שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — תולדות (2026-11-09)

פרשת תולדות תשפ"ז
המסר בשלושת הבארות
מעשה אבות סימן לבנים
מעשי האבות בעצמם הם הכנה לגאולה .מפרשת לך לך עד סוף חומש בראשית עוסקת התורה במעשי האבות .מבאר הרמב"ן (בראשית יב ,ו):
אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב ,והוא ענין גדול ,הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ,ואמרו (תנחומא ט) כל מה
שאירע לאבות סימן לבנים (כל מה שעתיד להיות לבנים ,עבר על האבות כדי שיכינו את הדרך לבניהם) ,ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות
ושאר המקרים ,ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת ,וכולם באים ללמד על העתיד ,כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת
האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו.
ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכוח גזירה אל פועל דמיון ,תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים .ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות כמאמר
ירמיהו שצוה לברוך והיה ככלותך לקרוא את דברי הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל וגו' (ירמיה נא ,סג-
סד) .וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים -ב יג ,טז-יט)" ,ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם" .ונאמר שם,
"ויקצוף עליו איש האלוקים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם" .ולפיכך החזיק הקב"ה
את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו ,והבן זה .ואנ י מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקים בעזרת השם...
האבות הקדושים במעשיהם הכינו את הדרך לבניהם להתעלות במעלות התורה והקדושה ,ואף לעמוד בניסיונות הגלות הארוכה .המתבונן
בפרשיות התורה ,יראה שאברהם ויעקב הוזכרו רבות ,יצחק אבינו כמעט ולא הוזכר .לידת יצחק עקידתו ונישואיו הוזכרו כחלק מחיי אביו
אברהם ,ומלקיחת יעקב את הברכות ,התורה עוסקת ביעקב אבינו .על יצחק אבינו התורה מספרת רק על לידת יעקב ועשו ,וחייו בארץ פלישתים,
מעט יותר מחצי פרשה עוסקת ביצחק אבינו לבדו.
פתיחת הלב הסתום באמונה
נלמד את פרשתנו .לאחר שנולדו יעקב ועשו (בראשית כו ,א-כז)" ,ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל
אבימלך מלך פלשתים גררה ...ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא (אף על פי שאינה כתקנה ,שהיתה שנת רעבון -רש"י) מאה שערים
ויברכהו ה' .ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד .ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים .וכל הבארת אשר
חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר .ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד .וילך משם יצחק
ויחן בנחל גרר וישב שם .וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אבר הם ( מפני שאמרו
תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו -רש"י) ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו .ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים
חיים .ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו .ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה
שטנה .ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
יצחק אבינו נולד בארץ פלישתים ,שם היה הסעודה כשנגמל ,ומשם גורש ישמעאל .התושבים הכירו היטיב את אברהם .עד שעבר לבאר שבע
ומשם הלך לעקוד את יצחק .כשאברהם אבינו עזב את ארץ פלישתים ,תושבי הארץ סתמו את הבארות .מבאר רבינו בחיי (בראשית כו ,טו):
ויש שפירשו כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם ,כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים ,ופתיחת הלב
הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה ,ולכך יאמר מצד הקנאה "סתמום פלשתים" ,כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם ,וזהו" :וימלאום עפר" ,כי
תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד ,מלאום פלשתים אמונתם הרעה ,כי יכנה הכתוב האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר ,וזהו
שאמרו (בבא בתרא דף טז" :).עפרא לפומיה " .ואחר כך נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב ,הוא שכתוב" :וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר
חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות" וגו' ,כי כן דרך המתגיירים ,וכעניין שכתוב( :ישעיה סה ,טו)
"ולעבדיו יקרא שם אחר".
צריך ביאור מהו טעם שמות הבארות ,אם זהו באר האמונה? מבאר הכתב והקבלה (בראשית כו ,יח):
"ויקרא להן שמות" ,אם יהיו שמות הבארות האלה שמות פשוטות בעלמא בלתי מורות על עניין מה ,מה אהדר קרא לאשמעינן בהם ,מה לנו בשמות
שהיה להן תחלה? ומה היה ההפסד בבטולן ? ומה התועלת שהתאמץ יצחק להחזיר שמם הראשון עליהן?
