gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: תולדות (2026-11-09)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכה ‪ -‬תולדות תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫השי"ת מניחם על האדמה לטובת צאצאיהם ותלמידיהם‪ ,‬שיהנו‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים‪ .‬יש לפרש בהקדם מה שכתב‬ ‫מאורם וישלימו גם הם נפשם‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והנה ודאי לא מסתבר‬ ‫בישמח משה (פרשת נשא‪ ,‬ד"ה במדרש)‪ ,‬כי כל השפעות הברכות‬ ‫שיצחק ביקש לברך את בנו בברכות גשמיות‪ ,‬כי חפצי עולם הזה‬ ‫באות על ידי התורה‪ ,‬ולכן כשהתורה היא בשלימותה‪ ,‬גם הברכה‬ ‫לא תפסו מקום בלבו‪ ,‬אלא רצה בברכתו לקשרם למקור הברכה‬ ‫היא בשלמות לישראל המחזיקים אותה‪ .‬והנה נשמות ישראל הן‬ ‫העליונה‪ ,‬ולהשריש בקרבם אמונה טהורה ודביקות בדרכי ה'‪.‬‬ ‫עצם אותיות התורה‪ ,‬ולכן שכשיש שלום בישראל‪ ,‬והם מקורבים‬ ‫ולזה אמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי‪ .‬ואם תאמר מפני‬ ‫זה אל זה ללא פירוד‪ ,‬התורה היא בשלימותה‪ ,‬ואינה מוציאה‬ ‫מה זקנתי‪ ,‬והלא את נפשי כבר השלמתי בימי נעורי‪ ,‬ועל כרחך‬ ‫הנשפע בה לאיבוד‪ ,‬וכדרך כלי שלם‪ ,‬אבל כשיש ביניהם פירוד‪,‬‬ ‫כדי שאוכל להדריכך שתשלים גם אתה את נפשך‪ ,‬ולכן צא‬ ‫הרי אותיות התורה מפורדות‪ ,‬ויש בה סדקים‪ ,‬ונשפך ממנה‬ ‫השדה וצודה לי ציד וגו' בעבור תברכך נפשי‪ .‬והיינו כדי‬ ‫הנשפע בה‪ ,‬וכדרך כלי נקוב וסדוק‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והנה רש"י פירש‪:‬‬ ‫שאקיים בזה תכלית אריכות ימי‪ ,‬להמשיך עליך השפעת קדושה‪,‬‬ ‫ויעקב איש תם יושב אהלים‪ ,‬אהלו של שם ואהלו של עבר‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שתשאר דבוק לעולם בדרכי ה'‪( .‬עטרת יהושע תולדות‪ ,‬עמוד קנד‪):‬‬ ‫הרי כי מדתו של יעקב‪ ,‬היתה הדביקות בתורה‪ .‬אולם הכתוב‬ ‫*‬ ‫רצה להשמיענו‪ ,‬שלא היה די ליעקב במה שהיה עוסק בתורה‪,‬‬ ‫ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'‪ .‬פירש רש"י‪ :‬יתן ויחזור‬ ‫אלא היה נזהר גם בזה‪ ,‬לאחד את אותיות התורה זו לזו‪ ,‬כדי‬ ‫ויתן‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש להבין מדוע הוצרך שתהא הברכה בשתי מתנות‪,‬‬ ‫שתהא ככלי שלם‪ ,‬וזה כאמור על ידי שלום ואחדות‪ .‬ולזה אמר‬ ‫והלא ביד הקב"ה להביא כל הברכה בבת אחת‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬כי‬ ‫ויעקב איש תם יושב אוהלים‪ .