gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתותם · Sifsoisam — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: שפתותם · Sifsoisam

שבוע: תולדות (2026-11-09)

שפתותם · Sifsoisam — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪-‬‬ ‫פרש‪ ﬩‬תולדות‬ ‫תשפ"ז ‪ I‬גﬦיון קלא' ‪ I‬שנה ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צבי לצדיק‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫ישמח לב‬ ‫הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א‬ ‫הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א‬ ‫‪ .‬בשפﬨו יהגﬣ ‪.‬‬ ‫הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א‬ ‫אבדק"ק ניישטאדט‬ ‫אבדק"ק יאקא ופרויקירכען‬ ‫תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א‬ ‫מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‬ ‫תלמיד למרן השבט סופר זיע"א‬ ‫גם פה ברכך ד׳‪ ,‬אתה גם עתה ברוך ד׳‪ ,‬ואם כן אין לך עלינו‬ ‫זבל פרדותיו היה נקי מעוון גזל‬ ‫ישמח לב‬ ‫שום תרעומת‪.‬‬ ‫ויגדל האיש וגו׳ עד כי גדל מאד (כו‪ ,‬יג)‪ .‬פירוש רש״י וזה‬ ‫ליעקב תבוא הפרנסה מן השמים ולעשו תבוא הפרנסה‬ ‫לשונו‪' :‬שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו‬ ‫ָה ָאבוֹ ת וְ ַה ָבנִ ים ַכעֲ ָט ָרה זֶ ה לָ זֶ ה‬ ‫רק ע"י עבודה‬ ‫של אבימלך'א‪.‬‬ ‫משמני הארץ יהיה מושביך (כז‪ ,‬לט)‪ .‬תמוה מאד‪ ,‬הלא אמר‬ ‫נראה כי ממון מלכות אומות העולם ‪ -‬כולו גזל‪ ,‬וגזל מצוי‬ ‫בעומק עניין 'עטרת זקנים בני בנים'‪ ,‬וההשפעה המכרעת‬ ‫לו תחלה (לעיל בפסוק לז)‪' :‬ויען יצחק ויאמר לעשו‪ ,‬הן גביר‬ ‫יותר במטלטלין שהם שוה כסף מבכסף עצמו‪ ,‬כי האנשים‬ ‫של חינוך הבנים על זכותם וקניינם של האבות‬ ‫שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו'‪,‬‬ ‫מטמינים כספם בקרקע ‪ -‬דכספים אין להם שמירה אלא‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם וגו' (כה‪,‬‬ ‫ופירש רש"י‪' :‬אמר לו מה תועלת לך בברכה‪ ,‬אם תקנה נכסים‬ ‫בקרקע (פסחים לא‪ - :‬בבא מציעא מב‪ ,).‬ולכן כספים קשה למלכות‬ ‫יט)‪ .‬במדרש רבה (סג‪ ,‬ב) איתא‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫‪ -‬שלו הם‪ ,‬שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו'‪.‬‬ ‫לגזול‪ ,‬אלא המלכות גוזלת קרקע‪ .‬ומצינו באחאב שנטל שדה‬ ‫'עטרת זקנים בני בנים (משלי יז‪ ,‬ו) ‪ -‬האבות‬ ‫ולבסוף נתן יצחק אותו ברכה עצמו גם לעשו‪ .‬ולא מצאתי מי‬ ‫נבות וכרמוב (מלכים א' כא‪ ,‬א‪-‬טז) אבל לא זהב וכסף‪.