gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הורינו · Horeinu — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הורינו · Horeinu

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הורינו · Horeinu — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע"נ מנחם מנדל בן יהושע דב‬ ‫במה תורנית שבועית להעמקת הידע ההלכתי והרעיוני ולחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז | שנה ג' ‪150‬‬ ‫כל אדם שנמצא בעת צרה צריך להרבות בתורה ובמעשים‬ ‫טובים כדי שתהיינה לו זכויות להינצל מהצרה‪ ,‬וכ"ש לא לעבור‬ ‫הורינו דברות קדשך‬ ‫עליהם ולבטלם שאז דבר זה יכול לקטרג עליו ולחייבו‪ ,‬ולכן קודם‬ ‫כיבוד אב ואם בפרשת השבוע‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫שרבקה שלחה את יעקב ללבן כדי שיסתופף בצילו ויגן עליו מפני‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫עשיו (עי' אור החיים) היא ידעה שאצל לבן הוא לא יוכל לקיים‬ ‫מצות כיבוד אב ואם ופחדה שמא ביטול מצוה זו תקטרג עליו‬ ‫ְׁשַׁמע ְּבֹּקִֹלִ י ַלַ ֲֲא ֶׁׁשר ֲֲאִנִ י ְְמ ַַצָּוּה ֹא ָָֹתְך (כ"ז ח')‬ ‫ְוְ ַַע ָּּתה ְְבִנִ י ַ‬ ‫בשמים‪ ,‬ולכן חיפשה לו זכות של מצות כיבוד אב ואם שתגן עליו‬ ‫האלשיך הקדוש פירש 'ועתה בני שמע בקולי' ואל תחוש‬ ‫‪ -‬וזה שאמרה לו 'ועתה בני שמע בקולי' דהיינו מצות כיבוד אם‬ ‫שבוודאי עשו יצליח בזה שמקיים כיבוד אב‪ ,‬עשה עכשיו גם כן‬ ‫שתגן עליו מפני עשיו‪ ,‬והתכוונה לומר לו שילך אל לבן בעיקר כדי‬ ‫כדי לקיים כיבוד אם‪ ,‬ועוד יותר מזה ‪ -‬עשו מכוון להשיג הברכות‪,‬‬ ‫לקיים מצוות כיבוד אם ששלחה אותו לשם‪ ,‬כדי להינצל מעשיו‪.‬‬ ‫ואתה לא תכוון לזה רק לאשר אני מצוה אותך לעשות רצוני‪.‬‬ ‫וכן גם מזה הטעם באה ליצחק לאחר מכן ואמרה לו שרעות‬ ‫בקובץ 'עיון הפרשה'‪ 1‬עומדים על דיוק הדברים‪ ,‬מדוע כאן‬ ‫בנות כנען והיא לא רוצה שיעקב יתחתן עמן (לקמן פסוק מ"ו)‬ ‫הוסיפה רבקה 'שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך'‪ ,‬ואילו‬ ‫כדי שגם יצחק יצווה עליו ללכת ללבן ובכך תהיה ליעקב זכות‬ ‫כשציותה את יעקב לברוח אל לבן מפני עשיו אחיו‪ ,‬אמרה‪:‬‬ ‫קיום גם בזכות הכיבוד אב שיקיים‪.‬‬ ‫'ועתה בני שמע בקולי וקום ברח' וגו'‪ ,‬ולא הוסיפה 'לאשר אני‬ ‫ִּיְּׁשַׁמע ַיַ ֲֲעֹקֹב ֶאֶ ל ָָא ִִביו ְוְ ֶאֶ ל ִִאּמֹו ַוַ ֵּיּ ֶלֶ ְך ַּּפֶּדָּנָ ה ֲֲא ָָרם (כ"ח ז')‬ ‫ַוַ ַ‬ ‫מצוה אתך’‪.‬‬ ‫הגר"ח קנייבסקי ב'טעמא דקרא' מפרש שמה שלא כתוב אל‬ ‫ומביאים שכתב הפנים יפות לבאר‪ ,‬כיון שכאן היה חשש סכנה‬ ‫אביו ואמו אלא אל אביו ואל אימו‪ ,‬הוא משום שיעקב קיים בזה‬ ‫ליעקב‪ ,‬וכפי שיעקב עצמו אמר 'והבאתי עלי קללה'‪ ,‬אלא‬ ‫ב' מצות כיבוד אב וכיבוד אם נפרדות‪ .‬שאביו צווה עליו ללכת‬ ‫שרבקה סמוכה הייתה שכיון שיעקב שליח לדבר מצוה ‪ -‬לשמוע‬ ‫לשם כדי לקחת אישה‪ ,‬ואימו צוותה עליו ללכת לשם כדי לברוח‬ ‫בקול אימו‪ ,‬שוב מובטח הוא שלא יינזק‪ ,‬ככל שליח מצוה‪ .‬ולכן‬ ‫מעשו‪ ,‬והוא כיון לב' הדברים לקיים ציווי אביו וציווי אימו‪ .‬והחידוש‬ ‫אמרה לו 'לאשר אני מצוה אותך'‪ ,‬שיכוון במעשהו רק לשם‬ ‫בכך שאפשר לעשות במעשה אחד שתי מצוות שיש בהן קיום‬ ‫מילוי ציווי אימו‪ ,‬ולא לשם הנאת עצמו לקבל את הברכות‪ ,‬וכך‬ ‫רצון האב ורצון האם וכל אחד מהם מסיבה אחרת ומצווה נפרדת‬ ‫מובטח הוא להינצל מן הסכנה‪( .