gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim

שבוע: תולדות (2026-11-09)

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 262‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫ישר!‬ ‫לשמאל‬ ‫• איש שדה ‪ -‬איש תם •‬ ‫• ישר כמו שעשהו האלקים •‬ ‫לשבח או לגנאי?‬ ‫בהירות בסערות התקופה לאור הפרשה‬ ‫גיליון ‪ | 262‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫(רמב”ם סוף הלכות שמיטה ויובל)‬ ‫ישר כמו שעשהו האלקים‬ ‫איש שדה ‪ -‬איש תם‬ ‫בהירות בסערות התקופה לאור הפרשה‬ ‫לשבח או לגנאי?‬ ‫‪ -‬השמחה לו היא אולת‪ .‬ולפי שהתעוררות‬ ‫הגדרה זו מצאה הרמב”ם בדברי חכמת‬ ‫התאומים שנפקדת בהם השושנה שבין‬ ‫השמחה היא מן הלב‪ ,‬לישרי לב ‪ -‬שמחה‬ ‫החכם מכל אדם שקיהל חכמות רבות‬ ‫החוחים ומתרוצצים בקרבה ומריבים זה עם‬ ‫(תהילים צז ט’) ולאשר שמחתו באולת ‪ -‬קרוי‬ ‫בספר קהלת אשר לו והכתיב (פרק ז’ פסוק טז)‬ ‫זה בנחלת שני עולמות‪ ,‬וכל זמן שהיו קטנים‬ ‫חסר לב‪.‬‬ ‫לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלקים‬ ‫לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק‬ ‫את האדם ישר‪.‬‬ ‫בהם מה טיבם ורק כשנעשו בני שלש עשרה‬ ‫(קהלת ז’ כט)‬ ‫והמה בקשו חשבונות רבים‪.‬‬ ‫זה פרש לבתי מדרשות וזה פרש לעבודה זרה‪.‬‬ ‫ובאר התרגום שכונתו ליציר כפיו ‪ -‬אדם‬ ‫יחויא ‪ -‬נחש ‪ -‬וחוה אינהו הטעוהו לאכול‬ ‫הראשון שיצרו בחכמה ובטבע יצירתו היה‬ ‫ובמדרש רבא (פרשה סג) המשילו זאת להדס‬ ‫ישר‪ .‬ועדין לא נתפרש מה כולל ומחייב‬ ‫ועצבונית (מין קוץ) שהיו גדלים זה על גבי זה‬ ‫וכיון שהגדילו והפריחו ‪ -‬זה נותן ריחו וזה‬ ‫פרשת דרכים משונה!‬ ‫תואר עילאי זה‪.‬‬ ‫חוחיו‪.‬‬ ‫חיל ה’ שהובדל לעבוד‬ ‫ובספר משליו (פרק טו פסוק כא) הציג אותו‬ ‫בהאי לישנא‪:‬‬ ‫נקודת מוצא ופרידה זו של הנערים בגיל י”ג‬ ‫את ה’ ולשרתו ולהורות‬ ‫שנה מחייבת את האב שבנו הגיע לי”ג שנה‬ ‫דרכיו הישרים ומשפטיו‬ ‫איש תבונה ‪ -‬יְ יַשֶר לכת‪.‬‬ ‫לומר ברוך שפטרני מעונשו של זה‪.‬‬ ‫הצדיקים לרבים ולפיכך‬ ‫והאיר רבנו יונה שם בפרושו‪:‬‬ ‫אמנם מלשון הכתוב מבואר שהפרישה בגיל‬ ‫י”ג שנים מתייגת ומסַווגת כל בוחר דרך‬ ‫הובדלו מדרכי העולם‬ ‫כי יצר לב האדם רע וצריך לתקנו וליישרו‬ ‫בתעודת זהות שונה שבעוד שהפורש לעבודה‬ ‫ואינם אלא חיל ה’ שהוא‬ ‫ולשום פני תאוותיו וחפציו אל [המדות]‬ ‫הנכונות‪ .‬וישור המהלך וההנהגה שהוא‬ ‫זרה קנה לעצמו את השם “איש שדה” ‪ -‬אדם‬ ‫בטל‪ ,‬וצודה בקשתו חיות ועופות (רש”י)‪,‬‬ ‫ברוך הוא זוכה כנאמר‬ ‫תקון המידות הוא הסולם הגבוה לעלות‬ ‫הפורש לבתי מדרשות קרוי ישב אהלים ולא‬ ‫אני חלקך ונחלתך‬ ‫ולהגיע אל השי”ת ואל אהבתו ורצונו‪ .