לודמיר · Ludmir — תולדות (2026-11-09)

מקושרים לצדיק מאז ועד היום
סמוך לציון קודש הקדשים
רבי שלמה מקארלין זי"ע להפצת משנתו ותורתו הבהירה של
קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע
| גליון | 306 סיפורים ותולדותיו ,ותולדות זרעו אחריו
פרשת תולדות תשפ"ז
אורו הקדוש
שאלות ותשובות בחיי היום יום
מתורתו של רבינו ותלמידיו הק' במשנת רבינו הקדוש
פרשת תולדות שאלה קראתי בצמא את השאלות והתשובות בשבועות האחרונים ,והתפעלתי מהן מאוד.
אך בעוד שהשואל הקודם התאונן על כך שהוא עמל ויגע בתורה ואינו רואה פירות ,המצוקה
ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם (כה ,כו). שלי חמורה עוד יותר :לי אפילו אין את הזכות לעמול!
וברש"י י' שנים הללו צפה והמתין עול הפרנסה והטרדות הבלתי פוסקות גוזלים ממני כל רגע פנוי וכל טיפת יישוב הדעת .כשאני רואה סביבי
לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא אברכים שיושבים שעות על גבי שעות בבית המדרש ,שקועים בהוויות דאביי ורבא ,לבי נחמץ בקרבי .אני מרגיש שאני
נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל מחוץ למחנה ,וכל היום שלי מתבזבז על ענייני חול והבל.
עליה ,ושפחה לא רצה לישא לפי כיצד יכול יהודי שטרוד מבוקר עד ערב ולא מגיע כלל לעמלה של תורה ,לשמור על נפשו ולא ליפול למרה שחורה ולייאוש?
שנתקדש וכו' .ויש להבין ,למה ליה
לרש"י לבאר הטעם שלא רצה לישא
תשובה:
שפחה ,הרי גם לולא כך היה לו עשתונות ,הם נטשו את עמדות השמירה על השערים ורצו שאלתך היא שאלה טובה שיכולה הייתה לעמוד בפני
להתפלל על רבקה שתיפקד .וביאר בחרדה לכל עבר .באותו רגע ,נכנסו הלוחמים ללא קרב עצמה ,ללא כל קשר לרצף הדיונים שניהלנו כאן בשבועות
הרה"ק רבי אהרן מקארלין זצוק"ל ,וזה דרך השער הראשי הפתוח ,וכבשו את העיר כולה. האחרונים .זוהי זעקתו של יהודי השטוף בטרדות העולם
לשון קדשו :בנערותי הייתי סובר כי הטרדות ועול הפרנסה אינם אלא "הרעש והפיצוצים" וחש ייאוש ממצבו .שאלה שכבר נידונה כאן בעבר
דבר קל הוא להתפלל ולבקש רחמים שהיצר הרע מייצר סביבך כדי לזרוע בך בהלה .השער בהיבטים שונים ,ובוודאי עוד נרחיב בה בעזרת השם.
בעד חברו ,אבל באמת התפילה היא הראשי שאותו הוא חפץ לפרוץ ולכבוש באמת – הוא אך העובדה שחיברת בעצמך את שאלתך לשאלות
עבודה הקשה מכל העבודות ,והראיה שער הייאוש והעצבות .רק באמצעות המרה השחורה הוא הקודמות ,וכתבת שלבך נחמץ בקרבך דווקא – "כשאתה
מפירוש רש"י הנ"ל ,ומשמע שאילולי מצליח לגזול מן האדם את כל חיותו ,שמחתו והרגשת רואה סביבך אברכים שיושבים שעות על גבי שעות בבית
הרוחניות שלו. המדרש" ,אומרת דרשני .הבה נתבונן בכנות :אילו לא
טעם זה היה עושה כל האפשריות
בכדי שלא יצטרך לבא לידי עבודה זו. היטבת להגדיר זאת בעצמך כששאלת" :איך אוכל שלא היית רואה את אותם אברכים שוקדים על תלמודם ,לא
ליפול למרה שחורה ולייאוש?" זוהי בדיוק נקודת העניין! היה לבך נחמץ? עובדה זו גרידא שיומך חולף בטרדות של
(ע"פ בית אהרן קמד): היצר אינו חפץ בטרדותיך; הוא חפץ אך ורק בייאושך חולין היתה צריכה להטרידך מצד עצמה!