ניתן לקבל את השיעור מידי שבוע בכתובת
3246347@gmail.com
לתרומות לחץ כאן
ויתכן דקריאת שמות לבארות היו דומה לשאר קריאת שמות שהיו לזכרון חסדי ה' ופעולותיו ,כעניין "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה"
(בראשית כב ,יד)" ,ויקרא שם המקום ההוא בית אל" (בראשית כח ,יט)" ,ויקרא שמו ה' נסי" (שמות יז ,טו)" ,על כן קרא לבאר באר לחי רואי"
(בראשית טז ,יד) .ככה עשה אברהם בבארות אשר חפר ,שקרא את שמם בשם ה' ,ולפי שהייתה מדתו של אברהם להשתדל בכל מאמצי כוחו להשיב
רבים מעון ללמדם דעת את ה' ולהורות להם שאין ממשות באלילים שהיו מוטעים לעבדם ,וכדי להמציא מציאות רוחני למכחישי קל ,המציא תחבולה
נפלאה להכניס על ידי את המוטעים אל תחת כנפי השכינה ,כל באר אשר קרא אותה בשם אשר יורה על אמתת מציאת ה' .על דרך מה לפי שהיו
הטועים לומר שהנהגת העולם תלוי רק במערכת השמים ,וכל הצלחת אדם איננה רק מהשפעת הכוכבים והמזלות ,לכן חשבו אלו לאלוהים ועבדו
אותם.
לבטל מהם הדעה המוטעת ,קרא שם דבאר ,ה' קל עולם ,או ה' אלוקי צבקות ,בזה הרגיל בפי הבריות הבאים לשאוב מים מבארו ,באמרם נלכה נא
לשאוב מים מבאר הנקרא כך ,שנתעוררו על דעתם המשובשת ויתנו לבם אל השגה אמתית ,ההוי"ה ברוך הוא לבדו הוא אלוקי עולם ,ותחת ממשלתו
לבד יתנהג העולם .וילמדו דעת כי כל צבא השמים הכוכבים והמזלות אין השפעתם מעצמם רק מה שהוי"ה ברוך הוא משפיע לכל כוכב כפי הכשר
קבלתו ,ולזה אין ראוי לעבוד עבודה רק למי שהוא אדון על כל ,לא למי שממשלת יד אחר עליו.
ככה עשה אברהם בכל באר ובאר אשר חפר ,לפי שבארות מים הם צרכי רבים וכל המון עם הורגלו בזה לדעת ידיעות אמתיות ולהכיר את קל העליון
יתברך ,ודבר גדול עשה אברהם אהוב ה' ,שהיה כעבד הנאמן למלך המשתדל להביא אנשים שברחו להם ממדינתו מפני מרדם בו ,והוא ידבר אל לבם
ויודיעם מטוב הנהגת המלך ויטה את לבבם עד שיתנו שכמם תחת עול המלכות ,ככה עשה אברהם להטות את לבב מכחישי קל לקבל עליהם עול
מלכות שמים .והודיע הכתוב שבעודנו חי והיה נשיא אלוקים בתוכם היה מוראו על אנשי הארץ הניחו את הבארות והיה שמותן עליהן .אמנם אחרי
מותו חזרו לגלוליהם ,וכדי לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה ,לפי שהיו כולם מורים הפך דעתם המשובשת ,לכן סתמו הבארות ,ובהתבטל
הבאר נתבטל שמותן .ובא הכתוב להודיע כי יצחק אחז במעשי אברהם אביו והתאמץ לחפור אותן הבארות ולהחזיר שמותן עליהן כדי להחזיר עטרת
אמונה אמיתית למקומה.
מטרת הבארות היא להשיב את האנשים תחת כנפי השכינה ,וכפי שפעל אברהם אבינו על ידי בית הכנסת אורחים שכל אחד מעוברי האורח
ישים אל לבו אמונת השם יתברך ,כך כרה בארות בכל מקום ומקום ,וקראם בשם השם אלוקי עולם ,וכך הפיץ את האמונה בלבות האנשים,
ויצחק שכרה בארות המשיך בדרכו ,ואף שהבארות אינו במיקום שכרה אביו ,אך שמותיהם שווים ,דטעם כרייתם שווה ,כדי לקוראם בשם
השם ,למען ידעו דהכל מאיתו יתברך ,וישכילו העם להאמין בהשם יתברך.