‬וזו‬ ‫היא מעלתו של איש תבונות היודע ועמל‬ ‫איש אהלים‪.‬‬ ‫כשאל בני לוי נוספו‬ ‫לישר את מדותיו יום יום‪.‬‬ ‫והענין מתבאר לפני דברי הראשונים שפרשו‬ ‫את כנויו של נח (בראשית ט כ’) איש האדמה‪.‬‬ ‫ונצטרפו הישרים באדם‬ ‫והציג החסיד לפנינו בשערי תשובה (ש”ב‬ ‫שרש”י כלל בו את המשמעות של אדוני‬ ‫והמה הפורקים מעל‬ ‫אות ט’) את האנשים הצדיקים וישרים‬ ‫האדמה והשוה זאת לאיש נעמי‪ ,‬ודחה הרמב”ן‬ ‫בלבותם‪.‬‬ ‫(שם) שאיש נעמי הוא מלשון אישות‪.‬‬ ‫צוארם עול החשבונות‬ ‫ולפיכך קובע הרמב”ן ש”איש האדמה” מורה‬ ‫הרבים אשר בקשו בני‬ ‫ששאגה להם כלביא תמיד במחשבותם‪,‬‬ ‫וינהמו על חטאיהם כנהמת ים ועל אשר‬ ‫לנו שלא היתה לו קביעות מקום למושבו ולא‬ ‫האדם ומכח זה נתקדשו‬ ‫קצור קצרה ידם מעבודת ה’ כי על זה‬ ‫בנה עיר ומדינה שיתיחס אליה‪ .‬ומזה הקיש‬ ‫ולמד שאיש שדה האמור בעשו להורות כי‬ ‫קדש קדשים ויהא ה’‬ ‫יפשע גבר והרבה אשמה כמו על העברות‬ ‫החמורות‪.‬‬ ‫כל ימיו היה דר וחי בשדה ומכאן כנה התנא‬ ‫חלקם ונחלתם לעולם‬ ‫ומאחר ובספר משלי רגיל שלמה להעמיד‬ ‫באבות (פ”א מ”ד) את התנאים על שם מקום‬ ‫קביעותם ‪ -‬יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן‬ ‫ולעולמי עולמים‬ ‫זו מול זו שתי מדות שהאחת אהובה‬ ‫יוחנן איש ירושלים‪.‬‬ ‫היאך נוטים על שמאל‬ ‫והאחת שנואה לגלות שהן שתי מדות‬ ‫הפכיות‪ ,‬לפיכך הציב בתחלת הפסוק את‬ ‫ובאופן אחר מפרש שאיש מתאר את המתנדב‬ ‫ועורכים שלחן לגד‬ ‫(י)‬ ‫הפוכו של הישר‪.‬‬ ‫ונבדל לנושא מסוים להוציאו אל הפועל ונח‬ ‫אשר רוצה לילך “ישר”‬ ‫חסר לב‬ ‫נתן את לבו לעבוד את האדמה לזרוע ולנטוע‬ ‫בעבור שנתגלתה לו הארץ שממה אחרי‬ ‫ולא כמו שעשוהו ה'‬ ‫כי החסר לב שלא יעסק בגדר השמירה מן‬ ‫המבול‪ .‬ומשה כונה “איש האלקים” לפי שהיה‬ ‫האִולֶת והחטאים גם יעשה האולת ובלא‬ ‫מיוחד בעבודתו‪.‬‬ ‫מפרי עץ הדעת אשר בתוך הגן והביאו‬ ‫שידאג שמא יתקפו יצרו לחטוא ואדרבה‬ ‫ומתוך שני דרכיו של הרמב”ן מתגלה לנו‬ ‫על האדם והאנושות כולה מיתה‪( .‬תרגום שם)‬ ‫שמחה היא לו בעשותה‪ .‬אִולת שמחה ‪-‬‬ ‫דמותו של עשו שאין לו מקום לחניתו ושוכן‬ ‫וברש”י ‪ -‬משנזדווגה לו חוה אשתו ונעשו‬ ‫לחסר לב (פרוש רבנו יונה) מי שאין לו לב‬ ‫הדרך הבינונית שאנו חייבים ללכת בה ‪-‬‬ ‫שנים ונקראו המה בקשו מזימות ומחשבות‬ ‫הוא על פני כל השדה‪ ,‬וכן שנבדל ונתיחד‬ ‫נקראת דרך זו דרך ה’‪ ,‬והוא שלמדה אברהם‬ ‫של חטא‪.‬‬ ‫באומנות הציד ‪ -‬איש שדה‪.‬‬ ‫אבינו לבניו כנאמר‪ :‬כי ידעתיו למען אשר‬ ‫ולמבואר לעיל הצטרפות של אחרים‬ ‫ולעומתו אחיו החלק אינו קרוי על שם‬ ‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’‬ ‫הלוקחים את לבו של האדם בפתויים‬ ‫המקום שאוה למושב לו ‪ -‬אהלי שם ועבר‬ ‫לעשות משפט וצדקה‪.