‬‬ ‫עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות‪ ,‬האבות‬ ‫שהרגיש בזה חוץ ממה שכתב בהג"ה רש"י ישן‪ ,‬שליעקב נתן‬ ‫והנה מורים אנשים ֶה ֵּת ָרא לעצמם לרעות בהמתן בשדה‬ ‫עטרה לבנים דכתיב (שם) 'ותפארת בנים‬ ‫הברכה רק כשיהיה ראוי‪ ,‬ואילו גבי עשו נתן את הברכה בין אם‬ ‫אחריםג ‪ ,‬ומצינו כן בחטאת העוף שבני מעיו נזרקים שלא יבוא‬ ‫יהיה ראוי ובין שאינו ראויח‪ .‬וכבר כתבתי במקום אחר תירוץ‬ ‫גזל על מביאי חטאתד ‪ .‬ומעתה קרוב לדמות‪ ,‬שגם הצדיקים‬ ‫אבותם'‪ ,‬הבנים עטרה לאבות דכתיב 'עטרת‬ ‫לזהט‪.‬‬ ‫שמושכים ידיהם מן הגזל‪ ,‬אין זבל בהמותיהם נקי מעוון זה‪,‬‬ ‫זקנים בני בנים'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ויש לדקדק למה 'בני‬ ‫וכעת נראה לי על פי הגמרא בברכות (לה‪' :):‬רבי שמעון בר‬ ‫אבל אברהם היו לו גמלים וחמורים זמומים מפני הגזל‪ ,‬כמו‬ ‫בניםא'‪.‬‬ ‫יוחי אומר‪ ,‬אפשר אדם חורש בשעת חרישה‪ ,‬וזורע בשעת‬ ‫שכתב רש״י (לעיל כד‪ ,‬י ד"ה מגמלי אדוניו) כידועה‪ .‬וברא כרעא‬ ‫ואפשר לישב דהנה בדרך כלל אדם תאב‬ ‫זריעה‪ ,‬וקוצר בשעת קצירה‪ ,‬ודש בשעת דישה‪ ,‬וזורה בשעת‬ ‫דאבוה ולא היה בנכסיו שום גזל אפילו זבל פרדותיו היה נקי‬ ‫לקבץ ממון בעבור בניו‪ ,‬וכל מגמתו בשביל‬ ‫הרוח‪ ,‬תורה מה תהא עליה‪ ,‬אלא בזמן שישראל עושין רצונו‬ ‫מעוון זה‪ ,‬יותר מכספו וזהבו של מלך פלשתים‪ ,‬שאין דרכו‬ ‫בניו‪ ,‬ואף אם יש לו ממון לעצמו‪ ,‬מתאוה‬ ‫של מקום ‪ -‬מלאכתן נעשית על ידי אחרים‪ ,‬שנאמר (ישעיה סא‪,‬‬ ‫ישמח לב‬ ‫אלא בגזל‪.‬‬ ‫ומשתדל להוסיף בעבור בניו‪ .‬והנה כתב הגאון‬ ‫ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'‪[ ,‬ויקויים אז 'ולא ימוש ספר‬ ‫ב‬ ‫התורה הזה מפיך' (יהושע א ח)]‪ ,‬ובזמן שאין ישראל עושין רצונו‬ ‫עשה לו טובה ששלחו שלא יבוזו את רכושו‬ ‫מורינו הרב דוד דייטש ז"ל ‪ ,‬על הפסוק (שמות‬ ‫של מקום ‪ -‬מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר (דברים יא‪ ,‬יד)‬ ‫מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם‪,‬‬ ‫לד‪ ,‬ז) 'פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים'‬ ‫'ואספת את דגנך''‪.‬‬ ‫וגו׳‪ ,‬דאף אם אדם מקבץ ממון ונחלה עבור בניו‬ ‫ויאמרו ראו ראינו כי היה ד' עמך וגו׳ ונכרתה ברית עמך וגו'‬ ‫ולפי זה יובן‪ ,‬דליעקב אמר 'ויתן לך האלקים מטל‬ ‫ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד' (כו‪ ,‬כז‪-‬כט)‪ .‬אבימלך השיבוהו‬ ‫אף כשלעצמו אין צורך‪ ,‬הרי זה כמי שמקבץ‬ ‫השמים'‪ ,‬כלומר ‪ -‬אתה תשב באהל תורה וה׳ יתן לך מטל‬ ‫על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון‪ .‬מה ששאל 'מדוע באתם‬ ‫לעצמו‪ ,‬שהרי המניח בן כמותו כאלו לא מת‪,‬‬ ‫השמים‪ .