gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: תולדות (2026-11-09)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק פרשת תולדות תשפ"ז גליון ק"ס‬ ‫‪17:54‬‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫ובדברי משה מוסיף על כך דכשיש צורך להפוך מידת‬ ‫זקיה"ק המהר"ם שי"ק זי"ע מביא בשם רבו הגה"ק‬ ‫הדין למידת רחמים בחינת 'ויעתר' שדרשו עליו חז"ל‬ ‫החתם סופר זי"ע עה"פ שני גויים בבטנך וגו' ופירש"י‪:‬‬ ‫כ'עתר' זה שמהפך התבואה בגורן‪ ,‬בזה גדול כוחו של‬ ‫אלו רבי ואנטונינוס שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון‬ ‫צדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫ולא חזרת וכו' ומבאר הגה"ק זי"ע 'צנון' רומז לחריפות‬ ‫ובספה"ק אור פני משה מבאר הטעם שנתקבלה ביותר‬ ‫'חזרת' רומז לשינון וחזרת הלימוד‪ ,‬היינו‪ :‬שלא פסקו‬ ‫תפילתו של יצחק‪ ,‬כי הוא התפלל לנוכח אשתו ועל‬ ‫מלימוד תורתם בחריפות ופלפול ולא פסקו מלחזור על‬ ‫צערה כי עקרה היא‪ ,‬וידוע מאמר חז"ל כל המתפלל בעד‬ ‫תלמודם וזהו כוונת רש"י בפירוש הנ"ל‪.‬‬ ‫חבירו והוא צריך לאותו דבר ‪ -‬הוא נענה תחילה‪.‬‬ ‫ומוסיף על כך המהר"ם שיק זי"ע‪ :‬ושמעתי על דרך‬ ‫ובספה"ק אורח לחיים מבאר לפי דברי הגמ' (ברכות ה')‬ ‫מוסר דאם האדם רוצה לבוא לתכלית ‪ -‬צריך ללמוד‬ ‫כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים‪ ,‬וכיון דיצחק‬ ‫חריפות המרומז ב'צנון' שהוא דבר חריף‪ ,‬אבל אם אינו‬ ‫התכוון והתפלל עבור רבקה אשתו‪ ,‬לכן לא היה בבחינת‬ ‫(גם) חוזר אז אין מועיל לו כלום‪ ,‬שהאדם הוא בעל‬ ‫'חבוש' בתפילה זו ולכן נענה‪.‬‬ ‫שכחה‪ ,‬וזה מרומז ב'חזרת' ומוסיף לבאר דברי רש"י ‪-‬‬ ‫לא בימות הגשמים‪ ,‬היינו‪ :‬שאז יכול היצר הרע לפתות‬ ‫בספה"ק אוהב ישראל להרה"ק מאפטא זי"ע מביא בשם‬ ‫את האדם מחמת קור‪ ,‬ולא בימות החמה ‪ -‬שאז אינו‬ ‫רבי נחמן מקאסוב זי"ע עה"פ ורבקה אמרה אל יעקב‬ ‫תענוג ללמוד מחמת חמימות‪ ,‬אבל משולחנם לא פסק כל‬ ‫בנה 'לאמר' הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך‬ ‫השנה‪ ,‬המהר"ם שי"ק זי"ע היה נוהג לומר זאת‬ ‫'לאמר' ודקדקו המפרשים בכפל הלשון 'לאמר' ומבאר‪:‬‬ ‫לתלמידי ישיבתו הק' בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫דהנה יצחק רצה לברך את עשיו אך חשש שמא יבוא‬ ‫יעקב וירצה לקחת את הברכות במרמה‪ ,‬לזה התחכם‬ ‫בספה"ק אמרות טהורות מביא בשם תפארת עוזיאל‬ ‫יצחק והתנה עם עשיו שידבר בלשון רכה כשיביא את‬ ‫עה"פ ואלה תולדות יצחק בן אברהם ‪ -‬אברהם הוליד‬ ‫הציד‪ ,‬וזה יהא לו סימן שזה עשיו‪ ,‬דהרי אם יעקב יבוא‬ ‫את יצחק‪ ,‬ומבאר‪ :‬דהנה רש"י עה"פ ויעתר לו ה' מביא‬ ‫לקחת את הברכות הרי ידבר בלשונו של עשיו‪ ,‬ולזה‬ ‫דרשת חז"ל‪ :‬לו ולא לה ‪ -‬שאינו דומה תפילת צדיק בן‬ ‫אמרה רבקה אל יעקב 'לאמר' שיעקב ידבר אל אביו‬ ‫צדיק וכו' וז"ש הכתוב‪ :‬ואלה תולדות יצחק ‪ -‬יצחק בן‬ ‫בלשון רכה ונעימה ושלא ידבר בלשון גסה כמו עשיו‬ ‫אברהם‪ ,‬דיצחק זכה להיפקד בבנים עקב היותו בנו של‬ ‫מכיון ששמעה את יצחק מדבר אל עשיו 'לאמר'‬ ‫אברהם ‪ -‬צדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫שהפעם ידבר בלשון רכה ולא יחקה את דיבורו של עשיו‪.