‬‬ ‫ומדוחים ‪ -‬האשה אשר נתת עמדי היא‬ ‫‪ -‬אלא מתדהר בתמימות איש תם ‪ -‬שאינו‬ ‫וההולך בדרך זו מביא טובה וברכה לעצמו‬ ‫נתנה לי (בראשית ג’ יב) ‪ -‬הפכוהו לחסר לב‬ ‫חריף לרמות ‪ -‬ויֹשֵב אהלים‪ .‬ולא הכתוב‬ ‫כנאמר למען הביא ה’ על אברהם את אשר‬ ‫עצמי העולה בסולם הגבוה להגיע לאהבתו‬ ‫עליו המקרא איש אהלים‪.‬‬ ‫דבר עליו (שם)‪.‬‬ ‫ולרצונו‪ ,‬ומאחר שנחסר לבו‪ ,‬שמח הוא‬ ‫להורות נתן בלב כל מי שנשאו לבו‬ ‫באותה אולת שהוזהר עליה שלא לאכול‬ ‫להתקדש קדש קדשים ולהיות מיושבי‬ ‫בני לדברי הקשיבה‪ ,‬לאמרי הט אזנך‪ ...‬מכל‬ ‫מעץ זה‪ .‬ונאלץ הוא להחביא בינות עצי הגן‬ ‫אהל וקובעים מקומם באהלי שם ועבר‬ ‫משמר נצור לבך‪ ,‬וכיון שהלב נצור ושמור‬ ‫ולכסות מערומיו‪.‬‬ ‫שאל ימתינו ואל יצפו להקרא איש אהל‬ ‫עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יַישִירו ‪ -‬יסתכלו‬ ‫על הישרה לישר דרכך נגדך‪( .‬משלי ד’ כז)‬ ‫כי אין השאיפה והתקוה לכבוש את בית‬ ‫המדרש ולהיות אדוניו [כאיש האדמה] או‬ ‫פַלֵס מעגל רגלך ‪ -‬יישר מעגל רגלך לקחת‬ ‫הסדרים והדרכים המוליכים אל המטרה אשר‬ ‫עת צרה היא ליעקב‪,‬‬ ‫להיות נבדל ודואג להעמדת מקום בתורה‪.‬‬ ‫אלא בעצם קבלתו להיות קבוע בבית‬ ‫תחקר בו‪ ,‬וזו תהיה סיבה שיכונו כל דרכיך‬ ‫ותועלת יעקב אין כחה‬ ‫המדרש מרכין כל אחד את ראשו להפנים‬ ‫בעיון‪( .‬רלב”ג)‬ ‫אלא בפיה כשתעתיר‬ ‫ולידע שעמלה של תורה הוא להיות יושב‬ ‫אהל גם בלא להיות איש המקום‪.‬‬ ‫ובזה תנצל מאל תט ימין ושמאל ‪ -‬אל תט‬ ‫על בניה שיזכו להיות‬ ‫בדרכיך מן האמת כלל לשום צד מהצדדים‬ ‫והסר רגלך מדעות הנפסדות מכח טעות הכח‬ ‫שתולים ונטועים בתוככי‬ ‫וגם שיצטרכו בני הישיבה ליטול מקל‬ ‫נדודים בידם ולא ימצאו מנוח לכף‬ ‫הדמיוני או מחמת זולת מה מהסיבות‪( .‬רלב”ג)‬ ‫בית ה’‪ ,‬ובחצרות אלוקינו‬ ‫רגלם דבר שישלול מהם את ההתחברות‬ ‫פרשת דרכים משונה!‬ ‫יפריחו‪ ,‬וכולם יקבלו‬ ‫וההתקשרות למקום הישיבה ול”צערם” לא‬ ‫יזכו בתואר “איש הישיבה” אשריהם ואשרי‬ ‫חיל ה’ שהובדל לעבוד את ה’ ולשרתו‬ ‫עליהם עול מלכות שמים‬ ‫חלקם ששמו חלקם מ”יושבי” בית המדרש‬ ‫ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים‬ ‫ויגידו ויכריזו כי ישר ה’‬ ‫כי זהו שבחו של צורב המכיר בכתרה של‬ ‫תורה על שזכה להיות ישב אהלים‪.‬‬ ‫לרבים ולפיכך הובדלו מדרכי העולם ואינם‬ ‫אלא חיל ה’ שהוא ברוך הוא זוכה כנאמר אני‬ ‫צורי ‪ -‬ולא עולתה בו‬ ‫וגם הנביא הושע (יב י’) צופה למרחוק‬ ‫חלקך ונחלתך כשאל בני לוי נוספו ונצטרפו‬ ‫ומבטיח לכנסת ישראל “עוד אושיבך‬ ‫הישרים באדם והמה הפורקים מעל צוארם‬ ‫באהלים כימי מועד”‪ ,‬אעמיד מתוכך‬ ‫(אבות‬ ‫אי זו דרך ישרה שיבור לו האדם?