gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪532‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – פרשת תולדות – כסלו תשפ"ז‬ ‫ורוב דגן ותירוש‬ ‫והנה תומם בבטנה‬ ‫ברוב המקומות בתורה‪ ,‬מוזכרים שלושת הדברים ביחד‬ ‫העובדה שיצחק ורבקה ילדו תאומים‪ ,‬את עשו ואת יעקב‬ ‫לפי הסדר הזה‪' :‬דגן‪ ,‬תירוש ויצהר'‪ ,‬אך יצחק אבינו ברך‬ ‫יש בזה חיזוק לעם ישראל לדורות‪.‬‬ ‫את יעקב רק ב'דגן ותירוש' ואילו 'יצהר' נרמז במילים‬ ‫יש רח"ל שילד במשפחה גדל ואינו הולך בדרכי אבות‬ ‫'משמני הארץ'‪.‬‬ ‫וגורם צער גדול להוריו שאומרים 'בנים גידלתי ורוממתי‬ ‫אולי נרמז בזה‪ ,‬שכשם שיעקב ביקש שבמחלוקתו של‬ ‫והם פשעו בי' והרבה פעמים יש להורים שברון לב‬ ‫קורח לא יזכר שמו‪ ,‬כך לא רצה יצחק לברכו במילה‬ ‫ונקיפות מצפון‪ ,‬אולי אנחנו אשמים‪ ,‬אולי לא התפללנו‬ ‫'יצהר' שהוא אביו מולידו של קורח‪.‬‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬אולי היו לנו הרהורים שאינם כראוי ולא‬ ‫נהגנו ככתוב בצעטיל קטן של הרבי ר' אלימלך זיע"א‪.‬‬ ‫יקרבו ימי אבל אבי‬ ‫באה התורה ומספרת לנו‪ ,‬כי הצדיק יעקב אבינו‪ ,‬רגל‬ ‫עשו אמר 'יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי'‪,‬‬ ‫במרכבה הקד'‪ ,‬נולד יחד עם מקור הקליפה והסטרא‬ ‫מדוע ביקש עשו להמתין לימי אבל אביו? ואם תאמר‬ ‫אחרא‪ ,‬הלא הוא עשו הרשע אבי אדום ועמלק‪.‬‬ ‫שלא חפץ לצער את אביו‪ ,‬מדוע ניסח זאת בלשון אבלות‪,‬‬ ‫והלא ברור לכל כי יצחק אבינו ורבקה אמנו נהגו בשיא‬ ‫שיאמר‪ :‬יקרב יום מיתת אבי?‬ ‫הקדושה והטהרה והתפללו והעתירו להקב"ה לזרע קודש‬ ‫ושמעתי מהר' גרשון בן אחי הר' דוד תירוץ נאה‪ ,‬שהרי‬ ‫ודורות ישרים ומבורכים ומאת ה' היתה זאת שיצא מהם‬ ‫יעקב היה יושב ועוסק בתורה ללא הפסקה‪ ,‬ביום ובלילה‪,‬‬ ‫גם כזה וגם כזה‪.‬‬ ‫ובגמ' שבת מסופר שדוד המלך למד תורה כל היום ולכן‬ ‫וזה בא ללמד את בני ישראל‪ ,‬כי עלינו מוטל לעשות את‬ ‫לא יכול היה מלאך המות ליטול את נשמתו‪ ,‬וידע עשו כי‬ ‫שלנו והתוצאה היא מאת ה' וכאשר דברים אינם מובנים‪,‬‬ ‫אין לו שום דרך להתנכל לחייו של יעקב מפני התמדתו‬ ‫אין לנו אלא דברי חז"ל 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך'‪.‬‬ ‫העצומה‪ ,‬שמונעת ממלאך המות להרגו‪.‬‬ ‫לכן אמר 'יקרבו ימי אבל אבי' שאבל אסור ללמוד ואז‬ ‫הלעיטני נא מן‬ ‫אוכל להרגו כשישבת מלימודו עקב האבלות‪.