‬‬ ‫בספה"ק אוהב ישראל ובעוד ספרים על דברי רש"י ‪-‬‬ ‫כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע עה"פ ויאמר יצחק אל‬ ‫לפיכך לו ולא לה‪ ,‬דהאמת היא דוודאי גם תפילת צדיק‬ ‫בנו מה זה מהרת למצוא בני‪ ,‬ויאמר‪ :‬כי הקרה ה'‬ ‫בן רשע נשמעת בשמים ויש לו כוח לפעול ישועה‪ ,‬אך‬ ‫אלוקיך לפני‪ ,‬ומבאר‪ :‬דיצחק שאל את יעקב למה מיהר‬ ‫כאן היות שהתפללו שני הצדיקים שאחד מהם (יצחק)‬ ‫והביא ציד כשהוא אינו מצווה וע"ז ענהו יעקב כי למד‬ ‫היה צדיק בן צדיק לפיכך נבחרה תפילתו דייקא‪.‬‬ ‫ולכן אמר 'ועתה לקח ברכתי' שהוא במו פיו הודה‬ ‫ממעמד הר סיני ‪ -‬שם אמרו בנ"י נעשה קודם לנשמע‪,‬‬ ‫שיעקב הוא הבכור ולו מגיע לו 'עתה' הברכות‪.‬‬ ‫ופירש בזה הרה"ק זי"ע את דברי רש"י עה"פ ראה ריח‬ ‫דברות קודש הרה"ק האהבת שלום מקאסוב זי"ע‪ :‬ע"י‬ ‫בני כריח שדה וגו' ופירש"י שנתן בו ריח טוב וזה שדה‬ ‫קבלת שבת בהתלהבות ובשמחה ‪ -‬יכול לזכות לבחינת‬ ‫תפוחים‪ ,‬ולכן יש לומר לפי דרשת חז"ל דישראל נמשלו‬ ‫'קרבה אל נפשי גאלה'‪ ,‬שאנו מבקשין בעת קבלת שבת‪,‬‬ ‫ל'תפוח' דמה תפוח זה ‪ -‬פריו קודם לעליו אף ישראל‬ ‫כי בעת ההיא יכולין להיגאל מכל בחינת החשכות‬ ‫הקדימו נעשה לנשמע‪ ,‬ויעקב אבינו שהתנהג במידה‬ ‫והדינין‪ ..‬בחינת גאולת הנפש מגלות היצר הרע‪' ,‬גאולה‬ ‫זאת של נעשה קודם לנשמע לכן היה בו ריח תפוח‪.‬‬ ‫פרטית' ועי"ז יכולין אנו למהר את הקץ של ה'גאולה‬ ‫בספה"ק פנים יפות עה"פ וישבת עמו ימים אחדים עד‬ ‫כללית'‪ ..‬אי"ה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו‬ ‫אשר תשוב חמת אחיך‪ ,‬עד שוב אף אחיך ממך ושכח‬ ‫ויתוקן חטא אדם הראשון‪ ,‬אזי יתוקנו גם כן כל העולמות‬ ‫את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם‪ ,‬ומדייק על‬ ‫וכל הדברים שבעולם‪ ,‬ויהיו מתוקנים בתכלית‬ ‫כפל הלשון עד אשר תשוב וגו' עד שוב וגו'‪ ,‬ומבאר עפ"י‬ ‫השלימות כמו שהיה קודם החטא‪,‬‬ ‫מה שאמרו חז"ל (ספרי פר' דברים)‪ :‬מה דבלבך על‬ ‫והנה יעקב אבינו ע"ה תיקן חטא אדם הראשון על דרך‬ ‫רחמך ‪ -‬מה דבלביה עלך ולפי"ז כל אדם יוכל לדעת מה‬ ‫אמרם ז"ל (בבא מציעא פ"ד) שופריה דיעקב מעין‬ ‫שהוא בלב חבירו עליו ע"י מה שהוא מרגיש בליבו‬ ‫שופריה דאדם הראשון‪ ,‬ובשעה שעשה המטעמים‬ ‫על חבירו‪ ,‬וכיון דכל זמן שיעקב יהיה עומד בפני עשיו‬ ‫לאביו ‪ -‬המתיק כל