gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הארי החי · Huari Hechai — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הארי החי · Huari Hechai

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הארי החי · Huari Hechai — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הבטחת רבינו‪,‬‬ ‫מי שישתדל‬ ‫הארי החי‬ ‫מכון להוצאה חדשה ומפוארת‬ ‫המהרא"<ל צינץ‬ ‫פנינים נפלאים מתורתו של‬ ‫של ספרי מהרא"ל צינץ זיע"א‬ ‫בהדפסת‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3498 .‬אשדוד ‪77134‬‬ ‫ספריו יהיה‬ ‫טל'‪08-8648989 :‬‬ ‫לו המחבר‬ ‫פקס‪08-8648686 :‬‬ ‫‪tzintz@tzintz.org‬‬ ‫למליץ‬ ‫הגאון רבי אריה לייב צינץ זי"ע מפלאצק‬ ‫גיליון שצ"ו‪ ,‬פרשת תולדות תשפ”ז‬ ‫לאור היסוד הזה‪ ,‬נוכל להבין מדרש פלאי נוסף‪ .‬חז”ל (בראשית רבה סה‪,‬‬ ‫נבואתה של רבקה על סדר קבלת הברכות‬ ‫שו ְ ּבכ ֶֹר ָך” כך‪ :‬המילה‬ ‫“אנֹכִ י ֵע ָ ׂ‬ ‫יח) מסבירים את מילותיו של יעקב לאביו ָ‬ ‫שו (כה‪ ,‬כו)‪.‬‬ ‫וְ יָ דוֹ א ֶֹחזֶ ת ַ ּב ֲע ֵקב ֵע ָ ׂ‬ ‫‘אנכי’ רומזת לעשרת הדיברות (שמתחילות במילה ‘אנכי’)‪ ,‬ואילו ‘עשו’ הוא‬ ‫נגלה לרבקה שיעקב הוא הראוי לברכות‪ ,‬ושהן צריכות לבוא לו דווקא‬ ‫‘בכורך’‪ .‬ולכאורה הדבר תמוה מאוד‪ :‬מה הקשר בין עשרת הדיברות לבין‬ ‫ברמיה‪ ,‬משום שאיצטריך לההוא דרגא‪ ,‬כפי שאיתא בזוהר (ח”ב קיא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫הברכות שיעקב מבקש כעת מאביו?‬ ‫שו” – כי עשו הוא סיטרא דנחש שיש לו‬ ‫וזהו שנאמר “וְ יָ דוֹ א ֶֹחזֶ ת ַ ּב ֲע ֵקב ֵע ָ ׂ‬ ‫אלא שההסבר לכך פשוט ובהיר‪ :‬יצחק אבינו רצה לברך את עשו‬ ‫שליטה בעקב‪ ,‬כמו שכתוב (לעיל ג‪ ,‬טו) “וְ ַא ָּתה ְּת ׁשו ֶּפנּ ּו ָע ֵקב”‪ .‬אולם ידו של‬ ‫מתוך מחשבה שהוא גם בן בכור וגם אדם שמתנהג על פי התורה‪,‬‬ ‫יעקב אוחזת בעקב עשו‪ ,‬והיינו כדי לתפוס בדרגא דידיה ולבוא ברמיה‪.‬‬ ‫ובשילוב כזה‪ ,‬בוודאי שהבכור קודם וראוי לברכה‪ .