שפתותם · Sifsoisam — תולדות (2026-11-09)

-
פרש ﬩תולדות
תשפ"ז Iגﬦיון קלא' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
גם פה ברכך ד׳ ,אתה גם עתה ברוך ד׳ ,ואם כן אין לך עלינו זבל פרדותיו היה נקי מעוון גזל
ישמח לב שום תרעומת.
ויגדל האיש וגו׳ עד כי גדל מאד (כו ,יג) .פירוש רש״י וזה
ליעקב תבוא הפרנסה מן השמים ולעשו תבוא הפרנסה לשונו' :שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו
ָה ָאבוֹ ת וְ ַה ָבנִ ים ַכעֲ ָט ָרה זֶ ה לָ זֶ ה רק ע"י עבודה של אבימלך'א.
משמני הארץ יהיה מושביך (כז ,לט) .תמוה מאד ,הלא אמר נראה כי ממון מלכות אומות העולם -כולו גזל ,וגזל מצוי
בעומק עניין 'עטרת זקנים בני בנים' ,וההשפעה המכרעת
לו תחלה (לעיל בפסוק לז)' :ויען יצחק ויאמר לעשו ,הן גביר יותר במטלטלין שהם שוה כסף מבכסף עצמו ,כי האנשים
של חינוך הבנים על זכותם וקניינם של האבות
שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו', מטמינים כספם בקרקע -דכספים אין להם שמירה אלא
ואלה תולדות יצחק בן אברהם וגו' (כה, ופירש רש"י' :אמר לו מה תועלת לך בברכה ,אם תקנה נכסים בקרקע (פסחים לא - :בבא מציעא מב ,).ולכן כספים קשה למלכות
יט) .במדרש רבה (סג ,ב) איתא ,וזה לשונו: -שלו הם ,שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו'. לגזול ,אלא המלכות גוזלת קרקע .ומצינו באחאב שנטל שדה
'עטרת זקנים בני בנים (משלי יז ,ו) -האבות ולבסוף נתן יצחק אותו ברכה עצמו גם לעשו .ולא מצאתי מי נבות וכרמוב (מלכים א' כא ,א-טז) אבל לא זהב וכסף.
עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות ,האבות שהרגיש בזה חוץ ממה שכתב בהג"ה רש"י ישן ,שליעקב נתן והנה מורים אנשים ֶה ֵּת ָרא לעצמם לרעות בהמתן בשדה
עטרה לבנים דכתיב (שם) 'ותפארת בנים הברכה רק כשיהיה ראוי ,ואילו גבי עשו נתן את הברכה בין אם אחריםג ,ומצינו כן בחטאת העוף שבני מעיו נזרקים שלא יבוא
יהיה ראוי ובין שאינו ראויח .וכבר כתבתי במקום אחר תירוץ גזל על מביאי חטאתד .ומעתה קרוב לדמות ,שגם הצדיקים
אבותם' ,הבנים עטרה לאבות דכתיב 'עטרת
לזהט. שמושכים ידיהם מן הגזל ,אין זבל בהמותיהם נקי מעוון זה,
זקנים בני בנים' ,עכ"ל .ויש לדקדק למה 'בני
וכעת נראה לי על פי הגמרא בברכות (לה' :):רבי שמעון בר אבל אברהם היו לו גמלים וחמורים זמומים מפני הגזל ,כמו
בניםא'. יוחי אומר ,אפשר אדם חורש בשעת חרישה ,וזורע בשעת שכתב רש״י (לעיל כד ,י ד"ה מגמלי אדוניו) כידועה .וברא כרעא
ואפשר לישב דהנה בדרך כלל אדם תאב זריעה ,וקוצר בשעת קצירה ,ודש בשעת דישה ,וזורה בשעת דאבוה ולא היה בנכסיו שום גזל אפילו זבל פרדותיו היה נקי
לקבץ ממון בעבור בניו ,וכל מגמתו בשביל הרוח ,תורה מה תהא עליה ,אלא בזמן שישראל עושין רצונו מעוון זה ,יותר מכספו וזהבו של מלך פלשתים ,שאין דרכו
בניו ,ואף אם יש לו ממון לעצמו ,מתאוה של מקום -מלאכתן נעשית על ידי אחרים ,שנאמר (ישעיה סא, ישמח לב אלא בגזל.
