gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הלכה בפרשה · Halacha Beparasha

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הלכה בפרשה · Halacha Beparasha — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‪ :‬ברכת 'מעין שלוש'‪ ,‬על מאכל עם מעט מיני מזונות‬ ‫בס''ד‬ ‫פתיחה‬ ‫בפרשת השבוע כותבת התורה‪ ,‬על יעקב הלוקח לעשיו אחיו את הברכות במרמה‪ ,‬ברכות הכוללות על פי פשט הפסוקים ייעודים‬ ‫ירש‪ַּ .‬יִֽעַּ ְב ֣דּוך עַּ ִּ֗מים ו ְִֽי ְש ַּתחֲ ֤וּו ְלך ְלאֻ ִ֔מים הו֤ה‬ ‫ֹלהים מטַּ ל הַּ ָש ִ֔ ַּמים ּומ ְשמַּ נֵּ֖י הָ ָ ָ֑א ֶּרץ ו ְֹ֥רב ָדגָ ֵּ֖ ָ֖ן וְת ִֽ‬ ‫ן־לך הָ א‪ִ֔ -‬‬ ‫הנוגעים לחיי העולם הזה‪'' :‬ו ְִֽי ֶּת ְ‬ ‫גְ ביר ְלאַּ ִ֔ ֶּחיך וְי ְש ַּתחֲ ֹ֥וּו ְלךֵּ֖ ְבנ֣י א ֶּ ָ֑מך''‪ .‬מדוע הייתה חשיבות כל כך גדולה לברכות? נאמרו מספר פירושים‪:‬‬ ‫הרמב''ן (כז‪ ,‬ד) ומפרשים נוספים כתבו‪ ,‬שהיו בהם ייעודים רבים‪ ,‬גשמיים ורוחנים‪ .‬חזקוני (כז‪ ,‬ב ד''ה ב) פירש‪ ,‬שבנוסף לתועלת‬ ‫שבברכות‪ ,‬הייתה בהן הכרה במעמד הבכור‪ ,‬מעמד שבעבר היו לו משמעויות רבות‪ .‬הסיבה שיצחק הוצרך לברך את עשיו הייתה‪,‬‬ ‫ששמע על מעמד מכירת הבכורה‪ ,‬וכיוון שהעדיף את עשיו על פני יעקב‪ ,‬היה עליו לעשות מעמד מחודש הכולל הכרה מחודשת‬ ‫בבכורה‪ .‬והוסיף‪ ,‬שמעמד זה היה חייב להיות בחיי יצחק ולא רק בצוואה‪ ,‬שכן רק מתנת בריא יש לה תוקף‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''לא ידעתי יום מותי‪ :‬ואם אמות תפסיד הכל‪ ,‬ממון ושררה‪ ,‬שהרי מכרת לו בכורתך‪ ,‬ולפיכך אני רוצה להקדים לתת לך‬ ‫הכל מחיים‪ ,‬ולא יוכל יעקב להוציא מידך כלום שהרי מתנת בריא קיימת‪ .‬והביאה לי ואכלה‪ :‬הרי מכרת לאחיך בכורה‬ ‫בשביל הנאת סעודה אחת‪ ,‬ובהנאת סעודה אחת אחזירנה לך שאתן לך כל השררה‪ ,‬כדכתיב הוי גביר לאחיך‪''.‬‬ ‫בעקבות התורה הכותבת על ברכות יצחק ליעקב‪ ,‬נעסוק השבוע בהלכות ברכות ובמחלוקת הפוסקים‪ ,‬האם כדי לברך על המחייה‬ ‫על עוגה וכדומה‪ ,‬יש לאכול בפועל כזית קמח‪ ,‬או שדי לאכול כזית מהעוגה בכללותה‪ ,‬גם אם כזית זה כולל מרכיבים נוספים‬ ‫שברכתם שהכל‪ ,‬כמו שוקולד‪ ,‬ביצים וכו'‪ .‬כדי לענות על שאלה זו‪ ,‬נפתח בנושא בו עסקנו בעבר (בהעלותך שנה א')‪ ,‬באלו מקרים יש‬ ‫לברך על מאכל 'בורא מיני מזונות'‪ ,‬ובהגדרת פת הבאה בכיסנין‪.‬‬ ‫כל שיש בו‬ ‫מתי מברכים על מאכל מזונות? הגמרא במסכת ברכות (שם לו ע''ב) מביאה מחלוקת בין רב יהודה לרב כהנא‪ ,‬מה מברכים על‬ ‫דייסא המעורבת בהרבה דבש‪ .