תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — תולדות (2026-11-09)

העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים
ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו
במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה
פרשת עלון
תולדות מס' 160
מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א
בית יעקב פרשת תולדות אות מ"ו על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הבכור -אשר עליו מוטל העבודה -הוא המקבל הברכה,
ואין לאדם קנין בקדושה רק לפי ערך סבלנותו ועבודתו.
אז ,ולכן צריך הבכור עבודה וצמצום ביותר .ולכן ברכה ובכורה חד אינון
את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי .איתא בחר השי"ת בבכורים לעבודה מחמת שהם צריכים
בזוה"ק (תולדות קמה ).זה פעמים מלה חד תרין זימנין לעבוד את השי"ת תמיד :הבכור נמשך בו החלק
'בכורתי' אהדר ליה זמנא אחרא 'ברכתי' :...קושית הבלתי מבורר של האב ,באשר שהורתו והזרעתו
הזוהר הוא על לשון הכתוב "ויעקבני זה פעמים" בגודל תאוה ,ובחטא אביו יחומתו ונטבע בו חמריות
ועכירות נפשו של אביו בנפשו ,וע"כ נצרך הבכור שאמר עשיו ליצחק על יעקב אחיו ,ומהו לשון "זה"
דייקא לעבודה והתאמצות לברר את חלק נפשו והרי לא היה יעקב לפניו שיורה עליו באצבעו ולומר
הבלתי מושלמת ומבוררת של אביו ולהמשיך את "זה" ,ועל כן פירש הזוה"ק שהכונה בלשון "זה" הוא
עבודתו ולהשלימה ויש לו כח מיוחד לזה להתגבר על העקיבה של יעקב לעשיו שלקח ממנו בכורתו זה
ולהתעלות מחמדות ותאוות עוה"ז ,כי הרי הבנים עצמו לקח ממנו שוב פעם אחרת בצורה של ברכה
הם המשך והסתעפות של האב ותעלומות נפש האב והיינו שאותו דבר וענין עצמו לקח ממנו פעמים,
יוצא לפועל בהתגלות אצל הבנים כי הם שרשרת כי "בכרתי" ו"ברכתי" הם אותם אותיות רק בשינוי
ומציאות אחת ,והבנים מבררים ומשלימים את הסדר ,וזה מורה ששניהם הם אותו ענין עצמו ,כי
מציאותו של האב לטב ולמוטב ,וע"כ מהיות שחלק הבכורה והברכה תלוים ואחודים זה בזה כאשר
של הבכור הוא לברר את החלק התאוה והרע של יתבאר ,וע"כ יוצדק לומר עליהם הלשון "זה" פעמיים.
האב שנמשך בו ועליו מוטל לשאת את עסק האב
על שכמו בעבודת עבודה לברר את עצמו ,שהוא זה הבכור נצרך להתברר ומכח זה קונה מעלתו
הבירורים של האב עצמו ועליו מוטל העבודה ,מהיות הא דאהדר מלה חד תרי זימני תחלה 'בכרתי'
זה הרי הוא הראש וראשון בירושת האב ולקבל כל ואחר כך 'ברכתי' ,כי בכור היינו שצריך מאד עבודה
ברכתו ,ולזה גם נבחרו הבכורים לעבודת הקרבנות וצמצום ,ולכן נקבע להבכור כח לצמצם עצמו והוא
(לפני שנבחרו הכהנים בעת העגל) באשר שעבודה שייך אל מנושא על כל עניני עוה"ז שלא יכריחו אותו להמשך
הבכורים דווקא שזהו חלקם והכרח תפקידם לברר אחריהם ,וזה דכתיב (תהלים פ"ט כ"ח) אף אני בכור
את עצמם בעבודה ,ומזה הסיבה הם מנושאים אתנהו שיש לו כח גדול שיכול להיות מנושא על כל
ועליונים על שאר אחיהם בני ישראל[ .מהלך זה דבר ,והיינו מפני שהבכור צריך ביותר צמצומים כי
במהות ענין ה"בכור" הוא יסוד מיוסד מדברי רבותנו מה שכתוב (תהלים נ"א ז') ובחטא יחמתני אמי נאמר
זלה"ה בספריהם רבות פעמים כדבר פשוט ומוסכם, ביותר על הבכור ,שבטפת בכור שם שולט התגברות
והוא מחודש מאד] התאוה ומאד קשה להאב והאם שיהיו מבוררין
קנין הטובה הוא רק ע"י סבלנות ועבודה. עשיו מאס בעבודה וע"כ מכר את הבכורה
כמו בשבת שנאסרו כל הפעולות באכילה ליעקב העובד
ובבגדים ,שבעוה"ז סובל האדם מזה ,וזה נרמז