‬ועיין עוד בקובץ עיון הפרשה‬ ‫של כיבוד‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬במה שהקשה על זה והביא תירוצים רבים)‬ ‫‪ .1‬שנה י"ג גליון ק"נ תשע"ח עמוד פ"ז‬ ‫כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות‪ ,‬כהלכות‬ ‫ברכות‪ ,‬שבת‪ ,‬שמירת הלשון ועוד‪ ,‬כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות‬ ‫הורינו דרך חיים‬ ‫כיבוד אב ואם ומוראם‪ ,‬שמצווה זו היא תמידית בכל זמן‪ ,‬וחמורה היא עד מאוד‪,‬‬ ‫כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג‬ ‫ואם לא ילמד את הלכותיה‪ ,‬מאין ידע היאך לקיימן‪ ,‬ויכשל בדברים רבים‪ ,‬מבלי‬ ‫עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס‬ ‫לדעת שהוא נכשל‪.‬‬ ‫מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג‬ ‫שאסור לילד להתעלם ולא לענות אלא חייב להשיב להם‪.‬‬ ‫הלכה למעשה בדיני סתירת דברי הוריו – חלק א'‬ ‫• אסור להתווכח עם הוריו‪ ,‬משום שזה נכלל באיסור סותר את‬ ‫• מצוי שאביו מבקש לא לעשות דבר פלוני‪ ,‬וכוונתו שאינו צריך‬ ‫דבריו‪ ,‬ולכן אם ההורים מדברים על איזה נושא ואפילו בענייני‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬אבל לא מקפיד כל כך‪ ,‬כגון שאבא מגיע הביתה‬ ‫הציבור וכדומה‪ ,‬אין לילדים להתווכח ולהוכיח את דעתם בעניין‬ ‫והילד שואל אם אפשר להכין לו משהו לשתות‪ ,‬האבא אומר‬ ‫אלא אם כן ההורים משתפים אותם ומעוניינים ושמחים לשמוע‬ ‫– לא‪ ,‬אין צורך‪ ,‬אל תכין לי עכשיו שום דבר‪ .‬ואדרבה לפעמים‬ ‫דעתם‪.‬‬ ‫האבא נהנה שהבן עושה כביכול נגד דבריו ובכל זאת מכין‪ .‬או‬ ‫• אם ההורים נותנים רשות לילדיהם לחלוק עליהם בכל עניין‪,‬‬ ‫אפילו לא במשהו שנועד לשרת את האבא‪ ,‬אלא לצורך אחר‪.‬‬ ‫ומורים להם להביע דעתם גם אם לא מסכימים‪ ,‬יכולים הילדים‬ ‫כגון שהבן טורח להשתתף בשמחה רחוקה‪ ,‬למרות שהאבא‬ ‫להביע דעה מנוגדת‪ ,‬כיון שמחילת ההורים על כבודם מועילה‪.‬‬ ‫אומר לו – לדעתי אתה לא צריך לטרוח‪ ,‬תישאר בבית‪ .‬ובכל‬ ‫זאת הבן מחליט לטרוח ולעשות זאת‪ ,‬באופנים כאלו מותר לבן‬ ‫העושה מעצמו לאביו כל מה שהוא יודע שיהיה לאביו נחת‬ ‫לעשות זאת ואין זה בגדר סותר את דברי אביו‪.‬‬ ‫רוח מזה‪ ,‬חשוב יותר לפני הקב"ה ממי שמקיים ציווי אביו‬ ‫• אם ההורים מבקשים מבנם לעשות או לא לעשות דבר‬ ‫לאחר שמצווהו מפורש‪ ,‬ומקבל עליו שכר טפי (ישמח משה‬ ‫מסוים והבן אינו מסוגל ומרגיש שאינו יכול‪ ,‬צריך הבן להשיב‬ ‫פ' תולדות)‬ ‫באופן מכובד‪ ,‬כגון "קשה לי לעשות זאת"‪ ,‬או שזה לא אפשרי‬ ‫מבחינת הזמן הדחוק‪ .‬ובספר 'חוט שני' להגר"נ קרליץ כתב‬ ‫‪ .1‬חוט שני חובות הלב קכ"ח‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫לזרע של קיימא‬ ‫לזיווג‬ ‫להצלחה וס"ד‬ ‫מנחם מנדל בן יהושע דב‬ ‫פייגא בת אסתר‬ ‫בעילום שם‬ ‫חוה בת גולדה‬ ‫אריה בן רחל‬ ‫פרשת תולדות תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪150‬‬ ‫בס"ד‬ ‫סייעתא דשמיא והצלחה לצד צפייה דרוכה‪:‬‬ ‫הורינו ‪ 120‬הושק בכנס נשים בירושלים‬ ‫הדים רבים ותגובות שאינן פוסקות מלוות את כנס ההשקה של מיזם הורינו ‪,120‬‬ ‫שהתקיים בתקופה האחרונה באולם 'מצפה פרנקל' בבית יד שרה בירושלים‪.‬‬ ‫כבר עם פרסום הכנס נרשמה התעוררות רבה‪ .‬הנושא הבוער‪ ,‬יחד עם התוכנית‬ ‫העשירה והמקצועית‪ ,‬נגע בלב הציבור‪ .‬הוא נתן קול לדור הביניים‪ :‬ילדים הזוכים‬ ‫ללוות הוריהם המבוגרים‪ ,‬ולפתע מוצאים עצמם ללא ידע וכלים‪ ,‬ומבקשים כוח‬ ‫לשליחות הגדולה שהתגלגלה לפתחם‪ .‬סוף־סוף יש מי שהרים את הכפפה ונותן‬ ‫מענה רוחני ומקצועי לנושא שטרם זכה להתייחסות ראויה‪.‬‬ ‫הערב נפתח בקבלת פנים מכובדת‪ ,‬בהשראה ירושלמית פותחת לבבות‪ .