מתיקות הפרשה · Mesikis Haparshah — תולדות (2026-11-09)

1 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
בעזהשי"ת
ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפד ארם אחות לבן
הארמי לו לאשה )כה כ'(.
ופי' רש"י שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה ,ויצחק היה בן ל"ז שנה ,שהרי
בו בפרק מתה שרה ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה ל"ז שנה ,ובת צ' היתה כשנולד יצחק
ובת קכ"ז כשמתה ,שנאמר ויהיו חיי שרה וגו' ,הרי ליצחק ל"ז שנים ובו בפרק נולדה רבקה ,המתין
לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה.
רש"י בא לתרץ הקושיא למה לא השיא את יצחק כדין בן י"ח שנה
וכתב המזרחי ,הכי קאמר ,מפני מה לא נשא קודם הארבעים שנה ,והלא יחיד וחביב לאביו [
ולאמו היה ,והיה להם להשיאו משהיה ראוי לזרע ,כדי שיזכו לראות ממנו בנים ובני בנים ,וההבטחה
שהבטיח ה' לשרה וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ,ויצחק עצמו שקיים כל התורה כולה
הוא ואביו כדאיתא ביומא ,וכתיב למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו ,היאך הותר לו לעבור אההיא
דתנא דרבי ישמעאל עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה ,כיון שהגיעו עשרים
ולא נשא תפח רוחו ,ואההיא דמס' אבות דתנן בן שמונה עשר לחופה.
לא היה לו זווג עד אחר העקידה
והשיב על זה שלא היה אפשר לו לישא קודם הארבעים ,שהרי כשהיה בא מהר המוריה ,שהיה בן
שלושים ושבע שנה ,נתבשר בלידת בת זוגו ,והמתין לה שלש שנים שתהא ראויה לביאה ,ואז כבר
היה יצחק בן ארבעים שנה .1
יעקב נשא בן פ"ד כיון שהיה יושב בביהמ"ד ולמד ,ויצחק למד בביתו
וכתב בגור אריה ,דרש"י רצה לומר אמאי המתין יצחק כל כך מלישא אשה ,ולא נשא אשה [
קודם כ' שנה ,ותי' שהרי וכו' ,ולא היה יכול לישא קודם ,שבן ל"ז שנה היה כשנתבשר שנולדה בת
זוגו ,ויעקב שנשא בן פ"ד שהיה יושב אוהלים ועסק בתורה ,וקיי"ל לישא אשה וללמוד תורה ,ילמוד
תורה ואח"כ ישא אשה ,אבל יצחק בביתו למד.
יצחק נולד בנשמת נקיבה ולא היה ראוי לינשא עם נקיבה עד אחר העקידה
1הקב"ה לא הזמין לו הזווג מקודם ,כיון שיהיה עולה ויהיה הוולדות ולדי קדשים
ובספר תורת יוסף כתב ,וא"ת למה לא הוכשר לפני המקום ב"ה מקודם לזה בת זוגו ,ונ"ל לתרץ כי גלוי לפני
המקום ב"ה שיצחק יעלה לעולה ,ואם ישא אשה מה יעשה בולדות ,כי וולד שלמים פלוגתא ר"א וחכמים
בתמורה אם יקרב שלמים ,וה"ה אם הפריש נקבה לעולה וילדה מה יעשה בה ,דהוה ולד קדשים ,אותן שלפני
פדיונן פשיטא הרי המה קדשים דשם עולה על נקבה ,ואותן ולדות שלאחר פדיונן ונתעברו קודם פדיונן איכא
מ"ד קדשו ליקרב ,ואיכא מ"ד קדשו לרעיה ,לפי"ז לא הוה באפשרי להיות יצחק לישא אשה מקודם עקידה,
דאפי' לאחר עקידה אמר המקום ב"ה אל תרד מצרימה ,ופי' רש"י שאתה עולה תמימה ,ואין קדשים יוצאים
חוץ לעזרה ,אם כן בניו דין קדשים יש להן ,ויעקב הוצרך לילך אחר בת זוגו לחו"ל ,משום זה לא הזמין המקום
ב"ה בת זוגו כי אם לאחר עקידה ,ואז הוה לאחר הפדיון.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
2 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
ועי' באור החיים הק' שכתב ,בקחתו את רבקה ,בשביל קיחת רבקה שהה עד מ' שנה ,וכמו [
שגמר אומר לו לאשה ,פירוש לו מיוחדת היא בת זוגו ,הא למדת שקודם לזה לא היתה לו בת זוג,
וכמו שכתבנו בפרשה הקודמת ,והיא קטנה היתה ,שנולדה בעקדה כשהכשר לילד ,ומעתה אין
תרעומת על יצחק ששהא עד ארבעים שנה ,גם על אברהם שעכב עד ארבעים שנה ,כי אז היתה
בת שלש שנים כפי החשבון.
שכתב האור החיים הק' בפרשת וירא )יח י( שוב אשוב וגו' ,טעם כפל שוב אשוב ,גם אומרו תבת
והנה ,יכון לומר על דרך אומרם ז"ל כשנולד יצחק לא היה ראוי להוליד ,כי בא מסטרא דנוקבא,
ובמעשה העקדה זכה לנפש הראויה להוליד ,2והוא שרמז במאמר המלאך ,שוב אשוב אליך כעת
2נשמת חוה היתה ביצחק ובעקידה פרחה הנשמה ובאה לתוך האיל ונכנס נשמת זכר ביצחק
עי' במדרש תלפיות )אות י' ענף יצחק( ,שיצחק היה לו נשמת נוקבא ,דהיינו נשמת חוה ,ובשעת [1
העקידה פרחה אותה הנשמה שהיתה לו תחילה ,ובאה לו לתוך האיל ,ובשחיטת האיל נחשב כמו שנשחט
יצחק ,כי שם היתה נשמתו שפרחה ממנו ,ובא לו נשמה חדשה מצד דדכורא וכו',
כיון שצחקה שרה נכנס נשמת נקיבה ביצחק
וכן כתב החיד"א בספרו ראש דוד בפרשתינו ,ואפשר לומר בהקדמה ידועה ,דבעבור אשר צחקה [2
שרה נגזר שיצחק יהיה לו נשמה מסטרא דנוקבא ,ובשעת העקידה פרחה נשמת יצחק זו הנוקבית ונכנסה
באיל ונשחט האיל ,ונמצא שיצחק ממש נשחט כי נשמתו היתה באיל ,ויצחק בזכות אברהם אבינו ע"ה באה
לו אז נשמה מסטרא דדכורא.
המלאך אמר למועד אשוב אליך דהיה צריך לשוב ליתן בו נשמת זכר
ובזה פירשו הקודמין פסוק למועד אשוב אליך וכו' ,הכוונה למה זה צחקה שרה וכו' ,ולכן בעבור הצחיקה
למועד ידוע אשוב אליך מסטרא דידך שיהיה לו נשמה דדכורא ,אך כעת חיה ולשרה בן מסטרא דילה ולדה
כמוה ,נקבה תסובב ,נפשו ישובב ,וזה שאמר ולשרה בן ,ע"כ דבריהם.
מה בצע לישא אשה כשיש בו נשמת נקיבה
וכתב ,אמור מעתה ,אברהם אבינו ע"ה יש בו ידיעה קדמה ואתיא כי יצחק נשמתו מסטרא דנוקבא ואדם לא
זכ"ר ,ולימים עוד הרוח תשוב מסטרא דדכורא ,אמטו להכי אחרו פעמיו להשיאו אשה ,כי מה בצע לישא אשה,
ואביו שמר עד בא חליפתו יעלה זכרונו לטובה ,זו היא שיבה זו היא ביאה נשמתו דדכורא למועד אשר יעדו,
ובבא אליו נת"ן דעתו להשיאו אשה.
