gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: תולדות (2026-11-09)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת ּתוֹ לְ דת‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫בלא שום מאורע של צער וברוב טוב עושר וכבוד וכמבואר בפי' רמב"ן‬ ‫וְ ֵא ֶ ּלה ּֽתוֹ לְ דת יִ ְצ ָחק ֶ ּב ַ‬ ‫ן‪-‬א ְב ָר ָהם ַא ְב ָר ָהם הוֹ לִ יד ֶאת‪-‬יִ ְצ ָחֽק‪{ :‬כ"ה יט}‬ ‫ז"ל (כ"ה ל"ד) מה שלא היה כן לאברהם שכמה עברוהו מהצרות‪ ,‬ונתן‬ ‫הכתוב טעם לצד כי אברהם הוליד את יצחק ולצד שאביו צדיק היה וזיכה‬ ‫ואלה תולדות וגו'‪ .‬צריך לדעת א' במקום שיזכיר תולדות יצחק‬ ‫לו העושר והכבוד וכו' מה שאין כן אברהם שלא היה לו אב שיזכה לו‪:‬‬ ‫הזכיר לידת יצחק‪ ,‬ב' לא היה צריך להודיע כי אברהם הוליד את יצחק‪:‬‬ ‫אכן כוונת הכתוב היא על זה הדרך ואלה תולדות יצחק פירוש‬ ‫וַ ֽיְ ִהי ִּכֽי‪-‬זָ ֵקן יִ ְצ ָחק וַ ִּתכְ ֶהין ָ ֵעינָ יו ֵ ֽמ ְראת וַ ִ ּי ְק ָרא ֶא ֵ‬ ‫ת‪-‬עשָׂ ו ְ ּבנוֹ ַה ָ ּגדל וַ ּי ֶ‬ ‫אמר‬ ‫האמורים בסוף הפרשה וכיון שזכר בניו של יצחק וכבר קדם לנו כי יצחק‬ ‫אמר ֵאלָ יו ִה ֵ ּנֽנִ י‪{ :‬כ"ז א}‬ ‫ֵאלָ יו ְ ּבנִ י וַ ּי ֶ‬ ‫כשנולד לא היה במדרגה שיוליד כי בא מסטרא דנוקבא וכמו שכתבנו‬ ‫למעלה (לעיל כ"ב ב') אם כן מנין לו תולדות לזה גמר אומר אברהם הוליד‬ ‫ויהי כי זקן יצחק‪ .‬טעם הודעה זו‪ .‬כי זו סיבה שיטול יעקב את‬ ‫את יצחק פי' הפעיל כח הלידה ביצחק שהמשיך אליו נפש שהיא‬ ‫הברכות כשלא יכירהו‪ .‬ואמר לשון צער‪ ,‬שהוצרך ליטול יעקב הברכות‬ ‫במדרגת המוליד וזה היה באמצעות העקידה כמו שכתבנו‪:‬‬ ‫על ידי סיבה זו ולא בידיעת יצחק כי מזה סובבו כמה סיבות לבני עמנו‪:‬‬ ‫עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (יבמות סד א) ויעתר לו ה' לפי שאין דומה‬ ‫את עשו‪ .‬ולא אמר אל עשו‪ ,‬כי לא היה רואהו לומר שקראהו אלא‬ ‫וכו' לתפלת צדיק בן צדיק ע"כ‪ .‬הא למדת כי לצד היות לו אב צדיק‬ ‫קרא את שמו‪:‬‬ ‫נתרצה ה' לו ונתן לו בנים‪ ,‬והוא אומרו אברהם הוליד וגו'‪ ,‬פי' באמצעות‬ ‫בנו הגדול‪ .‬נתינת טעם למה לא קרא ליעקב‪ ,‬כי זה הבכור‪ ,‬ואולי‬ ‫זכות אברהם הוליד וגו'‪:‬‬ ‫שלא ידע מהמכר‪ .