ומשתדל להוסיף בעבור בניו .והנה כתב הגאון ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'[ ,ויקויים אז 'ולא ימוש ספר
ב התורה הזה מפיך' (יהושע א ח)] ,ובזמן שאין ישראל עושין רצונו עשה לו טובה ששלחו שלא יבוזו את רכושו
מורינו הרב דוד דייטש ז"ל ,על הפסוק (שמות
של מקום -מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר (דברים יא ,יד) מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם,
לד ,ז) 'פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים' 'ואספת את דגנך''.
וגו׳ ,דאף אם אדם מקבץ ממון ונחלה עבור בניו ויאמרו ראו ראינו כי היה ד' עמך וגו׳ ונכרתה ברית עמך וגו'
ולפי זה יובן ,דליעקב אמר 'ויתן לך האלקים מטל ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד' (כו ,כז-כט) .אבימלך השיבוהו
אף כשלעצמו אין צורך ,הרי זה כמי שמקבץ השמים' ,כלומר -אתה תשב באהל תורה וה׳ יתן לך מטל על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון .מה ששאל 'מדוע באתם
לעצמו ,שהרי המניח בן כמותו כאלו לא מת, השמים .מה שאין כן לעשיו אמר משמני הארץ יהיה מושביך, אלי' – השיבוהו 'ראה ראינו וגו׳ ונכרתה ברית עמך'ו .ועל מה
וכאלו מנ יח תפילין ונוטל לולב ויושב בסוכה, וזאת ליהודה כלומר ,אם תעבוד יהיה לך .והבן. שהוכיחם 'ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם' -השיבו
ולכן הכא זכות הוא לו במה שטרח בשביל בניו. הרביץ תורה ברבים לבני עניים התנצלות נכונה ,כי טובה היה לו ששלחוהו ,מפני שראו כי
אך אם הבנים אינם הולכין בדרך ישר וע ַצם ברכוש ,וקנאו בו פלשתים ,וכבר ידענו כי הצליח יצחק ָ
ישב אהלים (כה ,כז)' .ישב' חסר כתיב ,ואנכי לא ידעתי דבר
נמצא שהבנים אינם שלו ,ואין כדאי הטירחא כך הוא דרכם של המקנאים ,בתחילה נרגנים ומדברים תועה
כי נער אנכי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי ,דהרי בכל מקום וחירוף על הקצינים אשר במחנה היהודים ,ודיבור מביא לידי
לטרוח בשבילם ,ואז 'פוקד עון אבות על בנים', שכתיב 'ישב' חסר נתנו חז"ל עיניהם לדרוש ,וכאן לא דרשו,
בח ַמת רוח שולליםמעשה ,מתגרים ומתחרים -עד אשר ַ
דהיינו שעוון נחשב לו בכל מה שקיבץ בעבור ומימי לא ראיתי מי שהרגיש בזה ,ואני בעניי נתתי לבי לדרוש ובוזזים את רכוש היהודים .אם כן טובה עשו עמו ששלחוהו
בנים שאינם הולכים בדרך ישר. ולתור .ונ"ל על שם שהרביץ תלמוד תורה ברבים לבני עניים, ֵּמ ִּא ָתם טרם יעלה ֵּח ָמה ,וטרם ינהמו עליו לטרדו ביד חזקה
ולא קיבל כלום על זה ,ולכן כתיב 'חסר' .וזה דכתיב (משלי יד,
והנה 'זקנים' נקראים על שם שקנו חכמה ולגרשו מארצם בעירום וחוסר כל.