ולאום מלאום יאמץ (כה ,כג) .פרש"י ובנפילת רוחך ,הוא מתחפש בתחכום ,ומסווה את ההרס מכאן מוכח ששורש המועקה שלך יונק בדיוק מאותו
כשזה קם זה נופל וגו' ,לא נתמלאה הזה באצטלה מזויפת של "קנאת סופרים" ויראת שמים. המקום של השואלים הקודמים :המבט הצידה ,ההשוואה
צור אלא מחורבנה של ירושלים .צור ברגע שתלמד להסתפק במועט ולשמוח באמת בחלקך, לאחרים ותחושת ה"אני" .ומשום כך ,אותה התשובה
נקרא מקור התאוות והמדות הרעות. תוכל להדוף את גלי הייאוש שמציפים אותך .אז ,מתוך שניתנה להם ,רלוונטית ומכוונת בדיוק גם אליך.
ירושלים נקרא מקור הקדושה יישוב הדעת ושמחה ,תדע גם לחטוף ולמצוא את אותם
כן ,שמעת נכון" :שמח בחלקך!" הקריאה הזו מופנית גם
ועבודת ה' ,אותיות ירו-שלם .וזהו רגעים יקרים שבהם תוכל לקבוע עתים לתורה ולעבוד את
אליך ,אף שאינך זוכה לעת עתה לעמול בתורה ובעבודה
לא נתמלאה צור אלא כשיש חורבן ה' באמת ,לפי מדרגתך ומקומך.
כפי שהיית חפץ .הסתפק במועט ,דע בבירור שהקדוש
בעניני ירושלים היינו בעבודת ה'. ובעניין זה ,ראוי להביא את דבריו המאירים של הרה"ק ברוך הוא ,הוא זה שהציב אותך בדיוק בנקודה הזו ,ושמח
(אמרות משה ,בשם הרה"ק הר"מ מקוברין זי"ע) רבי אשר מסטאלין זי"ע ,תלמידו של מרן רבנו הקדוש רבי בכל מה שחננך.
שלמה מקארלין זי"ע:
וישב יצחק ויחפרו את בארות המים דבר זה אינו סותר כהוא זה את התביעה מהאדם – לשאוף
"אחת דברתי להודיעך שורש אחד להינצל מקטרוגי היצר
אשר חפרו בימי אברהם אביו וכו' תמיד מעלה ,להשקיע בלי הרף ולבקש תמיד עוד ועוד.
וסייעתא דיליה למטה ולמעלה והבן ,ובכדי לבא להסתפקות
(כו ,יח) .האבות הקדושים תקנו כל אדרבה ,היא משלימה אותה ומאפשרת אותה ,וכפי שנוכל
במועט ולהיות שמח בחלקו בתורה ועבודה ,ובכדי לבא
התקונים ,ויחדו כל הייחודים בעובדות להבין זאת מתוך המשל הבא:
לידי שפל רוח ..והוא :כי אין הקב"ה בא בטרוניא כו' ,כי
הגשמיות בחפירת הבארות ובענין הכל לפי מה שהוא אדם ,לפי המקום והזמן לפום שיעורא מעשה בקבוצת לוחמים קטנה וחסרת נשק שביקשה
המקלות ובמרעה הצאן ,וכמבואר דיליה ,והוא לפי מדתו ואמונתו ויראתו ושכלו וכח מוחו לכבוש עיר בצורה וחזקה .הם ידעו היטב שבכוח הזרוע
בספרים .וכשבאו אנשי כנסת הגדולה אז באותו עת ...כן יהיה השגת תורתו ואמונת עבודתו אין להם כל סיכוי לפרוץ את חומותיה .מה עשו? נקטו
וראו שאי אפשר שיתנהג העולם בתוך תוכו שבנקודת הלב .וזהו אמונת עבודתו אז ,וזו היא בתכסיס מחוכם :הם החלו להשמיע מחוץ לעיר רעשים
במדרגות העליונות האלו ,ותקנו קרבת הבורא והתורה ומעשים בפיו ובלבבו באותו עת. מחרישי אוזניים ופיצוצים עזים שנשמעו כמו מתקפת
הברכות והתפלות והטמינו והצפינו הגם כי קטן הוא בעיניך ,לפי דרכך צריך להיות שפל רוח ענק.