‬על‬ ‫מרפסת פנורמית הצופה על העיר כולה‪ ,‬המתינה לבאות כיבוד מושקע‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוקדשו הרצאות ה"טד" הראשונות לכלים מקצועיים ומעשיים‬ ‫להתמודדות עם אתגרי הגיל‪ .‬הגב' ס‪ .‬אילוז‪ ,‬פיזיותרפיסטית ומחלוצות התחום‬ ‫של תנועה למבוגרים‪ ,‬חלקה ידע שווה זהב על מהות הגיל‪ ,‬ועל פתרונות יישומיים‬ ‫לקשיי הליכה‪ ,‬למניעת נפילות ולמניעת תקריות הקורות דווקא בין כתלי הבית‪.‬‬ ‫רב הנסתר‬ ‫היא זרעה בקהל תקווה ואור‪,‬‬ ‫והראתה כי גם בגיל גבורות‬ ‫אפשר לשמור על כושר גופני‪.‬‬ ‫מאמר חז"ל או מעשה רב בנושאי‬ ‫אחריה עלה ד"ר יקיר קאופמן‪,‬‬ ‫מצוות כיבוד הורים נטמנו בתמונה‪,‬‬ ‫מומחה לפסיכו־גריאטריה‪,‬‬ ‫גלו ושלחו לנו‪ ,‬ואולי תזכו בפרסים!‬ ‫והסביר בדברים מלאי חן‬ ‫על משמעות העשייה‪,‬‬ ‫ועל חשיבותה דווקא בגיל‬ ‫‪horeinuorg@gmail.com‬‬ ‫המבוגר‪ :‬היא מביאה לרעננות‬ ‫או בפקס‪077-6021640 :‬‬ ‫מחשבתית‪ ,‬מרחיקה תהליכי‬ ‫הזדקנות ואף מפחיתה את‬ ‫הצורך בתרופות‪.‬‬ ‫את הערב כיבדה בנוכחותה‬ ‫הגב' מלמד‪ ,‬נציגת "יד שרה"‪ ,‬הארגון השותף בחסות הערב‪ ,‬לע"נ מייסד‬ ‫מפעלות החסד הרה"ג אורי לופוליאנסקי זצ"ל‪ .‬היא סיפרה על ידיו המושטות‬ ‫של הארגון בכבוד לגיל ולחכמתו‪ ,‬ועל הזכות ללוות הורים בשלב של קצירת נחת‪.‬‬ ‫גולת הכותרת של הערב הייתה תוכנית אמנותית שהופקה במיוחד לכנס‪.‬‬ ‫היא העלתה בכנות ובכישרון את הפער הבין־דורי‪ ,‬וחידדה תובנה מרגשת‪ :‬אף‬ ‫שהעיתים התחלפו והתפיסות השתנו‪ ,‬יש קשר דם המגשר על פני התקופות‪,‬‬ ‫חוצה יבשות ומחבר בין השנים‪ .‬זו הרוח שקיבלנו מהורינו‪ ,‬ה"גירסא דינקותא"‬ ‫פתרון חידת 'רב הנסתר' לגיליון פרשת חיי שרה‬ ‫שנתבעת מאתנו‪" ,‬שמן שסכתני אימי בילדותי"‪ .‬וכמה שנדמה שפרשנו כנף‬ ‫מותר לעמוד על כיסא חשוב המיוחד לאביו כדי להגיע‬ ‫ובנינו את בתינו‪ ,‬אנו שבות ונשענות‪ ,‬שבות ומחקות‪ ,‬שבות ויונקות מאותם‬ ‫לאיזה דבר שנמצא במקום גבוה‪ .‬דעת הגרי״ש אלישיב‬ ‫שורשים שמהם צמחנו‪ .‬אנו שומעות באוזנינו אותם משפטים הרלוונטיים עד‬ ‫והגרב״צ אבא שאול שמותר לעלות על הכיסא‪ ,‬משום‬ ‫היום‪ ,‬ועליהם אנו מגדלות את ילדינו‪ .‬לא פתחנו פרק חדש‪ :‬חיינו הם המשך ישיר‬ ‫של סיפור הורינו‪ ,‬וילדינו אחרינו ממשיכים אותו‪ ,‬סיפור שלא יסתיים‪ ,‬כי ראשיתו‬ ‫שניכר לכל שאין בדבר זלזול או אי נתינת כבוד‪( .‬אהל‬ ‫הר סיני וסופו נצח‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬כיבוד אב ואם הלכה למעשה‪ ,‬סימן ר"מ ס"ק ל"ו)‬ ‫התוכנית העלתה את דברי חז"ל על דוד המלך‪ ,‬שנלחם בגלית וזכות אמו‬ ‫עמדה לו במלחמה מול האביר הגדול‪" :‬יבוא דוד שאמו אורגת פרוכת לבית‬ ‫המקדש במנור אורגים‪ ,‬וילחם בגלית שחץ חניתו כמנור אורגים‪ "1‬מכאן התובנה‪:‬‬ ‫במלחמות החיים‪ ,‬באתגרים הגדולים‪ ,‬שוב ושוב מתגלה כוחה של האם‪ ,‬המחייה‬ ‫הודעה תשלח לפותרים נכונה שעלו בגורל‪.‬‬ ‫ונותנת כוח לצלוח את גלי החיים ומהמורותיהם‪.‬‬ ‫הנשים יצאו מהערב נפעמות ומורמות‪ ,‬מלאות רוח והשראה לשליחות הגדולה‪,‬‬ ‫ובציפייה דרוכה להמשך פעילותו של מיזם הורינו ‪.120‬‬ ‫‪ .1‬מדרש על שמואל ב פרק כ"א פסוק י"ט‬ ‫ניתן לקבל את גיליונות הורינו במייל‬ ‫גם באנגלית ובאידיש‬ ‫כתבו לנו הצטרפות – אנגלית ‪ /‬אידיש‬ ‫וקבלו את הגיליון מדי שבוע לתיבת המייל שלכם‬ ‫הצטרפו עכשיו‪horeinuorg@gmail.com :‬‬ ‫פרשת תולדות תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪150‬‬ ‫ניתן להפנות שאלות ליועצי 'הורינו' עבור מדור זה‬ ‫והשיב לב‬ ‫בכתובת דוא"ל המופיעה בגב הגיליון‪ .