‬כלומר‪ ,‬בנוסף שהיה יושב אוהלים‬ ‫לפי שבירך יצחק את יעקב 'ויתן לך האלהים מטל השמים'‪ ,‬לא‬ ‫והוגה בתורה‪ ,‬היה גם איש תם‪ ,‬והיינו שהיה מקשר אותיות‬ ‫תעלה על דעתך לומר כי לא ברכו אביו אלא בברכות גשמיות‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬שתהא ככלי תם ושלם‪( .‬עטרת יהושע תולדות‪ ,‬עמוד קנג‪):‬‬ ‫אבל בברכות רוחניות להשיג השגות גדולות בתורה הק'‪ ,‬שזהו‬ ‫*‬ ‫תכלית האדם‪ ,‬לא ברכו אביו‪ ,‬ואם כן אין זו חשיבות כל כך‪ ,‬כי‬ ‫ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נא‬ ‫בודאי לא תפסו חפצי עולם הזה מקום בלבו של יעקב‪ ,‬לזה‬ ‫כליך וגו'‪ .‬יש לבאר על פי מה שכתב החתם סופר (בפתיחה לשו"ת‬ ‫השמיענו רש"י‪ ,‬כי במכוון נקט הכתוב ויתן בוא"ו‪ ,‬לדייק מזה‬ ‫יורה דעה)‪ ,‬כי אשרי מי שמשלים נפשו בימי הנעורים‪ ,‬שיכול לשוב‬ ‫יתן ויחזור ויתן‪ .‬וכלומר‪ ,‬כי בנוסף שיתן לו האלהים השפעות‬ ‫לשמים בקוצר ימים‪ ,‬ואינו צריך להיות טרוד בעולם השפל הזה‬ ‫רוחניות‪ ,‬יחזור ויתן לו גם השפעות גשמיות‪( .‬עטרת יהושע תולדות‪,‬‬ ‫ימים רבים‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬הלא אנו רואים שגם הצדיקים שהשלימו‬ ‫עמוד קנו‪):‬‬ ‫נפשם בימי נעוריהם מאריכים ימים‪ .‬התשובה לזה היא‪ ,‬כי‬ ‫משה רעיא מהימנא‬ ‫תקו פ ת כהו נ ת ר בי נ ו ברב נ ות ה עי ר ס א ט מאר א חר י מ י ה זעם‬ ‫חברי הקבוצה היו בהולים לחזור לסאטמאר‪ ,‬בתקוה להתאחד שם משום כך לא סופחה אל הונגריא בתחילת המלחמה‪ ,‬ויהודיה ניצלו‬ ‫עם משפחותיהם‪ ,‬ולכן בקשו לעלות מיד על המסילה הנוסעת לאראד‪ ,‬מגזירת השילוחים‪ ,‬ולמרות הרדיפות והנגישות‪ ,‬הם ניהלו חיים תקינים‬ ‫הקרובה יותר לסאטמאר‪ ,‬בטענה שהיא אמורה להגיע שם עוד לפני ככל האפשר‪ ,‬במשך כל ימי המלחמה‪.‬‬ ‫בהגיע רבינו העירה‪ ,‬סר מיד אל בית קרוב משפחתו‪ ,‬הרב‪-‬דמתא‪,‬‬ ‫כניסת השבת‪ .‬אך רבינו אמר שהשעה מאוחרת מדי‪ ,‬ויש לחשוש שמא‬ ‫תארע תקלה‪ ,‬ויבואו לידי חילול שבת חלילה‪ .‬החלק הארי של הקבוצה‪ ,‬שם הוצעו לו מלבושי כבוד‪ :‬מגבעת‪ ,‬וקאפטן‪ ,‬שלא היו ברשותו במשך‬ ‫שמעו בקולו של רבינו‪ ,‬ונשארו לשבות עמו בטשאבא‪ ,‬אך חלק קטן לא כל ימי המלחמה‪ .‬שם גם נודע לו‪ ,‬כי הוא הגיע בדיוק ביום בו קרובו‬ ‫יכלו לעמוד בנסיון‪ ,‬והמשיכו במסעם‪ ,‬ולבסוף נודע כי הם אכן הגיעו מוביל את בנו‪ ,‬שהיה תלמיד רבינו‪ ,‬לחופה‪ ,‬ורבינו התכבד בסידור‬ ‫הקידושין‪[ .