‬אך יעקב ידע את‬ ‫וזהו שהבינה רבקה‪ ,‬ועל כן אמרה ליעקב (להלן כז‪ ,‬יג)‪ָ :‬ע’לַ י ִק’לְ לָ ְת ָך ְ ּב’נִ י‪,‬‬ ‫האמת‪ :‬עשו הוא רשע‪ ,‬ובעתיד עשו וזרעו יסרבו לקבל את התורה (כמו‬ ‫שראשי התיבות שלהם יוצרים את המילה עק”ב‪ .‬ובכך רמזה לו‪ :‬דווקא‬ ‫שאכן קרה‪ ,‬כשהקב”ה הציע את התורה לבני עשו והם דחו אותה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יעקב‬ ‫בעקבה איצטריך לקבל את הברכות‪.‬‬ ‫וזרעו הם אלו שעתידים לקבל את התורה‪.‬‬ ‫(קומץ המנחה ‪ -‬פרשת ויצא)‬ ‫מכיוון שראינו שהתורה קודמת לבכורה (“יקרה היא מפנינים”)‪ ,‬יעקב בא‬ ‫ה”אנֹכִ י” – התורה שאני עתיד לקבל‪ ,‬קודמת וחשובה‬ ‫לאביו ורומז לו‪ָ :‬‬ ‫שו ְ ּבכ ֶֹר ָך” – מהבכורה הפיזית של עשו! ולכן‪ ,‬גם אם עשו הוא‬ ‫מ”ע ָ ׂ‬ ‫יותר ֵ‬ ‫‘אנכי’ ‪ -‬שעתיד לקבל עשרת הדברות‪ ,‬ו’עשו’ הוא ‘בכורך’‬ ‫הבכור‪ ,‬אין לו חלק בברכה‪ ,‬כי כתר התורה של יעקב דוחה את הבכורה‬ ‫שו ְ ּבכ ֶֹר ָך (כז‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫ּאמר יַ ֲעקֹב ֶאל ָא ִביו ָאנֹכִ י ֵע ָ ׂ‬ ‫וַ יֹ ֶ‬ ‫של עשו והופך את יעקב למי שראוי באמת לברכות‪.‬‬ ‫המדרש (במדבר רבה ו‪ ,‬א) דורש על הפסוק “יְ ָק ָרה ִהיא ִמ ּ ְפנִ ינִ ים”‪ ,‬שהמילה‬ ‫“בא ָא ִח ָ‬ ‫יך ְ ּב ִמ ְר ָמה”‬ ‫בזה מובן גם מדרש נוסף‪ ,‬שבו נאמר על הפסוק ָ ּ‬ ‫‘פנינים’ מרמזת למילה ‘לפנים’‪ .‬כלומר‪ ,‬התורה יקרה וחשובה יותר ממי‬ ‫(ב”ר סז‪ ,‬ד) ‪ -‬מהי אותה מרמה? “בחכמת תורתו”‪ .‬כלומר‪ :‬בזכות חכמת‬ ‫שנולד ‘לפנים’ ‪ -‬לפני כולם‪ ,‬שזהו הבכור‪ .‬בגלל שהתורה קודמת לבכורה‪,‬‬ ‫התורה שיעקב עתיד לקבל‪ ,‬הוא הקדים את הבכור‪ ,‬וזכה בדין בברכות‪.‬‬ ‫זכו בני קהת‪ ,‬שנשאו את ארון הקודש המסמל את התורה‪ ,‬לנסוע‬ ‫(קומץ המנחה ‪ -‬פרשת נשא)‬ ‫במסעות המדבר לפני בני גרשון‪ ,‬אף על פי שגרשון היה הבכור‪.‬‬ ‫על דרך הדרוש‬ ‫משל המשנה למלך ‪ -‬מדוע באמת רצה יצחק לברך את עשו?‬ ‫למסור את הברכות והנחלה ישירות ליעקב‪ ,‬שמא עשו יקנא בו וירד‬ ‫ִמי ֵאפוֹ א הוּא ַה ָ ּצד ַציִ ד וַ ָי ֵּבא לִ י וָ אֹכַ ל ִמ ֹּכל ְ ּב ֶט ֶרם ָּתבוֹ א וָ ֲא ָב ְרכֵ ה ּו ַ ּגם ָ ּברו ְּך‬ ‫לחייו‪ ,‬כפי שאכן קרה לבסוף‪ .