‬מה שאין כן לעשיו אמר משמני הארץ יהיה מושביך‪,‬‬ ‫אלי' – השיבוהו 'ראה ראינו וגו׳ ונכרתה ברית עמך'ו‪ .‬ועל מה‬ ‫וכאלו מנ יח תפילין ונוטל לולב ויושב בסוכה‪,‬‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫כלומר‪ ,‬אם תעבוד יהיה לך‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫שהוכיחם 'ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם' ‪ -‬השיבו‬ ‫ולכן הכא זכות הוא לו במה שטרח בשביל בניו‪.‬‬ ‫הרביץ תורה ברבים לבני עניים‬ ‫התנצלות נכונה‪ ,‬כי טובה היה לו ששלחוהו‪ ,‬מפני שראו כי‬ ‫אך אם הבנים אינם הולכין בדרך ישר‬ ‫וע ַצם ברכוש‪ ,‬וקנאו בו פלשתים‪ ,‬וכבר ידענו כי‬ ‫הצליח יצחק ָ‬ ‫ישב אהלים (כה‪ ,‬כז)‪' .‬ישב' חסר כתיב‪ ,‬ואנכי לא ידעתי דבר‬ ‫נמצא שהבנים אינם שלו‪ ,‬ואין כדאי הטירחא‬ ‫כך הוא דרכם של המקנאים‪ ,‬בתחילה נרגנים ומדברים תועה‬ ‫כי נער אנכי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי‪ ,‬דהרי בכל מקום‬ ‫וחירוף על הקצינים אשר במחנה היהודים‪ ,‬ודיבור מביא לידי‬ ‫לטרוח בשבילם‪ ,‬ואז 'פוקד עון אבות על בנים'‪,‬‬ ‫שכתיב 'ישב' חסר נתנו חז"ל עיניהם לדרוש‪ ,‬וכאן לא דרשו‪,‬‬ ‫בח ַמת רוח שוללים‬‫מעשה‪ ,‬מתגרים ומתחרים ‪ -‬עד אשר ַ‬ ‫דהיינו שעוון נחשב לו בכל מה שקיבץ בעבור‬ ‫ומימי לא ראיתי מי שהרגיש בזה‪ ,‬ואני בעניי נתתי לבי לדרוש‬ ‫ובוזזים את רכוש היהודים‪ .‬אם כן טובה עשו עמו ששלחוהו‬ ‫בנים שאינם הולכים בדרך ישר‪.‬‬ ‫ולתור‪ .‬ונ"ל על שם שהרביץ תלמוד תורה ברבים לבני עניים‪,‬‬ ‫ֵּמ ִּא ָתם טרם יעלה ֵּח ָמה‪ ,‬וטרם ינהמו עליו לטרדו ביד חזקה‬ ‫ולא קיבל כלום על זה‪ ,‬ולכן כתיב 'חסר'‪ .‬וזה דכתיב (משלי יד‪,‬‬ ‫והנה 'זקנים' נקראים על שם שקנו חכמה‬ ‫ולגרשו מארצם בעירום וחוסר כל‪.‬‬ ‫כח) 'ברב עם הדרת מלך'‪ ,‬צא חשוב ר"ב ע"ם גימטריא יש"ב‪,‬‬ ‫ויראהג ‪ ,‬וזו כוונת המדרש 'הבנים עטרה‬ ‫וזה שאמרו וכאשר עשינו עמך רק טובז במה שהקדמנו ועי"ז קראו 'תם'‪ ,‬על שם שאינו נקרא 'תם' אם לא מטיב‬ ‫לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים'‪ ,‬כלומר‬ ‫צבי לצדיק – באנהארד‬ ‫בעד הרעה ‪ -‬ונשלחך בשלום‪ ,‬דלא הפסדת רק הרוחת בזה‪ ,‬והרי לאחרים‪ ,‬וזה 'ברב עם'‪.‬‬ ‫דכשהבני בנים מתנהגים בישרות אז הוי ליה‬ ‫יהי ִּלי ְלגַ ן יָ ָרק כִּ י הּוא ָקרֹוב ֵּא ֶצל ֵּב ִּיתי‪ ,‬וְ ֶא ְתנָ ה ְלָך ַת ְח ָתיו כֶ ֶרם‬ ‫ב‪ .‬שם כתוב 'וַ יְ ַד ֵּבר ַא ְח ָאב ֶאל נָ בֹות ֵּלאמֹר ‪ְ ,‬תנָ ה ִּלי ֶאת כַ ְר ְמָך וִּ ִּ‬ ‫א‪ .