כח) 'ברב עם הדרת מלך' ,צא חשוב ר"ב ע"ם גימטריא יש"ב,
ויראהג ,וזו כוונת המדרש 'הבנים עטרה וזה שאמרו וכאשר עשינו עמך רק טובז במה שהקדמנו ועי"ז קראו 'תם' ,על שם שאינו נקרא 'תם' אם לא מטיב
לאבות דכתיב עטרת זקנים בני בנים' ,כלומר צבי לצדיק – באנהארד בעד הרעה -ונשלחך בשלום ,דלא הפסדת רק הרוחת בזה ,והרי לאחרים ,וזה 'ברב עם'.
דכשהבני בנים מתנהגים בישרות אז הוי ליה
יהי ִּלי ְלגַ ן יָ ָרק כִּ י הּוא ָקרֹוב ֵּא ֶצל ֵּב ִּיתי ,וְ ֶא ְתנָ ה ְלָך ַת ְח ָתיו כֶ ֶרם ב .שם כתוב 'וַ יְ ַד ֵּבר ַא ְח ָאב ֶאל נָ בֹות ֵּלאמֹר ְ ,תנָ ה ִּלי ֶאת כַ ְר ְמָך וִּ ִּ א .בראשית רבה (סד ,ז).
תפארת ,ועטרת זקנים אימתי ,כשאף ה'בני ֹאמר נָ בֹות ֶאל ַא ְח ָאבָ ,ח ִּל ָילה ִּלי ֵּמד' ִּמ ִּת ִּתי ֶאת נַ ֲח ַלת ֲאב ַֹתי ָלְך :וַ יָ בֹא ַא ְח ָאב ֶאל ֵּביתֹו ַסר וְ זָ ֵּעף ַעל טֹוב ִּמ ֶמּנּוִּ ,אם טֹוב ְב ֵּעינֶ יָך ֶא ְתנָ ה ְלָך כֶ ֶסף ְמ ִּחיר זֶ ה :וַ י ֶ
בנים' הולכים גם כן באותו דרך שאבי אב ֹאמר ֵּא ָליו ִּא יזֶ ֶבל ִּא ְשתֹוַ ,א ָתה ַע ָתה ַת ֲע ֶשה ְמלּוכָ ה ַעל יִּ ְש ָר ֵּאל ,קּום ֱאכָ ל ֹאמר ֹלא ֶא ֵּתן ְלָך ֶאת נַ ֲח ַלת ֲאב ָֹתי וגו' ,וַ ת ֶ אלי ,וַ י ֶ
ַה ָד ָבר ֲא ֶשר ִּד ֶבר ֵּא ָליו נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ
ח ִּרים ֲא ֶשר ַהי ְֹש ִּבים ְב ִּעירֹו כַ ֲא ֶשר ָש ְל ָחה ֲא ֵּל ֶיהם ִּאיזָ ֶבל כַ ֲא ֶשר כָ תּוב אלי וגו' ,וַ יַ ֲעשּו ַאנְ ֵּשי ִּעירֹו ַהזְ ֵּקנִּ ים וְ ַה ֶֹל ֶחם וְ יִּ ַטב ִּל ֶבָך ֲאנִּ י ֶא ֵּתן ְלָך ֶאת כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ
השריש בהם .ובזה משתבח הקרא ואלה ֹלקים וָ ֶמ ֶלְך ,וַ י ִֹּצ ֻאהּוַב ְס ָפ ִּרים ֲא ֶשר ָש ְל ָחה ֲא ֵּל ֶיהם וגו' ,וַ יָ בֹאּו ְשנֵּ י ָה ֲאנָ ִּשים ְבנֵּ י ְב ִּליַ ַעל וַ יֵּ ְשבּו נֶ גְ דֹו ,וַ יְ ִּע ֻדהּו ַאנְ ֵּשי ַה ְב ִּליַ ַעל ֶאת נָ בֹו ת נֶ גֶ ד ָה ָעם ֵּלאמֹר ֵּב ַרְך נָ בֹות ֱא ִּ
תולדות יצחק שהוא בן אברהם הזקן ,דכיון אלי ֲא ֶשר ֵּמ ֵּאן ָל ֶתת ֹאמר ִּאיזֶ ֶבל ֶאל ַא ְח ָאב קּום ֵּרש ֶאת כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ ִּמחּוץ ָל ִּעיר וַ יִּ ְס ְק ֻלהּו ָב ֲא ָבנִּ ים וַ יָ מֹת וגו' ,וַ יְ ִּהי כִּ ְשמ ַֹע ִּאיזֶ ֶבל כִּ י ֻס ַקל נָ בֹות וַ יָ מֹת ,וַ ת ֶ