‬לכן נקט יצחק בתחכום עצום – הוא תכנן‬ ‫יִ ְהיֶ ה (כז‪ ,‬לג)‪.‬‬ ‫למסור את הכל לעשו‪ ,‬להגדיל אותו מעל כולם ולהעניק לו את כל “גנזי‬ ‫כדאי לשים לב לדברי יצחק בשעה שביקש לברך את עשו‪ ,‬ולבסוף‬ ‫“הוֵ ה‬ ‫המלך” (כדי להפכו כביכול ל’משנה למלך’)‪ .‬הוא הגדיל לברך אותו בברכת ֱ‬ ‫התברר לו שיעקב הוא שקיבל את הברכה‪ .‬הפסוק פותח ב’ריתחא’ –‬ ‫יך”‪ ,‬ובברכת “וְ יִ ֶּתן לְ ָך ָה ֱאל ִֹקים”‪ ,‬שדרשו עליה חז”ל‪‘ :‬אם בדין‬ ‫גְ ִביר לְ ַא ֶח ָ‬ ‫בזעזוע ובחרדה‪“ :‬מי איפוא הוא הצד ציד‪ ,”...‬אך מיד מסתיים בהשלמה‬ ‫– יתן לך’‪.‬‬ ‫מלאה‪“ :‬גם ברוך יהיה”‪ .‬וכבר עמדנו על כך‪ .‬אולם השאלה המרכזית היא‪:‬‬ ‫יצחק ידע היטב שעשו הוא ‘איש שדה’ פראי שלא ייזהר כראוי‬ ‫מדוע מלכתחילה העלה יצחק בדעתו לברך את עשו הרשע‪ ,‬ובכך כביכול‬ ‫בתפקידו כממונה על אוצרות המלך‪ .‬וכאשר אדם רשע נמצא בעמדה‬ ‫לקפח את יעקב מנחלתו?‬ ‫כה בכירה‪ ,‬כל חטא קל – ולו כחוט השערה – ייחשב לו לעוון עצום ולמרד‬ ‫כדי להבין זאת‪ ,‬נתבונן במשל נפלא‪ :‬אדם אחד‪ ,‬פרא אדם ורע מעללים‪,‬‬ ‫במלכות שמים‪ .‬ממילא‪ ,‬היה ברור שיבוא יום ועשו לא יהיה ראוי לקבל‬ ‫נהג תמיד להזיק ולגזול את הבריות‪ .‬גם כשהענישו אותו‪ ,‬הוא לא התרגש‬ ‫את הברכות בדין; אדרבה‪ ,‬די יהיה בחטא קל מצידו כדי שיאבד מיד את‬ ‫מכך ולא שינה את דרכו‪ .‬באחד הימים‪ ,‬הוא הכה את אחד מאנשי העיר‬ ‫כל מעמדו ורכושו‪ .‬כך‪ ,‬סוף הכבוד והנחלה לחזור באופן טבעי ובטוח‬ ‫ופצע אותו קשות‪ .‬שאלו את הפצוע‪ :‬איזה עונש אתה מבקש שיטילו על‬ ‫ליעקב‪[ .‬וכן נראה שזו גם שיטתו של הס”ם‪ ,‬שממליץ טוב כדי להגדיל‬ ‫התוקף? ענה הפצוע‪“ :‬אני מבקש שימנו אותו למשנה למלך!”‪ .‬השומעים‬ ‫את מעלת ישראל בפני ה’ – מתוך מגמה שאם יחטאו‪ ,‬ייחשב להם אפילו‬ ‫השתוממו מהבקשה המוזרה‪ ,‬וביקשו להבין את פשרה‪ .‬ענה להם הפצוע‬ ‫חטא קל כעוון חמור]‪.‬‬ ‫בחכמה‪ :‬ידעתי שהאדם עז הפנים הזה לא ישנה את טבעו הרע וימשיך‬ ‫לאור זאת‪ ,‬כשנודע ליצחק שיעקב הוא זה שזכה בברכות בפועל‪ ,‬הוא‬ ‫להזיק כל ימיו‪ .