‬רב יהודה סובר‪ ,‬שמכיוון שרוב התבשיל עשוי מדבש‪ ,‬הוא העיקרי‪ ,‬ויש לברך שהכל‪ .‬רב כהנא‬ ‫חולק וסובר‪ ,‬שמכיוון שיש בעיסה סולת והיא מחמשת מיני דגן‪ ,‬תמיד היא נחשבת עיקרית ויש לברך מזונות‪.‬‬ ‫להלכה נפסק בשולחן ערוך (או''ח רח‪ ,‬ב) כדעת שמואל‪ ,‬שיש לברך מזונות על מאכל שיש בו מין מחמשת מיני דגן‪ ,‬אבל כפי‬ ‫שמסייגת הגמרא‪ ,‬רק במקרה בו הקמח בא להשביע או לתת טעם‪ .‬לעומת זאת במקרה בו הקמח בא רק לתת 'מראה עיצובי'‬ ‫להדביק את חתיכות התבשיל‪ ,‬לעצב וכו'‪ ,‬הוא לא נחשב העיקרי במאכל‪ ,‬ולכן אין ברכתו של המאכל מזונות‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל‪ ,‬כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא‪ ,‬אפילו עירב עמהם‬ ‫דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם‪ ,‬מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה; אבל אם לא‬ ‫נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו‪ ,‬בטל בתבשיל‪''.‬‬ ‫לכן לדוגמא‪ ,‬על כיף‪-‬כף בפשטות יש לברך שהכל‪ ,‬כי למרות שבתוך השוקולד יש וופל שעשוי מקמח‪ ,‬מטרתו רק ליצור את צורת‬ ‫'האצבעות' שבשוקולד‪ ,‬והוא חסר כל טעם לכן הוא טפל‪ .‬לעומת זאת על שניצל יברכו מזונות‪ ,‬למרות שהרוב והעיקר הוא הבשר‪,‬‬ ‫מכיוון שהציפוי שעוטף את השניצל מטרתו לתת גם טעם טוב‪ ,‬ולא רק לעצב את השניצל בצורה יפה (וראינו בעבר שיש חולקים)‪.‬‬ ‫פת הבאה בכיסנין‬ ‫מדוע יש לברך על מאכלים אלו מזונות ולא המוציא? הגמרא מספרת‪ ,‬שכאשר רב יהודה עשה חתונה לבנו‪ ,‬הביא לחכמים לאכול‬ ‫'פת הבאה בכיסנין'‪ .‬כאשר שמע שהם מברכים המוציא תמה עליהם‪ ,‬שהרי על פת הבאה בכיסנין יש לברך מזונות‪ ,‬ורק כאשר‬ ‫אוכלים ממאכל זה שיעור קביעת סעודה מברכים המוציא‪ .‬נחלקו הראשונים‪ ,‬מה היא פת הבאה בכיסנין עליה יש לברך מזונות‪.‬‬ ‫להלכה פסק השולחן ערוך (או''ח קסח‪ ,‬ז) כשלושת הפירושים שהובאו בראשונים‪ :‬דהיינו‪ ,‬בשביל שמאפה כלשהו יוגדר כפת הבאה‬ ‫בכיסנין וברכתו מזונות ולא המוציא‪ ,‬צריך שאחד מהתנאים יתקיים‪ :‬או שרוב העיסה תהיה מתבלינים ולא ממים (ולכן עוגה ברכתה‬ ‫מזונות כי רובה עשויה מתבלינים‪ ,‬שמן וביצים)‪ .‬או שהיא עשויה כעין כיס (לכן ברכתו של הבורקס מזונות)‪ .‬או שיהיה עשוי כקרקר ונכסס (ולכן‬ ‫ברכת הבייגלה מזונות)‪ .‬במקרה בו אף אחד מהתנאים לא מתקיים‪ ,‬ברכת עיסה זו המוציא‪.‬‬ ‫לכאורה כתוצאה מכך‪ ,‬על פיצה שבצקה נילוש בחלב יש לברך מזונות‪ ,‬שכן היא עומדת בתנאי הראשון אותו הציב השולחן ערוך‪,‬‬ ‫ואכן כך פסקו הברכי יוסף והילקוט יוסף (שארית יוסף חלק ג')‪ .