‬וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע‪ ,‬כי חשב‬ ‫עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל (בראשית פס"ג) בפסוק (ישעי' כט כב) אל‬ ‫שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו כי הצדיקים יכאבו‬ ‫בית יעקב אשר פדה את אברהם כי בזכות יעקב ניצול אברהם מכבשן‬ ‫בעשות בניהם רשע והיה משתדל עמו להטיב‪ ,‬ואפשר שהיה מועיל‪,‬‬ ‫האש וזולתו כבר היה ח"ו אברהם נשרף באור כשדים‪ ,‬והוא אומרו אלה‬ ‫ותמצא שאמרו ז"ל (ב"ר פ"פ) כי נענש יעקב שמנע דינה מעשו שאפשר‬ ‫תולדות יצחק בן אברהם שבאמצעות' אברהם הוליד את יצחק כי זולת‬ ‫שהיתה מחזירתו למוטב‪ ,‬הרי שאפשר לו לחזור למוטב‪:‬‬ ‫יעקב שהוא תולדות יצחק כבר היה אברהם נשרף קודם שיוליד יצחק‪:‬‬ ‫עוד ירמוז על עיקר תולדות הצדיקים שהם מצות ומעשים טובים‪,‬‬ ‫ל‪-‬עשָׂ ו ְ ּבנוֹ וַ ֵ ּילֶ ְך ֵעשָׂ ו הַ ּ ָׂש ֶדה לָ צוּד ַציִ ד לְ הָ ִבֽיא‪{ :‬כ"ז ה}‬ ‫וְ ִרבְ ָקה ׁש ַֹמ ַעת ְ ּב ַד ֵ ּבר יִ ְצ ָחק ֶא ֵ‬ ‫כי להיות שיצחק לא נודעו נסיונותיו וגדר צדקותו‪ ,‬והגם שפשט‬ ‫צוארו על גבי המזבח אין דבר זה מבואר בתורה ועד היום יש מפרשים‬ ‫ורבקה שמעת וגו'‪ .‬פי' מודיע הכתוב כי רבקה נביאה היתה‬ ‫(ראב"ע כב ד) כי בעל כרחו נעקד‪ ,‬לזה מודיע הכתוב באומרו ואלה תולדות‬ ‫ושומעת תמיד בדברי יצחק וגו' הגם שלא ידבר בפניה והבן‪ .‬ולזה‬ ‫יצחק בן אברהם הבט וראה המוליד והמורם כיוצא בו‪ .‬ורמז גם כן בתיבת‬ ‫אמר ורבקה שומעת בדבר וגו' ולא אמר ותשמע רבקה וגו' ולא אמר‬ ‫בן אברהם על דרך אומ' (משלי י') בן חכם פי' כי הוא אברהם בבחינת‬ ‫היתה שומעת וגו'‪ .‬ואולי כי דבר אליו יצחק בלט ולזה האמין בבוא יעקב‬ ‫הצדקות והפלגת חיבתו יתברך‪ .‬וכפי זה ידוייק גם כן אומרו ואלה‬ ‫כי הוא עשו כי באוזן עשו דבר‪ ,‬והגם כי עיני יצחק כבדו‪ ,‬עם כל זה‬ ‫בתוספת וא"ו לומר מוסיף על תולדותיו של אברהם המפורסם לטובה‬ ‫הודיעו כי דברי סתר אליו‪ .‬ואולי כי לזה רמז הכתוב באומרו ויקרא את‬ ‫בכמה נסיונות גם תולדותיו של יצחק בדומין‪:‬‬ ‫עשו וגו' ויאמר אליו בני ויאמר הנני פי' נתיחדו לדברים נכמסים‪:‬‬ ‫עוד ירמוז על זה הדרך ואלה תולדות יצחק בן אחד היה אברהם‬ ‫פירוש כדומה לו שלא דמו לאברהם ב' תולדותיו של יצחק‪:‬‬ ‫ל‪-‬עשָׂ ו‬ ‫ת‪-‬א ִב ָ‬ ‫יך