‬והרי ידוע‪ ,‬שאם איש פשוט חוטא ‪ -‬עונשו אינו חמור כל‬ ‫“מי ֵאפוֹ א הוּא ַה ָ ּצד ַציִ ד וָ אֹכַ ל ִמ ֹּכל‪ – ”...‬כלומר‪ ,‬אל‬ ‫הגיב בחכמה ואמר‪ִ :‬‬ ‫כך‪ .‬אך אם אדם חשוב‪ ,‬המקורב למלכות‪ ,‬עושה מעשה שפל – הרי זה‬ ‫“גם‬ ‫ירע לך‪ ,‬יעקב‪ ,‬על שלקחת את הברכות בדרך זו‪ ,‬שהרי בלאו הכי ַ ּ‬ ‫נחשב למרד ולבזיון ישיר כלפי המלך‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬עונשו כבד מנשוא‬ ‫ָ ּברו ְּך יִ ְהיֶ ה”‪ :‬על פי התוכנית המקורית שלי‪ ,‬הברכות הללו נועדו לחזור‬ ‫ואחת דתו להמית‪ ,‬שכן “לפום גמלא שיחנא” (לפי גודל הגמל כך משאוי העבודה‬ ‫אליך בסופו של דבר‪.‬‬ ‫שעליו; ככל שהמעמד גבוה יותר‪ ,‬הקפידה והדין חמורים יותר)‪.‬‬ ‫(קומץ המנחה ‪ -‬פרשת נצבים)‬ ‫הנמשל מאיר באור חדש את כוונתו הנסתרת של יצחק‪ :‬יצחק חשש‬ ‫ניתן לשמוע בכל שבוע דבר תורה מרבנו המהרא"ל צינץ על פרשת השבוע‪,‬‬ ‫חדש!‬ ‫מפי המשפיע הרב הגאון רבי ברוך שוורץ‬ ‫שלוחה ‪5‬‬ ‫שליט"א ‪08-8648989‬‬ ‫מרבני המכון ומו"ץ באוצר הפוסקים‬ ‫נפלאות המהרא”ל צינץ‬ ‫ג”כ על צאצאי זקנו הג”ר נתן נטע אייבשיץ זצ”ל)‪ ,‬וכן הגה”ק רבי אברהם לנדא זצ”ל‬ ‫בית מדרשו אשר בק”ק וארשה רבתי‬ ‫מטשכנוב‪ ,‬הג”ר יעקב גזונדהייט זצ”ל אבד”ק וורשה בעל “תפארת‬ ‫בימי מגוריו בוורשה‪ ,‬אחרי פטירת אשת נעוריו‪ ,‬נשא רבינו בזיוו”ש את‬ ‫יעקב” למס’ גיטין ועוד‪ ,‬הג”ר אהרן שמחה פיליצער זצ”ל מגומבין מחבר‬ ‫הרבנית מרת צביה ע”ה (שהיתה בזיוו”ר אשת הג”מ רבי נפתלי קרקובר זצ”ל מוורשה‪,‬‬ ‫הביאור “רשפי אש” על תנדב”א‪ ,‬האדמו”ר מזיכלין רבי שמואל אבא‬ ‫הנזכר בשו”ת רע”א סימן א’)‪ ,‬אשת חיל ונגידה‪ ,‬שעסקה במסחר ופרנסה את‬ ‫טאוב זצ”ל‪ ,‬הג”ר יוסף פרנקל זצ”ל (בנו של ה”ברוך טעם”)‪ ,‬הג”ר יצחק צבי‬ ‫רבינו בכבוד‪ .‬מני אז פרק מעליו לגמרי את עול הרבנות‪ ,‬והתמסר בכל‬ ‫מינץ זצ”ל מוורשה‪ ,‬הג”ר אליעזר ליכטנשטיין זצ”ל מנובודוואהר בעל‬ ‫כוחו להרביץ תורה לעדרים‪ ,‬בישיבה גדולה שניהל בבית מדרשו‪.