• •כ"וג' כסלו
חיי שרה
פרשת
פרשת
• 252• 251
גיליוןגיליון
בס"ד,
בס"ד,
כח האמונה
בוקע שערי
ישועה
מרא דאתרא קדישא
ע"ה שנים להכתרת רבנו זי"ע
לרב אב"ד דשיכון ויזניץ
שיח שרפי קודש
לדמות קדשו של
רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע
בס"ד
ַה ֵל+ב ֹיו ֵצ+א קובעים יעד
המקומות מתמלאים
משתוקק וכוסף ,אל קדושת יוסף
לחיסכון
ואי"ה ,ביום רביעי
ַוי ֵֵצא 3 נטו
צעד
חסכוני
חיסכון הופך להרגל כשיש לו מטרה ברורה.
לימודים ,חופשה או חתונה -בוחרים יעד ,קובעים סכום ותאריך
ונותנים לחיסכון שם .כי כשיש בשביל מה ,קל יותר להתמיד!
חוסכים נכון עם נטו חיסכון
מכבדים כרטיסי:
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
סניפים :אשדוד | באר שבע | בית שמש | ביתר עילית | בת-ים | חדרה | כרמי גת | מודיעין עילית | מעלות | נתניה אגמים | נתניה הפלדה | עפולה
קרית אתא | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | פתח תקווה -בקרוב | קצרין -בקרוב | ראשון לציון -בקרוב | צפת -בקרוב
האדמו"ר מויז'ניץ האדמו"ר מויז'ניץ בירנבוים בירנבוים אמרי ברוך
דופלקס 9חד׳ ,קומה 4 דירת 4חד׳ ,קומה 3 דירת 6חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 3חד׳ ,קומה 8
250מ״ר ,עורף פתוח 110מ״ר 3 ,כ״א ,עורף 132מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 62מ״ר 2 ,כ״א ,חזית
חניה ,מעלית ,שמורה משופצת מעלית ,חדשה מקבלן גג ,היתר ,מעלית ,שמורה מעלית ,חדשה מקבלן
פרטים במשרד בניין בוטיק וייחודי! +שלוש יח״ד מושכרות מחיר דרמטי! טאבו משותף
הרב יצחק נסים הרב יצחק נסים אברהם בן דוד האדמו"ר מקוצק האדמו"ר מקוצק
דירת 3חד׳ ,קומה א׳ דירת 6חד׳ ,קומה 4 דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ דירת 4חד׳ ,קומה ב׳
86מ״ר 3 ,כ״א 140מ״ר 4 ,כ״א דופלקס 7חד׳ 90מ״ר ,עורף פתוח 100מ״ר 3 ,כ״א
מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן קומה 4 חניה ,מעלית ,משופצת מעלית ,ממ״ד ,שמורה
פרטים במשרד בבלעדיות! +מרפסת 40מ״ר +היתר 18מ״ר
200מ״ר
מאירים את העולם הרב כהנמן
דירת 5חד׳ ,קומה ב׳
הרב כהנמן
דירת 4חד׳ ,קומה 3
3כ״א ,חזית
חניה ,מעלית
הרב כהנמן הרב כהנמן
דירת נכה 3חד׳ ,ק .קרקע דירת נכה 6חד׳ ,ק .קרקע
110מ״ר 2 ,כ״א ,עורף 90מ״ר 2 ,כ״א שמורה 200מ״ר 2 ,כ״א ,עורף 80מ״ר 2 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן חניה ,מעלית ,משופצת מעלית ,חדשה מקבלן
בבלעדיות! בבלעדיות! +יח״ד מושכרת +יח״ד מושכרת +חצר 90מ״ר
צמח צדיק עזרא מתתיהו מתתיהו הרב כהנמן
דירת גן 5חד׳ ,ק .קרקע דירת 5חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 7חד׳ ,קומה 4 דירת 5חד׳ ,קומה 3 דירת 4חד׳ ,קומה א׳
120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 125מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 180מ״ר ,חזית לגינה 115מ״ר ,חזית לגינה 100מ״ר 2 ,כ״א
צריכה שיפוץ חניה ,מעלית ,משופצת מתאימה לחלוקה ,שמורה חניה ,צריכה שיפוץ מעלית ,חדשה מקבלן
+חצר 60מ״ר +יח״ד מושכרת בבלעדיות! +אופציה 40מ״ר בבלעדיות!
קושניר קהילות יעקב קהילות יעקב קהילות יעקב קהילות יעקב
חנוכיית
קיר קרלוס דופלקס 6חד׳ ,קומה 3 דופלקס 7חד׳ ,קומה 5 פנטהאוז 5חד׳ ,קומה 6 פנטהאוז 7חד׳ ,קומה 7 דופלקס 6חד׳ ,קומה 4
גובה 130מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 200מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 115מ״ר ,עורף פתוח 250מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 180מ״ר ,עורף פתוח
38.5ס״מ חניה ,שמורה מחסן ,גג ,חניה ,משופצת גג ,מעלית ,משופצת מעלית ,חדשה מקבלן חניה ,מעלית ,שמורה
+גג 50מ״ר דירת חלומות! דירה נדירה! למבינים בלבד! בבלעדיות!
₪
מגוון חנוכיות קיר החל מ-
5,656
₪ מחיר נתב״ג 4,793
על מגוון
חנוכיות 30
חריטה בהתאמה אישית
עד
%
HAN
שירות
החיים
לכל
DMA
HAZ BY
ORF
DE
IM
חדש! חנויות פופ אפ :קניון מלחה ,ירושלים | גרנד קניון ,חיפה //עד כ׳ בכסלו30.11 ,
ירושלים | בני ברק | כפר דניאל | תל אביב | נתב"ג | HAZORFIM.CO.IL // 074-780-9175
בתוקף עד גמר המלאי שהוקצה לטובת מבצע זה.
בס"ד
בס"ד
בהגרלה ההיסטורית
על דעם רבי'נס ירח האיתנים בעכער
גביע המוזהב והנאדר בקודש
בו השתמש
מרן אדמו"ר שליט"א
בירח האיתנים ,זכה
מוה"ר
חיים מאיר סנה
הי"ו
וזה המקום להודות ולהוקיר
לכל המשתתפים
אשר זכו בזכייה היתירה של
הצלת נפשות בישראל
הזוכים בהגרלת בחורי החמד
על כובע מהודר מבית דסקל ההגרלה היתה
בנוכחות הרה"ג
הבה"ח אברהם קורניצר ני"ו שמואל דוד
ישיבת 'צמח צדיק' אשדוד טסלר שליט"א
הבה"ח יעקב רפפורט ני"ו רב קהילת
ישיבת 'ביוד"א' קרית ויזניץ אמרי חיים
בולסאנו
ויזניץ אלעד
מסגרת של כבוד
בהתאמה קליל ונוח שיער גבוה מבנה קלאסי made in
אישית על הראש וצפוף מדויק italy
להשיג ברשת חנויות דסקל :בני ברק | אשדוד | בית שמש
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
היפלא?!
ֵׁמי ְְמעֹוִנִ ים ַזַ ְך ִּּבְׁש ֵ שיח אחים ורעים יחדיו
ַזַ ַַעק ְְקׁשֹוב ִִמ ִִּמ ְְת ַַחְּנְ ִּנִ ים
המסוגלים לישועה. סוכות תשפ"ה והמשכו בליל שב"ק פרשת וירא .אחת נתבענו ונדרשנו עיקר ויסוד משנתו של רבנו שליט"א הוא לחיות עם השי"ת בכל
"ומה שמוטל עליכם אינו אלא להתפלל להשי"ת אולם לצד זאת ויותר מכך ,על כולנו מוטלת חובה .חובה עצומה שם :לשום יהבנו בהשי"ת שיושיענו ,כאשר הושיענו עד עתה ,כאשר עת ובכל זמן ,לשוות את השי"ת לנגד עינינו בחיים של אמונה ובטחון
ולהתחזק באמונתו" של הכרת הטוב למי שנותן לנו חיים ,חיים גשמיים ורוחניים כאחד, נטה ידו והושיט עזרתו עד כה.ותקווה בישועת ד' תמידיים ולא להרפות אף לא לרגע אחד .גם ברגעים
(דב"ק ממרן רבנו שליט"א ,א' דסוכות תשפ"ה) חיים של אהבת תורה ,של יראת שמים ,של אמונה ,של בטחון ,של אפילו קטני אמנה ,אשר זקוקים לחותמתם של אנשי הרפואה כדי קשים ,גם ברגעי חרדה .האדם החי כך ,חי חיי תורה אף בעסקיו
התחזקות ,של שמחה ,של קדושה .ולהשיב לו טיפה אחת מן הים ממה שיאמין לבבם בישועת ד' ,נקוטה אף להם דברם של אנשי הרפואה אשר הגשמיים' ,מ'לעבט תורה'דיג' שגור על לשונו תדיר .שכן השי"ת לנגד
אלפים ורבבות אנשים נשים וטף ,קהל אנ"ש בתוך כלל שהעניק לנו לבבו הגדול. סבורים כי חולשה זו ,אף שקיצונית היא ,איננה אלא זמנית ועתידה עיניו בכל עת וזמן.
ישראל ,מתעצמים בזעקה ,תפילה ותחינה אל השי"ת למען על כן ,אחים ורעים .הסירו מעמכם דיבורי בטלה ובהלה של הבל היא שתחלוף בעזרתו יתברך שמו .גם בעצם כתיבת שורות אלה, ובכך ,מפרש רבנו את הכתוב בפרשתינו "ויזרע יצחק בארץ ההוא
בריאותו השלימה והקרובה של מרן עטרת ראשנו רבינו שליט"א, ושל ריק ,שלרוב אף שמץ אחד של אמת אין בהם .טבעם של אנשים מגיעות בחסדי ד' ידיעות מעודדות באשר לשיפור בחולשתו הכללית, וימצא מאה שערים ויברכהו ד'" .ההוא עולה למספר טוב הרומז לתורה.
לנוכח החולשה האופפת את רבינו שליט"א .התפילה הפורצת שהם מדברים ,ועוד יותר טבעם של אנשים מסוימים לזרוע פחדים כשבלב תקווה איתנה לעלות מעלה מעלה עד לבריאות איתנה בע"ה. יצחק זרע ,עסק במשאו ומתנו ועסקיו הגשמיים ,וזרע יחד עמם את
מלב נשבר אך מאמין ,נישאת בימים ובלילות ,בבתי המדרשות ובהלות .חלף זאת ,ינצל כל אב את שולחן השבת ,לדבר באזני בניו מה לכם אחים ,כי נדכאתם רוח?! מה לכם כי נפלו פניכם היום הזה?! התורה הקדושה" .ויברכהו ד'" ויברכהו הוא מלשון 'הברכה' ,חיבור
בהיכלי התורה והחינוך ובמקומות הקדושים בקצווי תבל. ובנותיו ובני ביתו ,ובעיקר באזני עצמו ,להסביר כי חובה עצומה של והצמדה .יצחק היה מחובר להשי"ת
בעת רצון ערב ראש חודש כסלו ,החודש בו עשה השי"ת הכרת הטוב יש לנו .להשמיע דיבורים של תקווה ושל בטחון ושל בכל עת ובכל זמן .כל מעשה וכל
ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ,התכנסו אנ"ש בכל שמחה .להקדיש קבלות טובות ואישיות ,שבין כל אחד לקונו ואיש עינינו הרואות ,רק בשבוע מטלטל זה שעבר עלינו .כי כל תפילה עושה פועל קרבוהו בקרבת אלקים והיה
מקומות מושבותיהם ,להעתיר ולהתפלל למען חיזוק כוחותיו איננו יודע ,למען בריאות רבנו שליט"א .ולהתפלל בעטן און בעטן רושם .כי כל זעקת לב של כל אחד ואחד מאיתנו ,מניעה ובוקעת דבוק בו בכל עת ועידן ללא שיור
ובריאותו השלימה ,באמירת ספרי תהלים. און נאך אמאל בעטן .לבקש מהשי"ת ,האב הרחמן והטוב והמטיב, רקיעים .אין לנו תפילה זכה וטהורה יותר ,מאותה שבוקעת מנימי עמקי [דא"ח תולדות תשע"ט].
גם נשות ישראל ותלמידות בתי החינוך לבנות העתירו שיגלה כבוד מלכותו בעולם ,שיקדש את שמו לעיני כל ,ויחיש רפואתו לב טהור של כל אחד ואחד מאיתנו המחובר לטהור טייערע ברודער! עלינו לשוח
בתפילה ובתחנונים .כל זאת מלבד קבלות טובות ונפלאות השלמה במהרה. דאגת לבבנו כדבר איש אל אחיו,
שאנ"ש מקבלים על עצמם כדי להחיש רפואה וחיזוק במהרה תפילתן של נשים צדקניות המדברות מלב עמוק ,אשר יבקשו כדבר חסיד אל אחיו בן-איש-אחד,
דידן. מהשי"ת בתחינה בוקעת שילדיהם ימשיכו להסתופף בצל אותו צדיק רבים מבין אנ"ש בקשונו להתמקד בנקודה זו שעלינו ללבנה בינינו היד ד' תקצר?! היפלא מד' דבר?! וכי לא נחלץ אותו צדיק ממצבים
עם ירידת שורות אלו לדפוס נמסר כי לבקשת בני מרן ולקנות מפיו תורה ודעת ויראת ד' ואמונתו הטהורה ,תפילתן של איומים ונוראים פי כמה וכמה?! מדוע זה לא תחזקו ותתחזקו איש באהבה:
אדמו"ר שליט"א ,מתאחדים כלל אנ"ש בתפילת רבים בליל ילדים רכים שלא טעמו טעם חטא שהבל פיהם מגיע עד לכסא הכבוד. טלטלות עזות חווה כל אחד ואחד בימים אלה .כשלבבנו חלוש את אחיו בישועת ד' הקרובה לבוא?!
שישי פר' תולדות לסדר "ויעתר לו ד'" ,ב' בכסלו תשפ"ז ,כאשר לקחת את כל הכיסופין והגעגועים הצורבים .לתפילות יוקדות. עינינו הרואות ,רק בשבוע מטלטל זה שעבר עלינו .כי כל תפילה ואסור ברהטים ,הרי שלבבות כולנו מחסירים פעימה ,הומים ומייחלים.
כלל תלמידי הישיבות הגדולות יעלו ויבואו בראשות בני מרן הרי ברגע כמימרא יכול הכל להתהפך לטוב המוחלט ברגע אחד .הרי שנתינו טרופה בלילותינו ומלאי חרדה .אזנינו כרויה לכל פרישת שלום עושה רושם .כי כל זעקת לב של כל אחד ואחד מאיתנו ,מניעה ובוקעת
אדמו"ר שליט"א למערת המכפלה בעיר חברון ,לעורר זכות ברצותו יתברך ,יכול רבנו שליט"א כבר בשבת הבאה לעמוד בלבת רקיעים .אין לנו תפילה זכה וטהורה יותר ,מאותה שבוקעת מנימי עמקי מבית רבנו ,ודמעתינו מצויה בעינינו בתדירות תכופה.
אבות ובגללם תושיע בנים. אש רותחת על במת מרכז ביהמ"ד ולהבעיר נשמותינו באש פסוקי אולם בד בבד .למודים אנו בנסים .ויזניצע חסידים .כבר התבטא לב טהור של כל אחד ואחד מאיתנו המחובר לטהור ,המבקש להמשיך
אנשי שלומנו מערי ארה"ק יתכנסו כאיש אחד בציון התנא דזמרה בכלות הנפש אל האלקים .הרי ברצותו יתברך ,ברגע כמימרא השבוע חד מנשגבי צדיקי דורנו כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א ,להיות מחובר לטהור .המבקש להמשיך וללגום ממעיין זך של אמונה
האלקי רשב"י זי"ע במירון להעתיר בזכות האי תנא ממתיק אחד נוכל שוב לעמוד שעות ארוכות ולחזות באנפין נהירין בעריכת שמגילת חייו של רבנו שליט"א איננה נקראת בשום אנפין בדרך הטבע .ובטחון ,של הדרכה ושל ברכה ,עוד רבות בשנים.
הדינים 'דער הארץ פון כלל ישראל' ,כשגור בפי מרן אדמו"ר שולחנו הטהור ,בשמיעת דברי אלקים חיים ,ב'י-ה רבון עלם' ,ב'אודה מעמדי תפילה והתעוררות מתקיימים בכל זמן ועידן בכל אתר ואף זכינו לשמוע זאת מפי קדשו בתחילת דרך התייסרותו הנוכחית,
שליט"א ,אשר ליבו לב העם. לא-ל' .ברגע כמימרא אחד יוכלו דלתות ה'פראווען שטוב' להיפתח באותו מאמר קדוש "בכח האמונה בוקע שערי ישועה" שתחילתו בליל ואתר .בהיכלי התורה והתפילה ,בבתי כנסיות ,בבתי מדרשות ובמקומות
בדרכו וכפקודת קדשו של מרן רבנו שליט"א נשפוך לב שוב מדי לילה לעטוף צרי על לבבנו ונשמותנו ,לא ,איננו רוצים רק
כמים באמונה ובבטחון בד' הטוב והמיטיב אשר לא יטשנו ולא יומי דפגרא וקבוצות של מאות העוברים במרוצה .רצוננו שדלתו ולבבו
יעזבנו ,והן קל כביר תפילת רבים לא ימאס ,ירא ד' בעני עמו ,אז יהיו פתוחים תדיר ,שנוכל לשטוח את אשר על לבבנו ,שנוכל לשמוע הדלקת נרות
מוצאי שבת
תתחזק ותתרפא והיתה לרבינו שליט"א ולכולנו שמחת עולם! קולו בקודש מעודד ,מברך ,מייעץ ,פוקד ,מצר בצרתנו ,שמח בשמחתנו. חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
ברגע כמימרא אחד ,יתהפך הכל לטוב .היינו כחולמים .ונגלה כבוד 05:19 05:17 05:18 05:19 05:20 05:19 05:20 05:21 05:19 05:20 04:04 04:09 04:10 04:06 04:04 04:11 04:11 04:21 04:06 04:20
בּוֵרי ֵֵלב ַַרחּום ְוְ ַַחּנּון ְְׁשמֹוֵ ,
רֹוֵפא ִִל ְְׁש ֵ ד' וראו כל בשר יחדיו כי פי ד' דיבר.
בֹוָתם ַ
ְּבַּר ֲֲחמֹו ּוְמ ַַחֵּבּׁש ְְל ַַע ְּּצ ָ
ְ כי אכן ,בכח האמונה ,בוקעים שערי ישועה .ורק בכח האמונה.
חושו ,ברודער ,ואל תתעלמו .אז נתחזק ונתרפא ,והיתה לנו שמחת
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
עולם. יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
9 תולדות תשפ"ז • קשר איתן קשר איתן • תולדות תשפ"ז 8
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
יונגערמאן!
אם לא עכשיו הלכות המצויות בימות הגשמים
אימתי?! הזכרת ושאלת גשמים -ו
שם ותן טל ומטר בברכת השנים ,ומ"מ נכון שיאמר בשומע זמן שאלת גשמים לבני חו"ל:
תפילה 'ותן טל ומטר בא"י ובמקומות הצריכים לזה' .6ואם נוסע תקנו חז"ל שבני בבל מתחילים לשאול גשמים ס' יום אחרי תקופת
אחר ז' מרחשון יאמר ותן טל ומטר בברכת השנים גם בחו"ל.7 תשרי[ ,1השנה מוצאי שבת וישב] ונקטינן שגם שאר ארצות
בן א"י שנסע לחו"ל לענין שליח ציבור: שבחוץ לארץ מתחילים ביום זה ,2ונחלקו הפוסקים בבני ארצות
בן א"י השוהה בחו"ל קודם שהתחילו לשאול שם גשמים ,ואומר הדרומיות שזמני קיץ וחורף שלהם הפוכים כמבואר בהערה.3
ותן טל ומטר ,לכתחילה לא יהיה ש"ץ ,אך אם יש לו חיוב יא"צ הזכיר ותן טל ומטר קודם הזמן:
וכד' או ששכח וכבר ירד לפני התיבה יאמר ותן טל ומטר רק בן חו"ל שהזכיר בתפילתו טל ומטר קודם שעברו ס' יום מהתקופה
בתפילת הלחש.8 נכון שיחזור ויתפלל ,ויתנה שאם אינו חייב תהא תפילתו נדבה.4
בן חו"ל שנסע לא"י מז' מרחשון ודעתו לחזור: בן א"י שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י:
בן חו"ל השוהה בא"י מז' מרחשון וה"ה בחורי ישיבה ,ישאלו בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל אחר ז' מרחשון ,קודם שהתחילו
בברכת השנים ,9ואם חוזרים לחו"ל קודם הזמן ששואלים שם, לשאול גשמים בחו"ל נחלקו הפוסקים אם יאמר שם ותן טל
אין ממשיכים לשאול שם.10 ומטר ,5ולהלכה נקטינן שאם נוסע קודם ז' מרחשון לא יאמר
6עיין הערה הקודמת ,ולהלכה נחלקו בזה גדולי האחרונים י"א דנקטינן להלכה 1שו"ע (סי' קיז ס"א) והטעם שבחו"ל (כגון בבל וסביבותיה) מאחרין לשאול
ששואל תמיד כפי המקום שבו הוא נמצא (שו"ת שבה"ל ח"י סי' כב) וי"א עד ס' יום מהתקופה ,דא"צ לגשמים משא"כ א"י היא ארץ הרים וגבעות למטר
שישאל על הגשם בש"ת ויאמר 'ותן טל ומטר בא"י ובמקומות הצריכים לכך' השמים תשתה מים.
שמעת ,הבנת ,הפנמת
(עיין שו"ת דבר יהושע ח"ב סי' יד ,שו"ת דברי יציב ח"א סי' סב ,הליכ"ש פ"ח 2שו"ע (שם) ומקורו בשו"ת הרא"ש (כלל ד' סי' י) שתמה על מה שבחו"ל אין
כעת זה רק עליך!
סי"ט) ואם נוסע בליל ז' מרחשון ובתפילת ערבית נמצא במטוס חוץ לא"י אינו שואלים גשמים כא"י במדינות שצריכים לגשמים ,התינח בשאר דיני התורה,
שואל (הגרמש"ק שליט"א בס' ויקהל משה מועדים ח"ד ע"פ ברכ"י). חו"ל דינם כבבל ,אבל בדבר שתלוי בטבע הארצות ראוי שינהגו כא"י ,וחכמי
דורו לא קבלו דבריו ע"כ נפסק להלכה שאין חילוק ,ויש לדון במקומות הסמוכים
7כ"ד הברכי יוסף (שם) אף שבעלמא שואל כמקומו שנמצא ,בהתחיל לשאול
חתונה פלאן ויזניץ לא"י המקורית (כגון אילת וסביבותיה) ומשתמשים בפירות א"י כיושבי הארץ
שאני ,שגם בחו"ל לא יפסיק דהוי כחוכא ואיטלולא ,ונחלקו היכן ישאל ,י"א
מבית עזרת נישואין לכל דבר אלא שמצד קדושת א"י נחשבים כחו"ל ומנהג העולם לשאול כא"י,
שישאל בברכת השנים ואם חושש ישאל בש"ת (הליכ"ש) וי"א רק בש"ת (שו"ת וצ"ע מ"ש ,ואולי דחזי לאיצטרופי דלא ברירא הגבולות.
שבה"ל שם) ודעת הגרמש"ק שליט"א שכיון שהטעם שנראה כחוכא ואיטלולא
3כגון במדינות ארגנטינה ,ברזיל ,אוסטרליה ,שזמן חורף שלהם מניסן עד
לא יועיל שיאמר בש"ת (והשבה"ל לא ראה בפנים בברכ"י) וי"א שאין כלל חשש
תשרי ,וזמן קיץ מתשרי עד ניסן ,ונחלקו הפוסקים בתרתי ,בשאילת טו"מ
חוכא ואיטלולא (שו"ת באר מים חיים ס"ח) אבל חתן שקובע מגוריו בחו"ל
בחורף שלהם ,י"א ששואלים טו"מ רק בש"ת ,דדינם כיחידים שצריכים מטר
מסתבר שאף שהתחיל מפסיק ולא שייך בזה חוכא ואיטלולא כיון שנשתנה (שו"ת תורת חיים סי' ג' וי"א שכהיום אף להתו"ח ישאלו בברכת השנים) וי"א
ממצבו לגמרי (הגרמש"ק שם). בברכת השנים דדינם כרבים מפני שבאזורים אלו כך הוא טבע העולם (שו"ת
8עיין ברכי יוסף (שם סק"ח) שלכתחילה לא יהיה ש"ץ ,וכ"ה ע"פ שו"ת אג"מ שבה"ל ח"א סי"א) וי"א ששואלים בזמן שבא"י צריכים לו וע"כ אינם שואלים
(ח"ב סי' כט) כיון שנוסח התפילה צריך שיהיו שווים בלחש ובקול ,אך בדיעבד כלל (שו"ת מנח"י) ובקיץ שלהם י"א שלא ישאלו דהוי סי' קללה להם (שו"ת
כשיש לו חיוב ,יתפלל בלחש כבני א"י ובחזרת הש"ץ כבני חו"ל ,וי"א שבזמנינו תו"ח שם) וי"א שאם אין הגשמים מזיקים יכולים לשאול אלא שקשה לדעת
חתונה פלאן ויזניץ שיש סידורים אין חשש שיטעה ומותר אף לכתחילה להיות ש"ץ (הליכ"ש אם מזיקים (שו"ת מנח"י שם) והרבה נוהגים לשאול כדין רוב העולם (עיין הר
תפילה פ"ה) ואם הוא אבל ומתפלל בקביעות נראה שאף בלחש לא יתפלל כבני צבי) וכיון שנחלקו בזה דסב"ל.
א"י דהוי חוכא ואטלולא (הגרמש"ק שם). 4דמעיקר הדין סומכין אסברת הרא"ש (עיין הערה )2ועוד כיון שצריכים
לגשם אינו סימן קללה (רדב"ז ברכ"י מהרח"ש הובא ברע"א תהל"ד) אלא שיש
9כ"ד הרבה פוסקים ,שישאלו בברכת השנים אף לדעת הרדב"ז והפר"ח הנ"ל,
שלא הקילו מטעם זה רק בעצירת גשמים (עיין ביה"ל סי' קיז סד"ה הצריכים)
כיון שצריכים עתה לגשם ,וה"ה בחורי ישיבה (ס' שלחן הטהור ,ס' תורת חיים
וע"כ יתפלל ויתנה.
קבע עכשיו
שו"ת בצל החכמה ח"א סס"ב וע"ע ס' בירור הלכה) וכ"ש להנוהגים כהברכ"י,
ומ"מ אם טעו אינם חוזרים( ,הגרשז"א) ובפרט בחור שתלוי בהוריו י"ל דגריר 5י"א שתלוי בדעתו לחזור באותו שנה (פר"ח ופמ"ג) וי"א שתלוי בדעתו לחזור
את הפגישה עם נציגי אפריון
בזמן הגשמים לא"י או שהניח אשתו בא"י ,דכיון שצריך הוא או ב"ב לגשמים
אחריהם (שם) וי"א שאם דעתם לחזור בימות הגשמים או בתוך שנה א"צ (עיין
אלו צריך להתפלל ע"ז בכל מקום (רדב"ז ומהריק"ש) וי"א שנמשך תמיד אחר
פמ"ג ע"פ פר"ח הנ"ל)
במוקד03:6285819 :
המקום שבו הוא נמצא בעת התפילה ,ואם אין שואלים שם לא יבקש ,ואף
חתונה פלאן ויזניץ 10שרק בבן א"י שהתחיל שייך הסברא שלא יפסיק דהוי כחוכא ואיטלולא שדעתו לחזור וצריך לגשמים הוי כיחיד בחו"ל שנקטינן שאינו שואל בברכת
מבית עזרת נישואין
(עיין הערה )7ולא בבן חו"ל שחוזר לעירו. השנים (ברכי יוסף וסייעתו) וממ"ב (שם סק"ה) נראה יותר שנקט כהברכ"י.
10קשר איתן • תולדות תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
"אין כוונתי לשפיצען דווקא ,לדאבוני זה ִִל ְְב ִִׁשי ִִּבְגְ ֵֵדי ִִת ְְפ ַַא ְְר ֵֵּתְך ַַע ִִּמי
קורה בכל תחום הלבוש ,משנים באופן קיצוני
את מה שידעו אבותינו ,ולאחרונה האופנות רבוה"ק וגדולי הדורות במערכה על טהרת הלבוש היהודי
אף מתחלפות שוב ושוב מהר מאד ,הן
בקאפטענעס ,בנעליים ,בכל מיני פריטי לבוש, בכל זאת רוצה אתה להיות קשור לערכי היהדות ,עשה זאת מעשה שהיה ,שפעם ישבו יחד בשולחן השבת הרה״ק רבי
בביתך פנימה ,באופן שלא יורגש כלל מבחינה חיצונית ,אבל צבי הערש מזידיטשוב עם הרה"ק ה'בני יששכר' מדינוב זי"ע.
ללא כל שליטה .ויש לעצור זאת באיזה אופן. כאשר אתה יוצא החוצה -הראה עצמך כאדם נאור ,כאחד מן אברך מהנוכחים פשט ידו לומר לרבי מזידיטשוב לחיים ,והיה
הגויים ,וקודם כל בלבוש ,היוצר את הרושם הראשוני בכל מפגש. האברך לבוש על צווארו בצווארון [קראגן] לבן עם מטפחת נאה
גדולי ישראל חגרו מלחמה כנגד מגמה זו .בהונגריה היה זה על הקראגן ,כפי שנהגו אז בעלי המסחר המתחדשים .הרבי מדינוב
מכתב קודש מרבינו זי"ע :ידידי היקר ר' דוד
וויזניצר נ"י .אבקשו בזה מאוד להקציב עבור הגה"ק ה'חתם סופר' זי"ע שעשה רבות לשימור הלבוש החרדי היה שונא את הדרכים החדשים בענייני המלבושים ,ומאוד הזהיר
התלמיד החשוב והמתמיד יוסף קרויזר נ"י משי המסורתי .בפולין ,ניהל הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' מגור זי"ע את אנ"ש מללבוש איזה מאדע .הגביה הרבי מדינוב את ידו ומשמש
עבור קפטין על שב"ק .המשי עולה בערך 32 מערכה נגד 'גזירת הלבוש' ,ואף הגדירה כ'שעת השמד' .הוא בצוואר האברך ,כי הדבר חרה לו .נענה הרבי מזידיטשוב ואמר
ל"י .כי ממש אין לו במה לילך וראוי הוא לזה.
ידידו עוז המברכו בכוח"ט ,הק' משה יהושע. עצמו ,נאסר על ידי השלטונות ,ורק כשיצאו החסידים לרחובות ל'בני יששכר'" :יגיד נא לי מעלתו היכן רמוז בתורה שאבותינו
ורשא כדי למחות על מעצרו ,שוחרר ממאסרו. אברהם יצחק ויעקב לא לבשו מטפחת על צוואריהם" .בין כסאות
הצדיקים עמד היניק דוד בנו של הרבי מדינוב ,והוא נענה בחכמה:
'אינני מעוניין' .לכן עמדתי על פרט אחד ,בתקווה שזה ישפיע הדבר דומה ,לאותם חנוונים המציגים מחוץ לחנותם דוגמה
"אילו היו אבותינו
ויעצור את המודרניזציה ועיוות הלבוש גם בפריטים אחרים. ממרכולתם ,ובזה מעידים על טיב המרכולת בתוך החנות פנימה. אור המקיף לובשים צווארון
גם יישארו חסידיש וגם שהתורה חסה על ממונם של ישראל". כן האדם בדרך לבושו -מעיד על פנימיות אישיותו .לפעמים מרן רבינו שליט"א ומטפחת ,לא היתה
נחמץ הלב כאשר רואים אדם שבפנימיותו ירד שחת רח"ל ,אבל מדגיש תמיד כי יהודי תן כבוד לעמך רבקה צריכה להלביש
בלבושו אין שינוי ,והדבר דומה לאומן שעזב את מקומו ,אבל צריך שיהא בו אור ליעקב אבינו את
יסוד החיים השאיר את תצוגתו החיצונית... כשהיה במלכות אוסטרו-הונגריה חשש של גזירה על הלבוש
דברים כדרבונות היה רבינו זי"ע נושא בחובת ובמעלת פנימי ואור מקיף" :זקני והצורה החרדית ,ביקש הרה״ק מרוזין זי"ע לקדם את פני הרעה 'עורות גדיי העיזים'
"אבי הק' זי"ע התריע בכל עת על מעלת וערך הלבוש החסידי, ה'אמרי חיים' פירש את על חלקת צוואריו ,כי
הלבוש החסידי: ולפעול נגד הגזירה ,על ידי מתן שוחד כספי לממונים .בעת ההיא
השומר את נפש האדם 'פון אסאך נישט גוטע זאכן' ,והדבר הכתוב (ויקרא כ ,כא) בלאו הכי לא היה יצחק
"גם אם יתחלפו האופנות עשרים פעם ,לא נשנה את ה'לבוש' סבר רביה"ק ה'תורת חיים' זי"ע אמר שאין צורך ,כי תהיה ישועה
הוכח' ,דער אידישע לבוש האט א אנדערע משמעות' .אבי הק' 'והייתם לי קדושים מכירו ,בגין הצווארון
שלנו .אין לנו כל קשר עם אנשי הרחוב ,הם אינם 'בעלי בתים' בלאו הכי .ואמנם כך היה :שתדלנים יזמו פגישה עם מנהיגי
בשיחותיו היה מזכיר את דברי יעקב אבינו ע"ה לבניו במעשה ואבדיל אתכם מכל והמטפחת".
שלנו ,והם לא יכתיבו לנו איזה לבוש נלבש! וכל זה הוא מכוח המדינה ,ונקבעה איתם פגישה עם רבנים נכבדים ,שהופיעו
שכם (בראשית לה ,ב) 'והטהרו והחליפו שמלותיכם' -שצריך העמים' ,ע"ד הידוע הלבוש הידוע הוא
החסידות ,מכוח הבעש"ט הק' אשר חינך ולימד אותנו שלא בלבוש ארוך ,באיצטלא דרבנן .הופעתם עשתה רושם עמוק על
להחליף את בגדי שכם כדי להיטהר. שבתיבת ישראל מרומז כידוע אחד משלושת
נהיה מושפעים מהרחוב .מי שאינו דבוק בדרך החסידות עלול הנוכחים -אחד השרים התלהב באופן מיוחד מיופי הלבוש,
"רואים כיום במציאות ,שמי שלבוש כדרך אבותינו ניכר עליו אור פנימי ואור מקיף, ועורר את תשומת לב יתר ה'פריצים' ,כי הלבוש הזה דוקא יפה הזכויות שבזכותם
מאד להיכשל בזה .האופנה משתנה ומתחלפת חדשים לבקרים,
ומיליוני בני אדם מובלים כצאן לטבח ע"י קבוצה של בעלי שירא ד' הוא ,ואילו אלו המפנים ליבם מדרך ד' ח"ו ,אפילו קמעא, לי רומז לאור מקיף, מאד ואין לבטלו .דבריו התקבלו כנכונים וכל הצעת החוק נגוזה נגאלו אבותינו -על
תאוות ,מבלי לעצור רגע קט ולחשוב' :את מי אני מחקה? אחרי מיד רואים שינוי אצלם בלבושם ,וסופם שמתפשרים בדברים ותיבת אשר היא אור ['נזר החיים']. שלא שינו את שמם,
מי אני הולך בעיניים עצומות?'. אחרים ר"ל .לכך ,רבותינו הק' תלמידי מרן הבעש"ט הק' הניחו פנימי (בני"ש אדר ב, רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע סיפר ,כי בשעת אותה גזירה לשונם ,ולבושם.
"הלבוש מעיד על החבורה שבה נמצא האדם .ומשום כך ענין דגש איתן על הלבוש ,המשמר את האדם מרע! ג) ,ודווקא ע"י שניהם שטח רבינו ה'תורת חיים' תפילה לפני הקב"ה בלשון תפילת המשכילים
המלבושים אינו פרט בחסידות בעלמא ,אלא זהו יסוד החיים! רבינו שליט"א נשאל פעם ע"י אחד המקורבים ,מה טעם תושלם מעלת ודרגת הימים הנוראים ' -ובכן תן כבוד ד' לעמך'' ,כבוד' הכוונה גם באירופה בשעתו,
כי הלבוש החסידי מכניס את האדם לתוך סביבה ולבין חברים מנהל מלחמת חרמה נוכח ה'שפיצען' שעל השטריימלעך .ונענה ישראל .וזהו 'והייתם לי למלבושים ,שהרי 'רבי יוחנן קרי למאני מכבדותיה' (שבת קיג.): כאשר ביקשו לטשטש
כמותו ,ושם יראה כיצד נראית תפלה כהלכתה ,שבת קודש רבינו" :אין כוונתי לשפיצען דווקא ,לדאבוני זה קורה בכל תחום קדושים' ,שגם הלבוש וסיים רבינו ,שאכן בזכות תפילת ה'תורת חיים' התבטלה הגזרה! רח"ל את ההבדלים בין
נעלה ,ולאט לאט יחדור מכל זה גם אליו. הלבוש ,משנים באופן קיצוני את מה שידעו אבותינו ,ולאחרונה האור המקיף יהא 'א ('שרפי קודש -אמרי חיים'). יהודים לגויים רח"ל,
בנושא נשגב זה היה רבינו זי"ע פועל רבות ,בדיבור ובמעשה, האופנות אף מתחלפות שוב ושוב מהר מאד ,הן בקאפטענעס, אידישע לבוש' ,ואז כותבי קורות הדורות מייחסים לרבינו ה'תורת חיים' את היסוד הראשון שאותו
כפי שאמר פעם ברבים" :יש ברשותי 'קרן הלבשה' ,כאשר אחד בנעליים ,בכל מיני פריטי לבוש ,ללא כל שליטה .ויש לעצור 'ואבדיל אתכם מכל הלבשת בני מארמורש בלבוש חסידי גאליציה ,רבינו שלח חייט רצו לבטל היה הלבוש
רוצה להתקרב לדרך החסידות ורוצה ללבוש לבוש חסידי ,הנני זאת באיזה אופן. העמים'. יהודי מגליציה לכפרי מארמורש שיתפור להם קאפטענעס ,וילמדם המיוחד של היהודים.