אסור להתייאש
בפשוטם של דברים ,עלינו להתבונן .יצחק כורה בארות ,ועבדי אבימלך נלחמים עמו ,מונעים ממנו ליהנות מהבארות אותם חפר בעצמו .יצחק
אינו משיב מלחמה שערה ,הוא הולך למקום אחר .אך למרות זאת ,את שמות הבארות החדשות הוא קורא על שם המלחמה ,הוא מראה לעין
כל שאינו מוותר על המגיע לו ,על שהגזלנים עושקים אותו ,אך להילחם אינו נלחם ,הוא שותק ומבליג ,עד שלבסוף הוא זוכה לבאר מים חיים,
לשכר גדול יותר .יצחק אבינו בא להנחיל לבניו את הידיעה ,אין להילחם עם אומות העולם ,גם כשהצדק איתנו ,עלינו לוותר והקב"ה יהיה
בעזרנו.
רבי משה פיינשטיין מוסיף ,יצחק אבינו מלמד אותנו שאסור להתייאש ,גם כשמנסים פעם ופעמיים ולא הולך ,צריך לנסות שוב ושוב עד
להצלחה .כך מצינו בעבד עברי ,אחרי שש שנות עבדות ,בהם האדון פרנס את העבד ואת משפחתו ,האדון מחויב לשחרר אותו .העבד מצד
עצמו אינו רוצה להשתחרר ,הוא נמכר לעבד כ יון שלא היה לו לפרנס את משפחתו ,וגנב כדי שיהיה לו מה לאכול ,ונמכר לגניבתו .כעת טוב
לו בבית אדונו ,פרנסתו מצויה ,ילדיו אינם רעבים ללחם ,מדוע שירצה להיות חופשי ,לשוב ולפרנס את עצמו ,אחרי שבעבר לא הצליח?! לכך
התורה מחייבת אותו לצאת לחופשי ,אסור לו להתייאש ,עליו לשוב ולנסות לפרנס את עצמו בכבוד וביושר.
"כשמות אשר קרא להן אביו"
הרמב"ן (בראשית כו ,כ-לב) מוסיף ומבאר ,הבארות אף כנגד בתי המקדש:
"ויקרא שם הבאר עשק" -יספר הכתוב ויאריך בעניין הבארות .ואין בפשוטי הסיפור תועלת? ולא כבוד גדול ליצחק? והוא ואביו עשו אותם בשוה?
אבל יש בדבר עניין נסתר בתוכו ,כי בא להודיע דבר עתיד .כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלוקים אשר יעשו בניו של יצחק ,ולכן הזכיר באר מים
חיים ,כמו שאמר (ירמיה יז ,יג) "מקור מים חיים את השם" .וקרא הראשון עשק ,ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות
וכמה מלחמות עד שהחריבוהו.
והשני קרא שמה שטנה ,שם קשה מן הראשון ,והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד ,ו) "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו
שטנה על יושבי יהודה וירושלם" ,וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה.
והשלישי קרא רחובות ,הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה ,והקל ירחיב את גבולנו ,כמו שנאמר (דברים יט ,ח) "ואם
ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דבר" ,שהוא לעתיד .וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא ,ז) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה"" ,ופרינו בארץ" -שכל
העמים יעבדוהו שכם אחד.
ב
הבארות באות לבטא את בניין בית המקדש ,וכל באר היא כנגד בית מבתי המקדש .מבאר הכלי יקר (בראשית כו ,יט):
ידוע מה שאמרו חז"ל (יומא דף ט ):שבבית ראשון היה מצה ומריבה ושנאת חנם בין נשיאי ישראל שנקראו רועים ,כמו שנאמר (ירמיה כג ,ד)
"והקימותי עליהם רועים" .ונחרב הבית בסיבת המריבה שהייתה בין מלכי ישראל ומלכי יהודה .ובבית שני הייתה מידת השנאת חנם בין כל ישראל
כי פשה הנגע בכולם עד לאין מרפא .ועל כן כתיב בבאר ראשון "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" ,לרמוז גם לעתיד שתהיה מריבה בין רועי ישראל,
ואגב גרר א רבו גם רועי האומות עם ישראל" .על כן קרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו" ,כי יש הבדל בין שנים המתקוטטים על דבר איזה עסק
שביניהם ,לבין שנים המתקוטטים בחנם על לא דבר כמנהג דורינו .וזה ההבדל בין בית ראשון לשני .כי השנאה שהייתה בין רועי ישראל בבית ראשון
הייתה על עסק המלכות ,כי נחלקה מלכות ישראל ,וטבע העניין נותן שאין מלכות נוגעת בחברתה ,על כן חשב כל אחד מהם שחבירו נכנס בגבולו,
ועל ידי עסק זה רבתה המשטמה ביניהם.