‬‬ ‫“שם עולם” על ס’ ויקרא‪ ,‬הג”ר צבי כץ זצ”ל מפלאצק‪ ,‬הג”ר מנחם מנדל‬ ‫ישיבה זו התקיימה בעזרת ב’ נדיבים אוהבי תורה אשר נשאם לבם‬ ‫רדזינר זצ”ל מווארשה‪ ,‬שגדולי העיר כינוהו “ספר תורה חי”‪ ,‬ועוד רבים‪.‬‬ ‫לכלכל את כל צרכי התלמידים וסיפוקם‪ ,‬מבלי שרבינו יצטרך לדאוג‬ ‫לכך‪ .‬אף כשבאו אליו ראשי העדה בוורשה והפצירו בו‪ ,‬שיאות להתכתר‬ ‫ה’שפת אמת’ נקרא ע”ש רבינו‬ ‫בכהונה הרמה של ראש הרבנים בעיר הגדולה‪ ,‬לא נעתר להם והודיע‬ ‫הערצתו של ה”חידושי הרי”ם” זצ”ל לרבינו מצאה ביטוי‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫במלים מפורשות שכבר הסיח דעתו לחלוטין מן הרבנות‪ ,‬וכל ישעו‬ ‫גם בעובדה שהגיד לנכדו ה”שפת אמת” זצ”ל‪ ,‬כי אחד הטעמים שהורה‬ ‫וחפצו להיות תופש ישיבה ולהרחיב גבולו בתלמידים‪.‬‬ ‫לקראו ג”כ בשם אריה לייב הוא שיקרא על שם רבינו‪.‬‬ ‫ואכן משמים השלימו חפצו‪ ,‬ונתקיימה בו תפילת יעבץ‪ ,‬כי נהרו אליו‬ ‫מלבד התלמידים שישבו למרגלותיו באו אל רבינו עוד רבים מאדירי‬ ‫תלמידים מצוינים מכל חלקי המדינה‪ ,‬וישיבתו הפכה לבית היוצר של‬ ‫התורה‪ ,‬ענקי התקופה‪ ,‬כדי לשמוע חידושיו ולהשתעשע עמו בדברי‬ ‫גדולי הלומדים בפולין‪ .‬על כסא הרבנות בוורשה הושיבו אז את הגאון‬ ‫הלכה‪ ,‬או לכל הפחות לראותו כשהוא עוקר הרי הרים וטוחן אותם זה‬ ‫רבי שלמה זלמן זצ”ל מפראגא‪ ,‬בעל “חמדת שלמה”‪ ,‬שהיה ג”כ תופש‬ ‫בזה בחריפותו‪.‬‬ ‫ישיבה‪ ,‬והיו שניהם נוחין זה לזה בהלכה‪ ,‬ואהבתם נפלאה אהדדי‪ .‬שניהם‬ ‫לפי שמועה אחת טלטל עצמו ה”דברי חיים” זצ”ל מצאנז ובא אליו‬ ‫ניהלו את ישיבותיהם ברמה‪ ,‬ואין מלכות נוגעת בחברתה‪ ,‬כי אם להיפך‪,‬‬ ‫ממרחק רב כדי להתבשם מתורתו‪ .‬גם בהסכמת האדמו”ר ממוגלניצא‬ ‫תלמידי ה”חמדת שלמה” נהגו לשחר תכופות את פני רבינו ולחזור על‬ ‫רבי חיים מאיר יחיאל זצ”ל (נכד המגיד מקוזניץ זי”ע) לספרו של רבינו “מלא‬ ‫החידושים שקיבלו מרבם‪ ,‬וכן באו תלמידי רבינו לפני החמד”ש והרצו‬ ‫העומר” אנו קוראים‪“ :‬מכירו הייתי לשעבר‪ ,‬אשר היה מלא רוח חכמה‬ ‫באזניו את השיעורים החריפים שלו‪.‬‬ ‫ודעת‪ ,‬ויראת ד’ היא אוצרו”‪.