‬אמנם‪ ,‬מדברי המגן אברהם (קסח‪ ,‬מד) והמשנה ברורה (קסח‪ ,‬צד)‬ ‫עולה‪ ,‬שבמקרה בו ישנו בצק שנילוש בתבלינים‪ ,‬אך מטרת עשייתו היא לשביעה ולא לקינוח‪ ,‬כמו פיצה או בורקס בשר‪ ,‬ברכתו‬ ‫המוציא‪ ,‬וכן מובא שפסק הגרש''ז אויערבך (ותן ברכה‪ ,‬עמ' ט בתשובות)‪.‬‬ ‫מעין שלוש‬ ‫האם על כל מאכל שברכתו מזונות‪ ,‬יש לברך מעין שלוש בסיום אכילתו? הגמרא במסכת ברכות (מא ע''ב) מביאה מחלוקת בין‬ ‫האמוראים‪ ,‬האם יש לברך על תאנים וענבים שהוגשו במהלך הסעודה (הכוללת לחם)‪ .‬נאמרו מספר דעות‪ ,‬וגם דעת רב ששת‬ ‫(שלא נפסקו להלכה) ‪ ,‬הסובר שיש לברך הן ברכה ראשונה והן ברכה אחרונה‪ ,‬שכן כל דבר הזוקק ברכה לפניו‪ ,‬זוקק גם ברכה‬ ‫לאחריו‪ ,‬חוץ מפת הבאה בכיסנין‪ ,‬שמברכים לפניה ולא מברכים לאחריה‪ .‬נחלקו הראשונים בביאור דבריו‪:‬‬ ‫א‪ .‬רש''י (ד''ה פת) הבין‪ ,‬שכאשר אדם אוכל פת הבאה בכיסנין‪ ,‬אמנם עליו לברך מזונות בתחילה‪ ,‬אך לאחר אכילתה יש לברך‬ ‫'בורא נפשות'‪ ,‬ולא מעין שלוש‪ ,‬וכשם שראינו בעבר (האזינו שנה ה') שהגמרא כותבת שבחלק מהמקרים יש לברך על אורז בתחילה‬ ‫מזונות‪ ,‬ולבסוף בורא נפשות‪ .‬ונימק‪ ,‬שברכת מעין שלוש היא ברכה הבא על אכילה משמעותית של מיני מזונות‪ ,‬ופת שנילושה‬ ‫עם המון סוכר‪ ,‬דבש וכו'‪ ,‬שיש בה מעט קמח‪ ,‬אין בה אכילה משמעותית‪ .‬ובלשונו‪::‬‬ ‫''פת הבאה בכיסנין‪ :‬לאחר אכילה וברכת המזון היו רגילים להביא כיסנין‪ ,‬והן קליות‪ ,‬ומביאין עמהן פת שנלושה עם תבלין‬ ‫כעין עוגות‪ ,‬ויש שעושין אותן כמין צפורים ואילנות ואוכלין מהן דבר מועט‪ ,‬ומתוך שנותנים בה תבלין הרבה ואגוזים‬ ‫ושקדים ומאכלה מועט לא הטעינוה ברכה מעין שלש‪ ,‬מידי דהוה אפת אורז ודוחן‪ ,‬דאמרינן בפרקין בתחלה בורא מיני‬ ‫מזונות ולבסוף ולא כלום‪''.‬‬ ‫ב‪ .‬התוספות (ד''ה אלא) והרמב''ם (ברכות ג‪ ,‬יא) חלקו וסברו‪ ,‬שכל מאכל שמברכים עליו בתחילה בורא מזונות‪ ,‬מברכים עליו בסוף‬ ‫מעין שלוש‪ .‬להבנתם‪ ,‬רב ששת דן במקרה בו אדם אוכל מיני מזונות בתוך הסעודה‪( ,‬ולא אחרי ברכת המזון וכהבנת רש''י)‪,‬‬ ‫ומשום כך יש לברך מזונות‪ ,‬שכן מאכלים אלו שאינם באים ללפת את הפת‪ ,‬ברכת המוציא לא פוטרתם (וכשאר מיני קינוחים)‪ ,‬אך‬ ‫בכל זאת אין לברך על מאכלים אלו ברכה אחרונה‪ ,‬שכן ברכת המזון פוטרת גם מאכלים שברכת המוציא לא פוטרת‪.1‬‬ ‫ג‪ .‬רבינו יונה (מובא בבית יוסף‪ ,‬או''ח רח) ייתכן שצעד בגישת ביניים סבר‪ ,‬שעל אף שכל מאכל המכיל מיני קמח ברכתו מזונות (בתנאי‬ ‫שאכן יש לו משמעות בתערובת וכפי שראינו לעיל)‪ ,‬כדי לברך מעין שלוש צריך שיאכל מהתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס‪ .