‬בראשית רבה (סד‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫תפארת ‪ ,‬ועטרת זקנים אימתי‪ ,‬כשאף ה'בני‬ ‫ֹאמר נָ בֹות ֶאל ַא ְח ָאב‪ָ ,‬ח ִּל ָילה ִּלי ֵּמד' ִּמ ִּת ִּתי ֶאת נַ ֲח ַלת ֲאב ַֹתי ָלְך‪ :‬וַ יָ בֹא ַא ְח ָאב ֶאל ֵּביתֹו ַסר וְ זָ ֵּעף ַעל‬ ‫טֹוב ִּמ ֶמּנּו‪ִּ ,‬אם טֹוב ְב ֵּעינֶ יָך ֶא ְתנָ ה ְלָך כֶ ֶסף ְמ ִּחיר זֶ ה‪ :‬וַ י ֶ‬ ‫בנים' הולכים גם כן באותו דרך שאבי אב‬ ‫ֹאמר ֵּא ָליו ִּא יזֶ ֶבל ִּא ְשתֹו‪ַ ,‬א ָתה ַע ָתה ַת ֲע ֶשה ְמלּוכָ ה ַעל יִּ ְש ָר ֵּאל‪ ,‬קּום ֱאכָ ל‬ ‫ֹאמר ֹלא ֶא ֵּתן ְלָך ֶאת נַ ֲח ַלת ֲאב ָֹתי וגו'‪ ,‬וַ ת ֶ‬ ‫אלי‪ ,‬וַ י ֶ‬ ‫ַה ָד ָבר ֲא ֶשר ִּד ֶבר ֵּא ָליו נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ‬ ‫ח ִּרים ֲא ֶשר ַהי ְֹש ִּבים ְב ִּעירֹו כַ ֲא ֶשר ָש ְל ָחה ֲא ֵּל ֶיהם ִּאיזָ ֶבל כַ ֲא ֶשר כָ תּוב‬ ‫אלי וגו'‪ ,‬וַ יַ ֲעשּו ַאנְ ֵּשי ִּעירֹו ַהזְ ֵּקנִּ ים וְ ַה ֹ‬‫ֶל ֶחם וְ יִּ ַטב ִּל ֶבָך ֲאנִּ י ֶא ֵּתן ְלָך ֶאת כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ‬ ‫השריש בהם‪ .‬ובזה משתבח הקרא ואלה‬ ‫ֹלקים וָ ֶמ ֶלְך‪ ,‬וַ י ִֹּצ ֻאהּו‬‫ַב ְס ָפ ִּרים ֲא ֶשר ָש ְל ָחה ֲא ֵּל ֶיהם וגו'‪ ,‬וַ יָ בֹאּו ְשנֵּ י ָה ֲאנָ ִּשים ְבנֵּ י ְב ִּליַ ַעל וַ יֵּ ְשבּו נֶ גְ דֹו‪ ,‬וַ יְ ִּע ֻדהּו ַאנְ ֵּשי ַה ְב ִּליַ ַעל ֶאת נָ בֹו ת נֶ גֶ ד ָה ָעם ֵּלאמֹר ֵּב ַרְך נָ בֹות ֱא ִּ‬ ‫תולדות יצחק שהוא בן אברהם הזקן‪ ,‬דכיון‬ ‫אלי ֲא ֶשר ֵּמ ֵּאן ָל ֶתת‬ ‫ֹאמר ִּאיזֶ ֶבל ֶאל ַא ְח ָאב קּום ֵּרש ֶאת כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ‬ ‫ִּמחּוץ ָל ִּעיר וַ יִּ ְס ְק ֻלהּו ָב ֲא ָבנִּ ים וַ יָ מֹת וגו'‪ ,‬וַ יְ ִּהי כִּ ְשמ ַֹע ִּאיזֶ ֶבל כִּ י ֻס ַקל נָ בֹות וַ יָ מֹת‪ ,‬וַ ת ֶ‬ ‫ג‪ .‬כדמצינו אצל רועי לוט (לעיל‬ ‫אלי ְל ִּר ְשתֹו'‪.‬‬ ‫ְלָך ְבכֶ ֶסף‪ ,‬כִּ י ֵּאין נָ בֹות ַחי כִּ י ֵּמת‪ :‬וַ יְ ִּהי כִּ ְשמ ַֹע ַא ְח ָאב כִּ י ֵּמת נָ בֹות‪ ,‬וַ יָ ָקם ַא ְח ָאב ָל ֶר ֶדת ֶאל כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ‬ ‫שהשריש וחינך את בנו יצחק ‪ -‬בניו על שמו‬ ‫יג‪ ,‬ז בפירוש רש״י)‪ .‬וראה עוד בבא קמא (עט‪ ):‬אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל‪ ,‬ופירש רש״י‪' :‬משום ישוב ארץ ישראל שמבעיר בשדות וכל שדות ארץ‬ ‫וזאת ליהודה‬ ‫נקראים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ראה ברמב״ם (מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ז) בזה"ל‪' :‬ומיצוי דם בחטאת העוף מעכב‪ ,‬ואין למזבח בה אלא דמה‪ ,‬והשאר נאכל‬ ‫ישראל סתמן דישראל'‪.‬‬ ‫לזכרי כהונה כבשר חטאת הבהמה'‪ .‬עכ״ל‪ .