מוכן ומזומן בחפץ לב להעניק לו את כל צרכי ההלבשה ,זוהי "חוץ מעצם הדבר שמשנים מאבותינו ,זה גם יקר יותר ונוגע "זקני הק' היה את מלאכת עשיית שטריימלעך ,ובהשפעתו לבשו יהודי מארמורש הם טענו 'היה אדם
ההנאה הגדולה ביותר אצלי ,כי באמצעות הלבוש הריני מציל לכיסם של ההורים ,המאדעס משתנים וכדי להיות עכשווי צריך ממשיל את הדבר מלבושי חסידים ('חכמי טראנסילווניה' עמ' צט). בצאתך ויהודי
בכך את נשמתו את ילדיו וכל בני ביתו" ['דרשות' ח"ג]. מדי כמה שנים להחליף שוב ושוב ,ואב אינו יכול לומר לבנו במתק לשונו ,למה באוהלך' .כלומר ,אם
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 13 12קשר איתן • תולדות תשפ"ז
האמונה כח
בוקע שערי ישועה
האמונה -הפתח לישועה
כיצד פותחים את הפתח לישועה?
ויאמר נא ,כי לזה קורין פרשה זו בראש ב"ר פנ"ג ,ג" :חזרה שרה ואמרה מה אנא אברהם ושרה נתנסו בהרבה נסיונות, תפילת אחרים עליו ,מאחר שאינו מאמין באמת בהשגחתו מהו המפתח הבלתי-מנוצח שבכוחו לפתוח לרווחה שערים
השנה ,לאשר עבודת היום היא להמליך מובדה סברי מן בריי ,אלא 'ואני בד' אעלוזה הרבה הרפתקאי עדו עלייהו ,עד שהיו זקנים יתברך .אלא יאמין כי אין מלבדו ,ואז טוב לו בזה ובבא". עקשניים במיוחד?
אגילה באלקי ישעי' (לשה"כ חבקוק ג ,יח), באים בימים ולא נפקדו בבנים ובדרך הטבע הראנו לדעת בדבריו הקדושים ,כי הן תפילת האדם על עצמו, איה הגרזן הסודי המסוגל לפרוץ חומות של ברזל גבוהים
הקב"ה לבדו על כל יושבי תבל ולהתוודע
אמר לה הקב"ה :את לא אובדית סברך אף אפסה מהם תקוה ,ברם עם כל אלה -תוקף והן תפילת אחרים עליו -תלויה ועומדת בדרגת האמונה! ורמים הסוגרים מכל עבר?
ולהגלות כי הוא לבדו מלך על כל הארץ,
אנא איני מוביד סברך ,וד' פקד את שרה"). האמונה התמימה לא אבד מהם בכהוא-זה. מי לנו כרבינו שליט"א ,אשר האמונה הגמורה הזאת היא את התשובה מלמדנו מרן רבינו שליט"א כל השנים,
להחדיר איש איש בקרבו ובקרב כל העולם בבהירות ובתוקף עוז :האמונה!
כי הכל בידיו של הקב"ה ובלעדיו אין וירומז זה ,שאחר כל התלאה אשר אברהם ושרה היו ראש לכל המאמינים, נשמת חייו ונקודת עבודתו כל הימים ,והרי אפוא ' -תפילת
כח האמונה עצמה -היא היא הבוקעת שערים!
מצאתם ,בבוא עת הפקידה פתחה התורה 'והאמין בד'' (טו ,ו) ,עם כל גל וגל שבא אחרים עליו' ודאי מגיעה עד שמי שמים ופועלת פעולה
מאומה ,לכן מעלים על נס מעשי אברהם חסידים הצביעו השבוע על שורות מרטיטות בספה"ק
ואמרה (כא ,א) וד' פקד את שרה כאשר אמר עליהם נתאזרו עוד בכח האמונה והבטחון מובטחת של ישועה שלמה וקרובה!
ושרה שנתנסו בנסיונות ועמדו בכולן "מאור עינים" (ישמח לב ,שבת ד"ה אילן המשיר) ,וזל"ק
ויעש ד' לשרה כאשר דבר ,ר"ת הפסוק כולו בתעצומות עוז והחדירו בקרבם הידיעה לאור זאת ,לנכון יהא לחזור בזאת על הגלוי ועל הידוע
באמונה תמימה ,וקורין הפרשה של צמיחת בתוך הדברים:
עה"א עולה בגימ' פח"ת עה"כ וכן פת"ח הברורה והבהירה כי האדם לבדו הוא כחומר ולהתחזק מחדש בדברות קדשו של מרן רבינו שליט"א המאלפנו "צריך אמונה גמורה שיאמין אמונה שלמה בהשגחת
הישועה מתחילתו מהאי קרא דוד' פקד את עה"כ ,ללמד כי זו היא שעמדה להם ,כאשר ביד היוצר ואין בכח עצמו מאומה ,הם ידעו בינה לדעת כיצד בוקעים שערי שמים בעתות נסיון. אלקות ,שאין עוד מלבדו ,ולא יתלה ח"ו במקרה ,רק שהבורא
שרה ,להורות על פתיחת שערי הישועה איש יהודי עומד בנסיון וזוכר פחיתו"ת ערכו נאמנה פחיתות ערכו של קרוץ מחומר שאין להלן מתוך דברי קדשו בשולה"ט ליל שב"ק פרשת וירא ב"ה משגיח עליו בכל עניניו קטן וגדול ,וכל מאורעותיו נסקרין
דייקא מתוך ובכח עוצם אמונתם כמבואר. של בשר ודם בידיעה נאמנה כי רק הקב"ה בידו לפעול מאומה וכל אשר לו מידיו של תשפ"ה ,ששובצו לבקשתו בראש מאמרו "כח האמונה בוקע לפניו בסקירה אחת .ויאמין אמונה גמורה על זה ,כי כל
ווען מ'ווייסט אז אלעס איז דער לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,או הקב"ה הוא ,ובכח זה גופא -בכח האמונה שערי ישועה": עוד שאין לו זה האמונה -אינו מועיל לו תפילתו ולא
באשעפער און אליין איז מען גארנישט, אז נפתח לו פת"ח מלעילא ושערי ישועה התמימה -פתחו פתח בשמי שמיא לפעול
זעהט מען גרויסע זאכן! נפתחין בעדו לרווחה. להם ישועה ונפקדו לטובה (כלשון המדרש
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 15 14קשר איתן • תולדות תשפ"ז
מתוך דברי קדשו
כך למדתי מבית אבא ,כך
ראיתי אצל אבי הק' זי"ע בחג הסוכות באותה שנה
ואצל זקני הק' זי"ע .אף הם
עברו זמנים קשים ומרים,
בן ציון טאבאק ע"ה בשובו לבית האכסניה ,ופצח עמו
בריקוד נלהב בניגון "אתה אחד ושמך אחד" .כך חיו אבותי
כפי שנדפסו במאמרו הנ"ל לאות עולם:
תלאות רבות פקדו אותם הקדושים ,חיזקו עצמם בכל עת ,מול כל קושי -העצימו
בקרבם עוד את כח האמונה!
במהלך השנים ,ומול כל גל אזוי איז דאס ,ווער ס'לעבט מיט'ן באשעפער ווערט
וגל שבא עליהם -התאזרו נישט פארלוירן!
בתוקף האמונה וחיזקו
שבא עליהם -התאזרו בתוקף האמונה וחיזקו עצמם עוד ועוד ,בלי להתחזק ללא הרף
להרפות במאומה.
עצמם עוד ועוד ,בלי להרפות רופא יכול לייאש?! ...עיקר דבריי אשר ביקשתי להשמיע לכם ,לידע ולזכור כי
תקוותו של יהודי אינה אבודה בשום פעם ,ועליו לחזק עצמו
הנני מספר הרבה את ששמעתי מיהודי ,שהגה"ח רבי
במאומה אברהם חיים ברים זצ"ל סיפר לו מעשה דבדידיה הוי .הוא כה עשו רבותינו
תדיר ללא הרף באמונה פשוטה ,בידיעה תמימה וברה כי הכל
מאת השי"ת ובידו הכל ,ולהשתדל כפי המוטל עליו מתוך
היה מקורב להרבה מגדולי ישראל כנודע ,וביניהם להגאון שמעתי מיהודי ששהה בבוקרסט בסוף ימי המלחמה בתקופה אותה אמונה פשוטה כי מקיים הוא חובתו והקב"ה יגמור
מסטייפעלא רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל .באחד הימים שזקיה"ק ואבי הק' ודודי זי"ע היו שם בדרך מנוסתם ,הצוררים בעדו .דאס האב איך געוואלט ארויס-ברענגען פון דעם,
בא אליו להזכיר חולה מבני משפחתו ,וכתב על פתקא את הפגיזו את העיר בהפגזות קשות ופחד ואימה שררו בקרב היהודים, א נקודה וואס מ'דארף גוט אריין-נעמען אין קאפ אריין.
שם החולה [שמיעתו של הגאון נפגעה בהיותו ברוסלאנ"ד, והלה נכנס אל זקיה"ק ושאלו 'היכן נמצאים הבנים שלכם'? ,ענה לו בחג הקדוש שאנו עומדים בו הרי יוצאים מן הבית חוצה,
והוצרכו לכתוב לו את המבוקש] ,וציין כי הרופאים אמרו זקיה"ק שילך לבית המדרש ויווכח בעיניו היכן הם .הלך האיש ומצא יוצאים מן המקום הטבעי שאדם מרגיש בו בנייחא ,יוצאים
נואש לחייו .בראות זאת הגאון מסטייפעלא ,הרים עליו את האחים הקדושים יושבים והוגים בתלמודם בהתמדה ,ושב לספר מן הבית כי הקב"ה ציווה עלינו לצאת מתחת קורת הגג
קול זעקה גדולה ושאג 'ארויס פון דא ,היתכן לכתוב כך, על כך לזקיה"ק ,ונענה אליו זקיה"ק כי לימודם מוכיח עליהם שאין של ימי השגרה ,ואנה אנו באים -אל צלא דמהימנותא,
וכי רופא בשר-ודם יש בידו לייאש?! לא ניתנה רשות להם דבר וחצי דבר עם המתחולל זה עתה בחוצות... לחסות בצל כנפיו של הקב"ה .וללמדנו בא ,שכך ממש הם
לרופאים כי אם לרפאות ,לא לייאש!' אני ראיתי זאת במו עיני ,מול כל התלאות שפקדו את אבי הק' פני הדברים כל אימת שמצווים מן השמים לצאת מן המצב
אויפן באשעפער איז נישט דא קיין קושיות ,כל דרכיו זי"ע בימי חייו היה מתחזק תמיד בתורה מתוך דבקות השי"ת ,ער הטבעי והרצוי בעיני אנוש .כל אימת שהאיש מוצא עצמו
אמת וצדק ,אנו מעתירים "ותצילנו מכל גזרות קשות" האט זיך מחזק גיוועהן מיט "תורה מיט'ן באשעפער" .זוכרני עוד במצב של 'חוצה' ,עליו לידע כי מאת ד' היתה זאת ,ואין
-כמאמר זקיה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע -שיצילנו הקב"ה משנת תש"ח ,הייתי אז ילד קטן כבן ג' והמראה נחרת בי עד היום הוא נודד במרחקים אלא עודו מצוי בסתר צל כנפיו של
ממכשול של קושיות חלילה ,שלא נבוא לעולם לידי פגם הזה ,הערבים ימ"ש הרעימו בהפגזות קשות ונאלצנו לירד למרתף הקב"ה המיטיב עמו ומושיעו .אילו אך יזכור זאת האדם
כזה [ווארט זה שמעתי מיהודי שקיבלו מפי החסיד המופלג הבנין עד יעבור זעם ,המתח היה איום ונורא ,כולם חרדו מפני הבאות, בטלטוליו ונדודיו ,לא יאבד עשתונותיו נוכח אף דבר.
רבי הערשיל יערוסלאבער ,חסיד בעלזא ,שנכח בדרשתו של אך אבי הק' זי"ע לא נרעש ממאומה ולא איבד ישוב דעתו בכהוא-
זקיה"ק בעריוהכ"פ שנת תש"ז באנטווערפן באמרו זאת]. זה ,הוא נעמד ופניו אל הקיר וידיו אוחזות בספר קודש -גמרא או
והרבה תלוי בהתחזקות התמידית ללא הרף ,כאשר אני אומר
ושונה תמיד כי 'אמונה' מלשון 'אימונים' ,להתאמן על כך
תהלים ,והמשיך ללמוד או לבקש בפרקי תהלים כל העת .הוא לא אין לאבד תקוה
נזקק ליטול ציגא"ר (-סיגריה) לידיו כדי להפיס דעתו או לשוחח במהלך שנותי היו כאלו שדברו על לבי להרפות
ולהשקיע בזה עוד ועוד ,עד שיהא חקוק על הלב וחרות עם השכנים על המתרחש ,הוא רק העצים אחיזתו בהשי"ת ותורתו
בתוככי הנפש ואז לא יאבדו עשתונות גם נוכח קושי גדול. ידי מתקוותי האיתנה ,הם רצו בטובתי וניסו להניאני
והתחזק ללא הרף בקיום חובתו. ממחשבותי ,בעיני בשר ראו כי אפסה תקוה ולכן הפצירו
מ'דארף דאס גוט לערנען .גם בשעת הגזירה ,נאר וויסן כך לא פעם ולא פעמיים ,מאות פעמים ראיתי בעיני עבודה זו.
אז ס'איז מן השמים ,און טוהן וואס מ'האט צו טוהן. בי כך ,אבער איך האב יא גע'גלייבט!
איך האב דאס מיט געלעבט אלע יארן ,מ'ווערט נישט פארלוירן, אבי הק' היה אומר 'יאוש -שלא מדעת' (על משקל
אף כלפי התקופה הקרובה הדברים אמורים .איך דארף מ'איז זיך נאר מחזק א גאנצע צייט!
זיין געזונט ,לדברי הרופאים עוד ִידרשו כמה טיפולים לשון הגמרא ,ב"מ כא ,):יאוש נובע רק מחוסר דעת נכון.
כאשר זקיה"ק זי"ע נסע לגולה למען בניית השיכון ,כמה יגון מ'דארף לעבן מיט'ן באשעפער ,און ווער ס'לעבט מיט'ן
בחדשים הבאים -ישלח השי"ת רחמיו וחסדיו שיהא ואנחה סבל שם ,כמה תלאות מצאוהו עד שזכה לראות משאלתו.
הכל לטובה והכל ישוב לאיתנו בשלמות ,ומה שמוטל באשעפער ווערט נישט פארלוירן .ואכן חיזקתי את עצמי
באותה מוצאי שבת בברונקס ,בשנת תש"ט ,ב'מלוה מלכה' הגדול כל העת ,כל העת ,ללא הרף .כאשר יש דעת נכון כאמור,
עליכם אינו אלא להתפלל להשי"ת ולהתחזק באמונתו. שנערך בראשותו למען השיכון וציבור נכבד התאסף לשמוע דבריו
אין כל טיבותא בדיבורים מיותרים ,אין הצדקה לביטול נאחזים בתום באמונת אלקי עולם ,ואין מקום לאבד תקוה.
אבל רק אשה אחת נענתה וזעקה לעברו מעזרת הנשים 'טו דאלער' כך למדתי מבית אבא ,כך ראיתי אצל אבי הק' זי"ע
הזמן .הראש צריך להיות עסוק בקיום רצונו ית' ,להתפלל ( -2דולר) ,היה זקיה"ק נרעש מאד מן הדברים ,ועם כל התדהמה -
ולבקש ותו לא מידי .והשי"ת בודאי יעזרנו שנזכה לראות ואצל זקני הק' זי"ע .אף הם עברו זמנים קשים ומרים,
ער האט זיך נישט פארלוירן! מה עשה? נטל לידיו את החסיד הר' תלאות רבות פקדו אותם במהלך השנים ,ומול כל גל וגל
ישועות ורפואות בשלמות.
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 17 16קשר איתן • תולדות תשפ"ז
אכן יש
יש ווארט מהרה"ק בעל ה'דברי חיים' זי"ע שמפרש את הפסוק
"ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל" ,חז"ל במסכת בבא
בתרא (טז ),אומרים -רבי אלעזר המודעי אומר ,איצטגנינות היתה
בלבו של אברהם אבינו ,שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו ,רבי
אלוקים
שמעון בן יוחאי אומר ,אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם דברי התעוררות וחיזוק
אבינו ,שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא .ופירש ,שאברהם אבינו
מתוך משאו של הרה"ג
אב"ד אלעד
ע"ה ,ברוב חכמתו וקדושתו ,פרסם את קדושת השם -שהוא בורא
ומנהיג לכל הברואים -ובדיבוריו הקדושים ביטל את כל הדעות
הכוזבות ואת כל הכפירה שהיתה בעולם .ובכח זה השפיע ישועות
ורפואות ,כי מי שדבוק בהשי"ת לא חסר לו כלום .וזו הכוונה בדברי
רשב"י ,על ידי "אבן טובה" בצווארו -דהיינו הדיבור של פה קדשו שליט"א
של אברהם אבינו -היתה רפואה לכל אחד ואחד.
אברכים יקרים! מי לנו בדורנו מאמין גדול כמו הרבי? הוא עושה
מעשה אברהם אבינו בדורנו -להודיע ולפעול אצל כל אחד ואחד כי לפני אברכי
"אכן יש אלוקים" וכי יש מנהיג לבירה .כל עצמו ומהותו הוא להחדיר קהל 'אמרי חיים' אלעד
בכל קצוי תבל את אמונת אלוקי עולם ,וכי אין עוד מלבדו .אם כן,
מן הדין שהוא עצמו יוושע במהרה בבריאות השלמה ,ויוכל להמשיך
ס"ג שב"ק חיי-שרה תשפ"ז
חיי האדם בעולם הזה הם רק הכנה קשה לפני פסח והיה בסכנת חיים ,ר' נכנסה אחותו ,הרבנית ארנסטר שליט"א, להדריך אותנו ולהחדיר בנו את האמונה התמימה בשלמות ,ושעוד
לחיים הנצחיים בעולם הבא ,וזה תלוי אליעזר מדזיקוב זי"ע היה חולה מסוכן, אל אאמו"ר שליט"א ,ובכתה מאד על נזכה לשולחנות הטהורים ולתפילות הלוהטות ,לפחות כמו שהיה
בהשתדלות האדם ולא בזמן ,ומי שמקיים וכבר נכנסו אנשי החברא קדישא בשעת המצב .ענה לה הרבי" ,את חושבת שאיני בשבת פר' וירא העעל"ט" ,פסוקי דזמרה" לוהטת היתה בבית המדרש
את תפקידו בעבודת השם ,הרי הוא עובר הגסיסה .ופתאום נתעורר ואמר להם רואה ומבין את מצבי? אבל מי נותן לי כשאאמו"ר שליט"א נכנס ,ואף הסתובב לעבר הקהל ,וכל הקהל ראה
לעולם הבא ,שכן אין לו עוד מה לחפש שיכולים ללכת ,כי הוא הולך להבריא, ועושה לי זאת? אבי היחיד והמתוק את אש החמימות בפניו הלוהטות ,על אף חולשתו.
בעולם השקר .ואם כן ,מה שצדיקים הוא פגש למעלה את רעו וידידו ר' נפתלי שבשמים -די איינציגע זיסע טַאטע פון
מאריכים ימים ,על אף שכבר השלימו ליזענסק'ער זי"ע ,שכבר היה בעולם הימל -הוא יודע מה טוב לי". הוא הקמיע שלי!
את עצמם בצעירותם -זה רק משום האמת ,ואמר לו שהוא זקוק לישועה .אז לאחרונה הציע אחד המקובלים להביא ודרגת האמונה אצלו -יחיד בדורו ממש .ולדוגמה אספר לכם מה
שאריכות ימיהם היא לטובת תלמידיהם, אחז ר' נפתלי בידו ואמר" ,מה לך לחפש קמיע שנכתב על פי הקבלה ומסוגל שהיה עמו בחודש אלול העעל"ט ממש לפני ירח האיתנים ,ביו"ד של
שיבנו מהם וישלימו גם הם את עצמם .וכך בעולם השקר?" התחנן לפניו ר' אליעזר לישועה גדולה ,ולא רצה אאמו"ר לקחתו, הרה"ק ר' יעקב קאפיל חסיד ט"ו באלול היה ערב שבת קשה מאד,
היה אצל אברהם אבינו ,על אף שהשלים מדזיקוב שעדיין יש לו ילדים להדריכם, "שלא אחשוב לרגע שזה עזר לי ,רק הכל- וביום ראשון שלאחריו נכנסתי אל הקודש פנימה לאחר התפילה.
את עצמו כבר בהיותו בן מ"ח ,מכל מקום ועל זה לא היה לו מה לענות ,ושחרר אותו. יכול בעצמו -הוא הקמיע שלי". הוא ישב על הכסא בחולשה יתרה ,ובקושי היה לו כח להגיב .נכנסתי כל עצמו ומהותו הוא
הוסיף לו הקב"ה ימים ,כדי שיוכל להשפיע ואף הראה לעומדים סביבו את ידו ,שהיה שמעתי מהרה"ח ר' יעקב אדלער, ואמרתי "בוקר טוב" ,וענה לי בפנים שוחקות "בוקר טוב" .שאלתי להחדיר בכל קצוי תבל את
איך הוא מרגיש ,וענה לי בלשון קודש בהברת אחינו הספרדים,
על צאצאיו ותלמידיו שגם הם ישלימו את ניכר בה סימן האחיזה. שבאחת הבדיקות שעבר ,כשדקרו אותו,
"ברוך השם ,ישתבח שמו" .הגבתי" ,ס'מעג זיין בעסער ,ס'דַארף זיין
אמונת אלוקי עולם ,וכי אין
עצמם .וזהו פשט המדרש מדוע הזקין ואמר ה'אמרי חיים' לתלמידים ,גם ראו שהוא ממלמל משהו ,וכשהתקרבו
לשמוע מה הוא אומר ,שמעו שהוא מזמזם בעסער" .מיד פנה אלי במבט חודר ,והסתכל עלי מכף רגל ועד ראש, עוד מלבדו .אם כן ,מן הדין
אברהם " -כי ידעתיו למען אשר יצוה את אנכי נשארתי לפליטה כדי להדריככם,
בניו ...ושמרו דרך ד'" -ולכן זכה לזקנה. ממילא ,אם תשמעו להדרכתי -הרי יש לעצמו בשקט ,בשעת הבדיקות ,את הניגון ולא הבנתי מה אמרתי שלא כראוי .אז אמר לי" ,ווָאס פַאר ַא שּפרַאך שהוא עצמו יוושע במהרה
אם כן ,אנו ,שעוד צריכים הרבה לי בשביל מה להישאר ,אך אם לא- ... "אברכה את ד' בכל עת תמיד תהלתו בפי". איז דָאס? ס'מעג זיין ,ס'דַארף זיין? -אזוי ווי ס'דַארף זיין ,אזוי איז!" בבריאות השלמה ,ויוכל
-כמו שצריך להיות ,כך הוא המצב .ואם הקב"ה עושה זאת -כך
להשלים את עצמנו ,ועדיין יש הרבה ולא המשיך. והדברים מבהילים. להמשיך להדריך אותנו
בדיוק צריך להיות ,והקב"ה אינו עושה ח"ו שלא כהוגן ,ואם כן אין
לאבינו רוענו להדריך אותנו -צריכים וראיתי להביא בשם החת"ס זי"ע על ולהחדיר בנו את האמונה
להתחנן ולעורר רחמי שמים שיחוס עלינו, הפסוק "ואברהם זקן בא בימים" וכו' - המה ינחוני יביאוני אומרים "ס'מעג זיין" או "ס'דַארף זיין" .שאלתי אותו ,אם כן ,מה כן
התמימה בשלמות ,ושעוד
ונזכה ליהנות מאורו הגדול עוד רבות במדרש ,לפי שכתוב בו "כי ידעתיו למען ידוע הסיפור שסיפר זקה"ק בעל אפשר לומר? וענה לי" ,מ'בעט ס'זָאל זיין בעסער" -להתפלל ולבקש
בשנים ,עד שיוליכנו במהרה לקראת משיח אשר יצוה את בניו" וכו' ,זכה לזקנה ה'אמרי חיים' לתלמידי הישיבה בנעילת מהקב"ה צריך תמיד ואפשר תמיד .וזה נורא נוראות. נזכה לשולחנות הטהורים
צדקנו ,בבריות גופא ונהורא מעליא ,אמן. " -ואברהם זקן בא בימים" .והפירוש, זמן קיץ בשנת תשי"ח ,אחר שעבר חולי לפני ראש השנה או אחריו -איני זוכר בדיוק מתי היה הדבר - ולתפילות הלוהטות
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 19 18קשר איתן • תולדות תשפ"ז
| שלמה בר"מ קליין |
"שאזכה
להשריש בליבי
ובלב כל אנשי
הקהילה רוח
ישראל סבא"
שבעי+ם וחמש שנ+ה
למעמד הכת+רת רביה"ק
ה'ישועות משה' זי"ע
לרב אב"ד שיכון 'אהבת ישראל
רביה"ק זי"ע בשנים הראשונות לכהונתו כאב"ד ור"מ קרית ויזניץ
ואור החיים' ויזניץ
פרטים מחודשים ,אגרות קודש • ר " ח כ סלו תש י " ב •
ומסמכים ,חלקם בפרסום ראשון
אב בחכמה ורך בשנים
מגילת ההכתרה והנוסח המיוחד משקפים נאמנה את במלאות שבעים וחמש שנה ממעמד הכתרת רביה"ק זי"ע
ההערכה וההערצה ללא גבול שקהל עדת חבלו תושבי השיכון לרב אב"ד שיכון ויזניץ ,שנערכה בר"ח כסלו תשי"ב ,שבים
רחשו כלפי רבנו הק' זי"ע .קריאת הדברים מעוררים בלב כל אנו לזכרונות הוד מהשמחה הגדולה שאפפה את קהל אנ"ש
רגשי התפעלות והתרגשות לדמותו של אותו צדיק ונשגב, בימים ההם ,בליווי מסמכים ומכתבי קודש בפרסום ראשון.
אשר בהיותו בגיל שלושים וחמש שנה כבר האיר לארץ בהתבוננות במגילת ההכתרה ובאגרות הברכה ,נחשפים
ולדרים ,וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש ופקע שמייהו אנו במעט קט לשגב הגדלות והמעלות הרמות.
כארז בלבנון. רבנו הק' זי"ע שהיה אז אבר"ך ,אב בתורה ורך בשנים ,בן
שלל המכתבים ,המודעות והברכות המלווים בתוארים שלושים ושש שנה בסך הכל ,בעל משפחה אשר טפלי תלויים
מופלגים ורגשי הערכה והערצה ,משלימים לפנינו תמונה בו ,עלה ונתעלה במעלות קודש וכבר יצא שמו לתהלה שידיו
כללית אודות הידוע ומפורסם זה מכבר כי מנעוריו התנכר רב לו בפרק 'הנהגה' ,עד שבחרו בו קהל הקודש ועשו כל
נער להיות רועה נאמן לעדת ישורון ,בבחי' ויגדל מש"ה אשר לאל ידם שיתעטר ,הוא דייקא ,בעטרת הנהגת השיכון,
ויצא אל אחיו וינהג את הצאן. למרות שעמד כבר בראשות הישיבה.
רבנו זי"ע עם הרה"ק רבי יודא'לי זי"ע
בשמחת נישואי הרה"צ רבי אליעזר הורוויץ זצ"ל האדמו"ר ממעליץ ,ירושלים תשט"ו
במוצאי שב"ק פרשת וירא ח"י בחשון תשי"ב התכנסו שוב תושבי של תושבי השיכון לא הספיקו לו להיות בטוח בהעברת
השיכון לכתוב ולחתום על כתב ההכתרה .רבה"ק ה'אמרי חיים' המשכורת החודשית לרבנו זי"ע ,על כן דרש כי אחד מחברי
צירף את חתימת יד קדשו לכתב ההכתרה שהוכן ע"י הרה"ח ר' הקהילה יתן 'ערבות' שהסכום יעבור מדי חדש בחדשו בלי ואב"ד ,ולהציע את רצון התושבים לפני רבנו הק' בעל 'אמרי חיים'. וירכיבוהו אלוף לראשם
יוסף שטיינמץ ז"ל ,לאחר מכן באו על החתום כל התושבים ,ותרב איחורים .אכן הרה"ח ר' עביר וייס [דער אלטער עביר] ז"ל הרה"ק ר' יודא'לי היה עינו וליבו שם כל הימים ,אף שישב בביתו בימי קדם כשרבה"ק בעל 'אמרי חיים' זי"ע עמד וכונן
השמחה עד מאד. קיבל על עצמו ערבות בענין ,ומדי חודש דאג שהתשלום בירושלים ,היתה מצודתו פרוסה על השיכון והישיבה .הוא ברוחו את הקריה הנאמנה שיכון ויזניץ בפאתי העיר בני-ברק,
יעבור אל רבנו זי"ע (מפי בני הרה"ח ר' עביר ז"ל). הכבירה ידע כי הכל תלוי ביסוד וב'בראשית' ,ואם ישכילו להעמיד לא היה לתושביה הראשונים רב ומורה הוראה שיורה להם
צהלי ורוני ויזניץ משנערכה הבחירה ונקבע כי אכן זה רצון כולם ,באו יחד בראש העדה רב שיידע לעמוד בתוקף וכחומה בצורה על צביון הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון ,לפסוק להם דבר ד'
רבנו זי"ע שהתגורר עדיין בתל-אביב ,התעתד לקבוע דירתו כולם אל בית רבנו ה'אמרי חיים' לספר על כך .אין לתאר השיכון ,מובטח בסייעתא דשמיא עתיד מזהיר והצלחה גדולה .לא כן זו הלכה על המותר מותר ועל האסור אסור .כשעלה לפני
בשיכון בתחילת חודש כסלו תשי"ב ,בדירה בת שני חדרים בלבד, ואין לשער את שמחת רבנו ה'אמרי חיים' ,שקפץ מרוב אם יישארו הענינים לתקופת זמן זה ללא רב ומורה דרך ,הרי הגדרים התושבים בירור ענין בהלכה ,היו יוצאים חוץ לתחום ,לחפש
שהוקמה בתוך הבנין ברחוב תורת חיים 4בקומה השניה ,בדירה שמחה ונהנה עד מאד מכך שהדבר נעשה ע"י התושבים והסייגים לא יעמדו נגד רוח הזמן ,והמשך ההצלחה תלוי בספק. להם רב ופוסק שישיב להם כדת מה לעשות.
הפונה לרחוב אהבת שלום הר סיני .עדיין לא הותקנו בה חלונות בעצמם .רבנו הודה להם נרגשות על הבשורה הטובה מסופר שהרה"ק ר' יודא'לי זצ"ל היה אצל הגאון בעל 'חזון איש' יודעי דבר אומרים שהענין היה על לבו של מרן
ולא דלתות לפתחי החדרים ,קור ימות החורף חדר לתוך הבית ,אבל שהובאה לפניו (מפי הרה"ח ר' שמעון הכהן רייך הי"ו זצ"ל ,והשיחה נסובה אודות משרת הרבנות בשיכון שהדבר עמד ה'אמרי חיים' זי"ע ,רבנו חשב בדבר ואף נתן עיניו ברבנים
מכורח הנסיבות ומחמת הזהירות מלהיכנס לעול חובות נמנע רבנו ששמע מפי החסיד המפו' ר' משה שווימר ז"ל ,וכן שמע על הפרק ,שאלו ה'חזון איש'"' :ולמה לא יקח הוא עצמו עליו הענין גדולים וגאונים שהיו עדיין מאחורי מסך הברזל בארצות
בשלב זה לסדר את הדירה על מכונה כראוי. הזה?" ענה הרה"ק ר' יודא'לי" :ואם אני יפסוק בהלכות מקוואות הקומוניסטיות .רבנו ה'אמרי חיים' תיכנן שאם אחד מהם
[כחלוף מספר חדשים בחודש אלול תשי"ב ,כתב רבנו לאחיו שלא כדעת ה'רבי' [היינו דעת ה'חזון איש'] אלא כשיטת הרה"ק יעלה ארצה יציע לפניו את כס הרבנות למנותו כרב השיכון,
האדמו"ר בעל 'תורת מרדכי' ממונסי זצ"ל אודות הדחקות בדירה: מצאנז זי"ע ,מה יהיה אז?" ...נענה ה'חזון איש'" :אכן ,אל תקחו את כך שלא היה בענין זה כל מחשבה למנות את רבנו הק' בעל
"אודת הדירה שלי שיש לך יסורים ,תדע אחי יקירי שיש לי ג"כ יסורים הרה"ק ר' יודא'לי זי"ע -הוא שהמריץ ועודד הרבנות עליכם"( ...מפי הרב עזרא ויזל ,ירושלם ת"ו). ה'ישועות משה' זי"ע לרב השיכון .מה גם שראשו ורובו
ועגמ"נ ,כי זוג' תחי' סובלת הרבה מדחקות הדירה ,והיא מחוסרת את הקהל לקחת יוזמה ,להתאסף יחד ממחשבה למעשה התארגנו התושבים וקבעו להתכנס יחד ולדון היה טרוד בהנהגת הישיבה ,בהרבצת השיעורים ובקידום
כח ,בחורף 'שימיל' [עובש] ובקיץ חום רב ,עם חמש ילדים שיחי' לאסיפה מכרעת ,להחליט הלכה למעשה בענין בליל שישי פר' וירא תשי"ב ,י"ז במרחשון ,יומא דהילולא של התלמידים ,מן הבוקר עד הערב היה ספון ביני עמודי דגרסא
בשני חדרים קטנים ,שהנך מכיר קטנותם ,אולם אחי יקירי מה אוכל שרצונם שרבנו הק' ,ראש הישיבה ,יתמנה רבנו הק' בעל 'אהבת שלום' זיע"א ראש השושילתא. ולא היה לו פנאי להתעסק בהנהגת הציבור (הרה"ח ר'
לעשות .השכן שלי בא אצלי לפני איזו שבועות ,היות שרציתי פעם גם בכהונת הרב ואב"ד ,ולהציע את רצון באותה אסיפה הועלה הרעיון להכתיר את רבנו ,שכבר עמד מנחם אליעזר מוזס בשם הרה"ח ר' אלימלך טעשער ז"ל).
ליקח את דירתו ג"כ עבורי ולא רצה אז ,ועכשיו הוא מסכים למסור התושבים לפני רבנו הק' בעל 'אמרי חיים' בראשות הישיבה .הדבר נידון בין המשתתפים אם ייתכן שרבנו בשבת שובה תשי"ב ,כשרביה"ק בעל ה'ישועות משה'
את דירתו למעלה ,שאלתי אותו בכמה ,ואמר בשמנה אלפים ל"י, יעמיס על כתפיו גם עול הנהגת הציבור לדון ולהורות ,כי אולי יהא התגורר עדיין בתל אביב ושבת בביתו ,כיבד רבנו הק'
אמרתי לו שלא בא בחשבון ,גם אם הי' נותן לי עבור ששת אלפים ל"י הדבר למשא כבד מנשוא ,ויכרע תחת הנטל הכבד .סוף דבר התקבל ה'אמרי חיים' את הגה"צ רבי יחיאל מיכל שלאגער זצ"ל
ג"כ לא הי' לי שום מציאות מהיכן ,אין לי שום מקורות על הלואות הרעיון בין המשתתפים פה אחד ,כי חשקם ורצונם היה למנות אב"ד בוקאשעוויץ ,מח"ס 'משברי ים'' ,אפיקי ים' ועוד,
גדולות כ"כ ,ואין לי מוח להעמיס עלי כ"כ חובות .הנני בטוח ברחמי הרה"ח ר' שמעון צבי ברמינקא הי"ו מפי הרה"ח ר' יעקב עליהם אלוף לראשם את כ"ק רבנו זי"ע ,שיהא להם למורה ומדריך. שישא דרשת 'שבת שובה' לפני קהל תושבי השיכון.