‬הגה"צ מטעמעשוואר הזכיר את ביקור רבינו בביתו‪ ,‬במכתב‬ ‫לאראד לאחר כניסת השבת‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫בטשאבא‪ ,‬ששוחררה מוקדם יותר‪ ,‬כבר הספיקו להתלקט פליטים ששלח לרבינו לאחר שנים‪ ,‬בו כתב בזה הלשון‪ :‬באתי בזה לפני כ"ק‬ ‫רבים‪ ,‬והם קיבלו את רבינו בכבוד רב‪ ,‬וגם הכינו עבורו דירה נאה‪ ,‬לנוח שליט"א‪ ,‬היות שבעת שהייתי דר עוד בטעמעשוואר‪ ,‬וכבוד תורתו הרמה היה‬ ‫מעמל הדרך ותלאות המלחמה‪ .‬כמו כן הכינו אכסניות לכל בני הקבוצה‪ .‬בביתי‪ ,‬הביאו לפני ‪ ...‬לשאול עליו‪ ,‬וכבוד תורתו הרמה היה נוכח לפני‪,‬‬ ‫היתה זו השבת הראשונה אחר המלחמה הקשה‪ ,‬שרבינו ערך בה את הראיתיו להורות עליו‪ ,‬והיה עליו ‪ ...‬וכבוד תורתו הרמה התירו‪ ,‬באמרו שכן‬ ‫עבודת קדשו כמקדם‪ ,‬בתפילות בציבור‪ ,‬קידוש על היין‪ ,‬חמין ומאכלי קיבל מכ"ק זקינו‪ ,‬דודי‪-‬זקיני‪ ,‬הגאון הקדוש רבן של ישראל מרן מנאסויד‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬כמו שמבואר בסדרי טהרה ‪.]...‬‬ ‫שבת‪ ,‬ואפילו טבילה במקוה‪.‬‬ ‫רבינו שהה בעיר כמה ימים‪ ,‬והתאכסן אצל אחד מקרובי משפחתו‪.‬‬ ‫אחר השבת המשיכו רבינו ופמליתו בדרכם‪ ,‬והגיעו בשעות‬ ‫הצהרים לעיר טעמעשוואר‪ ,‬בה כיהן ברבנות שאר‪-‬בשרו של רבינו‪ ,‬היתה זו הפעם הראשונה מעת תום המלחמה‪ ,‬שרבינו יכל ללמוד מתוך‬ ‫הגה"צ רבי משה אריה לעוו זצ"ל‪ .‬טעמעשוואר שוכנת בדרום רומניא‪ ,‬ספר כבימים כתיקונם‪ ,‬שהרי בעיר התנהגו כל הזמן חיי קהילה רגילים‪,‬‬ ‫והספרים לא נכחדו‪ .‬ויהי לפלא‪ ,‬כי בהיכנסו לאכסניתו‪ ,‬במקום לחקור בואם‪ ,‬ביקש רבינו במקום זאת שיגישו לו גמרא‪ ,‬באמרו‪" :‬זה זמן רב‬ ‫ולדרוש אחר גורל משפחתו‪ ,‬וכאשר עשו כל הפליטים בכל מקום שלא למדתי"‪ ...‬וכך ישב ולמד שעה ארוכה‪.‬‬ ‫חדשות אני מגיד‬ ‫סיפורים וענינים מרבינו שעדיין לא נשמעו ברבים‬ ‫הגיע לידינו הספר 'תפארת בנים'‪ ,‬מאת הגה"צ רבי בונם יואל טויסיג זצ"ל‪ ,‬האדמו"ר‬ ‫ממאטערסדארף‪ ,‬וראינו בו כמה ענינים נפלאים מרבינו‪ ,‬ונעתיק לעת עתה אחד מהם‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫עיין בבית ישראל (חלק ח‪ ,‬עמוד רמז) שכתבנו בשם בעל התפארת יוסף‪ :‬אדם שכיבדוהו‬ ‫להיות סנדק‪ ,‬אין מן הראוי שיוותר על המצוה‪ ,‬כי זה נחשב כביזוי מצוה‪ .‬וגם הבאנו שם‬ ‫מבעל החזון איש זצ"ל‪ ,‬שכיבדוהו להיות סנדק‪ ,‬ולאחר מכן הגיע קרוב משפחה מחוץ לארץ‪,‬‬ ‫וביקשוהו שיוותר על הסנדקאות לטובתו‪ .‬ענה החזון איש‪ :‬אלמלי היתה הסנדקאות טובה‬ ‫בשבילי‪ ,‬יכול הייתי לוותר; עכשיו שיש בסנדקאות טובה לרך הנימול‪ ,‬אין אני רשאי לוותר‬ ‫על טובתו של הילד‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ביום טו טבת תשלט‪ ,‬זיכני השי"ת והכניסו את נכדי‪ ,‬בן חתני הרב משה מנחם עקשטיין‪,‬‬ ‫לבריתו של אברהם אבינו עליו השלום‪ ,‬בבית מדרשנו‪ .