ג .כדמצינו אצל רועי לוט (לעיל אלי ְל ִּר ְשתֹו'. ְלָך ְבכֶ ֶסף ,כִּ י ֵּאין נָ בֹות ַחי כִּ י ֵּמת :וַ יְ ִּהי כִּ ְשמ ַֹע ַא ְח ָאב כִּ י ֵּמת נָ בֹות ,וַ יָ ָקם ַא ְח ָאב ָל ֶר ֶדת ֶאל כֶ ֶרם נָ בֹות ַהיִּ זְ ְר ֵּע ִּ
שהשריש וחינך את בנו יצחק -בניו על שמו יג ,ז בפירוש רש״י) .וראה עוד בבא קמא (עט ):אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל ,ופירש רש״י' :משום ישוב ארץ ישראל שמבעיר בשדות וכל שדות ארץ
וזאת ליהודה נקראים. ד .ראה ברמב״ם (מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ז) בזה"ל' :ומיצוי דם בחטאת העוף מעכב ,ואין למזבח בה אלא דמה ,והשאר נאכל ישראל סתמן דישראל'.
לזכרי כהונה כבשר חטאת הבהמה' .עכ״ל .ולכאורה דברי רבינו אינם מובנים לגבי עניין הניקוי מן הגזל .ושמא יש לומר דכוונתו על מנהג כפרות המבואר
א .כלומר ,מדוע כתיב 'עטרת זקנים בני בנים' ולא בטור (אורח חיים סימן תרה) 'ומה שרגילין לזרוק את בני מעיו על הגג כדי ליתנם לעופות' .וכתב עלה הב״ח בשם מהר״ש לוריא (בביאורו על הטור) בזה"ל :ומה
כתיב 'עטרת זקנים – בנים' ,הלא מדברי הכתוב נלמד שזורקים הבני מעיים בדוקא ,הטעם מפני שנהנו מן הגזל' .עכ"ל .וכן כתב בלבוש (שם סעיף א) בזה"ל' :שדרך התרנגולין לילך אנה ואנה ומתפרנסין מן
ב .בעל מחבר ש'הבנים' הם ֵּהם העטרה לאבות. הגזל'( .הגאון ר' יעקב יוסף זינגער זצ"ל – אב"ד גבעת שמואל) .ה .ברש"י' :מגמלי אדוניו -נכרין היו משאר גמלים ,שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות
ג .עיין ריטב"א (יומא כח :ד"ה יצחק ספר אוהל דוד. זִ .אם ַ־ת ֲע ֵּשה ִּע ָמנּו ינֹותינּו ֵּבינֵּ ינּו ֵּּובינֶ ָך וְ נִּ כְ ְר ָתה ְב ִּרית ִּע ָָּֽמְך.
ֹאמר ְת ִּהי נָ א ָא ָלה ֵּב ֵּ י־היָ ה ד׳ ִּע ָמְך וַ ּנ ֶ ֹּאמרּו ָראֹו ָר ִּאינּו כִּ ָ ו .וי ְ אחרים'( .בראשית רבה נט ,יא).
יושב) שהמלה 'זקן' מתפרשת כראשי תיבות של 'זה ח .וכן פירש רש"י לעיל פסוק כח בד"ה ויתן לך האלוקים וזה ָר ָעה כַ ֲא ֶשר ֹלא נְ ַָּֽג ֲענּוָך וְ כַ ֲא ֶשר ָע ִּשינּו ִּע ְמָך ַרק־טֹוב וַ ּנְ ַש ֵּל ֲחָך ְב ָשלֹום ַא ָתה ַע ָתה ְברּוְך ד׳.
