gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: תולדות (2026-11-09)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ט' ‪428‬‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת תולדות‬ ‫ירושלים‪ 4:05 :‬מוקדם‪3:55 :‬‬ ‫בני ברק‪ 4:20 :‬מוקדם‪4:10 :‬‬ ‫לע"נ מרת דבורה‬ ‫בת רבי חיים ע"ה‬ ‫תוספת‬ ‫שבת‬ ‫ולרפואת חיים יוסף‬ ‫מודיעין עילית‪ 4:14 :‬מוקדם‪4:04 :‬‬ ‫חיפה‪ 4:11 :‬מוקדם‪4:01 :‬‬ ‫אריה בן נחמה בלומה‬ ‫טבריה‪ 4:07 :‬מוקדם‪3:57 :‬‬ ‫בתושח"י‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫דברים נשגבים בשבח הזהירות ב"תוספת שבת"‪.‬‬ ‫הג"ר שלמה קלוגר זצ"ל ('האלף לך שלמה' או"ח סי' קיב)‬ ‫הפרי מגדים (א"א רנו‪ ,‬א) כותב "והמוסיף מחול על הקודש‬ ‫כותב "בדבר מנהגו לקבל שבת שני שעות קודם הלילה הנה‬ ‫מוסיפין לו חיים"‪.‬‬ ‫ודאי יפה עושה וכל המוסיף יוסיפו לו ברכה מן השמים"‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק רמ"מ מרימנוב זי"ע (עטרת מנחם בשם הגאון‬ ‫בספר 'תולעת יעקב' (תפילות השבת אות ז) לקדמון הג"ר מאיר‬ ‫מפלונסק) על דברי חז"ל (שבת קיח‪' ).‬עשה שבתך חול ואל‬ ‫בן גבאי זצ"ל כותב וז"ל להוסיף מחול על הקודש להרחיב‬ ‫תצטרך לבריות'‪ ,‬שהאדם העושה שבתו בעת שעדיין חול‪,‬‬ ‫גבול הקודש סוד השכינה ולהשיג גבול החול לקצר ממשלת‬ ‫בהוסיפו מחול על הקודש‪ ,‬נפתחין לו שערי פרנסה ושוב לא‬ ‫אל אחר‪ .‬כי אז נפרדה מצד שמאל סוד‬ ‫יצטרך לבריות‪,‬‬ ‫ימי החול ומתחברת למעלה עם דודה‬ ‫טעם נוסף למצוות הדלקת נרות שבת‬ ‫וכפי שאמר הרה"ק מלעכוויטש זי"ע‬ ‫המאיר עיניה‪ .‬ולטעם זה ישראל בניה‬ ‫בספר מגיד מישרים לב"י הביא טעם נוסף‬ ‫(מובא בספר 'תורת אבות')‪ ,‬לו היו‬ ‫מקדימין בקדושתה מבעוד יום‪ .‬והזהיר‬ ‫להדלק"נ שבת‪ ,‬להוציא מליבם של צדוקים‪,‬‬ ‫הבעלי בתים שומעים לי‪ ,‬היו נוהגין‬ ‫במצוה זו ירחיב לו השם בעת צרתו‬ ‫שאמרו שאסור שיהיה נר דלוק בבית בשבת‪,‬‬ ‫בביתם 'תוספת שבת' כראוי‪ ,‬וממילא‬ ‫מדה כנגד מדה ועליו נאמר (תהילים‬ ‫שהרי בתורה כתוב לא תבערו אש בכל‬ ‫לא ידעו הפסד ומחסור בכל ימות‬ ‫קיט‪ ,‬מה) "ואתהלכה ברחבה" עכ"ד‪.‬‬ ‫מושבותיכם ביום השבת‪ ,‬ואנו מרבים בנרות‬ ‫השבוע‪.