‬ולכאורה דברי רבינו אינם מובנים לגבי עניין הניקוי מן הגזל‪ .‬ושמא יש לומר דכוונתו על מנהג כפרות המבואר‬ ‫א‪ .‬כלומר‪ ,‬מדוע כתיב 'עטרת זקנים בני בנים' ולא‬ ‫בטור (אורח חיים סימן תרה) 'ומה שרגילין לזרוק את בני מעיו על הגג כדי ליתנם לעופות'‪ .‬וכתב עלה הב״ח בשם מהר״ש לוריא (בביאורו על הטור) בזה"ל‪ :‬ומה‬ ‫כתיב 'עטרת זקנים – בנים'‪ ,‬הלא מדברי הכתוב נלמד‬ ‫שזורקים הבני מעיים בדוקא‪ ,‬הטעם מפני שנהנו מן הגזל'‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכן כתב בלבוש (שם סעיף א) בזה"ל‪' :‬שדרך התרנגולין לילך אנה ואנה ומתפרנסין מן‬ ‫ב‪ .‬בעל מחבר‬ ‫ש'הבנים' הם ֵּהם העטרה לאבות‪.‬‬ ‫הגזל'‪( .‬הגאון ר' יעקב יוסף זינגער זצ"ל – אב"ד גבעת שמואל)‪ .‬ה‪ .‬ברש"י‪' :‬מגמלי אדוניו ‪ -‬נכרין היו משאר גמלים‪ ,‬שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות‬ ‫ג‪ .‬עיין ריטב"א (יומא כח‪ :‬ד"ה יצחק‬ ‫ספר אוהל דוד‪.‬‬ ‫ז‪ִ .‬אם ַ־ת ֲע ֵּשה ִּע ָמנּו‬ ‫ינֹותינּו ֵּבינֵּ ינּו ֵּּובינֶ ָך וְ נִּ כְ ְר ָתה ְב ִּרית ִּע ָָּֽמְך‪.‬‬ ‫ֹאמר ְת ִּהי נָ א ָא ָלה ֵּב ֵּ‬ ‫י־היָ ה ד׳ ִּע ָמְך וַ ּנ ֶ‬ ‫ֹּאמרּו ָראֹו ָר ִּאינּו כִּ ָ‬ ‫ו‪ .‬וי ְ‬ ‫אחרים'‪( .‬בראשית רבה נט‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫יושב) שהמלה 'זקן' מתפרשת כראשי תיבות של 'זה‬ ‫ח‪ .‬וכן פירש רש"י לעיל פסוק כח בד"ה ויתן לך האלוקים וזה‬ ‫ָר ָעה כַ ֲא ֶשר ֹלא נְ ַָּֽג ֲענּוָך וְ כַ ֲא ֶשר ָע ִּשינּו ִּע ְמָך ַרק־טֹוב וַ ּנְ ַש ֵּל ֲחָך ְב ָשלֹום ַא ָתה ַע ָתה ְברּוְך ד׳‪.‬‬ ‫קנה'‪ ,‬והכוונה היא לאדם שקנה חכמה‪.‬‬ ‫לשונו‪' :‬מהו האלוקים בדין‪ ,‬אם ראוי לך יתן לך‪ ,‬ואם לאו לא יתן לך‪ ,‬אבל לעשו אמר 'משמני הארץ יהיה מושבך'‪ ,‬בין צדיק בין רשע יתן לך'‪ .‬ט‪ .‬ראה‬ ‫מה שכתב רבינו לעיל בד"ה משמני הארץ‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫עוד יזﬤור ‪ú‬נו‬ ‫מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א‬ ‫‪.‬‬ ‫ה׵כה למעשﬣ‬ ‫יום רביעי פרשת ויצא – ח' בכסלו‬ ‫הגאון רבי גבריאל בן מרים זיע"א (לא ידוע‬ ‫מלאכת מעמר (ב')‬ ‫לנו שם אביו)‪.‬‬ ‫מצינו לאסרו משום טרחה יתירה כיון שעושה לצורך‬ ‫ביאור גזירת חז"ל ללקט פירות בחצר‬ ‫חמיו של הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א ‪ -‬אבדק"ק‬ ‫שבת‪ ,‬וגם אין בזה משום עובדין דחול כי אינו דומה‬ ‫א‪ .‬אף שאין איסור מעמר רק במקום גידולו‪,‬‬ ‫ניישטאדט ומגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א‪,‬‬ ‫כלל למלאכת מעמר‪.