קנה' ,והכוונה היא לאדם שקנה חכמה. לשונו' :מהו האלוקים בדין ,אם ראוי לך יתן לך ,ואם לאו לא יתן לך ,אבל לעשו אמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' ,בין צדיק בין רשע יתן לך' .ט .ראה
מה שכתב רבינו לעיל בד"ה משמני הארץ.
.. עוד יזﬤור úנו
מדור מיוחד להנצחת נכדי רבינו זיע"א
. הכה למעשﬣ
יום רביעי פרשת ויצא – ח' בכסלו
הגאון רבי גבריאל בן מרים זיע"א (לא ידוע מלאכת מעמר (ב')
לנו שם אביו).
מצינו לאסרו משום טרחה יתירה כיון שעושה לצורך ביאור גזירת חז"ל ללקט פירות בחצר
חמיו של הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א -אבדק"ק שבת ,וגם אין בזה משום עובדין דחול כי אינו דומה
א .אף שאין איסור מעמר רק במקום גידולו,
ניישטאדט ומגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א, כלל למלאכת מעמר.
מ"מ גזרו חז"ל דאף שלא במקום גידולו יש איסור
וזקינו של רבינו הגה"ק זיע"א. ט .כתב בארחות רבינו (חלק א' עמוד קל"ח) הנהגה לקבצם יחד כדיבואר להלן בסייעתא דשמיא.
נפלאה מהחזון איש זצ"ל שלא היה אוסף הספרים
משלחנו עד לאחר השבת" ,אמר לי מו"ר זצוק"ל ב .נפסק בשולחן ערוך (סי' של"ה סע' ה') "נתפזרו לו
פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה ,מלקט מעט מעט
שהשמחﬣ במעונﬧ (הסטייפלער) שמרן החזו"א זצוק"ל החמיר בשבת שלא
להחזיר לארון את הספרים שהוציא ללמוד בהם
שהצטברו על השולחן ואפילו רק שני ספרים ורק
ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה" ,כלומר
שאם נתפזרו לו פירותיו בחצר אחד הנה ואחד הנה,
לידידנו נכדי רבינו זיע"א אם היה מונח ספר אחד היה מחזיר וטעמו של מרן אסור לקבצם וליתנם לתוך הסל או לתוך הקופה,
אלא מקבץ מעט מעט ואוכל.
הרה"ג ר' משה יוחנן זינגער שליט"א דחשש משום מעמר ע"כ ,ואחרים אמרו שלהם אמר
(בן מוה"ר יצחק ז"ל) מרן החזו"א שטעמו משום טרחה יתירה ,והוסיף ג .ובאמת אמרינן בגמרא (שבת קמ"ג ע"ב) הטעם
הרה"ג יהודה משה וועצלער שליט"א שבספר אחד אין לחוש לכן אצל מרן החזון איש היה דאסרו ללקט הפירות לתוך הסל ,כיון "שלא יעשה
רב בק"ק מכנובקא בעלזא – בית שמש רמה ד' תמיד בשבת שלחנו מלא עם ספרים". כדרך שהוא עושה בחול" ,כשמקבץ הפירות מחזי
ראש כולל להוראה 'דעת סופר' י .ובאמת החזון איש מרוב קדושתו ופרישותו כעובדין דחול (שבת שם).
ירושלים -בית שמש החמיר כן לעצמו ,ואין לנו להחמיר בזה מלהחזיר ד .ונחלקו הראשונים בדברי הגמרא יש אומרים
לרגל שמחת נשואי הנכד /הבן החתן הבה"ח יצחק הי"ו הספרים בשבת ,וכן הקהילות יעקב גם לא נהג שכוונת הגמרא לומר שקיבוץ פירות היא טרחה
למזל טוב בשעטו"מ ביום חמישי ט' בכסלו פרשת ויצא להחמיר כל כך (עי' ארחות רבינו שם ,וע"ע כה"ח סי' ש"מ ס"ק יתירה וזילותא דשבתא כיון שעושה כדרך שרגיל
באולמי רויאל בני ברק ל"ה). בחול (עי' ריטב"א שבת שם ד"ה תנו) ,ויש אומרים שכוונת
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה .אמן. לאסוף וליתנם לתוך חיקו ולא בסל הגמרא לומר שאסור לקבץ פירות כיון שנראה
כמעמר ,וחיישינן שיבוא לידי עימור האסור מן
יא .כתב הבית יוסף (שם ד"ה נתפזרו) בשם
מוה"ר מיכאל דוב הערצאג שליט"א התורה (עי' רמב"ם פכ"א מהל' שבת הי"א).