נשמת זכר ביצחק נולד בתשרי
ובזה כתב לפרש בספרו פני דוד ,מה שאמרו בילקוט ראובני אברהם הוליד את יצחק בגימ' בתשר"י, [3
כי בתשרי נולד יצחק ,וכתב זה משם הרמ"ע בעשרה מאמרות ע"ש ,ועתה אין בידי ספר עשרה מאמרות ,אמנם
כפי דרכנו שהכונה אברהם הוליד פעם אחרת בזכותו את יצחק ,שבאה לו נשמא דדכורא בעקידה ,הנה מה
טוב שהוא בגימ' בתשרי ,שהיה העקידה בכפור ,ומה שאמרו בש"ס דנולד בפסח היינו דשרה ילדתו פסח.
כיון שהיה נשמת נקיבה היתה דבוק בשרה ולכן פרחה נשמתה בשעת העקידה
ועוד כתב החיד"א בספרו דבש לפי )ערך שרה( שרה אמנו ע"ה כשהולידה יצחק אבינו ע"ה באה [4
לו נשמה דנוקבא ,וקודם עקידה היה דבוק בשרה שהיה להם נשמה אחת ,ומזה הטעם כאשר פרחה נשמתו
ממנו מתה גם כן שרה מטעם זה ,שהיה להם שרש אחד ,הרב קרבן שבת ,ובזה פי' כמה ענינים נעים עי' שם.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
3 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
וכתב ,וארחיב הדבר ,כי שרה גלגול חוה כידוע ,ושם כתב הרב הנזכר כי נשמת יצחק שפרחה בעקידה היתה
נשמת חוה ע"ש ,והשתא ניחא ,דכשפרחה נשמת חוה ונכנסה באיל ונשחט ,ממילא מתה שרה ,דהיתה גם כן
נשמת חוה ,ואברהם אבינו גם הוא ידע זה ,ולכן ויבא אברהם לספוד לשרה ,דעל מנת כן בא ,דכשפרחה
נשמת יצחק ידע ששרה תמות.
ואפשר לרמוז ותמת שרה וכו' ויבא ר"ת ו'נשמת י'צחק ב'תוך א'יל ,שהכל שרש אחד וכו'.
המלאך לא היה לבשר לשרה הבשורה ,ולפי שבישר נולד בנשמת נקיבה ועל כן צחקה שרה שלא
היתה רוצה שיקוים הברכה
בדברי יואל פר' וירא )עמ' תלא( כתב בזה לפרש באופן נאה כמה דיוקים וקשיות שם ,וכתב על פי [5
הנ"ל דיצחק נולד בסוטרא דנוקבא ,וכתב ,ונקדים עוד מ"ש הילקוט ראובני בשם ציוני ,ותו"ד דמלאך שבא
לבשר את שרה לא עשה את שליחותו כהוגן ,שלא היה לו לבשר את שרה תחלה דאיהו מעלמא דנוקבא ,וזה
היה סיבת הענין שהוצרך יצחק ליעקד על גבי המזבח ,ועי"ז נפטרה שרה ,ונענש המלאך ,ולא ניתן לו רשות
לעלות למקום קדושתו עד זמן מנוח שעלה בלהב העולה וכו'.
ואיתא עוד שם ,שהס"מ עמד בפתח האוהל של אברהם ,ויעץ למלאך המבשר שיבשר בשורת הבן לשרה
ולא לאברהם ,באמרו כי אברהם כבר נתבשר מהקב"ה ,וכן עשה ,שבישר את שרה וגרם שנולד יצחק מסטרא
דנוקבא ,עכת"ד הציונו.
וחידוש הוא ,שבגמ' ובזוהר הק' ובמדרש רבה מבואר דמלאך המבשר היה מיכאל ,והוא שר של ישראל ,ואחד
מהשרים עליונים ,ואיך אפשר שהטעה אותו הס"מ עד כדי כך ,שעשה שליחותו שלא כהוגן ,וקצרה שכלינו
מלהשיג עד היכן הדברים מגיעים ,שניתן לו להס"מ כח מן השמים להטעות אפי' במלאכי מעלה ,ובאמת היה
כ"ז הכרה בלא"ה ,ומה שנסתבב עי"ז העקידה ומיתת שרה היה הכל בבחי' נורא עלילה.
ומעתה נפרש הפסוקים כסדורן בתורה ,שאמר מלאך המבשר והנה בן לשרה אשתך ,שיהיה נולד מסטרא
דנוקבא ,ואמר כן בעצת הס"מ שעמד בפתח האהל ,ואמר הכתוב ושרה שומעת פתח האהל ,ר"ל שומעת
דברי הס"מ שעמד בפתח האהל כדאיתא לעיל בשם הציוני ,ושרה עמדה בפתח האהל לצד פנים ושמעה כל
דבריו ,והוא אחריו ,כפי' רש"י הפתח היה אחר המלאך ,ולא ניתן לו רשות ליכנס בביתו וכו' ,והבינה שרה אמנו
עצמו הרעה של הס"מ והיתה שרויה בצער ,על כי היה הבשורה באופן כזה ,וע"כ רצתה שרה אמנו לבטל אופן
הבשורה ,שלא תהא לידתו של יצחק מסטרא דנוקבא ,והיא לא ידעה שיתוקן זה בעקידה על ידי שיתחלף
נשמתו ויקבל נשמה אחרת מסטרא דדכורא ,כי העלימו השגה זו מעין כל חי ,דא"כ לא יהיה עוד נסיון כל כך
וכו'.
וזה ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ,ואדוני זקן ,ומזה שפטה וראתה שיתקיים עצת הס"מ
שיהיה נולד יצחק מסטרא דידה וכמ"ש מלאך המבשר ,והנה בן לשרה שיהיה מסטרא דנוקבא ,והסימן לזה
שכבר חזרה לימי נערי' ,ואחרי זקנתה חזר לה וסתה והתחיל הנס אצלה ,ואצל אברהם לא נשתנה עדיין הזקנה
כלל ,ואף שבהכרח שיהיה הנס משותף משניהם ,אבל ממה שהתחיל הנס אצלה קודם ,מזה שפטה שיהיה
לידת יצחק מסטרא דידה ,וזה מאמר הכתוב אחרי היתה לי עדנה ,לשון עבר ,שכבר חזרה לימי נעוריה ,ואדוני
זקן ,שעדיין לא נראו אצלו סימני הנס ,ולא נשתנה הזקנה אצלו עדיין ,ע"כ היצר לה וצחקה מאופן הבשורה
שהיה מעצת הס"מ ,ולא שהיתה ח"ו מסופקת באפשרות הנס ,כי ידעה והאמינה שרה אמנו שהיכולת בידו
להערות והארות saifermechon@gmail.com
4 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
חיה ,והנה בן לשרה ,פרוש מסטרא דנוקבא ,ודייק לומר והנה ,פרוש המזדמן קודם הוא גדר זה,
ואמר אשוב ,פרוש פעם שניה ישוב אליו ,פרוש לבחינת אברהם ,שהוא עלמא דדכורא ,וזה היה
בעקדה דכתיב ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו' ,והם שתי פקידות ,פקידה ראשונה שיהיה בעולם
יצחק ,שניה שתהיה לו נפש היולדת ,וטעם שעשה ה' ככה ,לסבת אומרו לו ישמעאל וכמו שכתבתי
שם ,3ויש סודות.
יתברך לעשות לה נס ,ומה שצחקה היה על אופן הבשורה שהיה בעצת הס"מ ורצתה לבטל זה ,ושיהיה באופן
אחר שיולד יצחק מכוחו של אברהם מסטרא דדכורא ,עי"ש מה שהאריך בזה לפרש כל הפסוקים שם ,ותמצא
נחת.