אבל השנאת חנם של בית שני ,היה בחנם על לא דבר ,כי אפילו הפחותים היו שונאים זה לזה על לא דבר ,כי על כן נקראת שנאתם שנאת חנם אף על
פי שלא היה לאחד שום עסק עם חבירו ,ואין זה כי אם רוע לב והשטן היה מרקד ביניהם להכשילם זה בזה ,כי מצא אלוקים עוונם ממקום אחר על כן
הסיתם זה בזה למצוא עוונו לשנוא .לכך "ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה" לא הזכיר במריבה זו הרועים ,רמז למריבת בית שני
שהייתה בכל ישראל על כן קראוה שטנה כי לא מצאו סיבה אל דברי ריבותם ,כי אם מה שהיה ודאי השטן מרקד בין קרניהם אשר בהם ינגחו זה לזה,
כמו שנאמר (ויקרא כו ,לז ) "וכשלו איש באחיו"; ובבאר השלישי לא רבו עליה ,כי בית המקדש השלישי יבנה על ידי מלך המשיח ,שנאמר בו (ישעיה
ט ,ו) "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" ,כי אך שלום ואמת יהיה בימיו .על כן נקרא רחובות כי אז ירחיב ה' את גבולם...
כל באר היא כנגד בית מבתי המקדש .בית ראשון שמו 'עסק' מחמת שנתעסקו בזמנו במריבות מי הוא בעלי באר ,היינו שני ממלכות ישראל
שנחלקו מי היא המלכות האמיתית ,ובית שני שמו 'שטנה' מחמת השטנה שהייתה בימיו ,הן מבחוץ שזממו להחריבו ,והן מהמון העם שהיה
מפולג ומפורד במחלוקות ושנאו זה את זה עד ששנאת חינם גרמה לחורבנו .אך בית השלישי שמו 'רחובות' דהקב"ה ירחיב את גבולנו ויבנה
את הבית מלך המשיח ,דאך שלום ואמת יהיה בימיו .ולכך בו הוזכר שם ה' בבניינו" ,הרחיב ה' לנו".
הבארות שחפר יצחק מרמזות על בית המקדש
מוסיף ומבאר באמת ליעקב (בראשית כו ,כ):
עדיין יש לבאר מה מלמדנו המקרא שהאריך בזה ומה מרומז כאן .והנראה לי דמצאה התורה עילת החורבן ,ומאותו הטעם כאן -לענין הבארות -היה
העשק והשטנה ,ונבאר .הנה ביחוד ספרה לנו התורה איך שיצחק אבינו כבר סבל עול הגלות ,בכדי שלא נתמה איפה נתקיימו דברי ה' שאמר לו
לאברה ם (בראשית טו ,יג)" ,ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" ,ואיפה מצינו שיצחק כבר היה סובל עול
הגלות? ולזה ספרה לנו כי אף שאברהם היה כבד מאד במקנה (בראשית יג ,ב) ,בכל זאת לא התקנאו בו ,ואדרבה אמרו (בראשית כג ,ו)" ,נשיא אלוקים
אתה בתוכנו" ,אבל ביצחק כבר קנאו בו ,ואמרו לו" :לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד" ,והיינו כל זמן שרכושו היה במקומו ,רק בתבואה (בראשית כו,
יב -יד) ,לא קנאו בו ,אבל מכיון שהיה לו מקנה צאן ובקר ,אזי התחילו מקנאים בו ,והיינו כמו שאמרו רז"ל (חגיגה דף ט" :):יאה עניותא לישראל".
ואחר כך חפר באר וימצאו מים חיים ,וזה ודאי מתנת אלקים הוא ,ובכל זאת אמרו לנו המים ,ואחר כך כשחפר באר אחרת וגם עליה רבו קרא שמה
שטנה ,מפני שמתחלה דימה שאין זה בשביל שנאה אלא מפני שחסר להם מים ,אבל מכיון שכבר יש להם באר מים חיים ואף על פי כן הם רבים גם
עליה אין זה אלא שרוצים שלא יהיו לו מים ,כי אז הבין שבסביבתם אי אפשר לחפור בארות ,והעתיק מושבו משם ויחפר באר אחרת ,ועל זה לא רבו,
והתורה גילתה הטעם מפני שבפעם הראשון עשה הבאר סמוך לפלשתים ,וכן בפעם השניה לא התרחק ,ורק בפעם השלישית התרחק הוא ואז פנתה
אליו ההצלחה.