כל האורות וכל הייחודים הכל בנוסח ולהסתפק במועט ולשמוח בחלקו". שומרי העיר נתקפו בהלה נוראה .מרוב פחד ואובדן
התפילה והברכות ,וזה עד ביאת
משיחנו במהרה בימינו ,אמן. למסירת שאלות ,הערות או הארות למדור זה ,ניתן לפנות לקו לודמיר 02-30-111-22 :שלוחה 99
או לדואר אלקטרוני A023011122@gmail.com :לתשומת לבכם :בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי
(בית אהרן קמד): של חברי המערכת .אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה.
הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מראדום זי"ע
הי"ד בהסכמתו על הספר הקדוש שמע שלמה:
כשמש צדקה מרפא בכנפיה ,תהל על הארץ,
תשיב נפשות הדרים עליה ,כן גיל ושמחה
מלאה כל נפש ,באור כי יהל ,וליהודים היתה
אורה ,תורה אור ,הספר הקדוש שמע שלמה
מרבינו הקדוש והנורא הצדיק האלקי אבי זקני
ר' שלמה הלוי זצוק"ל מקארלין.
סיפור מאילנא דחיי
רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים
ולכל היד החזקה
ניגש ר' דוד אל הרבי הקדוש ,נושף ומתנשף. שנים רבות היו ר' דוד ורעייתו ,בני העיירה סלאוויטא ,חשוכי בנים .כל
"רבי! שנים רבות הנני ממתין לזרע של קיימא .רבי משה ,בנו של רבי בני העיירה הכירו אותם וידעו עד כמה הם ממתינים ומצפים להתברך בזרע
פינחס מקוריץ ,שלחני אליכם ,שתברכו אותי ותפקדוני בפקודת ישועה של קיימא .בכל עת מצוא היו מרעיפים עליהם ברכות מעומק הלב ,שיזכו
ורחמים"... בקרוב להיוושע ולחבוק תינוק רך ,בן או בת ,שישמיע בחלל ביתם הריק
התבונן בו הרבי באהבה גדולה ובפנים מאירות ,הניף את ידו וסטר על פניו והדומם קול פעייה ובכי ,ויציף את הבית ואת ליבם הדואב באור גדול של
פעמיים בחיבה .מבלי להוציא מפיו דיבור או ברכה ,המשיך הרבי בדרכו. נחת יהודית .סוף סוף יזכו גם הם בחוליה נוספת שתמשיך את שלשלת
שבור ונדכה שב ר' דוד לסלאוויטא ,ופרץ בבכי בפני רבי משה .הוא סיפר דורותיהם.
על שתי הסטירות שסטר לו הרבי מקארלין .בטוח היה שיזכה לברכת קודש בעיירה סלאוויטא שבאוקראינה כיהן באותם ימים רב ומורה הוראה משכמו
או להבטחה מפורשת ,ולבסוף סטר הרבי על פניו פעמיים ,ללא אומר ומעלה ,בנן של קדושים ,הלוא הוא הגאון הקדוש רבי משה שפירא ,בנו של
ודברים .שתי סטירות ותו לא .נדמה היה לו כי לריק הייתה ריצתו הטרופה. מאור החסידות הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע.
"אל דאגה" ,הרגיעו רבי משה" .מחה את דמעותיך ,כי נושעת! האסט ובענווה רבה במסירות תושביה משנת תקנ"א התגורר בעיר והנהיג את
גע'פועל'ט!"... הדפוס בית את הקים הרבנות, ממשרת מופלאה .מכיון שסירב להתפרנס
ויהי במלאות שנה ,ובן נולד למזל טוב בביתו של ר' דוד .השמחה הנודע.
הרקיעה שחקים ,והעיירה סלאוויטא צהלה ושמחה .סוף סוף, בוקר אחד דפק ר' דוד על דלת ביתו של רב העיר ,והתיישב
אחרי שנים ארוכות ,חבקו ר' דוד ורעייתו בן ראשון. באנחה כבדה ליד שולחנו.
חלפה עוד שנה ,ובן נוסף נולד להם .וכך זכו בתוך כמה שנים לתנות בפני הרב ,כהרגלו ,את צער עוד בטרם פצה את פיו ַ
לבנים ולבנות ,וביתם ,שעמד ריק ושומם שנים רבות ,נעשה ההמתנה הממושכת לזרע של קיימא ,הקדימו רבי משה וקרא
שוקק ומלא בילדים ובילדות ,בפעוטים ובתינוקות. לעברו בקול נלהב:
שוב הגיע ר' דוד לביתו של מורו ורבו ,הגאון הקדוש רבי משה "ר' דוד ,הסכת ושמע היטב! עתה היא עת רצון נדירה עבורך!