3היה בו נשמת נקיבה עונש על מה שאמר לו ישמעאל
שכתב סוף פר' לך לך ,עוד אפשר לומר ,כי ה' הקפיד על שאמר לו ישמעאל ,שבחר בישמעאל ,ואפשר כי
זה היה סבה שנתן לו יצחק מסטרא דנוקבא ,והוא אומרו שרה ילדת ,ונצטער הרבה מצד זה כשעקד אותו על
גבי המזבח ,כי על ידי העקדה נתנה לו הנפש היולדת ,ונולדה לו אז רבקה בת זוגו.
ועי' לעיל ..שהבאנו דהיה עונש על מה שצחקה שרה.
כיון שאברהם הזריע תחילה אע"פ שנעשה נס ונולד זכר מ"מ היה בו נשמת נקיבה
ועי' בחכמת התורה בפרשתינו כתב לפרש בטעם הדבר למה היה יצחק מסטרא דנוקבא ,דידוע דאשה
מזרעת תחלה יולדת זכר ,אבל באברהם אם לא היתה צוחקת שרה הוי נמי כן ,והוי מתחיל בה ואח"כ באברהם
והוי נקרא הלידה על שם שרה ,אבל כשצחקה נענשה שהתחיל הדבר באברהם ,ואעפ"כ נעשה נס שהיה זכר,
ולכך נקרא הלידה על שם אברהם ,ולכך כתבנו דלכך הוי יצחק עד העקידה מסטרא דנוקבא ,מכח דכיון
שאברהם הזריע תחלה ,והרי איש מזריע תחלה יולדת נקבה ,והוי ראוי להיות נקבה ,ונהי שנעשה נס שנעשה
זכר ,עכ"פ נשאר בו סטרא דנוקבא עד העקדה.
אברהם הוליד את יצחק ,כיון שהוא הוליד והוי בו נשמת נקיבה על כן היה בן ארבעים בקחתו את
רבקה
והנה זה כתבו המפרשים מה שלא נשא יצחק ,ולא נולד לו זווג עד העקדה ,היינו כיון שהוי עד הנה מסטרא
דנוקבא ,ולא הוי ראוי לנשואין עד העקדה שהשיג נשמה מסטרא דדכורא ,אז נעשה ראוי לזווג ,וז"ש הכתוב
כאן דמחמת שאברהם הוליד את יצחק ,ולא שרה ילדה את יצחק ,והוי איש מזריע תחלה ,ולכך הוי מסטרא
דנוקבא ,לכך נמשך שויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ,כי לא היה אפשר לו להנשא עד זמן
שנעשה העקדה.
אם האב נותן אשה לבנו נחשב בני בנים כבנים ,אבל אם הוא עקר ונולד בנס אינו נחשב
ועי' עוד בספר חכמת התורה בפרשתינו שהאריך בדיוקים בפסוקים ,וכתב לבאר למה דוקא יעקב נקרא זרע
אברהם ,ולא עשו ,וכתב ,דעל פי הרוב האב נותן לבנו אשה כמצווה עליו ,ולכך הבנים שהוליד הבן ,כבני האב
יחשבו שבכחו הולידם ,ומה"ט נראה שאם היה הבן סריס ועקר בטבעו ,רק שנעשה לו נס והוליד ,אז הבני
בנים לא יחשבו לו כבנים ,שהרי לא בכח האב הולידם ,שהכח הניתן לו מהאב לא היה ראוי להוליד ,רק
שאח"כ נעשה כבריה חדשה וכו'.
לכן היה יצחק בנשמת נקיבה שלא יהיה לו בנים בדרך טבע כדי שעשו לא יהיה נחשב כזרע אברהם
להערות והארות saifermechon@gmail.com
5 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
ומהאי טעמא נראה שהיתה רבקה עקרה ,דהנה לפי שצפה הקב"ה שיוולד בן מיצחק עשו הרשע ,וצריך שלא
יחשב הוא בן לאברהם ,כמו שאמרו חז"ל כי ביצחק יקרא לך זרע ,אך אין הדבר אפשר ,הלא יטען עשו אני
בן יצחק ,ואיך איני בן אברהם ,לכך עשה הקב"ה את יצחק לעקר מתחלה ,כמבואר בזוהר והאר"י שעד
העקידה לא היה ראוי יצחק להוליד )שהיה בו נשמתא דנוקבא( ,א"כ אף שבשעת העקידה ניתן לו כח להוליד,
אכתי הבנים שיוליד לא יחשבו על שם אברהם ,שלא בכחו הולידם ,שהר כשנברא יצחק לא היה ראוי להוליד.
אך עדיין יש מקום לעשו לערער ,דמי גרם ליצחק שישיג נשמת זכר בשעת העקידה ,אברהם הוא שגרם לו
במה שביקש לשוחטו ,וא"כ עדיין אברהם הוא הנותן לו כח להוליד ,וכן באמת פרשו המפרשים האור החיים
הק' והנזר הקודש וכו'.
ולכן עשה הקב"ה שרבקה הניתנת על ידי אברהם ליצחק לאשה ,תהיה עקרה בטבע ולא ילדה ,עד שהתפלל
עליה יצחק ונעשית כבריה חדשה ,ואז ממה נפשך אין לעשו טענה שהוא בן אברהם ,דאי לא אזלינן בתר
הגורם ,הרי בשעה שהוליד את יצחק היה עקר ולא היה ראוי להוליד ,ואי אזלינן בתר הגורם ,מה שאברהם
גרם לו אח"כ נשמת זכר ,הרי כנגד זה גרם להיפך ,שנתן לו אשה עקרה שאינה ראויה להוליד ,וא"כ יצא שכר
בהפסדו ,ולכך יצחק ורבקה שהולידו לא בכח האב שבידם ,רק שנעשו כבריה חדשה מהקב"ה ,ולכך בנים
שהולידו לא על שם אביהם יקראו כלל.
ראי' שלא כדברי המקובלים הנ"ל דאל"כ למה הוליד גם רשע
ועוד כתב לפרש הפסוקים ,דבא למעט דעת המקובלים שכתבו דלא הוי יצחק ראוי להוליד עד אחר העקידה,
שבתחלה היה מסטרא דנוקבא ,ואח"כ נעשה מסטרא דדכורא ,אך הכתוב בא לומר דלא כן הוא ,כי בשלמא
אם היה יצחק מוליד רק צדיקים ,היה אפשר לומר שנמשך לו כן מן העקדה שיהיה ראוי למעלה זו ,אבל כיון
שיצחק הוליד גם עשו ותולדות עשו הוי רעה לו שהוליד בן רשע כזה ,בפרט שהוא קוץ מכאיב וסילון ממאיר
ליעקב ,ודאי מן העקדה לא היה נמשך לו רק טובה לא רעה ,ומזה מוכח דיצחק היה ראוי להוליד תולדות אלו
בטבע תיכף מזמן שהוליד אברהם אותו ,היה ראוי הוא להוליד אלו ,וכיון שמאז היה ראוי להולידם ,שפיר יתכן
להיות אחד רשע כמו שאברהם הוליד ישמעאל.
הטעם שלא נשא אשה עד ארבעים שנה כיון שנולדה רבקה בין הרשעים וצריך להיות בן ארבעים
לבינה
אך הנה לכאורה יש הוכחה להיפוך שלא היה יצחק ראוי להוליד מקודם ,דאם לא כן למה לא נשא אשה עד
בן ארבעים ,בע"כ שלא היה ראוי לבת זוג עד אחר עקדה ,ולכך לא נולדה רבקה עד אחר עקדה ,והמתין
שלשה שנים ונשאה כפי' רש"י ,א"כ מוכח כדעת המקובלים.