‬‬ ‫מ"מ גזרו חז"ל דאף שלא במקום גידולו יש איסור‬ ‫וזקינו של רבינו הגה"ק זיע"א‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כתב בארחות רבינו (חלק א' עמוד קל"ח) הנהגה‬ ‫לקבצם יחד כדיבואר להלן בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫נפלאה מהחזון איש זצ"ל שלא היה אוסף הספרים‬ ‫משלחנו עד לאחר השבת‪" ,‬אמר לי מו"ר זצוק"ל‬ ‫ב‪ .‬נפסק בשולחן ערוך (סי' של"ה סע' ה') "נתפזרו לו‬ ‫פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה‪ ,‬מלקט מעט מעט‬ ‫שהשמחﬣ במעונﬧ‬ ‫(הסטייפלער) שמרן החזו"א זצוק"ל החמיר בשבת שלא‬ ‫להחזיר לארון את הספרים שהוציא ללמוד בהם‬ ‫שהצטברו על השולחן ואפילו רק שני ספרים ורק‬ ‫ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה"‪ ,‬כלומר‬ ‫שאם נתפזרו לו פירותיו בחצר אחד הנה ואחד הנה‪,‬‬ ‫לידידנו נכדי רבינו זיע"א‬ ‫אם היה מונח ספר אחד היה מחזיר וטעמו של מרן‬ ‫אסור לקבצם וליתנם לתוך הסל או לתוך הקופה‪,‬‬ ‫אלא מקבץ מעט מעט ואוכל‪.‬‬ ‫הרה"ג ר' משה יוחנן זינגער שליט"א‬ ‫דחשש משום מעמר ע"כ‪ ,‬ואחרים אמרו שלהם אמר‬ ‫(בן מוה"ר יצחק ז"ל)‬ ‫מרן החזו"א שטעמו משום טרחה יתירה‪ ,‬והוסיף‬ ‫ג‪ .‬ובאמת אמרינן בגמרא (שבת קמ"ג ע"ב) הטעם‬ ‫הרה"ג יהודה משה וועצלער שליט"א‬ ‫שבספר אחד אין לחוש לכן אצל מרן החזון איש היה‬ ‫דאסרו ללקט הפירות לתוך הסל‪ ,‬כיון "שלא יעשה‬ ‫רב בק"ק מכנובקא בעלזא – בית שמש רמה ד'‬ ‫תמיד בשבת שלחנו מלא עם ספרים"‪.‬‬ ‫כדרך שהוא עושה בחול"‪ ,‬כשמקבץ הפירות מחזי‬ ‫ראש כולל להוראה 'דעת סופר'‬ ‫י‪ .‬ובאמת החזון איש מרוב קדושתו ופרישותו‬ ‫כעובדין דחול (שבת שם)‪.‬‬ ‫ירושלים ‪ -‬בית שמש‬ ‫החמיר כן לעצמו‪ ,‬ואין לנו להחמיר בזה מלהחזיר‬ ‫ד‪ .‬ונחלקו הראשונים בדברי הגמרא יש אומרים‬ ‫לרגל שמחת נשואי הנכד ‪ /‬הבן החתן הבה"ח יצחק הי"ו‬ ‫הספרים בשבת‪ ,‬וכן הקהילות יעקב גם לא נהג‬ ‫שכוונת הגמרא לומר שקיבוץ פירות היא טרחה‬ ‫למזל טוב בשעטו"מ ביום חמישי ט' בכסלו פרשת ויצא‬ ‫להחמיר כל כך (עי' ארחות רבינו שם‪ ,‬וע"ע כה"ח סי' ש"מ ס"ק‬ ‫יתירה וזילותא דשבתא כיון שעושה כדרך שרגיל‬ ‫באולמי רויאל בני ברק‬ ‫ל"ה)‪.‬‬ ‫בחול (עי' ריטב"א שבת שם ד"ה תנו)‪ ,‬ויש אומרים שכוונת‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫לאסוף וליתנם לתוך חיקו ולא בסל‬ ‫הגמרא לומר שאסור לקבץ פירות כיון שנראה‬ ‫כמעמר‪ ,‬וחיישינן שיבוא לידי עימור האסור מן‬ ‫יא‪ .‬כתב הבית יוסף (שם ד"ה נתפזרו) בשם‬ ‫מוה"ר מיכאל דוב הערצאג שליט"א‬ ‫התורה (עי' רמב"ם פכ"א מהל' שבת הי"א)‪.‬‬ ‫(חתן מוה"ר משה ווייס ז"ל)‬ ‫הראשונים (תוספות קמ"ג ע"ב ד"ה מלקט‪ ,‬ורא"ש שם) שמותר‬ ‫מאנסי‬ ‫ליתנם לתוך חיקו וכסותו ולא אסור ליתן הפירות‬ ‫נפקא מינא בין הטעמים‬ ‫אלא לתוך סל וקופה דזה מחזי כעובדין דחול (ומה‬ ‫ה‪ .