ואם נעיין היטב נראה שכן היה גם אצל בתי המקדש ,דבבית המקדש הראשון היתה קרבת שלמה עם האומות ,כי פנה אל חירם מלך צור והלה שלח
את עבדיו (מלכים-א ה ,טז-כג) .וכשנסתכל נראה דזהו היתה סיבת החורבן ,דמכיון שהנהגת שלמה היתה לקרב את האומות ,אם כן לא מיחה אם
נשיו בנו במה לכמוש (מלכים-א יא ,ז -כז ברש"י) ,וכן בנה בית לבת פרעה ,וכידוע שעל זה באה תוכחתו של ירבעם ונתחלק ממלכות ישראל לשתי
ממלכות (סנהדרין דף קא ,):וזה גרם החורבן והגלות .וכן בבית שני ,הן אמת שהבונים היו ישראל ,אבל תחת חסותם של מלכי פרס ומדי (עזרא א,
ב) ,וכשנסתכל גם זה גרם החורבן ,כי הודות לזה עמדו המתיונים מתוך בני ישראל ,ואחר נצחונם של החשמונאים שלא יכלו להרים ראש פשטו
צורתם זאת ולבשו צורה של צדוקים ,עד שנמסרה המלכות לעבדי בית חשמונאי ,וזה גרם החורבן .אבל הבית השלישי יבנה על ידי ה' יתברך בעצמו,
ואז ירחיב ה' לנו .ואולי מרומז גם זה בפרשה שלפנינו ,שבשני פעמים הראשונים חפרו עבדי יצחק ,ופ עם שלישי כתיב "ויחפור" ,היינו יצחק בעצמו,
כלומר תחת סדורו ,הוא הראה להם המקום והתנאים וכל הפרטים ,ואז לא שלטה בו ידיהם.
בבית ראשון היה שלום בין ישראל לאומות ,כנגד אברהם אבינו שהיה בשלום עם האומות .אך בתוך עם ישראל היו מלחמות בין שני ממלכות
ישראל .בית שני הוא כנגד יצחק אבינו שהאומות נלחמו בו ,ולכך לכל אורך תקופת בניינו היה מלחמה בתוך עם ישראל ,בין החשמונאים
למתייונים והצדוקי ם ,ואף בין אומות העולם ,פרס יון ורומי שהצרו את צעדיהם של ישראל .בית המקדש השלישי הוא כנגד יעקב אבינו ,והוא
יבנה על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו ,ובו תשרה השכינה ושלום ושלווה.
ג
שלושת הבארות כנגד שלוש מתנות טובות
בספר משכיל לשלמה (תולדות ,ב) מבאר .הגר"א (אדרת אליהו בראשית כו ,כא) כותב" ,ענין שלוש בארות שחפר יצחק ...והן "שלשה מתנות
טובות שניתנו לישראל ולא ניתנו אלא על ידי יסורין (ברכות דף ה ...).ואלו הן תורה ,וארץ ישראל ,ועולם הבא" .המהר"ל (דרוש על התורה,
הקדמה) מבאר את הגמרא:
ביאור הדבר מה שנתנו אלו שלושה דוקא על ידי יסורין .מפני כי רחקו דרכי אלו המתנות שלשתן מדרכי כל מתנות זולתן אשר הם דברים גשמיים,
לא כן אלו שנקראו מתנות טובות לפי שהם מתנות קדושות נבדלות מן הגשמית .אם התורה בשהיא כולה שכלי ,ואם ארץ ישראל היא ארץ הקדושה,
ואם עולם הבא שנבדל מן הגוף הגשמי לגמרי .לכן אין ראוי לקבלן כי אם על ידי יסורין הממעטין הגוף והגשמית עד כי ראוי אז אל מתנות אלו
הקדושות הבלתי גשמיות ...ואלו שלושת מתנות כל אחת יותר קדושה ומסולקת מהגשמית מחברתה .כי א רץ ישראל היא ארץ קדושה באמת ,אמנם
היא גשמית בעצם רק שיש עליה שם קדושה .יותר מזה התורה שהיא בעצמה שכלית וקדושה ,אבל יקבלנה וישיגנה האדם בעל גוף גשמי .רבה עליה
מדרגת עולם הבא שאין בו גוף לגמרי "ועין לא ראתה אלוקים זולתך" (ישעיה סד ,ג) ,רק שהתנא לא זכרם אלא כפי הסדר שהגיעו אליהם ישראל.