ְמ ַד ֵ ּבר ֶא ֵ‬ ‫וְ ִר ְב ָקה ָ ֽא ְמ ָרה ֶאל‪-‬יַ ֲֽעקב ְ ּבנָ ּה לֵ אמר ִה ֵּנה ׁ ָש ַמ ְע ִּתי ֶא ָ‬ ‫ְ‬ ‫ָא ִח ָ‬ ‫עוד ירמוז באומרו אברהם הוליד וגו' על זה הדרך שהגם שדימה‬ ‫אמֹר‪ :‬וְ ַע ָּתה ְבנִ י ׁ ְש ַמע ְ ּבקֹלִ י לַ ֲֽא ׁ ֶשר ֲאנִ י ְמ ַצ ָ ּוה א ָ ֹֽתך‪{ :‬כ"ז ו‪-‬ח}‬ ‫יך לֵ ֽ‬ ‫תולדות הטוב של יצחק לשל אברהם כרמוז באומרו ואלה בתוספת וא"ו‬ ‫ורבקה אמרה‪ .‬אמר תוספת וא"ו כי הסכימה היא לרוח הקודש‬ ‫עם כל זה לא תשוה מעלתו לשל אברהם כי הוא האב זיכה לו‪ ,‬והוא‬ ‫השרויה עליה‪:‬‬ ‫אומרו אברהם הוליד את יצחק בחינת הטוב שבו באה מכח המוליד מה‬ ‫לאמר הנה וגו'‪ .‬פי' שלא יחשוב כי כבר עבר זמן ארוך מעת דבר‬ ‫שאין כן אברהם כי אביו עובד עבודה זרה היה והוא נתעצם להשיג בוראו‬ ‫יצחק לעשו ויאמר כי לא יספיק הוא לעשות מצותה של רבקה עד שכבר‬ ‫ומעלת אברהם נשגבה‪ ,‬ולזה נקרא (ישעי' מא ח) אברהם אוהבו יתברך פי'‬ ‫עשו עשה מעשהו‪ ,‬לזה אמרה לאמר הנה פי' אמרה לו כי באותה שעה‬ ‫הוא קדם להיות אוהב לקונו קודם שיאיר ה' אליו אהבתו בו הוא רדף‬ ‫שמעה ויש זמן‪:‬‬ ‫אחריו בהתעצמות נפלא מה שאין כן יצחק כי בנה בו אברהם בנין אהבת‬ ‫אחיך לאמר‪ .‬פי' לא אחיך בדומה לך אלא באמירה יאמר אליו שם‬ ‫הטוב וכשפקח עינו בעולם כבר נחה עליו רוח ה'‪:‬‬ ‫אחיך אבל לא ידמה חושך לאור עולם‪:‬‬ ‫עוד ירמוז על זה הדרך כי תולדות יצחק היה בבחינת יותר מעולה‬ ‫עוד נתכוונה באומרה לאמר שלא להוציא דבר שקר מפיה כי לא‬ ‫מתולדות אברהם כי אינו דומה צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע (יבמות סד)‬ ‫אמרה הדברים בדקדוק כיציאתם מפה יצחק‪ ,‬לזה אמרה לאמר הביאה‬ ‫שהוא אברהם בן תרח‪ ,‬והגם שאמרו ז"ל (ב"ר פל"ח) שעשה תשובה עם‬ ‫וגו' פי' מה שנתכוין באמירתו הוא זה‪ ,‬וזולת לאמר יהיה נשמע כי‬ ‫כל זה בעת לידת אברהם עד סמוך למיתתו לא היה אלא במדרגת רשע‬ ‫אומרת דבריו בדקדוק‪:‬‬ ‫ופעולת האב רשע תחשיך מאור נפש הבן‪ ,‬ובבחינה זו נתרבית הכשרת‬ ‫מעשה יצחק‪ ,‬והוא אומרו ואלה בתוספת על הראשון ונתן טעם באומרו‬ ‫(ח) ועתה וגו'‪ .‬פי' באותה שעה ימהר להביא מן המוכן גדיי עזים‪:‬‬ ‫אברהם הוליד וגו'‪:‬‬ ‫שמע בקולי‪ .