השי"ת שיעזור לי אי"ה הרחבה יתירה קצת ,אין יכולים לדחוק את אדלר ז"ל -מראשוני התושבים). חברי הקהילה נמנו וגמרו בהסכמת כולם להקציב בשלב ראשון סך אדהכי והכי ,משהלכו והתרבו תושבי השיכון ,התהוותה
השעה ,מסתמא יעזור לי השי"ת]. כשאמרו לרבנו ה'אמרי חיים' שמעתה תכבד העבודה שלושים לירות כשכר חדשי עבור רבנו ,מתוך תקוה ושאיפה שעם איתערותא דלתתא בקרב ציבור התושבים .הרה"ק ר' יודא'לי
מרן אדמו"ר שליט"א מספר ,שרבנו זי"ע וב"ב הגיעו בר"ח כסלו על בנו ,באשר ישמש בשני כתרים ,נענה ואמר בצחות: הזמן כשיתרבו התושבים וקופת הקהילה תוכל להעמיס עליה הוספה, זי"ע -הוא שהמריץ ועודד את הקהל לקחת יוזמה ,להתאסף
תשי"ב להתגורר ברח' תורת חיים 4בשיכון ,בדירה בה מתגורר כיום "רבי משה יכהן בראשות הישיבה ורבי יהושע יכהן כרב יוסיפו לתשלום המשכורת כהנה וכהנה. יחד לאסיפה מכרעת ,להחליט הלכה למעשה שרצונם
מרן אדמו"ר שליט"א. ואב"ד בקרית ויזניץ". יצויין כי הרה"ק ר' יודא'לי הורוביץ זצ"ל לא הסתפק בכך ,החתימות ובקשתם שרבנו הק' ,ראש הישיבה ,יתמנה גם בכהונת הרב
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 23 22קשר איתן • תולדות תשפ"ז
כ+תב ההכת+רה
לעם ד' חוקים ישרים משפטים צדיקים ככל בעהי"ת .שויתי ד' לנגדי תמיד .לסימן
חוקותיו וככל משפטיו ,הן בדיני איסור והיתר טוב ולמזל טוב .תורה צוה לנו משה מורשה
קדושין וגיטין ולשפוט צדק בין איש ובין קהלת יעקב .והיתה לו ולזרעו אחריו ברית
אחיו ובין גירו ככתוב בתורת משה בחירו כהנת עולם .למען יאריך ימים על ממלכתו
וכחומה בצורה לנו יעמוד ללחום בלי ליאות, הוא ובניו כל הימים.
להגדיר גדרים וסייגים בעניני צניעות ,לחנך י'שמחו ה'חסידים ו'יגילו ה'ישרים בד'.
את בנינו ובנותינו בדרכי התורה והיראה, הנה אדון עולם בורא עולם ומלואה ומאין
ברכות לרגל שמחת ההכתרה הזמנה למעמד ההכתרה כמסורה לנו מדורי דורות בדרך ישראל סבא, ליש בראנו כדאי להיטיב לנו באחריתנו,
ולשום לבו ועיניו על הקה"ק [הקהל הקדוש] ומכל העמים בחר בנו להיות לו לעם סגולה
ועניניו ,שלא ישונה ח"ו דבר מהמנהגים - -ונתן לנו את תורתו הקדושה וחיי עולם
אשר אבוה"ק היו נוהגים. נטע בתוכנו.
דומה לאברהם' ,הרב החדש הוא ברא כרעא דאבוה ,גדול בתורה מעמד ההכתרה הרשמי התקיים ביום חמישי פר' תולדות וזאת חוקת התורה אלו דברים שאדם הצופה ומשגיח עד סוף כל הדורות דור
בחסידות ובקדושה. א' דר"ח כסלו' .הועד המקומי של שיכון אהבת ישראל אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן שמור לבעליו דור ודורשיו ,צפה הביט וראה -אדון כל
כ"ק מרן האדמו"ר מוויזניץ שליט"א נתן ברכתו לבחירה זו, ואור החיים' פירסם ברבים קריאת הזמנה ,ובה נקראים רב טוב הצפון ,מדי חדש בחדשו סך שלשים יצירה למען קיום התורה ,לנטוע צדיקים
והדגיש כי המושבה נקראת על שם הני תרי צנתרי דדהבא גדולי 'אנ"ש חסידים אוהדים ומעריצים לבית ויזניץ להשתתף לא"י ,וכאשר יעזור ה' ויתוספו חברי הקהלה וישרים בכל דור ודור ,למען ילמדו דעת את
עולם האחים הקדושים אביו הסבא קדישא אוהב ישראל מוויזניץ ב'חגיגת קבלת פנים' לקראת בואו של רבנו זי"ע ולרגל אז ברצ"ה נגדיל את משכורתו .וכל חבר העם ונסע ונלך לאורם -יאירו לנו ויורונו
ואור החיים זצוק"ל מאוטיניא-סטניסלב ועל המושבה להתנהל התמנותו לאב"ד השיכון. מקבל עליו בנאמנה -כפי יכלתו להחזיק נתיבות המשפט וארחות חיים להאציל עלינו
ברוחם על טהרת הקודש. גם ראשי העיר ומנהיגי הציבור הביעו רצונם להשתתף בישיבה וכל יתר ענינים ,כאשר יבואר בפנקס מזיו תורתו הקדושה ע"י שליחו הולך תמים
אחר כך נשא הרב אב"ד החדש את דרשת קבלת הפנים ,ותבע בשמחה הגדולה של בית ויזניץ ,ובראשם ראש העיר בני הקהלה דפה יצ"ו. משה עבד ד' ,ויהושע מלא רוח חכמה
מאנשי המקום להתחזק בתורה ויראת שמים נגד סערות הזמן לטוב ברק הרה"ח ר' יצחק גרשטנקורן ז"ל. יברך ד' חילו ופועל ידיו תרצה ,וכולם תבונה ודעת ביראת ה' יורונו דרך ה' לשמור
להם כל הימים .דברי נעילה נאמרו ע"י ר' [חיים] לייב שטיין. בכתבי העת השונים פורסם על השמחה הגדולה ונכתבו מקבלים עליהם מרותו ,לצוות ולשמוע על דרך עץ החיים אשר ממנה יאכל האדם
לשבת קודש התכנסו ידידים וחסידים מירושלים וממקומות שונים. אל רבנו זי"ע אגרות ברכה ,כמו כן פורסמו מודעות מזל טוב. אמרתו ,כחקוק למו באמרתו ,נו"נ [נכתב וחי' לעולם הבא.
לפני קריאת התורה נשא הרב אב"ד החדש את דרשתו הראשונה ונחתם] במעמד כל אנשי הקהלה מוצש"ק וע"כ התאספו כל העדה הקדושה קהל
בהלכה ואגדה ,והתעכב על התיקונים השונים במקום ,בחיזוק למוד המעמד ודרשת ההכתרה לס' ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט עדת ישורון דשיכון ויזניץ בעיר הקודש בני
התורה וגדרי הצניעות והקדושה ושמירת שבת הארץ .הדרשה עשתה מרן רבנו שליט"א שהיה אז נער צעיר כבן שבע ,מספר תשי"ב לפ"ק. ברק כולם גדולים וקטנים נערים וזקנים,
רושם כביר. שחקוק בזכרונו המעמד הנאדר בקודש של ליל ההכתרה. הק' חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה ואליהם יאספו כל עדרים החרדים לדבר
תחילה הגיע רבנו הק' בעל 'אמרי חיים' מביתו ברחוב דוד לייב שווארץ... ,יהודא בן הצ' ז"ל, אלוקי ישראל ,אנשי חיל יראי ה' לכונן העיר
אהבת שלום 13אל הבית ברחוב תורת חיים ,4אז ירד צבי שלומוביץ ,יצחק עביר ויס ,חיים לייב על מכונה ,יוסדו יחד ויענו כולם פה אחד
רבנו מביתו והלכו יחד לעבר בית המדרש לשמוח יחד שטיין ,משה שוימר ,נחום זאב ברכר ,משה לא תהי' לנו זאת לפוקה -זאת העיר כלילת
עם הציבור לרגל ההכתרה .ביהמ"ד עדיין היה אז באגף אהרן גנץ ,שמחה ארי' שטרן ,אליעזר זאב יופי אשר בנה קדוש מלכינו מורינו ורבנו
משנערכה הבחירה ונקבע כי אכן זה רצון כולם, הראשון של בנין הישיבה. הכהן ,יצחק דוידוביץ ,אליעזר פרידמן, יאריך ימים ינהלנו לקראת משיח צדקינו
על המעמד המיוחד נכתב ב'המודיע' ,והננו מעתיקים מנחם בן אשר אנטשיל דסקל ,יוסף בן במהרה בימינו ,ומיום היווסדה בהררי קדש
באו יחד כולם אל בית רבנו ה'אמרי חיים' לספר לאאמו"ר יחיאל ז"ל שט"מ ,חיים גדלי' יסודותיה לשמור על טהרת הקודש ,להפרות
על כך .אין לתאר ואין לשער את שמחת רבנו משם כדלהלן:
אור ליום ו' עש"ק ב' דר"ח כסלו התקיימה במושבה צבי ראב ,ישעי' שרף ,מרדכי ברוך גייגר, ולהרבות עדרים חברים מחוכמים ולהשפיע
ה'אמרי חיים' ,שקפץ מרוב שמחה ונהנה עד אהבת ישראל ואור החיים שכון חסידי וויזניץ בבני ברק ,...בן ציון ויס ,אהרן יצחק ווייס ,יעקב שפע ימים ,מי מעיינות החכמה ,ונשא לבבינו
מאד מכך שהדבר נעשה ע"י התושבים בעצמם חגיגת הכתרת הרב הגאון ר' משה יהושע האגר שליט"א קטינא ,שמחה יוסף וידר ,אברהם בערגער, ועינינו על בן קדוש אדונינו מורינו ורבנו ,בנן
לרב ואב"ד של המושבה. יעקב אדלר ,יחזקאל איזנברג ,אברהם של צדיקים וקדושים ,חוטר מגזע תרשישים
קהל גדול מאנשי המקום ואורחים מהסביבה וממקומות ניסן ,...ליפא גרוס ,אלימלך בן מנחם טשר, ואלים ,כש"ת הרה"ג המפורסם בתורה ויראה
שונים בארץ נאספו לכבוד המאורע. חיים צבי בן גדלי' יצחק הלברכט ,יהושע בפרישות וחסידות מוהר"ר משה יהושע
השמחה של מצוה בקרב אנשי המקום היתה גדולה ,וכל השבת הרב הובל מביתו בתהלוכת לפידים לאולם ביהמ"ד מנדל ,יצחק שמעון הק' פדר ,אברהם יודא הגר שליט"א.
לא פסקו הביקורים בבית הרב .השירה והזמרה וההתלהבות בקרב של ישיבת וויזניץ ,ליד שולחנות ערוכים בטוב טעם הסבו ורטהיימר ,חיים הק' גליק ,חיים ,...חיים ממנו תצא לנו הוראה ,מפיו היקר דרשות
תלמידי וחסידי ויזניץ היתה גדולה .בין האורחים בליל שבת היה כ"ק האדמו"ר מוויזניץ ,בנו הרב אב"ד החדש ,רבנים ובע"ב יודא לבוביץ ,ברוך הופמן ,פנחס זעליג נשמעה בשתי שבתות השנה ,על פיו יצאו
נוכח גם הרה"ג ר' זלמן ינקלביץ המפקח הראשי של זרם אגו"י. נכבדים .יו"ר הוועד ר' צבי שלומוביץ ,מטובי עסקני אגו"י פרוכטר ,משה... ועל פיו יבואו כל עניני דת וכשרות ,להורות
על אותה שבת -שבת פרשת תולדות תשי"ב -מספר הגה"צ עוד ברומניה ,פתח את המסיבה בפ' השבוע 'אלה תולדות
רבי שרגא פייביש שנעבאלג זצ"ל בספרו 'שרגא המאיר' (מועדים יצחק' ,ודיבר בשבח הרב החדש 'קלסתר פנים של יצחק
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 25 24קשר איתן • תולדות תשפ"ז
הקופה שמאחדת
NG
בס"ד
כיס ו-לב הכניסה לשיכון מרחוב הר סיני אל רח' אהבת שלום ,השער היה
סגור בשבתות .הבנין הנראה הוא ביתו של הר"ר מאיר שלום
רוזנברג ,שעמד ברח' אהבת שלום .20
ומזומן בכל שעות היממה להשיב דבר ד' זו הלכה?' נענה רבנו זי"ע:
'ואימתי יהא לי זמן ללימוד?' ענה הלה בצחות' :עד עתה היה על
הרב ללמוד ,מעתה עליו להיות לשירות הקהל'...
עברו שנים אחדות ורבנו זי"ע היה זקוק לאישור רשמי על שהוא
מכהן כרב שיכון ויזניץ .פנה רבנו זי"ע במכתב אל עיריית בני ברק,
וביקש לקבל מהם אישור על כך .רבנו ציין שהדבר אינו קשור לקבלת
משכורת ולא לכל ענין אחר .מובן שבעיריית ב"ב נענו מיד לבקשת
רבנו והאישור התקבל לנכון .ומכיון שהדבר אושר באופן רשמי,
פורסם בשנית על מינוי רבנו זי"ע כרב שיכון ויזניץ.
בענין זה יש לציין שלא רק משכורת לא רצה רבנו לקבל
מהשלטונות ,לא היו לו גם חשבון בנק ופנקס שיקים ,רבנו לא לקח
מפת שיכון ויזניץ -חשון תשכ"ג
ודרשות ,עמוד ת"ח)" :רגיל הייתי כשנסעתי לשבות בבני
ברק ,הייתי אומר למו"ר הגאון מטשעבין זצ"ל שאני נוסע
על שבת .פעם ביום חמישי אחר השיעור לא אמרתי כלום
למו"ר הגאון הנ"ל ,והנה שאל אותי מו"ר" :האם אינך נוסע
על שבת לבני ברק?" אמרתי שכבר הייתי בשבת שעברה
בבני ברק .אמר לי מו"ר" :כשיש מאורע בבית הרבי ,עליך
לנסוע עוד פעם לשבת"[ ...היתה אז התמנות כ"ק אדמו"ר
מהרמ"י (שליט"א) [זי"ע] לרב השיכון].
בעול הנהגת העדה
מעתה נטל רבנו זי"ע על עצמו את עול הנהגת הציבור,
תשלומים מהביטוח הלאומי ולא היה חבר בקופת חולים ,ועמד על בד בבד עם ניהול הישיבה ,והקדיש הרבה מזמנו ומכוחו
דעתו שלא להיות בקשר עם המוסדות הרשמיים של המדינה .לימים להנהיג את עניני הקהל בדבר הלכה ,כשרות ,דיני תורה
כשהרב יעקב פעלדמאן שליט"א והרה"ח ר' חיים בראון סיפרו על ועוד ועוד.
כך להרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע ,אחר הסתלקות אחיו רבנו זי"ע, עם הכתרתו לרב ,פירסם רבנו הק' זי"ע פתק עם זמנים
התפעל עד מאוד מעובדה זו. מיוחדים לקבלת קהל לשאלות בהלכה .ניגש אל רבנו אחד
מראשי הקהל ,וטען' :היתכן ,הרי רב צריך להיות מוכן
צביון וטוהר השיכון
בתפקידו כמרא דאתרא הטיל רבנו זי"ע עצמו לפעולות נשגבות
בניהול קהל עדת ישורון ,בפיקוח צמוד בכל ענייני הכשרות ,הן
בהשגחה על הפירות והירקות ,בהשגחה על המאפיה ,הקמת העירוב
סביבות השיכון ,בד בבד עם ניהול ועריכת דיני תורה ,מסירת שיעורים כשאמרו לרבנו ה'אמרי חיים' שמעתה
יומיים לבעלי בתים בימי חול ובשבתות השנה ,אמירת הדרשות תכבד העבודה על בנו ,באשר ישמש
בשבת שובה ובשבת הגדול ,ועוד. בשני כתרים ,נענה ואמר בצחות :רבי
בשנת ההכתרה תשי"ב שהיתה שנת שמיטה ,נטל רבנו על כתפו משה יכהן בראשות הישיבה ורבי
את העול הגדול להדריך את תושבי השיכון והסביבה בהלכות שמיטה יהושע יכהן כרב ואב"ד בקרית ויזניץ
לכלליה ופרטיה ,לשם כך עלה רבנו אל ביתו של הגאון בעל ה'חזון
איש' זצ"ל ללבן עימו יחד מספר שאלות שעלו על שולחנו ,כדי לדון
אלקא דמאיר ענני כיצד להורות הלכה למעשה.
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
26קשר איתן • תולדות תשפ"ז
"עתה אתה ברוך ד'"
רבנו זי"ע קיבל מכתבי ברכה נלהבים לרגל המאורע .שלום ורעות.
מנאי ידידו דו"ש לעולם ,מצפה לרחמי שמים ,שמואל בראש יש לציין את המכתב המיוחד שכתב אל רבנו הק'
זי"ע גיסו הרה"ק ר' יודא'לי זצ"ל ,והמכתב שקיבל מאת הלוי ואזנר
‡
ידיד נפשו מאז הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל רבה של 'זכרון
עוד מכתב קיבל רבנו מאחד הידידים ושמו טרם נודע
מאיר' וראש 'ישיבת חכמי לובלין' ב"ב.
עד כה ,כי בידינו רק צילום כתי"ק של שורות אחדות שרבנו
בע"ה יום ה' ר"ח כסליו ירושלם ת"ו .כבוד גיסי היקר הרב
ענה על אותו מכתב וכדלהלן:
הגאון הצדיק בו"ק [בוצינא קדישא] חו"פ [חסידא ופרישא]
אחדשת"ה באה"ר ועזה .מכתבו היקר עם ברכותיו
פאה"ד [פאר הדור] מוה"ר משה
הגיעני לנכון ,ומחמת כמה טרדות
יהושע שליט"א אבד"ק אהבת
אחרתי תשובתי .תודה רבא לכ"ה
ישראל יצ"ו.
על ברכותיו היקרים ,ויהא רעוא
אחדשה"ט בהוקרה רבה.
מן שמיא שאזכה להשריש בלבי
הנני לברך אותך לרגלי התמנותך
מכתבו של רבנו זי"ע לעיריית בני ברק בדבר אישור רשמי על תפקיד הרבנות ברכות לרגל שמחת ההכתרה ובלב כל אנשי הקהלה רוח ישראל
לרב ואב"ד בק' "אהבת ישראל
סבא ,רוח קדושה וטהרה ,למען
ואור החיים" .יה"ר מלפני אבינו
לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה ,כי
שבשמים שתזכה לנהל את הקהלה
מה לו לאדם מכל עמלו בעולם
בדרך התורה והיראה ,ולהשריש
השפל הזה אם לא לקדש שם
בלבם רוח ישראל סבא כאות
שמים ברבים ,להתודע ולהגלות
נפשך הטהורה ונפש גיסך הדו"ש
כי הוא מלך על כל הארץ.
באהבה רבה ומצפה להרמת קרן
גם כת"ה יתברך ממקור
קהלתך וקרן ישראל במהרה.
הברכות בכל מיני ברכות
יהודא
וישועות ,שיזכה לנהל את הקהלה מכתב תשובה מרבנו זי"ע לאחד הרבנים ‡
החדשה שלו בדרך התורה שבירך לרגל ההכתרה
ב"ה זכרון מאיר עש"ק עתה
והיראה ,שידעו כולם שהבוית"ש
אתה ברוך ה' [פרשת תולדות].
ברכות לרגל שמחת ההכתרה הוא בורא ומנהיג לכל הברואים.
החיים והשלום על ראש ידידי וחביבי הרב הגאון הצ'
כאוות נפשו הטהורה ונפש ידידו עוז המברכו בכל טוב
יש לציין לדוגמה אודות ישיבת ועד הקהילה שהתקיימה ביום ט"ו בדרשותיו ובשיעוריו לתושבי השיכון פירט רבנו את בנן של קדושים אילי תרשישים מופלא באנשים כש"ת
ודו"ש וטובו לעולם ,המחכה לישועה ורחמים ,הק' משה
בטבת תשכ"ז ,רבנו דן עם חברי הוועד אודות חברת האוטובוסים 'דן' כל האסור והמותר בשנת שמיטה ,ולימד לציבור את הדרך מו"ה משה יהושע האגר שליט"א.
יהושע בהה"צ שליט"א.
המבקשים להקים תחנה בגבולות השיכון ,בהשקפה ראשונה הביע ילכו בה והמעשה אשר יעשו. ‡ מע"כ אחדשה"ט באהבה -שמחתי בשמעי כי הובחר
רבנו התנגדות לתוכנית מכמה סיבות .באסיפה הוחלט להזמין את דגש מיוחד נתן רבנו בכל השנים על שמירת צביון שיכון ב'המודיע' פורסמה מודעת ברכה מטעם חסידי ויזניץ ידידי לרב ומורה לעדתו עדת שכון אהבת ישראל ואור החיים.
ראש העיר בני ברק מר שמעון סירוקה ,לשמוע את פרטי הענין .כן ויזניץ ,שנבנה בעמל רב על טהרת הקודש ע"י רביה"ק ויקבל נא מנאי ברכת הדיוט ,ויהא רעוא דאימא מילתא בירושלים ומתפללי ביהמ"ד ישועות ישראל ,כמו"כ בגליון
קרא רבנו זי"ע שלא לאפשר הקמת 'קיוסק' בתחומי השיכון. ה'אמרי חיים' זי"ע .גדר גדר ועמד בפרץ שלא יבואו זרים דתתקבל לעילא כי יזכה לנהל עדתו בהצלחה בקדושה 'החומה' שיצא לאור בימים ההם ע"י אנשי ירושלים ,פורסמה
בחורף תשל"ב טיפל רבנו בענין מכירת מגרש בשיכון ,ודאג לחבל בכרם בית ד' .רבנו כינס ועד עסקנים וזירזם לעמוד על וטהרה כאשר עם לבבו הנאמן והטהור ,בדרך אביו הגה"צ מודעה מטעם 'נאמני אום אני חומה' .גם חסידי ויזניץ בפתח
שהמגרש יימכר אך ורק למי שיקבל עליו שהדירות ימכרו לאנ"ש המשמר ולא להרפות ,ביוזמתו החל הוועד לפעול כשרבנו תקוה ובראשם החסיד ר' צבי אלימלך שפירא ז"ל פירסמו שליט"א וכדרך אבות אבותיו זי"ע.
בלבד ,היראים והחרדים לדבר ד' ,כדי לשמור על הצביון הטהור פועל ומפעיל להקמת בניינים חדשים לציבור אנ"ש בתחום חיבה יתירה נודעת לי להיות מע"כ קרוב וסמוך אלי מודעת ברכה .כמו"כ נמצאו מודעת ברכה מהרה"ח ר' נחום
של השיכון .כן ביקש רבנו לקבל לידיו את רשימת רחובות השיכון, השיכון ,אשר יעמדו בדרישות התורה והצניעות וימלאו ויהי רצון שנזכה לעבוד שכם אחד מתוך אהבה ואחוה ברכר ז"ל ומכתב נרגש מאת הרה"ח ר' יוסף שטיינמץ ז"ל.
שעליהם תחול ההקפדה היתירה במכירת הדירות. את התקנות המיוחדות ברוח רבותינו הק'.
רבנו הורה לפרסם בין העוסקים בתיווך דירות ,שאת הדירות
בשיכון העומדים למכירה יש להציע רק לאנ"ש ,העומדים על משמר
הצניעות ברוח המסורה ,וכן להציב שילוט ברחובות השיכון על מכתב
שמירת הצניעות ברחובות. פעם ביום חמישי אחר השיעור לא אמרתי ברכה
מכתב
‡ כלום למו"ר הגאון הנ"ל ,והנה שאל אותי ברכה מהגה"צ
תודתנו להרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס הי"ו מירושלים ,ולהרה"ח מהרה"ק ה'שבט
מו"ר" :האם אינך נוסע על שבת לבני הלוי'
ר' שמעון רייך הי"ו מקרית ויזניץ הר-נוף ,ירושלים ,על סיועם .תשו"ח ברק?" אמרתי שכבר הייתי בשבת שעברה
רבי יודא'לי
זצוק"ל
זצוק"ל
ל'גנזך קידוש השם' הרה"ח צבי נחמן מאיר הי"ו ,ולארכיון 'המודיע' בבני ברק .אמר לי מו"ר" :כשיש מאורע לרגל לרגל
הרב חיים גשטטנר הי"ו ,על אדיבותם במסירת חלק מהמסמכים ההכתרה ההכתרה
בבית הרבי ,עליך לנסוע עוד פעם לשבת"...
למאמר זה.
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 29 28קשר איתן • תולדות תשפ"ז
| שלמה בר"מ קליין |
סידרת 'שרפי קודש השלם' כוללת עמל בימים אלה מתבשרים אנו מפי ידידנו
של שנים ,צוות עורכים מומחים עמלו בליקוט הרה"ח ר' יעקב יוסף ויינר ,כי בס"ד הופיעה
הסיפורים ממקורות נאמנים ,ועריכתם בסגנון הסידרה ההחדשה 'שרפי קודש השלם',
צח ושווה לכל נפש כדי להנעים את הדברים אוצר בלום של סיפורים ועובדות אודות
לפני הקורא ,ולהגיש את הסיפורים בנוסח מרן הבעש"ט ותלמידיו הק' ,גדולי וצדיקי
משובב כל נפש .אין ספק שהספרים יביאו הדורות ,כפי שנשמעו מפה קדשם של
אי"ה את התכלית הנרצה להתעוררות רבוה"ק צדיקי שושילתא קדישא מאז מרן
לעבודתו יתברך שמו ,להדריך ולרומם את בני בעל 'אהבת שלום' זי"ע עד ליבלחט"א מרן
ישראל ,ללמד אורחות חיים ונתיבות אמת. אדמו"ר שליט"א. סיפורים ליקוט מתוך
לרגל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהרן
מטשערנאביל זי"ע ,ח' בכסלו ,הננו מפרסמים
הסידרה מופיעה בסט של ארבעה כרכים
מפוארים ,ערוכים בטוב טעם ודעת ע"פ ימי
ועובדות הספר החדש
בזה צרור סיפורים מתוך הסידרה ,שנשמעו ההילולא ,מסודרים לפי י"ב חדשי השנה. נשגבות 'שרפי קודש
מפי רבוה"ק אודות בעל ההילולא .זכותו יגן
עלינו ועל כל ישראל.
מדובר ב 230-ערכים על צדיקי הדורות עד
דורנו. על הרה"ק השלם'
רבי אהרן המופיע
מטשערנאביל בסיעתא
זי"ע שנשמעו דשמיא
מפי רבותינו בימי+ם
מפי כ"ק אדמו"ר מפי כ"ק אדמו"ר הקדושים א+לו
בעל ה'ישועות משה' זי"ע בעל 'אמרי חיים' זי"ע
ציור המיוחס להרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע
אנכי אערבנו מנורת המאור
אה+רן עומד ומיטיב
אברך אחד מחסידיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע שח רבינו זי"ע:
חלה מאד ,ונפל למשכב .שיגרו בני משפחתו מברק בהול אל הרבי, שמונה בנים היו לו להרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל
להזכירו לישועה ולעורר רחמים עליו .שיגר הרבי מברק תשובה ,ומתוך זי"ע .צדיקי הדור המליצו על כך" :שבעת קני המנורה ,ואהרן
הדברים הבינו בני המשפחה כי אפסה כל תקוה רח"ל. (הוא הגדול שבהם) עומד ומיטיב את הנרות"...
ומדליק את הנרות
שכב האברך על ערש דווי ,מתקרב אל המעבר לעולם שכולו טוב.
אנשי החברא קדישא נאספו כבר סביב מיטתו ,כי החלה גסיסתו .לפתע
החלו יוצאים מפיו קולות צעקה משונים ,ומשנרגע סיפר לסובבים: רעדה אחזתם
"זה עתה הגיע אלי ה'בעל דבר' ,בידו אחת תפוח של זהב ובו בליל כ' בסיון תשכ"ז ,יומא דהילולא של חותנו הרה"ק
קבועים אבנים טובות ומרגליות ,ובידו השניה עבודה זרה .וכה אמר רבי זאב מראחמסטריווקא זי"ע ,שוחח רבינו זי"ע על גזע
לי :אם תשתחוה לעבודה זרה ,ארפא אותך מחולייך ,ואעניק לך שכיות קודש טשערנאביל ,והתבטא:
חמדה הללו .ואם לא תשמע לקולי ,אטול את נשמתך... "פאר רבי אהרן טשערנאבלער האט די וועלט
"החילותי לצעוק לעזרה ,ולפתע הופיע הרבי שהחל לצעוק על געציטערט!" [העולם רעד וחל מפני הרה"ק ר"א
השטן' :מיינס א יונגערמאן וועסטו נישט פאר דרייען פאר די פטירה' מטשערנאביל].
[אברך מאנשי שלומי ,לא תטרידנו לפני פטירתו] ,עזוב אותו לנפשו...
למשמע הצעקה ,ברח הס"מ וכל כת דיליה".
אך סיים האברך את דבריו ,סגר את עיניו ויצאה נשמתו. מנהג קודש
אחר הדברים האלה ,קמה אמו של הנפטר ונסעה אל הרבי .בבואה, סיפר רבינו זי"ע ,כי בבית טשערנאביל היה המנהג,
סיפרה לרבי את מה שהתרחש עם הנפטר סמוך לפטירה .נענה שלפני חתונת הצאצאים ,כשהכינו את הכריות והכניסו בהן
הרבי ואמר: את הנוצות ,היו מניחים בתוכן שמירה ,והיה בכך ענין גדול.
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 31
הסכמת הרה"ק מהר"א מטשערנאביל ל'מחותני' הרה"צ ר' אריה לייב שפירא ביתו של הרה"ק מהר"א בעיר טשערנאביל העומד על תילו עד היום הזה
מסלאוויטא חותן רביה"ק ה'אמרי ברוך' זי"ע להדפסת שולחן ערוך יו"ד בדפוס
זיטאמיר ,תרכ"ו
הרה"ק רבי ברוך אשר מטשערנאביל מרן רבינו שליט"א בתפילה ע"י האהל הק' בטשערנאביל ,תשע"ה
בן הרה"ק מהר"א זי"ע
רואים אחר כך תוצאות'. "בוודאי בוודאי ,לא אניח לאברכים שדרכו על מפתני
"כך נראים פני הדברים כאשר מקושרים לצדיק אמת... להיתפס ברשתו של הס"מ לפני פטירתם[ "...א וודאי וועל
של שבוע אחד בלבד ,כי היה קשה לבוא פעמיים מגליציא לרוסיא. ויראו ממך "ובזה פירשו את המשנה (אבות ה ,יד) "הולך ואינו עושה שכר איך נישט צו לאזן ,אז א יונגערמאן וואס האט אנגערירט
לאחר שנישאו שניהם ,היה ויכוח מי משני הבנים של כ"ק מרן כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע התבטא על חו"ז הרה"ק רבי אהרן הליכה בידו" .יש לפעמים אדם ההולך אל הצדיק אך אינו עושה, מיין קלאמקע ,זאל מען פאר דרייען פאר די פטירה]...
מהר"י זי"ע ישאר בטשערנאביל על 'קעסט' סמוך לשולחן הרה"ק רבי מטשערנאביל זי"ע ,כי ה'יראה תתאה' שלו "איז געווען אזוי לא קנה את אשר צריך לקנות אצל הצדיק ,בל יחשוב שלריק היתה סיפור זה ,סיפר אחד מה'יושבים' אצל הרה"ק
אהרן זי"ע ,והוסכם בין הצדדים ללכת ל'דין תורה' אצל הרה"ק רבי ווי איינער ווארפט אויף איהם א פייל און עס דארף באלד הליכתו ,אלא שכר ההליכה תהא -שלאחר פטירתו ימסר בידו של מטשערנאביל זי"ע ,שהיה נוכח בשעת מעשה (הסיפור
מרדכי דוב מהורנוסטייפל זצ"ל ,שהיה בן בתו של הרה"ק רבי יעקב אנקומען" [כמו איש אשר ירו עליו בקשת ,והחץ כבר בדרך הצדיק ,שיעשה עמו אות לטובה" (שיח"ק על ציון הרה"ק ר' מרדכי מובא בספר 'שומר אמונים' להרה"ק ר"א ראטה זי"ע ,בו
ישראל מטשערקאס זצ"ל – אחיו של הרה"ק רבי אהרן זי"ע ,והוא אליו ...ורגעיו ספורים] (הרב לוי יצחק הגר' ,אור הצפון'). מטשערנאביל ,מנ"א תשנ"ד). הגה רבינו זי"ע רבות).
הכריע שמרן מהרי"ד זי"ע ישאר בטשערנאביל ,והרה"ק ממאגרוב
במעמד ההשתטחות על ציון קדשו של הרה"ק רבי
ישוב לבעלזא.
ומסופר ,שכל ימיו הכיר מרן מהרי"ד טובה להרה"ק מהורנוסטייפל,
רעדה יאחזון מרדכי מטשערנאביל זי"ע ,לאחר שסיפר סיפור זה ,הוסיף
לא אניח לאברכים שדרכו רב כוחם של קדושי עליון ,הרי הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע רבנו זי"ע:
על אשר בזכותו נשאר בטשערנאביל ,שם התקשר בקשר עילאי
על מפתני להיתפס ברשתו כתב במכתב בזה"ל" :ומזדעזעים ממני עולמות עליונים ותחתונים!" 'אם אותו צדיק דאג עבור חסידיו להבריחם מידי הס"מ,
מיוחד אל זקינו הק' רבי אהרן ,והרבה למד וקיבל ממנו (הרב לוי
של הס"מ לפני פטירתם ...א הרי לנו כמה גדול כוח הצדיקים לשלוט בעולמות העליונים .עליהם עליו גם להשגיח על צאצאיו להבריח מאתנו את כל הדברים
יצחק הגר' ,אור הצפון').
וודאי וועל איך נישט צו לאזן, לנצל כח זה בשמים ,עלינו לפנות אליהם ולבקש מהם שיעתירו בעדנו שאינם טובים ,שנוכל לעבוד את השי"ת במנוחה ,ביראה
ויהיו לנו למליצי יושר (שיח"ק עם כ"ק אדמו"ר מבוהוש שליט"א, ובשמחה .שיפסקו מאתנו כל הצרות ,וסאת היגון והאנחה
לשמו יתברך אז א יונגערמאן וואס האט
ד' דעשי"ת תשנ"ו). העוברים על דורנו' .דיינע אייגענע אייניקלעך' ,יוצאי חלציך,
בשעה שהרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל אמר 'תורה' ,לא אנגערירט מיין קלאמקע ,זאל
כמה צרות עוברות עליהם...
שמעו מאומה .רק כאשר סיים ,שמעו שאמר' :אלעס זאל זיין פארן מען פאר דרייען פאר די פטירה... "כמו שלא הניח לס"מ לשלוט על אותו אברך ,עליו
אייבערשטענס וועגן' [שהכל יהיה לשם השי"ת] ('זכר קדשו'). מפי כ"ק אדמו"ר לדאוג לכך שלא ימשול היצר גם על כל המקושרים לתלמידי
מעורר השפע בקשר עילאי בעל 'תורת מרדכי' זי"ע הבעש"ט הק' ,הם ובניהם ובני בניהם יגאלו מכל העגמת
נפש ומכל הצרות".
מעשה היה אצל הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל ,שפעם היתה הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע השיא שנים
פעם הדגיש רבנו זי"ע:
בביתו דחקות גדולה ,היה זה מפני השלג והקור הגדול ששררו בתקופה מצאצאיו לבני כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע .האחד היה
גדלות ושפלות "נישט פאר יעדן האבן זיי מורא ,לסתם אנשים איז
ההיא ,ובגין כך לא הגיעו אליו יהודים זמן רב .הגיעו הדברים לידי כאשר כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע נשא את בת הרה"ק רבי
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע סיפר על זקנו הרה"ק מהר"א שוואך דאס געשעפט ,פאר א יוד א קדוש וטהור ציטערן
כך שבאו ואמרו לו כי בעלי החנויות אינם רוצים כבר לתת בהקפה. ישעיה זושא מטשערנאביל זי"ע -בנו של רבי אהרן,
מטשערנאביל זי"ע ,שכשקם בבוקר ואמר 'מודה אני לפניך' ,הפסיק זיי[ '"...לא מכל אחד ואחד פוחדים הסט"א ,אלא מפני
ענה הרה"ק ואמר לבני ביתו :במה נוכל לצמצם כעת? והשיב בעצמו, והשני היה כאשר אחיו הרה"ק רבי אריה לייביש רוקח
מעט בין 'אני' ל'לפניך' ,והרהר לעצמו :מי הוא ה'אני' ,ומי הוא ה'לפניך'... יהודי שסיגל לעצמו קדושה וטהרה].
שכאשר ישתה משקה חם ,יקח חתיכת צוקער אחת במקום שניים. זצ"ל ממאגרוב נשא את בת הרה"ק רבי מנחם נחום זצ"ל
('זכר קדשו'). "זקני הק' מטשערנאביל העפיל לרום המדרגות' ,ער איז
הצמצום הזה שהרה"ק עשה ,גרם לרעש גדול בשמים ,ועורר שם -בנו של רבי אהרן.
געווען א העכערער מענטש' .בטשערנאביל היה העסק סביב
שפע גדול ,עד ששוב באה הרחבה בביתו ('ילקוט סיפורים'). שתי שמחות הנישואין התקיימו בטשערנאביל בהפרש
עניני הגוף -עסק 'חלש' ביותר ...ובוודאי שאם משקיעים
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 33 32קשר איתן • תולדות תשפ"ז
"שלא יהיה לבם נוקף
על אשר כוחי עתה אינו ככוחי אז"
אגרת מהרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע לאנ"ש לעת זקנותו
וידום אהרן וזכה שנתייחד הדיבור עמו .כן אייחד דברי בעזהשי"ת כבוד אנשי שלומי וכל מרבית בית ישראל
אליכם לאמר ,הבאים בצל קורתי ,הלא בראיה בעלמא הנמצאים בכל אתר ואתר ,כולם נצמדים בקירות לבבי
קנה כל הטוב בעזרתו ית"ש ,כי גם בעתים חשות קול לדרוש שלומם וטובתם באהבה רבה ,ולברכם בכל עת
דממה דקה ישמע ,אנא ד' הושיעה נא והצליחה נא ,גם בברכות החיים והשלום וכל הטוב אכי"ר.