על העתיד דאיתא בש"ס (שבת ל ):עתידה ארץ ולכן מאס עשו בזה כי לא היה חפץ בעבודה
ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת היינו אכילה ונתן ליעקב את הבכורה ,ויעקב בחר בעבודה
ומלבושים בלי יגיעה ,כי העוה"ז נגד לעתיד הוא וחפץ בה להיות מצמצם עצמו תמיד בעבודתו
כחלום נגד פתרון ,דאיתא בש"ס (ברכות נו ):שפתרולהיות מקושר בהש"י מתתא לעילא" .אהדר ליה
לאחד שראה בחלום שנקצצו ידיו פתרו לו שלא זמנא אחרא ברכתי" היינו ששורת הדין נותן כן
יצטרך למעשה ידיו כמו כן מרמז שבת על לעתיד שמחמת שהאדם סובל צמצומים לכן מזה עצמו
שלא תצטרך למעשה ידיך. בא לו עיקר הישועה ,כדאיתא בזוה"ק (תולדות
וכן הוא בכל הצמצומים בכל המקומות שהאדם קמא ).ונחך ה' תמיד (ישעיה נ"ח י"א) דא תמיד של
בין הערבים היינו מחמת שזה זורע ונכנס בחשך סובל נותן השי"ת בהן כל הטובות עצמן ,כי
ובספק ומצמצם עצמו מזה בא לו עיקר הצמיחה :הצמצומים אינם תמיד כדכתיב (ישעיה נ"ז ט"ז) כי
שורת הדין והמשפט הוא שזה שהכניס עצמו לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף .ולכן כששמע
ונטה שכמו להכנס בעובי הקורה ולסבול את קושי יצחק שאמר את בכורתי לקח אמר "א"כ יפה
ומשא הדבר עד שיצא הטובה שבה לפועל הוא ברכתיו" כי אתה גרמת לעצמך שלא צעקת מיד
אשר יהיה הבעל הבית והוא יזכה בהטובה אשר על הבכורה שאז היה לך מקום לצעוק ,אבל
כיון שאז מחלת מפני שלא היית חפץ בזה א"כ
יצא מזה ונוצר תאנה יאכל פריה ,כי הריוח הוא
ממילא הפסדת גם עתה הברכות ,כי על אותו
לפי העמל ולפי ההסכמה על אפשרות ההפסד ומי דרך שהלך האדם וצמצם עצמו על אותו דרך
שטרח הוא יאכל ,וע"כ מזה הסיבה שיעקב אבינו הכבושה הולכים אח"כ כל מיני טובות וברכות:
קדושת השבת מכוון על לעתיד לבוא ליום שכולו הוא לקח את הבכורה שהוא עול ההתצמצמות
שבת ומנוחה ,שאז לא יהיה נמצא בעולם שום והתבררות כנ"ל ,כי יעקב הוא אשר חפץ בעבודה
צמצומים ולא נצטרך ליגיעת עבודה לקבל טובה ובמוסרות בירורי המעשים והלב דלא כעשיו שלא
ואור ,ואז לא יהיה האור יקר כלל כי לא יהיה נסתר רצה ליקח על עצמו עול זה ברצותו בהפקירות
טובת ה' ואורו כלל והכל יהיה מוכן לסעודה וכל בחיים של התפשטות בלא עול ועבודה ,א"כ מזה
טוב שלה בשביתת כל השתדלות אנוש ובלא שויתר ופרק מעליו עול ותפקיד הבכורה מזה
שום עבודת ומלאכת אדם ,ואמנם לעת עתה בזה עצמו ויתר גם על ברכתו ,באשר שה"בכורה"
העולם הנה צורת השבת הוא הפוכה לגמרי מזה, וה"ברכה" אחד הם עפ"י האמת ואין ברכה בלא
כי כל מהות השבת וציוויו על האדם הוא שיצמצם בכירה ,כי קנין הברכה והטובה בכל דבר הוא לפי
את עצמו מרצונותיו לבל יעשה שום מלאכה ולא ההתצמצמות באותו הדבר איך לברר את הטובה
יצא ממקומו ולא יתפשט כלל וכלל ,הרי שצורת
ולסבול בסבלנות החלק הקשה והכבד שבדבר
השבת בחיצוניותו ובהופעתו הנגלית הוא צמצום,
ואך עי"ז הרי הוא קונה את הטובה לחלקו ,כי כן
מה שהוא היפך הפכים מענינו האמיתי הפנימי ,כי
השבת הוא תכלית ההתפשטות והמנוחת אהבה הציב וסידר הקב"ה את סדר הבריאה והנהגת
ונדבה שלום ושלוה השקט ובטח לעם מדושני עולמו שלפום צערא אגרא ומי שטרח בערב שבת
בפֹועל ממש לעתיד כאשר יבטל
ַ עונג ,וכאשר יהיה הוא יאכל בשבת באשר שכן הוא האופן והדרך
ההסתרות ויכלה הרע שאז לא נצטרך לבירורים המוכרח לקליטת וקנין של כל דבר וענין שהוא
ועבודה ולמלאכה ותהיה כל מלאכתך עשויה והכל רק ע"י הסבלנות ויגיעת צמצום באותו ענין עצמו
מוכן לסעודה בלא שום יגיע כפים ותיקון מלאכה ובזה מקבל הקנין והחיבור אליו.