כדי לזכות לתורה לארץ ישראל ולעולם הבא ,צריך להתנתק מהחומר .כך מצינו ביצחק אבינו .איתא במדרש (בראשית רבה סה ,ט)" ,יצחק תבע
יסורין ,אמר לפניו ,רבון כל העולמים ,אדם מת בלא יסורים ,מדת הדין מתוחה כנגדו .מתוך שאתה מביא עליו יסורים ,אין מדת הדין מתוחה
כנגדו .אמר לו הקב"ה ,חייך דבר טוב תבעת ,וממך אני מתחיל .מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב יסורין ,וכיון שעמד יצחק ,נתן לו יסורים" ,ויהי
כי זקן יצחק ותכהין" (בראשית כז ,א); יצחק אבינו שתבע יסורין ,הטביע את הכוח בבניו להתמודד עמם .אנו אומרים "ברוך גוזר ומקיים"
(ברכת ברוך שאמר) ,הקב"ה גוזר גזירה ,ואף נותן את הכוח לעמוד בהם ,וכך לזכות למתנות שאינם גשמיות.
כשיצא משה ממדין לגאול את ישראל נאמר (שמות ד ,כ)" ,ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר" ,וברש"י" :חמור המיוחד ,הוא
החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק ,והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו ,שנאמר (זכריה ט ,ט) "עני ורוכב על חמור" .שלושת רוכבי
החמור ,אברהם ,משה ומלך המשיח ,הם נותנים את המתנות .מבאר המהר"ל (גבורות ה ,כט):
דע כי כל רכיבה הוא מורה על שהרוכב נבדל מן אשר רוכב עליו ומתעלה עליו כי מאחר שהוא רוכב עליו מתנשא עליו ואינו מצורף עם אשר הוא
רוכב עליו ...אבל התנשאות זה התנשאות מעלה קדושה ומעלה נבדלת שהיו קרובים אל מעלה אלהית ,נתן להם הקב"ה להיות רוכבים על החמור,
שזה מורה שהוא רוכב על החמרית ,מתנשא עליו ורוכב עליו לפי שהוא נבדל מן החומר.
רוכבי החמור מסרו לנו שלוש מתנות שהם קדושות ובלתי גשמיות .המתנה הראשונה ,ארץ ישראל שניתנה על ידי אברהם אבינו שהקב"ה
הבטיח ה לו ארבע פעמים .אברהם אבינו רכב על החומריות ,היה מנותק ממנו ,דרגה מעליה .לכך זכה שהקב"ה הבטיח לו את ארץ ישראל ,ארץ
גשמית שיש בה שם קדושה .עיקר האחיזה שלנו בארץ ובקדושתה הייתה בבית המקדש .אחרי שיצאו ממצרים ,כבשו את ארץ ישראל ,התמודדו
ארבע מאות שנה עם מלחמות רבות עם אויבים מסביב ,דוד המלך השכין שלום בין עם ישראל לשכניו ,ובנו שלמה בנה את בית המקדש .בדורם
היה שלום באיזור ,ובזה נשלמה ביאתם .בזמן בנו ירבעם ,נחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות ,מלכות בית דוד ומלכות ישראל ,ובמהלך
השנים אף חטאו בשלושת עבירות החמורות ,עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים ,ונגזר על בית המקדש הראשון להיחרב .כך שהמתנה
הראשונה -ארץ ישראל ,מקבילה לבית הראשון.
המתנה השניה -התורה
אחרי חורבן בית ראשון שהיה מכוחו של אברהם ,עם ישראל התמודדו עם גזירות המן ,עם השטנה שאמרו בני המן ובזה עצרו את בניין בית
המקדש .עם ישראל התמודד עם יסורין אלו בכוחו של יצחק ,עשו שבעים ימי תשובה ,יום לשנה כנגד שבעים השמיטות שלא שמרו .התשובה
על ידי יסורין זיכתה לבניין בית המקדש השני ,שהוא כנגד הבאר השניה" ,שטנה" .כוח תורה שבעל פה.
המתנה השניה לה זכו ישראל היא התור ה שניתנה על ידי משה רבינו .ידועים דברי הבית הלוי (דרוש יח) מדוע חלק מהתורה ניתנה בעל פה:
ומשום הכי נתן בעל פה שלא יקבלו אותו מהם וישארו ישראל מובדלין מהם ,וכמו שאנחנו רואין עתה בחוש דעיקר המבדיל בין ישראל לאומות
העולם הוא רק הך תורה שבעל פה ,וסמכו דרשתם על הפסוק "כתב לך את הדברים האלה" זו תורה שבכתב ,ובא למעט אינך "כי על פי הדברים
האלה" -היינו שבעל פה " -כרתי אתך ברית ואת ישראל"....