‬ונפקא מינא בין הדיעות בדין אם יש לאסור‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן החתן הבה"ח שמעון הי"ו למזל‬ ‫שכתב בשולחן ערוך שם 'מלקט מעט ואוכל' אין כוונתו שאוכל מיד‬ ‫לאסוף גידולי קרקע שנתפזרו בבית‪ ,‬וכגון פרות‬ ‫טוב בשעטו"מ‬ ‫אלא 'אוכל' לאו דווקא (ומדייקים מדברי הברייתא דאסורה ללקט את‬ ‫שנתפזרו אנה ואנה בבית וצריך לאוספם‪ ,‬שלדעת‬ ‫הפירות 'לתוך הסל ולתוך הקופה' משמע שאם נותנם לחיקו או כסותו‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫אין זה עובדא דחול ומותר הדבר אפילו אינו אוכלם מיד)‪.‬‬ ‫הסוברים שאין לקבץ פירות כיון שהיא טרחה יתירה‬ ‫יב‪ .‬אבל בבאור הגר"א (שם) כתב דרך אחר‬ ‫וזילותא דשבתא אין לחלק בין שנתפזרו הפירות‬ ‫הרב משה שמעון רוזנבורג שליט"א‬ ‫בבית או בחצר ואין לאוספם כיון שיש בזה משום‬ ‫(בן מוה"ר מנחם צבי ז"ל)‬ ‫שמדייק מהרבה ראשונים שאין להקל בזה‪ ,‬ועל כן‬ ‫אפילו לתוך חיקו וכסותו גם כן אסור ליתנם (והאי‬ ‫טרחה יתירה‪ ,‬אבל לדעת הסוברים שהטעם שאסרו‬ ‫הרב יהודה דוב רוזנבורג שליט"א‬ ‫שמדייקים מלשון 'סל וקופה' שמשמע שמותר ליתנם בידו שהרי לא‬ ‫לקבץ פירות שנתפזרו על הקרקע הנה והנה כיון‬ ‫ירושלים ‪ -‬בית שמש‬ ‫נקט אלא 'סל וקופה'‪ ,‬י"ל דאורחא דמילתא נקט)‪.‬‬ ‫דחיישינן שיבוא לידי עימור האסור מן התורה‪ ,‬אם‬ ‫לרגל שמחת הכנס הנכד ‪ /‬הבן הבה"ח ישראל חנוך‬ ‫האם מותר לאסוף בשבת אופרוף קליות‬ ‫כן הכא כשנתפזרו פירות בבית מותר לאוספם כיון‬ ‫העניך הי"ו לעול תורה ומצות למזל טוב בשעטו"מ‬ ‫שאין בו משום גזירה זו שיבוא לאיסור מעמר מן‬ ‫ואגוזים מהרצפה בבית הכנסת‬ ‫התורה שהרי אין איסור איסופו מהתורה‪.‬‬ ‫יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫יג‪ .‬כתב האליה רבה (סימן של"ה ס"ק ה') בשם ספר‬ ‫מלבושי יו"ט (שם ס"ק א') "ובשמחת תורה שנוהגין‬ ‫האם מותר לאסוף פירות שנתפזרו בבית‬ ‫הגאון ר' משה שמעון בינעטה שליט"א‬ ‫לפזר פירות והבנים מלקטים ונותנים לסלים‬ ‫ו‪ .‬יש שכתבו עפ"י הנפקא מינא דלעיל שאין‬ ‫(בן מוה"ר יעקב ז"ל)‬ ‫ולקופות‪ ,‬דכיון שמשום שמחה עושין לא הקפידו"‬ ‫לאסוף פירות שנתפזרו בבית (אף שאינו מקום גידולו)‬ ‫רב דק"ק 'מחזקי הדת' בעלזא מאנסי‬ ‫(ומשמע מהאליה רבה שאין ללקט הפירות כשנתפזרו בבית דלא התיר‬ ‫באופן שאינו יכול ממקום עמידתו להושיט ידו‬ ‫הרב יצחק אליה' בינעטה שליט"א‬ ‫אלא במקום שמחה‪ ,‬ולמתירים לאסוף בבית פשוט דמותר)‪ .