‬סודיות מובטחת‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות משולחנם של‬ ‫יועצים רבניים ומטפלים‬ ‫עוזב בפתאומיות‪ ,‬ההורים נשארים עם שאלות וגעגוע‪ ,‬ולצד זה גם‬ ‫אני כותב אליכם בנושא כואב ומורכב שמלווה אותי בתקופה‬ ‫עם בושה שאינה שלהם‪ .‬אתה צודק בכך שללכת לצידם‪ ,‬והעמידה‬ ‫האחרונה‪ .‬אני נשוי ב"ה‪ ,‬לפני זמן קצר עזבה אחותי הצעירה‬ ‫שלך לידם היא מתנה גדולה‪ .‬כשתשוחח איתם‪ ,‬כדאי לומר דברים‬ ‫את בית הורי‪ ,‬ובפתאומיות‪ .‬לא היה שום סימן מקדים‪ ,‬לא שיחה ולא‬ ‫פשוטים‪ :‬אני איתכם‪ .‬אני רואה כמה כואב לכם‪ ,‬וכואב גם לי‪.‬‬ ‫הכנה‪ ,‬היא פשוט הלכה‪ .‬אצל ההורים שלי זו הייתה מכה של ממש‪.‬‬ ‫כדאי גם לומר להם במפורש מה שאולי קשה להם להאמין כרגע‪:‬‬ ‫אני רואה את הכאב בעיניים שלהם‪ ,‬וגם את הבושה‪ .‬אני נמצא‬ ‫הם הורים טובים‪ .‬הורים שמגדלים ילדים‪ ,‬נותנים להם בית‪ ,‬אהבה‬ ‫באמצע ומרגיש את זה בכל יום‪ .‬מצד אחד אני רואה את הכאב של‬ ‫וחינוך‪ ,‬עשו את תפקידם נאמנה‪ .‬כשילד בוחר בדרך אחרת‪ ,‬אין זה‬ ‫הוריי ורוצה לעמוד לצידם‪ ,‬ומצד שני היא אחותי‪ ,‬ואני לא רוצה לאבד‬ ‫אומר שההורים כשלו‪ .‬יש בני אדם שבוחרים דרכים שאיש לא צפה‪,‬‬ ‫אותה‪ .‬לא יודע מה תפקידי במצב הזה‪ ,‬אני חושש לטעות ולהשפיע‬ ‫ולפעמים הבחירה נובעת ממקומות שההורים לא היו שותפים להם‪.‬‬ ‫בצורה לא נכונה על עתידה‪ .‬יש כמה כיוונים שאני חושב עליהם‪ ,‬ואף‬ ‫הוריך לא צריכים לחפש את האשמה בעצמם‪ ,‬והם גם לא חייבים‬ ‫אחד מהם לא מרגיש לי נכון לגמרי‪:‬‬ ‫להסביר את המצב לשום אדם‪.‬‬ ‫אפשרות אחת היא לנתק איתה קשר‪ .‬אני חושב שאולי כך אראה‬ ‫אתה יכול לתת להם משענת בפועל בצורה כזאת שתהיה נוכח‪.‬‬ ‫להורים שאני לא מסכים למעשה שלה ושאני לצידם‪ .‬אבל אני‬ ‫ביקור‪ ,‬טלפון‪ ,‬ישיבה יחד‪ ,‬גם כשאין מה לומר‪ .‬הנוכחות אומרת‬ ‫חושש שהניתוק יפגע בקשר בינינו לשנים‪ ,‬ושהיא תישאר לבד בלי‬ ‫הרבה‪ .‬תקשיב בלי למהר לפתור‪ .‬לפעמים ההורים צריכים לדבר‬ ‫אף אחד‪ .‬אני גם לא בטוח שזה באמת מה שההורים מצפים ממני‪.‬‬ ‫ולפרוק‪ ,‬ולא לשמוע עצות‪ .‬לא לדבר על אחותך בביקורת בנוכחותם‪,‬‬ ‫אפשרות שנייה היא להישאר בקשר איתה כדי לקרב אותה בחזרה‪.‬‬ ‫ולא להצדיק אותה בפניהם‪ .‬כשהכאב טרי‪ ,‬כל משפט כזה עלול‬ ‫אני מאמין שקשר פתוח יכול להיות הגשר היחיד שיש לנו‪ .‬אבל אני‬ ‫להכאיב‪ .‬לחזק אותם ברגעים שהם מטילים ספק בעצמם‪ .‬משפט‬ ‫לא יודע איך להישאר בקשר בלי שזה ייראה כאילו אני מצדד במה‬ ‫כמו גידלתם אותנו הכי טוב שאפשר‪ ,‬ואני מרגיש זכות שגדלתי כאן‬ ‫שעשתה‪ ,‬ואיך אני יכול לשמור על הקשר בלי לפגוע בהוריי‪.‬‬ ‫יכול להיות מרפא‪.‬‬ ‫אפשרות שלישית היא לא לספר להורים על הקשר‪ .‬אני חושש‬ ‫לגבי הקשר עם האחות‪ ,‬זה חשוב ואין בו סתירה לכיבוד הוריך‪.‬‬ ‫שאם ייוודע להם שאני מדבר איתה‪ ,‬הם ירגישו נבגדים או שאני‬ ‫להפך‪ ,‬זו דרך לממש את מה שהם כנראה הכי מייחלים לו‪ :‬שבתם‬ ‫עומד לצידה נגדם‪ .‬מצד שני‪ ,‬הסתרה מעוררת בי אי־נוחות‪ ,‬כי אני‬ ‫לא תאבד לגמרי את הקשר למשפחה‪ .‬כל עוד יש חוט שמחבר‬ ‫לא רגיל להסתיר מהוריי דברים‪ ,‬ואני חושש שאם זה ייחשף‪ ,‬האמון‬ ‫אותה אליכם‪ ,‬הדלת נשארת פתוחה‪ ,‬ואחר כך כשיבוא הזמן‪ ,‬יהיה‬ ‫ביני לבינם ייפגע‪.‬‬ ‫למי לפנות‪.‬‬ ‫בעניין הזה תשמור על גלוי לב עם ההורים‪ .‬אפשר לומר להם‪ ,‬ברוגע‪:‬‬ ‫אפשרות נוספת היא לנסות לשכנע אותה לחזור‪ .‬חלק ממני רוצה‬ ‫אני נשאר בקשר עם אחותי‪ .‬אני לא מסכים למה שעשתה‪ ,‬והכאב‬ ‫להתאמץ בשביל זה‪ ,‬כי אני רואה כמה ההורים מתגעגעים‪ .‬אבל אני‬ ‫שלכם הוא גם הכאב שלי‪ .