‬הסנדק היה הגאון רבי משה ארי'‬ ‫פריינד הראב"ד שליט"א‪ ,‬והראיתי לו בבית ישראל את שני הדברים הנ"ל‪ ,‬של התפארת יוסף‬ ‫והחזון איש‪ .‬הבחנתי שנזדעזע‪ ,‬וכל גופו דא לדא נקשן‪ ,‬ולא הבנתי מה גרם לו להזדעזע‪.‬‬ ‫כעבור כמה ימים סיפר לי חתני‪ ,‬שהגאון הנ"ל הסביר לו סיבת הדברים‪ ,‬כי ראה בדברים‬ ‫אלו אות ורמז מן השמים‪ ,‬על מעשה שקרה לו לפני כמה ימים‪ .‬שבא אליו אחד שכבר כיבדו‬ ‫כמה פעמים בסנדקאות‪ ,‬ורצה לכבדו שוב בסנדקאות‪ ,‬והגאון הנ"ל אמר לו‪ :‬הרי גיסי הגיע‬ ‫מחוץ לארץ‪ ,‬מן הראוי שתכבדו בסנדקאות‪ .‬וכעת כאשר ראיתי שבעל התפארת יוסף וכן‬ ‫החזון איש סוברים שאין מן הראוי לוותר על סנדקאות‪ ,‬לכן נזדעזעתי‪ ,‬שמא לא עשיתי‬ ‫כהוגן‪ ,‬שאמרתי לו לכבד לגיסי‪ ,‬מאחר שכבר כבדני‪ .‬אך עלתה מחשבה בליבי להביא ראיה‬ ‫שאין בזה חשש ביזוי מצוה‪ ,‬מפני מעשה שהיה‪ :‬בעל הקדושת יום טוב מסיגוט זי"ע חיכה‬ ‫להזדמנות להוכיח לכולם את אהבתו לאבי זקיני (‪-‬הוא הרה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל‪ ,‬פרנס‬ ‫השבוע ביום ז' כסלו‪ ,‬תמלאנה שלשים וחמש שנה‬ ‫ומנהיג דק"ק סיגעט)‪ ,‬לכן כאשר כיבדוהו פעם להיות סנדק בברית מילה‪ ,‬אמר לבעל הברית‪,‬‬ ‫בדיוק‪ ,‬תשנ"ב ‪ -‬תשפ"ז‪ ,‬מעת שהידיעה המסעירה‬ ‫שיכבד בסנדקאות את ראש הקהל‪ ,‬הוא אבי זקיני הנ"ל‪ .‬הרי שמרן בעל הקדושת יום טוב‬ ‫נפלה בירושלים כרעם ביום בהיר‪ ,‬כי המוסד הותיק‬ ‫'חיי עולם'‪ ,‬הועבר לבעלות משרד החינוך של‬ ‫נקט שאין בזה חשש ביזוי מצוה‪ .‬ואע"פ שעשה כן עבור כבודו של אבי זקיני‪ ,‬להוכיח גודל‬ ‫השלטון הכופר‪ ,‬כשמנהליו פשטו יד לקבל‬ ‫אהבתו אליו‪ ,‬אילו היה חושש לביזוי מצוה‪ ,‬לא היה מוותר‪ ,‬והיה יכול למצוא דרכים אחרות‬ ‫מתקציביו למען החזקתו‪.‬‬ ‫להוכיח אהבתו‪ .‬אלא על כרחך שהוא סבר שאין בזה חשש של ביזוי מצוה‪.‬‬ ‫מתוך אותה מעידה ונפילה‪ ,‬קם ונוסד המוסד‬ ‫באותה הזדמנות אמר הגאון הנ"ל לחתני‪ ,‬שראה בבית ישראל (חלק ח‪ ,‬עמוד רמז) שמובא‬ ‫הקדוש 'חיי עולם המקורית'‪ ,‬אשר רבינו קיבץ‬ ‫מעשה באדמו"ר מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬שנהגו חסידיו לכבדו בסנדקאות‪ .‬פעם בא אליו אחד‬ ‫וריבץ והרבה פעלים למענו במסירות נפש‪ ,‬עד כי‬ ‫מחסידיו שנולד לו בן זכר‪ ,‬וביקש ממנו לוותר על הסנדקאות לטובת אביו שהוא רב מפורסם‪.‬‬ ‫באחרית ימיו‪ ,‬השליך הוא את אדרתו עליו‪ ,‬ונקרא‬ ‫השיב לו האדמו"ר‪ :‬זקיני בעל ישמח משה זי"ע היה אומר‪ :‬במקום שאני סנדק‪ ,‬ניכר הדבר‬ ‫שמו בישראל 'המקורית ‪ -‬רמ"א'‪.