‬‬ ‫בתיקוני הזוהר כותב שיש לשליח ציבור להזהר שלא‬ ‫והוא זכה לכוון בדומה לזה‪ ,‬לדברי האלשיך הקד' וז"ל‪:‬‬ ‫לבלוע המילים בהלעטה‪ ,‬וכמו שמצאנו אצל עשו דכתיב‬ ‫ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי וכו'‪ ,‬אפשר הוא סמוך אל‬ ‫ביה 'הלעיטני נא'‪.‬‬ ‫הפסוק הקודם והיה כאשר תריד‪ ,‬שהוא כמו שאמרו‬ ‫אמנם בזוהר מזכיר כאן ענין שליח ציבור‪ ,‬אבל ברור‬ ‫חז"ל‪ ,‬שבהבטל יעקב מן התורה ימשול בו עשו בברכות‬ ‫שהכוונה גם בכל ברכת אמן‪ ,‬שחז"ל מאוד הזהירו שלא‬ ‫חרבו (על חרבך תחי')‪ .‬לכן אמר 'יקרבו ימי אבל אבי' שאז‬ ‫יבלעו בחטף את הברכות ואת עניית אמן שעונים‬ ‫אסור לעסוק בתורה שלא יהיה 'הקול קול יעקב' ואהרגה‬ ‫אחריהם‪ ,‬שבזה מביעים אנו את נאמנותנו להקב"ה‪.‬‬ ‫בחרב ברכתי‪ ,‬את יעקב אחי‪.‬‬ ‫והדבר בולט בכך‪ ,‬שלפני קריאת שמע וקבלת עול מלכות‬ ‫לפי זה תואם הטעם 'מונח' אל המילה 'אבל'‪ ,‬שאז ינוח‬ ‫שמים אומרים 'א‪-‬ל מלך נאמן' שזה ר"ת אמ"ן וגם ג'‬ ‫מתורתו ואוכל להניח חרבי על צוארו‪.‬‬ ‫האותיות האחרונות של 'נאמן' הם 'אמן'‪.‬‬ ‫זה נרמז בכך‪ ,‬שהמילים 'הלעיטני נא‪-‬מן' מסתיימות‬ ‫ימי אבל אבי‬ ‫באותיות 'נאמן' ‪' -‬אמן'‪.‬‬ ‫כתב לי אחד הקוראים לפרש בדרך צחות‪ ,‬מה שהקשינו‬ ‫כלומר‪ ,‬שדרכו של עשו הוא להלעיט בחטף‪ ,‬משא"כ בני‬ ‫לעיל‪ ,‬מדוע ביקש עשו להמתין עם הריגת יעקב‪ ,‬עד‬ ‫ישראל מברכים במתינות כל ברכה כדבעי‪.‬‬ ‫לימי האבל על יצחק‪.‬‬ ‫דהנה עשו ידע שזה דבר נורא ואיום‪ ,‬שאח יקום ויהרוג‬ ‫מן האדם האדם הזה‬ ‫את אחיו‪ ,‬הלא כל העולם יצביעו עליו כרשע ואכזר וכו'‬ ‫עדשים קודם בישולם‪ ,‬צבעם הוא אדום‪ ,‬אך לאחר‬ ‫(עיין ערך קין שהרג את הבל‪ ,‬כמו שפירש"י בפסוק (לעיל ד' ט"ז)‬ ‫הבישול נהפך צבעם לירוק‪.‬‬ ‫'בארץ נוד'‪ ,‬כל מקום שהולך‪ ,‬היתה הארץ מזדעזעת תחתיו‬ ‫והבריות אומרים‪ ,‬סורו מעליו‪ ,‬זהו שהרג את אחיו)‪.‬‬ ‫לזה התכוון עשו‪ ,‬כשאמר ליעקב‪' ,‬הלעיטני נא מן האדם‬ ‫האדם הזה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬איני רוצה להמתין עד שהעדשים‬ ‫לכן מצא עשו לעצמו עצה‪ ,‬להמתין לימי האבל‪ ,‬וכל אחד‬ ‫יסתיימו להתבשל‪ ,‬אלא שפוך לתוך פי כעת‪ ,‬כאשר צבעו‬ ‫מהבנים יבקש להתפלל לפני העמוד‪ ,‬אז יתחיל לריב עם‬ ‫עדיין אדמדם ולא ירקרק‪.‬‬ ‫יעקב על כך‪ ,‬עד שמתוך 'קנאות לדבר מצוה' יקום‬ ‫ויהרגהו‪ .‬וכל העולם ידברו עליו גדולות ונצורות‪ ,‬שקינא‬ ‫ואולי זה עוד ענין מדוע אוכלים עדשים בסעודת הבראה‬ ‫לכבוד השי"ת והרג את אחיו לשם שמים‪.