התומכים אותי בצדקת פרזונם מרחוק ,הלא שמש צדקה אחר מבוא השלום ,הנה ראשית דברי יעיר אזן שומעת
נהירין בשבילי דרקיע להריק ברכה ושלום לכל אחד ואחד לאמר הן עד הנה תרגלתי להעריך מכתבים מיוחדים לתומכי מרן רבינו שליט"א בתפילה ע"י האהל הק' בטשערנאביל ,תשע"ה
באשר הוא שם ,ובכוחי להוסיף התחזקות בלב כל אנשי נפשי ולחתום להם חותמי ברכות בחתימת ידי ,עתה כבד
שלומי שלא יהיה לבם נוקף על אשר כוחי עתה אינו עלי הדבר הזה וכללתי אותם במכתב כולל להיות משולבים
ככוחי אז ,להשיב ולתמוך כל איש בדברי ידידות אהבה יחד לטובה .והנה גם שהחתימות רבות המה למשא כבד עלי
כראשונה ,ע"כ אוסיף לשעשע אותם בקדושי מאמר
חז"ל לאמר ,הן אית חכמה מסיטרא דאתוון ובהון רזא
מתשישת כחי ,אולם עניני דצלותא נתקדש בלבבי כהיום
עוד בתוספת מרובה מאשר היתה נסוכה בפי מראש מקדם
סגולת אורחים
מסופר על אא"ז הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע ,שטרם
מפי מרן
דדיבור ,ואית חכמה מסיטרא דנקודין דתליין במחשבה, מקדמונו של עולם ,כי ד' הבינני כהיום לעורר מכילין הסתלקותו הגיע אליו אחד מאנשי שלומו ,תינה את צרתו כי טרם אדמו"ר שליט"א
חכמה מוחא היא מחשבה בסוד מחריש לדעת לחשוב דרחמי עכ"י ,ולהמשיך להם ברכאן דנפישין בתפלה קצרה. זכה להיפקד בזרע של קיימא ,וביקש את הבטחת הצדיק.
מחשבות ,להפיק רצון מד' בחכמה ובתבונה ובדעת רוח ובכן יהי נחשב בעיניהם מכתב הכולל כאילו הייתי נענה לו הרה"ק רבי אהרן :דוד המלך אמר בתהלים (קיט ,ט) "במה מיטיב הנרות
הקודש ,הלא אז הכנור מנגן מאליו להמשיך רחמים לכל פורטם במכתבים מיוחדים .והיה כבוא אליהם משולחי יזכה נער את ארחו לשמור" ,ויש לפרש ' -במה יזכה נער' ,כיצד הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל היה נקרא על שם אבי
ישראל ותומכי נפשי. ידיד המופלא ר' מרדכי מוכ"ז ,יתמכו אותי על ידו כמאז זוכים לבן? 'את ארחו לשמור' ,היזהר ושמור שיהיו תמיד אורחים אמו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע .לאביו הרה"ק
ובכן אל תשליכו מלתומכני בעת תשישת כוחי ,ולא בלי שום מחסור והמשכה כלל ח"ו ,והמשכילים יזהירו על על שולחנך ,ואז תזכה לילדים (ס"ג פר' ויצא תשס"ט). רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע נולדו ג' בנים מזיווג זה,
תאמרו שהימים הראשונים היו טובים מאלה ,כי הלא עצמם להוסיף עוד הוספה נכונה לעת אשר תש כחי מאד, והם רבי אהרן ,אחיו רבי משה מקראסטשוב ,ורבי יעקב
החכם עיניו בראשו לראות שהימים האלה טובים המה וימצאו בגלל זאת זכות ומישור כתרגומו צדקה וזכותא ישראל מטשערקאס זי"ע .השאר נולדו מזיווג שני.
לד' ולישראל למלאות משאלותם גם באין אומר ואין להיותם חיים וקיימים עם נשיהם ובניהם וב"ב ,ומושפעים הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זכה וכל שמונת בניו
דברים כלל ,כאמור .והנה מה טוב ומה נעים דברים הללו בפרנסה דנשמתא וגופא .ע"כ הקדמתי כהיום את דבר הק' הנהיגו עדות בישראל ,אולם כולם כפופים היו אל
לחזק בהם איש את אחיו ולתומכני באהבה רבה אמצעות השליחות בכדי שיהיו קדמא ואזלא גרש המחלה מקרב זקני הק' מטשערנאביל העפיל הרה"ק רבי אהרן זי"ע.
משולחי ידידי המופלא הנ"ל. כ"י ,ולהסיר מהם כל מיני חולי ומדוה וכל מיני דלות ועניות לרום המדרגות' ,ער איז געווען א אביו הק' הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל אמר פעם:
בכלות דברים הללו הנני מודיעם לאמר ,אשר גם ואביונות ,ולא ימעדו עוד רגליהם לעולמים אכי"ר. העכערער מענטש' .בטשערנאביל "יש לי שמונה בנים .שבעה הם כנגד שבעת קני המנורה,
אם יחיו כימי מתושלח לא ידעו ולא יבינו גם אחד תמצית דברים הללו לאמר ,סמכוני באשישות אמונה היה העסק סביב עניני הגוף - ואחד הוא 'אהרן' שעומד ומטיב ומדליק את הנרות" (ליל
מאלף מאשר הטבתי להם בעזר הא-ל המושיע תשועות רפדוני בבטחון ,אשר כולם יוושעו תשועות עולמים עסק 'חלש' ביותר ...ובוודאי שאם שב"ק פר' תולדות תשס"ט ועוד).
עולמים ,אכי"ר. כהיום בעתים חשות ,כי עת לחשות ולקבל שכר בסוד משקיעים רואים אחר כך תוצאות'
קלסתר פנים
הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה מדבר רבות בשבח
זקנו הק' רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע .חסידים העידו
הללו עבדי ד' שקלסתר פניו של מהר"א מבעלזא היה דומה לפני קדשו
כאשר מו"ח האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע שהה בפולין בצל אא"ז של מהר"א מטשערנאביל.
בהיותו שם דבק מאוד אל חותנו-זקנו [באותה עת ישבו שם 'קעסט' פעם בהגיעו לביתו נזכר הרה"ק מהרי"ד שבאותו יום
הרה"ק רבי יצחק ישעי' מטשעחויב זי"ע בקראקא ,ביקש רשות מזקנו [מו"ח האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע היה נכד בן אחר
גם גיסו הרה"ק רבי וועלוועלי מרחמסטריווקא זי"ע -חתן רבי שכח לדבר אחר התפילה בביהמ"ד ממעלת הרה"ק ר' אהרן,
מטשעחויב לשבות שבת אחת בבעלזא בצל ש"ב הרה"ק ר' אהרן זי"ע. בן של הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל ,והעידו שגם למו"ח
ישעי' זושא בזיוו"ר ,והרה"ק מטשארטקוב זי"ע]. והתחיל לתאר לפני הרבנית כיצד היה נראה ביתו של חו"ז,
בהיותו שם נכנס לבקר את הרבנית מבעלזא אשת חבר של דו"ז היה אותו תואר פנים .אחר פטירת הרה"ק מהר"א מבעלזא,
והפטיר רבינו שליט"א :להרה"ק מהרי"ד היה ענין בדבר ,ומי איך היו מסודרים הארון ,השולחן והספסל ,והעיקר לדבר
הרה"ק רבי ישכר דוב זי"ע ,והיא סיפרה לו על בעלה הרה"ק רי"ד, כשחותני זצ"ל ביקר בחו"ל ,ראתה אשה אחת את מו"ח וכמעט
יעמוד בסוד קדושים. אודות רבי אהרן טשערנאבלער זי"ע.
שנהג לדבר בכל יום אחר תפילת שחרית מחותנו-זקנו בזוו"ר הרה"ק התעלפה בראותה אותו ,כי חשבה שהרה"ק מבעלזא התגלה
השיחה אודות הליכות הצדיקים ומעשיהם מחדירה אמונה בלב הרה"ק רבי ישכר דוב ישב 'קעסט' בטשערנאביל אצל
רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע. אליה מהעולם העליון( ]...ליל שב"ק פר' תולדות תשס"ט).
האדם ,ומעובדה זו רואים את גודל החשיבות לשוחח ממעשי הצדיקים חותנו הרה"ק רבי ישעי' זושא בן הרה"ק ר' אהרן זי"ע.
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 35 34קשר איתן • תולדות תשפ"ז
בעזהזשי"ת
די חסידישע הויפן
לעבן זיך אויף
פון דאס ניי
הקלויז שהוקם בצפת בשנת תרכ"ה ע"ש הרה"ק מהר"א מטשערנאביל זי"ע (צילום :ד"ר א .ט)2.5 CC BY ,.
אין שכחה בפני בני הבית ,להחדיר בהם אמונת אלוקי עולם .מלבד
מסופר על אא"ז הרה"ק רבי מרדכי מלאיעוו זי"ע [בן הרה"ק זאת ,אם עוסקים בדברים נעלים אלה נמנעים מלעסוק
רבי מנחם נחום בהרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע .הוא היה אבי בדברי בטלה (ליל שב"ק פר' שופטים תש"פ).
מעזיבוז
הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מטשודנוב ,אבי הרה"ק ר' חיים
מעזריטש חסד ואמת
יצחק מלאיעוו ,אבי האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע] ,כי פעם בתקופה
ויזניצא של צרות באו אליו שיתפלל על ביטול גזרות הרעות ,פתח ואמר: שמעתי מגיסי האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א ,שסיפר
"זקני הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל עולה מהיכל להיכל ,ושואלים כי פעם הגיע יהודי אל הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע,
קאסוב ותינה את צערו מפני בנו ,שסטה ל"ע מדרך הישר וכמעט
טשרנוביל
שעזב את דת ישראל רח"ל .אותו אדם ביקש מהרה"ק
שיברכו כי הבן יסתלק מן העולם ,בטרם ימיר חלילה את
לובלין
רואים את גודל החשיבות דתו רח"ל ,כדי שלכל הפחות ימות כיהודי.
לשוחח ממעשי הצדיקים בפני בשמוע ר' אהרן את הדברים מפי אבי הנער ,נענה ואמר:
בני הבית ,להחדיר בהם אמונת "עתה נתחוור לי פירוש הכתוב (תהלים פח ,יב) 'היסופר
אלוקי עולם .מלבד זאת ,אם בקבר חסדך אמונתך באבדון' -לפעמים גם ההסתלקות
עוסקים בדברים נעלים אלה מן העולם לבוא עדי קבר ,גם היא חסד ,כדי שלא יבואו לידי
נמנעים מלעסוק בדברי בטלה 'אמונתך באבדון' חלילה" (ליש"ק פר' תולדות תשע"ו).
ביזת הים
שמעתי מגיסי כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א
אותו 'מה שאלתך ומה בקשתך?' והוא משיב :נפשי בשאלתי ועמי
ששמע מאביו כ"ק חותני זי"ע ,שזקיה"ק רבי אהרן
בבקשתי ,שיהיה טוב לכל ישראל".
מטשערנאביל זי"ע נהג לחלק מצות 'ביזת הים' לחסידיו,
נענה אחד הנוכחים ואמר" :הרי רבי אהרן מטשערנאביל נמצא
ואמר שאם היו חפצים לקבל ממנו אותה שעה דעת ומוח,
במקום נעלה ביותר ,ואינו זוכר כלל מזה העולם" .השיב לו רבי מרדכי:
היה לו יותר בנקל להשפיע זאת.
"אין שכחה לפני כסא כבודך ,ככל שקרובים יותר לכסא הכבוד ,אין
הפטיר חותני זי"ע ,כי נמצינו למדים שבשעה שהצדיקים
שוכחים מבני ישראל שבעולם הזה".
להבת אש החסידות והפטיר רבינו שליט"א :לפעמים יש שנתפסים בשעת צערם ,ומרוב
צרות מתבטאים בביטויים קשים ,כאילו האבות בשמי עליון שכחו
מחלקים מצות ביזת הים ,אין הכוונה למצה גרידא ,כי אם
להשפעת דעת ומוח.
תבער בביתך כמו שלא בערה מעולם! מהם חלילה .חלילה מלומר כן ,אין שכחה לפני כסא כבודך ,שוכני העפר
וידוע מה שאמר זקיה"ק ה'אמרי חיים' ,אשר ביזת הים
בגימטריא דעת (נעילת החג שביעי של פסח).
זוכרים מצרתם של ישראל! (גליונות דא"ח ממרן אדמו"ר שליט"א).
36קשר איתן • תולדות תשפ"ז
בסיפור ה'מסירה' שהסעירה בשעתו את כל הישוב החסידי | יוסף נתן שאול וסרמן • יוסף ירמיהו יאלאס נ.י| .
בכל מרמרוש ,את זה נעשה אי"ה בלי"נ במאמר מיוחד .אך
לענייננו נביא את תלונתו על ר' צבי הירש שטיין מווישוי (בנו
של ר' יהודה) שכתב 'קוויטל' לרבינו הק' בקאסוב ה'תורת במאמר הקודם ביארנו את מקורותינו בבירור זהותו של ראש
חיים' ובו מזכיר את שמו ושם אמו 'צבי בן עטיא' לישועה, משפחת שטיין בעיירה בארשא שבמחוז מארמרוש :ראש המשפחה
וגולל לפני רביה"ק על מעשי נבלתו של חצוף זה ומבקש היה הרה"ח ר' טוביה שטיין – שלפעמים כונה בלועזית 'דאוויד',
מהרבי שיכוון עליו לבערו מן העולם .מדבריו אלו נמצאנו הוא היה בנו של ר' אברהם ,והוא זה שהיגר מאחת מערי גליציה
למדים שאמו -זוגתו של ר' יהודה היתה מ' עטיא. אל מארמרוש ובשנת תק"י התיישב בעיירה .כעת נמשיך לברר את
בין יו"ח של ר' יהודה אנו מוצאים את הבנים :א) ר' סדר תולדותיו בס"ד.
דב בער מבארשא .ב) ר' צבי הירש מווישווא .ג) ר' שלמה כאן המקום להבהיר שהיחוס אל הגה"ק ר' הירש מצ'ורטקוב זיע"א
מבארשא .והבנות :ד) מ' טשארנא .ה) מ' רעכיל .על חלק שהוזכר במאמר הקודם כמאמר המוסגר על ר' אברהם אדלר ,אינו
מהצאצאים אנו למדים ממקרא מפורש על גבי מצבותיהם חלק מיחוס המשפחה ,ולא כפי שהובן בשגגה והעירו קוראים נאמנים.
וחלקם למדנו מידיעות גנאלוגיות שונות שהביאו אותנו אגדה שנשתמרה בפי יוצאי העיירה מספרת על ויכוח נוסטלגי
לשער כמעט בוודאות שהם אכן צאצאיו .עוד נעיר שיתכן
א שטיין
שננטש שנים רבות בין תושבי העיירה ,בשאלה ,איזה משפחה
שהיו לו עוד צאצאים. היתה הוותיקה והראשונה בעיירה?! כשמשפחת צאצאי הרה"ח ר'
תולדותיהם ,כמפורט: אברהם אדלר ז"ל טוענים לכתר ואילו משפחת שטיינמץ מצביעים
א) ר' צבי הירש שטיין מווישווא. על ראשם כוותיק המתיישבים .עתה בא הכתוב השלישי ומכריע
פון
נולד סביבות תקל"ט ,נשא את זוג' מ' חיה אסיל ב"ר ביניהם ,כשבמפקד אוכלוסין שהבאנו במאמר הקודם המתוארך לשנת
זוסמן ,בשנת תקפ"ו היה בין מייסדי חברת המשניות דקהילת תקל"א ,צוין שר' טוביה שטיין התיישב במרמרוש כבר בשנת תק"י
ווישווא ,ונפטר בשנת תרט"ז .זוגתו מ' חיה אסיל נפטרה ואילו ר' אברהם אדלר הגיע אליה רק תריסר שנים אחריו בשנת
מצבת הרה"ח ר' נחום בן ר' דב שטיין ז''ל
בארשא
שנת תרכ"ב. בבית החיים בעיירה יועד תקכ"ב ,בעוד משפחת שטיינמץ עדיין לא התגוררה כלל בעיירה
על צאצאיהם נמנים: באותו תקופה .גם ברשימת התושבים בעיירה משנת תקי"ד נמצא
ר' דב בער שטיין מווישווא ,נולד סביבות תקס"ו ונפטר ר' יהודה שטיין שמו של ר' טוביה שטיין כתושב היהודי היחיד בעיירה .נמצא שר'
ביום כ"ז שבט תרל"א. זכות ראשונים למי שהיה לכאורה בכור הבנים ר' יהודה טוביה שטיין הוא זה שהיה ראשון המתיישבים בבארשא ומייסד
זוג' היתה מ' גיצא בת הרה"ח ר' יוסף שטרן מסיטשעל. קהילה חשובה זו.
•ב•
או שמא אברהם יהודה כפי שמכונה לפעמים ע"י הפקידים
מצאצאיהם: הנוכריים .נולד סביבות שנת תקי"ב ונפטר סביבות שנת לר' טוביה היו ארבעה בנים ,כפי הידוע לנו לעת עתה :א) הבכור
ר' יהודה שטיין מווישווא וזוג' מ' סילקא. תקע"ה. ר' יהודה שטיין .ב) ר' עזריאל שטיין .ג) ר' אליעזר שטיין .ד) ר'
ר' עזריאל שטיין מרוזווליא וזוג' מ' שרה .בתם היא מ' חותנו של ר' יהודה היה ר' מאיר ,כך צוין במפקד הירץ שטיין.
גיצא א"ר אייזיק פוגל הורי מ' חיה זיסל א"ר מנחם מנדל אוכלוסין משנת תקל"ד ,ואילו את שם זוגתו לא ציינו כמייסדי הקהילה,
ויזל (ב"ר נחום יהודה) – בנם היה ר' אפרים שטרן מליקווד.
ר' יוסף שטיין מווישווא.
הפוקדים ,אך בס"ד גילינו את שמה כשהיא מוזכרת עם שם
בנה ר' צבי הירש מווישווא ,וזאת בתוך חבילת מסמכים
עסקו בני ר' טוביה
בצרכי ציבור באמונה,
חקר ראשי בית אבות
ר' זאב וואלף שטיין מווישווא נולד סביבות תקע"א ,נשא
את זוג' מ' דבורה לבית ווידר ,ועפ"י ציון פטירתו בפנקס
עתיקה המתוארכת לימי נשיאותו של רביה"ק ה'תורת חיים'
זיע"א ,ובו מגולל המלשין ה'מסור' המקומי עלילה שפילה
ונמנו בין בוני בית
המדרש בעיירה .הם משפחת
(כת"י) חברה קדישא דק"ק ווישווא נפטר כ"ט כסלו תרכ"ב. על חשובי אנ"ש .לא נאריך כאן בהשתלשלות העניינים השאירו אחריהם
ענפי משפחה רבים ,את
חלקם הצלחנו לאתר
שטיין
בס"ד ורבים הם מאנ"ש
הנמנים על צאצאיהם. מהעיר בארשא
נשתדל לפרט את שבמחוז
סדר הצאצאים ,ונבקש
נא עזרתכם הקוראים
הנאמנים להשלים
מארמראש
את החסרים בידיעות
משפחתיות אשר עדיין
לא שזפתן עינינו.
בית המדרש בבארשא ,בני ר' טוביה שטיין נמנו על מייסדיה
מימין לשמאל האחים הרה"ח :ר' ישראל בער ויזל ,ר' יעקב שטיין ,ר' פסח מנחם ויזל ,ר' עזריאל ויזל
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 39 38קשר איתן • תולדות תשפ"ז
אברהם ר’ אברהם
אברהם
אברהםר’
ר’ ר’
שטיין טוביה שטיין
הרה”ח ר’
שטיין
טוביה
שטיין
טוביה
הרה”ח ר’
טוביה
הרה”ח ר’
הרה”ח ר’
שטייןשלמה
הרה”ח ר’
שטיין
שלמה
שטיין
שלמה
שלמה ר’
הרה”ח
הרה”ח ר’
שטייןהירץר’
הרה”ח
שטייןר’
הרה”ח
שטיין
הירץ
שטיין
הירץ
הרה”ח ר’
הירץ
שטייןר’
הרה”ח
הרה”ח ר’
שטייןעזריאל
הרה”ח ר’
שטיין
עזריאל
שטיין
עזריאל
עזריאלר’
הרה”ח
הרה”ח ר’
הרה”ח ר’ שטיין יהודה שטיין
הרה”ח ר’
שטיין
יהודה
שטיין
יהודה
הרה”ח ר’
יהודה
הרה”ח ר’
הרה”ח ר’
מ’ רעכיל טשארנא
רעכילרעכיל טשארנא מ’ מ’ מ’
רעכיל מ’ טשארנא
מ’
טשארנא
שטיין שטייןמ’ מ’
שלמה שטיין ר’
שלמהשטיין
שטיין שלמה
ר’
בערשלמה
שטייןר’
דב שטיין ר’ר’
שטייןבער
דב צבי הירש שטייןר’ דבר’ דב
בערר’בער שטיין
שטייןר’
הירש
שטיין
הירש
הירשצבי
ר’ צביר’
ר’ צבי
שטיין ר’ נחום שטיין
שטיין
נחום
שטיין
מאטיע
ר’
שטיין
נחוםר’נחום
שטיין
שטיין ר’
מאטיער’
שטיין
יהודה
שטיין
מאטיע
מאטיע ר’ ר’
שטיין
שטיין ר’
יהודה
שטיין
זאב ר’
שטיין
ר’
יהודה
יהודה ר’
שטיין
שטיין ר’
זאבר’
שטיין
דב
שטייןר’
זאב
זאבר’ ר’
שטיין
דב ר’
שטיין
שטיין ר’
ר’ דבר’ דב
רשימת תורמים מתושבי יועד לקופת רמבעה''נ כולל ויזניצא .ר' רשימת תורמים מתושבי באטיזא לקופת רמבעה''נ
ר’ שמואל שטיין שמואל שטיין
שטיין
ר’ דב בער
שמואל ר’
ר’ שמואלר’שטיין
ר’ דב בער ר’ דב בער
ר’ דב בער
ר’ דב שטיין שטייןדב שטיין
שטייןר’ שטייןדב
יהודה ר’
שטייןיהודה שטיין ר’ דב ר’
יהודה ר’
שטיין
ר’ יהודה ר’
ישראל דב בן פייגא שטיין בשורה 2 כולל ויזניצא .ר' שמואל בן פייגא שטיין בשורה 25
קאפויערשטיין
יהודה שטיין עזריאל ר’ ר’
עזריאל שטיין ר’ יהודה ר’
שטיין
עזריאל ר’
ר’ עזריאלר’שטיין
ר’ ישראל דב שטיין ישראל דב שטיין
דב שטיין
שטיין ר’
מ’ עטיא דראטלער
ישראל
ישראלר’דב
דראטלער
ר’ משה ר’
קאפויערעטיא
דראטלער קאפויער
דראטלער מ’
מ’ עטיא משהמ’ עטיא ר’ ר’
קאפויער שטיין
משה ר’ משה שטייןיהודה ר’ יהודה
שטיין
את מצבתו של ר' נחום שטיין ביועד ובכך נתגלה שם אביו ר' דב .והיות מ’ העניא שטיינמץ רחל קארן
שטיינמץ העניא
שטיינמץ
מ’ גולדא פייגא גנוט
שטיינמץ מ’ מ’קארן
מ’ העניא רחל
העניא מ’מ’
רחל קארןקארן
גנוט פייגא גנוט
שטיינמץרחל מ’
מ’
גולדאפייגא
גנוטמ’
גולדא
מ’ סימא
מ’ גולדאמ’פייגא
פויגל
סימא שטיינמץ
שטיינמץ גיצא
פויגלגיצא פויגל מ’ סימאמ’מ’סימא
שטיינמץ מ’ גיצא מ’
פויגל
מ’ גיצא מ’
ובאותה עת היה ר' דב שטיין מבארשא היחיד הנושא שם זה בכל גלילות ר’ חיים הערש שטיין
ר’ יהודה שטיין
הערש שטיין שטיין
הערשחיים
חייםשטייןר’
הערש
מ’ דבורה קליין
שטייןיהודה שטיין
ר’ חיים ר’
יהודה ר’
מ’ פריידל רוטנברג
שטיין
קלייןדבורה קליין
ר’ יהודה ר’
רוטנברג שטיינמץ
פריידל
דבורה מ’
רוטנברגזאב
מ’ דבורהמ’קליין
ר’
רוטנברג מ’
פריידל מ’ שטיינמץ
פריידל
מ’ חיה זיסל ויזל
זאב מ’
שטיינמץ
שטיינמץ ר’
ר’ זאב ר’ זאב
חיה זיסל ויזל
ויזלזיסלמ’ויזל
זיסלחיה
מ’ חיה מ’ צאצאי ר' הערש קליין מנערסניצא הם: מצאצאיו:
מרמורש ,אנו יודעים שהוא זה אשר היה אבי ר' נחום .וכשנחשב את ר’ משה שטיין שטייןמשה שטיין
משה ר’
שטיין
ר’ משה ר’ מ’ דבורה הגר הגרדבורה הגר
דבורה מ’
מ’ דבורהמ’הגר
ר’ אפרים שטרן אפרים שטרן
שטרן
אפרים ר’
ר’ אפריםר’שטרן ר' מתתיהו וזוג' מ' הענא .מ' חיה שרה א"ר ישראל ב"ר אייזיק )1ר' דב בערל מאויבער-ווישווא נולד סביבות ת"ר,
איצקוביטש .התינוק משה דוד .הילדה פייגא .ר' וואלף. נשא את זוג' מ' חיה שרה ב"ר גדליה ליבער ,נפטר כ"ב שבט
ר’ שמואל אבא הגר שמואל אבא הגר
ר’ הגר
שמואל אבא
אבא הגר
ר’ שמואל ר’
שנות חייו של ר' דב מבארשא ,נמצינו למדים שהיה מנכדיו הגדולים של
ר’ יעקב שטיין שטייןיעקב שטיין
יעקב ר’
שטיין
ר’ יעקב ר’ ר’ יוסף שטיין שטייןיוסף שטיין
יוסף ר’
שטיין
ר’ יוסף ר’
ר’ דב שטיינמץ דב שטיינמץ
שטיינמץ
ר’ שטיינמץ
ר’ דב ר’ דב
ר’ פסח מנחם ויזל ויזל מנחם ויזל
מנחםפסח
פסחויזל ר’
מנחם
ר’ פסח ר’
ר' טוביה שטיין ,ומכיוון שנפגשנו הרבה עם השם דב דווקא אצל יוצאי ר’ ישראל בער ויזל ישראל בער ויזל
בער ויזל
ויזל ר’
ישראלר’ ישראלר’בער
ר’ חיים משה שטיינמץ
ר’ שמעון שטיינמץ
שטיינמץמשה שטיינמץ
משה ר’ חיים
שמעון שטיינמץ
שטיינמץ
שטיינמץ
שמעון ר’
ר’ חיים
שטיינמץ
ר’ חיים משה
ר’ שמעון ר’
בנו של ר' מרדכי רוטנברג ממיידאן הוא :ר' דב בער מחוסט. תרנ"ד .מצאצאיו הם :ר' משה 'קאפויער' שטיין וזוג' מ'
)2ר' יהודה שטיין מווישווא ,וזוג' מ' מייטא לבית רוטנר. פערל ,ר' משה עסק כל ימיו בגמ"ח ובהשתדלותו בוטלו
ר’ עזריאל ויזל ויזלעזריאל ויזל
עזריאל ר’
ר’ עזריאלר’ויזל
חלציו של ר' יהודה ,הרי לנו לשער כמעט בוודאות שר' דב בער הינו בנו שלמה ,פייגא,
פראדיל ,צבי,
שרה ,אסתר
שלמה ,פייגא,
שלמה ,פייגא,
פראדיל ,צבי,
שרה ,אסתר
שלמה ,פייגא,
פראדיל ,צבי,
פראדיל ,צבי,
שרה ,אסתרשרה ,אסתר
של ר' יהודה שהיה בנו הגדול של ר' טוביה. )3מ' סימא נולדה סביבות שנת תר"ד ,נישאה להרה"ח ר' שאול הרבה גזירות על ישראל .מ' גאלדא פייגא א"ר משה מרדכי
זוגתו היתה מ' פייגא ע"ה כפי שגילינו ברשימת תורמים לכולל רמבעה"נ לייב שטיינמץ (ב"ר מאיר) מוישווא. ב"ר דוד לייב גנוט .מ' דבורה א"ר הערש ב"ר יעקב קליין
ויזניצא שנערכה בשנת תרמ"ד ,שם נכתבו שמות בניה ,בין תושבי העיירה בתוך חבילת מסמכים עתיקה המתוארכת צאצאיהם היו :ר' זאב וואלף שטיינמץ וזוג' מ' שרה גאלדא לבית מנערסניצא .מ' פריידל א"ר מרדכי רוטנברג מביסטריצא
יועד צוין ר' ישראל דב בן פייגא ובין תושבי העיירה בוטיזא נמנה לדבר לימי נשיאותו של רביה"ק ה'תורת באש .שלמה .מ' דבורה אשת בנש"ק הרה"ח ר' מנחם מנדל הגר -מיידאן .מ' רבקה .ר' זאב וואלף שטיין ממיידאן וזוג'
מצוה ר' שמואל בן פייגא. (ב"ר אברהם חיים בן הרה"ק ר' צבי מפעטשיניז'ין בן הרה"ק ר' דוד מ' פייגא לבית פיקסלר.
בניו הידועים לנו לעת עתה הם:
חיים' זיע"א ,מגולל המלשין ה'מסור' מזאבלטוב בן רביה"ק ה'אהבת שלום') [צאצאיהם היו :ר' שמואל אבא צאצאי ר' משה 'קאפויער' שטיין הם:
)1ר' שמואל שטיין מבאטיזא נולד סביבות שנת תקפ"ה ,נשא את המקומי עלילה שפילה על חשובי הגר ממונטריאל וזוג' מ' פראדיל .ר' שלמה .רחל .מאיר .צבי הערש]. ר' שלמה .ר' זאב מווישווא וזוג' מ' רחל ב"ר יעקב
זוג' הראשונה והתגורר בעיירה שיעף וכשנתאלמן ממנה נשא בזיוו"ש אנ"ש .אותה 'מסירה' הסעירה בשעתו ר' דב בערל שטיינמץ .פייגא .פראדיל .ר' חיים משה שטיינמץ .צבי שארפשטיין (הורי מ' בריינא א"ר בנציון מאליק .ר' צבי
בבאטיזא את זוג' מ' שרה לבית פרוכטר. את כל הישוב החסידי בכל מרמרוש הערש .שרה .ר' שמעון שטיינמץ מדרגמירשט .אסתר. שטיין .ר' מנחם מנדל שטיין) .ר' יעקב מנדל .מ' פייגא.
)2ר' ישראל דב שטיין מיועד ,נולד סביבות תקצ"ה ונפטר לפני שנת ר' יהודה שטיין מווישווא נולד תקע"ו ,נשא את זוג' מ' ביילא אהרן מתתיהו .ר' בערל .מ' לאה א"ר אברהם ב"ר יצחק
תר"ף בעיירה יועד שם התגורר .זוג' היתה מ' רייזל לבית אפל .ומצאצאיו לבית פולק ,ונפטר כ' אלול תרנ"ח. לאקס .רבקה .צבי הערש .רחל .חיה שרה.
הם :יהודה ,הגה"ח ר' חיים צבי שטיין מסטרימטערע ,מ' העניא אשת ר' ב) הרה"ח ר' דב בער שטיין מבארשא בנו השני של ר' יהודה, צאצאי ר' משה מרדכי גנוט מווישווא הם:
ב"ר דוד ליבוביץ החייט נפטרה ג' תשרי תרל"ג. נולד סביבות שנת התק"ן ,ונפטר בצעירותו לא יאוחר משנת תקע"ח ר' וואלף וזוג' מ' פעסיא ב"ר אברהם יעקב שטערער.
חיים שטיינמץ מיועד ,וחנה.
מצאצאיהם: כשהוא משאיר אחריו אלמנה צעירה ויתומים רכים ל"ע. ר' הערש גנוט וזוג' מ' חיה רחל ב"ר מנחם מנדל פולק .ר'
הגה"ח ר' חיים צבי שטיין מסטרימטערע נולד סביבות תרי"ז ,והיה
)1ר' דב בער שטיין מווישווא ,נולד סביבות שנת מבין צאצאיו איתרנו שני בנים: בערל גנוט וזוג' מ' גיטל לבית שטרן .ר' דוד אריה (לייב)
מהיושבים ראשונה במלכות בצל רביה"ק ה'צמח צדיק' זיע"א ,כיהן כר"מ
תקצ"א ונפטר בשנת תרס"ה. ר' מרדכי או בכינויו מאטי'ע שטיין מווישווא ,נולד סביבות גנוט וזוג' מ' גיטל .מ' בתיה .מ' דבורה .מ' לאה .הנערה
בישיבתו של הגה"ק בעל 'יטב לב' בעיר סיגעט ונודע לשם ולתהילה
)2מ' עטיא אשת ר' יצחק שמעון דראטלער ,נולדה שנת תקס"ט ונפטר ביום י"ט שבט תרל"ד .זוגתו היתה מ' דבורה שרה .התינוק אהרן מתתיהו.
בגדלותו בתורה וחסידות .נשא את זוגתו מ' עטיא בת הרה"ח ר' מנדל
סביבות שנת תקצ"א ונפטרה בווישווא בשנת תרס"ח.
שמואל שטרן מסטרימטערע ,ולפי המידע המתקבלת מהרישום הלועזי
)3מ' רחל בזיוו"ש אשת ר' בערל קארן.
של יום פטירתו הוא ביום ט"ו אייר שנת תר"ף.
)4ר' יהודה שטיין ,נולד סביבות שנת תר"ז ונפטר בשנת
מבין צאצאיו הוא הרה"ח ר' משה שטיין מחשובי חסידי ויזניץ ,נשא
תר"ע בעיר בודפשט .על זה האחרון אין הוכחה מפורשת
את זוג' מ' פריווא ע"ה בת הרה"ח ר' פסח מנחם הלוי ויזל משיעף .ר'
שהיה אכן בנו של ר' מאטיע זה ,כי היה שני ר' מאטי'ע
משה היה מרביץ תורה ומחנך מומחה בעיירה האציג הרומנית שם מנו"כ
בווישווא ,אך מחומר כמה וכמה ראיות סביר יותר להניח
עם פטירתו ביום ל' ניסן א' דר"ח אייר שנת תש"ד.
שאביו ר' מרדכי הינו אכן ר' מאטי'ע דנן בנו של ר' יהודה.
על צאצאיו נמנים הרה"ח מחשובי אנ"ש נתכנו בחיבה ע"י רביה"ק
ר' נחום שטיין מיועד ,נולד לכל המאוחר תק"ע שהרי
ה'אמרי חיים' זיע"א 'בני משה' ,הלא הם :ר' יעקב שטיין ,ר' פסח מנחם
בשנת תקפ"ט הוא כבר מופיע ברשימת בעלי בתים חשובים
ויזל ,ר' ישראל בער ויזל ,ור' עזריאל ויזל ,וכן חתניו ר' שלמה חיים
משלמי מיסים בעיירה יועד .ונפטר בחודש ניסן סביבות
שטיינמץ ור' יעקב רוזנברג ור' הערשל גנוט ,ז"ל .בפטירתם השאירו
תר"ל.
אחריהם דורות ישרים מבורכים בנים נכדים ונינים מחשובי אנ"ש.
בסקר גנטי שערכנו לצאצא של ר' נחום (באמצעות
במאמר הבא נמשיך אי"ה לערוך את המשך סדר צאצאיו של ר'
מטוש רוק לגילוי דנ"א גנאלוגית ,)DNA-Yהתברר
יהודה ושאר צאצאי ראש המשפחה ר' טוביה שטיין.
ששורשיו הינם מאותו בית אב של צאצאים אחרים
להערות ולהוספת משפחתכם למאגר היוחסין: למשפחת שטיין מבארשא ,ולפי הממצאים הסב המשותף
W035667718@GMAIL.COM להם הינו ר' טוביה ראש משפחת שטיין .בהמשך איתרנו השתדלן והעסקן הנמרץ הרה"ח מיקום קברו של ר' מרדכי ב"ר דב מצבת ר' דב בער ב"ר הערש מצבת ר' מנחם מנדל הגר
ר' משה שטיין 'קאפויער' מווישווא ב"ר יהודה שטיין בווישווא ב"ר יהודה שטיין בווישווא בווישווא
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 41 40קשר איתן • תולדות תשפ"ז
מ_ראו_ת ל_ב
זהרורי אור נרגשים מימים עילאיים בלתי נשכחים:
מסע ‘אבירי לב’ של ממלכת החסד והצדקה ‘להחזיקם ולהחיותם’ ,חשוון תשפ”ז
אבל לא נקדים את המאוחר .כסדרן של דברים ,התייצבו הנוטל את קולמוסו ומבקש לשרטט קווים ולתאר את
‘אבירי הלב’ בשדה התעופה ,לקראת המראתם מארה”ק בשתי ימי מסע ‘אבירי לב’ ,מעמיס על עצמו משימה אבודה מראש,
טיסות ,ומלונדון ומארה”ב – כמעט במקביל .על אתר התקבלו בלתי אפשרית .כארבעה ימים גדושי תוכן מזן אל זן ,עשירים
בחיבה ובהוקרה ,בערכות ‘צידה לדרך’ שהוכנו מראש ,וקיבלו ברוממות רוחנית ומושלמים ברמה הגשמית ,אינם ברי תיאור
‘שליח מצוה געלט’ מאת מרן אדמו”ר שליט”א לשמירה והצלחה בשורות או במילים.