‬אבל היא אחותי‪ ,‬ואני רוצה שתהיה לה‬ ‫לא יודע מה הסיבות האמיתיות שלה לעזיבה‪ ,‬ואני חושש שלחץ‬ ‫דרך חזרה‪ ,‬כשיבוא היום‪ .‬ההורים עשויים להבין שדווקא הקשר הזה‬ ‫מצדי יגרום לה להתרחק עוד יותר‪ .‬מעבר לכל זה‪ ,‬יש לי שאלות‬ ‫הוא חלק מהאהבה למשפחה כולה‪ ,‬ולא הפנייה עורף אליהם‪ .‬אם‬ ‫עקרוניות‪ .‬האם בכלל מתפקידי להתערב? האם אני אמור להיות‬ ‫הם מתקשים לשמוע על כך‪ ,‬אפשר לתת להם זמן‪ ,‬ולא להכריח‬ ‫המתווך‪ ,‬או שהעניין הוא בין ההורים לאחות? אשמח למעט הכוונה‬ ‫אותם לשמוע פרטים‪ .‬מספיק שידעו שאתה בקשר‪ ,‬ובצד שלהם‪.‬‬ ‫בעניין‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬אתה לא צריך לבחור בין כיבוד הורים לבין אחדות המשפחה‪.‬‬ ‫אלה שני צדדים של אותו עניין‪ .‬תן להוריך להרגיש שהם מוערכים‬ ‫שלום רב‪ .‬כבר מדבריך ניכרת האכפתיות להוריך‪ ,‬והרצון הכן‬ ‫ואהובים ושאינם לבד‪ ,‬ושמור על קשר חם עם אחותך‪ ,‬והיה הגשר‬ ‫לעזור בסיטואציה הזאת לכולם‪ .‬אבל גם בתוך זה צריך להבין את‬ ‫שימתין עד שיבוא היום‪ .‬בהצלחה‪ ,‬ובשורות טובות‪.‬‬ ‫תעדוף הדברים מבחינה המעשית‪.‬‬ ‫קודם כל לגבי ההורים שלך‪ ,‬מה שעובר עליהם כואב מאוד‪ .‬כשילד‬ ‫בני הצדיק תאב לדבר מצווה‬ ‫מדי בוקר אחר תפילת שחרית היה הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב‬ ‫מעשה אבות‬ ‫לובצ'נסקי‪ ,‬מגדולי בעלי המוסר והמשגיחים בנובהרדוק וברנוביץ’‪,‬‬ ‫סיפור מהחיים‬ ‫מקדים לבית אימו הרבנית לשאול בשלומה ולברכה בבוקר טוב‪,‬‬ ‫והייתה הצדקנית הזקנה משיבה לו מפתח ביתה אצל הדלת‪ ,‬כי‬ ‫איך הורה ה'אמרי אמת' לקרוא לנכדתו?‬ ‫מרגישה היא בטוב ואל לו לדאוג ומיד פוטרת אותו לדרכו‪.‬‬ ‫מעשה שנולדה בת לאחד מנכדי האמרי האמת מגור‪ ,‬זמן קצר‬ ‫כששאלו שכניה מדוע פוטרת היא את בנה בפתח ואינה מכניסה‬ ‫אחרי פטירת זוגתו הרבנית‪ .‬ושאל אותו הנכד איך לקרוא לבתו‪,‬‬ ‫אותו הביתה‪ ,‬ענתה‪ :‬בני הצדיק רבי ישראל יעקב‪ ,‬תאב הוא לדבר‬ ‫והשיבו יוכבד רבקה‪ ,‬על שם אמו (של האמרי אמת)‪ .‬שאלה בתו‬ ‫מצוה וכשאני מבקשת ממנו להיכנס לשבת‪ ,‬רץ הוא מהר אל הכיסא‬ ‫שהייתה נוכחת ושמעה מה ענה אביה ‪ -‬הרי אמא נפטרה רק‬ ‫לקיים מצוות כיבוד אם‪ ,‬עד שבמרוצתו עלול לפגוע בחפצים בדרכו‪,‬‬ ‫זה עתה‪ ,‬מדוע לא לקרוא לנכדה שלה על שמה? השיב האמרי‬ ‫וכשהוא יושב אין הוא קם עד שאני מצווה עליו ללכת למעשיו‪ ,‬מוטב‬ ‫אמת‪ ,‬מאחר ששאל אותי‪ ,‬חייב אני לענות ככה מפני כבוד אם‪.‬‬ ‫איפה לפוטרו אצל הדלת ואל יבטל מעבודת ה' הקדושה שלו‪.‬‬ ‫(ראש גולת אריאל פרק רביעי עמ' קכ"ג)‬ ‫פרשת תולדות תשפ”ז ‪ /‬גליון ‪150‬‬ ‫כתיבה‪ :‬י‪ .‬בנימין‬ ‫מני מספר על אבא ואמא‬ ‫ומצוות כיבוד הורים‬ ‫ָָמה י ֵֹוֵתר ְְמ ַַׂש ֵֵּמ ַַח ִִמִּלִ ְְׂשֹמ ַַֹח ִִעם ָָא ִִחי?‬ ‫הֹוִציא ִִּבְזְ ִִהירּות ֶֶאת ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין‬ ‫ְְּב ֵֵבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסת רֹוִנִ י ָָע ַַמד ְלְ ַיַ ד ַַא ָָּבא‪ִ ,‬‬ ‫ָָאח ֶֶׁשִּלִ י ַַהָּגָ דֹול רֹוִנִ י‪ִִ ,‬ה ְְת ִִחיל ְלְ ַַהִּנִ ַיַח ְְּת ִִפִּלִ ין! ְְּבעֹוד ֹח ֶֶֹדׁש ְְּב ִִדּיּוק הּוא‬ ‫אֹוָתן‪ַַ .‬א ָָּבא ָָע ַַמד ְלְ ִִצּדֹו ְוְ ָָעַזַ ר לֹו ְלְ ַוַ ֵֵּדא ֶֶׁש ַַהֹּכֹל‬ ‫ַַה ֲֲח ָָדׁשֹות‪ְ ,‬וְ ִִה ְְת ִִחיל ְלְ ַַהִּנִ ַיַח ָ‬ ‫ִיִ ְְהֶיֶ ה ַַּבר ִִמ ְְצָוָ ה‪ְּ ,‬וְכ ָָבר ַַּכ ָָּמה ֳֳח ָָד ִִׁשים ֶֶׁש ָָּכל ַַה ַַּבִיִ ת ִִמ ְְתּכֹוֵנֵ ן ַלַ ּיֹום ַַהָּגָ דֹול‪.‬‬ ‫ֻֻמָּנָ ח ְְּב ִִדּיּוק ַַּב ָָּמקֹום‪ֲֲ .‬אִנִ י ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ַַעל ְְׁשֵנֵ ֶיֶהם‪ָָ ,‬ר ִִא ִיִתי ֶֶאת רֹוִנִ י ִִמ ְְת ַַר ֵֵּכז‪,‬‬ ‫ַַא ָָּבא ָלָ ַַמד ִִאּתֹו ִִהְלְ כֹות ְְּת ִִפִּלִ ין‪ִִּ ,‬כ ְְמ ַַעט ָָּכל ֶֶע ֶֶרב‪ֵֵ .‬הם ָיָ ְְׁשבּו ַיַ ַַחד ִִעם‬ ‫ֶֶאת ַַא ָָּבא ְְמ ַַחֵּיֵ ְך‪ַַ .‬א ֲֲח ֵֵרי ַַה ְְּת ִִפָּלָ ה ָָע ִִׂשינּו "ְלְ ַַחִּיִ ים" ָָק ָָטן ְְּב ֵֵבית ַַה ְְּכֶנֶ ֶֶסת‪.‬‬ ‫רּוָרה‪ִִּ ,‬ד ְְּברּו ַַעל ְְמקֹום ַַהָּנָ ַַחת ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין‪ַַ ,‬על ַַה ֶֶּק ֶֶׁשר ֶֶׁשל ָיָ ד‪ַַ ,‬על‬ ‫ִִמ ְְׁשָנָ ה ְְּב ָ‬ ‫ֲֲחִנִ י ֵֵה ִִכיָנָ ה עּוגֹות ְְמ ֻֻצָּיָ נֹות‪ָ .‬יָ ַַד ְְע ִִּתי ֶֶאת ֶזֶ ה ְְּכ ָָבר ֵֵמ ַַה ִִּביס ָָה ִִראׁשֹון‪ַּ ,‬וַב ִִּביס‬ ‫ָָה ְְרצּועֹות ְוְ ַַעל ָָּכל ִִמיֵנֵ י ְְּפ ָָר ִִטים ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֲֲע ַַדִיִ ן ֹלא ַַמ ָָּמׁש ֵֵמ ִִבין‪.‬‬ ‫נֹוָסף‪.‬‬ ‫ֵּׁשִנִ י ִִק ַַּבְלְ ִִּתי ִִאּׁשּׁור ָ‬ ‫ַַה ֵ �‬ ‫סּוָקה ַַּב ֲֲה ָָכנֹות‪ִִ .‬היא ָָהְלְ ָָכה ִִעם רֹוִנִ י ִלִ ְְבֹחֹר ַנַ ְְר ִִּתיק‬ ‫ַּגַ ם ִִא ָָּמא ָָהְיְ ָָתה ֲֲע ָ‬ ‫ׂשּוֶמת ַַהֵּלֵ ב‪ֲֲ .‬אִנִ י‬ ‫רֹוִנִ י ִִק ֵֵּבל ְְּב ָָרכֹות‪ִִ ,‬חֵּיֵ ְך‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְר ָָאה ְְק ָָצת ָנָ בֹוְך ִִמ ָָּכל ְְּת ֶ‬ ‫ַלַ ְְּת ִִפִּלִ ין‪ְ ,‬וְ ָָחְזְ ָָרה ִִעם ַנַ ְְר ִִּתיק ְְק ִִט ָיָפה ָָּכֹחֹל ֵֵּכ ֶֶהה‪ֶֶׁ ,‬ש ָָעָלָ יו ָָרקּום ַַה ֵֵּׁש�ם‬ ‫אֹוִתי‪ַַּ .‬כ ָָּמה‬ ‫ַַּדְוְ ָָקא ָָהִיִ ִיִתי ִִמ ְְס ַַּת ֵֵּדר ִִעם ֶזֶ ה ְְמ ֻֻצָּיָ ן‪ֲֲ ,‬א ָָבל ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ָָׁש ַַאל ִ‬ ‫אֹוִתּיֹות ֶֶּכ ֶֶסף‪ .‬רֹוִנִ י ֶֶה ְְר ָָאה ִלִ י אֹותֹו ְְּבַגַ ֲֲאָוָ ה‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ֻֻמ ְְכ ָָרח ְלְ הֹודֹות‬ ‫ֶֶׁשּלֹו ְְּב ִ‬ ‫ְּׁשכּוָנָ ה ִִהִּגִ יעּו‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ָָּד ַַאְגְ ִִּתי ְלְ ַַה ְְראֹות ָלָ ֶֶהם ֵֵאיֹפֹה‬ ‫ֲֲח ֵֵב ִִרים ֶֶׁשל רֹוִנִ י ֵֵמ ַַה ְ �‬ ‫ֶֶׁשהּוא ָָהָיָ ה ָיָ ֶֶפה ְְמאֹוד‪ֲֲ .‬חִנִ י ִִה ְְתַנַ ְְּד ָָבה ְלְ ָָה ִִכין עּוגֹות ַלַ "ְלְ ַַחִּיִ ים" ֶֶׁש ַַא ֲֲח ֵֵרי‬ ‫ַַה ִִּכּבּוד‪ִִ .‬ה ְְרַּגַ ְְׁש ִִּתי ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ְְמ ַַמֵּלֵ א ֶֶאת‬ ‫ּוֵמאֹותֹו ֶֶרַגַ ע ַַה ִִּמ ְְט ָָּבח ָָה ַַפְך‬ ‫ַַה ְְּת ִִפָּלָ ה‪ֵ ,‬‬ ‫ַַּת ְְפ ִִק ִיִדי ְְּב ָָכבֹוד‪.‬‬ ‫טֹוְרָיָ ה‪ְְּ .‬ב ָָכל ַַּפ ַַעם ֶֶׁשִּנִ ִִּס ִיִתי‬ ‫ְלְ קֹוְנְ ְְּד ְ‬ ‫ְְּכ ֶֶׁש ָָחַזַ ְְרנּו ַַה ַַּבְיְ ָָתה‪ִִ ,‬א ָָּמא ָָר ְְצ ָָתה‬ ‫ֶּׁשהּו‪ִִ ,‬היא ִִהְזְ ִִּכ ָיָרה‬ ‫ְלְ ִִה ָָּכֵנֵ ס ִלִ ְְטֹעֹם ַַמ ֶ �‬ ‫ִלִ ְְׁשֹמ ַַֹע ַַהֹּכֹל‪ .‬רֹוִנִ י ִִס ֵֵּפר ֵֵאיְך ָָהָיָ ה‪,‬‬ ‫ִלִ י ֶֶׁש ָָהעּוגֹות ְְמֹי ָָֹעדֹות ְלְ ָָמ ָָחר‪ְְּ .‬ב ֵֵס ֶֶדר‪,‬‬ ‫ַַא ָָּבא ִִס ֵֵּפר ַַּכ ָָּמה ָיָ ֶֶפה הּוא ִִהִּנִ ַיַח ֶֶאת‬ ‫יֶׁשהּו ָָצ ִִריְך ְלְ ַַה ְְׁשִּגִ ַיַח ֶֶׁשֶּזֶ ה ֹלא‬ ‫ֲֲא ָָבל ִִמ ֶ‬ ‫ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין‪ֻֻּ .‬כָּלָ ם ִִּד ְְּברּו ַַעל ַַה ַַּבר ִִמ ְְצָוָ ה‬ ‫ַַרק ִנִ ְְר ֶֶאה טֹוב ֶזֶ ה ַּגַ ם ִִעם ַַט ַַעם טֹוב‪,‬‬ ‫ּתֹוָרה‪,‬‬ ‫ַַה ִִּמ ְְת ָָק ֶֶר ֶֶבת‪ַַ ,‬על ָָה ֲֲעִלִ ָּיָ ה ַלַ ָ‬ ‫ּוִמ ְְתַנַ ֵֵּדב‬‫ְוְ ָָכאן ֲֲאִנִ י ָָּבא ִִעם ָָרצֹון טֹוב ִ‬ ‫ַַעל ַַה ְְּד ָָר ָָׁשה ְוְ ַַעל ָָּכל ַַה ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁשעֹוד‬ ‫ִלִ ְְבֹּדֹק‪ָ ,‬לָ ָָּמה ְְס ָָתם ְלְ ַוַ ֵֵּתר?