‬‬ ‫בין הני אריוותא ששתו דבריו בצמא בולטים שמותיהם של גאונים‬ ‫המשך בגליון הבא אי”ה‬ ‫אדירים‪ ,‬כדוגמת שארו האדמו”ר מגור בעל “חידושי הרי”ם זצ”ל (שהתייחס‬ ‫פניני ישועות‬ ‫החשק ללימוד שאבד ושב באורח פלא‬ ‫התשובה מן השמיים הייתה מהירה וגלויה‪ .‬מיד לאחר מסירת‬ ‫אין כאב גדול עבור ֵאם מאשר לראות את בנה מאבד את החשק‬ ‫ללימוד התורה‪ .‬תקופה מדאיגה מאוד עברה על אם יקרה‪ ,‬כאשר התרומה‪ ,‬חל בבן מהפך פנימי פלאי‪ .‬תחושת חוסר השקט‬ ‫בנה עזב לפתע את סדרי הלימוד‪ .‬כשניסתה לברר את פשר התפוגגה כלא הייתה‪ ,‬והוא החל להרגיש יישוב הדעת מבורך‬ ‫ורוגע‪ .‬באורח פלא‪ ,‬החשק והשמחה‬ ‫הדבר‪ ,‬שיתף הבן בכאב כי הוא מרגיש‬ ‫בלימוד חזרו אליו במלוא עוזם‪,‬‬ ‫בבן‬ ‫חל‬ ‫התרומה‪,‬‬ ‫מסירת‬ ‫לאחר‬ ‫מיד‬ ‫חוסר שקט פנימי‪ ,‬אין לו יישוב הדעת‪,‬‬ ‫ופשוט אבד לו לחלוטין החשק ללמוד‪ .‬מהפך פנימי פלאי‪ .‬תחושת חוסר השקט והוא שב במהרה לספסל הלימודים‬ ‫המצב נראה היה עגום‪ ,‬והאם חשה התפוגגה כלא הייתה‪ ,‬והוא החל להרגיש בשקידה ממש כבעבר‪.‬‬ ‫מתוך התרגשות עצומה והכרת‬ ‫חוסר אונים לנוכח המשבר הפתאומי‪ .‬יישוב הדעת מבורך ורוגע‪ .‬באורח פלא‪,‬‬ ‫הטוב על הנס הגלוי והשינוי המהיר‪,‬‬ ‫מתוך דאגה עמוקה לעתידו של בנה‪ ,‬החשק והשמחה בלימוד חזרו אליו‬ ‫החליטה האם לעורר רחמי שמיים‪ .‬היא במלוא עוזם‪ ,‬והוא שב במהרה לספסל מיהרה האם ופנתה שוב למשרדי‬ ‫המכון כדי להרים תרומה נוספת‪.‬‬ ‫הלימודים בשקידה ממש כבעבר‬ ‫פנתה למשרדי המכון והרימה תרומה‬ ‫“כשרואים כיצד זכות הצדיק פועלת‬ ‫למען הדפסת ספרי רבנו המהרא”ל‬ ‫צינץ זי”ע‪ .‬יחד עם התרומה‪ ,‬היא כיוונה בתחינה שזכותו העצומה ישועה כה מהירה ומשיבה בחור למקומו בבית המדרש”‪ ,‬שיתפה‬ ‫של הצדיק תעמוד לבנה‪ ,‬תסיר מעליו את הבלבול ותשיב לו את בהודיה עמוקה‪“ ,‬ברור שצריך להמשיך ולהחזיק בשותפות‬ ‫הנפלאה הזו כדי לשמר ולהרבות את הברכה”‪.‬‬ ‫מנוחת הנפש והאהבה לתורה‪.‬‬ ‫ניתן להזמין חינם את ספרי רבנו לבתי מדרש וישיבות‬ ‫‪08-864-89-89‬‬ ‫ארה"ב‪718-2592395 :‬‬ ‫להשתתפות בהדפסת הספרים לקיום‬ ‫צוואתו של הגאון זי"ע ולזכות בהבטחתו‬