(חתן מוה"ר משה ווייס ז"ל)
הראשונים (תוספות קמ"ג ע"ב ד"ה מלקט ,ורא"ש שם) שמותר
מאנסי ליתנם לתוך חיקו וכסותו ולא אסור ליתן הפירות נפקא מינא בין הטעמים
אלא לתוך סל וקופה דזה מחזי כעובדין דחול (ומה ה .ונפקא מינא בין הדיעות בדין אם יש לאסור
לרגל שמחת אירוסי הבן החתן הבה"ח שמעון הי"ו למזל שכתב בשולחן ערוך שם 'מלקט מעט ואוכל' אין כוונתו שאוכל מיד לאסוף גידולי קרקע שנתפזרו בבית ,וכגון פרות
טוב בשעטו"מ אלא 'אוכל' לאו דווקא (ומדייקים מדברי הברייתא דאסורה ללקט את
שנתפזרו אנה ואנה בבית וצריך לאוספם ,שלדעת
הפירות 'לתוך הסל ולתוך הקופה' משמע שאם נותנם לחיקו או כסותו
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה .אמן. אין זה עובדא דחול ומותר הדבר אפילו אינו אוכלם מיד). הסוברים שאין לקבץ פירות כיון שהיא טרחה יתירה
יב .אבל בבאור הגר"א (שם) כתב דרך אחר וזילותא דשבתא אין לחלק בין שנתפזרו הפירות
הרב משה שמעון רוזנבורג שליט"א בבית או בחצר ואין לאוספם כיון שיש בזה משום
(בן מוה"ר מנחם צבי ז"ל) שמדייק מהרבה ראשונים שאין להקל בזה ,ועל כן
אפילו לתוך חיקו וכסותו גם כן אסור ליתנם (והאי
טרחה יתירה ,אבל לדעת הסוברים שהטעם שאסרו
הרב יהודה דוב רוזנבורג שליט"א שמדייקים מלשון 'סל וקופה' שמשמע שמותר ליתנם בידו שהרי לא לקבץ פירות שנתפזרו על הקרקע הנה והנה כיון
ירושלים -בית שמש נקט אלא 'סל וקופה' ,י"ל דאורחא דמילתא נקט). דחיישינן שיבוא לידי עימור האסור מן התורה ,אם
לרגל שמחת הכנס הנכד /הבן הבה"ח ישראל חנוך האם מותר לאסוף בשבת אופרוף קליות כן הכא כשנתפזרו פירות בבית מותר לאוספם כיון
העניך הי"ו לעול תורה ומצות למזל טוב בשעטו"מ שאין בו משום גזירה זו שיבוא לאיסור מעמר מן
ואגוזים מהרצפה בבית הכנסת
התורה שהרי אין איסור איסופו מהתורה.