‬כך גם ביחס‬ ‫לברכת המזון‪ ,‬שעל אף שגם במקרה זה יש לברך המוציא על כל מאכל שעומד בתנאים‪ ,‬כדי לברך ברכת המוציא‪ ,‬יש צורך‬ ‫באכילת כזית בכדי אכילת פרס מהקמח עצמו‪.‬‬ ‫להלכה‬ ‫נחלקו הפוסקים כיצד לפסוק‪:‬‬ ‫א‪ .‬השולחן ערוך (רח‪ ,‬ט) נראה שפסק להלכה כדעת רבינו יונה‪ ,‬שכדי להתחייב בברכת מעין שלוש‪ ,‬יש לאכול כזית דגן מהתערובת‪,‬‬ ‫בזמן של כדי אכילת פרס (כמספר דקות)‪ ,‬וכן פסקו להלכה הרב משה פיינשטיין (אג''מ א‪ ,‬עא) והמנחת יצחק (ט‪ ,‬טו)‪ .‬ועל אף שכאמור‬ ‫ראינו שהתוספות והרמב''ם לא הזכירו שצריך לאכול כזית דגן‪ ,‬הניחו שכך דעתם‪ ,‬שכן כשם שבשביל לברך ברכה אחרונה צריך‬ ‫לאכול כזית‪ ,‬כך מסתבר במקרה זה‪ ,‬שכדי שניתן יהיה לברך מעין שלוש‪ ,‬יש לאכול כזית דגן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החיי אדם (נ‪ ,‬כא) והמשנה ברורה (רח‪ ,‬מח) כתבו שעל אף שלכתחילה יש לנהוג כשולחן ערוך‪ ,‬מנהג העולם לא כך‪ ,‬וכאשר‬ ‫אוכלים לדוגמא עוגה‪ ,‬לא טורחים לחשב האם אותה חתיכה מכילה כזית דגן‪ ,‬אלא בכל עניין מברכים מעין שלוש‪ .‬המשנה ברורה‬ ‫כתב‪ ,‬שאולי הם מסתמכים על המגן אברהם (רי‪ ,‬א)‪ ,‬שהוכיח מהגמרא במסכת יומא‪ ,‬שלמרות שמאכל ושתייה לא מצטרפים‪ ,‬ציר‬ ‫שעל גבי ירק בטל לו‪ ,‬ומצטרף אליו‪ .‬והוא הדין בנידון דידן‪ ,‬ששאר המרכיבים בעוגה‪ ,‬בטלים לדגן‪ .‬ובלשונו‪:‬‬ ‫''ומכל מקום לעניין פת כיסנין שמעורב בתבלין הרבה‪ ,‬נוהגין העולם לברך עליו לבסוף על המחיה כשיש בו כזית‪ ,‬אף‬ ‫שבמין דגן לבדו שנמצא בו אין בו שיעור כזית‪ .‬ואולי שטעמם‪ ,‬מפני שהתבלין בא להכשיר את האוכל מצטרף עם האוכל‬ ‫גופא לשיעור‪ ,‬וכדאיתא כעין זה במ"א סימן ר"י‪ .‬ולכתחילה טוב ליזהר לשער שיהיה בהקמח שיעור כזית‪''.‬‬ ‫הרב משה פיינשטיין‪ ,‬שכאמור פסק כדעת השולחן ערוך‪ ,‬סבר שיש לדחות את ראיית המשנה ברורה‪ ,‬שכן במקרה שם כוונת‬ ‫הגמרא (והמגן אברהם) לומר‪ ,‬שהמשקה אינו נחשב יותר כמשקה‪ ,‬ונחשב כאוכל‪ ,‬אך אין הכוונה שאותו משקה נחשב גם כאותו‬ ‫האוכל (לדוגמא שמשקה על גבי מלפפון‪ ,‬נחשב כמו מלפפון ממש)‪ .‬ולכן גם אם המרכיבים בעוגה בטלים לאותו דגן‪ ,‬אין הכוונה שהם נהפכים‬ ‫לדגן ממש‪ ,‬ומשום כך על כל אכילה המכילה מעט דגן יש לברך מעין שלוש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המאמר מרדכי (רח‪ ,‬טו) והרב עובדיה (חזון עובדיה ברכות‪ ,‬עמ' קצ)‪ ,‬צעדו בשיטת ביניים‪ ,‬שאמנם צריך שתהיה בכלל התערובת‬ ‫כזית דגן בכדי אכילת פרס‪ ,‬אך אין צורך לאכול ממש כזית דגן מהקמח‪ ,‬ודי בכך שישנו כדי שיהיה בו חשיבות והתערובת תתבטל‬ ‫אליו‪ .