‬‬ ‫בזוהר (תיקו"ז תיקון מד דף פה‪ ,‬ב)‬ ‫להראות שאינם צודקים‪ ,‬והאיסור דוקא‬ ‫וכך כתב בספר 'תולעת יעקב' (סוד‬ ‫אמרו‪ :‬וצריך למיהוי מוסיף מחול על‬ ‫להדליק בשבת ולא בער"ש‪,‬‬ ‫השבת אות ו') שהמוסיף מחול על‬ ‫הקודש‪ .‬וכל המוסיף מוסיפין ליה נפש‬ ‫ואכן כך הסביר הדברי שלמה את טעם רבו‬ ‫הקודש הרי הוא מרחיב בזה את גבולות‬ ‫יתירה בשבת וכל הגורע גורעין ליה‬ ‫הגר"א זיע"א שהרבה בנרות שמן בער"ש‪,‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬וממילא ינהגו בו מן השמים‬ ‫ההיא נפש יתירה חס ושלום‪.‬‬ ‫(מעשה רב קיב) שסבר שכמו בקצירת‬ ‫במידה כנגד מידה וירחיבו לו את כל‬ ‫העומר היה נעשה בעסק גדול‪ ,‬להוציא‬ ‫הצטרכויותיו בריווח‪ ,‬ועליו הכתוב‬ ‫ובספר 'ערוגת הבשם' (והובא גם‬ ‫מלב הבייתוסים‪ ,‬שאמרו שהקצירה 'ממחרת‬ ‫אומר (תהילים קיט‪ ,‬מה) 'ואתהלכה‬ ‫ביסושה"ע ח‪ ,‬א) מביא בשם 'ספר‬ ‫השבת' ולא במוצאי יו"ט של פסח‪ ,‬וכמו‬ ‫ברחבה'‪.‬‬ ‫התגין' שכותב "ויקדש אותו על ק'‬ ‫שהביא הבעה"מ בגודל מצוות חמין בשבת‬ ‫ב' תגין המוסיפין עליו‪ .‬אם נשמתו‬ ‫ואמר הרה"ק מווארקא (הובא בשש"ק‬ ‫(משנ"ב סוף רנ"ז)‪.‬‬ ‫בגיהנם בעת שהיה רגיל לשבות ביום‬ ‫ח"א אות תכח) שאמרו בזוה"ק על‬ ‫ז' באותה שעה מוציאים מן הגיהנם‪ ,‬ועד עת שהיה מאחר‬ ‫הפסוק 'וקראת לשבת עונג' דקאי על תוספת שבת‪ .‬ולכאורה‬ ‫במוצאי שבת מאחרין אותו מלהכניסו בגיהנם"‪ ,‬וכן הביא בספר‬ ‫צריך ביאור מה ענין תוספת שבת לפסוק זה‪ ,‬אלא משום‬ ‫'ילקוט הראובני' (פר' בראשית) בשם המדרש‪" :‬ויקדש אותו‪:‬‬ ‫שנאמר לשון קריאה‪ ,‬ואין אדם 'קורא' למי שעומד בסמוך אליו‪,‬‬ ‫'המוסיף עליו מוסיפין לו' אם נשמתו בגיהנם ביום ו' בעת‬ ‫אלא להעומד במופלג ממנו‪ ,‬כמו כן‪ ,‬לא יקבל האדם את השבת‬ ‫שהיה רגיל לשבות באותו שעה מוציא נשמתו‪ .‬ואם לא הוסיף‬ ‫כשהיא קרובה וכבר נטו צללי ערב לבוא‪ ,‬אלא 'וקראת לשבת'‬ ‫ואחרו מאחרין אותו שלא להכניסו"‪.‬‬ ‫בעוד היום גדול כשהיא מופלגת מאתו‪.‬‬ ‫" "אנכי בדרך נחני ה'" ‪ -‬סיפור מרבי ירוחם זיע"א‪ :‬מי שיוצא מאוחר בערב שבת אין לו השגחה!!