‬היוצא‬ ‫עליהם ולהרימם אלא צריך לילך אנה ואנה כדי‬ ‫הרב שלמה פארגעס שליט"א‬ ‫מזה שבכל אופן שיש בזה משום שמחה וכגון בשבת‬ ‫לאוספם‪ ,‬כיון שיש בזה משום טרחה יתירה בשבת‬ ‫מאנסי‬ ‫אופרוף (שבת חתן) שזורקים מיני מגדים וקליות‬ ‫(עי' חיי"א כלל י"ג סע' א'‪ ,‬וקיצור שו"ע סי' פ' סע' י'‪ ,‬ועי' שו"ת שבט‬ ‫ואגוזים על החתן מותר לאוספם‪ ,‬ואין בו משום‬ ‫הלוי ח"ד סי' ל"ט)‪[ .‬ובאמת משמעות משנה ברורה (סימן‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנין ‪ /‬הנכד ‪ /‬הבן למזל טוב‬ ‫טרחה או שיבוא לעמר כיון שעושים משום שמחה‪.‬‬ ‫ש"מ ס"ק ל"ז) שמותר לאסוף פירות שנתפזרו בבית‪,‬‬ ‫יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫ואף אין בו משום עובדין דחול‪ ,‬שכתב "והאי דנקט‬ ‫האם מותר לאסוף הפירות במקום הפסד או‬ ‫המחבר בלשון 'אסור' להורות לנו דשלא במקום‬ ‫המברכים ומשתתפים בשמחתכם‬ ‫לצורך אורחים‬ ‫גידולן כגון כשנתפזרו פירות בבית אפילו איסור נמי‬ ‫יד‪ .‬ובמקום הפסד כגון שחושש שהפירות יטנפו‬ ‫ליכא כשמקבצן יחד"]‪.‬‬ ‫כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל‬ ‫מותר לאוספם‪ ,‬וכגון שנפל הרבה פירות על מקום‬ ‫מרוצף שמלוכלך מאוד וחושש שהפירות יתקלקלו‬ ‫לאסוף משחקים שנתפזרו בחצר בשבת‬ ‫פרנס ﬣשבוע‬ ‫מותר לאוספם (קצות השולחן שם)‪ ,‬ופשוט שבמקום‬ ‫גידולו שבשדה יש בו משום מעמר מן התורה ואסור‬ ‫ז‪ .‬יש שכתבו שאין לאסוף משחקים שנתפזרו‬ ‫אנה ואנה בבית או בחצר בשבת וצריך לאוספם‪,‬‬ ‫הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו‬ ‫אף במקום הפסד‪.‬‬ ‫משום טרחה יתירה וזילותא דשבתא (עי' ברית עולם‬ ‫מעמר אות ו'‪ ,‬ושו"ת אז נדברו ח"א סי' ע"ט וח"ט סי' ח'‪ .‬וע"ע שביתת‬ ‫הרה"ג ר' משה יוחנן זינגער שליט"א‬ ‫טו‪ .‬יש שכתבו שאם צריך הפירות לאורחים‬ ‫השבת ס"ק ז' שהביא מהמנ"ח ותמה עליו)‪ ,‬והכרעת הרבה‬ ‫לע"נ מרת הינדא בת מוה"ר יהושע אריה ע"ה אשת הגה"צ‬ ‫מותר לאוספם‪ ,‬כמו שהתירו הרבה פעמים עובדין‬ ‫אחרונים שמותר לאסוף משחקים בשבת אפילו‬ ‫דחול לצורך אורחים (עי' בשולחן ערוך סימן של"ג סעיף א'‬ ‫שנתפזרו הנה והנה (עי' קצוה"ש סי' קמ"ו בדה"ש ס"ק נ')‪.‬‬ ‫ר' יוסף חיים גרינוואלד זצ"ל‬ ‫"אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנו אסור‬ ‫נלב"ע ז בכסלו‬ ‫להתחיל בו לפנותו אלא לדבר מצוה כגון שפנהו להכנסת אורחים וכו'‪,‬‬ ‫הנהגה נפלאה מהחזון איש בענין זה‬ ‫זכות הפצת תורת רבינו זיע"א יעמוד לו להצלחה בכל מעשי ידיו‬ ‫והטעם שאסור לפנותו היא מטעם טרחא או משום עובדין דחול ‪-‬‬ ‫ברוחניות וגשמיות‪.‬‬ ‫ופשוט שבמקום גידולו שבשדה יש בו משום מעמר מן התורה)‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אם נתפזרו פירות על השולחן או המטה לא‬