הוי תרי זימני .בכרתי אהדר ליה זמנא מצידנו .ואמנם הדרך לקנין השבת שענינו
אחרא ברכתי .היינו שאתוון דדין כאתוון דדין, התפשטות ומנוחה כנ"ל הוא רק ע"י צורתה
ולעתיד יהיו האותיות עומדים ביושר פניהם אל החיצונה שגוונה הפכית לגמרי מפנימיותה ,וזאת
המאציל ויהיה "ברכתי" ,כי בעוה"ז הוא "בכורתי" באשר כי רק מכח הסבלנות והעבודה והצמצום
היינו עבודה וצמצומים ,והי' כמשא על עשו כמו שלא לעשות חפצנו ביום השבת ולא לדבר דבר
שאמר (בראשית כה לב) הנה אנכי הולך למות ולמה עי"ז עצמו אנו קונים הקנין והקליטה לברכת
זה לי בכורה .אבל באמת במקום שהאדם מצמצם השבת של הנחלה בלא מצרים והתפשטות
עצמו שם הוא שרש בכל הברכות והטובות ,ומזה המנוחה שענינה היפך הסבלנות והצמצום של זה
שמאס עשו בהבכורה נתברר בזה שבאמת לא העולם ההסתר שנצרך בה העבודה והעמל.
היה בכור רק שהי' קליפה שומר לפרי כי הוא וכן כל עניני העולם הזה הם בהופעתם החיצונה
עבד כדכתיב (בראשית כז כט) יעבדוך עמים וקליפה בגוון הפכי למשמעותן הפנימי והאמיתי ,כי אין
קדמה לפרי ,ויעקב הוא היה הבכור האמיתי, אור גלוי ובהיר בזה העולם כלל לקבל ולהנות
וכדאיתא בזוה"ק (בלק קצב ):שעשו וישמעאל לא ממנו בלא עבודה ויגיעת קליטה והכל בהסתרה
רצו לקבל את התורה לפי שיש בה כמה צמצומים, ובלבוש מכסה ומעלים ,וע"כ דרך הקנין לכל דבר
אבל ישראל מפני שבשרשם שייך להם ד"ת לכן בעולם א"א רק ע"י סבלנות האדם ויגיעו ועבודתו
התרצו לקבלם אף שיש בה כמה צמצומים ,ואע"פ להתברר באותו הדבר ולנצח את המפריעים
שמהבכורה התלוצץ כדכתיב (שם כה לד) ויבז עשו והניגודים וההסתרות המסתירים את האור.
את הבכורה אבל ברכות יצחק אבינו היו חשובות והדברים ארוכים ועמוקים ומסודות היצירה ונצרך
אצלו יען שהיה יודע שכל מה שאמר יצחק הוא לזה ביאור רחב להבינו על בוריו.
מפי השי"ת והברכות היה רוצה כדכתיב וישא
עשו קולו ויבך .אך כיון שלא היה חפץ בעבודה וז"ל הספר באות מ"ז :את בכרתי לקח והנה
לכן לא נתברך: עתה לקח ברכתי .בזוה"ק (תולדות קמ"ח) מלה חד
מי השילוח פרשת תולדות חלק ב'
לקבל טובה ,שאף שהכיר שהולך בשטף וזרם .אכן הסיבה שרצה יצחק אבינו לברך את עשיו
אם יבררו השי"ת לטוב אז יהיה גדול מאוד ,ומצד ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות וגו' (כ"ז
מדתו שהוא יקוב הדין את ההר לכן הלך במשפט א') .זה שאמר הכתוב (תהלים קיב ,ד) זרח בחשך אור
מחמת שהוא היה הבכור ,אף שיעקב הוא מבורר לישרים חנון ורחום וצדיק ,זה נאמר על יצחק
יותר ממנו הרי השי"ת מצדו יכול לברר גם אותואבינו ,שבאמת היה יצחק מכיר את מעשי עשו
ואז יהיה הוא הנבחר והראוי ,ולפי שראה שמעשיו
שאינם טובים ,וגם מעשי נשיו שהם בירורי האדם
לעת עתה אינם מבוררים לא מצא חשק בלבו (וכמבואר בחלק ראשון בד"ה ויאהב יצחק) ,רק היה מסופק
לברכו ,ולכן אמר לו שיביא לו מטעמים ויכניסומי מבניו החביב אצל השי"ת .והתפלל להשי"ת
ברצון ושמחה ויטיב דעתו וימצא בלבו חשק שיראה לו האמת וזרח לו השי"ת אור בהחושך
לברכו ,ואז יסכים השי"ת על ברכותיו ,ולכן אמר
היינו בהספק ,ובפרט כי כהו עיניו ,כדאיתא בזה"ק
וצודה לי צידה בח"א כדאיתא בזה"ק (תולדות קמג).