מסלאוויטא. נמצא כעת בעיירתנו הצדיק רבי אהרן מקארלין ,בנו של רבי
אשר מסטאלין .זה עתה שב מאניפולי ,מהשתטחות על ציונו של דף שער ממשניות שנדפס בדפוסו "רבי ,הן זיכני ה' ובירכני בבנים ובבנות ,הודו לו וברכו שמו! אך
המפורסם של הרה''ק מסלאוויטא
זקוק אני גם לברכת הפרנסה ברווח ,כדי שאוכל לכלכל את ביתי הרבי ר' זושא ,ועצר למנוחה באכסניה.
ולתת לחם לפיות הטף ,בלי מחסור ודוחק"... להיוושע קודש ברכת ממנו ובקש אהרן "רוץ והאץ את צעדיך ,השג את רבי
חייך רבי משה ואמר: בבנים ובבני בנים!"
"אל לך לדאוג כלל .הזוכר אתה שהעניק לך הרבי מקארלין שתי סטירות? נכנס האכסניה. בית לעבר טרופה בנשימה ומיהר דוד ללא שהות קם ר'
האחת הייתה לברכת הבנים ,והשנייה הייתה לפרנסה ברווח!" בחסידים. מלווה רבי של דמות ראה לא אך הנוכחים, את במבטו פנימה וסקר
שב ר' דוד לביתו שמח וטוב לב ,בוטח בה' אלוקיו ומאמין בדברי הצדיקים. לפני אך הרבי, כאן היה אכן כי נענה מקארלין, הרבי כאן נמצא כשבירר אם
לא ארכו הימים וברכת ה' החלה ללוותו בכל מעשי ידיו .פרנסתו התרבתה, לדרכו. ויצא עזב אחדות דקות
והוא הלך והתעשר ,וזכה לרווח ולשפע גדול. המשיך ר' דוד בריצתו הבהולה והחל דולק בעקבות עגלת הצדיק
התקיימו שתי הברכות ,כנגד שתי הסטירות. המתרחקת .לאחר דקות אחדות הבחין בכרכרתו של רבי אהרן מקארלין,
שהייתה ייחודית בצורתה .בכרכרה היה ארון מלא ספרים ,שבהם הגה בעת
נסיעותיו ,בקיימו את שמונה עשר שיעוריו הקבועים מדי יום.
לרגל הילולת הרה"ק רבי משה שפירא מסלאוויטא ,בן הרה"ק רבי פינחס מקוריץ בגרון ניחר צעק ר' דוד שיעצרו את העגלה וימתינו לו ,כי חפץ הוא לבקש
זי"ע – ט' בכסלו ת"ר. דבר מה מהרבי .צעקתו הגיעה לאוזני העגלון ,והעגלה נעצרה.
החיים בלודמיר
ׁשֹלמֹה ִ //ח ַידת ַה ָּׁש ַ
בּוע יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ
החיים בלודמיר בעבר ובהווה
יכן ָאנּו ְל ֵמ ִדים ֶׁשהּוא ָּד ָבר ָק ֶׁשה ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל ַעל ֲח ֵברֹו? ֵמ ֵה ָ
הֹוראֹות.
יע ְּב ָעלֹון זֶ ה. מֹופ ַ
ַה ִּפ ְּתרֹון ִ
לּוד ִמיר ְ 023011122ל ַה ִּקיׁש ְ 0ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ
דרישת שלום מלודמיר
הודעה חמה ונרגשת התקבלה בימים אלו במשרדי הכנסת האורחים.
נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ַוּיֵ ֵצא
יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ₪ 50 ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה ,יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ יהודי יקר ,שהשתתף עם קבוצת נוסעים במסע קודש על ציוני
ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת וַ ּיֵ ָרא :נַ ְפ ָּתלִ י ּגֶ ְר ֶּבר ֶאלְ עָ ד הצדיקים ,סיפר בהתרגשות על קבלת הפנים שציפתה להם בלודמיר
בשבוע האחרון ,בארבע לפנות בוקר.