‬ ‫ְְמ ַַח ִִּכים ָלָ נּו‪ִִּ .‬פ ְְתאֹום ֹלא ָָהָיָ ה ִִא ְְכ ַַּפת‬ ‫ּתֹוַב ְְב ִִּתי ַַּב ַַּבִיִ ת ְוְ ִנִ ִִּס ִיִתי ְלְ ָָה ִִבין ָָמה‬ ‫ִִה ְְס ַ‬ ‫ִלִ י ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֹלא ְְּב ֶֶמ ְְר ַַּכז ָָה ִִעְנְ ָיָ ִנִ ים‪ְ .‬לְ ֶֶה ֶֶפְך‪,‬‬ ‫ַַה ַַּת ְְפ ִִקיד ֶֶׁשִּלִ י ְְּב ָָכל ָָה ֵֵע ֶֶסק‪ַַ .‬א ָָּבא ָָהָיָ ה‬ ‫ָָהָיָ ה ִלִ י ֵֵּכיף ִלִ ְְראֹות ֶֶאת ָָא ִִחי ַַהָּגָ דֹול‬ ‫סּוָקה‬ ‫ָָעסּוק ִִעם רֹוִנִ י‪ִִ ,‬א ָָּמא ָָהְיְ ָָתה ֲֲע ָ‬ ‫ָָׂש ֵֵמ ַַח ָָּכל ָָּכְך‪.‬‬ ‫ִִעם רֹוִנִ י‪ֲֲ ,‬חִנִ י ֵֵה ִִכיָנָ ה עּוגֹות ִִּב ְְׁש ִִביל‬ ‫ָָּב ֶֶע ֶֶרב‪ַַ ,‬א ֲֲח ֵֵרי ֶֶׁש ֻֻּכָּלָ ם ְְּכ ָָבר ָָהיּו ֲֲעֵיֵ ִִפים‪,‬‬ ‫רֹוִנִ י‪ַ ,‬וַ ֲֲא ִִפּלּו ֵלֵ ְיְ ִִּבי ֵֵה ִִכין ְלְ רֹוִנִ י ִִצּיּור‬ ‫ִנִ ְְכַנַ ְְס ִִּתי ַלַ ִִּמ ְְט ָָּבח ִלִ ְְׁשּתֹות ַַמִיִ ם‪.‬‬ ‫ֶֶׁשל ְְּת ִִפִּלִ ין‪ֶֶׁ ,‬שִּנִ ְְר ָָאה ְְק ָָצת ְְּכמֹו ְְׁש ֵֵּתי‬ ‫ִִא ָָּמא ָָע ְְמ ָָדה ָָׁשם ְוְ ִִס ְְּד ָָרה ַַּכ ָָּמה‬ ‫רֹוִכים‪.‬‬ ‫ֻֻק ְְפ ָָסאֹות ִִעם ְְׂש ִ‬ ‫ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁשִּנִ ְְׁש ֲֲארּו ֵֵמ ַַהּיֹום ָָה ָָאֹרְֹך‪ִִ ,‬היא‬ ‫ְְּב ֶֶד ֶֶרְך ְְּכָלָ ל ֲֲאִנִ י ַַמ ְְצִלִ ַיַח ִלִ ְְמֹצֹא ְלְ ַַע ְְצ ִִמי‬ ‫ִִה ְְס ַַּת ְְּכָלָ ה ָָעַלַ י ְוְ ִִחְּיְ ָָכה ִִחּיּוְך ְְמֻיֻ ָָחד‪ֵֵ .‬מִנִ י‪,‬‬ ‫רּוַע ִִמ ְְׁש ַַּפ ְְח ִִּתי‪.‬‬ ‫ָָמקֹום ָָחׁשּוב ְְּב ָָכל ֵֵא ַ‬ ‫ִִהיא ָָא ְְמ ָָרה ְְּב ֶֶׁש ֶֶקט‪ָָ ,‬ר ִִצ ִיִתי ְלְ ַַהִּגִ יד ָלָ ְך‬ ‫ֲֲא ָָבל ַַה ַַּפ ַַעם ַַאף ֶֶא ָָחד ֹלא ָָהָיָ ה ָָצ ִִריְך‬ ‫ַַמ ֶֶּׁש�הּו‪ַַׂ .‬ש ְְמ ִִּתי ֵלֵ ב ַַהּיֹום ֵֵאיְך ָָׂש ַַמ ְְח ָָּת‬ ‫ּטֹוִפים‬ ‫אֹוִתי ִִּב ְְמֻיֻ ָָחד‪ .‬אּוַלַ י ִלִ ְזְ ֹרֹק ֶֶאת ַַה ִ‬ ‫ִ‬ ‫אֹוִתי‪.‬‬ ‫ִִעם רֹוִנִ י‪ֵֵ ,‬איְך ִִפ ְְרַּגַ ְנְ ָָּת לֹו‪ֶ ,‬זֶ ה ָָּכל ָָּכְך ִִׂש ֵֵּמ ַַח ִ‬ ‫ּתֹוָרה ִיִ ָּזָ ְְכרּו ִִּבי‪ֲֲ ,‬א ָָבל ַַעד ָָאז? ֶֶה ְְחַלַ ְְט ִִּתי ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ְְמ ַַמֶּנֶ ה ֶֶאת‬ ‫ְְּכ ֶֶׁשהּוא ַיַ ֲֲעֶלֶ ה ַלַ ָ‬ ‫ְְק ָָצת ִִה ְְת ַַּבַּיַ ְְׁש ִִּתי‪ִִ .‬א ָָּמא ִִה ְְמ ִִׁש ָיָכה ְוְ ָָא ְְמ ָָרה ֶֶׁש ַַה ְְר ֵֵּבה ְְּד ָָב ִִרים ְְמ ַַׂש ְְּמ ִִחים‬ ‫ַַע ְְצ ִִמי ַלַ ְְּמַלַ ֶּוֶה ֶֶׁשל ֲֲח ַַתן ַַה ַַּבר ִִמ ְְצָוָ ה‪ֶ ,‬זֶ ה ִנִ ְְׁש ָָמע ַַּת ְְפ ִִקיד ְְמ ֻֻכ ָָּבד ְְמאֹוד‪.‬‬ ‫אֹוֲה ִִבים ֶֶא ָָחד ֶֶאת‬ ‫אֹוָתנּו‪ַַ ,‬הְּיְ ָלָ ִִדים ֶֶׁשָּלָ ּה‪ֲ ,‬‬ ‫רֹוָאה ָ‬ ‫אֹוָתּה‪ֲֲ ,‬א ָָבל ְְּכ ֶֶׁש ִִהיא ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָָּב ֶֶע ֶֶרב ֶֶׁשִּלִ ְְפֵנֵ י רֹוִנִ י ָָהָיָ ה ִנִ ְְרָּגָ ׁש‪ .‬הּוא ִִס ֵֵּדר ֶֶאת ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין‪ֵֵ ,‬ה ִִכין ֶֶאת ַַה ְְּבָגָ ִִדים‬ ‫יֹוֵתר‪.‬‬ ‫אֹוָתּה ֵ‬ ‫ּוְׂש ֵֵמ ִִחים ֶזֶ ה ְְּב ִִׂש ְְמ ָָחתֹו ֶֶׁשל ֶזֶ ה‪ֵֵ ,‬אין ָָּד ָָבר ֶֶׁש ְְּמ ַַׂש ֵֵּמ ַַח ָ‬ ‫ֵּׁשִנִ י ְ‬ ‫ַַה ֵ �‬ ‫ְלְ ָָמ ָָחר‪ִִ .‬ה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ָָעָלָ יו‪ִִּ ,‬פ ְְתאֹום הּוא ִנִ ְְר ָָאה ִלִ י ָּגָ דֹול‪ֶ .‬זֶ ה ְְק ָָצת ַַמ ְְצ ִִחיק‪,‬‬ ‫ֹלא ָָּכל ָָּכְך ָיָ ַַד ְְע ִִּתי ָָמה ַלַ ֲֲענֹות‪ָָ ,‬אז ִִחַּיַ ְְכ ִִּתי‪ִִ .