‬ ‫עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם‬ ‫תלמידים עוסקים בתורה כימי מועד‬ ‫פרק שני)‬ ‫ומכח זה נתקדשו קדש קדשים ויהא ה’‬ ‫הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אהלים‪.‬‬ ‫חלקם ונחלתם לעולם ולעולמי עולמים היאך‬ ‫מבואר הוא שהדרך הישרה הם מהמעלות‬ ‫(רש”י)‬ ‫נוטים על שמאל ועורכים שלחן לגד(י) אשר‬ ‫הממוצעות מפני שבהם יקנה האדם לנפשו‬ ‫רוצה לילך “ישר” ולא כמו שעשוהו אלקים‪,‬‬ ‫תכונה חשובה ויהי’ מנהגו טוב עם בני אדם‪.‬‬ ‫ובזה נפתרת התעלומה של העדר י”ד שנה‬ ‫הוא והמה שותפיו לדבר עבירה מבקשים‬ ‫(פרוש המשניות לרמב”ם)‬ ‫משנות חיי יעקב שהביא רש”י בסוף פרשת‬ ‫חשבונות רבים היאך לערטל את יושבי ארץ‬ ‫חיי שרה וציין שמשנותיו של ישמעאל‬ ‫חמדה מכל סממן יהודי‪ ,‬וכיצד שלומי אמוני‬ ‫הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה‬ ‫למדנו ששימש יעקב בבית עבר כשפירש‬ ‫ישראל יאבדו את זהותם וחותמם!‬ ‫ודעה מכל הדעות שיש לאדם והיא הדעה‬ ‫מאביו קודם שבא אצל לבן‪ .‬שני עמל‬ ‫שהיא רחוקה משני הקצוות רִחוּק שוה ואינה‬ ‫תורה בבית ובאהל עבר אינו מן המנין‬ ‫אין זאת כי חסרי לב המה ‪ -‬ושמחים באולתם‬ ‫קרובה לא לזו ולא לזו‪.‬‬ ‫ובדין הוא שיהיו מוצנעים ועלומים‪.‬‬ ‫ובמשובתם בצוותא עם בני ישמעאל‬ ‫שכמתלהלה היורים זיקים חיצים מות ואמרו‬ ‫ולפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא האדם‬ ‫מי חכם ונבון וידע זאת‪ ,‬הצטינותו של‬ ‫הלא משחקים אנו‪.‬‬ ‫שָׁם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוון אותם‬ ‫בן התורה אינה נקבעת בהצמדותו לבנין‬ ‫בדרך האמצעית כדי שיהא שלם‪( .‬פ”א מדעות‬ ‫הישיבה ולמקומה‪ ,‬אלא בקבלו עול תורה‬ ‫עת צרה היא ליעקב‪ ,‬ותועלת יעקב אין כחה‬ ‫אמיתי וכנה שמכריז ואומר שהוא מכשיר‬ ‫ה”ד)‬ ‫אלא בפיה כשתעתיר על בניה שיזכו להיות‬ ‫עצמו להיות ישב אהלים‪ ,‬גם בנדדם מאהל‬ ‫שתולים ונטועים בתוככי בית ה’‪ ,‬ובחצרות‬ ‫ומצווים אנו ללכת בדרכים אלו הבינונים והם‬ ‫לאהל שרק כך נדבק באדם שבמרכבה‪,‬‬ ‫אלוקינו יפריחו וכשהם חוסים בצל רבותינו‬ ‫הדרכים הטובים והישרים שנאמר‪ :‬והלכת‬ ‫עמוד התורה‪.‬‬ ‫שינובון בשיבה ודשנים ורעננים יהיו וכולם‬ ‫בדרכיו‪( .‬שם ה”ד)‬ ‫יקבלו עליהם עול מלכות שמים ויגידו‬ ‫תתן אמת ‪ -‬ליעקב!‬ ‫ויכריזו כי ישר ה’‪ ,‬צורי ‪ -‬ולא עולתה בו‪.‬‬ ‫ולפי שהשמות האלו שנקרא בהן היוצר הן‬ ‫העלון השבוע נודב לזכות הר"ר אליהו ליברמן שליט"א וב"ב ‪ -‬שיזכו להמשיך לקרב בנים לאבא שבשמים‬ ‫יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"ל‪mlkr8114@gmail.com :‬‬