בתורה שבעל פה זקוקים למסורת ,לקבל את התורה איש מפי איש .לאומות העולם אין חלק בתורה זו ,רק בתורה שבכתב .היה גם ריבוי של
טועים ,צדוקים ובייתוסים ,ואף הנוצרים שכפרו בתורה שבעל פה .בזמן היוונים ,חצי מהעם התייוונו .בבית שני היה גילוי עצום של תורה
שבעל פה ,התחילו המחלוקות בישראל .התורה כולה היא אליבא דהאי תנא ,התורה נמצאת בלב התנאים .יש ריבוי עצום של דעות וסברות ,כל
מחשבה וסברא שיוכלה להמצא ,מתבררת עד תומה להלכה .בזמן בית שני היו צריכים להתמודד לקבל את התורה שבעל פה ,עם מסורת מדורות
הקודמים .כנגד ריבוי עצום של תורה ,מלחמתם של תלמידי החכמים בהלכה ,התגברה שנאת חינם בבית שני עד שחרב בעוונותינו .ומאז אנו
בגלות קשה וארוכה ,לכפר על כל עוונותינו.
ד
הגמרא (קידושין דף ל ):מביאה" ,אמר רבי חייא בר אבא :אפילו האב ובנו ,הרב ותלמידו ,שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את
זה ,ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה ,שנאמר (במדבר כא ,יד)" :את והב בסופה" ,אל תקרי בסופה אלא בסופה"; מתוך המחלוקת,
זוכים לאחדות .ומאידך ,המהר"ל ( אור חדש אסתר א ,א) מבאר" ,ומפני כי חורבן של בית שני היה בשביל חטא שנאת חנם ,לכן העמיד ה'
יתברך לישראל להציל אותם מן המלכות הזה חכמי הדורות שעליהם אמרו (ברכות דף סד" ,).ת למידי חכמים מרבים שלום בעולם" ,וכמו
שמיוחדים כל אחד ואחד להיות עזר לישראל ולהגן עליהם מן החטא כך העמיד חכמי הדורות להגן על ישראל מן חטא בית שני שהיה שנאת
חנם ומחלוקת.
ספק דאורייתא לחומרא
יש בזה חידוש דין גדול מאד להלכה ,להלכה ספק דאורייתא לחומרא ,וספק דרבנן לקולא .ומעתה ,כשהתעורר ספק באחת ממצוות התורה ,זהו
ספק דאורייתא ומחמירים אף שיתכן שבדור הקודם כשהייתה ההלכה ברורה ,הקלו! ואף יתכן להיפך ,כיון שהספק הוא בדרבנן ,מקלים ,ובדור
הקודם החמירו .דוגמא לדבר ,בדור האחרון התעוררה מחלוקת גדולה מהו שיעור רביעית ,בין רבי חיים נאה לחזון איש .הנידון כבר החל בזמן
הנודע ביהודה והחת"ם סופר ,אך המחלוקת קרויה ,מחלוקת רבי חיים נאה והחזון איש .היינו בהבדלה אצל רבי משה חברוני ,הוא הבדיל על
הגביע של החפץ חיים ,אותו קיבל במתנה מחתנו רבי הלל זקס שהיה נכדו של החפץ חיים .הנכד ,לא הבדיל על הגביע של סבו החפץ חיים,
כיון שלא היה בו שיעור חזון איש! ה חפץ חיים הקל בעניין זה ,אך בעולם הישיבות התקבל להחמיר כמו החזון איש ,אף שודאי שבדורות
הקודמים הייתה ההנהגה ברורה בעניין זה ,יתכן לחומרא ויתכן לקולא.
נתבונן ,מי שנוהג לקולא בעניין זה ,פועל כנגד ההלכה? ודאי שלא! אולם רצון ה' שנחמיר בזה ,דהרי ההלכה הייתה ברורה בעניין זה בימי
התנאים ולאחריהם ,הקב"ה גרם שההלכה תשתכח ויחלקו בזה גדולי האחרונים ,ולהלכה ספק דאורייתא לחומרא .יש להוסיף טעם נוסף ,נקדים
בסיפור .רבי הלל זקס היה מברך על אתרוגים רבים בסוכות ,שאלה אותו אמו ,לאבי החפץ חיים היה רק אתרוג אחד ,מדוע יש לך כל כך הרבה
אתרוגים? השיב לו רבי הלל ,לחפץ חיים היה גם חליפה אחת ,לי יש כמה וכמה .כפי הנהגתי בענייני העולם הזה ,עלי לנהוג בענייני המצוות.