‬א ָָּמא ָנָ ְְתָנָ ה ִלִ י ְנְ ִִׁש ָיָקה ַַעל‬ ‫ִִּכי ֹרִֹּנִ י ָָהָיָ ה ָּגָ דֹול ִִמ ֶֶּמִּנִ י ַּגַ ם ֶֶא ְְתמֹול‪ֲֲ .‬א ָָבל ֶֶא ְְתמֹול הּוא ָָהָיָ ה ְְס ָָתם ָָאח‬ ‫ָָהֹרֹאׁש‪ַ ,‬וַ ֲֲאִנִ י ָָהַלַ ְְכ ִִּתי ַלַ ֶֶח ֶֶדר‪.‬‬ ‫כֹוַבע ַוַ ֲֲחִלִ ָיָפה‬ ‫ָּגָ דֹול‪ְ ,‬וְ ַַהּיֹום הּוא ְְּכ ָָבר ִִּכ ְְמ ַַעט ַַּבר ִִמ ְְצָוָ ה‪ִִ ,‬עם ְְּת ִִפִּלִ ין ְוְ ַ‬ ‫רֹוִנִ י ְְּכ ָָבר ָָהָיָ ה ָָׁשם‪ְְ ,‬מ ַַס ֵֵּדר ׁשּוב ֶֶאת ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין ַַה ֲֲח ָָדׁשֹות ֶֶׁשּלֹו ָָּב ָָארֹון‪.‬‬ ‫ִִמ ֶֶּׁש�ּלֹו ְוְ ַַא ָָּבא ְְמ ַַד ֵֵּבר ִִאּתֹו ַַעל ַַה ְְּד ָָר ָָׁשה‪...‬‬ ‫ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ָָעָלָ יו ְוְ ָָח ַַׁש ְְב ִִּתי ֵֵאיֶזֶ ה יֹום ָּגָ דֹול ָָהָיָ ה לֹו‪ְ ,‬וְ ַגַ ם ֵֵאיֶזֶ ה יֹום ָיָ ֶֶפה‬ ‫הֹוַס ְְפ ִִּתי‬ ‫ּבּוֶחער'‪ְ ,‬וְ ַ‬ ‫ִלִ ְְפֵנֵ י ֶֶׁש ָָהַלַ ְְכנּו ִלִ יֹׁשֹן ָָא ַַמ ְְר ִִּתי לֹו ֶֶׁשהּוא ַַמ ָָּמׁש 'ֶיֶ ִִׁש ֶיֶבע ֶ‬ ‫ָָהָיָ ה ִלִ י‪ִִּ .‬כי ָנָ כֹון ֶֶׁשֹּלא ָָהִיִ ִיִתי ֲֲח ַַתן ַַה ִִּׂש� ְְמ ָָחה‪ְ ,‬וְ ֹלא ָָר ְְקמּו ֶֶאת ַַה ֵֵּׁש�ם ֶֶׁשִּלִ י‬ ‫ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ְְמ ַַקֶּוֶה ֶֶׁשהּוא ַיַ ְְצִלִ ַיַח ְלְ ַגַ ְלְ ֵּגֵ ל ֶֶאת ַַה ְְּת ִִפִּלִ ין ַַמ ֵֵהר ַַא ֲֲח ֵֵרי ַַה ְְּת ִִפָּלָ ה‪ִִּ ,‬כי‬ ‫ַַעל ׁשּום ַנַ ְְר ִִּתיק‪ֲֲ .‬א ָָבל ָזָ ִִכ ִיִתי ִלִ ְְראֹות ֶֶאת רֹוִנִ י ִנִ ְְהֶיֶ ה ָּגָ דֹול‪ָ ,‬זָ ִִכ ִיִתי ִלִ ְְראֹות‬ ‫יֶׁשהּו‬ ‫ֲֲאִנִ י ְְּכ ָָבר ְְמ ַַח ֶֶּכה ֵֵמ ַַע ְְכ ָָׁשו ָלָ עּוגֹות ֶֶׁשל ֲֲחִנִ י‪ .‬רֹוִנִ י ָָצ ַַחק‪ְ .‬לְ ָָפחֹות ִִמ ֶ‬ ‫ַַּכ ָָּמה ַַא ָָּבא ְוְ ִִא ָָּמא ְְׂש ֵֵמ ִִחים‪ְּ ,‬וְכ ֶֶׁש ֵֵהם ְְׂש ֵֵמ ִִחים ֲֲאִנִ י ָָׂש ֵֵמ ַַח‪.‬‬ ‫ַַּב ַַּבִיִ ת ַַמ ֲֲע ִִריְך ֶֶאת חּוׁש ַַההּומֹור ֶֶׁשִּלִ י‪.‬‬ ‫נֹוֵתן ְלְ ַַחִנִ י‬‫חּוץ ִִמֶּזֶ ה‪ִ ,‬נִ ְְׁש ֲֲארּו עֹוד ָָׁשלֹוׁש ָָׁשִנִ ים ַַעד ַַה ַַּבר ִִמ ְְצָוָ ה ֶֶׁשִּלִ י‪ֶ ,‬זֶ ה ֵ‬ ‫ְלְ ָָמ ֳֳח ָָרת ַַּבֹּב ֶֶֹקר ַַק ְְמנּו ֻֻמ ְְק ָָּדם‪ִִ ,‬א ָָּמא ָָע ְְמ ָָדה ְלְ ַיַ ד ַַה ֶֶּדֶלֶ ת ְוְ ִלִ ְּו ְָָתה ֶֶאת רֹוִנִ י‬ ‫מּוָכן ְְּב ֶֶה ְְחֵלֵ ט‬ ‫ַַמ ְְס ִִּפיק ְזְ ַַמן ְלְ ִִה ְְת ַַא ֵֵּמן ַַעל ָָהעּוגֹות‪ַ .‬וַ ֲֲאִנִ י‪ְְּ ,‬בתֹור ָָאח ָָמסּור‪ָ ,‬‬ ‫חֹוֵׁשב ֶֶׁש ָָהיּו ָלָ ּה ְְּד ָָמעֹות ְְק ַַטּנֹות ִִּב ְְק ֵֵצה ָָה ֵֵעיַנַ ִיִ ם‪,‬‬ ‫נֹוְצצֹות‪ֲֲ ,‬אִנִ י ֵ‬ ‫ְְּב ֵֵעיַנַ ִיִ ם ְ‬ ‫ַלַ ֲֲעֹזֹר ָלָ ּה ַַּב ְְּט ִִעימֹות‪.‬‬ ‫ֲֲא ָָבל ֵֵמ ִִה ְְת ַַרְּגְ ׁשּות ְוְ ִִׂש ְְמ ָָחה‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י ארגון הורינו לחיזוק מצוות כיבוד אב ואם‬ ‫בנשיאות מרן הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א ובהכוונת גדולי ישראל‬ ‫ע”ר ‪ | 580780617‬רח' יוסלה רוזנבלט ‪ 2‬ירושלים‪.‬‬ ‫תרומות יתקבלו בברכה‪ .‬אפשרויות הנצחה בעלון ובכלל פעולות הארגון לע"נ הוריכם או יקיריכם ולזכות פרנסה והצלחה‪ ,‬זש"ק וזיווג ‪ -‬למען ייטב לך!‬ ‫לקבלת גיליון הורינו השבועי במייל כתבו לנו "צרפו אותי" לכתובת המייל‪ ,‬וכן לפניות בנושאי תוכן‪ ,‬פתרון חידת 'רב הנסתר' ולפרסום סיפורים אישיים‬ ‫בנושאי כיבוד הורים‪ horeinuorg@gmail.com :‬או בפקס‪Zelle: dedications@horeinu.org | 077-6021640 :‬‬ ‫‪ /‬טעון גניזה ‪/‬‬ ‫‪www.horeinu.com‬‬