בדרך. טעימה בלבד יש כאן ,הצצה אל רסיסי אור ורגשות לב
ואז נפתחו שערי שמים והכל הגיעו פראגה ,ומשם אל ארץ הומים בסערת נפש .את התוכן המקיף כולו – מי שזכה לא
מרגוע אבות ,העיר מארינבאד .מלון עתיק שגדולי עולם התארחו יוכל לשכוח ,ומי שלא זכה לא יוכל להבין.
הוועידה המרכזית בו ,וחודש והודר בשנית ,קיבל את פניהם ,מאובזר ומצוייד רוחו של המסע נשבה בעוז ,הרבה לפני שראשוני משתתפיו
בליל ששי נערכה הוועידה המרכזית של ‘אבירי לב’ ,באולם כדבעי .לאחר השבת הנפש מטורח הדרך ,לינת לילה ,טבילת הגיעו לשדה התעופה .ההתייצבות ברצון ,התשוקה לקחת חלק.
ההיסטורי בו נערכה ‘הכנסיה הגדולה’ של אגודת ישראל טרם השואה, שחרית במקווה שהוסדר ותפילת שחרית לוהטת – החל יומו המקומות שנתפסו בזה אחר זה ,הידידים שהביאו איש את רעהו.
כפי שתואר בהרחבה ע”י הרב גולדווסר .הוועידה נפתחה בהקראת הראשון של המסע.
איש מהם לא ביקש מסע של הנאה ,לא חשקה נפשו בטיול
מכתב מרן אדמו”ר שליט”א ,ע”י הרה”ג רבי בנציון מייזליש שליט”א – מרומם ככל שיהיה .הסוד שמאחורי ההתייצבות בבחינת
– מחשובי הגבאים ב’להחזיקם ולהחיותם’. יזכרם א_לוקינו לטוב_ה “ברצון קיבלו עליהם” ,הנוסחה המסתורית שהביאה מאות
לאחר מכן פתח מגיד המישרים הנודע ,פה מפיק מרגליות ,הרה”ג להתחייב סכומים כבירים לאורך זמן – אלו נחשפו תוך כדי
מחנה טרייזנשטאט ,העומד כעד אילם וזועק גם יחד ,היה
רבי אברהם מרדכי מלאך שליט”א ,ותיאר את ההתכנסות הנעלית. המסע ,ובאו לידי ביטוי במידה גדושה.
התחנה הראשונה .בהדרכת הרב ישראל גולדווסר שליט”א,
מקוצר היריעה לא נוכל להביא את מלוא דבריו ,אבל היטב חקוקים נחשפו אבירי הלב לקידוש ה’ תוך מסירות נפש ,במקום שנותר
בלב הכל את זעקתו מעומק גל-עד לקיום חיים יהודיים מלאים ככל האפשר ,בתת-תנאים
הלב בתארו את שלמה המלך ובמסירות נפש.
הניצב לפני אדם בעל שני בהמשך ,נערך מעמד ‘יזכרם’ נרגש ,מול שדה חלקות ענקי
ראשים: בו קבורים אלפי יהודים מוסרי נפש ,שאיש לא טרח להספידם.
“מיר קענען זיין אסאך היתה זו הזדמנות שלא תסולא בפז ,עת מאות מוסרי נפש למען
מענטשן ,אסאך דעות. אחיהם בתמיכה נאמנה ,עומדים על יד חלקת האדמה הספוגה
אבער וואס טוהט זיך ווען בדם של מוסרי הנפש ,משוררים בהתרגשות ‘אני מאמין’.
ס’גיסט זיך הייסע וואסער,
ווען איינער פון ענק גייט
אדורך א גיהנום אויף די
וועלט – אז איר שרייט
ביידע אינאייענעם “’איי’ –
זענט איהר איין מענטש!”
לאחר מכן הוצג במראה
עיניים מרהיב ובסיפור נרגש
מפי בעל המנגן הרב מאיר
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 43 42קשר איתן • תולדות תשפ"ז
יום שכולו שבת ומנוח
אם כל יום שבת קודש הוא מעין עולם הבא,
הרי שיום השבת אין לשכוח של ‘אבירי לב’
במארינבאד ,בהנחיית ובנועם אמריו של הרה”ג
רבי אברהם מרדכי מלאך שליט”א ,הוא העולם
הבא בהתגלמותו.
בערש”ק נערך סיור היסטורי מאלף בחוצות
במארינבאד ,במקום הנס של רביה”ק ה’צמח צדיק’
זי”ע ובעקבות רבוה”ק וגדולי עולם זי”ע אשר שהו
במקום ,בליווי הסבר מפורט ותמונות היסטוריות.
בשעות הצהריים הופעל המקווה שהובא במיוחד
למקום וליווה את המסע כולו ,במקביל ל’טועמיה’
שהוגש ברוחב לב.
לחוות רגעי הוד היסטוריים מחדש ,כשאגודת חסידים כשעה לפני כניסת השבת התאספו הכל בלובי
עטויי שיראין חוצים את רחובות העיר בליל שב”ק. המלון למעמד הודו לה’ כי טוב’ ,ולהעתיר לרפואת
במהלך הסעודה נשא המגיד רא”מ מלאך שליט”א רבינו שליט”א בעיר שנעשו בה ניסים לאבותיו .תחושת
מדברותיו ,בפניני שמחה מרחיבי לב לצד שמוע’ס רוממות עמדה בחלל ,עת נשמע התיאור המשתפך
חינוכי עשיר במסרים הנוגעים לכל אחד ,אודות ההבדל מפי המגיד רא”מ מלאך שליט”א ,כי בזו השעה ובזה
בין חינוך במפזר חום ,לעומת הסקה בוערת באש, המקום ,בכוחנו לחולל “יודו לה’ חסדו – ישלחו
המחממת כל לב בסביבה... דברו וירפאם”.
עם שחר נערכה תפילת שחרית ,אשר כללה גם סעודת ליל שב”ק נערכה באולם ‘קונטיננטל’ הסמוך
מכירת עליות לטובת הוצאות חילוץ משפחות מאופל, ונראה ,כאשר במחזה קדושה רבתי זכתה מארינבאד
עם סיום הוועידה התאספו המשתתפים לליל ששי שותת דם אדלר שליט”א ,הסיפור בשני היתומים שהצילו משפחה ,והמסר
ורב דמע ,בו נשמע סיפור חיים והתמודדויות אפילות ,אשר גם בהם שרבינו שליט”א מחדד שוב ושוב“ :ווען וועט שוין זיין די ריכטיגע
עוסק ‘להחזיקם’ מאחורי הקלעים ,ואינם ברי פרסום בדרך כלל. זמן ווען דרך הבעל שם טוב טוהט און אונז אריין” ,כשהמסר שב
עין לא נותרה יבישה במהלך לילה כיום יאיר עד השעות הקטנות, ומובא ,מחדד ונרגש ,מרטיט לב ונוקב עד חדרי הנפש:
שחידד ביתר שאת את מבואות האופל ושברוני הנשמה עימם מתמודדת “נישט געבען פאר א צוויטן ,נאר זיך אליין אוועק געבן פאר
ממלכת החסד של אנ”ש בגבורה תמידין כסדרן ,כדי לדבוק בדרך “זיך א צוויטע ייד!”
אליין אוועק געבן פאר א צוויטע ייד!”
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • תולדות תשפ"ז
קבע – נמנו וגמרו על אתר ברגשי קודש
להודות ולהלל:
בסיומו של מסע מלא וגדוש ,חובה שהיא זכות להביע הכרת הטוב לשותפים במעש
להיות שותפים במיזם ‘רעים האהובים’,
ולהיות שותפים בשמחתם של יתומים.
ההיענות הרקיעה שחקים ,מחזה בלתי
ובפעלים ,אשר העניקו למסע זה את ברכת הדרך והיו לעמודי התווך בו:
יאומן נראה כשאר הכל הסתערו על דפי
בראש ובראשונה ,לגבאי ‘להחזיקם ולהחיותם’ ברחבי תבל: ההתחייבות ,ואף עובדי הצוות וההפקה,
גבאי ופעילי קופות ‘לאלתר’ בקהילותינו בארה”ק אורחים ,ובראשם הרה”ג רא”מ מלאך
בעצמו – חתמו שותפות קבע עם אבי
גבאי ‘להחזיקם ולהחיותם’ לונדון:
היתומים להיות שותפים בהשאת צאצאיו.
הר”ר אליעזר ולצר והר”ר מנחם מענדיל ויזל הי”ו
היה זה אחד הרגעים המטלטלים במסע
גבאי ‘להחזיקם ולהחיותם’ מאנסי:
כולו ,ורגע מכונן עבור היתומים ,שהביא
הרה”ג ר’ שלמה שטרן והר”ר משה אריה וייס הי”ו
אחריו סחף של ריקודים נרגשים מרוממי
קובעים ברכה לעצמם: טפח וטפחיים .בבחינת ‘וכל עצי השדה
ימחאו כף’ ,נראה היה כי קירות וקורות
בעל המנגן ברוך הכשרון ורב החסד ,שותף בכח ,במוח ,בהון ובאון,
האולם – שכבר ידע רגעים היסטוריים,
הרה”ח רבי מאיר אדלר שליט”א
מצטרפים אף הם לריקוד “יש בורא עולם,
ידיד נאמן למפעלות ‘להחזיקם’ ,עושה ומעשה ,ידיו רב לו, אין עוד מלבדו”.
הרה”ג רבי חיים משה דסקל שליט”א
ידידנו עוז ,שרגא המאיר כשמו כן הוא,
איש רב פעלים הר”ר שרגא סנדרוביץ’ שליט”א ממחרת השבת
ויהי ממחרת ,עם השכמת הבוקר
הכרת הטוב נביע לעוסקי המלאכה במסירות ,תורמים-שותפים-פעילים: עת כנוס חפצים ,ויציאה לעבר פראג והיה לעת ערב יהיה אור :בעת רעווא דרעווין נשא דברים
ידידנו הדגול המרבה פעלים לחסד ועומד לימיננו בכל עת, המעטירה .הרחובות שראו גדולי עולם הגאון רבי מנחם מענדיל טובק שליט”א – רב דקהילתנו בעפולה,
הרה”ח ר’ יוסף אברהם דסקל שליט”א וענקי הרוח ,קיבלו את פני אבירי הלב ולאחר מכן הרעים את החלל קולו של המגיד הרה”ג רא”מ מלאך
אתו עמו בדומה לו ,נביעה רננות לידיד נאמן ורב עשיה מעל ומעבר, בדממת הוד ,שנשברה בהדרכה נרגשת שליט”א ,אשר תבע וטבע“ :אנחנו דור שכולו תסמונת דאון,
הר”ר לוי יצחק סגל הי”ו מפי הרב גולדווסר. דווקא לכן נשאג יחד ‘וטהר ליבנו’ ,להרעיד את העולמות כולן!”
נעים זמירות בכשרון ורגש ,ידיד נאמן מעולם ועד עולם, בית הכנסת ה’אלט נוי שוהל’ היה
הרה”ח יעקב יהודה דסקל הי”ו
והעומדים לימינו-לימיננו ,חברי המקהלה ,איש איש בשמו הטוב יבורך
למקום תפילת המנחה ,באותו מקום בו
התפללו ענקי הרוח של פראג ,ובראשם
עת דודים תעורר
רבינו המהר”ל זי”ע ,כאשר אבן מקיר תזעק לאחר הפוגה קלה ,התכנסו המשתתפים לסעודת מלווה
משנה הוקרה וברכה כי שם חלקת מחוקקים .משם עבר המסע מלכה נכבדה ברוב עם והדרת מלך .היא נפתחה בשמוע’ס נרגש
אורחים החשובים שליווי והעשירו את המסע: בתחנות ההיסטוריות השונות ,ובראשן אודות הזכות והחובה להודות ולהלל לקב”ה על רוב חסדיו
פה מפיק מרגליות ,אוצר בלום להאיר לארץ ולדרים בנועם אמרים, בית העלמין הישן – מקום מנוחתו כבוד עימנו ,כאשר לאחר מכן יצאו כל הקהל ברקידה של מצוה
הרה”ג רבי אברהם מרדכי מלאך שליט”א של רבינו המהר”ל וה’כלי יקר’ ועוד “מזמור לתודה ...להודות ולהלל”.
איש החינוך המחולל מהפכות בנפש בני הנוער ,שותף נאמן מאז ומעולם צדיקים זכותם יגן עלינו. כל נימי הנשמה היהודית נעו גם זעו ,עת תיאר הרה”ג רא”מ
המחנך הרה”ג רבי משה בלוי שליט”א בשעת הערב נערכה פת ערבית מסיימת מלאך שליט”א את הזכות ליטול חלק בשמחתם של יתומים
תוך כדי שייט על נהר הוולטאבה החוצה ואלמנות ,בתארו את האדמו”ר ה’פני מנחם’ מגור זי”ע פונה
לפיד העברת המורשת היהודית ,דברי פי חכם חן ,כישוריו ודבריו היו לנו לעיניים,
את פראג ,ומשם המשיכו הכל לשדה לשמי מעל בחתונת יתום ומברך ב’מזל טוב’ את שוכן שחקים,
הרה”ח רבי ישראל גולדווסר שליט”א
התעופה ,בדרכם למקומות מושבותיהם. אבי היתומים.
ועל הכל ה”א אנחנו מודים לך ,מזמור לתודה הריעו לה’ כל הארץ ,על הסייעתא אשרי מי שבא לכאן :משתתפי המסע בצדק רב הכתיר את הנעשה באולם כמעשה אשר לא ייעשה
דשמיא לאורך כל הדרך ,על ההיענות בלב נדיב ורחב ,על הזכות להידבק בדרך של זכו לחוות ימים עשירים ומלאי תוכן, – לשוב ולהתרים תורמים שכבר תרמו ,אולם באותה מידה
תיאר את ההזדמנות לחולל מהפך בגורלם של יתומי ואלמנות כאשר הציבור נענה ברוחב לב .לאחר מכן נערכה סעודת צפרא
“נישט געבען פאר א צוויטן ,נאר זיך אליין אוועק געבן פאר א צוויטע ייד!”, מושקעים בכל ההיבטים ורבי השפעה.
אנ”ש ,פעם אחת ולתמיד. דשבתא ,אשר התארחה עד שיפולו של יום ,במהלכה נשא דברים
ועל הזכות לגלות את המוני אנ”ש השותפים לדרך זו בהתלהבות של חסד ,אשריכם התגובות הרבות מפי המשתתפים מאלפים במשנת החינוך המחנך הנודע הרה”ג רבי משה בלוי
ואשרי חלקכם! המאושרים אינה מותירה מקום לספק: מחזה מרנין לב ,מרגש מאין כמוהו ,נראה אז .המוני
שליט”א ,אשר הציג דרך סדורה להדביק את בני המשפחה
היו נכונים ל’אבירי לב’ הבא! המשתתפים ,כולם – תורמים שכבר תרמו והתחייבו תרומת
ב’לכבוד שבת קודש’ ובשמחת המצוות.
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 47 46קשר איתן • תולדות תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
"גם ויזניצער שטריימל בכינוס מרומם ונלהב של כלל אנ"ש בלונדון
וגם מלכותי ומהודר זעקת "מקדישי שמך" הדהדה בלונדון
זה כבר חידוש" אחר הוקדשה תפילה נשגבת ומרוממת מעומק הלב למען
בריאותו השלמה של מרן אדמו"ר שליט"א ,כשלפני התיבה עובר
רב דקהילתנו בלונדון הגאון רבי ארי' וייס שליט"א.
מאות אנשי שלומנו בלונדון ,שמעו את קול הזעקה גדולה והמרה
המהדהדת מסוף העולם ועד סופו על מצב לומדי התורה בארה"ק,
ובכללם אלפי תלמידי ממלכת התורה איגוד מוסדות ויזניץ ,ונקראו
לסיום המעמד הנשגב ואדיר-הרושם ,נשמעו כלל אנ"ש לפקודת לקול מרן רבנו שליט"א ,אשר בהקלטה מיוחדת שיגר את בקשתו
וההתאמה ,וממשיך הרה"ג אב"ד קרייתנו ותחינתו לאנ"ש בחו"ל לבוא לעזרת ד' בגיבורים ולהתגייס למערכה
הקודש ,וראשי הכוללים דארה"ק ,אשר יצאו לחו"ל במיוחד למען
בסבר פנים יפות לאורך הק' שליט"א הביע את על כבוד התורה הקדושה המושלכת בעפר.
מטרה נעלה זו ,הלא המה הגאון רבי יוסף חיסדא שרף שליט"א
כל הזמן גם אחרי התפעלותו במהלך את המעמד הוביל והנחה המשפיע הרה"ח ר' יחזקאל טויסיג
מעמד קביעת מזוזה והגאון רבי ישראל יצחק פלדמן שליט"א ,ראשי הכוללים דכוללנו
החתונה. במודיעין עילית ,נטלו מידי כלל אנ"ש בהתרגשות את כופר נפשם שליט"א ,אשר הביא את הזעקה והשמיע אותה ברמה ,הלהיב את
במתחמי הייצור של אנ"ש באש קודש וסחף את הלבבות לתורה הקדושה.
בהנהלת הערציס והתחייבותם למען הקמת קרן ההצלה לאברכי הכוללים ,כתקנת
הערציס שטריימלעך את המשא המרכזי בשליחות קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א,
מציינים כי התפיסה בלב קרית מלך רב בהם ופקודת הקודש.
הביא במיוחד חדב"נ הרה"ג רבי מנחם מענדיל הגר שליט"א ר"מ
המלווה את המקום מייצרים שטריימלעך שליחי הקרן להצלת עולם התורה ,העסקנים החשובים הרה"ח
דישיבתנו הק' ,אשר מדם לבבו ומנהמת נפשו קרא לכל אנ"ש לשמוע
היא שחתן ראוי לא מפוארים המשלבים מנחם מענדיל מרגליות והרה"ח חיים אברהם גולדברגר שליט"א לזעקת כלל לומדי התורה בארה"ק ,הנאנחים והנאנקים ולומדים
רק לשטריימל המהודר מראה מלכותי ומהודר שיצאו ללונדון בשליחות הקודש ,המשיכו לעשות מספר ימים תורה מתוך הדחק ומתוך גזירות קשות ורעות ,ואת שוועת לבבו
ביותר ,אלא גם לשירות תוך הקפדה על תקנות בלונדון הבירה ,לסיום איסוף התחייבויות אנ"ש והגברת פעלים למען ונפשו של מרן אדמו"ר שליט"א.
מכובד וייחודי ,ההולם מרן רבינו שליט"א ,לצד הקמת קרן ההצלה .הנהלת הקרן מביעה הוקרה מיוחדת לעסקני את הוראות הקודש ,אשר העלה רבנו על הכתב באיגרת
את המעמד המיוחד שירות אישי וייחודי אנ"ש בלונדון אשר נרתמו והתגייסו בכל מאודם להצלחת המגבית. ההיסטורית שכבר פורסמה בארה"ק ,הביא הגאון הגדול רבי פינחס
המוענק לכל חתן. מסע 'מקדישי שמך' ממשיך בכל רחבי תבל ,ומביא את זעקת שנייבלג שליט"א ראש ישיבתנו בלונדון .ובשיאו של המעמד הושמעו
בחייו. לבחורים להקפיד על תקנות מרן רבינו מעמד מרומם של קביעת מזוזה נערך עולם התורה לכל מקום ומקום ,מתוך שאיפה עזה לכונן קרן קיימת ברמה ובחרדת קודש דבריו של מרן רבנו שליט"א ,אשר שיגר
בשנה האחרונה הולך ומתרחב שמם של שליט"א ,מבלי לוותר על שטריימל מהודר במתחמי הייצור של הערציס שטריימלעך,
שטריימלעך הערציס בקרב הציבור החסידי, ומרשים. ויציבה שתעמוד לימין אלפי עמלי התורה. בקולו-בקודש במיוחד לאנ"ש בחו"ל.
בהשתתפות הרה"ג אב"ד שליט"א ,שהגיע
כאשר בולטת במיוחד ההתעניינות בקרב כן הביע את ברכתו לבעלי החברה לרוב לעמוד מקרוב על תהליך ייצור השטריימלעך
קהל אנ"ש ובחורי הישיבות הקדושות .מדי המלחה והדגיש את החישבות הרבה של ועל ההתרחבות המשמעותית בפעילות
חודש גוברים ההזמנות הרבים מהליין החדש, 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק', המקום.
המשלב מראה מלכותי ומהודר עם הקפדה כאשר חברה זו הינה בבעלות אברכים במהלך הביקור הוצגו בפני מורנו אב"ד
מאנ"ש וכי ראוי לציבור אנ"ש לרכוש איש שליט"א דגמי השטריימלעך החדשים,
על תקנות מרן רבינו שליט"א ,והדגמים
אצל רעהו ,בוודאי כאשר איכות המוצר הינו כאשר התפעלות מיוחדת נרשמה לנוכח
החדשים מעוררים שיח והתעניינות רבה
ברמה הגבוהה ביותר. השטריימלעך המיוצרים בהתאם לתקנות
בקרב הבחורים. הערציס שטריימלאך מתאפיינים מרן רבינו שליט"א ,ללא שפיצים ,ועם זאת
הרחבת מתחמי הייצור נועדה לתת מענה במתכונת שירות והתאמה ייעודית, מתהדרים במראה מלכותי ,מפואר ומהודר
לביקוש ההולך וגובר ,תוך המשך ההקפדה במסגרתה מוקדש לכל חתן זמן אישי ומיוחד, במיוחד.
על איכות השטריימלעך ועל השירות האישי עם צוות מקצועי המלווה אותו בסבלנות מורנו הרה"ג אב"ד שליט"א הביע את
והמיוחד לכל חתן. ובתשומת לב מלאה לאורך תהליך הבחירה התפעלותו מהשילוב המיוחד ,המאפשר
48קשר איתן • תולדות תשפ"ז
ב״ה
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
הורדנקא פרמישלאן וויטעבסק שפיטובקא
קאליסק טשארני אוסטראה הוסיאטין ורטהיימר ,שהביע את הזכות להנציח את ר' ברוך ולצר ז"ל, מעמד סיום הלכות מליחה בכולל בביתר
וצדיקי טבריה
שבמסירות עצומה הקדיש ימים ולילות למען החזקת ביסוס
מעמד נשגב חוו חברי ורבני כולל להוראה בביתר שע"י
ובנין מוסדותינו הק' ,והתמסר כל שנותיו למען קדשי בית ויזניץ.
ה'איגוד' ,בסיימם הל' מליחה שלמעשה מהווה סיום לכל הלכות
ההנצחה הנכבדה על היכל השטיבל ,שמגדלין בו תפילה תורה
איסור והיתר שביו"ד ,ומתעתדים לעמוד לפני גדולי הדור למבחן
ושבת קודש ,מתקיימת בזכות עסקנותו הנפלאה של בנו הרה"ח
ולהתעטר בהורמנא 'יורה יורה כדת של תורה' אחרי עמל של
ר' אברהם אשר הי"ו ,שבס"ד גייס במסירות נפלאה סכומים
ארבע שנות יגיעה בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
אדירים ברחבי תבל להקמת הבית הגדול והקדוש 'בית ויזניץ'. תוך מאמצי ראש הכולל ,המשגיח והנו"נ ,לטובת אברכי הכולל
הנואם הזכיר את מרת ולצר ע"ה ,אשר עמדה לימין בעלה בכל השנה ובפרט כעת לקראת החזרה הגדולה.
כל שנותיו במסירות רבה לכל פעליו ,ועתה ביום השלושים אברכי הכולל הסבו לסעודה לכבודה של תורה בהיכל הכולל,
לפטירתה הוחלט להנציח את שמם בהיכל השטיבל 'בית ברוך', תרומת נדיבי עם ובסיוע הנהלת מוסדותינו בביתר בניהולו של
ככתוב 'ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם'. הרה"ח יואל פרויליך ,שתרמו חלק הארי לצד תמיכתם התמידית
הנהלת ה'איגוד' שילבה את מעמד בכל עת וזמן בכל צרכי הכולל בפרט וצרכי הקהילה בכלל.
קריאת השם בסעודת סיום משניות במעמד הסיום הושמעו דברי חיזוק מפי רב קהילתנו וראש
שנלמדו לזכרה של מרת ולצר ע"ה .דברי הכולל הג"ר שלמה הלוי איצקוביץ ,שפלפל ארוכות בחשיבות
זכרון נשא חתנם הדומ"ץ הג"ר ישראל הסיום שמרבה שמחה ,וחיזק ידי הלומדים להשקיע בהלכות
מילר ,ובנם הרב יעקב ולצר ,שהעלו ברגש הנחוצות לכל בית יהודי ברוב עוז ותעצומות .משגיח הכולל
את מסירותו של ר' ברוך ע"ה לרבוה"ק הרה"ג ישראל פינחס ויינברגר חיזק ידי הלומדים בכל מסלולי
ועסקנותו למען מוסדותינו הק'. הלימוד שבכולל ,שמעמד הסיום הוא להם ענין של קנאת סופרים.
נפתחו אחד מוותיקי לומדי הכולל ומרבני כולל 'שלם בתורתו' הרה"ג
חיים מאיר היימן רומם את חשיבות אברך הכולל היושב באהלה
ההזמנות
ְט ֶב ְריָה
של תורה שהוא מובחר הבריאה ,הוא העביר לאברכים רעיונות
לשבתות ועצות להצליח בשמירת זכרון ההלכות המסועפות .נו"נ הכולל
הרה"ג אהרן דוב ויינברגר הפליא בדבריו את היחודיות והמעלה
החורף של הכולל בהתלכדות ואחדות החברים ותלמידים המחדדים זה
את זה בהלכה והציע תוכניות הלכה למעשה להצלחת החזרה
ׁ ֶשל ַמ ְע ָלה
עד לסיומה הטוב לקראת פסח הבעל"ט בעזהי"ת.
כולל הכנה לשבת
'חסדי ישעיה' בביהמ"ד בגדול
בקרית מלך רב נפתח לאחרונה כולל הכנה לשבת 'חסדי
ישעיה' בית שמגדלין בו תורה ותפילה 'בית ויזניץ' ,המהווה תל
תלפיות להתעלות בתורה ויראה ולתפילה בחיות והתלהבות
בדרך רבוה"ק.
בצל כנפי רבותינו הקדושים בתחילת זמן החורף נתייסד כולל בליל שישי בשטיבל ג'
בברכתו ובעידודו של הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א ,מדי ליל
שישי משמש המקום כשערים המצוינים בהלכה למורי הוראה מעמד קריאת שם שטיבל 'בית ברוך'
בהיכלי 'בית ויזניץ'
שבתות התעלות ,מועדי התאחדות וימי התרוממות הנשמות בהיכלי השטיבלעך שב'בית ויזניץ' התקיים מעמד קריאת
במתחם סמוך ונראה לבית החיים העתיק של טבריה שטיבל ד' ,בשם 'בית ברוך' ,ע"ש הרה"ח ר' ברוך ולצר ז"ל סמנכ"ל
מוסדותינו הק' רבות בשנים ,וזוג' מרת גליקא לאה ע"ה .המעמד
היכלות תורה ותפילה ,חדר אוכל ,מטבח מאובזר וחדיש ,מקווה מפואר,
התקיים ביום השלושים לפטירת מרת ולצר ע"ה ,בהשתתפות
11חדרים מפוארים ( 34מיטות) הגה"צ ראש הישיבה שליט"א ,הרה"ג אב"ד דקרייתנו שליט"א,
הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א ,הנהלת 'איגוד מוסדות ויזניץ'
וגבאי השטיבלעך.
להזמנות04-6071111 : את פני הבאים קידם מנכ"ל ה'איגוד' הרה"ח ר' ישעיה יעקב
50קשר איתן • תולדות תשפ"ז
בס"ד ,בדר"ח כסלו תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
חבורות ההתעלות ומופלגי תורה מסלתה ומשמנה דקרייתנו ,ההוגים בצוותא
בעומקה של הלכה ,בלימוד הלכות הנחוצות במשנה ברורה
בישיב"ק 'ישועות משה' בשיכון ויזניץ
ונו"כ הלכה למעשה ,במסגרת כולל הכנה לשבת 'חסדי ישעיה'
למחרת יומא דהילולא דרביה"ק בעל אהבת שלום זי"ע,
שבראשות הרה"ג מנחם מענדיל גייגר .הרב גייגר מוסר מדי
שידועה עבודתו הרבה בעניין 'אסיפות מרעים' -אבן יסוד
שבוע שיעורים בפלפולא דאורייתא בליבון יסודות ההלכה.
בבניין חייו של כל בחור ויז'ניצאי ,התאספו תלמידי שיעור ג'
בישיבה לצעירים 'ישועות משה' בקרית מלך רב למעמד פתיחת הכולל מהווה נדבך נוסף לכולל שהוקם בברכת קדשו של מרן
וביסוס חבורות 'דורשי השם' בישיבה ,שמטרתם ללבן היטב את רבינו שליט"א ,ובו הוגים שישים אברכים מופלגים בסגנון זה,
העניינים היסודיים בעבודת ד' העומדים בפני ויז'ניצע בחור, בלימוד משנה ברורה ונו"כ כהכנה לשב"ק ,בליבון עומקה של
ובפרט בשיעור ג' ,שנה מכרעת בלימודיו בישיבה קטנה. הלכה בשיעורים הנמסרים מראש הכולל הרב גייגר .חברי הכולל
בליל ב' דראש חודש כסלו ,חודש האורה הנושאים המרכזיים המתלבנים בחבורות הם :שבת ,תורה, זוכים לשמוע גם שיעורי הלכה ושיחות חיזוק מרבנים ומשפיעים
תפילה ומדות ,כאשר החבורות מתחלקות לקבוצות בכדי ליתן חשובים כשהכולל משמש אבן שואבת גם לבעלי בתים חשובים
אחר תפילת ערבית בבית האכסניא במושב אורה לכל בחור את ההבנה והתייחסות הראויים ,בראשות ראשי הבאים להתבשם מאורה של תורה כהכנה לשב"ק.
האציל מרן אדמו"ר שליט"א החבורות ראש הישיבה הגר"ש גרינפלד ,והמשגיחים הרה"ג
חיים אהרן מרגליות והרה"ג כתריאל שרייבר.
אחר דברי ראש הישיבה נשמעו בקשב רב דברי חיזוק
הכולל הוקם לזכרו הטהור של הרה"ק ר' ישעיה ב"ר משה
מקרעסטיר זי"ע ,ובדרכו הק' זוכים חברי הכולל לקבל מילגה
את ברכת קדשו על כלל מקושרי ה'מעמדות' מכובדת לצרכי שבת וחג בהרחבה.
והתעוררות במשנת עבודתו הק' של בעל ההילולא ע"י הרה"ג
אליעזר שלומוביץ ראש ישיבתנו 'תורת חיים' באלעד ,שהרחיב חנוכת משרדי 'להחזיקם ולהחיותם'
בטוב טעם בדרכי העבודה בהתאספות חברים מקשיבים.
במאנסי
שמחה של תורה לכבוד מצטייני ישב"ק הרה"ג אב"ד אלעד שליט"א בקביעת מזוזה במשרד החדש
'צמח צדיק' אלעד של קופת הצדקה 'להחזיקם ולהחיותם' במאנסי ,בהשתתפות
הרה"ג ר' מרדכי ברגר רב ודומ"ץ קהילתנו במאנסי.
בהתרגשות ובשמחה של תורה התכנסו רבני ותלמידי ישיבתנו
"אז יודן העלפן פאר אנדערע יודן לצעירים 'צמח צדיק' באלעד ,למעמד הוקרה מיוחד 'ועתה כתבו
לכם' ,שנערך לכבוד שלושה מחשובי תלמידי ובוגרי הישיבה שזכו
להעלות על הכתב באופן נפלא את שיעורי רבותיהם הר"מים
האט עס א גרויסן ווארט אין הימל על מסכת ב"ק במהלך שנה"ל תשפ"ו שעעל"ט ולהוציאם לאור
עולם בחיבורים תורניים מפוארים ,ה"ה הבחורים החשובים
ביים באשעפער האט עס מאיר ב"ר נפתלי שמרלר מאלעד ,יהודה ב"ר מנחם מענדיל
משמעותהעלפן דער א מוראדיגע
אייבערשטער זאל ברקוביץ מצפת ,משה אייזיק ב"ר יצחק אברהם וייס מאלעד.
המעמד נערך סביב שולחנות ערוכים בהשתתפות הורי וזקני
א מוראדיגע משמעות המצטיינים ,ראש הישיבה הגרימ"מ ברכר שיבח את המצטיינים
על יגיעתם והשקעתם .דברים נלהבים בגודל מעלת כתיבת חידושי
גיבן ווערן
מעמדות געהאלפן
זאלןיודן וואס
די אלע תורה והתועלת הגדולה שבה השמיע האורח הרה"ג יחיאל
יהושע צוויבל ר"מ בישיבה"ק 'תורת חיים' אלעד .כ"ק האדמו"ר
שיחת התחזקות בישב"ק בלונדון
מיט אלע ענינים" מטעמשוואר אלעד ,מנכ"ל המוסדות הרה"ח חיים מאיר כץ נשאו
דברי ברכה .בחלוקת הפרסים כובדו רבני קהילותינו באלעד
שליחי מגבית 'מקדישי שמך' בלונדון הר"ר חיים אברהם
גולדברגר והר"ר מנחם מנדל מרגליות באסיפת מרעים עם
הגרש"פ ויינברגר והגרש"צ גרינברגר .לסיום פצחו התלמידים תלמידי ישיבה לצעירים ויזניץ בלונדון במשנת אמונת צדיקים
בריקודים נלהבים לכבודה של תורה וכותביה. והתקשרות לצדיק.
לבירורים בכל נושא המעמדות
אצל גבאי מעמדות הר"ר חיים אברהם גולדברגר הי"ו 054-8528384 -
52קשר איתן • תולדות תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
משוררים ,מנגנים וגראמערס ,השמורים מפגעי הטכנולוגיה, של הילד ,שעמדו בהרחבה על נושאי העברת המסורת בבהירות כינוס הורי תלמידי ישיב"ק
חופשה
הוכיח הארגון החשוב 'שמחו בהשם' כי ישנם 200משמחים מתוך שמחה ,הגישה של האב והאם אל הבנים ואל הבנות ופיתוח
כאלה ,הטובים ביותר בארצנו הק' ,שאין ברשותם מכשירים שיח רגשי .התמודדות עם נסיונות הדור תוך גאווה דקדושה
'אמרי חיים' בשיכון ויזניץ
ט ע ימ ה
פסולים כלל. חוסן ועוצמה .דברי סיכום ונקודות למעשה השמיע הרב משה כמדי שנה התכנסו הורי התלמידים שיחיו יחד עם חברי
מה! חתנים העומדים בפרק ההכנות לנישואיהם מבקשים להצטרף וייס מחשובי משפיעי אנ"ש באלעד. הצוות הרוחני שליט"א לכנס חינוך 'וזכנו לגדל' שנערך ברוב
למהפכה ,ועומדים על הזכות להזמין משמחים שמורים דווקא - במהלך הכנס עלו נקודות אור מהפעילות הרב-גוונית של פאר והדר במוצש"ק פרשת חיי שרה ,בהיכל הישיבה.
המשמחים הטובים ביותר בלי חשש מפגעי הטכנולוגיה .לקבלת הסמינר העומד תחת הדרכת מרן אדמו"ר שליט"א ובהנהלת הנחה את האירוע בטוב טעם מנהל הישיבה הרה"ג אפרים
רשימות המשמחים מארגון 'שמחו בהשם'0504123077 : הרבנית פרידמן ,כשלצדה צוות חינוכי נרחב ,הסגנית המורה הגב' פישל הגר .דברי פתיחה ראש הישיבה הרה"ג ר' אברהם חיים
שטיין ,היועצת ,המחנכות והמורות ,שכולן אמונות על מסירת פערל ,דבר הישיבה המנהל הרוחני הרה"ג ר' יעקב גדליה ברקוביץ,
המסורת מדור דור בתחושת שליחות למען חינוך התלמידות. ובכינוס נאמו המחנך הדגול הרב מרדכי בארי -כיצד למקסם
מנכ"ל המוסדות הרח"מ כץ הביע תודה למנהל 'בנות ויז'ניץ' את חלק ההורים בשותפות ,והרב חיים צבי יאקאב -להבין את
הרה"ח בנימין פרידמן ,ולצוות הנמרץ הר"ר חיים יהודה כץ הנפש הפנימית של הבחור ולהתחבר אליו.
והר"ר שלמה פרנקל. בהתרגשות קיבלו ההורים מעטפה ממוענת עבורם מבנם
תלמיד הישיבה ,ובתוכה אגרת אישית כתובה אליהם ,בו מביע הבן
את תודתו ואת רחשי ליבו המלאים הכרת הטוב .לבבות ההורים
עלו על גדותם מהתרגשות עצומה לקרוא את הגיגי לב בניהם.