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. יג .כתב האליה רבה (סימן של"ה ס"ק ה') בשם ספר
מלבושי יו"ט (שם ס"ק א') "ובשמחת תורה שנוהגין האם מותר לאסוף פירות שנתפזרו בבית
הגאון ר' משה שמעון בינעטה שליט"א לפזר פירות והבנים מלקטים ונותנים לסלים ו .יש שכתבו עפ"י הנפקא מינא דלעיל שאין
(בן מוה"ר יעקב ז"ל) ולקופות ,דכיון שמשום שמחה עושין לא הקפידו" לאסוף פירות שנתפזרו בבית (אף שאינו מקום גידולו)
רב דק"ק 'מחזקי הדת' בעלזא מאנסי (ומשמע מהאליה רבה שאין ללקט הפירות כשנתפזרו בבית דלא התיר באופן שאינו יכול ממקום עמידתו להושיט ידו
הרב יצחק אליה' בינעטה שליט"א אלא במקום שמחה ,ולמתירים לאסוף בבית פשוט דמותר) .היוצא עליהם ולהרימם אלא צריך לילך אנה ואנה כדי
הרב שלמה פארגעס שליט"א מזה שבכל אופן שיש בזה משום שמחה וכגון בשבת לאוספם ,כיון שיש בזה משום טרחה יתירה בשבת
מאנסי אופרוף (שבת חתן) שזורקים מיני מגדים וקליות (עי' חיי"א כלל י"ג סע' א' ,וקיצור שו"ע סי' פ' סע' י' ,ועי' שו"ת שבט
ואגוזים על החתן מותר לאוספם ,ואין בו משום הלוי ח"ד סי' ל"ט)[ .ובאמת משמעות משנה ברורה (סימן
לרגל שמחת הולדת הנין /הנכד /הבן למזל טוב טרחה או שיבוא לעמר כיון שעושים משום שמחה. ש"מ ס"ק ל"ז) שמותר לאסוף פירות שנתפזרו בבית,
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה .אמן. ואף אין בו משום עובדין דחול ,שכתב "והאי דנקט
האם מותר לאסוף הפירות במקום הפסד או
המחבר בלשון 'אסור' להורות לנו דשלא במקום
המברכים ומשתתפים בשמחתכם לצורך אורחים גידולן כגון כשנתפזרו פירות בבית אפילו איסור נמי
יד .ובמקום הפסד כגון שחושש שהפירות יטנפו ליכא כשמקבצן יחד"].
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל מותר לאוספם ,וכגון שנפל הרבה פירות על מקום
מרוצף שמלוכלך מאוד וחושש שהפירות יתקלקלו לאסוף משחקים שנתפזרו בחצר בשבת
פרנס ﬣשבוע מותר לאוספם (קצות השולחן שם) ,ופשוט שבמקום
גידולו שבשדה יש בו משום מעמר מן התורה ואסור
ז .יש שכתבו שאין לאסוף משחקים שנתפזרו
אנה ואנה בבית או בחצר בשבת וצריך לאוספם,
הגליון השבוע נתנדב ע"י ידידנו אף במקום הפסד. משום טרחה יתירה וזילותא דשבתא (עי' ברית עולם
מעמר אות ו' ,ושו"ת אז נדברו ח"א סי' ע"ט וח"ט סי' ח' .וע"ע שביתת
הרה"ג ר' משה יוחנן זינגער שליט"א טו .יש שכתבו שאם צריך הפירות לאורחים השבת ס"ק ז' שהביא מהמנ"ח ותמה עליו) ,והכרעת הרבה
לע"נ מרת הינדא בת מוה"ר יהושע אריה ע"ה אשת הגה"צ מותר לאוספם ,כמו שהתירו הרבה פעמים עובדין אחרונים שמותר לאסוף משחקים בשבת אפילו
דחול לצורך אורחים (עי' בשולחן ערוך סימן של"ג סעיף א' שנתפזרו הנה והנה (עי' קצוה"ש סי' קמ"ו בדה"ש ס"ק נ').
ר' יוסף חיים גרינוואלד זצ"ל "אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנו אסור
נלב"ע ז בכסלו להתחיל בו לפנותו אלא לדבר מצוה כגון שפנהו להכנסת אורחים וכו', הנהגה נפלאה מהחזון איש בענין זה
זכות הפצת תורת רבינו זיע"א יעמוד לו להצלחה בכל מעשי ידיו והטעם שאסור לפנותו היא מטעם טרחא או משום עובדין דחול -
ברוחניות וגשמיות. ופשוט שבמקום גידולו שבשדה יש בו משום מעמר מן התורה). ח .אם נתפזרו פירות על השולחן או המטה לא