‬‬ ‫למת‪ ,‬כי המת סמוך לפטירתו‪ ,‬הצבע האדום עדיין בו‪,‬‬ ‫וככל שהזמן עובר‪ ,‬צבעו נהפך לירוק‪.‬‬ ‫פרשת תולדות שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫וישא עשו קולו ויבך‬ ‫בארץ ההיא מאה שערים‬ ‫עשו השתמש באומנותו של יעקב כאשר נשא קולו בבכי‪,‬‬ ‫ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים‪.‬‬ ‫וזה נרמז באופן נסתר בארבע המילים הללו‪ ,‬שבכל מילה‬ ‫מצאנו בשלושת האבות הקד' ענין של נתינת מעשרות‪.‬‬ ‫יש אחת מאותיות המילה 'יעקב' והם לפי הסדר‪:‬‬ ‫באברהם נאמר‪' :‬ויתן לו מעשר מכל'‪.‬‬ ‫וישא עשו קולו ויבך‪.‬‬ ‫ביצחק‪ :‬מאה שערים פירש"י 'אומד זה למעשרות היה'‪.‬‬ ‫פנינה זו הוענקה לי ע"י ידידי הרב שמואל אשכנזי שליט"א‪.‬‬ ‫ביעקב‪' :‬וכל אשר תתן לי‪ ,‬עשר אעשרנו לך'‪.‬‬ ‫באברהם וביעקב זה נאמר בפירוש‪ ,‬רק ביצחק זה נרמז‬ ‫ורוב דגן ותירוש‬ ‫במילים 'מאה שערים'‪.‬‬ ‫'דגן' אינו נאכל כמו שהוא‪ ,‬אלא צריך לטפחו מלאכות‬ ‫אכן‪ ,‬במילה 'יצחק' נרמז ענין מעשר וחומש‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫הרבה עד שניתן לאכלו‪ ,‬כמו"כ‪ ,‬דגן מוכיח על טיפוחו של‬ ‫צ‪-‬ק‪ ,‬זה מעשר‪ ,‬שכשיש לו ק' משאיר לעצמו צ'‪.‬‬ ‫תינוק‪ ,‬כאמרם ז"ל 'אין תינוק יודע לקרא אבא‪ ,‬עד‬ ‫י‪-‬ח‪ ,‬זה חומש‪ ,‬שכשיש לו י' משאיר לעצמו ח'‪.‬‬ ‫שיטעם טעם דגן'‪.‬‬ ‫לפי זה נוכל להוסיף‪ ,‬שאצל יעקב נרמז מעשר וחומש‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪' ,‬תירוש' כבר הגיע לסוף העמל סביבו והוא‬ ‫שהרי כפל בלשונו 'עשר אעשרנו'‪ ,‬היינו‪ ,‬פעמיים עשר‪.‬‬ ‫מוכן לשתיה ויש עוד מעלה לתירוש‪ ,‬שאומרים עליו‬ ‫פסוקים הרבה‪ ,‬קידוש‪ ,‬הבדלה‪ ,‬ברית‪ ,‬זימון‪ ,‬שבע ברכות‪.‬‬ ‫אצל יצחק‪ ,‬ביארנו זה עתה רמז בשמו על מעשר וחומש‪.‬‬ ‫זה נרמז בטעמים‪:‬‬ ‫גם אצל אברהם‪ ,‬שנאמר 'מעשר'‪ ,‬נאמר מיד 'מכל'‪ ,‬לרמז‬ ‫על חומש‪ ,‬היינו‪ ,‬השאיר לעצמו מ' כשהיה לו 'כל'‪.‬‬ ‫דגן ‪ -‬טפחא‪ ,‬שיש עדיין לטפחו כדי שיהיה ראוי למאכל‪,‬‬ ‫והוא מעיד על טיפוח התינוק שיודע לקרא אבא‪.‬‬ ‫מאה שערים‬ ‫תירוש ‪ -‬סוף פסוק‪ ,‬שכבר הגיע לסוף טיפוחו ואפשר‬ ‫המספר מאה שנקטה תורה‪ ,‬כי בחשבון מעשרות‪ ,‬האופן‬ ‫לומר עליו פסוקי הברכות‪.‬‬ ‫הנוח לחשב הוא 'מאה'‪ ,‬בלי לחשב עשרונים‪ ,‬מפני שיש‬ ‫מעשר מן המעשר‪ ,‬כלומר‪ ,‬עשר ממאה נשאר תשעים‪,‬‬ ‫ורוב דגן ותירוש‬ ‫ואז תשע מתשעים‪.