‬פי' הגם שיש בדברים אלו כגניבת הדעת‪ ,‬עם כל זה‬ ‫עוד נתכוון לומר על זה הדרך אלה תולדות פירוש מאורעות אשר‬ ‫יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהיא מצות‬ ‫עברוהו ליצחק כמפורשים בסדר הפרשה וכאומרם ז"ל שכולם שלמים‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת ּתוֹ לְ דת‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫ת‪-‬ר ַיח ְ ּבגָ ָדיו וַ ֽיְ ָב ֲֽרכֵ ה ּו וַ ּי ֶ‬ ‫אמר ְר ֵאה ֵר ַיח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַיח שָׂ ֶדה‬ ‫וַ ִ ּי ַ ּג ׁש וַ ִ ּי ׁ ּ ַֽשק‪-‬לוֹ וַ ָ ּי ַרח ֶא ֵ‬ ‫עשה גם היא נביאה וכתיב בדברי נביא אמת (שופטים יח) אליו תשמעון‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵ ּב ֲֽרכוֹ יְ הֹוָ ֽה‪{ :‬כ"ז כ"ז}‬ ‫לזה אמרה שמע בקולי‪ ,‬וכבר כתבנו (לעיל טז ה) שיצטדק נביא באומרו‬ ‫ויברכהו ויאמר ראה וגו'‪ .‬אומרו ראה לא לשון ראיה אלא חשיבות‬ ‫לעבור על מצוה ממצות התורה לפי שעה‪:‬‬ ‫והכוונה ראוי הוא ריח בני וחשוב לדמותו כריח שדה אשר וגו'‪:‬‬ ‫אמר לוֹ ִא ּמוֹ ָעלַ י ִקלְ לָ ְֽת ָך ְ ּבנִ י ַא ְך ׁ ְש ַמע ְ ּבקֹלִ י וְ לֵ ְך ַק ִ‬ ‫ח‪-‬לֽי‪{ :‬כ"ז י"ג}‬ ‫וַ ּת ֶ‬ ‫וְ ִי ֶּֽתן‪-‬לְ ָך ָה ֱֽאל ִֹהים ִמ ַּטל ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם ו ִּמ ׁ ְש ַמ ֵ ּני ָה ָא ֶרץ וְ רב דָּ גָ ן וְ ִת ֽיר ׁש‪{ :‬כ"ז כ"ח}‬ ‫עלי קללתך בני וגו'‪ .‬טעם אומרה בני אחר שעמו היתה מדברת‪.‬‬ ‫ויתן לך האלהים‪ .‬טעם אומרו וא"ו בתחילת ענין‪ ,‬להיות שקדם‬ ‫פי' מה שהוצאת אתה מפיך עתה‪ ,‬ושיעור התיבה קללה שקללת בני‪,‬‬ ‫ואמר ויברכהו הוסיף עוד לומר ויתן לך וגו'‪ ,‬ומה שלא פי' הברכות‬ ‫והוא על דרך אומרם ז"ל (מכות יא א) קללת חכם אפי' על תנאי וגו'‪ ,‬ולזה‬ ‫הרמוזות בויברכהו‪ ,‬אולי שיכוין על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פל"ט)‬ ‫חששה ולבשה היא גרם קללה שהוציא מפיו‪ ,‬ואם לא (היה) [היתה] אומרת‬ ‫שמפתח הברכות נתנו ה' לאברהם ואברהם ליצחק (שם פי"א) ועתה‬ ‫בני היה נשמע קללה שיקללו אביו‪:‬‬ ‫מסרם יצחק ליעקב‪ ,‬והוא אומרו ויברכהו פי' מסר לו הברכות שיהיו‬ ‫וראיתי לתת טעם לאהבת רבקה ליעקב‪ ,‬לצד כי עיני כל אליה‬ ‫ברשותו‪:‬‬ ‫יצעירו כי ממנה יצא רשע הוא