אך זה אינו ,די"ל כמ"ש בחדושי מכבר דלכך הוי יצחק בן ארבעים מכח שרבקה היתה מעיר רשעים ומשפחתה
רשעים ,וכמ"ש במדרש דהצדקת הזאת היוצאת מביניהם דומית לשושנה בין החוחים וכו' ,כן הכי נמי רבקה
היוצאת מהם ,אם שהיתה צדקת לא ימלט שלא יהיה מתדבק בה איזה מדה מהם ,לכך המתין הקב"ה עד
שיהיה יצחק בן ארבעים שיהיה בר דעת ממש ,ובן ארבעים לבינה ,ואז לא יקבל ממנה שום פחיתות ,ואדרבא
ילמד אותה בינה ודעת ,ולכך גם היא היתה קטנה ,כדי שלא תקבל מהם פחיתות הרבה רק מעט ,וזה המעט
יתוקן על ידי יצחק ,אבל אם היתה גדולה יותר ,אולי היתה מתקלקלת יותר ,ולא היה מועיל יצחק לתקנה,
להערות והארות saifermechon@gmail.com
6 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
וכן כתב סוף פר' וירא )כב כ'( ויהי אחרי הדברים האלה ויגד וגו' ,טעם ספור זה ,גם טעם אמרו אחרי
הדברים ,כי אין לו קשר לדת האמורים מצד מה שקדם ,זה הוא להודיע שנולדה רבקה בת זוגו של
יצחק ,וטעם עד עתה ולא קודם ,כבר הקדמנו כי היה מסטרא דנוקבא ,ולא היה לו נוקבא עד אחר
העקדיה שנתעברה בו נפש הזכר ,אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם וגו' ובתואל ילד את רבקה וגו'
זה הוא עקר הספור.
יצחק לא רצה לישא אשה שראה שיהיה לו בן רשע ,ועל כן נשא אברהם עוד נשים להראות
שאין חסרון בזה אם יוליד רשע
ובחכמת התורה כתב ,דהנה מה שלא רצה יצחק לישא אשה מקודם ,היינו על דרך שאמרו [
חז"ל )ברכות י (.בחזקיה דצפה שיהיה לו בנים דלא מעלו ,כן הכי נמי כיון שצפה יצחק שיצא ממנו
עשו ,ולכך לא רצה ליקח אשה ונתאחר כל כך ,אך אברהם הבין כל זה ,לכך ראה הוא ליקח אשה
קטורה והוליד רשעים ,ומישמעאל לא הוי לו ראיה כל כך ,כיון דעשה תשובה סוף ימיו ,גם הוי רק
לתועלת יצחק כדי שתלד שרה ,אבל הולדת בני קטורה לכאורה הוי למותר ,ואעפ"כ ילדם אברהם,
מזה יוכיח יצחק דבהדי כבשי רחמנא למה לך ,כמו שהשיב ישעיה לחזקיה ,וז"ש לעיל ,ויוסף אברהם
ויקח אשה ,ומה לשון ויוסף ועי' לעיל.
וכעת נראה כך ,דהנה תחלה סיפר דעשה אברהם השתדלות להשיא אשה לבנו ,ושלח את אליעזר
לקחת אשה ,אך עדיין חשש אברהם פן לא ירצה יצחק לישאנה ,ולא ירצה לכנוס אותה לחופה ,כי
יתיירא מכח עשו ,לכך ראה אברהם ליקח אשה קטורה ויוליד רשעים ,ויראה יצחק כי בהדי מה
דכבשי רחמנא למה לך ,וממנו יקח יצחק לראיה לישא אשה להוליד בנים ,וז"ש הכתוב תחלה עשה
השתדלות להזמין לו אשה שיוליד בנים ,ויוסף אברהם לעשות השתדלות לגמור ענין לידת יצחק,
ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את וכו' ,ובזה שמע לו יצחק ליקח אשה.
וז"ש ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,רק על ידי אברהם ,דאברהם במעשיו גרם שיוליד את יצחק,
על ידי שהוליד הוא בנים רשעים ,בזה הוליד את יצחק ,ובזה יובן יותר מ"ש ואלה תולדות יצחק ,דזה
נמשך לענין הראשון ,דתחלה סיפר מבני קטורה ובני ישמעאל ,ואמר אח"כ שכל אלו הוי תולדות
יצחק ,שלוליא יצחק לא היה אברהם מולידם כלל ,רק כיון שהיה עתיד יצחק להוליד עשו ,והוי חשש
פן לא ירצה יצחק ליקח אשה ,ראה אברהם להוליד בנים אלו ,כדי שיוליד אח"כ יצחק בנים שלו,
א"כ אלו אלו בני קטורה ובני ישמעאל אף היו תולדות יצחק ,היינו מכח דאברהם הוליד את יצחק,
ולכך בצירוך תרוייהו יחד שרבקה היתה קטנה מאד ,ולא קבלה פחיתות מהם רק מעט ,ויצחק היה בן דעת בן
ארבעים ,לכך בצירוף כל זה לא נתקלקל יצחק רק אדרבא תיקן את רבקה נמי.
וזה שאמר הכתוב ואלה תולדות יצחק ,ופי' רש"י יעקב ועשו האומרים בפרשה ,כלומר כיון ששני אלה היו
תולדותיו ,מוכח שתולדות אלו היו שלו תיכף בזמן שאברהם הוליד את יצחק ,אז תיכף היה אלו תולדות של
יצחק ,כי אז היה בכח יצחק להולידם ,ונולד יצחק בכח זה להוליד אלה התולדות ,ולכך אמר ואלה תולדות
יצחק בן אברהם ,היו אלה תולדות שלו בזמן שאברהם הוליד את יצחק ,ומה שהיה ויהי יצחק בן ארבעים שנה
בקחתו את רבקה ,הוי מטעם אחר ,מכח שהיתה בת בתואל הארמי וכו' מפדן ,דהיתה הצדקת הזאת דומית
לשושנה בין החוחים ,לכך היה יצחק בן ארבעים שנה ורבקה בת שלש שנים ,שלא יתקלקל הוא ממנה ,אבל
לא שלא נעשה ראוי להוליד עת עתה וכו'.
וכתב לבאר הטעם למה יעקב נקרא זרע אברהם ,הוא מטעם דהבן נקרא בן להאב גם על ידי הנפש עיי"ש
מה שהאריך.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
7 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
וגרם לו להוליד על ידי שהוליד הוא רשעים תחלה ,ולכך על ידו הולידם ,ולכך כל אלה הוי תולדות
יצחק ,דעל ידו הולידם אברהם.
יצחק לא נשא אשה עד ארבעים שראה באברהם שהבן שנולד בזקנתו הוא הצדיק ביותר
ועוד כתב טעם אחר ,דהנה מה שיצחק המתין עד שיהיה בן ארבעים ,והרי זריזין מקדימין [
למצות ,ולמה לא נשא מקודם ,אך משני סיבות עשה כן ,אחד שצפה שעתיד להוליד בן רשע ,וא"כ
רצה לאחר הדבר ,כי אקדומי פורעניות לא מקדמינן ,והשנית הרי ראה באברהם ,שכל מה שהוליד
יותר לעת זקנותו הוליד יותר טוב ,שתחלה הוליד את ישמעאל ,ואח"כ את יצחק ,א"כ לכך נמי המתין
יצחק מלהנשא ,כדי שיוליד כשיבוא כבר בשנים ויוליד יותר צדיק.
וז"ש התורה דמכח ואלה תולדות יצחק ,ופי' רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה ,א"כ גם עשו הוי
תולדה שלו ,וגם מטעם דאברהם דוקא אחר שנקרא 'אברהם' ,דזה כבר הוי לעת זקנותו ,אז הוליד
את יצחק ,ומוכח דהזרע שבא בזקנותו הוי יותר טובה ,לכך מהני תרי טעמי נמשך שויהי יצחק בן
ארבעם שנה בקחתו את רבקה ולא נשאה תחלה.
עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה
במס' יבמות )סד (.ת"ר נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה ,יוציא ויתן כתובה ,שמא [
לא זכה להבנות ממנה ,אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ,מקץ עשר שנים לשבת אברם בארת
כענן ,ללמד שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין ,לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שניהם חבושים
בבת האסורים אין עולין לו מן המנין )פי' רש"י ,מקץ עשר שנים בא על הגר ,והאי דלא נסיב לה
בהנך שני קמאי עד שלא בא לארץ כנען שהיו שנים מרובות בפדן ארם ,ללמדך שאין ישיבת חוצה
לארץ עולה לו ,דלמא משום עון חוצה לארץ הם עקורים ,לפיכך ,הואיל וקא חזינן שאין ישיבת חוצה
לארץ מן המנין ,דתלינן בכל דבר המונעין מן ההריון ,חלה הוא או חלתה היא וכו'(.
יצחק שהה עשרים שנה ולא נשא אשה אחרת כיון שהיה עקר
א"ל רבא לרב נחמן ,ולילף מיצחק ,דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו' ,וכתיב
ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ,א"ל יצחק עקור היה ,אי הכי אברהם נמי עקור היה וכו') ,פי' רש"י
ולילף מיצחק ,ששהה עשרים שנה ולא נשא אחרת ,עקור היה ,ויודע שמחמת עצמו הוא(.
יצחק לא שהה יותר כיון שהיתה רק ג' שנים
וכתבו שם בתוס' )ד"ה ולילף מיצחק( ואם תאמר יצחק נמי לא שהה יותר מי' לפי מה שפי' [
שלא היתה רבקה אלא בת ג' כשנשאה ועד שהיתה בת י"ב לא היתה ראוייה להוליד.
מדרשים חלוקים דאפשר שהיתה בת י"ד שנים
ויש לומר דמדרשים חלוקין כדפי' לעיל. 4
דורות הראשונים הולידו גם קטנים ולכן היתה ראויה להריון כבר מקודם
4דתוס' כתבו שם בדף סא) :ד"ה וכן( דמדרשים חלוקין בדבר ,די"א שהיתה בת שלש כשנשאה יצחק ,וי"א
דהיתה בת י"ד עיי"ש.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
8 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
ועוד דמוכח בפרק בן סורר ומורה )סנהדרין סט (:שדורות הראשונים היו ראויין להוליד הרבה קודם
זמן הזה.
איה"נ דהגמ' היה יכול לשנות שלא המתין רק עשר שנים רק עדיפי מזה משני
ועי' ברא"ם בפרשתינו שהקשה מעצמו )ולא זכר בדבריו דזהו קושיית התוס' שם ביבמות(, [
ועוד הא פריך בפרק הבא על יבמות גבי נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי
לבטל ,ונילף מיצחק ,דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכתיב ויצחק בן ששים
שנה בלדת אותם ,ומשני עקור היה ,הוה ליה לשנוי יצחק נמי עשר שנים שהה ותו לא ,שהרי משנשאה
עד עשר שנים אינם עולים מחשבון השהיי ,מפני שלא היתה ראויה להריון וכו'.
וכתב ,עדיפא מיניה קא משני ,דאפי' אם היתה ראויה להריון אכתי אין להוכיח מכאן לשהיית עשרים
שנה ,דשאני יצחק דעקור היה ,אבל הוא הדין נמי דהוה מצי לשנויי יצחק נמי עשר שנים שהה כאביו
ותו לא ,שהרי העשר שנים שמשנשאה עד שהיתה ראוי להריון אינן עולין בחשבון השהייה ,וכן פי'
רש"י גבי ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם.
קושיא חזקה ,דאם התי' משום עקור היה צריך להתפלל כבר משהיה חמשים שנה
אכן להלן פסוק כו כתב המזרחי ,אבל אין זה מחוור אצלי ,דאדרבה שנוייא דהכא עדיפא, [
דאי משום דעקור הוה ,למה לא התפלל מהיותו בן חמשים שנה ,שכבר שהה עשר שנים ולא ילדה,
אבל המתין לה עשרים שנה עד שהיה בן ששים שנה.
אם אינה ראויה להריון למה לא המתין עוד עשר שנים
וכתב המזרחי ,ויש לתמוה ,למה לא המתין לה עוד עשר שנים שתהיה ראויה להריון ,הא [
אע"ג דביאת קטנה לית בה משום השחתת זרע אפי' על ידי מוך ,כדתני רב ביבי שלש נשים משמשות
במוך ,קטנה ומעוברת ומניקה ,ופי' רש"י מותר לשמש במוך ,לאפוקי שאר נשים דאסור על ידי מוך
משום השחתת זרע ,5מכל מקום כיון דלא בת בנים היא מאי נפק"מ אם היא ראויה לביאה ,וליכא
למימר דמדקתני בברייתא דרבה בר שמואל בפ"ק דיבמות ואי אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו
5אברהם לא בא על שרה כיון שהיתה עקרה
עי' מה שכתב החיד"א בספרו פני דוד פר' לך לך ,הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וכו' ,אפשר במה
שכתב בספר דרוש שמואל משם מהר"ם ריקאנטי ז"ל כי אברהם ידע שלא תתעבר שרה ,ולא בא עליה עד
שנתבשר שהיה לו זרע ,ונתעברה מביאה ראשונה עכ"ד ,והיא הקדמה מחודשת היא נפלאת בעינינו ,וכפירוש
זה יבא הכתוב פשוט ,כי כיון שלא היה אברהם אבינו ע"ה נוהג עמה אישות ,לא היה מביט בה ,וזה שאמר הנה
נא על ידי מעשה שהיתה בדרך עתה ידעתי כי אשה יפת מראה את ,מה שלא ידעתי מקודם וכו' ,אמרי נא
אחותי את ,כי את עמי כאחות שאיני קרב אליך ,וזהו אחותי את ,ומצאתי קצת סמך להקדמה זו בשער הגלגולים
לרבינו האר"י זצ"ל הקדמה לד שכתב דאברהם אבינו ע"ה היה בורא נפשות לגרים בעוד שהיה פרוש מאשתו
שהיתה עקרה וכו' ,ע"ש.
וכתב ,ועתה ראיתי לשון תנחומא וז"ל ,הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ,מכאן אתה למד שלא היה יודע
אותה קודם לכן כדרך הנשים עכ"ל ,וזה הלשון משמע כדברי מהר"ם ריקאנטי ז"ל.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
9 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
שמאינו ,שכבר ילדו ,דע"כ לומר בקטנה קמיירי ,דאי בגדולה ליתנו שכבר גדלו ,מכלל דקטנה
מיעברא וילדא.
וע"כ לגרוס בברייתא דרב ביבי דקתני שלש נשים משמשות במוך ,קטנה שמא תתעבר ושמא תמות,
ולפיכך נשא יצחק את רבקה משעה שראויה לביאה ,אולי תתעבר ומן השמים ירחמו עליה ,כחכמים
דפליגי עליה דרבי מאיר ,ואמרי בין כך ובין כך משמשת כדרכה ומן השמים ירחמו עליה ,דהא בהדיא
קתני בברייתא דרב ביבי ואי זו היא קטנה שאמרו עליה שמא תתעבר ושמא תמות ,מבת אחת עשרה
שנה ויום אחד עד שתים עשרה שנה ויום אחד ,פחות מכאן ויתר מכאן משמשת כדרכה והולכת ,ופי'
רש"י משום דפחות מכאן ודאי לא מיעברא ,ויתר מכאן אם תתעבר לא תמות.
יצחק נשא את רבקה קודם שהיתה ראויה להריון לאפוקי נפשיה מהרהורי עבירה
ושמא יש לומר ,כיון דביאת קטנה לית בה משום השחתת זרע ,6הוכרח שישאנה אע"ג דאינה ראויה
להריון ,לאפוקי נפשיה מהרהורי עבירה ,כדאמר רב חסדא ,האי דעדיפנא מחברי ,הוא משום
דנסיבנא בשיתסר ,ואי הוה נסיבנא בארביסר הוה אמינא גירא בעינא דשטנא ,ותניא ,ללמוד תורה
ולישא אשה ,ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ,ואם אי אפשר לו בלא אשה ,נושא אשה תחלה כדי
שיהא בלא הרהור ואח"כ ילמוד תורה ,דרב הונא חזייה לרב המנונא דלא פריס סודרא כדרך הנשאוין
שהיו רגילין לכסות ראשון ,אמר ליה מ"ט לא פריסת סודרא ,אמר לי דלא נסיבנא ,אהדרינהו לפי
מיניה ,אמר ליה לא חזיית להו לאפי עד דנסבת ,דבן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה,
בעבירה ס"ד ,אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה.
אם היה הטעם משום הרהור עבירה למה לא נשא עד שהיה ארבעים שנה
ובבאר בשדה כתב על זה דזה דוחק ,דא"כ שהיו לו הרהורי עבירה ח"ו ,מי התיר לו להמתין [
עד מ' שנה כדי ליקח אשה מיוחסת ,וטפי עדיף היה שיקח לו אשה מאשר ימצא ,אע"פ שלא תהיה
מיוחסת כל כך ,מלהיות לו הרהורי עבירה שהן קשין מעבירה.
נשא קודם היתה ראויה להריון כדי להוציאה מפדן ארם
6יעקב אבינו המתין לישא את רחל עד שתהיה ראויה להריון
ועי' ברבינו בחיי פר' ויצא )יא כה( שכתב בא"ד ,ויעקב השיב לו אעבדך שבע שנים ,ויש לתמה בזה ,מה היתה
כונת יעקב להתחיל להזכיר לו הזמן הגדול של שבע שנים להשתעבד בהם ,ואילו היה לבן מתחיל בזה שיאמר
תעבדני שבע שנים ,היה ראוי לו ליעקב שימעט הזמן ויאמר כי די לו בעבודת שתים ושלש שנים שהוא זמן
השכיר ,ואיך יתחיל הוא בזה.
ויתכן לפרש כי טעם אעבדך שבע שנים כדי שתשלים רחל שנים עשרה שנה ויום אחד ותהיה ראויה להריון,
כי קטנה היתה בת חמש שנים ,כשבאה עם הצאון ,ולא היתה ראויה לאיש כלל ,ומה שיורה על זה מה שאמר
לו ברחל בתך הקטנה ,כי בידוע שרחל קטנה מלאה ,אבל באורו מצד שהיא קטנה איני יכול לנשאה עכשיו,
ומפני זה אמתין לה שבע שנים ואעבד אותך ,ואע"פ שהיתה ראויה לביאה ,הנה יעקב גוף של קדושה לא חשב
להיות עמה עד מלאת הימים שתהיה ראויה לבנים ויוכל לקיים המצוה ,כי יודע היה בשנים עשר שבטים
העתידין לצאת ממנו ,ומה תועלת שישא אשה ויהיה בטל ,ועל כן לא רצה לנשאה עד עבר שבע שנים ותהיה
ראויה להריון וכו'.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
10 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
ובדברי יחזקל בפרשתינו כתב ,כתב המגיה אע"פ שעדיין אינה ראויה להריון נשאה כדי [
לאפוקי נפשיה מהרהורי עבירה עכ"ד ,לפע"ד אין לומר כך על יצחק ,רק דנשאה כדי להוציאה מפדן
ארם מקום רשעים אחר שתהא ראויה לביאה ,כי אין סומכין על הנס.
אפשר שהיה צריך לישא אשה כמו שמצינו בכהן גדול שהיה צריך להיות לו אשה ביום
כיפורים
ובדברי יואל )פר' חיי שרה עמ' תקלב( הביא דברי הרא"ם הנ"ל ,וכתב ,ותירוצו צ"ב, [
דהאבות הקדושים לעוצם קדושתם הנפלאה לא היו צריכים לזה ,והיו מופשטים מכל בחי' תאות
גשמיות ,ולא שייך אצלם טעם זה לאפוקי נפשייה וכו' ,והדרא קושיא לדוכתי'.
וכתב ,ואולי היה להם הכרח בזה לצורך שלימות עבודתם הקדושה ,וע"ד שמצינו בכהן גדול
שהקפידה תורה שיהיה לו אשה ביום הכיפור בשעה שעובד העבודה בשליחותן של כל ישראל ,כמו
שאמרז"ל בפ"ק דיומא אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו ,שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו,
ובזוהר הק' הביאו משל ע"ז לציבור ששלחו דורן למלך על ידי שליח בעל מום ,שקצף המלך עליהם
ולא קיבל דורונם ,וכן השרוי בלא אשה הוי פלג גופא ,ובעל מום הוא ,ואינו ראוי להיות שלוחם של
ישראל עיי"ש ,ועד"ז יתבאר לעניננו ,דאין בכח השגתינו להבין אף אפס קצה מגדולת עבודתם של
האבות הקדושים ,ובקדושת עבודתם פעלו הרבה לטובת כל דורות ישראל העתידים ,ואפשר דטעם
זה הקפידו בעצמם שלא להיות בלא אשה ,וכטעם שהקפידה תוה"ק בעבודת הכהן גדול ,ולכן לא
המתין יצחק עוד י' שנים והבן.
אינו קשה ,דדורות הראשונים היו מולידין בני ח' שנה
ובנחלת יעקב כתב על זה ,ולי נראה דשכח הא דאמרינן בפרק בן סורר ומורה )סנהדרין [
סט (:דדורות הראשונים היו הזכרים מולידין בני ח' שנה והנקבות שש שנים ,ולכן נשאה ,אולי תמהר
ללדת כשתהיה בת ארבע וחמש שנים ,והרא"ם גופיה הביא זאת הגמ' בפרשת וישב )לח (.ובפרשת
ויקהל )שמות לה ל'( וכו'.
יצחק לא רצה להטריח הבורא ולהתפלל קודם הזמן שראוי להריון אפי' בדורות האחרונים
והא דהביא ראיה מהא דכתב הרב בסמוך עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה
להריון ,לאו למימרא דבפחות מזה לא היתה ראויה להריון כלל ,דהא בת י"א שנה ראוי להריון אפי'
בדורות האחרונים ,כדאמרינן פ"ק דיבמות )יב (:וגם הרא"ם גופיה הזכיר סברא זו ,אלא שיצחק לא
רצה להטריח את המקום ולהתפלל עליה עד שתהא ראויה להריון אפי' לפי טבע של דורות
האחרונים ,אבל קודם י"ג שנה תלוי בזמן הדורות ,כדאמר במס' סנהדרין שם.
לפי זה אתי שפיר למה לא משני ביבמות דיצחק שהה רק עשר שנים
וכתב ,ובזה מתורץ נמי הא דמקשה עוד הרא"ם אהא דמקשה בס' יבמות ונילף מיצחק דכתיב ויהי
יצחק בקחתו את רבקה וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ע"כ ,הוה ליה לשנוי דיצחק נמי י'
שנים שהה ותו לא ,שהרי בעשר שנים הראשונים לא היתה ראויה להריון ע"כ ,אבל לפי מה שכתבתי
אתי שפיר ,דודאי בדורות הראשונים היתה ראויה להריון גם קודם זה הזמן.
יש שתירצו דדורו של יצחק לא נקרא דורות הראשונים ,אבל זה דוחק
להערות והארות saifermechon@gmail.com
11 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
ובבאר בשדה הביא דבריו וכתב ,ומה שהמליץ בעד הרא"ם התוע"ר דדורות הראשונים היינו [
אברהם ושרה ,אבל בדור יצחק ורבקה היה כזמן הזה ,הם דברים תמוהים ,דבש"ס יליף לה מבצלאל
ומבת שבע.
אע"פ דדורות הראשונים הולידי בן ח' שנים ,מלתא דלא שכיח הוא ולא היה לו לינשא
לכתחילה
אמנם מה שנ"ל להמליץ בעד הרא"ם הוא ,דאע"ג דמצינו בדורות הראשונים שהיו מולידים [
בן ח' שנים ,מ"מ מלתא דלא שכיח הוא ,וא"כ היה לו להמתין עד שתהיה ראוי להריון לפי טבע
העולם ,שרובא דרובא אינן ראויות להריון עד שתהיו גדולות ,ואיכא למיחש שמא תתעבר ותסתכן.
נשא אותה בת ג' שנים שראה שהיתה נגמרה בשכלה ובכוחה
וכתב ,ונלע"ד דמה שנשא אותה מבת ג' שנים הוא ,משום שראה אותה שהיתה נגמרת בשכלה
ובכוחה ובקומתה כנערה בת י"ב שנה ,דמה"ט קרי לה הכתוב נערה ,וחשב שתהיה ראוי להריון ככל
נערות דעלמא.
כיון שגם יצחק היה עקר לא היה בו איסור לישא קטנה
ובגור אריה כתב ליישב ,והא דנשא יצחק קטנה ,ואמרינן המשמשין בקטנות מעכבין את [
הגאולה )נדה יג :ת"ר המשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח וכו' דנסיבי קטנות דלאו בנות אולדי
נינהו ,ופי' רש"י משום שהוא ראוי להוליד ,נמצא בטל מפריה ורביה כל ימי קטנותה( ,שאני יצחק
דעקר היה ,ולא היה ראוי להוליד ,ולא היה בכלל איסור זה כלל.
מה' יצא הדבר
וכתב ,ועוד לעיל פרשנו בפרשת חיי שרה כי אחר שמה' יצא הדבר ,הותר לו על פי ה' שרצה [
בזה ,ומאתו היתה.
לא התפלל בי' שנים אחר שהיתה כבר ראויה להריון דצדיקים אין רצונים להטריח הבורא
ובבאר בשדה )פסוק כו( כתב ,ולא רצה להתפלל מיד אחר שהיתה ראויה להריון )פי' אחר [
שהיתה בת יג שנים( משום שהצדיקים אין רצונם להטריח את בוראם וממתינים אם באולי יבא הדבר
ממילא דרך טבע ,וכשראה דכבר עברו עשר שנים ,ידע שהיא עקרה ואינה ראויה להריון בדרך טבע,
ואז התפלל .7
7משמע מדבריו שלא התפלל יצחק כלל באותן העשר שנים ,ורק התחיל להתפלל אחר עשרים שנה.
התפלה היתה רק על העקרות שבדור ,ולא היו ראוים לתפלה עד אחר עשרים שנה
ובבן יהוידע מס' סוכה )דף יד( כתב בא"ד ,ונ"ל בס"ד דהאבות לא היה דרכם להתפלל על שום מחסור על
עצמם להדיה ,חדא דאין חשוב מתיר עצמו ,ועוד כי לא היו רוצים ליהנות ממעשה נסים להדיה לעצמן ,אך היו
מתפללין על אחרים בעבור אותו מחסור ,וממילא נזכרין ונושעים הם.
וכן כאן יצחק אע"ה לא התפלל על אשתו להדיה ,אלא התפלל על עקרות שיש בעולם ,וממילא נפקדה אשתו.
ובזה ניחא לתרץ קושיא אחת ,אמאי המתין עשרים שנה ,די להמתין עשר שנים ויהיה מתפלל ,ובזה ניחא,
דהוא היה רוצה להתפלל בכללות על כל עקרות שיש בעולם ,וקודם עשרים שנה לא מצא ברוח הקודש
להערות והארות saifermechon@gmail.com
12 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
קושיא חדא מתורצת בחבירתה ,נשא בת ג' שנים שסבור שיעשה לו נס ,אבל לא החליט
שהיא עקרה עד שהיתה בת י"ג שנים
ובחתם סופר פר' חיי שרה )עמ' צד ד"ה בילקוט( כתב ,רש"י פירש ר"פ תולדות שיצחק [
המתין עשר שנים עד שהיתה רבקה ראויה להריון ,והמפרשים הקשו על פי' רש"י ממה דאמרו חז"ל
ר"פ בן סורר ומורה )סט (:דדורות הראשונים הולידי בנים משמונה ,וא"כ מדוע המתין להתפלל עד
שעקרות שבדור ראויים הם לתפלתו שיתפלל עליה ,ואחר עשרים מצא ברוח הקודש כן ,והתחיל להתפלל על
עקרות שבעולם ,וממילא נפקדה אשתו ,וכן ארז"ל להדיה נפקדה שרה נפקדו כמה עקרות עמה ,נפקדה
רבקה ,נפקדו כמה עקרות עמה.
שהרי שרה עצמה נתנה שפחתה לאברהם ,וכן רחל ליעקב ,וכן לאה.
לא רצה להתפלל בתחילה כיון שהיה לו הבטחה
ובעין אליהו שם במס' יבמות כתב ,ולכאורה קשה ,דהיה ליצחק להתפלל בסוף עשרה שנים ,ואולי
דמתחלה לא התפלל כי ידע כי ה' הבטיח לאברהם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ,וגם אמר לו
כי ביצחק יקרא לך זרע ,וגם אמר ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' לאחוזת עולם ,וא"כ בודאי יהיה לו
זרע.
אך מצינו בב"ב )קכא( שאמרו הנשאת לארבעים אינה מולדת כי אם עד ששים שנה ,א"כ מצינו
לפעמים שזמן הלידה על עשרים שנה ,וכיון שראה שעברו עשרים שנה ולא ילדה רבקה ,וזאת ידע
שבודאי שלו יהיה זרע ,אך היה ירא אולי לא יהיה לו זרע מרבקה ,ולכן התפלל לנוכח אשתו שכל
הבנים שיהיו לו יהיה לו מרבקה ,משא"כ אברהם דכתי בפ' לך כי ה' אמר לו כי אם אשר יצא ממעיך
הוא יירשך ועדיין לא נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע ,ולכן נשא להגר אחר עשרה שנים.
יצחק התפלל כבר מקודם ולכן נתקבל תפלתו
אך בחכמת התורה נראה שהתפלל כבר מקודם ,שכתב דהנה אמרו חז"ל )סנהדרין מד (:לעולם יקדים אדם
תפלה לצרה ,שנאמר היערוך שועך לא בצר ,ומזה הטעם יובן מה שאברהם לא זכה להיות נענה רק כשהיה
בן מאה ,ויצחק הוליד מקודם ,והיינו דאברהם נשא אשה קודם שהיה בן דעת ,ולא נתן דעתו להתפלל על
בנים רק כשכבר היה לו את שרה ולא ילדה לו ,אז התחיל להתפלל ,וכבר היה אז בצרה ,לכך לא נענה עד
זמן רב.
אבל יצחק לא נשא אשה עד היותו בן ארבעים ,וידוע דבן ארבעים לבינה ,ולכך כיון שהיה אז בן דעת ,התפלל
על רבקה שתלד טרם שנשאה ,ולכך נתקבל יותר ,ולזה מ"ש בפרשה הקודמת ויצא יצחק לשוח בשדה ,והיא
אמרה מי זה האיש הבא לקראתינו ,הנה אז כבר הלך להתפלל על רבקה שתלדה ,ולזה נענה יותר מהרה.
