תוספת שבת · Toisefes Shabbos — תולדות (2026-11-09)

שנה ט' 428
זמני הדלק"נ שבת פרשת תולדות
ירושלים 4:05 :מוקדם3:55 :
בני ברק 4:20 :מוקדם4:10 :
לע"נ מרת דבורה
בת רבי חיים ע"ה
תוספת
שבת
ולרפואת חיים יוסף
מודיעין עילית 4:14 :מוקדם4:04 :
חיפה 4:11 :מוקדם4:01 : אריה בן נחמה בלומה
טבריה 4:07 :מוקדם3:57 : בתושח"י
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
דברים נשגבים בשבח הזהירות ב"תוספת שבת".
הג"ר שלמה קלוגר זצ"ל ('האלף לך שלמה' או"ח סי' קיב) הפרי מגדים (א"א רנו ,א) כותב "והמוסיף מחול על הקודש
כותב "בדבר מנהגו לקבל שבת שני שעות קודם הלילה הנה מוסיפין לו חיים".
ודאי יפה עושה וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה מן השמים". אמר הרה"ק רמ"מ מרימנוב זי"ע (עטרת מנחם בשם הגאון
בספר 'תולעת יעקב' (תפילות השבת אות ז) לקדמון הג"ר מאיר מפלונסק) על דברי חז"ל (שבת קיח' ).עשה שבתך חול ואל
בן גבאי זצ"ל כותב וז"ל להוסיף מחול על הקודש להרחיב תצטרך לבריות' ,שהאדם העושה שבתו בעת שעדיין חול,
גבול הקודש סוד השכינה ולהשיג גבול החול לקצר ממשלת בהוסיפו מחול על הקודש ,נפתחין לו שערי פרנסה ושוב לא
אל אחר .כי אז נפרדה מצד שמאל סוד יצטרך לבריות,
ימי החול ומתחברת למעלה עם דודה טעם נוסף למצוות הדלקת נרות שבת
וכפי שאמר הרה"ק מלעכוויטש זי"ע
המאיר עיניה .ולטעם זה ישראל בניה בספר מגיד מישרים לב"י הביא טעם נוסף (מובא בספר 'תורת אבות') ,לו היו
מקדימין בקדושתה מבעוד יום .והזהיר להדלק"נ שבת ,להוציא מליבם של צדוקים, הבעלי בתים שומעים לי ,היו נוהגין
במצוה זו ירחיב לו השם בעת צרתו שאמרו שאסור שיהיה נר דלוק בבית בשבת, בביתם 'תוספת שבת' כראוי ,וממילא
מדה כנגד מדה ועליו נאמר (תהילים שהרי בתורה כתוב לא תבערו אש בכל לא ידעו הפסד ומחסור בכל ימות
קיט ,מה) "ואתהלכה ברחבה" עכ"ד. מושבותיכם ביום השבת ,ואנו מרבים בנרות השבוע.
בזוהר (תיקו"ז תיקון מד דף פה ,ב) להראות שאינם צודקים ,והאיסור דוקא
וכך כתב בספר 'תולעת יעקב' (סוד
אמרו :וצריך למיהוי מוסיף מחול על להדליק בשבת ולא בער"ש,
השבת אות ו') שהמוסיף מחול על
הקודש .וכל המוסיף מוסיפין ליה נפש ואכן כך הסביר הדברי שלמה את טעם רבו הקודש הרי הוא מרחיב בזה את גבולות
יתירה בשבת וכל הגורע גורעין ליה הגר"א זיע"א שהרבה בנרות שמן בער"ש, הקדושה ,וממילא ינהגו בו מן השמים
ההיא נפש יתירה חס ושלום. (מעשה רב קיב) שסבר שכמו בקצירת במידה כנגד מידה וירחיבו לו את כל
העומר היה נעשה בעסק גדול ,להוציא הצטרכויותיו בריווח ,ועליו הכתוב
ובספר 'ערוגת הבשם' (והובא גם
מלב הבייתוסים ,שאמרו שהקצירה 'ממחרת אומר (תהילים קיט ,מה) 'ואתהלכה
ביסושה"ע ח ,א) מביא בשם 'ספר
השבת' ולא במוצאי יו"ט של פסח ,וכמו ברחבה'.
התגין' שכותב "ויקדש אותו על ק'
שהביא הבעה"מ בגודל מצוות חמין בשבת
ב' תגין המוסיפין עליו .אם נשמתו ואמר הרה"ק מווארקא (הובא בשש"ק
(משנ"ב סוף רנ"ז).
בגיהנם בעת שהיה רגיל לשבות ביום ח"א אות תכח) שאמרו בזוה"ק על
ז' באותה שעה מוציאים מן הגיהנם ,ועד עת שהיה מאחר הפסוק 'וקראת לשבת עונג' דקאי על תוספת שבת .ולכאורה
במוצאי שבת מאחרין אותו מלהכניסו בגיהנם" ,וכן הביא בספר צריך ביאור מה ענין תוספת שבת לפסוק זה ,אלא משום
'ילקוט הראובני' (פר' בראשית) בשם המדרש" :ויקדש אותו: שנאמר לשון קריאה ,ואין אדם 'קורא' למי שעומד בסמוך אליו,
'המוסיף עליו מוסיפין לו' אם נשמתו בגיהנם ביום ו' בעת אלא להעומד במופלג ממנו ,כמו כן ,לא יקבל האדם את השבת
שהיה רגיל לשבות באותו שעה מוציא נשמתו .ואם לא הוסיף כשהיא קרובה וכבר נטו צללי ערב לבוא ,אלא 'וקראת לשבת'
ואחרו מאחרין אותו שלא להכניסו". בעוד היום גדול כשהיא מופלגת מאתו.
" "אנכי בדרך נחני ה'" -סיפור מרבי ירוחם זיע"א :מי שיוצא מאוחר בערב שבת אין לו השגחה!!
ודברים נפלאים על פרשת השבוע חיי שרה ,ובו יבואר מעלת הזריזות להכנס לשבת,
ואמנם יצאתי מוקדם מאד וזמן הרבה קודם השבת ,וכמעט בפרשתינו מספר מרן המשגיח הג"ר ירוחם ליוואוויץ זצוק"ל
שנשארתי על הדרך ובקושי גדול הגעתי סמוך להדלק"נ ,כל בספרו דעת תורה (עמ' קנ"ו) על הפסוק בסיפור אליעזר "אנכי
מיני מכשולים והרפתקאות שיכלו להתרחש עברו עלינו ,פעם בדרך נחני ה'" (כ"ד כ"ז) והביא גם עדויות מעצמו שלפעמים
נשבר הסדן של האופנים ופעם נשבר האופן עצמו ,פעם זה הולכים בדרכים מסוכנות ורואים השגחה ,וכתינוק שלוקחים
ופעם אחרת ממש כל שעה ושעה קרו לנו דברים מחודשים אותו ביד ולפעמים הולך בדרך סלולה ואם ה' לא ידריכך עליה,
וראינו ממש בחוש כי אין ה' איתנו בדרך ,ומאז קבלתי על עצמי לשוא יהיה כל עמלך( ,עי"ש בהרחבה),
לעולם לא לצאת בערב שבת!! ומאידך בזמן מלחמה הלך והיה נביא את הסיפור שרבי ירוחם מספר על עצמו שהלך בלי השגחה.
לו ס"ד מיוחדת וידע שזה הדרך הנכונה אשר הוכיח לפני ה'.. מספר רבי ירוחם שגר בסמוך לקעלם ומעולם לא חזר לביתו
ובעמ' קנ"ד הביא רב ירוחם ליבוביץ זצוק"ל יסוד נוסף בפר' חיי בערב שבת ,כי כמה עיכובים מתרחשים כשנוסעים בער"ש,
שרה על הפסוק ואשביעך בה' אלוקי השמים (כד ג') ששואל והנה פעם אחת היה לי נחיצות גדולה ונסעתי לביתי בער"ש
תוספת שבת
מסוכן כ"כ ,אינו עושה סייגים ,אצל מי שהיתה עבירה כחתיכת למה אברהם הוצרך להשביע לאליעזר ולא האמין לו בלי שבועה
אש בוערת אצלו היה אימה ופחד מבהיל מאד ,כמו שמתיראים הרי אליעזר היה עבדו שהשקה מתורת רבו?
מהאש ומתרחקים בתכלית הריחוק .פן חלילה יפול בה וישרף, ותירץ ר' ירוחם :סוד הדבר ,מצינו בתורה ענין של גדרים
ודווקא הם עשו איסור יחוד וכיו"ב כל הגדרים והסייגים לתורה וסייגים ,לכל מצוה ומצוה עשו חז"ל סייגים וגדרים ,כמה
לכאורה מי היה צריך יותר להשביע לשליח שיקיים שליחותו וכמה איסורי דרבנן יש לנו רק למצוות שבת ,והמקור מנזיר
אנחנו או אברהם וסוד הדבר הוא להפך ,אנחנו אין אנו יודעים שהרחיקוהו מכל היוצא מהיין ,ואמרו ז"ל סחור סחור לכרמא
כלל צורך להשביע ,סומכים אנו על דיבור בעלמא ,ודוקא לא תקרב (ע"ז י"ז) ,ויסוד הגדרים להתרחק מהעבירה ריחוק
האבות הם שהשביעו ,משום שידעו מה משנה דיבורו ,והסכנה אחר ריחוק ,וכמו אש בוערת שהאדם מתרחק ובורח ממנה הרחק
הגדולה שיש בזה ,ומאד מאד פחדו ויראו מדיבור שאינו אמיתי, כמטחוי קשת ,ואף שבודאי ברור שלא יקרב ולא יגע בזה בשום
וע"כ עשו גדרים וסייגים ,שבועות על שבועות ,אנחנו שאין אנו אופן אבל כן הוא בטבעו של עולם ,אצל אבק שריפה לא ישא
משביעים הוא משום שאין אנו יודעים כלל הסכנה שיש במשנה אדם אפילו ריח של אש ומפני מה? משום שיכול להתפוצץ,
דיבורו ,ואין זה אצלינו כמו אש ,וע"כ אינו יוצא הלהשביע אומות העולם אינם מבינים איסור יחוד וזהו מפני שאינם
את יצרו ,אברהם לא בטח אפי' באליעזר בלי שבועה ביודעו מפחדים כל כך אם יעברו על העבירה ,כשאדם חרד מעבירה
הסכנה הגדולה שיש בשינוי דיבור ,עכ"ל. כמו מאש בוערת עושה גדרים וסייגים ,אבל כשאין הדבר אצלו
ביאור הגר"א בידרמן שליט"א :איך זוכים בזמנינו לבנים ת"ח בזכות השבת?
אין עצה ואין תבונה אלא להאיר את 'הבית' עד שלא יוכלו אמר הרה"ק הריי"צ לאותו רב בישראל ,אם תשרה בסביבתך
'לראות' את הרחוב ,ולא ימשכו אחריו ...לעומת זאת אם יש השראת חום דוגמת השוויץ שמשרה חמימות יתירה באש להבת
'חושך' בבית אזי הסכנה גדולה כי ניתן 'לראות' את הרחוב... אז תוכל להטיף באזנם מוסר ,להדריכם בדרך הטוב והישר,
על כן אמרו הרגיל בנר מי שמאיר ומחמם היטב את הבית, אבל סתם הכאות -סתם הטפת מוסר לא יכנסו כלל לתוככי
זוכה לבנים תלמידי חכמים... אזנם ,ולא יפעלו כלל פעולה טובה.
סגולה לישועה בכל הענינים בדרך זה יבואר מה שאמרו (שבת כג)
כתב ב'שם אליעזר' להרה"ק מביקסאד
'הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי וכבר היה מעשה באחד ששפך את מר לבו
זי"ע לבאר את 'כפל הדברים' שבלשון
חכמים' ,כי אם יהא רגיל בנר להאיר לפני הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע ,על בנו
הפסוק (ויקרא כד ,ח) 'ביום השבת ביום
להם ולחמם אותם באש שבנר ,אז יוכל שסר מדרך התורה והמסורה ,ועזב את
השבת יערכנו' ,שכוונת הכתוב לומר
גם לומר להם מוסר שיגדלו כתלמידי ביתו ואת מולדתו ,אמר לו הרבי ,שמעתי
ביום כשעדיין הוא עומד ביום השישי
חכמים ,אך אם אינו 'רגיל בנר' ,אלא מאבי הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע ש'תוספת
יענה ויאמר השבת -כבר הגיע זמן
רק צועק ומבקר ומעיר הערות אזי שבת' היא סגולה גדולה להיוושע בכל
שבת ,ומזדרז לקבל השבת מבעוד יום,
לא ישמעו אליו כלל ,ודבריו לא יעשו העניינים ,ע"כ איעצך ,אתה ובני ביתך
וגם 'ביום השבת' השני מדבר בענין
קבלו עליכם להקדים ולהוסיף בכל שבוע פירות.
זה -שביום השבת עצמה בזמן 'צאת
מחול על הקודש (ותאמרו אז תהלים)
השבת' יענה ויאמר השבת ,עדיין השבת
ויתבאר ביותר ,כי הנה הנוסעים באישון ותראו פלאות .העיד האיש שלא עברו
עמנו ואינו ממהר לצאת מן השבת ,הרי
ליל בדרך חשוכה יודעים הם היטב כי ימים מועטים ובנו חזר אל ביתו ושב אל
יערכנו מזה ראיה שהוא מעריך ומחשיב במצב כזה אי אפשר להעלות את האור
אמונתו כבראשונה( .באר הפרשה)
עד מאד את יום השבת קודש ,לזה בתוך הרכב ,כי אם יהיה אור מבפנים
לא יוכל לראות את הדרך מבחוץ וסכנה יש בדבר ,ורק אם יש תחזור גם השבת לקיים בו יערכנו כלומר ,שהשבת תעריך
חושך בתוך הקאר אז יוכל לראות את הנעשה בחוץ .ולדידן אותו להשפיע עליו שפע רוב פרנסה וכל משאלותיו כשר וגדול,
שהרי מבית המלוכה מפרנסים את השר יותר מחייל פשוט... ייאמר ,גלוי וידוע לכל כי בימינו אנו ה'רחוב' נוצץ ומושך ה"י,
במזמור השבת נאמר טוב להודות לה' ,וכדי לזכור להודות לה' יש עניין להדליק נר שבת בשמן זית
אמנם המשנ"ב (ס"ק כ"ג) ביאר שטעם השמן זית שהוא מושך וכן בחנוכה נאמר' :כל השמנים כשרים לנר חנוכה וכו' ,ומיהו
הכי טוב את הפתילה ,ולכן בזמנינו עדיף בנרות שבהם גם אין שמן זית מצוה מן המובחר'( ,שו"ע תרעג ס"א ,וכן רס"ד ו',
חשש שמא יטה( .רע"ה סק"ד), ושו"ע הרב) והטעם הסביר הגר"א בידרמן שליט"א עפ"י הרה"ק
ויל"ע האם בשבת יש עניין דווקא בשמן זית הראוי לאכילה ה'ייטב לב' זי"ע שהנה אנו אומרים (בתפילת נשמת) 'שכן
דומיא דמנורה וכמו בחנוכה ,שהרי גם בשבת מצאנו דומיא חובת כל היצורים' ,וראשי התיבות הם 'שכחה' ,שכן זה דרך
דמנורה ולכן פסק השו"ע (רס"ד ח') שידליק רוב היוצא הבריות לשכוח מחובתם להודות ולהלל ...ומהאי טעמא מחזרים
מהפתילה ,והמשנ"ב ביאר כמו בהדלקת המנורה ,שהלהב יעלה אחר 'שמן זית' שסגולתו הוא להרבות את ה'זכרון' (כדאיתא
יפה מיד( ,אמנם לערוך השולחן הטעם כדי שלא ימהר להכבות) בהוריות יג ,):ולמנוע את השכחה מאותו חובת כל היצורים
וצ"ע. להודות ולהלל,...
קופתקופת לרפואת)
ו"קהילות"
ו"קהילות" פלוס"או
פלוס" לע"נ להנציח
ב"נדרים
ב"נדרים (ניתן
אפשר גם לעלון
אפשר גם לתרומות
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות
דרשותדרשות
לשליחת
לשליחת
להצטרפות או
להצטרפות או
והנצחות או
והנצחות אולפרטים
לפרטים
דהלכתא
בטלפון
בטלפון אליבא
שבת" או
או שבת"היומי
תוספת "עלוןדף
תוספת קופת ו'קהילות' -
"עלון
קופת קופת פלוס'
גליונות"
גליונות"ב'נדרים
"אוסף
"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
. 0527614765
. 2040 2040
שלוחה
שלוחה בטלפון
037630543
037630543או 073-2951324
073-2951324
בטל:בטל:
שבתשבת
בנושא
בנושא
חיזוקחיזוק
שיחותשיחות
לשמיעת
לשמיעת