עשו‪ ,‬והנה לטבע הרגיל החלקים יאהבו‬ ‫עוד ירצה שברכו ברכות רוחניות וגשמיות כנגד הרוחניות אמר‬ ‫חלק אל חלקיו‪ ,‬וזה מהבוחן‪ ,‬לזה גלתה דעתה כי לא כן הוא ומעשיה‬ ‫בהעלם ויברכהו‪ ,‬וכנגד הגשמיות אמר ויתן לך וגו' בתוספת וא"ו‬ ‫מוכיחות כי מקורה ברוך וחלק הטוב חלקיה וטבעה אל אהבת הטוב‬ ‫לומר מלבד עולם העליון אשר בחר אברהם לבניו שהוא עיקר תכלית‬ ‫ירוץ‪ ,‬ולזה תמצא שירבה הכתוב לומר בכל פועל ופעול ממנה יעקב בנה‬ ‫זרע ישראל עוד יתן לו בעולם הזה וכו'‪:‬‬ ‫ללא צורך וכוונתו היא להגיד כי ממנה אורחות צדיק ויסודו מיסודה גם‬ ‫עוד ירצה על זה הדרך לא מלבד מדת הרחמים אלא גם מדת הדין‬ ‫כן נבנה‪ ,‬ומוצאו של עשו לא מבחינתה של רבקה ח"ו‪.‬‬ ‫תסכים על נתינה זו והוא אומרו ויתן לך האלהים פירוש גם מדת‬ ‫גם יש סוד בדבר כידוע ליודעי חן כי הוא זוהמת הקדושה אחר צירופה‬ ‫אלהים‪:‬‬ ‫באש הגבורה שבבחינת יצחק אבינו והבן‪ .‬והגם שכתבנו למעלה (כ"ה כ')‬ ‫כי סיבתו הוא היותה אחות לבן‪ ,‬דבר זה לא יהיה סיבה לבחינת רבקה‬ ‫יך וְ יִ ׁ ְש ַּ ֽת ֲחו ּו לְ ָך ְ ּבנֵ י ִא ֶּמ ָך‬ ‫יַ ַֽע ְבדו ָּך ַע ִּמים וְ ִי ׁ ְֽש ַּת ֲחו ּו לְ ָך לְ ֻא ִּמים ֱהוֵ ה גְ ִביר לְ ַא ֶח ָ‬ ‫כי ממנה היא כמעשיה ח"ו‪ ,‬ופרט זה הוא מהמוסגל להפריד הזוהמא‬ ‫יך ָ ּב ֽרו ְּך‪{ :‬כ"ז כ"ט}‬ ‫יך ָארוּר ֽ ּו ְמ ָב ֲֽרכֶ ָ‬ ‫ֽא ֲֹר ֶר ָ‬ ‫בפני עצמה ולעמוד קו הטוב על תילו הוא יעקב אבינו ששופריה מעין‬ ‫יעבדוך וגו'‪ .‬אולי כי המלך לא יעלה מס הנוגע לו בין העם‪ ,‬וכדומה‬ ‫שופריה של אדם הראשון (ב"מ פד א) והוא סוד והבן‪:‬‬ ‫לזה ימצא בזמן שישראל משועבדים לאומות העולם המלכים שבהם‬ ‫שהם בעלי תורה פטורים מהמס (עזרא ז)‪ ,‬ומה שאמר אחר כך (מ) ואת‬ ‫ֽי‪-‬הי ּו יָ ָדיו ִּכ ֵידי ֵעשָׂ ו ָא ִחיו שְׂ ִערת וַ ֽיְ ָב ֲֽרכֵ ֽהוּ‪ :‬וַ ּי ֶ‬ ‫אמר ַא ָּתה זֶ ה ְ ּבנִ י‬ ‫וְ ל ֹא ִה ִּכירוֹ ִּכ ָ‬ ‫אחיך תעבוד והוא היה מלך חוזר אל בני עשו‪:‬‬ ‫אמר ָ ֽאנִ י‪{ :‬כ"ז כ"ג‪-‬כ"ד}‬ ‫ֵעשָׂ ו וַ ּי ֶ‬ ‫הוה גביר לאחיך‪ .‬פי' אחיו ממש לא יהיה לו לעבד אלא שיהיה‬ ‫ולא הכירו כי היו וגו'‪ .