ויטא
ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַׁשּפִ ָירא ִמ ְּסלָ אוִ ָ בתוך הקור והשלג הגיעה הקבוצה אל 'בית רבינו' הסמוך לציון .מה
ַה ְמפ ָֹארֹות ֶׁשל ַה ַּׁש"סַּ ,תלְ מּוד ַּב ְבלִ יֶׁ ,שּיָ צְ אּו ִמ ַּמכְ ֵּב ֵׁשי ִּב ְׁשנַ ת תקכ"ב נֹולַ ד הרה"ק ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַׁש ִּפ ָירא רבה הייתה שמחתם למצוא בשעה זו בית מדרש מואר ומוסק ,משקה
ויטאֶ .את ֵּבית ַה ְּדפּוס נִ ֵהל ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַה ְּדפּוס ִּב ְסלָ אוִ ָ ּקֹוריץ,
ויטא ,לְ ָא ִביו הרה"ק ַר ִּבי ִּפינְ ָחס ִמ ִ ִמ ְּסלָ אוִ ָ
הּוטל עַ ל ְׁשנֵ י ָבנָ יוַ ,ר ִּבי ְּביָ ד ָר ָמהַ ,אְך עִ ַּקר ַה ְּמלָ אכָ ה ַ ַּתלְ ִמיד ַה ַּבעַ ל ֵׁשם טֹוב. חם ועוגות להשיב את הנפש ,ואף מקווה חמים ,פעיל וזמין.
מּואל ַא ָּבא וְ ַר ִּבי ִּפינְ ָחס.ְׁש ֵ עִ ם ְּפ ִט ַירת ָא ִביו ִּב ְׁשנַ ת תקנ"אֵ ,ה ֵחל לְ ַׁש ֵּמׁש ְּב ַר ָּבנּות "הרגשנו כל כך בבית" ,סיפר היהודי בחום" .מצאנו מקום של יישוב
אדי ְמ ָת ֵאר ֶאת ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ַר ִּבי ְׁשנֵ יאֹור זַ לְ ָמן ִמּלְ יַ ִ אּוק ָר ִאינָ ה.
ויטא ֶׁש ְּב ְ
ָה ֲעיָ ָרה ְסלָ אוִ ָ הדעת ומרגוע .החמימות ומאור הפנים הפיגו את הקור שבעצמותינו
"ה ַרב ַה ָּמאֹור ַהּגָ דֹול ויטא ְּב ִאּגֶ ֶרת ק ֶֹדׁשָ : ִמ ְּסלָ אוִ ָ ּנֹודע,
ַר ִּבי מ ֶֹׁשה ֵה ִקים ָּב ֲעיָ ָרה ֶאת ֵּבית ַה ְּדפּוס ַה ָ וחיממו את לבנו .ממש כמו אוהלו של אברהם אבינו"...
תֹורה וְ יִ ְר ַאת ה' אֹוצָ רֹו". ַה ְמ ֻפ ְר ָסם ַה ֻּמ ְפלָ ג ְּב ָ ְּב ַמ ָּט ָרה לְ ַה ְד ִּפיס ִס ְפ ֵרי ֲח ִסידּותְּ .ב ֵבית ַה ְּדפּוס בהזדמנות זו נזכיר כי 'בית רבינו' פתוח לרווחת הבאים בכל שעות
ְּביֹום ַׁש ַּבת ק ֶֹדׁש ,ט' ְּבכִ ְסלֵ ו ְׁשנַ ת ת"ר ,נִ ְס ַּתּלֵ ק ַר ִּבי ּנֹודע
ִה ְד ִּפיסּו ּגַ ם ִס ְפ ֵרי ק ֶֹדׁש ֲא ֵח ִריםַ ,עד ֶׁש ַ
גּוריו.
ויטאִ ,עיר ְמ ָ מ ֶֹׁשה וְ נִ ְט ַמן ִּב ְסלָ אוִ ָ ְׁשמֹו ְּבכָ ל ּגְ לִ ילֹות יִ ְׂש ָר ֵאל ִּבזְ כּות ַה ַּמ ֲהדּורֹות היממה .הכניסה באמצעות לחיצה
על לחצן האינטרקום המוצב
בפתח .במקום עומדים לרשות
האורחים משקאות חמים וצוננים,
ְס ֻג ָּלה ְל ַמ ֲח ָׁשבֹות זָ רֹות — ִּתּקּון ֵל ָאה עוגות ועוגיות ,וכן מקווה חמים
ּתֹורתֹו
ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ וזמין.
ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין:
בית רבינו בלודמיר ברוכים הבאים!
רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה לA023011122@gmail.com - המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר 02-30-111-22שלוחה 8
קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע 02-30-111-22אידיש/עברית .קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון
