gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita

שבוע: תולדות (2026-11-09)

שיעורי הרב צבי שורץ שליטא · Shiurey Harav Tzvi Shvartz Shlita — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫המסר בשלושת הבארות‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫מעשי האבות בעצמם הם הכנה לגאולה‪ .‬מפרשת לך לך עד סוף חומש בראשית עוסקת התורה במעשי האבות‪ .‬מבאר הרמב"ן (בראשית יב‪ ,‬ו)‪:‬‬ ‫אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא ענין גדול‪ ,‬הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה‪ ,‬ואמרו (תנחומא ט) כל מה‬ ‫שאירע לאבות סימן לבנים (כל מה שעתיד להיות לבנים‪ ,‬עבר על האבות כדי שיכינו את הדרך לבניהם)‪ ,‬ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות‬ ‫ושאר המקרים‪ ,‬ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת‪ ,‬וכולם באים ללמד על העתיד‪ ,‬כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת‬ ‫האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו‪.‬‬ ‫ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכוח גזירה אל פועל דמיון‪ ,‬תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים‪ .‬ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות כמאמר‬ ‫ירמיהו שצוה לברוך והיה ככלותך לקרוא את דברי הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל וגו' (ירמיה נא‪ ,‬סג‪-‬‬ ‫סד)‪ .‬וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים‪ -‬ב יג‪ ,‬טז‪-‬יט)‪" ,‬ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם"‪ .‬ונאמר שם‪,‬‬ ‫"ויקצוף עליו איש האלוקים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם"‪ .‬ולפיכך החזיק הקב"ה‬ ‫את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו‪ ,‬והבן זה‪ .‬ואנ י מתחיל לפרש הענינים בפרט בפסוקים בעזרת השם‪...‬‬ ‫האבות הקדושים במעשיהם הכינו את הדרך לבניהם להתעלות במעלות התורה והקדושה‪ ,‬ואף לעמוד בניסיונות הגלות הארוכה‪ .‬המתבונן‬ ‫בפרשיות התורה‪ ,‬יראה שאברהם ויעקב הוזכרו רבות‪ ,‬יצחק אבינו כמעט ולא הוזכר‪ .‬לידת יצחק עקידתו ונישואיו הוזכרו כחלק מחיי אביו‬ ‫אברהם‪ ,‬ומלקיחת יעקב את הברכות‪ ,‬התורה עוסקת ביעקב אבינו‪ .‬על יצחק אבינו התורה מספרת רק על לידת יעקב ועשו‪ ,‬וחייו בארץ פלישתים‪,‬‬ ‫מעט יותר מחצי פרשה עוסקת ביצחק אבינו לבדו‪.‬‬ ‫פתיחת הלב הסתום באמונה‬ ‫נלמד את פרשתנו‪ .‬לאחר שנולדו יעקב ועשו (בראשית כו‪ ,‬א‪-‬כז)‪" ,‬ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל‬ ‫אבימלך מלך פלשתים גררה‪ ...‬ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא (אף על פי שאינה כתקנה‪ ,‬שהיתה שנת רעבון ‪ -‬רש"י) מאה שערים‬ ‫ויברכהו ה'‪ .‬ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד‪ .‬ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים‪ .‬וכל הבארת אשר‬ ‫חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר‪ .‬ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד‪ .‬וילך משם יצחק‬ ‫ויחן בנחל גרר וישב שם‪ .‬וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אבר הם ( מפני שאמרו‬ ‫תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו ‪ -‬רש"י) ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו ‪ .‬ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים‬ ‫חיים‪ .‬ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו‪ .‬ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה‬ ‫שטנה‪ .‬ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"‪.‬‬ ‫יצחק אבינו נולד בארץ פלישתים‪ ,‬שם היה הסעודה כשנגמל‪ ,‬ומשם גורש ישמעאל‪ .‬התושבים הכירו היטיב את אברהם‪ .‬עד שעבר לבאר שבע‬ ‫ומשם הלך לעקוד את יצחק‪ .‬כשאברהם אבינו עזב את ארץ פלישתים‪ ,‬תושבי הארץ סתמו את הבארות‪ .‬מבאר רבינו בחיי (בראשית כו‪ ,‬טו)‪:‬‬ ‫ויש שפירשו כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם‪ ,‬כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים‪ ,‬ופתיחת הלב‬ ‫הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה‪ ,‬ולכך יאמר מצד הקנאה "סתמום פלשתים"‪ ,‬כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם‪ ,‬וזהו‪" :‬וימלאום עפר"‪ ,‬כי‬ ‫תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד‪ ,‬מלאום פלשתים אמונתם הרעה‪ ,‬כי יכנה הכתוב האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר‪ ,‬וזהו‬ ‫שאמרו (בבא בתרא דף טז‪" :).‬עפרא לפומיה "‪ .‬ואחר כך נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב‪ ,‬הוא שכתוב‪" :‬וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר‬ ‫חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות" וגו'‪ ,‬כי כן דרך המתגיירים‪ ,‬וכעניין שכתוב‪( :‬ישעיה סה‪ ,‬טו)‬ ‫"ולעבדיו יקרא שם אחר"‪.‬‬ ‫צריך ביאור מהו טעם שמות הבארות‪ ,‬אם זהו באר האמונה? מבאר הכתב והקבלה (בראשית כו‪ ,‬יח)‪:‬‬ ‫"ויקרא להן שמות"‪ ,‬אם יהיו שמות הבארות האלה שמות פשוטות בעלמא בלתי מורות על עניין מה‪ ,‬מה אהדר קרא לאשמעינן בהם‪ ,‬מה לנו בשמות‬ ‫שהיה להן תחלה? ומה היה ההפסד בבטולן ? ומה התועלת שהתאמץ יצחק להחזיר שמם הראשון עליהן?‬ ‫ניתן לקבל את השיעור מידי שבוע בכתובת‬ ‫‪3246347@gmail.com‬‬ ‫לתרומות לחץ כאן‬ ‫ויתכן דקריאת שמות לבארות היו דומה לשאר קריאת שמות שהיו לזכרון חסדי ה' ופעולותיו‪ ,‬כעניין "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה"‬ ‫(בראשית כב‪ ,‬יד)‪" ,‬ויקרא שם המקום ההוא בית אל" (בראשית כח‪ ,‬יט)‪" ,‬ויקרא שמו ה' נסי" (שמות יז‪ ,‬טו)‪" ,‬על כן קרא לבאר באר לחי רואי"‬ ‫(בראשית טז ‪ ,‬יד)‪ .‬ככה עשה אברהם בבארות אשר חפר‪ ,‬שקרא את שמם בשם ה'‪ ,‬ולפי שהייתה מדתו של אברהם להשתדל בכל מאמצי כוחו להשיב‬ ‫רבים מעון ללמדם דעת את ה' ולהורות להם שאין ממשות באלילים שהיו מוטעים לעבדם‪ ,‬וכדי להמציא מציאות רוחני למכחישי קל‪ ,‬המציא תחבולה‬ ‫נפלאה להכניס על ידי את המוטעים אל תחת כנפי השכינה‪ ,‬כל באר אשר קרא אותה בשם אשר יורה על אמתת מציאת ה'‪ .‬על דרך מה לפי שהיו‬ ‫הטועים לומר שהנהגת העולם תלוי רק במערכת השמים‪ ,‬וכל הצלחת אדם איננה רק מהשפעת הכוכבים והמזלות‪ ,‬לכן חשבו אלו לאלוהים ועבדו‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫לבטל מהם הדעה המוטעת‪ ,‬קרא שם דבאר‪ ,‬ה' קל עולם‪ ,‬או ה' אלוקי צבקות‪ ,‬בזה הרגיל בפי הבריות הבאים לשאוב מים מבארו‪ ,‬באמרם נלכה נא‬ ‫לשאוב מים מבאר הנקרא כך‪ ,‬שנתעוררו על דעתם המשובשת ויתנו לבם אל השגה אמתית‪ ,‬ההוי"ה ברוך הוא לבדו הוא אלוקי עולם‪ ,‬ותחת ממשלתו‬ ‫לבד יתנהג העולם‪ .‬וילמדו דעת כי כל צבא השמים הכוכבים והמזלות אין השפעתם מעצמם רק מה שהוי"ה ברוך הוא משפיע לכל כוכב כפי הכשר‬ ‫קבלתו‪ ,‬ולזה אין ראוי לעבוד עבודה רק למי שהוא אדון על כל‪ ,‬לא למי שממשלת יד אחר עליו‪.‬‬ ‫ככה עשה אברהם בכל באר ובאר אשר חפר‪ ,‬לפי שבארות מים הם צרכי רבים וכל המון עם הורגלו בזה לדעת ידיעות אמתיות ולהכיר את קל העליון‬ ‫יתברך‪ ,‬ודבר גדול עשה אברהם אהוב ה'‪ ,‬שהיה כעבד הנאמן למלך המשתדל להביא אנשים שברחו להם ממדינתו מפני מרדם בו‪ ,‬והוא ידבר אל לבם‬ ‫ויודיעם מטוב הנהגת המלך ויטה את לבבם עד שיתנו שכמם תחת עול המלכות‪ ,‬ככה עשה אברהם להטות את לבב מכחישי קל לקבל עליהם עול‬ ‫מלכות שמים‪ .‬והודיע הכתוב שבעודנו חי והיה נשיא אלוקים בתוכם היה מוראו על אנשי הארץ הניחו את הבארות והיה שמותן עליהן‪ .‬אמנם אחרי‬ ‫מותו חזרו לגלוליהם‪ ,‬וכדי לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה‪ ,‬לפי שהיו כולם מורים הפך דעתם המשובשת‪ ,‬לכן סתמו הבארות‪ ,‬ובהתבטל‬ ‫הבאר נתבטל שמותן‪ .‬ובא הכתוב להודיע כי יצחק אחז במעשי אברהם אביו והתאמץ לחפור אותן הבארות ולהחזיר שמותן עליהן כדי להחזיר עטרת‬ ‫אמונה אמיתית למקומה‪.‬‬ ‫מטרת הבארות היא להשיב את האנשים תחת כנפי השכינה‪ ,‬וכפי שפעל אברהם אבינו על ידי בית הכנסת אורחים שכל אחד מעוברי האורח‬ ‫ישים אל לבו אמונת השם יתברך‪ ,‬כך כרה בארות בכל מקום ומקום‪ ,‬וקראם בשם השם אלוקי עולם‪ ,‬וכך הפיץ את האמונה בלבות האנשים‪,‬‬ ‫ויצחק שכרה בארות המשיך בדרכו‪ ,‬ואף שהבארות אינו במיקום שכרה אביו‪ ,‬אך שמותיהם שווים‪ ,‬דטעם כרייתם שווה‪ ,‬כדי לקוראם בשם‬ ‫השם‪ ,‬למען ידעו דהכל מאיתו יתברך‪ ,‬וישכילו העם להאמין בהשם יתברך‪.‬‬ ‫אסור להתייאש‬ ‫בפשוטם של דברים‪ ,‬עלינו להתבונן‪ .‬יצחק כורה בארות‪ ,‬ועבדי אבימלך נלחמים עמו‪ ,‬מונעים ממנו ליהנות מהבארות אותם חפר בעצמו‪ .‬יצחק‬ ‫אינו משיב מלחמה שערה‪ ,‬הוא הולך למקום אחר‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬את שמות הבארות החדשות הוא קורא על שם המלחמה‪ ,‬הוא מראה לעין‬ ‫כל שאינו מוותר על המגיע לו‪ ,‬על שהגזלנים עושקים אותו‪ ,‬אך להילחם אינו נלחם‪ ,‬הוא שותק ומבליג‪ ,‬עד שלבסוף הוא זוכה לבאר מים חיים‪,‬‬ ‫לשכר גדול יותר‪ .‬יצחק אבינו בא להנחיל לבניו את הידיעה‪ ,‬אין להילחם עם אומות העולם‪ ,‬גם כשהצדק איתנו‪ ,‬עלינו לוותר והקב"ה יהיה‬ ‫בעזרנו‪.‬‬ ‫רבי משה פיינשטיין מוסיף‪ ,‬יצחק אבינו מלמד אותנו שאסור להתייאש‪ ,‬גם כשמנסים פעם ופעמיים ולא הולך‪ ,‬צריך לנסות שוב ושוב עד‬ ‫להצלחה‪ .‬כך מצינו בעבד עברי‪ ,‬אחרי שש שנות עבדות‪ ,‬בהם האדון פרנס את העבד ואת משפחתו‪ ,‬האדון מחויב לשחרר אותו‪ .‬העבד מצד‬ ‫עצמו אינו רוצה להשתחרר‪ ,‬הוא נמכר לעבד כ יון שלא היה לו לפרנס את משפחתו‪ ,‬וגנב כדי שיהיה לו מה לאכול‪ ,‬ונמכר לגניבתו‪ .‬כעת טוב‬ ‫לו בבית אדונו‪ ,‬פרנסתו מצויה‪ ,‬ילדיו אינם רעבים ללחם‪ ,‬מדוע שירצה להיות חופשי‪ ,‬לשוב ולפרנס את עצמו‪ ,‬אחרי שבעבר לא הצליח?! לכך‬ ‫התורה מחייבת אותו לצאת לחופשי‪ ,‬אסור לו להתייאש‪ ,‬עליו לשוב ולנסות לפרנס את עצמו בכבוד וביושר‪.‬‬ ‫"כשמות אשר קרא להן אביו"‬ ‫הרמב"ן (בראשית כו‪ ,‬כ‪-‬לב) מוסיף ומבאר‪ ,‬הבארות אף כנגד בתי המקדש‪:‬‬ ‫"ויקרא שם הבאר עשק" ‪ -‬יספר הכתוב ויאריך בעניין הבארות‪ .‬ואין בפשוטי הסיפור תועלת? ולא כבוד גדול ליצחק? והוא ואביו עשו אותם בשוה?‬ ‫אבל יש בדבר עניין נסתר בתוכו‪ ,‬כי בא להודיע דבר עתיד‪ .‬כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלוקים אשר יעשו בניו של יצחק‪ ,‬ולכן הזכיר באר מים‬ ‫חיים‪ ,‬כמו שאמר (ירמיה יז‪ ,‬יג) "מקור מים חיים את השם"‪ .‬וקרא הראשון עשק‪ ,‬ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו כמה מחלוקות‬ ‫וכמה מלחמות עד שהחריבוהו‪.‬‬ ‫והשני קרא שמה שטנה‪ ,‬שם קשה מן הראשון‪ ,‬והוא הבית השני שקרא אותו כשמו שכתוב בו (עזרא ד‪ ,‬ו) "ובמלכות אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו‬ ‫שטנה על יושבי יהודה וירושלם"‪ ,‬וכל ימיו היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה‪.‬‬ ‫והשלישי קרא רחובות‪ ,‬הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה‪ ,‬והקל ירחיב את גבולנו‪ ,‬כמו שנאמר (דברים יט‪ ,‬ח) "ואם‬ ‫ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דבר"‪ ,‬שהוא לעתיד‪ .‬וכתיב בבית השלישי (יחזקאל מא‪ ,‬ז) "ורחבה ונסבה למעלה למעלה"‪" ,‬ופרינו בארץ" ‪ -‬שכל‬ ‫העמים יעבדוהו שכם אחד‪.‬‬ ‫ב‬ ‫הבארות באות לבטא את בניין בית המקדש‪ ,‬וכל באר היא כנגד בית מבתי המקדש‪ .‬מבאר הכלי יקר (בראשית כו‪ ,‬יט)‪:‬‬ ‫ידוע מה שאמרו חז"ל (יומא דף ט‪ ):‬שבבית ראשון היה מצה ומריבה ושנאת חנם בין נשיאי ישראל שנקראו רועים‪ ,‬כמו שנאמר (ירמיה כג‪ ,‬ד)‬ ‫"והקימותי עליהם רועים"‪ .‬ונחרב הבית בסיבת המריבה שהייתה בין מלכי ישראל ומלכי יהודה‪ .‬ובבית שני הייתה מידת השנאת חנם בין כל ישראל‬ ‫כי פשה הנגע בכולם עד לאין מרפא‪ .‬ועל כן כתיב בבאר ראשון "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק"‪ ,‬לרמוז גם לעתיד שתהיה מריבה בין רועי ישראל‪,‬‬ ‫ואגב גרר א רבו גם רועי האומות עם ישראל‪" .‬על כן קרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו"‪ ,‬כי יש הבדל בין שנים המתקוטטים על דבר איזה עסק‬ ‫שביניהם‪ ,‬לבין שנים המתקוטטים בחנם על לא דבר כמנהג דורינו‪ .‬וזה ההבדל בין בית ראשון לשני‪ .‬כי השנאה שהייתה בין רועי ישראל בבית ראשון‬ ‫הייתה על עסק המלכות‪ ,‬כי נחלקה מלכות ישראל‪ ,‬וטבע העניין נותן שאין מלכות נוגעת בחברתה‪ ,‬על כן חשב כל אחד מהם שחבירו נכנס בגבולו‪,‬‬ ‫ועל ידי עסק זה רבתה המשטמה ביניהם‪.‬‬ ‫אבל השנאת חנם של בית שני‪ ,‬היה בחנם על לא דבר‪ ,‬כי אפילו הפחותים היו שונאים זה לזה על לא דבר‪ ,‬כי על כן נקראת שנאתם שנאת חנם אף על‬ ‫פי שלא היה לאחד שום עסק עם חבירו ‪ ,‬ואין זה כי אם רוע לב והשטן היה מרקד ביניהם להכשילם זה בזה‪ ,‬כי מצא אלוקים עוונם ממקום אחר על כן‬ ‫הסיתם זה בזה למצוא עוונו לשנוא‪ .‬לכך "ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה" לא הזכיר במריבה זו הרועים‪ ,‬רמז למריבת בית שני‬ ‫שהייתה בכל ישראל על כן קראוה שטנה כי לא מצאו סיבה אל דברי ריבותם‪ ,‬כי אם מה שהיה ודאי השטן מרקד בין קרניהם אשר בהם ינגחו זה לזה‪,‬‬ ‫כמו שנאמר (ויקרא כו‪ ,‬לז ) "וכשלו איש באחיו"; ובבאר השלישי לא רבו עליה‪ ,‬כי בית המקדש השלישי יבנה על ידי מלך המשיח‪ ,‬שנאמר בו (ישעיה‬ ‫ט‪ ,‬ו) "למרבה המשרה ולשלום אין קץ"‪ ,‬כי אך שלום ואמת יהיה בימיו‪ .‬על כן נקרא רחובות כי אז ירחיב ה' את גבולם‪...‬‬ ‫כל באר היא כנגד בית מבתי המקדש‪ .‬בית ראשון שמו 'עסק' מחמת שנתעסקו בזמנו במריבות מי הוא בעלי באר‪ ,‬היינו שני ממלכות ישראל‬ ‫שנחלקו מי היא המלכות האמיתית‪ ,‬ובית שני שמו 'שטנה' מחמת השטנה שהייתה בימיו‪ ,‬הן מבחוץ שזממו להחריבו‪ ,‬והן מהמון העם שהיה‬ ‫מפולג ומפורד במחלוקות ושנאו זה את זה עד ששנאת חינם גרמה לחורבנו‪ .‬אך בית השלישי שמו 'רחובות' דהקב"ה ירחיב את גבולנו ויבנה‬ ‫את הבית מלך המשיח‪ ,‬דאך שלום ואמת יהיה בימיו‪ .‬ולכך בו הוזכר שם ה' בבניינו‪" ,‬הרחיב ה' לנו"‪.‬‬ ‫הבארות שחפר יצחק מרמזות על בית המקדש‬ ‫מוסיף ומבאר באמת ליעקב (בראשית כו‪ ,‬כ)‪:‬‬ ‫עדיין יש לבאר מה מלמדנו המקרא שהאריך בזה ומה מרומז כאן‪ .‬והנראה לי דמצאה התורה עילת החורבן‪ ,‬ומאותו הטעם כאן ‪ -‬לענין הבארות ‪ -‬היה‬ ‫העשק והשטנה‪ ,‬ונבאר‪ .‬הנה ביחוד ספרה לנו התורה איך שיצחק אבינו כבר סבל עול הגלות‪ ,‬בכדי שלא נתמה איפה נתקיימו דברי ה' שאמר לו‬ ‫לאברה ם (בראשית טו‪ ,‬יג)‪" ,‬ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה"‪ ,‬ואיפה מצינו שיצחק כבר היה סובל עול‬ ‫הגלות? ולזה ספרה לנו כי אף שאברהם היה כבד מאד במקנה (בראשית יג‪ ,‬ב)‪ ,‬בכל זאת לא התקנאו בו‪ ,‬ואדרבה אמרו (בראשית כג‪ ,‬ו)‪" ,‬נשיא אלוקים‬ ‫אתה בתוכנו"‪ ,‬אבל ביצחק כבר קנאו בו‪ ,‬ואמרו לו‪" :‬לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד"‪ ,‬והיינו כל זמן שרכושו היה במקומו‪ ,‬רק בתבואה (בראשית כו‪,‬‬ ‫יב‪ -‬יד)‪ ,‬לא קנאו בו‪ ,‬אבל מכיון שהיה לו מקנה צאן ובקר‪ ,‬אזי התחילו מקנאים בו‪ ,‬והיינו כמו שאמרו רז"ל (חגיגה דף ט‪" :):‬יאה עניותא לישראל"‪.‬‬ ‫ואחר כך חפר באר וימצאו מים חיים‪ ,‬וזה ודאי מתנת אלקים הוא‪ ,‬ובכל זאת אמרו לנו המים‪ ,‬ואחר כך כשחפר באר אחרת וגם עליה רבו קרא שמה‬ ‫שטנה‪ ,‬מפני שמתחלה דימה שאין זה בשביל שנאה אלא מפני שחסר להם מים‪ ,‬אבל מכיון שכבר יש להם באר מים חיים ואף על פי כן הם רבים גם‬ ‫עליה אין זה אלא שרוצים שלא יהיו לו מים‪ ,‬כי אז הבין שבסביבתם אי אפשר לחפור בארות‪ ,‬והעתיק מושבו משם ויחפר באר אחרת‪ ,‬ועל זה לא רבו‪,‬‬ ‫והתורה גילתה הטעם מפני שבפעם הראשון עשה הבאר סמוך לפלשתים‪ ,‬וכן בפעם השניה לא התרחק‪ ,‬ורק בפעם השלישית התרחק הוא ואז פנתה‬ ‫אליו ההצלחה‪.‬‬ ‫ואם נעיין היטב נראה שכן היה גם אצל בתי המקדש‪ ,‬דבבית המקדש הראשון היתה קרבת שלמה עם האומות‪ ,‬כי פנה אל חירם מלך צור והלה שלח‬ ‫את עבדיו (מלכים‪-‬א ה‪ ,‬טז‪-‬כג)‪ .‬וכשנסתכל נראה דזהו היתה סיבת החורבן‪ ,‬דמכיון שהנהגת שלמה היתה לקרב את האומות‪ ,‬אם כן לא מיחה אם‬ ‫נשיו בנו במה לכמוש (מלכים‪-‬א יא‪ ,‬ז‪ -‬כז ברש"י)‪ ,‬וכן בנה בית לבת פרעה‪ ,‬וכידוע שעל זה באה תוכחתו של ירבעם ונתחלק ממלכות ישראל לשתי‬ ‫ממלכות (סנהדרין דף קא‪ ,):‬וזה גרם החורבן והגלות‪ .‬וכן בבית שני‪ ,‬הן אמת שהבונים היו ישראל‪ ,‬אבל תחת חסותם של מלכי פרס ומדי (עזרא א‪,‬‬ ‫ב)‪ ,‬וכשנסתכל גם זה גרם החורבן‪ ,‬כי הודות לזה עמדו המתיונים מתוך בני ישראל‪ ,‬ואחר נצחונם של החשמונאים שלא יכלו להרים ראש פשטו‬ ‫צורתם זאת ולבשו צורה של צדוקים‪ ,‬עד שנמסרה המלכות לעבדי בית חשמונאי‪ ,‬וזה גרם החורבן‪ .‬אבל הבית השלישי יבנה על ידי ה' יתברך בעצמו‪,‬‬ ‫ואז ירחיב ה' לנו‪ .‬ואולי מרומז גם זה בפרשה שלפנינו‪ ,‬שבשני פעמים הראשונים חפרו עבדי יצחק‪ ,‬ופ עם שלישי כתיב "ויחפור"‪ ,‬היינו יצחק בעצמו‪,‬‬ ‫כלומר תחת סדורו‪ ,‬הוא הראה להם המקום והתנאים וכל הפרטים‪ ,‬ואז לא שלטה בו ידיהם‪.‬‬ ‫בבית ראשון היה שלום בין ישראל לאומות‪ ,‬כנגד אברהם אבינו שהיה בשלום עם האומות‪ .‬אך בתוך עם ישראל היו מלחמות בין שני ממלכות‬ ‫ישראל‪ .‬בית שני הוא כנגד יצחק אבינו שהאומות נלחמו בו‪ ,‬ולכך לכל אורך תקופת בניינו היה מלחמה בתוך עם ישראל‪ ,‬בין החשמונאים‬ ‫למתייונים והצדוקי ם‪ ,‬ואף בין אומות העולם‪ ,‬פרס יון ורומי שהצרו את צעדיהם של ישראל‪ .‬בית המקדש השלישי הוא כנגד יעקב אבינו‪ ,‬והוא‬ ‫יבנה על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬ובו תשרה השכינה ושלום ושלווה‪.‬‬ ‫ג‬ ‫שלושת הבארות כנגד שלוש מתנות טובות‬ ‫בספר משכיל לשלמה (תולדות‪ ,‬ב) מבאר‪ .‬הגר"א (אדרת אליהו בראשית כו‪ ,‬כא) כותב‪" ,‬ענין שלוש בארות שחפר יצחק‪ ...‬והן "שלשה מתנות‬ ‫טובות שניתנו לישראל ולא ניתנו אלא על ידי יסורין (ברכות דף ה‪ ...).‬ואלו הן תורה‪ ,‬וארץ ישראל‪ ,‬ועולם הבא"‪ .‬המהר"ל (דרוש על התורה‪,‬‬ ‫הקדמה) מבאר את הגמרא‪:‬‬ ‫ביאור הדבר מה שנתנו אלו שלושה דוקא על ידי יסורין‪ .‬מפני כי רחקו דרכי אלו המתנות שלשתן מדרכי כל מתנות זולתן אשר הם דברים גשמיים‪,‬‬ ‫לא כן אלו שנקראו מתנות טובות לפי שהם מתנות קדושות נבדלות מן הגשמית‪ .‬אם התורה בשהיא כולה שכלי‪ ,‬ואם ארץ ישראל היא ארץ הקדושה‪,‬‬ ‫ואם עולם הבא שנבדל מן הגוף הגשמי לגמרי‪ .‬לכן אין ראוי לקבלן כי אם על ידי יסורין הממעטין הגוף והגשמית עד כי ראוי אז אל מתנות אלו‬ ‫הקדושות הבלתי גשמיות‪ ...‬ואלו שלושת מתנות כל אחת יותר קדושה ומסולקת מהגשמית מחברתה‪ .‬כי א רץ ישראל היא ארץ קדושה באמת‪ ,‬אמנם‬ ‫היא גשמית בעצם רק שיש עליה שם קדושה‪ .‬יותר מזה התורה שהיא בעצמה שכלית וקדושה‪ ,‬אבל יקבלנה וישיגנה האדם בעל גוף גשמי‪ .‬רבה עליה‬ ‫מדרגת עולם הבא שאין בו גוף לגמרי "ועין לא ראתה אלוקים זולתך" (ישעיה סד‪ ,‬ג)‪ ,‬רק שהתנא לא זכרם אלא כפי הסדר שהגיעו אליהם ישראל‪.‬‬ ‫כדי לזכות לתורה לארץ ישראל ולעולם הבא‪ ,‬צריך להתנתק מהחומר‪ .‬כך מצינו ביצחק אבינו‪ .‬איתא במדרש (בראשית רבה סה‪ ,‬ט)‪" ,‬יצחק תבע‬ ‫יסורין‪ ,‬אמר לפניו‪ ,‬רבון כל העולמים‪ ,‬אדם מת בלא יסורים‪ ,‬מדת הדין מתוחה כנגדו‪ .‬מתוך שאתה מביא עליו יסורים‪ ,‬אין מדת הדין מתוחה‬ ‫כנגדו‪ .‬אמר לו הקב"ה‪ ,‬חייך דבר טוב תבעת‪ ,‬וממך אני מתחיל‪ .‬מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב יסורין‪ ,‬וכיון שעמד יצחק‪ ,‬נתן לו יסורים‪" ,‬ויהי‬ ‫כי זקן יצחק ותכהין" (בראשית כז‪ ,‬א); יצחק אבינו שתבע יסורין‪ ,‬הטביע את הכוח בבניו להתמודד עמם‪ .‬אנו אומרים "ברוך גוזר ומקיים"‬ ‫(ברכת ברוך שאמר)‪ ,‬הקב"ה גוזר גזירה‪ ,‬ואף נותן את הכוח לעמוד בהם‪ ,‬וכך לזכות למתנות שאינם גשמיות‪.‬‬ ‫כשיצא משה ממדין לגאול את ישראל נאמר (שמות ד‪ ,‬כ)‪" ,‬ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר"‪ ,‬וברש"י‪" :‬חמור המיוחד‪ ,‬הוא‬ ‫החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק‪ ,‬והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו‪ ,‬שנאמר (זכריה ט‪ ,‬ט) "עני ורוכב על חמור"‪ .‬שלושת רוכבי‬ ‫החמור‪ ,‬אברהם‪ ,‬משה ומלך המשיח‪ ,‬הם נותנים את המתנות‪ .‬מבאר המהר"ל (גבורות ה‪ ,‬כט)‪:‬‬ ‫דע כי כל רכיבה הוא מורה על שהרוכב נבדל מן אשר רוכב עליו ומתעלה עליו כי מאחר שהוא רוכב עליו מתנשא עליו ואינו מצורף עם אשר הוא‬ ‫רוכב עליו‪ ...‬אבל התנשאות זה התנשאות מעלה קדושה ומעלה נבדלת שהיו קרובים אל מעלה אלהית‪ ,‬נתן להם הקב"ה להיות רוכבים על החמור‪,‬‬ ‫שזה מורה שהוא רוכב על החמרית‪ ,‬מתנשא עליו ורוכב עליו לפי שהוא נבדל מן החומר‪.‬‬ ‫רוכבי החמור מסרו לנו שלוש מתנות שהם קדושות ובלתי גשמיות‪ .‬המתנה הראשונה‪ ,‬ארץ ישראל שניתנה על ידי אברהם אבינו שהקב"ה‬ ‫הבטיח ה לו ארבע פעמים‪ .‬אברהם אבינו רכב על החומריות‪ ,‬היה מנותק ממנו‪ ,‬דרגה מעליה‪ .‬לכך זכה שהקב"ה הבטיח לו את ארץ ישראל‪ ,‬ארץ‬ ‫גשמית שיש בה שם קדושה‪ .‬עיקר האחיזה שלנו בארץ ובקדושתה הייתה בבית המקדש‪ .‬אחרי שיצאו ממצרים‪ ,‬כבשו את ארץ ישראל‪ ,‬התמודדו‬ ‫ארבע מאות שנה עם מלחמות רבות עם אויבים מסביב‪ ,‬דוד המלך השכין שלום בין עם ישראל לשכניו‪ ,‬ובנו שלמה בנה את בית המקדש‪ .‬בדורם‬ ‫היה שלום באיזור ‪ ,‬ובזה נשלמה ביאתם‪ .‬בזמן בנו ירבעם‪ ,‬נחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות‪ ,‬מלכות בית דוד ומלכות ישראל‪ ,‬ובמהלך‬ ‫השנים אף חטאו בשלושת עבירות החמורות‪ ,‬עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬ונגזר על בית המקדש הראשון להיחרב‪ .‬כך שהמתנה‬ ‫הראשונה ‪ -‬ארץ ישראל‪ ,‬מקבילה לבית הראשון‪.‬‬ ‫המתנה השניה ‪ -‬התורה‬ ‫אחרי חורבן בית ראשון שהיה מכוחו של אברהם‪ ,‬עם ישראל התמודדו עם גזירות המן‪ ,‬עם השטנה שאמרו בני המן ובזה עצרו את בניין בית‬ ‫המקדש‪ .‬עם ישראל התמודד עם יסורין אלו בכוחו של יצחק‪ ,‬עשו שבעים ימי תשובה‪ ,‬יום לשנה כנגד שבעים השמיטות שלא שמרו‪ .‬התשובה‬ ‫על ידי יסורין זיכתה לבניין בית המקדש השני‪ ,‬שהוא כנגד הבאר השניה‪" ,‬שטנה"‪ .‬כוח תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫המתנה השניה לה זכו ישראל היא התור ה שניתנה על ידי משה רבינו‪ .‬ידועים דברי הבית הלוי (דרוש יח) מדוע חלק מהתורה ניתנה בעל פה‪:‬‬ ‫ומשום הכי נתן בעל פה שלא יקבלו אותו מהם וישארו ישראל מובדלין מהם‪ ,‬וכמו שאנחנו רואין עתה בחוש דעיקר המבדיל בין ישראל לאומות‬ ‫העולם הוא רק הך תורה שבעל פה‪ ,‬וסמכו דרשתם על הפסוק "כתב לך את הדברים האלה" זו תורה שבכתב‪ ,‬ובא למעט אינך "כי על פי הדברים‬ ‫האלה" ‪ -‬היינו שבעל פה ‪" -‬כרתי אתך ברית ואת ישראל"‪....‬‬ ‫בתורה שבעל פה זקוקים למסורת‪ ,‬לקבל את התורה איש מפי איש‪ .‬לאומות העולם אין חלק בתורה זו‪ ,‬רק בתורה שבכתב‪ .‬היה גם ריבוי של‬ ‫טועים‪ ,‬צדוקים ובייתוסים‪ ,‬ואף הנוצרים שכפרו בתורה שבעל פה‪ .‬בזמן היוונים‪ ,‬חצי מהעם התייוונו‪ .‬בבית שני היה גילוי עצום של תורה‬ ‫שבעל פה‪ ,‬התחילו המחלוקות בישראל‪ .‬התורה כולה היא אליבא דהאי תנא‪ ,‬התורה נמצאת בלב התנאים‪ .‬יש ריבוי עצום של דעות וסברות‪ ,‬כל‬ ‫מחשבה וסברא שיוכלה להמצא‪ ,‬מתבררת עד תומה להלכה‪ .‬בזמן בית שני היו צריכים להתמודד לקבל את התורה שבעל פה‪ ,‬עם מסורת מדורות‬ ‫הקודמים‪ .‬כנגד ריבוי עצום של תורה‪ ,‬מלחמתם של תלמידי החכמים בהלכה‪ ,‬התגברה שנאת חינם בבית שני עד שחרב בעוונותינו ‪ .‬ומאז אנו‬ ‫בגלות קשה וארוכה‪ ,‬לכפר על כל עוונותינו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫הגמרא (קידושין דף ל‪ ):‬מביאה‪" ,‬אמר רבי חייא בר אבא‪ :‬אפילו האב ובנו‪ ,‬הרב ותלמידו‪ ,‬שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את‬ ‫זה‪ ,‬ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה‪ ,‬שנאמר (במדבר כא‪ ,‬יד)‪" :‬את והב בסופה"‪ ,‬אל תקרי בסופה אלא בסופה"; מתוך המחלוקת‪,‬‬ ‫זוכים לאחדות‪ .‬ומאידך‪ ,‬המהר"ל ( אור חדש אסתר א‪ ,‬א) מבאר‪" ,‬ומפני כי חורבן של בית שני היה בשביל חטא שנאת חנם‪ ,‬לכן העמיד ה'‬ ‫יתברך לישראל להציל אותם מן המלכות הזה חכמי הדורות שעליהם אמרו (ברכות דף סד‪" ,).‬ת למידי חכמים מרבים שלום בעולם"‪ ,‬וכמו‬ ‫שמיוחדים כל אחד ואחד להיות עזר לישראל ולהגן עליהם מן החטא כך העמיד חכמי הדורות להגן על ישראל מן חטא בית שני שהיה שנאת‬ ‫חנם ומחלוקת‪.‬‬ ‫ספק דאורייתא לחומרא‬ ‫יש בזה חידוש דין גדול מאד להלכה‪ ,‬להלכה ספק דאורייתא לחומרא‪ ,‬וספק דרבנן לקולא ‪ .‬ומעתה‪ ,‬כשהתעורר ספק באחת ממצוות התורה‪ ,‬זהו‬ ‫ספק דאורייתא ומחמירים אף שיתכן שבדור הקודם כשהייתה ההלכה ברורה‪ ,‬הקלו! ואף יתכן להיפך‪ ,‬כיון שהספק הוא בדרבנן‪ ,‬מקלים‪ ,‬ובדור‬ ‫הקודם החמירו‪ .‬דוגמא לדבר‪ ,‬בדור האחרון התעוררה מחלוקת גדולה מהו שיעור רביעית‪ ,‬בין רבי חיים נאה לחזון איש‪ .‬הנידון כבר החל בזמן‬ ‫הנודע ביהודה והחת"ם סופר‪ ,‬אך המחלוקת קרויה‪ ,‬מחלוקת רבי חיים נאה והחזון איש‪ .‬היינו בהבדלה אצל רבי משה חברוני‪ ,‬הוא הבדיל על‬ ‫הגביע של החפץ חיים‪ ,‬אותו קיבל במתנה מחתנו רבי הלל זקס שהיה נכדו של החפץ חיים‪ .‬הנכד‪ ,‬לא הבדיל על הגביע של סבו החפץ חיים‪,‬‬ ‫כיון שלא היה בו שיעור חזון איש! ה חפץ חיים הקל בעניין זה‪ ,‬אך בעולם הישיבות התקבל להחמיר כמו החזון איש‪ ,‬אף שודאי שבדורות‬ ‫הקודמים הייתה ההנהגה ברורה בעניין זה‪ ,‬יתכן לחומרא ויתכן לקולא‪.‬‬ ‫נתבונן‪ ,‬מי שנוהג לקולא בעניין זה‪ ,‬פועל כנגד ההלכה? ודאי שלא! אולם רצון ה' שנחמיר בזה‪ ,‬דהרי ההלכה הייתה ברורה בעניין זה בימי‬ ‫התנאים ולאחריהם‪ ,‬הקב"ה גרם שההלכה תשתכח ויחלקו בזה גדולי האחרונים‪ ,‬ולהלכה ספק דאורייתא לחומרא‪ .‬יש להוסיף טעם נוסף‪ ,‬נקדים‬ ‫בסיפור‪ .‬רבי הלל זקס היה מברך על אתרוגים רבים בסוכות‪ ,‬שאלה אותו אמו‪ ,‬לאבי החפץ חיים היה רק אתרוג אחד‪ ,‬מדוע יש לך כל כך הרבה‬ ‫אתרוגים? השיב לו רבי הלל‪ ,‬לחפץ חיים היה גם חליפה אחת‪ ,‬לי יש כמה וכמה‪ .