‬ואף על פי כן דחה שמיעת קול מלפני חוש‬ ‫הוא גביר לו‪ ,‬אבל הבאים אחריו ישתחוו לו והוא אומרו וישתחוו לך‬ ‫ההרגש כי הקול יכול להשתנות‪ ,‬או לצד משמיע‪ ,‬או לצד שומע‪ ,‬מה‬ ‫בני אמך‪:‬‬ ‫שאין כן הרגשת שערות הידים הוא סימן מובהק‪:‬‬ ‫עוד ירצה שיהיה הוא מתגבר עליו באמצעות עבודת הקודש אז‬ ‫ויברכהו‪ .‬פי' לצד כי מקודם שמששו וידע כי עשו הוא לא היה‬ ‫ישתחוו לו בני וגו'‪ ,‬כי זולת זה לא ישתעבד אח לאחיו‪ ,‬ולזה תמצא‬ ‫לו דבר מכחיש לקול הבא לאזניו שאינו עשו והרי זה מתעתע ונכנס‬ ‫כי במעט התרשלות שהיו מתרשלים ישראל בעבודת ה' תכף ומיד‬ ‫בחששת יעקב שאמר והבאתי עלי וגו'‪ ,‬והגם שלא מצינו לו שקללו אף‬ ‫(מ"ב ח) ויפשע אדום‪:‬‬ ‫על פי כן הכין לבו לשנאתו‪ ,‬ודבר זה בצדיקים יפעיל‪ ,‬וצא ולמד מרז"ל‬ ‫אורריך וגו' ומברכיך וגו'‪ .‬פי' אורריך לעתיד ארור הוא מעכשיו‬ ‫(ב"מ פד) אם היו מקפידים בלבם על הזולת היו מביאים עליו קללה‪ ,‬לזה‬ ‫ולא יקום לארר‪ ,‬ומברכיך ברוך הוא מקודם כדי שתחול ברכתו עליך‪:‬‬ ‫כשראה ידיו שעירות‪ ,‬ויברכהו להסיר ההפך שהומשך מקודם‪:‬‬ ‫וטעם אומרו מברכיך לשון רבים ולא ברך אלא לאחד‪ ,‬גם הזכיר‬ ‫(כד) ויאמר אתה זה וגו'‪ .‬פי' מצדיק דבריו כי הוא עשו לא שואל‪.‬‬ ‫מאררים רבים וארור לאחד‪ ,‬נתכוון לשלול חלק מהמאררים שאינו‬ ‫ותשובת יעקב היא בלשון פשיטות אני‪:‬‬ ‫ארור והוא אחיה השילוני וכיוצא בו‪ ,‬לזה אמר ארור ולא ארורים כולם‪,‬‬ ‫ובמברכים ג"כ יש מהמברכים שאינו בכלל ברוך והוא בלעם הרשע‬ ‫עוד ירצה באומרו אתה זה להיות שהיה קולו מגיד כי יעקב הוא לזה‬ ‫שהגם שברך לא יבורך‪ ,‬ולזה אמר מברכיך יש בהם חלק אחד שהוא‬ ‫נתכוון לברך לגוף המחליט כי הוא עשו‪ ,‬ולזה אמר אתה זה מורה באצבע‬ ‫ברוך ולא כולם לשלול הנזכר‪ ,‬ואמר ומברכיך בתוספת וא"ו לרמוז‬ ‫לאשר יגיד חוש המישוש והיה מלביש הברכות בדעתו במה שלפניו‬ ‫על מין מקלל שישנו בכלל ברכה והוא המכוון לברך‪ ,‬על דרך אומרם‬ ‫בלא שום מחשבה מי הוא‪ ,‬וזה הוא לטובה אות שקבל הברכות יעקב‬ ‫רבנן לר' אלעזר בן רשב"י (מוע"ק ט ב) תזרע ולא תחצד וכו'‪ ,‬וזה הוא‬ ‫בכוונה אליו‪ ,‬והגם שגמר אומר יצחק והזכיר עשו‪ ,‬עם כל זה בשעת‬ ‫שיעור הכתוב אורריך ארור ומברכיך פי' ואותם אורריך אם הם מכוונים‬ ‫הברכה לא היה מברך אלא זה שלפניו‪:‬‬ ‫למברכיך ברוך‪:‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