הורי התלמידים אף הם הקדישו רגעים אחדים להחזיר משוב
בכתב לבניהם ,הס הושלך באולם ובמשך דקות ארוכות ישבו
מעמדי ה'חומש סעודה' ההורים במלוא הריכוז והרצינות ,והביעו את רגשי ליבם לבניהם
לתלמידי ת"ת 'צמח צדיק' באלעד העמלים בתוה"ק ומתעלים בעבודתו ית"ש ויתעלה ,וסיימו
בברכת אבות.
מקום מיוחד הוקצה לאמהות בני הישיבה ,שבאו אף הן
ליטול חלק בהתכנסות חשובה זו לשמוע את הענינים החשובים
מסיבה של מצוה בישב"ק באשדוד שלובנו במסגרת כינוס זה .הכינוס הסתיים מתוך הרגשה גדושה
מסיבה של מצוה לכבודם של עמלי התורה באשמורת הבוקר רגשי הוד והתרוממות ובתקוה ותפילה שנזכה לראות זרע ברך
תלמידי הישיבה לצעירים 'צמח צדיק' ויזניץ באשדוד אשר למדו ה' תלמידי חכמים וחסידים אהובים למעלה ונחמדים למטה.
מסכת תענית בהתמדה מרובה מדי יום בסדר בוקר כהכנה לתפילה. תודה והוקרה הובעו להנהלת מוסדות התורה והחינוך בקרית
נשאו דברים המנהל הרוחני הרה"ג אליעזר זוסיא טאבאק ,הרה"ג מלך רב ובראשם המנכ"ל הדגול הרה"ח יצחק זיידה על תמיכתם
מנחם מענדיל פולק ר"מ ומשגיח רוחני בישיבה ,והרה"ג אלימלך הקבועה והעמידה תדיר לצד צרכי הישיבה בכלל ,ועל של עתה
חופשה משפחתית בחו"ל צוויבל מראשי ישיבת קוידינוב. בכינוס זה.
במתנה כל יום!*
דגני תלמה ושומרים את הקבלה
עם המילים ׳חופשה משפחתית׳> קונים 2אריזות ממגוון
> שולחים מייל**
ויכולים לזכות!
Telma.vacation@gmail.
com
כל יום משפחה אחת זוכה!
ב 'מעצימים בחינוך '4
חלוקת ספרי 'חפץ חיים' משמחים למהדרין להורי בנות 'סמינר ויז'ניץ אלעד'
*ההשתתפות מותנית ברכישת 2מהמוצרים המשתתפים לאור ההתעוררות בקרב אנ''ש ללימוד ספר 'חפץ חיים' התקבלה בסיפוק רב התקבלה הידיעה המשמחת על הקמת הארגון אבות בנות סמינר ויזניץ אלעד התאספו לכנס מיוחד 'מעצימים
בתקופת הפעילות **ההרשמה לפעילות באמצעות תרומה לבתי מדרשנו והישיבות הק' לספרי ח''ח עם הפירוש הנודע בחינוך' ,המתקיים זו השנה הרביעית.
שליחת מייל לכתובת Telma.vacation@gmail.com 'שמחו בהשם' ,בו מאוגדים טובי בעלי המנגנים והגראמערס
'אורחות חיים' ,להרה"ג יהודה דוב רוטנר מרבני 'משמרת השלום', השמורים מפגעי הטכנולוגיה. את הכינוס פתח והנחה מנכ''ל המוסדות הרה''ח חיים מאיר
הפעילות www.telma-vacation.co.ilבמהלך תקופת בהסכמת מרן רבינו שליט''א .לפנות לטל' 0527611657המעוניינים כץ ,דברים נשאו המשפיע הג"ר שמעון שפיצר ,הרב אברהם
הפעילות 8.11-7.12.26בימים א' עד ה' בלבד | בכפוף אם בטעות חשבו פעם שזמר מוצלח צריך שיהא ברשותו
לתרום לזיכוי הרבים יפנו להנ''ל. סמארטפון ,לאחר הכינוס המרומם בו התאגדו משמחים, מרדכי סגל יו"ר 'מכון סג"ל' ייעוץ הדרכה וטיפול לעולם הרגשי
לתקנון ולתנאי הפעילות | יש לשמור את חשבונית הקנייה
54קשר איתן • תולדות תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
בעזהשי"ת
לערנען חסידות א"ש שחורה על גבי א"ש לבנה
מיט א גישמאק
ר בהסכמו
תא בהתרגשות וביקר ,לאחר שנות עמל וחודשי ציפייה רבים הופיע ויצא לאור עולם והאיר את העולם
עוט
דמו"רי בי
הספר הקדוש 'אהבת שלום' המבואר
נדיר! מ
ת ויז
ניץ הספה"ק שלא זז משולחנם כללות הדבקים בתורת רביה"ק זי"ע ,היא תולדת עמל ויגיעה "י'שמחו ה'צדיקים ו'יעלזו ה'חסידים ,א׳והבי ד׳ברי נ׳ר
של מאורי דור ודור רבת שנים ע"י צוות תלמידי חכמים .העורך הרב אליעזר ברח"מ י׳שראל ,כאשר א'ור ל'עולם ה'זה י'ורד מ'למעלה ,אור חדש
'אהבת שלום' המבואר
אפל שליט"א ועל גביו נכבדי אנ"ש ,ביניהם :חדב"ן הרה"ג ר' -ספר 'אהבת שלום' המבואר -אור בהיר בשחקים על ציון
מנחם מענדיל הגר שליט"א ,הגה"ח רבי משה פרידמן שליט"א, האיר ,המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ,כאשר זכינו להוצאתו
הרה"ג שאול גרינברגר שליט"א -משב"ק ,אשר "ביודעי ומכירי מחדש לאור עולם ,במהדורה מבוארת"
תיבות אלו הפותחות את מבוא הדלת אל תוככי הביאור
להרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי"ע
קאמינא שחסידים ואנשי מעשה עמדו על גביו וניפוהו בי״ג נפה
כראוי וכיאות להעמיד זכרון קדוש מדור לדור" .הם המה אשר החדש ,המה תחושת אנ"ש היקרים ,די בכל אתר ,תלמידים
עם הביאור המשולב 'אש החיים' "הניפו בעוז ידיהם לברר ולהבין את הדברים על בוריים ,בביאור וחסידים הדבוקים באילנא דחיי ,שורש נשמתנו ומאור חיינו
צח ונעים מעשה אומן .ויחדיו יהיו תואמים בלשון הזהב ,לצד מרן רביה"ק ה'אהבת שלום' זי"ע ריש שושילתא קדישא ,בימים
פירוש היסודות והמושגים אשר מהם יתד ופינה להשכיל ולדעת אלו עם התבשרות הבשורה המרנינה בהופעת הספר הקדוש
בחכמת תורת החסידות ,להטעים מיערת הדבש את השוקקים במהדורה המבוארת והמהודרת ,אחר ציפיה ארוכה ,ייחול
הופיע בס"ד על דבר אמת ומתוק האור ,ותהיה כל הגולה כמדורת א״ש"
[לש"ק מרן אדמו"ר שליט"א בהסכמה הנלהבת].
תמידי ,שאיפה עזה וכמיהה כבירה ,לראות מהרה בתפארת
הספר הקדוש הזה ,חמדת לבבנו.
כרך בראשית דורשי השגה אלוקית ושוחרי תורת החסידות הצרופה,
בחורים אברכים וגם זקנים ,עתידים למצוא בפירוש זה אור
מן המותר להאריך בשבח הספר הקדוש בעצמו ,אשר נחשב
מבין הנכבדים ביותר ומהראשונים שבין ספרי החסידות העמוקים
מתוך הסדרה נוגה ודרך חיים לבוא בגו היכלא קדישא הדין ,ליעול ולא ליפוק, בהציבו דרך ברורה ורוב חידושים בעבודת ה' ,ואשר הראשונים
המבוארת והמושלמת בהבנת דבר דבור על אופניו ,יסודות הדברים ושורשם ,מהלך
והאחרונים ,מכל העדות והקהילות הפליגו ברום מעלתו השגיבה
ולא הורידוהו מעל שולחנם לעולם .אך אם עד הנה היו רוב
המקנה הבנה מעמיקה וידיעה המאמרים ועיקרם ,והבנה מחודשת מאירה כברק גם בדבריו
הלומדים כאיל הבא אל אפיקי מים ,השותה מעט ברוב צמאון
רחבה בכלל ספרי החסידות הקדושים הידועים מכבר ומושגים באפס מה .ירכשו קנייני נצח
והנאה ,אך אינו יכול להשיג די סיפוקו – כך גם בהרגשת מתיקות
במשנת החסידות הכללית ויפתחו שערים ללב ולמח בהתחברות
נעימות וערבות זיו דברי הרה"ק המחבר זי"ע ,האור זוהר מבין
אמיתית אל אורו הגדול של מרן אור שבעת הימים הבעל שם
רוממות וגישמאק התיבות אך פעמים שקושי השגת הדברים העמוקים בתורת
בעיון ולימוד מאמרי הקודש טוב הקדוש נבג"מ .ואין כמותו למילוי ענין 'יפוצו מעינותייך
הסוד והקבלה מרחיקים מן האדם את נעימות המים החיים,
חוצה' וזירוז הגאולה" .ובוודאי ממכון שבתו וכאשר שפתותיו והרי הוא צמא פי כמה וכמה לירד לעומקם של דברים ,לשאוב
ביאור מופלא של חלקי יהיו דובבות ,ימליץ עליהם כ״ק זקני רבנו המחבר זי״ע ,להתברך מן הבאר ולשוטט בין המושגים הנעלים ,ואין לאל ידו.
הפנימיות בעבודה שבלב בכל מילי ,לטב לחיין ולשלם .ובזכות הפצת מעיינות החסידות, עד אשר הופיע האור הגדול ,הביאור הנפלא השוה לכל נפש
נזכה כי יחיש אלינו גואל ,בבוא מנח״ם משמיע שלו״ם ,בב״א". אשר יביא מעתה את הקורא אל תוך נבכי הדברים העמוקים,
השוואות ומראי מקומות
מקבילים בתוך הספה"ק
לעת עתה מופיע הכרך הראשון – חלק בראשית ,כאשר בשפה קולחת וברורה ,להרוות את הצמאון העז ולטעום מיערות
תוכו רצוף מאמרי הקודש בביאור המשולב הערוך בשפה ברורה הדבש כשהכל מוגש עד לפה הלומד בצורה נפלאת ,קרוב יותר
סיכום קטעים והעולה ונעימה ,באופן השוה לכל נפש ובהנגשה מלאה לכל צעיר וצורב, אל ההבנה האמיתית אשר היא עצמה נעלמת וטמירה .המאמרים
למעשה בדרכי עבודת ד' הקטנים עם הגדולים ,זאת מלבד ההדפסה והעימוד המפוארים נדפסו מחדש בהדר ,והביאור נעשה בצורה 'משולבת' עם דברי
ושאר המעלות הכלולות בספרא דא ,כאשר היד נטויה בס"ד רבינו ,בדגש על הבנה מלאה מחד ופשוטה מאידך להקל על
להמשיך בסדרה המפוארת לתפארת ולתהילה .הספה"ק מעוטר הלומד ,בהתבססות על דברי רבינו במקום אחר או על מקור
בהסכמת כלל אדמור"י בית ויזניץ שליט"א אשר הפליאו בלשונם, הדברים בספרי הקודש שמהם ינק רבינו זי"ע ,למטה הובאו
בפיהם ובכתבם את יקרת הדבר הזה .ובשמחה רבה יוצאת ציונים ,הרחבות והשלמות ,ואף מובאת בסוף כל מאמר תמצית
הבשורה כי כלל היכלי התורה ובתי המדרש של אנ"ש ברחבי הדברים והעולה ממנו לעבודת ה' למעשה ,כדי שבקום הלומד מן
תבל זכאים לקבלת הספר לתועלת הרבים ,להשביע נפשות הספר יוכל לעורר האהבה עד שתחפץ ולהתעלות במעלה הספר
שוקקות ,גבאי ביהמ"ד ,עקבו אחר הפרטים. הקדוש ,הבוקע עצי עולה .והרי זו כלילת יופי ושלימת התוכן.
הביאו ברכה זו אל בתיכם ,כמתפרסם ,והתענגו על רוב שלו"ם. יצירת הפאר הזו ,אשר עתידה להאיר באור מופלא את
ניתן להשיג בכל ריכוזי אנ"ש ובהיכלי הישיבות הק'
56קשר איתן • תולדות תשפ"ז
ָּתבִ יא בָ יִ ת
א שבת טיש
ָאז ִּ>ְּתקְ ָ ְמר ּו ִדים
יַ ֲענֶ >רא וַ >ִה' ִּיים ֶמ ָך וַ ֲענִ
>ִהְּ>ְּ ,ת ׁ ַ חְ לָ ָר ֵעב לַ
ש ַ ּוע וְ יֹא ַ לוֹא פָ רֹס
מ>ר ִ>ִה ֵּננִ י הֲ חיים מאיר הייגר
א חסידישע געדאנק
פרנסי 'מזון ומחיה' – לחם לפי הטף
להשביע אלפי נפשות תינוקות של בית רבן ,מכל ערי ארץ הקודש: טוב סחרה מכל סחורה
הוא היה אברך צעיר ,וכפי שהיה מקובל בימים ההם ,היה
פרנס היום –ב' כסלו פרנס חודש כסלו סמוך על שולחן חותנו' ,קעסט' כפי שזה היה נקרא אז ,את
לע"נ האה"ח
לע"נ החסיד הוותיק משרידי דור דעה כל צרכיו קיבל בבית חותנו ,והוא היה פנוי ללימוד התורה
זצ"ל ישראל שלמה כהנא ב"ר הרה"ח ר' ועבודת השי"ת .יום אחד עלה במחשבתו ,אולי עדיף כבר
ע"ה מרת רייזל ב"ר אלעזר וייס מזקני וחשובי אנ"ש מקושר בלו"נ לרבוה"ק
נלב"ע כ"ב כסלו עתה לשלוח ידו במסחר ,כך שברבות הימים כשיגיע העת
" ְְוִי �ִֶּּתן ְלְ ָָך ָהָ ֱאֱ ֹלִֹקִ ים ִמִ �ַּּטל ַהַ ָָשַמַ ִיִם ּוִּמִ ׁ �ְׁשַמַ ּ�ֵּני ָהָ ָאָ ֶרֶ ץ ְְוֹרֹב �ָּּדָגָ ן ְוְִתִ י ֹׁרֹׁש"
··· ···
נתרם ע"י בני המשפחה הונצח ע''י בנו איש אשר רוח בו ,ליבו קשוב להמיית ילדים רעבים
הרה"ח ר' יהודה יעקב כהנא שליט"א
כבר יהיה מלומד בטכסיסי המסחר ,אבל ...לא עושים דבר
בלי לשאול את הרבי .נסע לגור אל הרבי ה'חידושי הרי"ם'
זי"ע ,והציע לפניו את הדברים.
א ווארט
פרנס היום – יום השלושים ד' כסלו פרנס היום –ג' כסלו ,י"ב כסלו אמר לו ה'חידושי הרי"ם'' :ויאהב יצחק את עשו כי ציד תפילה בציבור מתחילתה
בפיו' ,פרש"י שהיה שואל האיך מעשרין את התבן ואת המלח,
לע"נ ז"ל לע"נ הרה"ח ר' יוסף שמואל ב"ר צבי מאיר פוגל מספר כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ וויליאמסבורג
הרה"ח ר' משה ב"ר אלתר עוזר אריה אובלוקוש ז"ל מזקני וחשובי אנ"ש ולכאורה הרי יעקב היה 'איש תם יושב אוהלים' – יושב באהלה
מזקני וחשובי אנ"ש ע"ה וזוג' האה"ח מרת רעכיל ב"ר חנניה יו"ט ליפא פוגל של תורה יומם ולילה ,הלא הוא היה חשוב הרבה יותר מעשו, שליט"א:
··· ···
נתרם ע"י בני המשפחה ומדוע אהב יצחק את עשו? שמעתי מיהודי בלייקווד ,שזקנו היה גבאי בית
נתרם ע"י בני המשפחה
אלא מאי ,יצחק חשב שיעקב היה איש תם ולא יוצלח כנסת בעיר נתניה .פעם שבת שם זקיה"ק ה'אמרי
לעסוק במסחר ולהרוויח ממון ,ולכן יושב באהלה של תורה, חיים' זי"ע ,ובליל שב"ק לאחר הטיש ,אמר הגבאי
פרנס היום – י"א כסלו פרנס היום – ט' כסלו כי אין לו דבר אחר .לכן אהב יותר את עשו ,שהיה עוסק לזקני" :מחר מתפללים כאן בשעה תשע".
לע"נ לע"נ במסחר ואעפ"כ היה ירא שמים ,ובירר האיך מעשרין את שאלו זקני" :האם בשעה תשע מתחילים 'הודו'?
הרה"ח ר' גבריאל יוסף ב"ר יצחק אייזיק ויז'ניצר ז"ל הרה"ח ר' טוביה יואל ב"ר דוב שטיינר ז"ל התבן ואת המלח. רצוני לדעת מתי אומרים 'ברכות'".
מזקני וחשובי אנ"ש ,יו"ר התאחדות תלמידי וחסידי ויזניץ מזקני וחשובי אנ"ש
··· ··· אך כאשר עשו סיפר ליצחק 'ויעקבני זה פעמיים' ,אזי והפטיר רבינו" :אינני כמו עשו ,שאיחר והפסיד
נתרם ע"י בני המשפחה נתרם ע"י בני המשפחה הבין יצחק שיעקב הוא לא כל כך תם ,אלא הוא 'איש תם', את הברכות"...
הוא שולט על התמימות ,יודע מתי להשתמש בה ומתי לא,
אז הבין שהבחירה שלו לעסוק בתורה אינה ברירת מחדל,
פרנס היום – י"ד כסלו ,ט"ו כסלו פרנס היום – י"ב כסלו
אלא החלטה ברורה להקדיש את חייו ללימוד התורה ,אם כן
לע"נ לע"נ האה"ח
'גם ברוך יהיה' ,הברכות מגיעות לו.
א ניגון
האה"ח מרת מרים ב"ר מנחם מנדל סבו ע"ה ע"ה מרת יהודית ב"ר אהרן משה סנדרוביץ
שליט"א ולע"נ הב' יצחק ז"ל ביבדלחט"א ר' חיים מנחם מנדל סבו האברכים שלנו הממלאים את היכלי הכוללים לאלפים ניגון ה'קאפעליע' :המיוחס למנגני הרה"ק רבי דוב בער
···
··· נתרם ע"י בני המשפחה ולרבבות ,אינם 'בטלנים' 'לא יוצלחים' שלא מצאו את עצמם האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש לרגל ההילולא.
נתרם ע"י בני המשפחה בעולם התעסוקה ,אדרבה ,הם אנשים מוצלחים ,שאם היו
יוצאים לשוק העבודה היו מאיישים משרות מפתח ,והיו יכולים תנועת ברכת הכהנים חב"ד ,מיוחסת אף היא אליהם.
פרנס היום – ט"ז כסלו ,י"ז כסלו פרנס היום – ט"ז כסלו
להרוויח ממון רב ,אלא הם פשוט החליטו לפרוק מעליהם "ניע זשוריצי כלאפצי" ניגון השמחה המושר רבות בצל
לע"נ
עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם ,והקדישו את הקודש על התיבות ברוסית מיוחס אף הוא לתקופת
לע"נ הרב החסיד בנש"ק ר' פנחס הלוי הורוויץ ז"ל
מוותיקי תלמידי מרן ה'דמשק אליעזר' זי"ע ,קשור בלו"נ לרבוה"ק זי"ע הר"ר ברוך שמעון ז"ל ביבדלחט"א ר' חיים מאיר ויזל שליט"א חייהם לתורה ועבודת ד'. האדמו"ר האמצעי .ותיבותיו" :ניע זשוריצי כלאפצי,
סגן יו"ר מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל
בן הגה"צ רבי מרדכי אריה הלוי זצ"ל אבד"ק באנילוב
מחשובי ויקירי אברכי אנ"ש גם אלה שכן יצאו לעסוק במלאכה לפרנס את ביתם ,ויתרו שטוי סנאמי בודיעט ,מי פאיעדיעם דו קארשאנקע,
···
וזוג' האה"ח מנב"ת מרת פערל בת הגה"צ רבי חיים ע"ה
נתרם ע"י בני המשפחה
על משרות נוצצות ,הם לא רצו להיות עורכי דין ,או משפטנים, טאם אי וואדקע בוידעט" .פירושו" :אל דאגה חבריא,
···
הונצח ע"י בני המשפחה לא כי הם לא יכלו להגיע להישגים באקדמיה הכפרנית כמו אל לכם לפחד ,בקרוב נגיע אל ה'קרעטשמע' ,ושם ניקח
השופטים הטיפשים האחרים ,אלא כי הם מוותרים על כל
משקה" .והנמשל :אין לדאוג כי תיכף יבואו ימים טובים.
מנעמי העולם ,ומעדיפים להישאר בעולם שמור ,לא להתערב עם
[בשנים מאוחרות יותר הולבשו תיבות ביידיש על ניגון
זכות ברכות הנהנין והחייאת נפשות תשב"ר מקיימי עולם בהבל פיהם אלה הרחוקים מעולמה של תורה ,כדי שלא יושפעו ממעשיהם
בימים אלה ,יעמוד לתורמים הנכבדים וליקיריהם לזכות נצח, זה 'כאפט אריין א וואדקע']
לשפע ברכה והצלחה וימלא השי"ת כל משאלות ליבם לטובה ,אכי"ר
ומדעותיהם.
אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.
58קשר איתן • תולדות תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
כאשר עשה רבינו ה'אמרי חיים' את חג הסוכות תש"ח
הרה"ח ר' אלטר יעקב ויזל ז"ל מירושלים
בירושלים ,הזמין ר' אלטר יעקב את רבינו להיות אורחו
בביתו ברח' שמואל הנביא ,38על הגג היתה סוכה גדולה חסיד רב פעלים לתורה ולחסידות /י' בכסלו תשנ"ב
שהתאימה להכיל את כל הבאים ,ושם ערך רבינו שולחנות
ושמחת בית השואבה מדי ערב בהשתתפות קהל רב נוער פורקי עול מהסביבה ,ויפרצו את גדרי הצניעות .הזדרז מחשובי חסידי
והקדים את החתונה לשעות הצהריים ,ובערב כשהגיעו הללו ויזניץ ומגדולי
'לרקוד ולשמוח' ,מצאו שהחתונה הסתיימה זה מכבר ...כך התורמים למוסדותינו
התחכם חסיד זה נגד פורצי גדרי הקדושה. הק' ,היה החסיד
ר' אלטר יעקב הקים את ביתו עם זוג' מרת מייטא ע"ה, המופלג מוה"ר
בת דודו הרה"ח ר' ברוך משה ויזל ז"ל ,בן הרה"ח ר' מאיר אלטר יעקב ויזל ז"ל
זאב שהיה אחיו של ר' יצחק יחיאל מיכל זקנו של ר' אלטר מירושלים ,שהשבוע
יעקב .הם התגוררו בעיר חיפה. ימלאו ל"ה שנים
בביקורו של רבינו בארץ ישראל בשנת תרצ"ט ,נכנס אל לפטירתו.
היה משכים לעבודת הבורא בשעה 2אחר חצות ,נסע לטבול הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע לביקור אצל רבינו ה'אמרי חיים'. הקו״פ ,וכשהתעניין רבנו אצלו אודות הפרנסה ,ענה ר' אלטר
במעיין השילוח ,ואח"כ למד בחברותא בביהמ"ד 'תולדות לימים כשהיתה תקופה בה לא היה רבינו ה'אמרי חיים' יעקב כי הוא עובד במאפיה בחיפה ומשתכר ,אך מאוד מעיק על
אהרן' עד התפילה. בבריאות השלימה וסבל מסוכרת ,הציע ר' אלטר יעקב שרבינו לבו ,שבמאפיה ישנם עובדים המחללים שבת רח״ל .נענה רבנו פאר היחס
סיפר הרה"ח ר' ברוך משה ז"ל מירושלים בנו של ר' אלטר יאכל מאכלים מיוחדים טבעיים וצמחוניים ,ובמסירות רבה וברכו" :יעזור השי״ת שבשנה הבאה זאלסטו זיין ביי דיר" [תהיה ר' אלטר יעקב שנולד בשנת עת"ר ,היה נצר למשפחת לוויים
יעקב ,כי הרה"ק ה'דברי אמונה' שאל את ר' אלטר יעקב אם יש הכין לרבינו זי"ע במשך שנים מאכלים מיוחדים ,שאמנם הטיבו אצלך] .שמח ר׳ אלטר יעקב ,כי הבין מלשון הברכה שבשנה רמת יחס שהסתופפו בצל שושילתא קדישא קאסוב ויזניץ
לו רעיון של ישיבה חסידית טובה לשלוח לשם את בנו הגדול את בריאות רבינו זי"ע (כ"ק אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק הבאה יזכה לנהל מאפיה בעצמאותו הבלעדית .אמנם באותה מדורי דורות ,והתגוררו ביישוב פאלייען-גלאד שבמארמורש.
כ"ק אדמו"ר מתוא"י שליט"א ,שהיה אז בחור צעיר ,רא"י הציע שליט"א ' -דבריו חיים וקיימים'). שעה היה הדבר נראה לו כחלום שאין לו סיכוי במציאות. אביו היה הרה"ח אברהם חיים ,ב"ר יצחק יחיאל מיכל ,ב"ר
ל'דברי אמונה' שישלח לישיבת ויזניץ ,ולאחר שה'דברי אמונה' ר' אלטר יעקב התחזק באמונת צדיקים שבוודאי יתקיימו יעקב ,ב"ר צבי הערש ,בהרה"צ ר' יעקב אברהם מבילוואריץ
הגיע להתרשם ולבדוק את מהות הישיבה ,שלח בנו האדמו"ר הברכות בתוך השנה ,וכך הוה ,כחלוף השנה הזדמן לו לרכוש זצ"ל מצאצאי הגה"ק ה'טורי זהב' זי"ע.
שליט"א ללמוד בויזניץ. קדשי שמים בית ומגרש סביב במחיר אפסי ,בשכונת רמת יצחק שע"י בבחרותו למד ר' אלטר יעקב אצל הרה"ק ה'חקל יצחק'
ר' אלטר יעקב נלב"ע בשם טוב ביום י' בכסלו תשנ"ב ר' אלטר יעקב היה איש רב חסד והירבה לכתת רגליו מספינקא וכן בישיבת ווישווא אצל מרן ה'שארית מנחם' זי"ע.
בני ברק ,שם הקים מאפיה עצמאית לשביעות רצונו ('מאיר
בעיה"ק ירושלים ,ונטמן בהר הזיתים סמוך לציון הרה"ק לצורכי צדקה ,בתקופת ה'צנע' בארה"ק חילק רבות ממאפי
החיים' ח״ג). כאשר גויס לצבא ונתנו שם בשר טרף ,התעקש ולא אכל בשום
ה'שומר אמונים' .הותיר אחריו דורות ישרים חסידים ואנשי המאפייה שבבעלותו למשפחות רבות שחיו אז בצמצום רב.
הוא שמר שם מכל משמר על חינוך בנו הרה"ח ר' ברוך אופן ,ונענש על כך כשהכניסוהו לצינוק.
מעשה ההולכים בדרכו הברוכה לתפארת. כאשר התפתחה הישיבה קטנה דחסידי ויזניץ בירושלים,
משה ז"ל ,וביקש מרב השכונה הג"ר שמואל נתן אברמוביץ
קרא אל תלמידי הישיבה ללמוד בבנין ברח' אביתר הכהן
זצ"ל שילמד לבנו תורה באופן פרטי ,יחד עם בן הרב.
שהיה בבעלותו ובימי קדם ניהל שם מאפיית מצות .בבנין זה לארץ ישראל
היתה הרווחה לתלמידים עשרות בשנים ולשמחת ר' אלטר אביו ר' אברהם חיים ומשפחתו עלו בשנת תרצ"ה
יעקב לא היה קץ .אח"כ שכן במבנה זה כולל ויזניץ בירושלים. בעל האכסניה ממארמורש לארץ ישראל ,בברכת מרן הסב"ק זי"ע .כשנפרדו
אחר הסתלקות רביה"ק ה'אמרי חיים' הסתופף ר' אלטר
זכרון עולם יעקב בצל רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע ,והיה מגיע להיות
לימים עבר להתגורר בעיה"ק ירושלים .מאז עלה רביה"ק
ה'אמרי חיים' זי"ע לארה"ק התקשר אליו ר' אלטר יעקב בכל
מהס"ק לפני עלייתם ארצה ,אמר להם" :נעמט'ס מיך מיט" [קחו
אותי עימכם] ...כך זכו והיו משפחה שלימה מכל משפחת ויזל
לעילוי נשמת זקננו האי חסידא יקירא ,איש חסיד ורב חסד, בצל הק' בר"ה ובשבתות מיוחדות.
מרחיב גבולי התורה והקדושה ,קשור לצדיקים בלב ונפש נימי נפשו ,וכאשר עשה רבינו את חג הסוכות תש"ח בירושלים, העניפה תושבי פאלייען-גלאד ,שניצלו בס"ד מהשואה האיומה.
בצעירותו עוד בהתגוררו ברמת יצחק התקרב ר' אלטר
הזמין ר' אלטר יעקב את רבינו להיות אורחו ,שכן היתה לו ר' אברהם חיים התגורר תחילה בעיר רחובות ובאחרית
הרה"ח ר' אלטר יעקב ויזל ז"ל יעקב מאוד אל הרה"ק רבי אהרן ראטה זי"ע בעל ה'שומר
ב"ר אברהם חיים ז"ל דירה בת שלוש חדרים ,ועל גג ביתו ברח' שמואל הנביא 38 ימיו ברמת יצחק .הוא נודע כתלמיד חכם וחסיד ,וכעסקן
אמונים' ואח"כ אל חתנו הרה"ק רבי אברהם יצחק בעל ה'דברי
נלב"ע י' כסלו תשנ"ב היתה סוכה גדולה שהתאימה להכיל את כל הבאים. מופלא למען ישיבתנו הק'.
אמונה' זי"ע .בירושלים היה מנאמני המוסדות ומגדולי מקימי
תנצב"ה רבינו נענה להזמנתו ,וערך בסוכתו שולחנות ושמחת בית בעלותם לאר"י עמדו ר' אברהם חיים ומשפחתו בכל הכוח
ישיבת תולדות אהרן בירושלים ,כן היה מגדולי מפיצי תורת
הונצח ע"י נינו השואבה מדי ערב ,כשנקיי הדעת שבירושלים נקהלו בהמוניהם נגד רוחות הזמן .כאשר נישא ר' אלטר יעקב בשנת תרצ''ח
ידידנו הר"ר אלטר יעקב ברי"צ ויזל הי"ו בעל 'ה'שומר אמונים' ומעמודי התווך לחיזוק שיעורי התורה
בביהמ"ד דתולדות אהרן. להתבשם מנועם זיו הארי שעלה מבבל .באכסנייה זו הגיע בעיר רחובות ,חשש שמא יגיעו לשמחת החתונה שכנים ובני
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • תולדות תשפ"ז
אורה של תורה עוד יזכור
יום ג' -ז' כסלו שב"ק פר' תולדות -ד' כסלו
תש"מ :הרה"ח ר' יחיאל מיכל ב"ר דוד רייש ז"ל מחיפה תשט"ו :הרה"צ ר' יעקב מרדכי בהה"צ ישראל ברנדוויין זצ"ל מסטרעטין ירושלים ,חו"ז
יקרא בהם שמך תשס"ד :הרה"ח ר' משה יהושע בהה"צ דוד אלימלך צאנגער ז"ל שו"ב בברוקלין מרן רבנו שליט"א
תשע"ט :הרה"ח ר' אברהם ב"ר משה דוב ברויאר ז"ל מב"ב תשס"א :הרה"ח ר' זלמן אליעזר ב"ר צבי מאיר ז"ל מב"ב
יום ד' -ח' כסלו
גאון הגאונים ,שכל רז לא אניס ליה ,שחידושיו
תרל"ב :הרה"ק רבי אהרן בהרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע יום א' פר' ויצא -ה' כסלו
מתבדרין בכל בתי המדרשות שבעולם ,בכל תפוצות
ישראל ,הוא רבנו המהרש"א ,הגאון הקדוש רבי שמואל יום ה' -ט' כסלו שצ"ב :הגה"ק ר' שמואל אליעזר איידל'ס מאוסטראה ב"ר יהודה הלוי זי"ע מהרש"א
אליעזר הלוי איידלס רבה של אוסטראה והגלילות. תקפ"ח :הרה"ק ר' דוב בער האדמו"ר 'האמצעי' מליובאוויטש בהרה"ק ר' שניאור זלמן זי"ע תשמ"ז :העסקן הנה"ח ר' נחום יואל ב"ר חיים יעקב הלפרין ז"ל מב"ב
שהשבוע חל יום היא"צ. תקצ"ח :הרה"ק ר' משה מסלאוויטא בהרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע תשנ"ב :הרה"ח ר' שלמה ב"ר מרדכי טסלר ז"ל מברוקלין
תרע"ו :הרה"ח ר' זאב [וואווע] רוזנקרנץ ז"ל מקולומייא
ולמה נקרא שמו איידלס?
תשל"ו :הרה"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר יעקב דוד גוטספלד ז"ל מאראד ,לונדון
לא מפני ששם אמו איידל .אלא מפני ששם חמותו, תשמ"ח :הרה"ח ר' שלמה צבי ב"ר אליהו שטרן ז"ל משיכון ויזניץ יום ב' -ו' כסלו
אמה האלמנה של הרבנית ,הייתה איידל. תשנ"ו :הגה"ח ר' טוביה יואל ב"ר דוב שטיינר ז"ל מב"ב
תשס"ד :הנה"ח ר' אפרים צבי ב״ר שלמה הלוי חיימאוויטש ז״ל מברוקלין תשכ"ד :הגה"צ יעקב צבי ב"ר שלמה כץ זצ"ל אב"ד סאבאסלו ,אמסטרדם ,ב' 'לקט הקמח החדש'
ואשה אלמנה שבורה ורצוצה זו ,חפצה לבתה בכל תש"ל :הרה"ח ר' ברוך נחמיה דוב ב"ר רפאל זבולון חרל"פ ז"ל משיכון ויזניץ
מאודה חתן תלמיד חכם שיישב ויהגה בתורה הקדושה. יום ו' -י' כסלו תשל"ד :הרה"ח ר' יעקב ב"ר חיים ישראל גולד ז"ל מרחובות
תשמ"ה :הב' יוסף מרדכי ב"ר נח כהנא ז"ל משיכון ויזניץ
כלביאה קמה ,והתחייבה להקדיש את כל הונה וכל תרמ"ג :הרה"ח ר' יהודה ב"ר מאיר ז"ל מבידעווליא ,טבריא ,חוסט ,אבי משפחת מאירוביץ
תשנ"ב :הרה"ח ר' אלטר יעקב ב"ר אברהם חיים הלוי ויזל ז"ל מירושלים תשס"ו :הרה"ח ר' חיים ב"ר אפרים פישל וייג ז"ל מב"ב
נכסיה לחתן אשר יישב ויהגה בתורה כל ימיו ,לקחה
תש"מ :הרה"ח ר' שלמה דוב ב"ר אלטר יהודה וידר ז"ל מב"ב תש"ע :הרה"ח ר' אפרים [פרויקע] ב"ר שמואל הלוי וואגנער ז"ל מוויליאמסבורג ,נלב"ע
לחתן לבתה את בחיר התלמידים ,וכן עשתה.
תשמ"ג :הרה"ח ר' יקותיאל צבי ב"ר אליהו יצחק אייזיק אוביץ ז"ל מקארלסבורג ,ב"ב ללא זש"ק
על שולחנה היה סמוך רבנו המהרש"א וכל ביתו,
כל מחסורו עליה ,ולבד שיישב על תלמודו ויתעלה
במעלות התורה.
ולאות עולם ,להוקרת עולם ולזכרון עולם ,קבע בעזהשי"ת
המהרש"א את שמו "איידלס" .זיכה את כל תורתו כי באור פניך נתת לנו ה"א
תורת חיים ואהבת שלום
וזקפה לזכותה ,ושמה נחקק לזכר עולם בתוככי דפי
תבערו א"ש
הגמרא הקדושים.
ללמדנו ,ששם תומך התורה ,חקוק לעד ולזכר עולם
מזל טוב חמה ולבבית בכל מושבותיכם
על שמו של לומד התורה. לידידנו החשוב רב הפעלים העומד לימין בטאוננו, בשמחה רבה יוצאת הבשורה המרנינה כי
כלל היכלי התורה ובתי המדרש של אנ"ש ברחבי תבל
טוב עין הוא יבורך זכאים לקבלת הספר הקדוש החדש
'אהבת שלום' המבואר
הר"ר חיים מנחם מענדיל ויינר הי"ו עם הביאור הנפלא "אש החיים"
להשביע נפשות שוקקות מיערות הדבש
לו"ז קבלת קהל ויצא ולנוות ביתו העומדת לימינו בכל פעליו הברוכים בתורתו של רבינו המאירה באור יקרות
בנושאי זכויות וביטוח לאומי לרגל הולדת הבן בשעטומ"צ
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו גבאי ביהמ"ד ,היכלי תורה
כוללים וישיבות
יתן ד' ותזכה לרוות ממנו ומכל יו"ח מלוא חפניים תענוג ונחת פנו לקבלת הספר
יום ב' -בית שמש .רמה ד' ביהכנ"ס ויזניץ עזרת נשים רח' אביי 2 במספר
יום ג' -ירושלים .במשרדי ונותנים באהבה רח' ישא ברכה 9 דקדושה מתוך שפע ברכה והצלחה עד בלי די בסייעתא 052-7614131
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים דשמיא מופלגה
עד שיהיה כל גולה
כמדורת א"ש
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4 השמחים בשמחתך מקרב לב
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00
המערכת /מחלקת השיווק
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 63 62קשר איתן • תולדות תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
הפיק מגרונו על שומרי האחוזה הרשלניים ועל
פועלי התחזוקה שאפשרו את הפרצה בחומה.