והנה הגורם לזה הוי אברהם שהוא לא השיאו אשה עד היותו בן ארבעים ,וז"ש ואלה תולדות יצחק בן אברהם,
הוי אברהם הוליד את יצחק ,הוא גרם שיהיה מוליד יצחק ,והיינו במה שהיה יצחק בן ארבעים בקחתו את
רבקה ,וכבר יצא מכלל נערות ,ולכך ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו בבואו לנוכח אשתו ,כמ"ש מי זה האיש
הבא לקראתינו ,כבר אז נתן דעתו להתפלל כי עקרה הוא ,ולכך ויעתר לו ה' ולא לאברהם ,כי הוא הקדים
תפלה לצרה ,משא"כ אברהם וכו'.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
13 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
שהיתה בת י"ג ,וע"ש ברא"ם שהקשה מ"ט נשאה יצחק שלא היתה ראויה להריון ,נהי דהשחתת זרע
ליכא ,מ"מ מאי נפקא מאותן הבעילות שלא לצורך ע"ש.
וכתב ,ולפענ"ד דקושיא מתורצת בירך חבירתה ,דמצאתי במפרשים דגם בדורות הראשונים לא היה
דבר מצוי בכל עת שיולידו בני ח' כי אם על צד הפלא ונס ,וא"כ אתי שפיר שנשאה כשהיתה קטנה,
שסבור שיעשה לו נס כדרכן של אבות במעשה נסים כולם ,אמנם מ"מ לא החליט שהיא עקרה עד
שהיתה בת י"ג שנים כדרך כל הארץ.
כיון שהיה עולה אינו דרך ארץ שישא עוד אשה אחרת
ועי' עוד שם במזרחי מה שכתב לפרש במה שכתב רש"י ושפחה לא רצא לישא ,והקשה נהי [
לא הוה מצי לישא שפחה כאביו לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה ,מכל מקום היה לו
לישא אשה אחרת עליה ,או יגרש ראשונה וישא שניה וכו' ,ושמא יש לומר כיון שנתקדש אי אפשר
לו לישא אשה אחרת כלל חוץ מאשתו ראשונה ,והא דנקט ושפחה לא רצה לישא ,לאו דוקא שפחה,
אלא אורחא דמילתא נקט ,דאורחא דמילתא שתתן לו אשתו את שפחתה לאשה כדי שתהיה כפופה
לה) ,ופי' בקיצור מזרחי ,לגרש אינו יכול ,כי המזבח שנעקד עליו יוריד דמעות על שגרש את אשתו,
ולומר שיהיו לו שתי נשים ,האחת למשכב והאחרת לפריה ורביה ,כדור המבול ,אין זה דרך איש
קדוש(.
לא רצה לישא אשה אחרת כיון שראה שנעשה כמה נסים בהשידוך של רבקה
ובגור אריה כתב הטעם שלא רצה לישא אשה אחרת ,שראה יצחק אחר כל הניסים שנעשו [
לאליעזר ,כי זאת היא בת זוגו מה' ,ולא אחרת ,ולכן לא רצה לבטל מה שנגזר לו מאת ה' ,שתהיה
לו זאת לזוג ,אבל שפחה לא היה מבטל בזה הגזירה מאת ה' ,כי שפחתה היא ,והרי היא תחת ידיה,
באמת היתה רבקה כבר בת י' שנים ,אבל יצחק לא ידע בדבר ,וסבר שנולדה עכשיו ,ולכן
רבקה שידע כבר התפללה מקודם
ועוד חידוש מצינו בדברי יואל )עמ' תקלג( שכתב בא"ד ,דמצינו בראשונים שהביא [
ממדרשים דרבקה היתה בת י"ד שנים כשנשאה יצחק ,וכמו שמצינו בתוס' הנ"ל שכתבו דפלוגתא
הוא ,וכתב דיש כמה ראיות לדבר שהיתה בת י"ד שנים ,וכתב ,וליישב שיטת רש"י ז"ל מ"ש דרבקה
היתה בת ג' שנים כשנשאה יצחק ,אפשר לומר דהנה כל מה שאירע לאבותינו הק' היה בגזירת עליון
לזמן מיוחד ,כפי שראתה חכמתו יתברך לטובת הענין ,וגזרה חכמתו יתברך שיצחק אבינו יוליד
תולדותיו לבן ס' דוקא ,ע"כ העלים ה' מיצחק אבינו בבשורת לידת רבקה שכבר היה בת י"א ,וחשב
יצחק שנולדה עכשיו סמוך לשעת הבשורה ,ולפיכך המתין לה ג' שנים עד שנשאה ,כדי שתהא
ראויה לביאה ,ועוד המתין עשרים שנים כמ"ש התוס' יבמות )סד (.שהמתין עשר שנים עד שתהיה
ראוי להוליד ,ועוד עשר שנים כאמרז"ל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל,
ואז ויתער יצחק לד' ,שהרבה בתפלה ונפקדה מיד ,ובאותו הפרק היה יצחק בן ס' שנה ,דבשעת
העקידה היה בן ל"ז ,והמתין ג' שנים ועשרים שנה ,הרי בן ששים היה כשהוליד תולדות.
וכתב ,ואפשר שרבקה אמנו כבר הרבתה בתפלה לאחר שעברו עשר שנים משנישאת ליצחק,
ביודעה שהיתה ראויה להריון כשנשאה ,ולאחר שעברו עשר שנים ולא נפקדה ,נתברר לה שהיא
עקרה והרבתה בתפלה ,אלא שלא היה עדיין הזמן שהוקצב מאתו יתברך שיולידו תולדות ולא נענתה
וכו'.
הטעם שנשא עשו אשה כשהיה בן ארבעים שנה
להערות והארות saifermechon@gmail.com
14 פרשת תולדות מתיקות הפרשה
והנה מצינו להלן בפרשה )כו לד( ,ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה ,פי' רש"י שנמשל לחזיר וכו',
כשהיה בן מ' אמר ,אבא בן מ' שנה נשא אשה ,אף אני כן ,והקשה הגור אריה ,דאע"ג דגבי יצחק
טעמא שנולדה בת זוגו כשהיה בן ל"ז ,ולא היה אפשר לישא קודם.
מכל מקום אם לא שראוי לישא בן ארבעים לא נתן בת זוג בן ארבעים דוקא ,אם כן בן מ' ראוי
לישא.
ואפשר כי ארבעים שנה הוא רביעית ימי חיי האדם שהיו באותו זמן ,שהרי יצחק חי ק"פ שנים ,והשי"ת
נתן לו שיבה יותר ,שהרי ישמעאל חי קל"ז שנה ,וכאשר נשער במצוע של שניהם יהיה המצוע ביניהם
קנ"ח שנה ,שהוא סתם בני אדם שאין להם כל כך שיבה ולא קיצור ,ורביעית קנ"ח הוא ארבעים
שנה פחות חצי שנה ,ודבר זה הוא כמו שאמרו חז"ל במס' אבות )פ"ה משנה כ"א( בן שמונה עשר
לחופה ,והוא רביעית שבעים שנה פחות חצי שנה ,שכן שערו חכמים ,כי עד רביעית שניו אין צריך
שיהיה לו זוג ,אבל כאשר עברו רביעית שניו ,שהם חלק א' מארבע חלקים שלו ,צריך שיהיה לו זוג,
שכן ימי האדם מתחלקים לארבע רביעיות ,והם ידועים בפי הכל ,והם כנגד ימי החמה ,וידוע כי
החמה היא מתחלת מן תקופת טבת לקרב אלינו ולגדל הצמחים עד תקופת ניסן ,ואז נותנים הצמחים
פרי ,הרי כי רביעית ימי החמה אינם מולידים עד אחר רביעית ,ולפיכך יש לישא גם כן אחר רביעית
ימי חייו ,ולפיכך אמרו בן י"ח לחופה ,וכל ענין תולדות האדם נמשך בערך ויחוס שנות החמה כאשר
תדקדק ,ולפיכך חלקו גם כן ימי האדם לד' חלקים הידועים נגד ארבע תקופות השנה ,ולפיכך אמר
עשו אבא נשא בן ארבעים וכו' ,ועי' עוד שם מה שכתב לבאר עוד טעם למה דוקא ארבעים.
להערות והארות saifermechon@gmail.com