‬‬ ‫יש הבדל מהותי בין דגן לתירוש‪ ,‬דגן צריך הרבה כדי‬ ‫אבל גם אם יש מאה‪ ,‬עדיין נותנים מ'אומד'‪ ,‬כי תרומה‬ ‫שיהיה לבעליו תועלת משופעת מזה‪ ,‬משא"כ תירוש‪,‬‬ ‫גדולה מדאורייתא‪ ,‬חיטה אחת פוטרת את כל הכרי‪ ,‬אבל‬ ‫אם זה יין ישן נושן‪ ,‬הרי שגם חבית אחת‪ ,‬יש בה אפשרות‬ ‫חז"ל תיקנו ב' ממאה ונשאר צ"ח‪ ,‬והמעשר הוא עדיין‬ ‫להרחבה‪ ,‬וכידוע יש בעולם בקבוקי יין ששווים הון רב‪.‬‬ ‫עשר על פי אומד‪.‬‬ ‫זה נרמז בכך‪ ,‬שהמילים 'ורב דגן ותירש' מחולקים הם‪.‬‬ ‫המילה 'שערים' יש לה כמה משמעויות‪ ,‬שער כניסה‪,‬‬ ‫היינו‪' ,‬ורב' נסוב על 'דגן'‪ ,‬שהרי הטעמים הם 'ורב דגן'‬ ‫מחיר נקרא שער‪ ,‬השערה – אומד‪ ,‬לשון שיעור ועוד‪.‬‬ ‫מרכא טפחא‪ ,‬שהוא מפסיק‪ ,‬ואז מסיים 'ותירש' כיחידה‬ ‫כל הברכות נתקיימו ביצחק‪ ,‬נפתחו לו שערי שפע‪ ,‬נתן‬ ‫בפני עצמה‪.‬‬ ‫מעשר בהשערה מאומד מרוב היבול שהיה ללא שיעור‪,‬‬ ‫ראיה לכך‪ ,‬שהם ב' ברכות נפרדות‪ ,‬שבפיוט של שחרית‬ ‫נמכר בשער גבוה (ספורנו)‪ ,‬וזה היה שיעור לכל הגוים‪,‬‬ ‫א' דראש השנה מר' אלעזר הקליר נאמר‪' :‬זכר מברך גביר‬ ‫שלמרות שהיה שנת בצורת נתברך במיוחד‪.‬‬ ‫בעשר' וכן נאמר בפרקי דר' אליעזר 'עשר ברכות ברך‬ ‫יצחק את יעקב'‪ ,‬ואם נספור את הברכות‪ ,‬חייבים לחלק‬ ‫מאה שערים‬ ‫את 'ורב דגן' 'ותירש' לב' ברכות כדי שיהיו עשר‪.‬‬ ‫שערים בגימטריה כת"ר‪ ,‬שזכה לכתר שם טוב וכתר תורה‬ ‫א‪ .‬מטל השמים‪ ,‬ב‪ .‬ומשמני הארץ‪ ,‬ג‪ .‬ורב דגן‪ ,‬ד‪ .‬ותירש‪,‬‬ ‫ולברכה גם ברוחניות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬תרי"ג מצוות דאורייתא וז'‬ ‫ה‪ .‬יעבדוך עמים‪ ,‬ו‪ .‬וישתחו לך לאמים‪ ,‬ז‪ .‬הוה גביר לאחיך‪,‬‬ ‫מצוות מדרבנן‪ ,‬הרי כת"ר‪.‬‬ ‫ח‪ .‬וישתחוו לך בני אמך‪ ,‬ט‪ .‬ארריך ארור‪ ,‬י‪ .‬ומברכיך ברוך‪.‬‬ ‫שער‬ ‫הרי לנו עוד סיבה‪ ,‬מדוע המילה דגן הוטעם בטפחא‪,‬‬ ‫המילה 'שער' יש לה ייחודיות בכך שבכל אופן שתכתוב‬ ‫שהוא טעם מפסיק‪ ,‬ללמדנו שזו ברכה בפני עצמה‪ ,‬ויש‬ ‫את שלושת אותיותיו‪ ,‬יהיה לזה משמעות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫הפסק בין 'ורב דגן' ל'ותירש'‪.‬‬ ‫שער‪ ,‬ערש‪ ,‬עשר‪ ,‬רשע‪ ,‬רעש‪ ,‬שרע (שרוע וקלוט)‪.‬‬ ‫ברכת החודש‬ ‫כל ידידינו קוראי הגליון‪ ,‬נברך את ברכת החודש‪ ,‬כסלו‪ ,‬כיס מלא שפע‪ ,‬לב שמח ומאושר בכל טוב‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫להארות והערות וכל נושא וכן‪:‬‬ ‫המעוניין לקבל הגליון לאימייל מדי שבוע‪ ,‬יכתוב לכתובת דלהלן ‪maadoney@gmail.com‬‬ ‫‪2‬‬