משהתקרב אל הפרצה לבוחנה מקרוב,
והנה ,תינוק קט מוטל על הארץ .הוא הביט להילולת רבנו המהרש"א זי"ע
ׁשֹוְטטֹות ַַּבֹּכֹל
ְוְ ֵֵעיָנָ יו ְְמ ְ
בפעוט בעל תווי הפנים האציליים והעיניים
המלאכיות הטהורות ששוכב ברוגע על מרבד
ריזובסקי האכזר ותאב הממון ,הכפיל באחת ובצורה חד צדדית ִִּד ְְב ֵֵרי ִִח ָיָדהִִּ ,ב ְְׁש ַַעת ְְּפ ִִק ָיָדה
הדשא הלח והירוק ,וברגע אחד הבזיקה בו
את דמי החכירה השנתיים ,הסכום החדש רחוק היה מלהצדיק יהודים פשוטים וישרי דרך היו ר' חיים-חייקל וזוגתו מרים
ההכרה .חיוך מעוות עלה על פניו השטניות.
את קיומה של טחנת הקמח .תחנוניו של חיים חייקל שנעמד בפני מן העיירה הקטנה רנסטוב הסמוכה לאוסטראה .למחייתם,
הוא ידע את אשר לפניו. הדוכס לבקש ולהתחנן על נפשו ,נענו בצחוק מרושע ובגירוש
בזהירות הרים את התינוק ופנה עמו אל חכרו את טחנת הקמח מידי הדוכס ריזובסקי ,שליט המחוז רע
מעל פניו .כמובן שחלפה השנה ,וכמובן שחיים חייקל לא עמד המעללים ועריץ הלב ,אליו היו צריכים מדי שנה להעביר את
תוככי הבית והעיר את הדוכסית משנתה. בתשלומי החכירה המופרזים להחריד ,והדוכס שרק המתין לרגע
לדוכס ולדוכסית לא היו ילדים משלהם, דמי החכירה .יומם סבב הלך סביב תורה ועבודה בתמימות,
אלומת האור שבידיו האירה את כל חצר האחוזה .הפועל זה ,שלח את קלגסיו להתרות בו אחת ושתיים ,הללו שעטו אל בפשטות ונעימות הליכות.
ומשראתה את העולל בחיקו של בעלה ,החלו תחנת הקמח וחוללו בו בוקה ומבולקה .ובשלישית ,כבר באו
עיניה בורקות .היא ידעה כי הנה ,קבלה את נתקף בעתה איומה ,הניח את התינוק מידיו על הרצפה אלא שעל שלוות חייהם העיב ענן כבד .שנים חלפו מנישואיהם
הנוגשים ונטלו את חיים חייקל ואת זוגתו יחד עם עוללם הקט
אשר ייחלה כל ימיה .הם יאמצו את התינוק וקפץ אל מחוץ לחומה זושא ,והשליכום אל הבור האפל שבאחוזתו של הדוכס.
ועדיין לא זכו לפרי בטן .משחלפו עשר שנים והישועה לא קרבה
יפה התואר לבנם. לבוא ,קמו שניהם וצעדו העירה לאוסטראה ,אל רבה המפורסם,
ותהום כל העיר .השמועה על חיים חייקל מן הכפר הסמוך
שמו של זושא העולל הפך להיות הנריק, באחת .אלומת האור שבידיו האירה את כל חצר האחוזה .הפועל הנערץ והנשגב של העיר ,הלא הוא הרב הקדוש רבי שמואל
המוטל בבור האיום באחוזה ,הגיעה לאוסטראה ,ויהודי העיר קדשו
נתקף בעתה איומה ,הניח את התינוק מידיו על הרצפה וקפץ ומיום זה ואילך – הפך הנריק להיות בנם של הדוכס והדוכסית, אליעזר איידלס ,רבנו המהרש"א.
צום וקראו עצרה .שתדלנים באו והלכו בפני הדוכס בתחנונים
אל מחוץ לחומה" .מהרו אל המרכבה הממתינה" קרא לחיים את מוצאו לא ידע מעולם .הדוכסית נקשרה אל הילד ואהבה עטופי דאגה ויגון נכנסו רבי חיים חייקל וזוגתו מרים החדרה
לשחררו ,סכומי כסף נאספו ,אך הדוכס שכבר הוסיף על הסכום
אותו כבנה .ובחצר האחוזה גדל הילד ,ילד תפנוקים שלא חסר חייקל וזוגתו. כהנה וכהנה בריבית והצמדה ,לא אבה לשמוע מאומה .אך בקושי בגוו שחוח ,דמעות שליש ניגרו מעיניהם שעה ששפכו את מר
לו מאומה. "התינוק" זעקה האשה במר ליבה. רב ובדרכים לא דרכים הצליחו להעביר מזון כשר לחיים חייקל ליבם ותינו את צרתם בפני רבנו .הבית ריק ,הנפש הומיה ,וליבם
משגדל הנער ,הביא לו הדוכס את טובי המורים והמאמנים "אין זמן" הורה הפועל. ומשפחתו האומללים. שותת דם בציפיה נכספת לזרע של קיימא.
"לאאאאאאאאאאאאאא" יללה מרים בקול זעקה ,אך הפועל ובכשרונותיו המזהירים הדהים את הכל .לצד לימודיו הרבים ויהודי אוסטראה לא אמרו נואש .משלא עלו הדרכים החוקיות נטל המהרש"א את הפתקא שביד רבי חיים חייקל והביט בו
התאמן בסייף וברכיבה שגם בהם בלטו כישוריו של הנער .ועד צווח לעומתה: ופעולות השתדלנות יפה ,פנו לאפיקים אחרים וקצת פחות ממושכות .בפתע נעצמו אשמורותיו ,וניכר היה כי עיניו משוטטות
מהרה מינהו הדוכס למפקד חיל המשמר של האחוזה. "אנחנו בסכנת חיים ,חייבים לרוץ". רשמיים .אחד מפועלי אחוזת הפריץ שוחד במידה גדושה ,והוטלה בכל .משפקחם ,הביט בהם בעיניו נוטפות החמלה ,והחל לומר
ביום מן הימים ,שעה שרכב הנריק על סוס האבירים אשר לו כמו לאמת את דבריו ,כבר נשמע קול שקשוק חרבותיהם של עליו המשימה להבריח את המשפחה מבור הכלא. את דברו" :אכן ,הגיעה שעתכם להיפקד בפרי בטן".
חיילי האחוזה שהחלו דולקים בעקבותיהם ,הסכנה שריחפה על ברחובות העיר .עצרו קשיש אחד וביקש לומר לו דבר מה .דילג באשמורת השלישית של לילה אחד נטול ירח ,נשמע בתוך עיניהם של שני בני הזוג כמעט ואורו כבר בשמחה פורצת
ראשם מוחשית ועכשווית .מרים מיאנה לעלות על המרכבה ,האציל הצעיר מעל סוסו ופנה לשמוע את אשר בפי הקשיש. בור הכלא קול שקשוק המפתח הכבד הפותח את הדלת בחריקה גבולות ,אך רבנו עצר את שטף שמחתם והמשיך בדיבורו" :אלא
והקשיש גוחן אל אזנו ולוחש לו: והפועל שראה כי הסכנה מתקרב הכריחה בכח הזרוע לעלות על צורמנית שבדממת הליל הלמה באזני יושבי הבור המפוחדים שרואה אני ,כי נגזר עליכם כי נסיונות קשים ומרים עתידים לבוא
"זה עידן ועידנים שממתין אני להזדמנות לומר לך ולקיים המרכבה .ובלב קרוע ,החלה המרכבה לשעוט משם אל מעבה היער, כאלפי פטישים וצמררה אותם עד עמקי נשמתם .באימה ובעתה על בנכם ,על כן ,עליכם להביע את הסכמתכם לכך טרם תיפקדו".
במשעולים נסתרים המובילים אל מחוץ לגבולות פולין .כשיקירם ,את שבועתי .דע לך ,כי אינך בנו האמיתי של הדוכס והדוכסית. צפו חיים חייקל וזוגתו בפועל רחב הגרם שנכנס בצעדים מהירים נעתקה נשימתם של שני בני הזוג ,פיהם נאלם דום .הרהרו
מחמד לבבם ,ערגת חייהם ,נותר מאחור אי שם .מתרחק והולך .יהודי הנך והוריך ברחו מפולין .שמך האמיתי הוא זושא" .סיים אל תוך הבור ,ובאימה המתינו לגזר דינם .אך למרבה הפתעתם, מספר רגעים בדברים המרעישים ששמעו זה עתה ,ולאחר מספר
הקשיש את סודו המרעיש ,כשהוא מגולל לו את סיפור בריחתם ליבם בל עמם. אמר להם הפועל בלחישה" :מהרו ובואו איתי ,באתי להצילכם". רגעים הכריעו ,תשוקתם העזה להיפקד גברה על הכל ,והם
במרחק בטוח מן הארמון ,ירד הפועל מן המרכבה .לא לפני העצוב של הוריו שהביא לאימוצו על ידי הדוכס" .כעת ,אוכל ללכת הפועל לא השתהה ושלשל חבל מתקרת הבור לצורך הטעיית הביעו את הסכמתם .משהביעו זאת בפה מלא ,העניק להם רבנו
שחיים חייקל מדבר אליו בדמעות רותחות" :אבקשך שתעשה לבית עולמי ,משמלאתי את שבועתי" סיים הקשיש ,נפנה והלך לו. הדוכס שיחשוב שברחו בכוחות עצמם ,ומיהר לקחת בעקבותיו המהרש"א את דברו ,כי כעת חיה ויפקדם ד' בבן זכר.
כרעם ביום בהיר נפלה עליו הידיעה .הנריק לא ידע מהו הכל על מנת להוציא את בני משם". את חיים חייקל וזוגתו החובקת את עוללם הקט אל פרצה נסתרת ואכן ,כעבור שנה התמלא הבית אורה ,בהיוולד להם בנם
יהודי ומה פירושו של דבר .עולמו חרב עליו ברגע אחד ,דמעות הפועל נד בראשו לאות הסכמה .וחיים חייקל המשיך: בחומת האחוזה בפינה אחורית מבעד לעצי החורש העבותים בכורם ויחידם ,ויקרא שמו בישראל זושא .שמחתם הרקיעה
"ואם ,חס ושלום ,לא תצליח להצילו משם .משביעך אני של מבוכה וסבל הציתו את עמקי מבוכי נפשו ,וימים ולילות שבגינת האחוזה ,עליה ידע רק הוא ושם עינו זה מכבר. שחקים ,בן יקיר להם ,ילד שעשועים .מדי הביטם בעולל המוטל
התייסר בלבטים קשים בסודי סודות ,כשכלפי חוץ לא הראה בחייך ,שתמצא דרך ללחוש על אזנו כי יהודי הוא"! החור היה צר ובקושי התאפשר מעבר לאדם אחד .ראשון בעריסה קרנו פניהם מאושר ,הרעיפו עליו כל טוב והוא היה כל
מאומה .הוא הבין כי בעצם מאז ומעולם חש כי משהו בוער זרז חיים חייקל את אשתו לצאת כשהוא נוטל את התינוק מחמדם .באהבה עצומה טפחוהו וגדלוהו וערסלוהו יומם ולילה.
בעמקי קרביו נוכח הריקנות השוררת בחצר האחוזה ,הוא ידע יַׁשת סֹודִִמי ַיַ ֲֲעֹמֹדִִּ ,ב ְְל ִִח ַ בידו .אחריה ,העביר חיים חייקל את התינוק לידי הפועל ויצא אך בירכתי מוחם ניקרו תמיד דברי המהרש"א ,כשהם מצפים
המהומה הלילית בחצר העירה את הדוכס משנתו העמוקה ,כי בשעה שהכל מקנאים בו ,נפשו אינו יודעת שובע וחשה תמיד הוא חוצה .המתינו חיים חייקל וזוגתו שיושיט להם הפועל את באימה לראות מה יילד יום.
ומשהתברר לו כי האסירים היהודים ברחו מבור הכלא ,בערה בו חלולה .עתה הבין כי כאן טמון הסוד ,עליו לחקור ולדעת מהו התינוק מבעד לחריץ וייצא אף הוא ,אולם בשלב מכריע וקריטי
חמתו .שוב ושוב התהלך בחצר האחוזה בצעדים כועסים ומבטו יהודי ומי המה הוריו ,כדי להבין את נפשו הכמהה. זה – השתבשה התוכנית לחלוטין ברגע אחד. עֹוָלל ָָאהּובָ ,זָ ַ
נּוַח ָָעזּוב ָ
את יסורי נפשו לא גילה להוריו מאמציו .וחקירותיו ודרישותיו מזרה אימה משתקת על פני כל ,צווחות איומות ובליל קולות זקיף השמירה שנמנם על מגדל האחוזה ,שמע רחשים והתעורר את אשר יגורו בא .על ביתם השלו ניחתה צרה צרורה .הדוכס
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 65 64קשר איתן • תולדות תשפ"ז
חומות בתינו יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
כרעם ביום בהיר נפלה עליו הידיעה .הנריק לא ידע מהו יהודי ומה פירושו של דבר .עולמו חרב עליו
נחלת שני עולמות ברגע אחד ,דמעות של מבוכה וסבל הציתו את עמקי מבוכי נפשו
שנה נאלצתי לברוח מנחלת אבותיי בפולין בעור שיניי". האישיות ,הביאו לו את הידיעה כי באוסטראה יושב המנהיג
מלוא הטנא ברכות
כמה פעולות פעל עשיו עבור קצת 'פרנסה' .הוא היה
יוצא כל יום לצוד ושב הביתה עייף לגמרי ממאמץ ,רק רעד פתאומי עבר בגופו של המפקד הבכיר .הסיפור נשמע היהודי המפורסם והדגול ,רבנו המהרש"א .הוא גמר אומר לפגשו
עבור קצת בשר .וכשעדיין הוא נשאר רעב ,הוא הסכים לו מוכר מדי. ולשוחח עמו .וביום אחד חמק מן האחוזה ,החליף מלבושיו
אפילו למכור את בכורתו ליעקב אחיו הצעיר ,כי מה לא "מה שמך?!" שאל בנשימה עצורה. למלבושי הלך רחובי סתמי ומאובק ,ובא אל ביתו של המהרש"א.
נשגר בהוקרה ובהערכה ,לידידנו הדגול והנאמן
עושים בשביל 'ברויט מיט מילעך' ,קצת פרנסה. "חיים-חייקל" ,ענה האיש. ההלך ביקש להיכנס אל הרב .ומשנכנס ,נעמד בשולחנו של
וכאשר רק שמע שיצחק אביו מבקש לברכו בשמני איש חי ורב פעלים למען הכלל והפרט ולקדשי בית "והיכן התגוררת בתחומיה של פולין?!" הוסיף הנריק להקשות, המהרש"א ,ביקש לגולל את סיפורו .אולם עיניו של המהרש"א
הארץ ורוב דגן ותירוש ,עשה הכל כדי לזכות לכך. ויזניץ ,מוקיר ורחים רבנן ,רודף צדקה וחסד ,זוכה הרעד שבקולו ניכר. אמרו הכל ,מבטו הרחימאי הגיד כי יודע הוא את סודו ואולי
מאידך יעקב אחיו הצעיר ,התם ,יושב אוהלים .דאגת "בעיירה רנסטוב ,הסמוכה לעיר אוסטראה" ,השיב האב יותר ממה שיודע הוא עצמו .התבונן בו המהרש"א ארוכות
הפרנסה ממנו והלאה ,יושב ומתבודד עם קונו ותורתו, לקירבה רבה אצל מרן אדמו"ר שליט"א ומקורבם התמים. באהבה ,ואז פתח ואמר לו:
לומד אצל שם ואצל עבר ,מתפלפל בתורה עם האבות של גדולי ישראל שליט"א זעקה מרעידת לב ,בוקעת מעמקי הנפש ,פילחה באחת את "ידעתי ,בני ,את הקורות אותך .ויודע אני כי נפשך שוקקת
הקדושים ונוחל עולם הבא בחייו ,כשהדאגה האחרונה חלל האוהל הצבאי: ומייחלת להיות יהודי כשר .אולם ,חשיפת יהדותך בעת הזו
שלו היא פרנסה ,אותה הוא מוכן למכור עבור כל פיסת הנגיד החסיד "אבא! אני הוא זושא ,בנך האובד!" עלולה להמיט אסון נורא על קהילת אוסטראה .הדוכס עלול
מוה"ר דוב מרדכי דסקל הי"ו
רוחניות – כמו בכורה למשל. המפקד הדגול נפל על צווארי האב ההמום ,והאב הביט בעיניו, להמית או לגרש את כל יהודי העיר בזעמו הרב .על כן אין מנוס
וכאשר נתקדם יחד ונראה מי זכה בסוף לפרנסה, וראה אותם ,את עיניו של זושא מחמדו .הוא אימץ את בנו אל מכך שכלפי חוץ תמשיך בחייך כרגיל ,למד בסתר את מצוות ד'
נבין שאין כל קשר בין המאמץ המוגזם והלהיטות אחר ליבו ,ושניהם בבכי נסער .מפקד הצבא התעשת והורה לחייליו ואת תורתו וקיים את מצוות ד' בסתר ככל שתוכל .כלפי חוץ,
הפרנסה ,לתוצאות בשטח. ומשפחתו החשובה שיחיו להמשיך במשמר וכי הוא 'תיכף ישוב' .הוא פנה יחד עם חיים אל תאמר מאומה לשום אדם ,ובוודאי שלא למשפחת הדוכס.
דווקא יעקב אבינו התם ,זכה לברכת אביו אברהם חייקל ונסע אל ביתו ,שם התוודע זושא בפני אמו שעיניה רכות "יום יבוא" -סיים רבנו " -ותוכל להכריז בגאון על יהדותך".
'ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ ,הוי גביר לאחיך' לרגל השמחה השרויה במעונו זה עשרים שנה ,ממאנת להתנחם .ויפג ליבה" .דעו ,כי אותו פועל יצא הנריק את חדרו של המהרש"א ,נפעם ונרעש כולו .פקודתו
ונתקיים בו כך ,עד אשר כ"דורון" בלבד לאחיו עשיו זקן מילא את שליחותכם וסיפר לי על יהדותי .מני אז הנני מתנהג של רבנו שמרה את רוחו .ובחדרו הטמין בסתר ספרי יהדות
היה לו לשלוח שורה של עדרים ,שגדולי הנגידים אינם בנישואי הבת הכלה שתחי' כיהודי כשר ירא וחרד .המהרש"א הוא זה שהורה לי שלא אחשוף והלכה בהם למד בשקיקה בסתר .כשבגלוי ממשיך הוא בחייו
מתביישים בהם. בינתיים את יהדותי ,עד שתוכשר השעה" ,סיים זושא את סיפורו הקודמים ואיש איננו יודע מה מתחולל בקרבו.
הרי שוב הכלל הברור מאליו :ברכת ה' היא תעשיר! עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש בפני הוריו שליבם כמעט ולא עמד בהתרגשות.
היא ,ורק היא .אין כל קשר בין חובת הפרנסה ,אשר "אבקש גם ממכם ,הוריי היקרים והחדשים שאינני מאמין יֹוֵד ַַע ָוָ ֵֵעד
אֹוֵבדֵ ,
ָָּבא ֵ
יעקב עצמו אף הוא עמל עליה בקושי ובעמל בהמשך כמר אליעזר הי"ו עדיין שזכיתי למצוא ,אל תגלו ברבים את סודי ,כדברו של הנריק טיפס אט אט במעלה הדרגות ,עד שהפך לאחד מן
השנים ,להימצאות ברכת ה' במלאכה ,אשר רק היא זו המהרש"א ,עד שתגיע השעה .עלי להשלים את משימתי .מבטיח המפקדים עזי הנפש והרוח בצבא פולין.
המעשרת .הלהיטות והעמדת ה'פרנסה' כסמל מרכזי
בן הרה"ג ר' יחזקאל ברגר שליט"א מלחמת פולין צרפת פרצה במלוא עוזה ,קרבות עזים התחוללו
אני לכם שאשוב אליכם" .סיים זושא את דברו ויצא מן הבית,
בחיים – לא רק שאינן מוסיפות בפועל לחשבון הבנק, ונכד אדמו"ר ממישקאלץ שליט"א חומק חזרה בדרכו אל מחנה הצבא שמחוץ לעיר. בין הצבא הפולני לצבא הצרפתי .וכעת צרים הפולנים בפיקודו
אלא אף גורעות ממנו. המלחמה ארכה חדשים ארוכים ,והסתיימה בניצחון מוחץ של של הנריק על העיר ביסטריץ ,שם התבצר צבא האוייב מבפנים.
ובעוד שעשיו בחר בנחלת העולם הזה ,ולא היה לו לא הצבא הפולני .המפקד הנריק -הוא זושא -שב בראש חייליו עטור המצור היה מוחלט והרמטי ,אין יוצא ואין בא.
עולם הזה ולא עולם הבא ,הרי שיעקב אבינו ע"ה שבחר אותות ניצחון .משהגיע לפולין ,נודע לו כי הדוכס ריזובסקי מת. ובאישון ליל שעה שרוב החיילים נמו את שנתם ורק אנשי
בנחלת העולם הבא ,הוא זה שזכה דווקא לשני העולמות, ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל משמר הלילה סבבו על משמרתם ,הגיעו שלשה הלכים יגעים
ובצוואתו הוריש את כל נכסיו ואחוזותיו העצומות ל'בנו' יחידו.
בהרחבה גדולה 'א גאנצע שבט' בלעה"ר [לא אחד ,שתים הבין זושא כי מת הדוכס ובטלו גזירותיו .והגיעה השעה. ועייפים ,וניסו להכנס אל תוך העיר .עד מהרה תפסום החיילים
עשרה ,]...עשירות לרוב ,כבוד גם ,ולא חסר לו מאומה. זושא לא השתהה לרגע ,שלח מרכבה הדורה ומפוארת להביא והניחו אותם במשמר ,עם שחר הגיע הנריק המפקד לחקירתם:
והדברים נראים בחוש עד ימינו אנו ,כאשר אותם ויה"ר שתזכו לרוות מהם ומכל יו"ח שפע תענוג את הוריו אל העיר אוסטראה ,גאים ושמחים ונרגשים ודמעות "מה ביקשתם לעשות כאן"? רעם קולו.
המוכרים את כל אשר להם ,כביכול עבור 'עולם הזה', שנים מן ההלכים לא הבינו את השפה הפולנית שבפיו והנריק
בתואנות של צורך פרנסה וחובת השעה ,אין להם מנוחה
ונחת ,מתוך הרחבת הדעת אושר ושמחה כל הימים, אושר זולגות מעיניהם.
את כל כספי הירושה האגדית ,הפקיד בידי הוריו היקרים כבר פנה אנה ואנה לחפש אחר מתורגמן ,אבל כעבור רגע ,פנה
לא בעולם הזה ,וכל שכן לעולם הבא. ואך שפע ברכה והצלחה וסייעתא דשמיא יהיו מנת למודי הסבל ועטופי התלאה ,שסוף סוף היה צרי על מכתם. אחד מהם אליו בשפה פולנית רהוטה" :נשברה עגלתנו על אם
ואילו אותם בני חורין והעמלים על פרנסתם אך ורק הדרך ,ואין לנו ברירה אלא לעשות ברגל את דרכנו העירה ולחפש
בדרך הישר והטוב ,הם אלה אשר נוחלים שני עולמות
חלקך עד עולם אכי"ר ואילו הוא עצמו חזר בגאון ובגלוי אל חיק היהדות ,הקדיש ימיו
ולילותיו בבית המדרש כדי להשלים את כל החסר לו ,והתעלה אחר עזרה .נקלענו אל השטח הצבאי בטעות מוחלטת ,אנא
בחייהם ,בטוב ובנעימים. המברכים בידידות נאמנה בדרכי העבודה התמימה. שחרר אותנו".
לא נותר לנו איפוא אלא לעשות את החישוב הפשוט "ככה"?! לא האמין הנריק לסיפורו והקשה מיד" :אם הלך
מה שוה יותר... המערכת /מחלקת השיווק נמצינו למדים: פשוט אתה ,מנין השפה הפולנית הצחה שבפיך"?!
מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ נאנח היהודי ואמר" :סיפור ארוך ומלא סבל הוא .לפני כשלשים
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 67 66קשר איתן • תולדות תשפ"ז
אגודים בשמחה
לאירוסי הנכדים /הנינים הר"ר חיים מאיר לוריא הי"ו -עפולה
הר"ר אברהם יעקב ליבוביץ הי"ו -ויזניץ
הר"ר שמעון צבי כהנא הי"ו -ירושלים
הר"ר יהודה כץ הי"ו -אלעד
הרה"ח נתן נטע בריזל הי"ו -ויזניץ הר"ר חיים מאיר אריה רוזנברג הי"ו -וויליאמסבורג הר"ר אברהם יעקב לוריא הי"ו -אלעד
הרה"ח שמואל יוסף ברכר הי"ו -בני ברק הר"ר אלתר שלום רוטנר הי"ו -אלעד הר"ר אשר יונה מאיר הי"ו -עפולה
הרה"ח מנחם זאב גרוס הי"ו -אנטוורפן הר"ר אשר אנשיל שטיין הי"ו -ויזניץ הר"ר שלמה מילר הי"ו -אלעד
הרה"ח יצחק ברוך ויזל הי"ו -ויזניץ הרב יעקב שמשון שטרן הי"ו -ירושלים הר"ר יוסף מילר הי"ו -ויזניץ
הרב דוד אריה ויינברגר הי"ו -ויזניץ הרה"ג דוד צבי שנייבלג שליט"א -מודיעין עילית הר"ר אליעזר פוגל הי"ו -ויזניץ
הרה"ח משה זילברשלג הי"ו -ויזניץ הר"ר יעקב מנחם פוגל הי"ו -ירושלים
הרה"ח שמשון יהודה כהנא הי"ו -לונדון להיכנס הנכדים /הנינים הר"ר מאיר פולק הי"ו -ויזניץ
הר"ר חיים משה פיליפ הי"ו -עפולה
ברכת מזל טוב לידידנו היקרים
לעול המצוות
הרה"ח יצחק ליכטנשטיין הי"ו -רחובות תומכי 'איגוד מוסדות ויזניץ' שהשמחה במעונם
הר"ר משה צבי פלדמן הי"ו -ויזניץ
הרה"ח ישראל צבי פרקש הי"ו -מונטריאל הר"ר אברהם יהושע העשיל פרידמן הי"ו -אלעד
הרה"ח יהודה רוב הי"ו -ויזניץ הרה"ח משה יהודה אוביץ הי"ו -בארא פארק הר"ר מרדכי פרידמן הי"ו -אשדוד
הרה"ח שמואל שטיין הי"ו -בארא פארק הרה"ח נחמן אפל הי"ו -ויזניץ הר"ר אשר פרידמן הי"ו -ירושלים
הרה"ח יוסף שמואל שפירא הי"ו -אנטוורפן הרה"ח מנחם מנדל אליעזר אשר הי"ו -ויזניץ הר"ר דוד פרל הי"ו -עפולה
הרה"ח בנימין דב שרייבר הי"ו -ויזניץ הרה"ח שמואל ברגר הי"ו -לונדון הר"ר יהושע פאליק קליין הי"ו -חיפה
הרה"ח חיים שרף הי"ו -ויזניץ הרה"ח יצחק יהושע ברנדוויין הי"ו -בארא פארק הר"ר נפתלי הערצל רוזנפלד הי"ו -בית שמש
צירי ועידה העולמית
הרה"ח שמואל גפנר הי"ו -ירושלים הר"ר יעקב מרדכי רוט הי"ו -מונסי
לנישואי הבן /הבת הרה"ג צבי דוידוביץ שליט"א -בית שמש
הרה"ח חיים אהרן דוד וייס הי"ו -ויזניץ
הר"ר ברוך ריבלין הי"ו -אנטוורפן
הר"ר מנחם מנדל רייך הי"ו -בית שמש
הרב יואל איצקוביץ הי"ו -בני ברק הרה"ח משה זילברשלג הי"ו -ויזניץ הר"ר יהודה שטיינר הי"ו -ויזניץ
הרה"ח יעקב דוד ברכר הי"ו -בני ברק
הר"ר שמואל שמעלקא ברקוביץ הי"ו -בארא פארק
הרה"ח צבי הערשיל כץ הי"ו – משב"ק -ויזניץ
הרה"ח שמעון נטע כץ הי"ו -ויזניץ
הר"ר יהודה עביר שטרן הי"ו -ביתר עילית
הר"ר ישראל שרייבר הי"ו -בית שמש לנישואי הבן /הבת להיכנס הבן לעול המצוות להולדת הנכדים /הנינים
הר"ר אריה לייביש בר"ד גוטספלד הי"ו -מונטריאל מרת שטרן א"ר עזריאל תחי' -ויזניץ הר"ר חיים מאיר מילגרום הי"ו -ביתר הר"ר חיים מאיר מילגרום הי"ו -ביתר עילית הר"ר יצחק אייזיק ברקוביץ הי"ו -מונסי
הר"ר חיים מאיר הגר הי"ו -ביתר הרה"ג נפתלי הערץ פולק שליט"א -ויזניץ
להולדת הנכדים /הנינים הר"ר מיכאל וידר הי"ו -ויזניץ
הר"ר יהודה אריה וייס הי"ו -וויליאמסבורג
הר"ר שלמה זלמן ולצר הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח מרדכי ציג הי"ו -מונסי
הרה"ח יעקב רודיך הי"ו -ירושלים הרה"ח ישעיה ברקוביץ הי"ו -בני ברק לנישואי הנכדים /הנינים לאירוסי הנכדים /הנינים הר"ר שמעון עקיבא ציג הי"ו -לונדון
הר"ר אהרן (שא) זולדן הי"ו -אלעד
הר"ר חיים טאבאק הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח יהושע דוד רוטנר הי"ו -ויזניץ
הרה"ג ברוך שטרנבוך שליט"א -מודיעין עילית
הרב יו"ט צבי גליק שליט"א -בני ברק
הרה"ח משה אהרן גפנר הי"ו -ירושלים
הרה"ח יוסף אברהם דסקל הי"ו -ויזניץ הרב יעקב פלדמן שליט"א -ברוקלין נ .י.
להולדת הנכדים /הנינים
הר"ר חיים מאיר מושקוביץ הי"ו -אלעד הרה"ח חיים שרף הי"ו -ויזניץ הרה"ג שבח גרינפלד שליט"א -ויזניץ הר"ר יוסף אברהם דסקל הי"ו -ויזניץ
הרב ישראל נח מרגליות הי"ו -מודיעין עילית הרב חיים זאב הלפרין הי"ו -בני ברק
הר"ר חיים צבי יעקב קויט הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר דוד רוזנר הי"ו -אנטוורפן
לאירוסי הבן /הבת הרה"ח מנחם יעקב ולצר הי"ו -ויזניץ
הרה"ח יחיאל ינקוביץ הי"ו -ויזניץ
הרב זכריה שרייבר הי"ו -ויזניץ הר"ר מרדכי יצחק אסקל הי"ו -בית שמש הרה"ח צבי אריה כהנא הי"ו -ויזניץ
הר"ר חיים מאיר בר"ש ברגר הי"ו – בארא פארק הרה"ח ברוך מילר הי"ו -אנטוורפן
לנישואי הנכדים /הנינים
חברי המאירים
הר"ר אפרים גנץ הי"ו -בית שמש הרה"ח יעקב יהושע נוימן הי"ו -ירושלים
הרב שואל אריה גרינפלד הי"ו -אלעד הרה"ח שלמה זלמן פרידמן הי"ו -ויזניץ
הרה"ח יהושע מנחם אובלוקוש הי"ו -ויזניץ הר"ר אהרן יחיאל הירש הי"ו -ויזניץ הרה"ח משה אהרן רייז הי"ו -ברוקלין נ .י.