הדינין‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית כ"ז)‬ ‫יעלה את חמתו עליו‪ ,‬לכן צוה יצחק ליעקב שילך‬ ‫ויבא לו יין וישת‪ ,‬שהמתיק כל הגבורות‪ ,‬ועל כן היו‬ ‫ויתרחק מעשו‪ ,‬וכשיעקב ירצה לדעת ממקום שהותו‬ ‫המטעמים מתוקנים בתכלית השלימות בלי שום חסרון‬ ‫מרחוק אם כבר שב חרון אפו של עשו ממנו ע"ז אומר‬ ‫כלל‪ ,‬והיו רוחניים‪ ,‬זכים ובהירים כמו קודם החטא‬ ‫הכתוב ‪ -‬עד שוב אף אחיך 'ממך' דע"י 'ממך' יידע זאת‪,‬‬ ‫ממש‪..‬‬ ‫דבעת שירגיש יעקב שאין הוא שונא את עשו עי"ז‬ ‫יידע שגם עשו אינו כבר שונא אותו כל כך והוא יכול‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע מביא בשם אביו הרה"ק‬ ‫לחזור אל מגורי אביו‪.‬‬ ‫האמרי חיים זי"ע עה"פ (כ"ז מ"א) יקרבו ימי אבל אבי‬ ‫ואהרגה את יעקב אחי‪ :‬עשיו ידע שכל זמן שיעקב יהא‬ ‫בספה"ק באר משה עה"פ הוה גביר לאחיך וישתחוו לך‬ ‫שרוי בשמחה לא יוכל לו‪ ,‬לכן אמר עשיו‪ :‬יקרבו ימי‬ ‫בני אמך‪ ,‬ומבאר‪' :‬גביר' הוא מלשון מתגבר על יצרו‪,‬‬ ‫אבל אבי ויעקב יפול עי"ז (ח"ו) לעצבות ותיפגם‬ ‫ובירכו יצחק שיתגבר על אחיו עשו היינו היצה"ר‬ ‫שמחתו וממילא יוכל להתגבר על יעקב‪ ,‬ומוסיף הרה"ק‬ ‫שהוא שרו של אדום ועי"ז ישתחוו לך בני אמך ‪ -‬אלע‬ ‫זי"ע‪ :‬יסוד גדול בעבודת השי"ת הוא להיות בשמחה‪,‬‬ ‫גזירות אויף כלל ישראל וועט בטל ווערן‪.‬‬ ‫וכשם שבונים בנין חייבים להציב לו יסודות איתנים על‬ ‫הרה"ק מראפשיץ זי"ע עה"פ ויעקבני זה פעמיים את‬ ‫מנת שיהא בר קיימא‪ ,‬כן בעבודת ה' נדרש להציב את‬ ‫בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי‪ ,‬ומבאר הלשון‬ ‫יסוד השמחה למען יכון על יסוד איתן‪ ,‬והיה משנן‬ ‫'עתה' ‪ -‬לאחר דברי עשו 'את בכורתי לקח' הרגיש עשיו‬ ‫בתדירות‪ :‬כמדומה לי שמי שהוא שרוי תמיד בשמחה‬ ‫שע"י דבריו אלו גרם שאביו יצחק יסכים עם הברכות‬ ‫לא יבוא לידי חטא‪..‬‬ ‫שנתן ליעקב דהרי הוא הוא הבכור ולו יאתה הברכה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫למע"כ ידידנו היקר לרגל השמחה במעונו‬ ‫למע"כ ידידנו היקר לרגל השמחה במעונו‬ ‫למע"כ ידידנו היקר לרגל השמחה במעונו‬ ‫ני"ו‬ ‫החתן ראובן קוזיץ‬ ‫הי"ו‬ ‫הר"ר ישראל קורנבליט‬ ‫הי"ו‬ ‫הרה"ח יעקב דויד‬ ‫לשמחת אירוסיו למז"ט בשעטומ"צ‬ ‫להולדת בתו למז"ט‬ ‫לנישואי בתו למז"ט בשעטומ"צ‬ ‫יה"ר מן שמיא שבזכות רבותינו הק' יזכה‬ ‫יה"ר מן שמיא שבזכות רבותינו הק' יזכה‬ ‫יה"ר מן שמיא שבזכות רבותינו הק' יזכה‬ ‫בכל משאלות ליבו לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫בכל משאלות ליבו לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫בכל משאלות ליבו לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫נא להתפלל לרפואת הרה"ג ר' יעקב בן בילא שליט"א לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‬