‬‬ ‫לפנינו תצלום האיסור שיצא מרבינו ובית דינו‪,‬‬ ‫בילד‪ ,‬עכ"ל בית ישראל‪.‬‬ ‫לאחר שמנהלי המוסד נקראו ללשכת הבד"צ‪,‬‬ ‫ואמר הגאון הנ"ל‪ ,‬שהוא שמע כמה פעמים מהרב מריסקאווא זצ"ל‪ ,‬שסיפר‪ ,‬שפעם אמר‬ ‫ובעזות מצח עמדו במרים‪ ,‬ואי לכך הורו הבד"צ‬ ‫לאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬מאחר שסנדקאות מסוגל לעשירות‪ ,‬היה מן הראוי לכבדו לבעלי‬ ‫להוציא את הילדים מהמוסד שכשל‪ ,‬ולהכניסם‬ ‫בתים שיש להם עסקים‪ ,‬ושואפים להגיע לעשירות‪ ,‬ולא לרבנים הממאסים עניני עולם הזה‪.‬‬ ‫לתלמודי תורה כשרים‬ ‫ענהו האדמו"ר‪ ,‬שהאדמו"ר רבי הערש מליסקא היה אומר‪ :‬אני מכיר בפני האדם‪ ,‬שבעל‬ ‫הישמח משה היה הסנדק שלו‪.‬‬ ‫נ וע ם ש יח‬ ‫ש יח ות ק וד ש וסיפ ור י צ ד יק ים ש נש מ ע ו מפ י ר בי נו‬ ‫להילולת הגאון רבי מנחם א"ש זצ"ל מאונגוואר ‪ -‬ו' כסלו‬ ‫להילולת החסיד רבי בצלאל חזן ז"ל ‪ -‬ד' כסלו‬ ‫מספר מרא דעובדא (חלק ב‪ ,‬עמוד סז‪ ,‬אות יז)‬ ‫מספר מרא דעובדא (חלק ב‪ ,‬עמוד קו‪ ,‬אות כג)‬ ‫מרן הגאון רבי מנחם א"ש זצ"ל‪ ,‬היה מפליא את התוארים‬ ‫בצאנז היו שני חזנים‪ .‬האחד בשם‪ :‬רבי אביש מאיר ע"ה‪.‬‬ ‫המופלגים שאביו מרן הגאון רבי מאיר א"ש זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי‬ ‫והשני בשם‪ :‬רבי בצלאל חזן ע"ה‪ .‬ניגוני צאנז הארוכים הם משני‬ ‫תלמידי החתם סופר‪ ,‬כתב על הרה"ק מצאנז (שו"ת אמרי אש חושן‬ ‫חזנים אלו‪ ,‬אבל ניגוני צאנז המהירים מקורם מראפשיץ‪.‬‬ ‫משפט‪ ,‬סימן ד)‪[ .‬וזה לשון קדשו‪ :‬ישאו הרים שלום‪ ,‬חיים וברכה עד‬ ‫רבי אביש מאיר לא ידע מקודם פרק בנגינה כלל‪ ,‬אך פעם‬ ‫עולם‪ ,‬לכבוד ידיד עליון וידיד נפשי‪ ,‬קדוש יאמר לו‪ ,‬מאור ה' חופף עלי‬ ‫צוהו הרה"ק מצאנז לירד לפני התיבה‪ ,‬ומאז נעשה חזן ובעל‬ ‫אהלו‪ ,‬הלא הוא הרב הגאון האמיתי‪ ,‬סיני ועוקר הרים‪ ,‬דובר מישרים‪,‬‬ ‫מנגן‪.‬‬ ‫מאיר לארץ ולדרים‪ ,‬פטיש החזק‪ ,‬עמוד הימיני‪ ,‬כקש"ת מוה"ר חיים‬ ‫רבי בצלאל חזן חיבר ניגון מיוחד על הפיוט הגדול שלפני‬ ‫נ"י לנצח‪ ,‬האב"ד דק"ק צאנז יע"א והגלילות‪ .‬גאון ישראל‪ ,‬הגיעוני‬ ‫קדושת שחרית בחג השבועות‪ ,‬שאנו נוהגים לדלג‪ ,‬ובעיר‬ ‫אמרותיו הטהורות‪ ,‬ואם אמנם מה מני יהלוך להוסיף על דבריו היקרים‪,‬‬ ‫ראגנא [בה כיהנו מלפנים ברבנות הרה"ק מנאסויד‪ ,‬והרה"ק מהוניאד‪,‬‬ ‫לעשות רצון צדיק נכספה וגם כלתה [נפשי] לכתוב להדרת גאונו נ"י‬ ‫זצ"ל] נהגו לזמרו‪.‬‬ ‫כאשר צוה‪ ,‬עכ"ד]‪.‬‬ ‫רבי בצלאל עלה ירושלימה‪ ,‬ובה נסתלק לגנזי מרומים‪.‬‬