‬כפי הנהגתי בענייני העולם הזה‪ ,‬עלי לנהוג בענייני המצוות‪.‬‬ ‫אם יש לי כמה חליפות‪ ,‬ראוי שיהיו לי כמה וכמה אתרוגים‪ .‬ובדרך זו‪ ,‬בדורנו איננו מצטמצמים בענייני העולם הזה‪ ,‬גם בענייני המצוות‪ ,‬ראוי‬ ‫להחמיר כשיעור חזון איש‪ .‬כשאדם קונה דירה חדשה‪ ,‬מטבח וארונות הוא עושה את הטוב ביותר‪ ,‬אך מזוזה לדלתו הוא לוקח מזוזה כשרה‪,‬‬ ‫אינו מחפש מזוזה מהודרת‪ ...‬עלינו להקפיד ברוחניות לכל הפחות כמו שאנו מקפידים על הגשמיות‪.‬‬ ‫הכוח להתמודד עם יסורין‬ ‫יצחק מדת הדין תבע יסורין‪ ,‬והטביע בנו את הכוח להתמודד ועל ידי זה לתקן את עצמנו בעולם הזה‪ .‬בזה נזכה לגאולה השלמה‪ ,‬שהיא המתנה‬ ‫השלישית‪ ,‬העולם הבא והגאולה השלמה‪ .‬עליהם נאמר (ישעיהו יא‪ ,‬ג‪ -‬ט)‪" ,‬הריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח‪.‬‬ ‫ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע‪ ...‬לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה‬ ‫הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"‪ ,‬אומרת הגמרא בסנהדרין (דף צג‪" ,):‬דמורח ודאין" וברש"י‪" ,‬שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב"‪ .‬פסקי‬ ‫הדין יהיו רוחניים‪ ,‬על פי הריח‪ ,‬לא לפי מראה העיניים‪ .‬כל הבריאה תעסוק בתורה‪ ,‬בלדעת את ה'‪ .‬אולם אנו צריכים לזכור‪ ,‬בכל דור ודור‪ ,‬יש‬ ‫ליצני הדור‪ .‬מבאר הרב וולבה (שיעורי חומש בראשית כה‪ ,‬יט)‪" :‬זהו כלל גדול‪ ,‬שמה שיש בצד הקדושה יש כנגדו בצד הטומאה‪ .‬כמו שיש‬ ‫מרכבה דקדושה‪ ,‬יש כנגדה מרכבה דטומאה ‪ .‬וכמו שיש גדולי תורה בכל דור‪ ,‬כך מוכרח להיות בכל דור גם הצד שכנגד‪ ,‬והם ליצני הדור‪ .‬בלי‬ ‫זה לא היה שייך כלל בחירה‪ .‬וכן אומר המהר"ל (גבורות ה'‪ ,‬יט) שדתן ואבירם היו צד הטומאה כנגד משה ואהרן בדור המדבר‪ ,‬אחרת לא היתה‬ ‫בחירה‪ ,‬כי יסוד הבחירה מחייב שיהיו הטוב והרע זה לעומת זה "‪ .‬כך בזמן מחלוקת‪ ,‬כל אחד ואחד צריך להיזהר שלא להפגע מליצני הדור‪.‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬מדת הדין התובעת יסורין‪ ,‬היא זו שמצילה את עם ישראל בגאולה השלמה‪ .‬יצחק הוא זה שמלמד זכות על עם ישראל‪ .‬הגמרא (שבת‬ ‫דף פט‪ ):‬מביאה‪" ,‬לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה‪ ...‬בניך חטאו לי‪ .‬אמר לפניו (יצחק) ‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך‬ ‫נעשה לנשמע‪ ,‬קראת להם (שמות ד‪ ,‬כב) "בני בכורי"‪ ,‬עכשיו בני ולא בניך? ועוד‪ ,‬כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם‪ ,‬שבעים שנה‪ .‬דל עשרין‬ ‫דלא ענשת עלייהו (שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מעשרים שנה ומעלה ‪ -‬רש"י)‪ ,‬פשו להו חמשין (נשארו חמישים שנה) ‪ .‬דל עשרין‬ ‫וחמשה דלילותא (תוציא עשרים וחמש שנים‪ ,‬כיון שמחצית החיים הם הלילה)‪ ,‬פשו להו (נשארו) עשרין וחמשה‪ .‬דל תרתי סרי ופלגא (תוציא שנים‬ ‫עשרה וחצי שנה)‪ ,‬דצלויי ומיכל (עבור התפילות‪ ,‬האכילה) ודבית הכסא‪ ,‬פשו להו תרתי סרי ופלגא (נשארו שתים עשרה וחצי שנים של חטאים) ‪ .‬אם‬ ‫אתה סובל את כולם‪ ,‬מוטב‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬פלגא (חצי) עלי ופלגא (וחצי) עליך‪ .‬ואם תמצא לומר כולם עלי‪ ,‬הא קריבית נפשי קמך" (אני מסכים למסור‬ ‫נפשי לפניך)‪ ,‬יצחק אבינו שהוא מדת הדין‪ ,‬אינו אומר שהחוטאים ימחו על קדושת שמך כאברהם ויעקב‪ .‬יצחק רוצה להציל את עם ישראל בדין‪.‬‬ ‫שיהיו להם יסורין בעולם הזה ויתכפר להם‪ ,‬ויוכלו לחזור בתשובה‪ ,‬ואף מלמד זכות ומוכיח בדין שחטאיהם אינם כה מרובים‪.‬‬ ‫רק כאשר האדם מזדכך על ידי יסורין‪ ,‬הוא מקדש את עצמו‪ ,‬ואת הבריאה כולה יחד עמו‪ .‬ובזה הוא מגיע לתכליתו‪.‬‬ ‫ה‬