‬מעין ראייה להבנה זו הביא המאמר מרדכי מהלכות איסור והיתר (יו''ד צח)‪ ,‬שם מבואר לחלק מהשיטות‪ ,‬שדי בכך שייפול‬ ‫כזית של איסור לתוך תערובת היתר‪ ,‬כדי שהאיסור יחשב כבעל משמעות‪ ,‬ואסור מדאורייתא לכל השיטות‪ .‬ובלשון הרב עובדיה‪:‬‬ ‫''עוגה שהרוב שלה סוכר וביצים‪ ,‬והמיעוט קמח‪ ,‬מכל מקום מברכים עליה בורא מיני מזונות‪ .‬ומיהו‪ ,‬לעניין ברכה אחרונה‬ ‫איכא פלוגתא דרבווותא‪ ,‬ולהלכה‪ ,‬אם על כל פנים היה בה כזית דגן בכדי אכילת פרס‪ ,‬דהיינו שלשה ביצים‪ ,‬ואכל ממנה‬ ‫שיעור כזית‪ ,‬מברך לאחריה ברכת מעין שלוש‪ ,‬שהיא ברכת על המחיה‪''.‬‬ ‫בורא נפשות‬ ‫מוסכם באחרונים‪ ,‬שבמקרה בו אדם אכל מאכל אחד שאינו מכיל כזית קמח‪ ,‬אך יש כזית מהתערובת בגלל הסוכר‪ ,‬השמן וכו'‪,‬‬ ‫שעליו לברך 'בורא נפשות'‪ .‬מה הדין כאשר אדם אכל שני מאכלים‪ ,‬מאכל אחד המכיל חצי כזית קמח‪ ,‬ומאכל שני‪ ,‬המכיל חצי‬ ‫כזית שוקולד? המגן אברהם (רי‪ ,‬א) והאור לציון (א‪ ,‬יט) סברו‪ ,‬שגם במקרה זה יש לברך בורא נפשות‪.‬‬ ‫הרב עובדיה (חזון עובדיה שם‪ ,‬עמ' רסג) חלק וסבר‪ ,‬שבמקרה זה אין לברך ברכה אחרונה כלל‪ .‬ונימק‪ ,‬שכיוון שעל פחות מכזית מאכל‬ ‫אין לברך‪ ,‬אין שני מאכלים בעלי ברכה שונה מצטרפים לברכה (למרות שכאמור‪ ,‬אם היו מאוחדים במאכל אחד היה צריך לברך)‪.‬‬ ‫כפי שהעיר‪ ,‬דבריו מבוססים על ההנחה‪ ,‬שברכת 'בורא נפשות' אינה ברכה הפוטרת את כל המאכלים וכמו שברכת 'שהכל' פוטרת‬ ‫כל מיני מאכל‪ ,‬שכן אם הייתה פוטרת כל המאכלים‪ ,‬לא הייתה מניעה לברך בורא נפשות על שני חצי הכזית‪.‬‬ ‫שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת‪ ,‬או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו‪...2‬‬ ‫‪ 1‬יש להוסיף‪ ,‬שבניגוד לרש''י ‪ ,‬התוספות וראשונים נוספים גרסו בתחילת הסוגיה בדברי שמואל‪ ,‬כל שיש בו כזית דגן מברכים עליו בורא מזונות‪,‬‬ ‫'ולבסוף ברכה אחת מעין שלוש'‪ ,‬תוספת המהווה סיוע לשיטתם‪ .‬הפני יהושע‪ ,‬שגרס כדעת רש''י והתקשה מהיכן הביאו התוספות את גרסתם‪,‬‬ ‫כתב שלמעשה גם התוספות גרסו כדעת רש''י‪ ,‬אלא שעשו קל וחומר‪ .‬אם על כל כמות של דגן מברכים בורא מיני מזונות‪ ,‬למרות שכדי לברך‬ ‫ברכה זו צריך שהמאכל יהיה משביע‪ ,‬קל וחומר שברכת מעין שלוש‪ ,‬שרק משבחים בה את ארץ ישראל‪ ,‬שיש לברך על כל כמות של דגן‪.‬‬ ‫‪ 2‬מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף? מוזמן במייל‪ tora2338@gmail.com :‬או בערוץ הוואטסאפ 'הלכה בפרשה'‪.‬‬