אם יש לי כמה חליפות ,ראוי שיהיו לי כמה וכמה אתרוגים .ובדרך זו ,בדורנו איננו מצטמצמים בענייני העולם הזה ,גם בענייני המצוות ,ראוי
להחמיר כשיעור חזון איש .כשאדם קונה דירה חדשה ,מטבח וארונות הוא עושה את הטוב ביותר ,אך מזוזה לדלתו הוא לוקח מזוזה כשרה,
אינו מחפש מזוזה מהודרת ...עלינו להקפיד ברוחניות לכל הפחות כמו שאנו מקפידים על הגשמיות.
הכוח להתמודד עם יסורין
יצחק מדת הדין תבע יסורין ,והטביע בנו את הכוח להתמודד ועל ידי זה לתקן את עצמנו בעולם הזה .בזה נזכה לגאולה השלמה ,שהיא המתנה
השלישית ,העולם הבא והגאולה השלמה .עליהם נאמר (ישעיהו יא ,ג -ט)" ,הריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.
ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע ...לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה
הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ,אומרת הגמרא בסנהדרין (דף צג" ,):דמורח ודאין" וברש"י" ,שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב" .פסקי
הדין יהיו רוחניים ,על פי הריח ,לא לפי מראה העיניים .כל הבריאה תעסוק בתורה ,בלדעת את ה' .אולם אנו צריכים לזכור ,בכל דור ודור ,יש
ליצני הדור .מבאר הרב וולבה (שיעורי חומש בראשית כה ,יט)" :זהו כלל גדול ,שמה שיש בצד הקדושה יש כנגדו בצד הטומאה .כמו שיש
מרכבה דקדושה ,יש כנגדה מרכבה דטומאה .וכמו שיש גדולי תורה בכל דור ,כך מוכרח להיות בכל דור גם הצד שכנגד ,והם ליצני הדור .בלי
זה לא היה שייך כלל בחירה .וכן אומר המהר"ל (גבורות ה' ,יט) שדתן ואבירם היו צד הטומאה כנגד משה ואהרן בדור המדבר ,אחרת לא היתה
בחירה ,כי יסוד הבחירה מחייב שיהיו הטוב והרע זה לעומת זה " .כך בזמן מחלוקת ,כל אחד ואחד צריך להיזהר שלא להפגע מליצני הדור.
ומאידך ,מדת הדין התובעת יסורין ,היא זו שמצילה את עם ישראל בגאולה השלמה .יצחק הוא זה שמלמד זכות על עם ישראל .הגמרא (שבת
דף פט ):מביאה" ,לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה ...בניך חטאו לי .אמר לפניו (יצחק) :רבונו של עולם ,בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך
נעשה לנשמע ,קראת להם (שמות ד ,כב) "בני בכורי" ,עכשיו בני ולא בניך? ועוד ,כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם ,שבעים שנה .דל עשרין
דלא ענשת עלייהו (שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מעשרים שנה ומעלה -רש"י) ,פשו להו חמשין (נשארו חמישים שנה) .דל עשרין
וחמשה דלילותא (תוציא עשרים וחמש שנים ,כיון שמחצית החיים הם הלילה) ,פשו להו (נשארו) עשרין וחמשה .דל תרתי סרי ופלגא (תוציא שנים
עשרה וחצי שנה) ,דצלויי ומיכל (עבור התפילות ,האכילה) ודבית הכסא ,פשו להו תרתי סרי ופלגא (נשארו שתים עשרה וחצי שנים של חטאים) .אם
אתה סובל את כולם ,מוטב ,ואם לאו ,פלגא (חצי) עלי ופלגא (וחצי) עליך .ואם תמצא לומר כולם עלי ,הא קריבית נפשי קמך" (אני מסכים למסור
נפשי לפניך) ,יצחק אבינו שהוא מדת הדין ,אינו אומר שהחוטאים ימחו על קדושת שמך כאברהם ויעקב .יצחק רוצה להציל את עם ישראל בדין.
שיהיו להם יסורין בעולם הזה ויתכפר להם ,ויוכלו לחזור בתשובה ,ואף מלמד זכות ומוכיח בדין שחטאיהם אינם כה מרובים.
רק כאשר האדם מזדכך על ידי יסורין ,הוא מקדש את עצמו ,ואת הבריאה כולה יחד עמו .ובזה הוא מגיע לתכליתו.
ה