‬ ‫ודברים נפלאים על פרשת השבוע חיי שרה‪ ,‬ובו יבואר מעלת הזריזות להכנס לשבת‪,‬‬ ‫ואמנם יצאתי מוקדם מאד וזמן הרבה קודם השבת‪ ,‬וכמעט‬ ‫בפרשתינו מספר מרן המשגיח הג"ר ירוחם ליוואוויץ זצוק"ל‬ ‫שנשארתי על הדרך ובקושי גדול הגעתי סמוך להדלק"נ‪ ,‬כל‬ ‫בספרו דעת תורה (עמ' קנ"ו) על הפסוק בסיפור אליעזר "אנכי‬ ‫מיני מכשולים והרפתקאות שיכלו להתרחש עברו עלינו‪ ,‬פעם‬ ‫בדרך נחני ה'" (כ"ד כ"ז) והביא גם עדויות מעצמו שלפעמים‬ ‫נשבר הסדן של האופנים ופעם נשבר האופן עצמו‪ ,‬פעם זה‬ ‫הולכים בדרכים מסוכנות ורואים השגחה‪ ,‬וכתינוק שלוקחים‬ ‫ופעם אחרת ממש כל שעה ושעה קרו לנו דברים מחודשים‬ ‫אותו ביד ולפעמים הולך בדרך סלולה ואם ה' לא ידריכך עליה‪,‬‬ ‫וראינו ממש בחוש כי אין ה' איתנו בדרך‪ ,‬ומאז קבלתי על עצמי‬ ‫לשוא יהיה כל עמלך‪( ,‬עי"ש בהרחבה)‪,‬‬ ‫לעולם לא לצאת בערב שבת!! ומאידך בזמן מלחמה הלך והיה‬ ‫נביא את הסיפור שרבי ירוחם מספר על עצמו שהלך בלי השגחה‪.‬‬ ‫לו ס"ד מיוחדת וידע שזה הדרך הנכונה אשר הוכיח לפני ה'‪..‬‬ ‫מספר רבי ירוחם שגר בסמוך לקעלם ומעולם לא חזר לביתו‬ ‫ובעמ' קנ"ד הביא רב ירוחם ליבוביץ זצוק"ל יסוד נוסף בפר' חיי‬ ‫בערב שבת‪ ,‬כי כמה עיכובים מתרחשים כשנוסעים בער"ש‪,‬‬ ‫שרה על הפסוק ואשביעך בה' אלוקי השמים (כד ג') ששואל‬ ‫והנה פעם אחת היה לי נחיצות גדולה ונסעתי לביתי בער"ש‬ ‫תוספת שבת‬ ‫מסוכן כ"כ‪ ,‬אינו עושה סייגים‪ ,‬אצל מי שהיתה עבירה כחתיכת‬ ‫למה אברהם הוצרך להשביע לאליעזר ולא האמין לו בלי שבועה‬ ‫אש בוערת אצלו היה אימה ופחד מבהיל מאד‪ ,‬כמו שמתיראים‬ ‫הרי אליעזר היה עבדו שהשקה מתורת רבו?‬ ‫מהאש ומתרחקים בתכלית הריחוק‪ .‬פן חלילה יפול בה וישרף‪,‬‬ ‫ותירץ ר' ירוחם‪ :‬סוד הדבר‪ ,‬מצינו בתורה ענין של גדרים‬ ‫ודווקא הם עשו איסור יחוד וכיו"ב כל הגדרים והסייגים לתורה‬ ‫וסייגים‪ ,‬לכל מצוה ומצוה עשו חז"ל סייגים וגדרים‪ ,‬כמה‬ ‫לכאורה מי היה צריך יותר להשביע לשליח שיקיים שליחותו‬ ‫וכמה איסורי דרבנן יש לנו רק למצוות שבת‪ ,‬והמקור מנזיר‬ ‫אנחנו או אברהם וסוד הדבר הוא להפך‪ ,‬אנחנו אין אנו יודעים‬ ‫שהרחיקוהו מכל היוצא מהיין‪ ,‬ואמרו ז"ל סחור סחור לכרמא‬ ‫כלל צורך להשביע‪ ,‬סומכים אנו על דיבור בעלמא‪ ,‬ודוקא‬ ‫לא תקרב (ע"ז י"ז)‪ ,‬ויסוד הגדרים להתרחק מהעבירה ריחוק‬ ‫האבות הם שהשביעו‪ ,‬משום שידעו מה משנה דיבורו‪ ,‬והסכנה‬ ‫אחר ריחוק‪ ,‬וכמו אש בוערת שהאדם מתרחק ובורח ממנה הרחק‬ ‫הגדולה שיש בזה‪ ,‬ומאד מאד פחדו ויראו מדיבור שאינו אמיתי‪,‬‬ ‫כמטחוי קשת‪ ,‬ואף שבודאי ברור שלא יקרב ולא יגע בזה בשום‬ ‫וע"כ עשו גדרים וסייגים‪ ,‬שבועות על שבועות‪ ,‬אנחנו שאין אנו‬ ‫אופן אבל כן הוא בטבעו של עולם‪ ,‬אצל אבק שריפה לא ישא‬ ‫משביעים הוא משום שאין אנו יודעים כלל הסכנה שיש במשנה‬ ‫אדם אפילו ריח של אש ומפני מה? משום שיכול להתפוצץ‪,‬‬ ‫דיבורו‪ ,‬ואין זה אצלינו כמו אש‪ ,‬וע"כ אינו יוצא הלהשביע‬ ‫אומות העולם אינם מבינים איסור יחוד וזהו מפני שאינם‬ ‫את יצרו‪ ,‬אברהם לא בטח אפי' באליעזר בלי שבועה ביודעו‬ ‫מפחדים כל כך אם יעברו על העבירה‪ ,‬כשאדם חרד מעבירה‬ ‫הסכנה הגדולה שיש בשינוי דיבור‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כמו מאש בוערת עושה גדרים וסייגים‪ ,‬אבל כשאין הדבר אצלו‬ ‫ביאור הגר"א בידרמן שליט"א‪ :‬איך זוכים בזמנינו לבנים ת"ח בזכות השבת?‬ ‫אין עצה ואין תבונה אלא להאיר את 'הבית' עד שלא יוכלו‬ ‫אמר הרה"ק הריי"צ לאותו רב בישראל‪ ,‬אם תשרה בסביבתך‬ ‫'לראות' את הרחוב‪ ,‬ולא ימשכו אחריו‪ ...‬לעומת זאת אם יש‬ ‫השראת חום דוגמת השוויץ שמשרה חמימות יתירה באש להבת‬ ‫'חושך' בבית אזי הסכנה גדולה כי ניתן 'לראות' את הרחוב‪...‬‬ ‫אז תוכל להטיף באזנם מוסר‪ ,‬להדריכם בדרך הטוב והישר‪,‬‬ ‫על כן אמרו הרגיל בנר מי שמאיר ומחמם היטב את הבית‪,‬‬ ‫אבל סתם הכאות ‪ -‬סתם הטפת מוסר לא יכנסו כלל לתוככי‬ ‫זוכה לבנים תלמידי חכמים‪...‬‬ ‫אזנם‪ ,‬ולא יפעלו כלל פעולה טובה‪.‬‬ ‫סגולה לישועה בכל הענינים‬ ‫בדרך זה יבואר מה שאמרו (שבת כג)‬ ‫כתב ב'שם אליעזר' להרה"ק מביקסאד‬ ‫'הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי וכבר היה מעשה באחד ששפך את מר לבו‬ ‫זי"ע לבאר את 'כפל הדברים' שבלשון‬ ‫חכמים'‪ ,‬כי אם יהא רגיל בנר להאיר לפני הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע‪ ,‬על בנו‬ ‫הפסוק (ויקרא כד‪ ,‬ח) 'ביום השבת ביום‬ ‫להם ולחמם אותם באש שבנר‪ ,‬אז יוכל שסר מדרך התורה והמסורה‪ ,‬ועזב את‬ ‫השבת יערכנו'‪ ,‬שכוונת הכתוב לומר‬ ‫גם לומר להם מוסר שיגדלו כתלמידי ביתו ואת מולדתו‪ ,‬אמר לו הרבי‪ ,‬שמעתי‬ ‫ביום כשעדיין הוא עומד ביום השישי‬ ‫חכמים‪ ,‬אך אם אינו 'רגיל בנר'‪ ,‬אלא מאבי הרה"ק ה'אמרי אמת' זי"ע ש'תוספת‬ ‫יענה ויאמר השבת ‪ -‬כבר הגיע זמן‬ ‫רק צועק ומבקר ומעיר הערות אזי שבת' היא סגולה גדולה להיוושע בכל‬ ‫שבת‪ ,‬ומזדרז לקבל השבת מבעוד יום‪,‬‬ ‫לא ישמעו אליו כלל‪ ,‬ודבריו לא יעשו העניינים‪ ,‬ע"כ איעצך‪ ,‬אתה ובני ביתך‬ ‫וגם 'ביום השבת' השני מדבר בענין‬ ‫קבלו עליכם להקדים ולהוסיף בכל שבוע‬ ‫פירות‪.‬‬ ‫זה ‪ -‬שביום השבת עצמה בזמן 'צאת‬ ‫מחול על הקודש (ותאמרו אז תהלים)‬ ‫השבת' יענה ויאמר השבת‪ ,‬עדיין השבת‬ ‫ויתבאר ביותר‪ ,‬כי הנה הנוסעים באישון ותראו פלאות‪ .‬העיד האיש שלא עברו‬ ‫עמנו ואינו ממהר לצאת מן השבת‪ ,‬הרי‬ ‫ליל בדרך חשוכה יודעים הם היטב כי ימים מועטים ובנו חזר אל ביתו ושב אל‬ ‫יערכנו מזה ראיה שהוא מעריך ומחשיב‬ ‫במצב כזה אי אפשר להעלות את האור‬ ‫אמונתו כבראשונה‪( .‬באר הפרשה)‬ ‫עד מאד את יום השבת קודש‪ ,‬לזה‬ ‫בתוך הרכב‪ ,‬כי אם יהיה אור מבפנים‬ ‫לא יוכל לראות את הדרך מבחוץ וסכנה יש בדבר‪ ,‬ורק אם יש תחזור גם השבת לקיים בו יערכנו כלומר‪ ,‬שהשבת תעריך‬ ‫חושך בתוך הקאר אז יוכל לראות את הנעשה בחוץ‪ .‬ולדידן אותו להשפיע עליו שפע רוב פרנסה וכל משאלותיו כשר וגדול‪,‬‬ ‫שהרי מבית המלוכה מפרנסים את השר יותר מחייל פשוט‪...‬‬ ‫ייאמר‪ ,‬גלוי וידוע לכל כי בימינו אנו ה'רחוב' נוצץ ומושך ה"י‪,‬‬ ‫במזמור השבת נאמר טוב להודות לה'‪ ,‬וכדי לזכור להודות לה' יש עניין להדליק נר שבת בשמן זית‬ ‫אמנם המשנ"ב (ס"ק כ"ג) ביאר שטעם השמן זית שהוא מושך‬ ‫וכן בחנוכה נאמר‪' :‬כל השמנים כשרים לנר חנוכה וכו'‪ ,‬ומיהו‬ ‫הכי טוב את הפתילה‪ ,‬ולכן בזמנינו עדיף בנרות שבהם גם אין‬ ‫שמן זית מצוה מן המובחר'‪( ,‬שו"ע תרעג ס"א‪ ,‬וכן רס"ד ו'‪,‬‬ ‫חשש שמא יטה‪( .‬רע"ה סק"ד)‪,‬‬ ‫ושו"ע הרב) והטעם הסביר הגר"א בידרמן שליט"א עפ"י הרה"ק‬ ‫ויל"ע האם בשבת יש עניין דווקא בשמן זית הראוי לאכילה‬ ‫ה'ייטב לב' זי"ע שהנה אנו אומרים (בתפילת נשמת) 'שכן‬ ‫דומיא דמנורה וכמו בחנוכה‪ ,‬שהרי גם בשבת מצאנו דומיא‬ ‫חובת כל היצורים'‪ ,‬וראשי התיבות הם 'שכחה'‪ ,‬שכן זה דרך‬ ‫דמנורה ולכן פסק השו"ע (רס"ד ח') שידליק רוב היוצא‬ ‫הבריות לשכוח מחובתם להודות ולהלל‪ ...‬ומהאי טעמא מחזרים‬ ‫מהפתילה‪ ,‬והמשנ"ב ביאר כמו בהדלקת המנורה‪ ,‬שהלהב יעלה‬ ‫אחר 'שמן זית' שסגולתו הוא להרבות את ה'זכרון' (כדאיתא‬ ‫יפה מיד‪( ,‬אמנם לערוך השולחן הטעם כדי שלא ימהר להכבות)‬ ‫בהוריות יג‪ ,):‬ולמנוע את השכחה מאותו חובת כל היצורים‬ ‫וצ"ע‪.‬‬ ‫להודות ולהלל‪,...‬‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