הרה"ג שלמה הרשקוביץ שליט"א -בית שמש הר"ר שלמה יוסף שטרן הי"ו -אשדוד
הרה"ח נחמן אפל הי"ו -ויזניץ
הר"ר משה דוד ויזל הי"ו -ויזניץ
הרה"ח שמואל יוסף ברכר הי"ו -בני ברק
הרה"ח דב ברלין הי"ו -ויזניץ
הרה"ח טוביה ויינר הי"ו -ויזניץ
הר"ר שמעון וייס הי"ו -אשדוד להיכנס הבן לעול המצוות לנישואי הבן /הבת לאירוסי הבן /הבת להולדת הבן /הבת
הרב שאול גרינברגר הי"ו -משב"ק -ויזניץ הר"ר מנחם אליהו וייס הי"ו -מודיעין עילית הר"ר גדליהו אדלשטיין הי"ו -מודיעין עילית מרת אשר תחי' א"ר יוחאי ז"ל -בית שמש הר"ר אליעזר ולצר הי"ו -מודיעין עילית הרב יהושע בנדיקט הי"ו -בית שמש
הרב יוסף צבי דכנר הי"ו -אנטוורפן הר"ר שאול אריה זולדן הי"ו -מודיעין עילית הר"ר צבי אריה סגל הי"ו -ויזניץ הרה"ח שמעון זיידה הי"ו -וויליאמסבורג הר"ר ברוך מאיר בראון הי"ו -לייקווד
הרב לוי יצחק ברגר הי"ו -ויזניץ הרה"ח לוי כהנא הי"ו -אנטוורפן הר"ר משה גפנר הי"ו -אלעד
הרה"ח יעקב ורטהיימר הי"ו -ויזניץ הר"ר יהודה זילברשלג הי"ו -בית שמש הר"ר חיים מאיר ברלין הי"ו -אשדוד
הרה"ג יצחק כהן שליט"א -ירושלים
הרה"ח צבי כץ הי"ו -בארא פארק
הר"ר משה זנביל כהנא הי"ו -אשדוד
הר"ר הלל שמעון ליכטנשטיין הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר יוסף דוד ברנדוויין הי"ו -ויזניץ
הר"ר מתתיהו גולדברגר הי"ו -מודיעין עילית
לנישואי הנכדים /הנינים הרה"ח אברהם יעקב פישר הי"ו -ציריך
הר"ר אלקנה פרנקל הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר שמעון ב"ר מיכל ויינר הי"ו -ויזניץ
הר"ר מנחם מנדל זולדן הי"ו -ויזניץ
הרה"ח צבי הערשיל כץ הי"ו – משב"ק -ויזניץ הרה"ח אליהו איצקוביץ הי"ו -ויזניץ הר"ר ישראל שטנגר הי"ו -מודיעין עילית הר"ר יעקב שלמה שיין הי"ו -אשדוד
הר"ר יעקב צבי פינקלשטיין הי"ו -אלעד הר"ר שלמה גייגר הי"ו -מונסי הר"ר משה יואל שפירא הי"ו -מונטריאל
הרה"ח שאול יחזקאל כץ הי"ו -ויזניץ הרב אליהו צבי פלקוביץ הי"ו -ביתר עילית הר"ר יקותיאל זושא גליק הי"ו -ויזניץ מרת הייגר תחי' א"ר נח ז"ל -ויזניץ
הרה"ג יעקב לבין שליט"א -בני ברק הרה"ג חיים מאיר פרידמן שליט"א -ירושלים הר"ר חיים בצלאל דרמר הי"ו -ביתר הרה"ח הלל ורטהיימר הי"ו -ירושלים
להולדת הנכדים /הנינים
הרב שאול יהודה פוגל הי"ו -בני ברק
הרה"ח יצחק צבי פריד הי"ו -ויזניץ
הר"ר אהרן צבי פרנקל הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח דוד רוט הי"ו -ויזניץ
הרה"ג מנחם מענדיל הגר שליט"א -ויזניץ
הר"ר יהושע פאליק וייס הי"ו -חיפה
הרה"ג גדליה טויסיג שליט"א -ויזניץ
לאירוסי הנכדים /הנינים הרה"ח שמחה טוביה אשר הי"ו -ויזניץ
הרה"ח אלימלך קראוס הי"ו -ויזניץ הרה"ח ישראל ברוך וידר הי"ו -ויזניץ הרה"ג אליעזר גולדברגר שליט"א -ויזניץ
הר"ר אשר חיים רוט הי"ו -מונסי הר"ר שלום יוסף חיימסון הי"ו -עפולה הרה"ח משה בריו"ט ויזל הי"ו -ויזניץ
הרה"ח יהודה רוב הי"ו -ויזניץ הרה"ג דוד שטיין שליט"א -אשדוד הר"ר פנחס נתן טויב הי"ו -סטטן איילנד הרה"ח שלמה חיים פרקש הי"ו -קוממיות
הרה"ח משה אהרן רייז הי"ו -וויליאמסבורג הר"ר ישראל שלזינגר הי"ו -מודיעין עילית הרב נח כהן הי"ו -ויזניץ
הרה"ג אברהם יוסף כץ שליט"א -עפולה
רצון צדיק עצי חיים
הר"ר שלמה זלמן מרגליות הי"ו -עפולה הר"ר ישראל ויזל הי"ו -עפולה להולדת הבן /הבת הר"ר יעקב מאיר וייס הי"ו -מונטריאל הר"ר שמעון דייטש הי"ו -ויזניץ להולדת הבן /הבת
הר"ר שמואל אהרן נוימן הי"ו -אשדוד הר"ר נפתלי הירצקא צבי ויזניצר הי"ו -בית שמש הר"ר שמעון ורטהיימר הי"ו -ויזניץ הר"ר נפתלי אלימלך דכנר הי"ו -מונסי הר"ר חנא חיים אנגל הי"ו -מודיעין עילית
הר"ר מנחם מנדל איצקוביץ הי"ו -בית שמש הר"ר אליעזר זוסיא זומר הי"ו -עפולה הר"ר צבי הלפרין הי"ו -אנטוורפן
הר"ר יחיאל מיכאל פוגל הי"ו -אשדוד הר"ר יעקב ויטמן הי"ו -אלעד הרב ישראל ארנסטר שליט"א -לונדון הר"ר יוסף מאיר אלטר אשר הי"ו -ויזניץ
הר"ר צבי הירש פוגל הי"ו -ויזניץ הר"ר ישעי' וייס הי"ו -אשדוד הר"ר זכריה זורגר הי"ו -ויזניץ הר"ר אלקנה ברח"מ הנדלר הי"ו -ויזניץ הר"ר אהרן אשר הי"ו -עפולה
הר"ר ישעי' אלימלך פוגל הי"ו -מודיעין עילית הר"ר ישעי' וייס הי"ו -בית שמש הר"ר דוד בלויא הי"ו -עפולה הרב אברהם אריה זיידה הי"ו -ויזניץ הר"ר יעקב אלימלך הרטמן הי"ו -ויזניץ הר"ר נח צבי ברגר הי"ו -מונסי ניו יורק
הר"ר שמעון פוקס הי"ו -עפולה הר"ר יהושע ורטהיימר הי"ו -אשדוד הר"ר שלום עוזר בעק הי"ו -בני ברק הר"ר יוסף שמעון טויב הי"ו -ויזניץ הר"ר אלימלך ויזל הי"ו -אשדוד הר"ר שמעון ברלוביץ הי"ו -אשדוד
הר"ר בנימין זאב פרידמן הי"ו -לונדון הר"ר ישראל זילברשלג הי"ו -ירושלים הר"ר חיים מנחם ברכר הי"ו -בית שמש הר"ר שלום טויסיג הי"ו -ויזניץ הר"ר לוי יצחק ויזל הי"ו -ביתר עילית הר"ר משה צבי ברנד הי"ו -ויזניץ
הר"ר אלימלך קליין הי"ו -אלעד הר"ר שמעון טויסיג הי"ו -אלעד הר"ר דב ברנדס הי"ו -ירושלים הר"ר מרדכי טייטלבוים הי"ו – בארא פארק הר"ר מאיר ויזניצר הי"ו -עפולה הר"ר נתן נטע ברנד הי"ו -מונסי ניו יורק
הר"ר חיים מאיר רוזנפלד הי"ו -ויזניץ הר"ר משה יעקב טויסיג הי"ו -ויזניץ הר"ר אברהם זאב גייגר הי"ו -מודיעין עילית הר"ר הלל טסלר הי"ו -לונדון הר"ר דוד ויינברגר הי"ו -אלעד הר"ר אהרן זאב ברקוביץ הי"ו -מונסי ניו יורק
הר"ר אלימלך שטיינר הי"ו -מונסי הר"ר שמעון טסלר הי"ו -מודיעין עילית הר"ר גבריאל יוסף דושינסקי הי"ו -ויזניץ הר"ר ישראל טסלר הי"ו -לונדון הר"ר יונה ויינר הי"ו -עפולה הר"ר חיים מרדכי בצלאל בר"ד גפנר הי"ו -ביתר עילית
הר"ר ישעיהו שרף הי"ו -עפולה הר"ר חיים אליהו לוריא הי"ו -ויזניץ הר"ר יוסף יו"ט ויזל הי"ו -בית שמש הר"ר שמואל אליעזר כהן הי"ו -בית שמש הר"ר שמעון ב"ר אכלסנדר ויינר הי"ו -עפולה הר"ר נפתלי גפנר הי"ו -ויזניץ
הרה"ג יחזקאל יוסף לוריא שליט"א -לונדון הר"ר יוסף יו"ט ויזל הי"ו -ויזניץ הר"ר יהודה כהנא הי"ו -ויזניץ הר"ר צבי וייס הי"ו -ויזניץ הר"ר משה אהרן גשטטנר הי"ו -אלעד
תרומה תשפ"ג • קול מצהלות 19 18קול מצהלות • תרומה תשפ"ג
לנישואי הבן /הבת הרה"ח משה איצקוביץ הי"ו -ויזניץ
הרה"ח אלעזר ויינברגר הי"ו -מודיעין עילית להולדת הנכדים /הנינים
הר"ר ישראל גרינבוים הי"ו -ויזניץ מרת פישר א"ר חיים תחי' -ויזניץ הרה"חח יהודה זולדן הי"ו -ויזניץ
הרה"ג שלמה צבי ז .גרינברגר שליט"א -אלעד הרה"ח יהודה פרידמן הי"ו -ויזניץ הרה"ג בנימין אליעזר כץ שליט"א -ויזניץ
הר"ר ישראל פנחס דכנר הי"ו -פתח תקוה הרה"ח מיכאל שמעונוביץ הי"ו -ויזניץ מרת שטרן א"ר זאב צבי תחי' -ויזניץ
הר"ר יעקב בר"י ויזל הי"ו -ויזניץ
הרה"ג יקותיאל זושא זילברשלג שליט"א -ויזניץ
הר"ר יהודה טסלר הי"ו -אלעד להיכנס הבן לעול המצוות לאירוסי הבן /הבת
הר"ר חיים יהודה כץ הי"ו -אלעד הר"ר ישעי' אלימלך איצקוביץ הי"ו -ויזניץ הרה"ג ברוך שמעון ארנסטר שליט"א -ויזניץ
הר"ר מרדכי דב כץ הי"ו -אשדוד הר"ר שלמה ברוך בלייער הי"ו -ויזניץ הר"ר משה גרינבוים הי"ו -בית שמש
הרה"ג יצחק לקס שליט"א -אלעד הרב ישראל גליק הי"ו -אשדוד הרב ישראל דוד הגר הי"ו -ויזניץ
הר"ר יחזקאל מילר הי"ו -אלעד הר"ר ברוך גרוס הי"ו -אנטוורפן הר"ר ישעיהו מילר הי"ו -ויזניץ
הר"ר אברהם שטיינמץ הי"ו -מודיעין עילית הר"ר יששכר דב וייס הי"ו -בני ברק הר"ר חיים מאיר נייהוז הי"ו -ויזניץ
הרה"ג פסח ישראל שנייבלג שליט"א -אלעד הר"ר אלעזר וסרמן הי"ו -ויזניץ הר"ר חיים מאיר פרוכטר הי"ו -ויזניץ
הר"ר יוסף זייבלד הי"ו -אשדוד הר"ר אלימלך פרידמן הי"ו -אלעד
לנישואי הנכדים /הנינים הר"ר ישראל ניימן הי"ו -ויזניץ הר"ר ישראל אהרן פרידמן הי"ו -אשדוד
מרת קליינמן א"ר אהרן ישראל חיים תחי' -ויזניץ
הרב שלמה יוסף אוביץ הי"ו -ויזניץ
הרה"ח דוד גוטספלד הי"ו -לונדון לאירוסי הנכדים /הנינים הר"ר חיים פנחס רוזנברג הי"ו -אשדוד
הרה"ג חיים שטרן שליט"א -אלעד -מירון
הרה"ח משה יהודה לייב לקס הי"ו -בני ברק הרה"ח משה איצקוביץ הי"ו -ויזניץ הרב יעקב שטרן הי"ו -מודיעין עילית
הרה"ח יצחק פייג הי"ו -בני ברק הרה"ח יהודה זולדן הי"ו -ויזניץ
שי"ת על כל הטוב אשר גמלנו
הרה"ח יהודה פרידמן הי"ו -ויזניץ
הרה"ג משה שאול קליין שליט"א -בני ברק
הרה"ח דוד ליבוביץ הי"ו -ויזניץ
הרה"ח מנחם צבי פריד הי"ו -ויזניץ להיכנס הנכדים /הנינים
לה בשבח ובהודאה הרה"ג יעקב חיים קליין שליט"א -יסודות
הרה"ג פנחס שנייבלג שליט"א -לונדון
הרה"ח בנימין פריימן הי"ו -בני ברק
לעול המצוות
חיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה הרה"ג שלמה איצקוביץ שליט"א -ביתר
שה
להזמין את מע"כ וב"ב שיחי'
מתכבדים אנו בזה
כלולות בנינו היקרים שיחיו
לבוא ולהשתתף בשמחת
הבחור החתן המופלג בתוי"ש
ני"ו אליעזר
עב"ג
הכלה הבתולה המהוללה מזמור שיר ידידות
תחי' פרומא רחל שאו זמרה ותנו תוף ,בצירוף ברכות ואיחולים לרוב ,ברגשי ידידות בלב ונפש חפיצה ,לידיד בית אבא ומכובדנו רבות
בשנים ,יקר הערך ,רחים ומוקיר רבנן
צות ה' במזל טוב ובשעטו"מ
הנועדה להיות בר
הרה"ח ר' בערל מרדכי דסקל הי"ו
חות האדמה ובזרעך" פ' ויצא
לסדר "ונברכו בך כל משפ
ביום רביעי
תשפ"ז ) 18בנובמבר למנינם(
ח' כסליו ולמשפחתו הנכבדה שיחיו
כות" רח' שלמה המלך 18ב"ב
"היכלי מל באולמי בתת ה' שמחה במעונו בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי' בשעטו"מ
החופה בשעה 6:30 קבלת פנים בשעה 5:30
עב"ג החתן המופלג בתורה ויר"ש
לכם כגמולכם הטוב בל"נ
ואי"ה בשמחתכם נשיב כמר אליעזר הי"ו
אכם לשלום באהבה ובשמחה
ידידכם המצפה לקראת בו בן הרה"ג ר' יחזקאל ברגר שליט"א
הורי הכלה ונכד אדמו"ר ממישקאלץ שליט"א
הורי החתן
בערל מרדכי דסקל וב"ב בורא עולם בקנין ישלים זה הבנין לבנין עדי עד ולקשר של קיימא והבית בהבנותו יעלה ויפרח כשושנה ,בית שמגדלין בו
קרית ויזניץ יחזקאל ברגר וב"ב
אב"ד מישקולץ תורה ותפילה ויראת שמים .ויזכו לראות דורות ישרים ומבורכים ,זרע ברך ה' ,עוסקים בתורה ובמצוות ,ותרוו מהם ומכל
בני ברק
אדמו"ר ממישקולץ שליט"א
באאמו"ר מרן יו"ח רב תענוג ונחת דקדושה כל הימים מתוך אושר ועושר ,הרחבת הדעת ושלוות הנפש.
מו"ר מזוויעהל שליט"א -ב"ב
וחתן מרן אד
כעתירת וברכת
בני הרב החסיד ר' חיים משה פעלדמאן ע"ה
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
חופה צדקה
ביניהם
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
<לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
שרויהבעל הנס המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרפ"ג
קשרי שידוכין
הכלה ב"ר יעקב יוסף גולדמן -מאנסי החתן אלעזר בן הרב משולם זוסיא טווערסקי -סקווירא
הרה"ג שמואל גולדמן שליט"א -סקווירא הרה"צ יצחק טווערסקי שליט"א -סקווירא
הרה"ג יוחנן וואזנר -מונטריאול עב"ג האדמו"ר מראדוואן שליט"א -לונדון
האדמו"ר מסקווירא שליט"א
עט"ר מרן אדמו"ר שליט"א
הכלה בהר"ר אליעזר פרוכטר -לייקווד החתן שלמה מאיר בהר"ר ברוך צבי איצקוביץ -ב"פ
הרה"ח נפתלי פרוכטר – בארא פארק עב"ג הרה"ח אליהו איצקוביץ – ויזניץ
הרה"ג יעקב זיידה – וויליאמסבורג
הכלה בהר"ר חיים מאיר פוגל -אשדוד החתן מנחם מנדל ראובן בהר"ר אליעזר אפל -ויזניץ
הרה"ח אליעזר פוגל – אנטוורפן עב"ג הרה"ח זעליג שמואל אפל – ויזניץ
הרה"ח ישראל גרוס – ויזניץ הרה"ח משה אהרן גפנר – ירושלים
הכלה בהר"ר משה יוסף ניימן -אלעד החתן חיים זאב בהר"ר משה אשר -אשדוד
הרב פנחס ניימן – ויזניץ עב"ג הרה"ח יהושע אשר – ויזניץ
הרה"ח חיים דוד רוזנר – בני ברק הרה"ח מאיר אדלר – אשדוד
בזכות נשים צדקניות הכלה בת הרב יצחק משה וערטהיים -לונדון
עב"ג
החתן ישעי' יוסף בהר"ר שמעון אהרן בריזל -לונדון
הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ
הרב א .יצחק אייזיק אוביץ – לונדון
הכלה בהר"ר חיים מרדכי ורטהיימר -אשדוד החתן מנחם מנדל ב"ר פנחס ויינברג -ירושלים
נשות ויזניץ היקרות! מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל -ירושלים עב"ג
לעת כזאת ,כולנו כאחד שותפות הכלה בהר"ר שלמה גייגר -מאנסי החתן משה הלל ב"ר אהרן נחמן פרידמן -מאנסי
מרת גייגר א"ר יצחק – בארא פארק
לתפילות לקבלות ולחיזוקים עב"ג
למען בריאותו השלמה הכלה בהר"ר משה גובי -בני ברק
עב"ג
החתן דוד בהר"ר יחזקאל שמואל גשטטנר -ירושלים
הרב חיים גשטטנר – ויזניץ
של מרן אדמו"ר שליט"א הרה"ח אברהם אביש גפנר – ירושלים
הכלה בהר"ר יעקב הרצוג -אלעד החתן יצחק אייזיק בהר"ר יוסף נח אריה הוס -אלעד
הצטרפו כעת בקו זכות מרת הרצוג א"ר אשר – בני ברק
הרה"ח ברוך מילר – אנטוורפן
עב"ג הרה"ח הלל מרדכי הוס – ירושלים
הרב יעקב משה שרף – ויזניץ
03-3135320 מרת מילר א"ר משה שמואל – אנטוורפן
הכלה בת הרב שלמה זלמן שרף -נתניה
מרת שרף א"ר ישראל מנחם – ויזניץ
החתן זאב אריה בהר"ר יהושע ויינברגר -בית שמש
הרה"ח מאיר שרף – ויזניץ
הרב אלעזר ויינברגר – ירושלים
במגוון חיזוקים מחזקים ומרוממי הרה"ג מרדכי שבתי אייזנברגר -נתניה
עב"ג
הרה"ח יצחק אייזיק סנה – בית שמש
מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית | מרת סנה א"ר אברהם – ביתר עילית
דעת הכלה בהר"ר מנחם מנדל ורטהיימר -ביתר
הרה"ח הלל ורטהיימר -ירושלים
החתן אברהם ב"ר יוסף מקובר -מודיעין עילית
עב"ג
וממשיכים רפואה וישועה הרה"ח יהודה זאב לונדנר -ויזניץ
למרן רבנו שליט"א
ולכל בית ויזניץ!
72קשר איתן • תולדות תשפ"ז
קשרי שידוכין
בס"ד
הכלה בהר"ר מרדכי חנא כהנא -לונדון החתן בנציון חיים ב"ר יאיר גינזבורג -בני ברק
הרה"ח אשר זעליג כהנא – לונדון עב"ג
לבחור בהידור הכלה בהר"ר שאול יודא כהנא -לייקווד
הרה"ח אריה לייב כהנא – לונדון
הרה"ח חיים לייב ניימן – בארא פארק
עב"ג
החתן מנחם מענדיל בהר"ר ברוך משה רוזנפלד -מאנסי
הרה"ח יהודה יואל רוזנפלד -מאנסי
הרה"ח יוסף אריה לוריא -מאנסי
ולבחור גם מתנה הכלה בהר"ר משה שרייבר -מודיעין עילית
הרב נח שרייבר – ויזניץ
הרה"ח יעקב יהושע נוימן – ירושלים
עב"ג
הרה"ח פנחס ניימן -וויליאמסבורג
החתן יצחק דוד בהר"ר נפתלי הערץ סבו -אשדוד
הרה"ח חיים מנחם מנדל סבו – ויזניץ
הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
הכלה בהר"ר נחמן מערלין -מנצ'סטר החתן יעקב בהר"ר שמואל אליהו פלדמן -אנטוורפן
058-3266017
מבחר ענק הרה"ח אליעזר זאב חיים מערלין -לונדון עב"ג מרת פלדמן א"ר רפאל – אנטוורפן
רויאל ארה"ב
וקראון ארה"ב
הכלה בהר"ר חיים יוסף כהן -אנטוורפן החתן יצחק אייזיק בהר"ר ישעי' משה פליישר -מנצ'סטר
הרה"ח מאיר כהן -אנטוורפן עב"ג מרת פליישר א"ר מאיר – לונדון
הרב נחום כהן -ירושלים
הכלה בהר"ר אברהם חיים מילר -אשדוד החתן יעקב בהר"ר יצחק אייזיק פרקש -קוממיות
הרה"ח צבי פייביש מילר – ויזניץ עב"ג
מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ
הכלה בת הרב שלמה יצחק רוזנשטיין -ירושלים החתן יהודה בהר"ר דב דרנגר ירושלים
הרה"ח בנימין רוזנשטיין – בני ברק עב"ג
משובץ
באבני
סברובסקי הכלה בהר"ר משה אברהם שטיינר -מונטריאל החתן מנחם נחום בהר"ר אליעזר טויבער מאנסי
הרה"ח יששכר דב שטיינר – מאנסי ניו יורק עב"ג
מרת סימקוביץ א"ר שלמה אליעזר – מונטריאל
קונים חבילת חתנים
טלית טלית תפילין באייטלאך עטרה
טליתניה מידה 70 משובצים מפוארים במיוחד גפלוכטנע פרמיום
₪ ב 220 ₪ החל מ 700 ₪ ב 200
ובוחרים מתנה אחת משלוש
זיידענע גארטל ₪ 1,500זיכוי לקניה טלית ועטרה
וסידור תואם לרקמה ברשת פוד אפיל או בנעמן פא דער שווער
* ט.ל.ח בתוקף עד כד' כסלו תשפ"ז
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
לואי ליפסקי 39רמות א' י-ם | משלוחים לכל הארץ תחב"צ 64 81 86 31 71
סוכן "ש
מ
אנ
לקבלת קטלוג לפנות לנציגים בישיבות /במייל איתך מסביב לעולם
/ 0548526550s@gmail.comבטלפון 0527167799 צבי יהודה פריד כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
כל לקוח מרגיש שהוא -
052-7167799 רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM
טיסות מלונות ויזות
נוסע טופ
74קשר איתן • תולדות תשפ"ז
יום רביעי ח' בכסלו
קול ששון יום ראשון ה' בכסלו
קול ששון
הכלה בת הרב ראובן הלפרין -בני ברק החתן שלום בן הרב חיים הגר -בני ברק הכלה בהר"ר משה מילר -ירושלים החתן יצחק משה בהר"ר יהודה ווייס -בני ברק
האדמו"ר מוואסלוי שליט"א האדמו"ר מאטניא שליט"א הרה"ח יצחק דוד מילר – ויזניץ
גני הדקל בני ברק האדמו"ר מקוזניץ שליט"א גני הדקל בני ברק
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי – ויזניץ
הכלה בהר"ר נחום זאב ברכר -בני ברק החתן אלחנן בהר"ר יעקב שמחה הלפגוט -ב"ש הכלה בהרה"ג משה שטיינמץ -ויזניץ החתן שלמה בהרה"ג יעקב לייב גולדמן -ירושלים
הרה"ח מאיר יעקב ג .ברכר – בני ברק הרה"ג מרדכי שלמה שטיינמץ – ירושלים האדמו"ר מזוועהיל שליט"א -ירושלים
הרב אהרן אדלר – בני ברק הדר דימול רמת גן הרבנית שטרן הרה"ג פסח -בני ברק היכלי מלכות בני ברק האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א
הכלה בהר"ר יעקב יוסף וייס -קוממיות החתן ישעיהו בהר"ר יואל גרינבוים -חיפה הכלה בהר"ר מיכאל אליעזר שפרינצלס -בני ברק החתן יקותיאל יהודה
הרה"ג חיים וייס – ויזניץ מרת גרינבוים א"ר נפתלי – ירושלים הרה"ג משה מאיר שפרינצלס -ירושלים בהר"ר נחום עזריאל שמילוביץ -אשדוד
הרה"ח שלמה חיים פרקש – קוממיות הרה"ח שבתי שמואל מאיר – בני ברק הרה"ח אהרן וייסברג -ירושלים הרה"ח יחיאל מיכל שמילוביץ – ירושלים
היכלי מלכות בני ברק ארמונות פרידמן בני ברק
מרת וייס א"ר עביר – ויזניץ הרב מרדכי גליק – ויזניץ
הכלה בהר"ר שמחה שלאס -לונדון החתן ישראל משה ב"ר לוי מנדל -אנטווערפען הכלה בהר"ר אליעזר ביכלר -ויזניץ החתן לוי יצחק בהר"ר בנימין פרידמן -אלעד
הרה"ח מיכאל שלאס – לונדון מרת קורניצר א"ר אברהם צבי -בני ברק הרה"ח יוסף זרח פרידמן – בני ברק
הרב אלכסנדר הגר – ירושלים ישמח משה בעלז לונדון ארמונות חן בני ברק הרה"ח אלכסנדר אהרן זולדן – אלעד
הכלה בהר"ר דב מרדכי דסקל -ויזניץ החתן אליעזר בהרה"ג יחזקאל ברגר -בני ברק
מרת דסקל א"ר פנחס – ויזניץ האדמו"ר ממישקולץ שליט"א
הרה"ח דוד פונפדר -בני ברק
היכלי מלכות בני ברק
האדמו"ר מזוועהיל בני ברק שליט"א יום שלישי ז' בכסלו
הכלה בהר"ר אליעזר יעקב גרמיזא -ויזניץ החתן ישראל שלום בהר"ר ברוך ראובן מילגרום -מ"ע הכלה בהר"ר אברהם אהרן הלפרין -לונדון החתן יצחק בהר"ר משה רייכמן -אלעד
הרה"ח נתן זאב גרמיזא -ויזניץ מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים הרה"ח שלמה אליעזר הלפרין – לונדון
מרת ורטהיימר א"ר מרדכי עזריה -ויזניץ הרה"ח חיים צבי בלוי -ירושלים מרת דבלינגר א"ר ישראל איסר – ירושלים ישמח משה בעלזא לונדון
ארמונות פרידמן בני ברק
הכלה בהר"ר מאיר יעקב שכטר -ויזניץ החתן מיכאל בהר"ר שלמה יצחק איצקוביץ -מ"ע
הרה"ח מרדכי פישר -שו"ב -ויזניץ הרה"ח משה איצקוביץ – ירושלים
גני הדקל בני ברק הרה"ח אשר זליג ניימן -בני ברק
יום חמישי ט' בכסלו הרה"ח משה צבי ויינטרוב -בני ברק | הרה"ח יעקב דוד ויינטרוב -בני ב רק
הכלה בן הרב דוד ברוך הס -ביתר עילית החתן מנחם בהר"ר מרדכי דב לודמיר -ביתר
מרת הס א"ר שמואל חיים – אנטוורפן
הרה"ח מנחם מנדל אוירבך – ביתר עילית
מרת אוירבוך א"ר מרדכי דוד – בני ברק גולדן סקיי ביתר
"נהגו לתת טרם החופה צדקה לזכות רמבעה"ן כל אחד ואחד כפי יכולתו"
עטרת זקנים
הרה"ח אפרים זלמן מוזס -בני ברק -בר מצוה נכד
מרת פולק א"ר יהודה מאיר -ויזניץ -נישואי הנין הרה"ח מאיר אדלר -אשדוד -בר מצוה נכד
הרה"ח אברהם אהרן יצחק פלברבוים -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח חיים ברטלר -ירושלים -נישואי הנכד והולדת הנין
מרת פלדמן א"ר חיים משה -לונדון -הולדת הנין
הרה"ח אברהם שמואל פליגמן -ויזניץ -נישואי הנכד
הרב יו"ט צבי גליק -בני ברק -הולדת הנכד
הרה"ג יוסף אריה דויטש -ירושלים -הולדת הנין הב' מנחם מענדיל בהר"ר שמואל וייס -אנטוורפן
לעול המצוות
מרת פרנקל א"ר ישראל אשר -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ג יחיאל מיכל דסקל -בארא פארק -הולדת הנין
הרב חיים רוזנפלד -בני ברק -נישואי הנכד הרה"ח ישראל ברוך וידר -ויזניץ -בר מצוה נכד הב' משה יהושע בהר"ר חיים ישראל ישראלי -ויזניץ הב' דב בהר"ר יעקב דוד ברקוביץ -אלעד
הרה"ח שמואל ישראלי – בני ברק | הרה"ג יעקב מאיר שטרן – ויזניץ
הרב שלמה יצחק רוזנשטיין -ירושלים -הולדת הנכדה מרת ויזל א"ר אלעזר -בני ברק -בר מצוה נכד הב' שלמה בהר"ר יצחק אייזיק זושא גרטנר -לונדון
הרה"ח אברהם דוד שטוקהמר -ירושלים -הולדת הנינה מרת ויזל א"ר דוד -אשדוד -בר מצוה נין הב' משה יהושע בהר"ר אליקים לקס -אלעד הרה"ח יעקב צבי גרטנר – לונדון
הרה"ח חיים יצחק שטרן -ויזניץ -הולדת הנין מרת וייס א"ר אברהם -ויזניץ -הולדת הנינה הרה"ח שמואל לקס – בני ברק | הרה"ח אברהם אביש גפנר – ירושלים
מרת שטרן א"ר זאב צבי -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח שלמה יעקובסון -ויזניץ -הולדת הנכדה הב' גבריאל יוסף בהר"ר צבי הירש הגר -אלעד
הרה"ח יוסף שמואל שפירא -אנטוורפן -נישואי הנכד הרב מנחם אליעזר מוזס -ירושלים -בר מצווה נין הב' אברהם בהר"ר ישראל שלמה פוגל -מנצ'סטר הר"ר חיים מאיר הגר – ביתר עילית | הרה"ח אפרים יחזקאל וידר – ויזניץ
הרה"ח אשר זליג מארק -אנטוורפן הרה"ח הלל ורטהיימר – ירושלים | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 77 76קשר איתן • תולדות תשפ"ז
הולדת הבת הר"ר אליעזר וידר -ויזניץ
הרה"ח ישראל ברוך וידר – ויזניץ | הרה"ח ברוך טסלר – ויזניץ
הולדת הבן
מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ
הר"ר ישראל יהודה אבלס -בית שמש הר"ר יעקב אונגר -אשדוד
הרה"ח אברהם שלום גלבר -בני ברק הרב אהרן אבלס – ויזניץ | הר"ר יונה צבי פרישמן – בית שמש הרה"ח חיים מנחם מנדל ויינר -אלעד הרב דוד יוסף אונגר – ויזניץ | הרה"ח חיים מרדכי ורטהיימר – אשדוד
הרה"ח ישראל גלבר – ויזניץ | הרה"ח יחזקאל פלדמן -בני ברק מרת הרשקוביץ א"ר יוסף דב – ויזניץ | הרה"ח אברהם שמואל שמילוביץ – ויזניץ הרה"ח טוביה ויינר – ויזניץ | הר"ר חיים מאיר גייגר – אלעד מרת אונגר א"ר יצחק – ויזניץ | הרה"ח מרדכי פישר -ויזניץ
הרה"ח יששכר דב בייגל – ויזניץ הרה"ג משה אליעזר וייס – וינה | הרה"ח שלום משה פרישמן -מנצסטר מרת גייגר א"ר יצחק -בארא פארק | הרב ישראל יעקב פרידמן – ירושלים
הר"ר זלמן אליעזר איצקוביץ -ויזניץ
הר"ר אהרן קלמן יהושע הגר -אלעד הרב מרדכי אליעזר אדלר -ויזניץ הר"ר נתן וייס -בית שמש הרב מנחם ישראל איצקוביץ – אלעד | הר"ר חיים מאיר לרנר – בני ברק
הר"ר אליעזר דוד הגר – ביתר עילית | הר"ר ישראל ברגר – אלעד הרב מנחם מנדל יואל אדלר – ויזניץ | הרה"ג פרץ טוביה שטיינמץ – ויזניץ הרה"ג משה שמואל וייס – ירושלים | הרב מרדכי שפירא -נתניה הרב אלי' איצקוביץ – ויזניץ | הרה"ח צבי נחמן מאיר – בני ברק
הרה"ח משה אשר הגר – ירושלים | הרה"ג שמואל ברגר – ויזניץ הרה"ג חיים יהודא דייטש – פתח תקוה | הרה"ג מאיר כץ – חיפה הרה"ח יוסף דוד וייס – בני ברק הרב שמשון לרנר – ויזניץ
הרב שאול גרינברגר -משב"ק – ויזניץ הרה"ג יואל טוביאס – בני ברק
הר"ר צבי טסלר -אלעד הרב דוד גולדמן -בארא פארק
הר"ר מנחם מנדל וועג -ויזניץ הרה"ח יצחק טסלר – ויזניץ | הר"ר יחיאל חיים מאיר הרשקוביץ – אלעד
הר"ר אהרן קלמן חיים אדלשטיין -אשדוד הרב יקותיאל זלמן סנדרוביץ – ויזניץ | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
הרה"צ יעקב לייב גולדמן מזוויעהל – מאנסי
הרה"ח ברוך חיים וועג – ויזניץ | הרה"ח אהרן רוזנברג – ויזניץ הר"ר יואל דוד אדלשטיין – בית שמש | הר"ר מרדכי יצחק נוימן – אשדוד
מרת הרשקוביץ א"ר אפרים איתמר -ירושלים
מרת וועג א"ר שמואל אהרן – ויזניץ | מרת רוזנברג -א"ר ברוך צבי -ויזניץ הרה"ח משה צבי אדלשטיין – לייקווד | הרה"ח מנחם נחום נוימן – אשדוד הר"ר מנחם מנדל ראובן גפנר -מודיעין עילית
מרת מגיד א"ר אפרים פישל – ויזניץ הר"ר בנימין זאב כהנא -מאנסי הרב יהושע גפנר -בני ברק | הרה"ח מרדכי שטרן -מוהל -ויזניץ
הר"ר עזריאל ויזל -בית שמש הרה"ח יהודה יעקב כהנא -מאנסי | הרה"ח יקותיאל צבי ליבער -מאנסי
הר"ר ברוך נחמיה דב ויזל – ויזניץ | הר"ר ירמיהו צין -אלעד הר"ר אברהם איינהורן -בני ברק הר"ר שמואל זנוויל דרמר -ויזניץ
מרת ויזל א"ר יעקב – ויזניץ | הרה"ח דוד יעקב צין -ויזניץ הרה"ג מרדכי איינהורן – ירושלים | הר"ר שמשון שטרן – ויזניץ הר"ר אפרים פישל פעלדמאן -לונדון הר"ר יצחק אהרן דרמר – ויזניץ | הר"ר משה הכהן וייס – בני ברק
הרה"ח משה זילברשלג -ויזניץ הרה"ח גדליה איינהורן – בני ברק | הרה"ג נחמיה זיידה – ירושלים מרת פלדמן א"ר יהודה עביר – לונדון | הרה"ח אליהו יוסף שוורץ -ירושלים הרה"ח יעקב דרמר – בני ברק | הרה"ח יחזקאל שרגא וידר – ויזניץ
הרה"ג מרדכי שטרן – ויזניץ מרת פלדמן א"ר חיים משה – לונדון | הרה"ח אהרן שלמה פלדמן – מונטריאל הרה"ח שמעון הכהן וייס – בני ברק | הרה"ח מרדכי קראוס – בני ברק
הר"ר מרדכי חנא סנה -מאנסי מרת שרטר א"ר יעקב שלמה – בני ברק
הרב בן ציון סנה – מאנסי | הרה"ח הערשל דייווידסאן -מאנסי הרב יחזקאל ארנסטר -אשדוד הר"ר יהודה יהושע צין -בית שמש
מרת סנה א"ר אברהם – ביתר עילית | הרה"ח שמואל כהנא – ויזניץ הרה"ג פנחס ארנסטר – צפת | האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א הרב יצחק צין – ירושלים | הרה"ח דוד יעקב צין – ויזניץ הר"ר ישעיהו יהודה הופמן -מודיעין עילית -אבי הבן והבת
הרה"צ אליעזר ארנסטר – צפת | הרה"ג חיים היילפרין – לונדון הרב שניאור זלמן גרוסמן – ירושלים הרב מנחם מאניש הופמן – ביתר עילית | הר"ר ישראל אהרן הגר – מ"ע
הר"ר יחזקאל פולק -מאנסי הרבנית מפיטסבורג תליט"א – אשדוד הרה"ח יצחק הופמן – ויזניץ | הרב אלכסנדר הגר – ירושלים
הרה"ג יהודה אריה פולק -וויליאמסבורג | הרה"ג יששכר דב וידר -מאנסי הר"ר יצחק אייזיק ראנד -מאנסי הרה"ח מאיר אדלר – אשדוד
הרה"ח צבי הערשיל פולק -וויליאמסבורג | הרה"ג יעקב לבין -ויזניץ הר"ר אברהם חיים ברים -עפולה הר"ר עקיבא ראנד -מאנסי | הר"ר משה גלאטצער -מאנסי
הר"ר יהודה ברים – ויזניץ | הר"ר אלעזר מרגליות – אלעד הרה"ח יוסף ראנד -ציריך הרה"ח שמעון משה אהרן הנדלר -אלעד
הר"ר יעקב בנציון שטיין -בית שמש הרה"צ מרדכי ברים -ירושלים | הרה"ח משה מנדל -בני ברק מרת הנדלר א"ר אליהו צבי – ירושלים | הרה"ח אברהם חיים וידר – ויזניץ
הר"ר משה שטיין – אשדוד | הרה"ח מנחם זאב טסלר – ירושלים
הר"ר שלום מרדכי שוורץ -לונדון הרה"ג יצחק וידר – ויזניץ | הרה"ח חיים פישגרונד – בני ברק
הרב חיים אהרן מרגליות – ויזניץ | הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ מרת שוורץ א"ר אברהם דב – בארא פארק | הרה"ח נפתלי ברקוביץ – לונדון
מרת שטיין א"ר יצחק דוד – ויזניץ | הרה"ח צבי אריה כהנא – ויזניץ מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ
הר"ר יחיאל שטיין -ויזניץ הר"ר יעקב אשר הרצוג -לונדון
הרב שאול יהודא שטיין – בית שמש | הרב דוד אריה ויינברגר – ויזניץ הרב יוסף ישראל הרצוג – לונדון | הרה"ח אפרים פישל רוזנברג – לונדון
הרב אפרים פישל שטיין – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ מרת הרצוג א"ר אשר – בני ברק | הרה"ח אליהו רוזנברג – לונדון
גם ברוך יהיה
ברכות ואיחולים נאחל ,ברגשי ידידות בלב ונפש חפיצה ,לאברך הנלבב יקר הערך ,עסקן נאמן לחצרות קדשינו,
סוכן "ש
בנש"ק ,מחשובי קובעי העיתים לתורה בכולל 'חק לישראל'
מ
אנ
איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
צבי יהודה פריד
הרה"ח ברוך ויינברגר הי"ו
כל לקוח מרגיש שהוא -
בן ידידנו הרב דוד אריה שליט"א ,חתן הרה"ח אלכסנדר סנדר ויינר הי"ו
ולמשפחתו הנכבדה שיחיו
רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM
טיסות מלונות ויזות
נוסע טופ
בתת ה' שמחה במעונו בנישואי בנו החתן המופלג בתורה ויר"ש
כמר יוסף יששכר דוב הי"ו
עב"ג הכלה המהוללה בס"ד
בת הרה"ח פנחס דסקל הי"ו
| היום ,יום חמישי ב' כסלו באולמי 'ארמונות פרידמן' |
להשקעה!
בורא עולם בקנין ישלים זה הבנין לבנין עדי עד ולקשר של קיימא מתאים עבור זוגות צעירים עם הון עצמי נמוך
ותרוו מהם ומכל יו"ח רב תענוג ונחת דקדושה כל הימים מתוך אושר ועושר ,הרחבת הדעת ושלוות הנפש. דירה מחולקת באשקלון מושכרת ,עם תשואה גבוהה
כעתירת וברכת
החברים והידידים לפרטים0504180606 :
תולדות תשפ"ז • קשר איתן 79 78קשר איתן • תולדות תשפ"ז
רגעים מתוקים
של פעם
עכשיו בכשרות מהודרת
שימו לב לחותמת הכשרות ע״ג האריזות