(תולדות קמב ).אבל יצחק כהו ודאי מכל וכל ואתעביד
ומחמת שהשי"ת חפץ בישוב הדעת לכן הנהיגו חשך .וזה היה בנפלאות אהבת השי"ת ליעקב
למעלה מדעתו ובירך את יעקב.
שלא הראה ליצחק בדעה מפורשת רק שלא
וזה היה לטובת יעקב אבינו ,כי באם היה מברך מדעת ,ומזה תגדל הברכה ביותר ,כי הוא רצה
לברך את עשו שנדמה לו שהוא הכלי היותר מוכן את יעקב בדעה וכונה היה מתברך רק באופן
שמעשיו יהיו מבוררים ,לכן היה בדעתו שהוא עשו ונתברך
ואלה יעמדו על הברכה יעקב אף שחלילה עשה מעשים שאינם מבוררים יתבררו
להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א לטובה ולא ידח מהם נדח כי כן כיון יצחק בברכתו ,כי בדעתו
שמברך לעשו ,וזה היה מחמת שהשי"ת רחום וחנון וצדיק
לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה לכן זרח ליצחק בהחושך אור והוליכו בדרך הישר ,וזהו אור
לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל. לישרים.
נתנדב ע"י משפחתו.
וירח את ריח בגדיו -שברון לבו של יעקב אבינו הריחה ריח גן עדן
וירח את ריח בגדיו וגו' ראה ריח בני .להבין מה שבתחילה
החפץ בעילום שמו
זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע נא' ריח בגדיו .ולבסוף ריח בני .יורה כי בעת שהלך יעקב
בכל טוב סלה אע"ה לאביו .ושינה את בגדיו .שלא יכיר אותו .היה לבו
נשבר בקרבו על עשותו דבר כזה לשנות את בגדיו בפני אביו
נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י הקדוש שלא יכירהו .והיה הדבר אצלו כבגידה .וכאשר בא אל
נתנדב ע"י משפחתו. אביו בלב נשבר הזה .עלה ריח שבירת לבו .וזהו ריח בגדיו.
וכדמצינו במד' ריח בגדיו .ריח בוגדיו .היינו שהיה יעקב אע"ה
לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל כבוגד בעיני עצמו .וזה שהריח יצחק אע"ה ריח שבירת לבו.
נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א וכמו עצי בשמים .שכששוברים את העץ ריחו נודף יותר .כך
הונצח ע"י משפחתו שיחי'
ע"י שבירת לב יעקב אע"ה מהבגידה שעשה לפי דעתו .הריח
יצחק עצם קדושת יעקב .ואמר ראה ריח בני .כריח שדה אשר
ברכו ד':
וי"ל כי נרמז בזה קדושת השלש סעודות של ש"ק .ריח בני.
הוא קדושת זעיר אנפין .שהוא בחי' יעקב כידוע .כריח שדה.
זו חקל תפוחין קדישין כדאיתא בזוה"ק .ברכו ד' .זו עתיקא
קדישא כידוע ליו"ח" .ריח "בני "ריח "שדה ר"ת גי' שב"ת:
(תורת אמת פרשת תולדות)
עימוד ועיצוב' :ואנוהו' 05331.05646
בשורה טובה לדורשי ה' וטובו
זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע
מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א
ביום רביעי בלילה בשעה 23:00 שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה 21:00
בבית המדרש דרוהביטש בבית המדרש ראדזין
רחוב מלאכי 9בעיה"ק ירושלים רחוב חיים מיכלין 3בית וגן
שמעו ותחי נפשכם
לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ri0583256436@gmail.com
To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com
דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון ,נא לפנות למערכת במספר 058-
3256436או ע"י כתובת מייל ri0583256436@gmail.comושכרו הרבה מאד על פי פעלו.
להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת
יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר
