לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — תולדות (2026-11-09)

א
לעומקו של מקרא
תולדות
תולדות
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
גור-אריה צור | מודיעין עילית
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
תולדות
יעקב ,והוא כנגד היסוד .ואחר כך חסר
ו' להורות שעשו נחסר מחשבון
וְ ֵ֛אלֶּה ּתֹולְ ֹ֥דת
התולדות.
וְ ֵ֛אלֶּה ּתֹולְ ֹ֥דת יִ ְצ ָ֖חק בֶּ ן-אַ ְברהָ֑ם
הֹוליד אֶּ ת-יִ ְצ ָֽחק (כה,יט') אַ ְברהָ֖ם ִ ֹ֥
ועוד יש לשאול ,לא היה צריך לומר
הֹוליד אֶּ ת-יִ ְצ ָֽחק ,שכבר נאמר
אַ ְברהָ֖ם ִ ֹ֥ וְ אלֶּה .יש ליתן טעם מדוע התחיל בוו'
יצחק בן אברהם. החיבור.
ולעומקו של מקרא ועל דרך הסוד
ולעומקו של מקרא ועל דרך הסוד יש לומר כמוסיף על הראשונות.
יש לומר שעל ידי נסיון העקידה נולדה לומר שיצחק אינו בפני עצמו אלא
ביצחק הנפש המולידה ,מסיטרא מוסיף על אברהם עמוד החסד ,והוא
דדוכרא ,שעד עתה היה מסטרא כְ מַ עְ ין הַ ִמ ְתגַבר ומוסיף והולך במידת
דנוקבא ללא יכולת להוליד ,ועתה הגבורה .ולכן נאמר אברהם הוליד את
הפעיל בו אברהם את הנפש המולידה. יצחק .שהחסד שבאברהם הוליד
ולכן נכתב בלשון הפעיל כמפעיל את ביצחק את מידת הגבורה .ומכאן ואילך
זולתו ,ואברהם הוליד את יצחק .נתן מוסיף והולך להוליד ביעקב את מידת
בו כח ההולדה. התפארת.
וכמובא באוהב ישראל מאפטא, ולכן אמר וְ אֵ לֶּה ב-ו' החיבור ,והיא
שבאומרו בעקידה הנני בני ,התכוון כנגד ה-ו' של מידת התפארת
אברהם לומר עתה הנני בחינה שלך, המשתלשלת עד היסוד ,שכן ו' היא גם
בני ,שהיא מידת הגבורה ,כדי לעשות מידת היסוד ,מידת יוסף הצדיק .ואשר
רצון אבינו שבשמים ,ואתה עשה רצון יֹוסף.
על כך ֵיאמֵ ר ֵ֣אלֶּה | ּתלְ ֵ֣דֹות ַיע ֲֹ֗קב ֵ֞
אביך והיה אתה עתה מידת החסד ליתן
את נפשך כרצון הבורא .כלומר :עתה
ולזה רמז באומרו ּתֹולְ דת .בתחילה
אני בגבורה ואתה בחסד .ועל ידי כך
מלא ו' ,ואחר כך חסר ו' .בתחילה מלא
התלבשה נשמתו של יצחק בכח החסד
ו' ,היא ה-ו' שֶּ ּתֹו ֶּרה על עיקר התולדה
המוליד חסדים בתוך הגבורות .ונהפך
של יצחק שהיא יעקב כנגד התפארת,
להיות מסיטרא דדוכרא ,ולכן נאמר
וכנגד יוסף שהוא עיקר תולדותיו של
ג
לעומקו של מקרא
תולדות
שנשמתה מנשמת ל"ו שראויים להיות שהשפעתו זו של אברהם על יצחק
בכל דור. נקראת שהוא הוליד אותו .הפעיל בו
את הנפש המולידה.
^^^^
^^^^
ַויֶּעְ ּתַַּ֨ ר יִ ְצ ִ֤חק לה' לְ ֵ֣נ ַכח ִא ְש ָּ֔תֹו ִ ֹ֥כי
עֲק ָ֖רה ִ ָ֑הוא וַיעִ֤תֶּ ר לֹו֙ ה' ו ַ ַָּ֖תהַ ר וַיְ ִ ִ֤הי יִ ְצחק֙ בֶּ ן-אַ ְרב ִ ֵ֣עים ש ָ֔נה
ִר ְב ֹ֥קה ִא ְש ָּֽתֹו( :כה,כא') ְבקַ ְח ֵּ֣תֹו אֶּ תִ -ר ְב ֹ֗קה בַ תְ -בתּוא ֙ל
אֲרם אֲ ֵ֛חֹות לבֹ֥ן ָ֑ אֲר ִָ֔מי ִמפַ ַ ָ֖דן ָֽה ַ
יש ליתן טעם לאומרו ַויֶּעְ ּתַַּ֨ ר וַיעִ֤תֶּ ר שה( .כה,כ') האֲ ַר ִ ָ֖מי לֹ֥ ֹו לְ ִא ָֽ
באותה מלה לשני מובנים שונים ,שכן
ַויֶּעְ ּתַַּ֨ ר הוא במובן של הפצרה בתפילה, יש לשאול מדוע הקפיד הכתוב
ואילו וַיעִ֤תֶּ ר הוא במובן של מענה, לחזור בפירוט יחוסה של רבקה .ועוד
שנענה לו הקב''ה לתפילתו. לציין הארמי פעמיים.
ויש לומר כמובא בסוכה יד[ .יבמות ויש לומר ,שרצה הכתוב לפרסם
סד ].א"ר אלעזר למה נמשלה תפלתן צדיקותה של רבקה .שאע"פ שֶּ בת
של צדיקים ַכ ֲעתר לומר לך מה ֲעתר זה בתואל הארמי היא ,ואחות לבן הרמאי
מהפך את התבואה בגורן ממקום היא ,לא למדה ממעשיהם ,וראויה
למקום אף תפילתן של צדיקים ליצחק.
מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת
אכזריות (ממידת הדין) למדת ועוד יש לומר ,על דרך הסוד ,לכן
הרחמים. נאמר לֹו לְ ִא ָֽשה .שנרמז בתיבת לֹו
שראויה במעשי החסד שלה להיות לו
וכן ידויק ברמז על פי הטעמים ,שכן למידת הגבורה שלו ,ושֶּ מֵ הֵ ם עתיד
ַויֶּעְ ּתַַּ֨ ר מוטעם בפשטא ואילו וַיעִ֤תֶּ ר לצאת יעקב במידת האמת של
מוטעם במהפךַ .ויֶּעְ ּתַַּ֨ ר מוטעם בפשטא התפארת.
לומר לך שתפילותיו ובקשותיו ועוד י''ל ,במה שאמר הכתוב לֹו
התפשטו בכל העולמות עד הגיען אל לְ ִא ָֽשה כביכול נאמר שראויה לֹו,
ד
לעומקו של מקרא
תולדות
ויש לומר שדייק הכתוב וַיעִ֤תֶּ ר לֹו֙ כסא הכבוד ,וכן וַיעִ֤תֶּ ר מוטעם במהפך
ולא לה ,שהיא צדיקה בת רשע ,שלא לומר לך כנ''ל מה ֲעתר זה מהפך את
יאמרו משפחתה שבזכות ברכתם "את התבואה בגורן ממקום למקום אף
היי לאלפי רבבה" [בראשית כד,ס'] תפילתן של צדיקים מהפכת ממידת
נתעברה .ולכן פירש"י על רבקה צדיק הדין למדת הרחמים.
בן רשע .אלא ודאי נפקדה בזכות
אברהם שנאמר לו ככוכבי השמים, ולפי דברים אלו יש לומר שבתפילתו
[בראשית כב ,יז'] ולזה פירש"י על יצחק זו של יצחק נעתר הקב"ה להפוך את
צדיק בן צדיק. מידת הדין של עשו שהיתה מתוחה על
רבקה ,למידת הרחמים של יעקב ,ועל
ַוהֱוינן בּה ,ומה בכך אם יאמרו ידי כך נעתר ליתן לה הריון ,ונתברך
שבזכות ברכתם נתעברה .הרי בידוע רחמה ללדת את יעקב .ולכן גילה
ממדרש תנחומא שלבן הוא בלעם, הכתוב ורבקה אוהבת את יעקב ואומר
ולגבי בלעם כבר פירש אוה''ח הק' התרגום ורבקה רחימת ית יעקב.
לעולם ברכת בלעם כברכת ֲחמֹור. שנתברך רחמה ברחמים.
ועוד שסוף כל סוף מתקיימת ברכת
הקב"ה כי ביצחק יקרא לך זרע ועוד יש לומר ,וַיעִ֤תֶּ ר לֹו֙ ה' ,פירש
[בראשית כא ,יב']. רש"י .וַיעִ֤תֶּ ר לו ,לו ולא לה .שאין
דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת
ויש לומר שהקפיד הכתוב על חילול צדיק בן רשע.
השם בפי הבריות .שהרי כל
פעולותיהם של האבות הק' היו לקדש ולכאורה יש לשאול מדוע לא חל
שם שמים ולפרסם מלכותו ית' בעולם. עליה הכלל אשר חל על ישמעאל
ולא יתן הכתוב להכשיל הבריות באשר הוא שם[ .בראשית כא,יז'] שלפי
בחילול השם. מעשיו הוא נידון באותה שעה ,ורבקה
וכגון שֶּ צר הקב''ה צורת אברהם בפניו הרי היא צדקת כשרה אמנו ,כפירש"י
של יצחק שלא יאמרו ליצני הדור [לעיל כ"ד ס"ז] והרי היא שרה ,ולא רק
מאבימלך נתעברה שרה. באותה שעה אלא כל חייה קדושה
וחסד.
ה
לעומקו של מקרא
תולדות
ולכן עמדה רבקה והתפללה על יצחק, וכגון גבי מכת בכורות אמר משה כך
והועילה להפוך מידת הדין למידת אמר הק'ב''ה ַכחֲצֹות הַ לַיְ לה אֲנִ י יֹוצא
הרחמים לגבי יצחק ,שיהיה ראוי ְבתֹוְך ִמ ְצ ָֽריִ ם ,ולא אמר בַ חֲצֹות ,שמא
להוליד .נמצאנו למדים שהיו יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי
מתפללים איש על רעהו ,וחל עליהם הוא( .ברכות ,ד).
הכלל שנאמר באברהם בהתפללו על
אבימלך ,המתפלל על חבֵ רֹו וצריך ואשר על כן נעתר הקב''ה לתפילת
לאותו דבר ,הוא נענה תחילה .ובזה יצחק ולא לתפילת רבקה ,שלא יאמרו
נענו שניהם כאחד. עדיפה ברכת לבן מברכת אברהם.
ובזה אגלאי מילתא למפרע שרבקה וזה שפירש רש''י תפילת צדיק בן
צדיקה היתה כיצחק אע''פ שבת רשע צדיק ,ולא תפילת צדיק בן רשע .לא
היתה ,שהרי הקב''ה המתאווה שהיה פסול ברבקה ,ח"ו .אלא הפסול
לתפילתם של צדיקים התאווה בלבן שֶּ ב ְרכּה.
לתפילתה של רבקה על יצחק ,שיהיה
ראוי להוציא מן הכח אל הפועל את כח
ויש לשאול ,מאחר ו ֶּנאמר ויֵעָ֤תֶּ ר לֹו֙ ,
ההולדה שקבל בעקידה על ידי אברהם
ודרשו לו ולא לה ,מה עזרה רבקה
אביו.
בתפילתה.
וכן מצינו עניין היפוך התפילה
ויש לפתור על פי תרגום יונתן בן
בדוד המלך [סנהדרין צה ].שנשאל
עוזיאל ,דאף יצחק הווה עקר,
משמים מה הוא מעדיף לכפרתו .שימות
ואתרווח .שכשם שרבקה היתה עקרה,
הוא או שימות זרעו .ובקש מהקב''ה
כך יצחק גם היה עקר .ואע''ג שנאמר
שימות הוא ולא זרעו .ונקלע לסכנת
לעיל אברהם הוליד את יצחק,
חיים ,אמר לו אבישי בן צרויה כנסת
שהוליד בו את כח ההולדה ,עדין
ישראל בסכנה ,אַ פִ יְך ְצלֹו ִתיְך ! עצרֹו הקב''ה מלהוליד ,שהקב''ה
ופירש"י שם הפוך תפילתך ואמור מתאווה לתפילתם של צדיקים .ואין
לפניו מוטב יִ כְ ֶּלה זרעך ולא ִּתמסר ביד חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
אויב .ענה לו דוד אם כן סייען בהדן.
ו
לעומקו של מקרא
תולדות
ועל דרך הסוד עתר הוא שם קדוש ופירש"י שם עזור לי בתפילתך להפוך
מע''ב שמות היוצאים מג' פסוקים את תפילתי .היינו דכתיב ַו ַי ֲעזר לֹו
בפרשת בשלח [י''ד ,יט-כא'] ויסע ויבא א ִבישַ י בֶּ ן ְצרּויה[ .שמואל ב ,כא,יז']
ֲ
ויט ,שבהם ע''ב אותיות בכל פסוק,
וכשנותנים הפסוקים זה למעלה מזה וגם כאן כמו אצל יצחק ,היה צריך
יוצאים ע''ב שלשות של שמות הקדש דוד לעזרתו של אבישי בן צרויה,
ובהם השם הק' ערת[ :בשימת לב ,יש שאין אסיר מתיר עצמו מבית
בכתיבת הפסוקים ג' שיטות כמבואר האסורים.
בפרשת בשלח ,והשם ערת הוא לפי
השיטה השלישית]: נמצאנו למדים שרבקה היתה
צריכה לעזר וסיוע מיצחק להפוך
ֵיהם ויֶֽע ֹ֖מד
ע ָ֤מּוד ֶּ ֶֽהענן֙ מפנ ֶ֔ ֶּ ויס ע מזלה עליה בתפילתו ,ויצחק היה צריך
יהם [פס' יט']
מֵ אח ֵר ֶּ ֶֽ לעזר וסיוע של רבקה בבחינת עזר
ויבא ֵבֵּ֣ין | מחנֵ ֵּ֣ה מצ ַ֗רים ּובֵ ין֙ כנגדו להועיל לו בתפילתה ,להוציא
מחנֵ ֵּ֣ה י ש ר
ֶ֔ ֵא ל [פס' כ'] לפועל את כח ההולדה שנטע בו אברהם
ויֵּ֣ ֹולְֶּך ה' אֶּ ת ַ֠הים ב ַּ֨רּוח ק ָ֤דים עזה֙ כל-ה ֶ֔לילה
אביו בעת העקידה.
[פס' כא']
ובזה ינתן טעם לאומרו :ויֶּע ַּּ֨תר יצחָ֤ק
וכפי שמביא ה''אוהב ישראל'' מאפטא לה' לְ ֵ֣נכַח ִא ְש ָּ֔תֹו .שעזרו זה לזה
שהם שמות של חסד ורחמים וניתנים בתפילתם .וַיעִ֤תֶּ ר לֹו֙ ה' ,נעתר
להיקרא ולהידרש ישר ולמפרע לתפילתו על אשתו שתתקבל תפילתה
ובהיפוך אותיות ,ואשר על כן ידרש עליו ברצון .ובכך תפילותיהם עזרו גם
שם זה כאן לעניין עתר .שהקב''ה נעתר לה וגם לו.
לתפילתם על ידי מלאך החסד והרחמים
הנקרא עתר. וידוייק מלשון הגמרא הנ''ל [סוכה יד.
יבמות סד ].למה נמשלו תפילותיהן של
^^^^ צדיקים ל ֲעתר .ודייק בלשונו ואמר של
צדיקים ,גם של רבקה וגם של יצחק.
ז
לעומקו של מקרא
תולדות
ו ַ ַָּ֖תהַ ר ִר ְב ֹ֥קה ,היינו דכתיב וית ֶֽרצ ָ֤צּו וַיִ ְת ָֽר ְצ ִ֤צּו הַ בנִ ים֙ ְבקִ ְר ָ֔בּה [כ''ה ,כב']
בקרבה אותיות הבנים֙ ְבקִ ְר ָ֔בּה.
ברבקה .בסדר הפוךַ ,כ ֲעתר הזה יש ליתן את הדעת מדוע אמר הכתוב
שמהפך את התבואה בגורן. הַ בנִ ים֙ בה''א הידיעה ,כלומר היכן
נרמז קודם לכן שיש שני בנים בקרבה.
ועל דרך הצח ,ויעתר נוטריקון :והנה היה צריך להקדים ולומר ּו ְב ִב ְטנּה
יעקב עשו תאומי רבקה. ֹומם ,ואח''כ לומר וַיִ ְת ָֽר ְצ ִ֤צּו הַ בנִ ים
ּת ִ
בקר ֶ֔בּה .או שיאמר הכתוב וַיִ ְתרצ ֲִ֤צּו
^^^^ בנִ ים ,ומאי הַ בנִ ים בה''א הידיעה.
ואולי ידבר הכתוב על שם העתיד
ו ֵַּ֣תאמֶּ ר ִאםָ֔ -כן ֹ֥למה זֶּ ָ֖ה א ָ֑נכִ י ו ַָּ֖תלְֶּך לכשיתגלה הדבר בנבואה כדלקמן ,אז
לִ ְד ֹ֥רש אֶּ ת-יְ ה ָֽו'ה (כה,כב') יוודע למפרע שהיו מתרוצצים בקרבה,
ִאםָ֔ -כן ֹ֥למה זֶּ ָ֖ה א ָ֑נכִ י פירש רש"י ולכן הלכה לדרוש את ה' ,לידע מה
טיבה של רציצה זו .וכפירוש רש''י
ִאםָ֔ -כן ֹ֥למה זֶּ ָ֖ה א ָ֑נכִ י מתאווה
רבותינו דרשוהו לשון ריצה ,כשהיתה
ומתפללת על ההריון.
עוברת על פתחי תורה של שם ועבר,
יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת על
ולכאורה אינו מובן ,מדוע זה תמאס פתחי עכו"ם ,עשו מפרכס לצאת .דבר
ח''ו בהריון אף אם הוא קשה ,לאחר אחר ,מתרוצצים זה עם זה ,ומריבים
עשרים שנות עקרות .שהיה עליה בנחלת שני עולמות.
להתפלל ולהתאוות שיהא ההריון
בנקל ובשלום. ולעומקו של מקרא רמזם הכתוב
באמרו שתי פעמים ויעתר כנגד שני
ועוד יש לשאול ,במה נחה דעתה בניםַ :ויֶּעְ ּתַַּ֨ ר יצחָ֤ק לה' ל ֵּ֣נכח אש ֶּ֔תֹו ִּ֥כי
בתשובה שקבלה בבית המדרש של עק ֹ֖רה ִ֑הוא וַיעִ֤תֶּ ר לֹו֙ ה'.
שֵ ם ,על ידי שֵ ם בן נח ,שֶּ הֵ שיבּה
או כלך לדרך זו:
ברוח הקדש :שני גויים וגו' .הרי
ויעתר בגימטרי'ה קטנה 2
צער ההריון עדיין קיים. כיצד :ו=,6י=,1ע=,7ת=,4ר=2
יחד 20 :שהם בגי' קטנה 2
ח
לעומקו של מקרא
תולדות
אנכי ה' שמבזה ְבלמה ֶּזה את אמנם ,לפשוטו יאמר כי הידיעה
אלקיך. תפחית הסבל ותמלא הכוחות
להתמודד עמו.
ועוד ידויק מדבריה שאמרה לִּ֥מה
זֶּ ָ֖ה ,לִּ֥מה זֶּ ָ֖ה לי בן שכל כולו עולם ולעומקו של מקרא ,יש לומר
הזה .שכן עתיד לומר מן האדום שחשבה רבקה כי בן אחד יש לה,
האדום הזה. ואף כי ירצה לצאת ליד בית המדרש
מכל מקום בועט הוא לצאת גם ליד
ותשובת הַ שם לשֵ ם ברוח הקדש בית התיפלה ,והנה נחפשו מצפוניו
היתה ,שטעות בידה ,כי לא בן אחד של עשו ְבקִ ְרבּה עוד בטרם
בקרבה כי אם ְשני גוים .ו ַּ֨יאמֶּ ר היוולדו ,שעתיד הוא לומר כי עיף
יהו'ה ַ֗לּה ְשנִ֤י גֹויִ ם֙ בבט ֵֶ֔נְך .שאם אנכי ,שֶּ ֶּע ֵיף ממצות "אנכי ה'
האֶּ חד מבזה ,הרי הַ שנִ י מכבד .ואם אלקיך ,וכן עתיד הוא לומר הנה
האֶּ חד כל כולו את העולם הזה אנכי הולך למות ולמה זה לי
ירצה ,הרי הַ שנִ י כל כולו לעולם בכורה ,ורשעים בחייהם נקראים
הבא יוצא. מתים ,ושמא בנה הוא כאחיה ,לבן
הרשע ,המתחסד כלפי חוץ ,ובתוך
וכאומרו :עתיד לצאת ממך יעקב תוכו ישכון ה ֶּרשע ,ורוב בנים
שיאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי הולכים אחר אחי האם ,ואשר על כן
לא ידעתי .כלומר לא ידעתי שמקום אמרה רבקהִ ,אםָ֔ -כן ,שיש לי בן
זה הוא מקום הקדושה והטהרה של שֶּ ֶּע ֵיף ממצות "אנכי ה' אלקיך",
אנכי ה' אלקיך שמשם יוצאה ומעיד על עצמו שרשע הוא
הוראה לישראל. שהרשעים בחייהם קרויים מתים
והוא אומר הנה אנכי הולך למות,
ועוד אמר לה שם בן נח ברוח ועוד שמבזה את הבכורה באומרו
הקדש ,שאם עשו אומר למה ֶּזה, למה זה לי בכורהִ ,אםָ֔ -כן למה זה
וכביכול מתכוון כלפי שמיא ,לפרוק אנכי מתאווה ומתפללת לבן כזה
ט
לעומקו של מקרא
תולדות
והמלה א ָ֑נכִ י הנפרדת מהן ,תרמוז עול מלכות שמים ,יאמרו בני יעקב
ליעקב שנתן כבוד ליוצרו באמרו אכֵן֙ ֶּזה אלי ואנוהו ,לקבל עליהם עול
יֵ ֵּ֣ש ה' במ ֹ֖קֹום הזֶּ ִ֑ה וְ אנ ִ ָ֖כי ִּ֥לא י ֶֽדעּתי. מלכות שמים .ועל כך ראוי
להתאוות ולהתפלל על ההריון ,אף
ועוד יש לומר דהיא היא הרציצה שקשה הוא.
האמורה בפסוק וַיִ ְת ָֽר ְצ ִ֤צּו הַ בנִ ים֙
ְבקִ ְר ָ֔בּה ,שזה מבזה וזה נותן כבוד.
ועוד ,שנחה דעתה גם במה שנאמר לה:
וכתפילת ר' נחוניא בן הקנה [ברכות
ִממ ַעָ֖יִ ְך יִ פ ָ֑רדּו .ולא יקרב זֶּה אֶּ ל זֶּה,
כח ]:אני רץ והם רצים -אני רץ לחיי
ועוד ,רמז לה לדבריה שאמרה ֹ֥למה
העולם הבא והם רצים לבאר שחת וגו'.
זֶּ ָ֖ה ,שעתיד לצאת ממנה יעקב שיודה לו
המלאך ויאמר לו :למה זה תשאל
וכדפירש רש"י כנ''ל ,וכאומרו :שֶּ ֵעשו
לשמי.
לבית התיפלה לרוץ ירצֶּ ה ,ויעקב לנחול
שני עולמות לצאת ירצֶּ ה.
ובזה ודאי נחה דעתה מהתשובה
שקבלה בבית המדרש של שם ועבר.
ועוד על דרך הצח יאמר :עשו
שממנו יצא המן נאמר בו רציצה על
שם שנתרוצץ ונתלוצץ כפי שנאמר ועל דרך הצח ,מוטעמת המלה ְשנִ֤י
בהמן[ ,ביוצרות לשבת זכור] אץ בטעם מהפך ,לרמוז לה שאין כאן בן
קֹוצץ בֶּ ן קֹוצץ ,קְ צּוצַ י לְ קַ צץְ ,ב ִדבּור הפכפך ,אלא ְשנִ֤י בנים שהאחד
ְמפֹוצץְ ,רצּוצַ י לְ ַרצץ ,לץ ְבבא הפוך מן השני.
לְ לֹוצץֻּ .פ ַלץ וְ נִ ְתלֹוצץ.
ועל כך יֵאמֵ ר :רֻּ צַ ץ וְ נִ ְתרֹוצץ. ועוד על דרך הטעמים נרמזו ִאלין
ִמלַיא באמרה אםֵֶ֔ -כן ֹ֥למה זֶּ ָ֖ה א ָ֑נכִ י.
ואילו ביעקב ּתֵ אמֵ ר רציצה לטובה, ובשימת לב ,יוטעמו המלים ֹ֥למה זֶּ ָ֖ה
שהוא כנוטריקוןְ :ראה צּור ַי ֲעקב במירכא טיפחא ,ובזה הן נפרדות
צַ ִדיקֶּ ָך הַ יֹושב באהֶּ ל קדשֶּ ָך. מהמילה א ָ֑נכִ י .ורומזות לְ עשו ,שביזה
את הבכורה כשאמר וְ למה-זֶּ ֹ֥ה ֹ֖לי
^^^^ בכ ֶֽרה.
י
לעומקו של מקרא
תולדות
ִממ ַעָ֖יִ ְך יִ פ ָ֑רדּו .פירש רש"י :מן הוה ֹ֗לּה ְשנִ֤י (גיים) גֹויִ ם֙ ו ַַּ֨יאמֶּ ר יְ ָ֜
המעים הם נפרדים ,זה לרשעו וזה ּושנֵ֣י לְ אֻּ ִָ֔מים ִממ ַעָ֖יִ ְך יִ פ ָ֑רדּו
ְב ִב ְט ָ֔נְך ְ
לתומו. ּולְ אם֙ ִמלְ ֵ֣אם ֶּיָֽאֱ ָ֔מץ וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר
ועל דרך הרמז ,ירמזון א ֵלין מליא על (כה,כג')
מחלוקתם של רבי ואנטונינוס בענין
היצר הרע( .כמובא בסנהדרין צא:). ְש ִ֤ני גֹויִ ם֙ .א''ר יהודה אמר רב אלו רבי
אמר ליה אנטונינוס לרבי מאימתי ואנטונינוס שלא פסק משולחנם צנון
יצה''ר שולט באדם משעת יצירה או וחזרת( .ברכות נ''ז עמ'ב').
משעת יציאה א''ל משעת יצירה א''ל ובשימת לב ,קרינן גֹויִ ם֙ וכתיב גיים.
א''כ בועט במעי אמו ויוצא אלא משעת והוא מלשון גאּות .שהתנהגו לכאורה
יציאה .אמר רבי דבר זה למדני בגאות .אלא שרבי הבא מיעקב התנהג
אנטונינוס ומקרא מסייעו שנאמר בגאות רוחנית ,כעין מה שנאמר
{בראשית ד-ז} לפתח חטאת רובץ. ביהושפט מלך ישראל (דברי הימים ב
יז,ו') וַיִ גְ בַ ּה לִ בֹו ְבדַ ְרכי ה' ,ולעומתו
ויש להבין מחלוקתם ומדוע חזר בו אנטונינוס שבא מעשו ,התנהג בגאות
רבי מלימודו וקיים את הלימוד של גשמית.
אנטונינוס הגוי .ועוד הביא ראייה
לדבריו. ַו ֲהוינן בּה ,מאי צנון וחזרת שלא פסק
משולחנם .והרי רבי כשנפטר הרים
וביאור הדברים :רבי וכן אנטונינוס עשר אצבעותיו ונשבע שלא נהנה
לכאורה יודעים היטב כי יצר הרע בהם .אם כן מהו צנון וחזרת שכביכול
באדם משעת יצירה .שכן עשו ,זקֵ נֹו נהנה מהם.
של אנטונינוס בבטן אמו כבר רצה
לצאת לעבודה זרה. ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח ,יש
לומר ,צנון שצנן את תאוותיו ,וחזרת
וכן יעקב מבטן אמו ומשעת יצירתו שחזר על לימודו ,ובזה היתה ניכרת
כבר היתה ידו טבועה ואוחזת בעקב גאוותו הרוחנית ,שגבה לבו בדרכי ה'.
עשוּ .ובעבר אמו ליד בית המדרש רצה
יעקב לצאת. ^^^^
יא
לעומקו של מקרא
תולדות
ורק היה מרטט ומרקד בַ עֲבר אמו ליד ואם כן יש להבין מה מחלוקתם .ויש
בית המדרש. לומר שאין חולק שיצר הרע מתהווה
באדם משעת יצירה .רק מחלוקתם היא
ולא נותר אלא לברר מדוע אם כן ממתי היצר הרע שולט באדם.
הסכים רבי עם אנטונינוס ועוד הביא
ראיה לדבריו מ"לפתח חטאת רובץ". אנטונינוס הבין לשיטתו ,שאם יצר
הרע שולט באדם משעת יצירה א''כ
ולעומקו של מקרא ,כוונתו של רבי בועט במעי אמו ויוצא טרם זמנו .והרי
בזה שלא יאמר אנטונינוס שידו של עשו אמנם בעט לצאת ,אבל לא עד כדי
יעקב אוחזת בעקב עשו בגלל יצר יציאה .והיא ראייתו שיצה''ר שולט
הרע. באדם רק משעת יציאה.
אדרבה ,היה זה יצר הטוב שעמד על וכן לשיטתו הבין אנטונינוס כי אחיזת
שלו ועל זכותו להיות הבכור ,כפירוש יעקב בעקב עשו היתה רק משעת
רש''י .וגם הפסוק "לפתח חטאת רובץ" יציאה ,כי רצה לעכבו מלצאת לפניו.
מעיד שיצר האדם מתהווה בו בשעת
יצירה .וזו הסיבה שהוא רובץ בפתח. והוא אינו יודע את שגלוי לרבי.
שאם אינו שולט בו בבטן אמו ,ממתין שיצה''ר שולט באדם משעת היצירה.
הוא לו לפחות לפתחו .אך בודאי יאמר ומה שיד יעקב אוחזת בעקב עשו הוא
רבי שיצר האדם מתהווה בו משעת משעת יצירה .לא רק לעכב יציאת
יצירה שנאמר וייצר .בשני יו"דים. עשו ,אלא אחיזתו בעקב אחיו היא
מראשית הוויתו ועד אחרית הימים.
ומעתה יש ליתן טעם לדברי רבי ומה שעשו יצא בלא בעיטה ,משום
שאמר "דבר זה למדני אנטונינוס". שיעקב היה אוחז בעקבו כבר מבטן
ַוהֲוינן בּה ,מה הוא אותו דבר שלמד אמו.
מאנטונינוס.
ויעקב עצמו לא יצא בטרם הזמן כי
ויש לומר ,מה שלמד מאנטונינוס הוא היה המלאך מלמדו כל התורה כולה.
מה שהוקשה לו ,מדוע לא קבל עשו
יב
לעומקו של מקרא
תולדות
עיבורו הוא משעת יצירה ,שנאמר את הדין ,שהבכורה מגיעה ליעקב.
וייצר ,בשניח יודי''ן. והרי ידו אוחזת בעקבו .אלא שעשו
ומה שיעקב ,ידו אוחזת בעקבו ,זה חשב שידו של יעקב אוחזת בו
בעצם המהות של יעקב. באקראי ,משעת יציאה .והתגלגל
הדבר שמכר לו את הבכורה ,ומעת
ועוד יש להאיר בזה ,מה שעשו רצה המֶּ כֶּר שוב לא יכול לערער בדבר .ולּו
לצאת לבית התיפלה ,גם זה אינו עניין הבין עשו מה שהבין רבי ,שיד יעקב
ליצר הרע ,אלא זה טבעו של עשו. אחזה בו משעת יצירה ,והאחיזה לא
שמזמן היצירה הוא כופר בהשגחה. באקראי היא אלא בעצם הדבר ,היה
ובזה צדק אנטונינוס ,שאם יצר הרע מוותר לו ,והיתה נמנעת המכירה ,ואם
מזמן היצירה הרי הוא בועט .ואין לך היה מתחרט לא היה פתחון פה ליעקב.
בעיטה גדולה יותר מאשר לכפור והקב''ה סובב שתהיה מכירה כדי שלא
במציאות השם כבר בבטן האם .אך יוכל לחזור בו.
בפועל לא בעט כי עקבו אחוז ביד יעקב.
וכאומרו :דבר זה ,שכך חשב עשו,
וזה שאמר הפסוק ִממ ַעָ֖יִ ְך יִ פ ָ֑רדּו. שלפתח חטאת רובץ ,זה למדני
שאין הכוונה דווקא ליעקב ועשו אנטונינוס .ולא השכיל עשו להבין שֶּ מה
שיפרדו זה מזה כבר בבטן .אלא ודאי שהוא רובץ לפתח ,זה באקראי ,כי לא
יש לומר לעומקו של מקרא ,ממעיך יכול לו במעי אמו ,שהרי יעקב היה
יפרדו כל אחד ואחד בפני עצמו .עשו מעכב בעדו ,באחיזת ידו.
יפרד מבוראו ,ומיצר הטוב .ויעקב
יפרד מיצר הרע ,כבר מבטן אמו. והשתא דאתית להכי ,יש להעיר
ולהאיר מה שאומרים שיצר הטוב נולד
אבל הם ,יעקב ועשו אחוזים זה בזה רק בגיל הבר מצוה ,משנהיה לאיש.
מבלי יכולת להיפרד כלל .שנפילת אכן כן ,יש לדייק שאז הוא נולד
עמלק אחוזה בעליית יעקב ,שכאשר בפועל .אך כמו שלכל ילוד יש זמן
הקול קול יעקב אין הידים ידי עשו, עיבור עד לידתו ,כן יצר הטוב ימי
ואינו יכול להזיקו כלל .וזה נרמז עיבורו הוא י''ג שנה .ומשנגמר
בברכת יצחק והיה כאשר תריד עיבורו בהיותו בן י''ג שנה ,אזי הוא
ופרקת עולו מעל צוארך. נולד בו ,היצר הטוב .אך בכח הרי
יג
לעומקו של מקרא
תולדות
או כלְך לדרך זו ,שחסרון האותיות ועל דרך הצח מאי תריד ,נוטריקון:
א'י' יורו על נוטריקון יראת אלקים. תראהו יורד .שאם אין הקול קול
ומכיון שח ְסרּו האותיות א'י' הרי זה יעקב ,ח''ו ,הידים ידי עשו.
כחסרון ביראת אלקים.
וזה שאמרו לא חרבה צֹור אלא
וכאומרו שהאחד חסר ביראת אלקים. מבניינה של ירושלים ,תובב'א.
תֹומם ולא תאומים.
לכן נכתב ִ
^^^^
ועדין יש לשאול ,והרי שתי אותיות
חסרות כאן .א'י' ,ואולי יודיע הדבר על ֹומם
דרשת ּת ִ
חסרון בשניהם .ומנין לומר שאחד
צדיק.
תֹומם
ִ ָ֖ וַיִ ְמלְ ֹ֥אּו י ֶּ ָ֖מיה ל ֶּ ָ֑לדֶּ ת וְ ִהנֹ֥ה
ְב ִב ְטנָּֽה( .כה,כד')
ולעומקו של מקרא יש לומר ,מה
שפירש רש''י שהאחד צדיק ,לא
מחסרון שתי האותיות .אלא מכך תֹומם .כתיב חסר( ,תאומים אין כתיב
ִ
שהאות ו' לא נחסרה .שהרי לא כתוב כאן אלא תומם) חסר א'י' ,ופרש"י
לפשוטו של מקרא אחד צדיק ואחד
ּת ִמם ,אלא ּתֹו ִמם .וְ ִהנֹ֥ה תֹו ִ ָ֖מם רשע.
ְב ִב ְטנָּֽה.
ויש לשאול ,היכן נרמז כאן בחסרון
והאות ו' ֶּ
ּתֹורה על האחד שהוא צדיק, האות א' והאות י' שאחד צדיק ואחד
והוא יעקב .שהרי הו' משֵ ם הוי''ה רשע.
לעולם ּת ֶֹּורה על ספירת התפארת ,היא
ספירתו של יעקב ,הנמשכת מן היסוד ועל דרך הרמז והצח יש לומר
היא ספירתו של יוסף .וכפי שנאמר שהאותיות א'י' החסרות יורו על
בפסוק (תחילת וישב) אלה תולדות נוטריקון אין יִ ראה .אין לעשו ,יִ ראה
יעקב יוסף .כמובא בשערי אורה לר' ליצחק.
יד
לעומקו של מקרא
תולדות
חי ,היא האות א' שהיא ראשונה משם יוסף ג'יקטאלי ,שה-ו' משֵ ם השֵ ם ֶּ
ּתֹורה
אלקים ,והאות י' תרמוז על יעקב, על היסוד והתפארת,
שהיא ראשונה בשמו ,ודמותו חקוקה כזה:
בכסא הכבוד וגם הוא בבחינת נעלם, ה
בינה חכמהי
והאות ו' של תֹומם מחבֶּ ֶּרת ביניהם, גבורה חסד
ּתֹורה על שם ה' ,ועל
היא האות ו' אשר ֶּ
ידה נהיה יעקב איש תם יושב אהלים.
ו
תפארת-יסוד
אל תקרי אהלים אלא אלהי"ם .שקבע
מושבו בשכינה לקיים בזה את הפסוק ה
כִ י ַיעֲקב בחַ ר לֹו יּה ישראֵ ל לסגֻלתֹו מלכות
(תהלים קל"ה ,ד').
ואשר על כן אמרו במדרש (מדרש
חסרות ויתירות) שכתוב חמש פעמים
ומובא בזה"ק פר' ויצא דף
אליה חסר בלי וי"ו ,וחמש פעמים
קס"א ע"ב על הפסוק הנ''ל :כִ י ַיעֲקב
בחַ ר לֹו יּה ישראֵ ל לסגֻלתֹו ,עדיין איננו יעקוב מלא עם וי"ו ,שאליהו נתן את
יודעים מי בחר את מי .האם יעקב בחר ה-ו' משכֹון ליעקב שיבא ויגאל את
לו [את] י-ה ,או י-ה בחר לו את יעקב. ותורה
ֶּ בניו .לכן תשתייך ה-ו' ליעקב,
וז"לּ :תא חזֵי כי יעקב בחר לֹו יּה ,עד על יעקב שהוא הצדיק מן התומם.
כאן לא ידענא מַ אן ב ִריר לְ מַ אן ,אי
קּודשא בריְך הּוא בריר לֵיּה ליעקב ,אי או כלְך לדרך זו ,שחסרון האותיות
יעקב בריר לֵיּה לקּודשא בריְך הּוא. א'י' יורו על נוטריקון ידו אוחזת .מי
קּודשא אֶּ לא ממה דגלֵי קרא ,ידענא ְד ְ
שידו אוחזת ,הוא הצדיק .שבזה הוא
ְב ִריְך
ממלא את החסרון של י'א' שבמילה
עַדביּה[ ,הוא הּוא נ ִטיל ליּה לְ ַיעֲקב לְ ְ
תֹו ִמם.
לקח לו את יעקב לחלקו] ,דכתיב,
(דברים לב) כי חֵ לֶּק ה' עמֹו ַיעֲקב חֶּ בֶּ ל
ַנחֲלתֹו. ועוד על דרך הרמז י"ל ,שהאותיות
מהזוה''ק הנ''ל עולה שהשכינה הק' החסרות של אל"ף ויו"ד באות לרמז,
על אלופו של עולם הנעלם מעיני כל
טו
לעומקו של מקרא
תולדות
ּתם יושב אהלים .ומעתה שכתוב קבעה מושבה ביעקב ,כשם שיעקב
קבע מושבו בהשכינה הק'.
ּתֹו ִמם עם מילויי האות ו' שמילואם
השכינה הק' קבעה מושבה ביעקב,
הוא כנ''ל א'ו'י' ,רומז הדבר שיעקב
כנאמר (תהלים כב,ד') ואּתה קדֹוש
הוא גם עיקר התולדות.
יֹושב ְּת ִהלֹות יִ ְשראל ,ויעקב קבע
מושבו בהשכינה הק' ,שנאמר יושב
עוד נמצא מה בין יעקב ועשו. אהלים.
שביעקב נאמר וְ ַ ָֽיעֲקב֙ ִ ֵ֣איש ָּ֔תם בתרגום
גְ בַ ר ְשלִ ים .שמתגבר להשלים את וכל הנ''ל נרמז ב-ו' של המילה
עצמו ,וזו היא תמימותו .ועשו לעומתו
ּתֹו ִמם .שה-ו' מורה על החיבור ועל
עשה עצמו כבר שלם ,שכן עש"ו
הבחירה בין יעקב אבינו והקב"ה.
מלשון עשוי .ובמהר''ל מצאנו עש"ו
בגי' שלו"ם .שהגיע למידת השלום שלו
ואינו צריך עוד להתגבר לעבוד על ועוד על דרך הסוד י"ל ,שאותיות
עצמו .וביעקב נאמר שלים כעין ו"ו או"י שבמילה תאומים כשנכתבת
קטיעא ,שצריך תמיד לעמול להשלמת במלואה ,הן ג' אופנים של מילואי
עצמו כמו פנחס שנאמר בו ויקח רומח האותיות ו' שבשם ה' שבארבע עולמות
בידו. אבי''ע :א' כנגד ואו שבשם יוד הא
ואו הא ,שבעולם היצירה ,וכן בשם
ויעקב א"יש ת"ם .נוטריקון אמ"ת.
ככתוב תתן אמת ליעקב [מיכה ז,כ']. יוד הי ואו הי שבעולם הבריאה ,ו'
איש תם יושב אהלים ,ת"ם אותיות כנגד וו שבשם יוד הה וו הה שבעולם
מ"ת ,מת באהלה של תורה.
העשייה ,והאות י' כנגד ויו שבשם יוד
ועוד י"ל ,ויעקב איש תם יושב אהלים, הי ויו הי שבעולם האצילות .והן
יש בו יראת אלקים .וזו יראת שמים
מופיעות בשמו :יעקוב ישראל .לומר
עליה דברו חז"ל [ברכות ו ]:בפסוק:
לך שיעקב הוא עיקר התולדה של
ֹלהים יְ רא֙
ִּ֥סֹוף דבֹ֖ר ה ֵּ֣כל נש ִ֑מע אֶּ ת-הא ָ֤
התאומים .שהרי גם ללא אותיות אלו
ֹותיו ש ֶ֔מֹור כִ י-זֶּ ָ֖ה כל-הא ָֽדם
ואֶּ ת-מצ ֵּ֣
לו היה נכתב ּת ִמם ,ממילא היה רומז
(קהלת ,יב,יג') ונדרש בברכות שם על
הכתוב על יעקב שעתיד להיות איש
טז
לעומקו של מקרא
תולדות
יהֹושֻ ע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אֹלהֵ י הירא שמים בג' אופנים:
ישראֵ ל וכזאת וכזאת עשיתי :ואֵ ֶּרא בשלל א .שכל העולם לא נברא אלא בשביל
שנְ ער אחת טֹובה ּומאתים שקלים אַ דֶּ ֶּרת ִ זֶּה.
כֶּסֶּ ף ּולשֹון זהב אֶּ חד חמשים שקלים משקלֹו
ב .שקּול זֶּה כנגד כל העולם כולו,
ואֶּ חמדֵ ם ואֶּ קחֵ ם והנם טמּונים בא ֶּרץ בתֹוְך
האהֳלי והכֶּסֶּ ף ּתחּתֶּ יה :שעכן נכשל בחמדת ג .לא נברא כל העולם כולו אלא לצֶּ ֶּוות
האדרת כְ ַנ ַער ,כמו שֶּ ַנעַר חומד בדרך לזֶּה( .לשון צוותא ,יש מדייקים לנקד
שטות .לכן כתוב ִשנְ ער .אבל עשו היה לצוֹות לזה).
לבוש במידותיו הרעות מלידה ,כעשוי
ומבאר המהרש''א שג' אופנים אלה
שלא יכול לשנות טבעו ,ולכן כתיב כֻּלו,
שכל כלו היה טבוע ברשעות התאוות. של הירא שמים הם שליטתו בג'
ולעומתו יעקב יושב אהלים שכל כולו עולמות .עולם התחתון ועולם התכונה
בתוך אהלים ,אהלי שם ואהלי עבר. [השמש והירח והכוכבים] ועולם
המלאכים .ומבואר בלעומקו של
מקרא בהקדמה לפרשת ויצא ,שכל ג'
^^^^ האופנים של הירא-שמים נמצאו
ביעקב אבינו .וכל זה מכח תמימותו
ודבקותו בה'.
דרשת וְ ידֹו אחֶּ זֶּת
ואשר על כן נרמז יעקב בתמימותו עוד
וְ י ִ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ בַ ע ֲֵ֣קב ע ָ֔שו( .כה,כו') תֹומם בבטנֶּֽה
בטרם צאתו שנאמר והנֵ ִּ֥ה ִ ָ֖
בשימת לב לכך שהתורה הנצחית והוא מלשון תמימות .שהאחד יהיה
מציינת אחיזה זו ,יש לומר שאחיזה זו תמים ויתקיים בו תמים תהיה ,והוא
נצחית היא ,ואינה באקראי .ובודאי יעקב כנ''ל.
היה זה לנס ולאות ולמופת כיצד זה ידו
של ילוד בן יומו תקועה בעקב אחיו ^^^^
מבלתי יכולת כמעט להוציאה כלל. מֹוני כֻּלָ֖ ֹו כְ אַ ֶּ ֵ֣ד ֶּרת
וַי ִ֤צא ָֽה ִראשֹון֙ אַ ְד ָ֔ ִ
ואשר על כן נאמר בזה הלשון בדרך של שו [כה,כה'] שעָ֑ר וַיִ קְ ְר ֹ֥אּו ְש ָ֖מֹו ע ָֽ
הפתעה והתפעלות .והנה .שיזכרו
האחיזה הזאת לדורות עולם. כֻּלו כאדרת שער .ובעכן כתיב [יהושע
שנְ ער .ויען עכן אֶּ ת
ז ,כ'-כא'] אַ דֶּ ֶּרת ִ
יז
לעומקו של מקרא
תולדות
ועוד י"ל וְ י ִ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ ר"ת וי"א. ועוד י"ל ,נאמר א ֶּ֙חזֶּת֙ בלשון הווה.
וכעין רמז יש כאן לברכה שעתיד לקבל א ֶּ֙חזֶּת֙ בע ֵ ֵּ֣קב ע ֵֶ֔שו לעולם .והיא בזכות
מיצחק אביו "ויתן לך האלקים" .שידו ברכת אברהם עקֶּ ב אשר שמע אברהם
אוחזת את הברכה המגיעה לו .ועוד בקולי ,עד עקבתא דמשיחא ,עד אשר
יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר
כנ''ל ,שהן ג' אותיות המילוי של ו'
עשו והיתה לה' המלוכה.
שניתנה ליעקב על ידי אליהו הנביא
ועוד י"ל ,וְ י ִ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ בַ ע ֲֵ֣קב ע ָ֔שו,
[רש''י ויקרא כ''ו,מב'] ,ומכאן שאב
וגם לאחר שהוציאו את ידו נשארו
יעקב את כוחו להיות "וְ י ָ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ ", עקבות אצבעותיו בעקבו לעולמים,
שהן מילוי ה-ו' בארבע עולמות אבי''ע, ככתוב ַויַעְ קְ ֙בנִ י֙ זֶּ ֵ֣ה פַ ע ָ֔ ֲַמיִ ם .אל תקרא
כנ''ל. ַפע ָ֔ ֲַמיִ ם אלא פְ ע ִמים .מלשון צעדים.
שעל כל צעד וצעד מרגיש עשו את ידו
של יעקב בעקביו .והוא כנושך עקביו
ועוד י"ל ,וי ָ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ בע ֲֵ֣קב ע ֵֶ֔שו ,י'
כנאמר בברכת יעקב לדן הנשֵ ְך֙ עִ קְ בי-
של ידו ועקב של עשו ,הם שמו של
ֶ֔סּוס וי ִּ֥פל ֶֽרכ ֹ֖בֹו א ֶֽחֹור[ .בראשית מט,
יעקב ,ואחיזה זו היא מהותו של יעקב,
יז'] .ומכח ברכתו ערף חושים בן דן
כאדם האוחז את הסטרא אחרא כל
את ראשו של עשו בפתח מערת
ימיו שלא יוכל לו.
המכפלה כאשר עכב את קבורתו של
יעקב .שהיה עשו תופש אומנותו של
וְ ַ ָֽאחֲריֵ֞ -כן י ֵ֣צא א ֹ֗ ִחיו .רמז הכתוב נחש [כדלקמן כה,כז' בדרשת גבר
ליציאת מצרים .אל תקרא יצא אלא נחשירכן] ,ובנחש נאמר [בראשית
יצא .ואחרי כן יצא א ִחיו .אחרי שּופֹ֥נּו
ג,טו'] ֚הּוא יְ ָֽשּופְ ָךֵ֣ ָ֔ראש וְ אַ ָּ֖תה ְּת ֶּ
שֶּ ישועּו להשם ותעלה שועתם אל ע ָֽקב ,ולכן תפש דן אומנותו של עשו
האלקים ,וירמוז למה שנאמר בברית וערף ראשו .נמצא עשו מפסיד גם את
בין הבתרים (טו,יד') וְ אַ חֲרי כן י ְצאּו עקבו על ידי יעקב וגם את ראשו על
ברכֻש גדֹול. ידי חושים בן דן בן יעקב .והקב''ה נהג
בו בזה מדה כנגד מדה ,שהיה עשו
ועוד י"ל בַ ע ֲֵ֣קב ע ֵֶ֔שו ,אומר הקב''ה מושחת מכף רגל ועד ראש.
בזכות עקֶּ ב אשר שמע אברהם בקולי,
יח
לעומקו של מקרא
תולדות
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שכל זמן כן יאחז יעקב בעקב עשו בזכות אשר
ההריון ,היו יצחק ורבקה מצפים ישמע בקולי.
וממתינים לקיים מצות המילה כנאמר וכפירוש רש''י ואחרי כן יצא אחיו:
(תהלים קיט ,קסב') שש אנ ִ ָֽכי עַ ל- ויעקב בא לעכבו כדי שיטול את
ִא ְמרתֶּ ָך כְ מֹוצא שלל ָֽרב. הבכורה מן הדין.
ומשנולדו ,לא יכול היה יצחק לקיים ויש לשאול ,מדוע עכבו הקב''ה ליעקב
מצות מילה לא ביעקב ולא בעשו .לא ולא הוציאו ראשונה ,ויש לומר
ביעקב שהרי נולד מהול ,וגם לא בעשו שהקב"ה לא עשה כן ,כדי שבני בניו
שהיה אדום ומסוכן .ואע"פ כן היו של יעקב יטלו את הבכורה בכח
ש ִשים בבואם ,לעשות רצון קונם. מעשיהם הטובים ותפילתם הזכה,
לכן נאמר ויצחָ֛ק בֶּ ן ִש ִ ֹ֥שים שנֹ֖ה בלֶּ ִּ֥דֶּ ת וכמובא ברש"י על הפסוק "בני בכורי
א ֶֽתם .אל תקרי ִש ִ ֹ֥שים אלא ש ִשים. ישראל" [שמות]:
^^^^ כאן חתם הקב"ה על שטר המכירה.
רק לאחר שזעקו אל ה' בצר להם ותעל
ַ ָֽוַֽיִ גְ ְדלּו֙ הַ נְ ע ִ ָ֔רים וַיְ ִ ֵ֣הי ע ֹ֗שו ִ ֵ֛איש י ֹ֥דעַ שועתם אל האלקים מן העבודה.
ַ ָ֖ציִ ד ִ ֵ֣איש ש ֶּ ָ֑דה וְ ַ ָֽיעֲקב֙ ִ ֵ֣איש ָּ֔תם
ישב ָֽאה ִ ָֽלים [כ''ה,כז'] ָ֖ ולזה רמז הכתוב במלים ואחרי כן.
אחרי כן ,יֵצֵ א אחיו ביד רמה עת תעל
ויהי לשון צער .שאל מול צדיקותו של שועתם אל האלקים מן העבודה.
יעקב נתגלה ביותר לעין כל רשעות
עשיו .לכן כתיב וַיְ ִ ֵ֣הי ע ֹ֗שו וי ֵּ֣הי ע ֵַ֗שו ^^^^
צער לכל.
וְ יִ ְצחֵ֛ק בֶּ ןִ -ש ִ ֹ֥שים שנָ֖ה ְב ֶּ ֹ֥לדֶּ ת א ָֽתם
ובשימת לב :בעשו כתוב פעמיים (כה,כו')
ִאישֵ֛ ִ ,איש י ֵ ִּ֥דע צֹ֖יד ִ ֵ֣איש ש ֶּ ִ֑דה ,וביעקב יש ליתן את הדעת על מה הדגישה
ִאיש פעם אחת ויֶֽעקב֙ ִ ֵ֣איש ֶּ֔תם .לומר התורה את גילו של יצחק בלדת אותם.
לך שעשו אין תוכו כברו והוא כשני
אנשים ,אחד בפה ואחד בלב ,ויעקב
יט
לעומקו של מקרא
תולדות
בכל דורותיו של יעקב הנמשלים לירך. תוכו כברו ,שפיו ולבו שוים ,ולכן
ככתוב וֶַֽֽי ַ֗הי כל-נֶּ ָ֛פֶּש י ְצ ֹ֥אי ֶּי ֶַָּֽֽרְך יע ֹ֖קב נכתב ִ ֵ֣איש ָּ֔תם.
שב ֵּ֣עים ִ֑נפֶּש.
ועל דרך הצח והטעמים ירמוז על
ועוד יש לומר ,כי ירמוז תרגום זה מידותיו של יעקב ,שכן מוטעמות
גְ בַ ר נ ְַח ִש ְירכן ,לדברי רבא (בבא קמא המלים ִ ֵ֣איש ָּ֔תם במונח -זקף קטן.
צב,עמ'ב) שדימה את עשו לדקל רע שמקטנותו היה מונח בתמימותו וזקוף
שהולך אצל אילני הסרק (רש''י): וישר באמונתו.
א''ל רבא לרבה בר מרי מנא הא ^^^^
מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל
דיקלא בישא גבי קינא דשַ ְרכִ י.
[שנמצא הדקל הרע שאינו נותן פירות גְ בַ ר נ ְַח ִש ְירכן
הולך אצל הקנים שהם גדלים באגם
שַ ְרכִ י ובטלים גם הם מן הפירות] .אמר ִ ֵ֛איש י ֹ֥דעַ ַ ָ֖ציִ ד בתרגום גְ בַ ר נ ְַח ִש ְירכן.
ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי [כ''ה,כז']
בנביאים ומשולש בכתובים ותנן
במתניתין ותנינא בברייתא. ויש לעיין בתרגומו ,נ ְַח ִש ְירכן .וכיצד
יהיה זה תרגום לאיש יודע ציד.
דבר זה כתוב בתורה דכתיב {בראשית ובשימת לב יש לחלק את המילה
כח-ט} וילך עשו אל ישמעאל .ומן נ ְַח ִש ְירכן לשתי מלים .נחשַ -י ְרכן.
הנביאים שנאמר ויתלקטו אל יפתח ואכן נמצא ב"ציוני"( ,מלוקט מספרים
ומן אנשים ריקים ויהיו עמו. הק') לר' מנחם ציוני :שהיה סימן נחש
הכתובים שמצאנו {בן סירא יג שהוא על ירכו של עשו לרמוז כי הוא מסטרא
"כעין כתובים" רק לא נכלל בכ''ד דנחש.
ספרים} כל עוף למינו ישכון ובני אדם
לדומה לו ,ומן המשנה כל המחובר ועוד יש לומר ,שלכן נקרא
לטמא טמא (כלים כה,ה ,ורע''ב שם, נ ְַח ִש ְירכן ,שמציאות עשו כמציאות
וכן טו ,ד ,עיקר תויו''ט) ,ומן הברייתא הנחש הקדמוני המחפש לצוד ולפגוע
כ
לעומקו של מקרא
תולדות
וגם בזה מצאנו הבדל ניכר בין עשו רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר
ליעקב שעשו עושה נחת רוח לְ יִ ְצרֹו אצל עורב אלא מפני שהוא מינו.
יֹוצרֹו.
ואילו יעקב עושה נחת רוח לְ ְ (חולין סה.).
ואשר על כן על כל הנ''ל ,שם לו עשו
הרשע למטרה לפגוע בירכו של יעקב ומובא בתוספות שם ד''ה דשַ ְרכִ י:
עד אשר עלתה לו מעט ,שנאמר וּתֵ קע דשרכי .בטלנים .וכן בשרכא בסוף יש
כף ירך יעקב בהאבקו עמו" .ולכן נוחלין (ב''ב דף קלט .ושם ).כמו איש
נקרא נחש-ירכן. יודע ציד (בראשית כה) ומתרגמינן
והוא סוד וְ י ִ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ בַ ע ֲֵ֣קב ע ָ֔שו. גברא נחשירכן ומפ' רבינו תםַ :נח
שהבא להרגך השכם להורגו ובטרם ובטל.
יפגע עשו בירכו ,יאחז יעקב בַ ֲעקבֹו ובערוך גורס גבר נחשידכן בדל''ת.
וחושים בן דן יטול ראשו. ומפרש לשון שקט ,ותשקוט הארץ
תרגומו ושדוכת ארעא (שופטים ה).
^^^^ ויש לומר בזה כוונתו לעשו שהיה
עושה כל מעשיו הרעים בשלוות
ַויֶּאֱהַ ב יִ ְצחק אֶּ ת עשו כִ י צַ יִ ד ְבפִ יו הנפש ,שכן מעשיו הרעים היו מצננים
וְ ִר ְבקה אהֶּ בֶּ ת אֶּ ת ַיעֲקב( .כה,כח') את רתיחת דמו.
וכן מצאנו במי המבול (בראשית
יש לשאול ,כיצד ילך יצחק שולל אחרי ּוח על-ה ֶ֔א ֶּרץ ֹלהים ר֙ ֙
ח,א') ויע ַּ֨ ֵבר א ִּ֥
פיו של עשו ,ויש לומר שהמלה כִ י אינה וַי ָ֖שכּו ה ֶֽמים ,תרגם יונתן וְ ִא ְשּתַ ְדכּו
בהוראה של סיבה .אלא בהוראה של מַ יא .ופירש רש''י שם וישכו .כמו
אף-על-פי .כמו שנאמר "כי מנשה כשוך חמת המלך (אסתר ב ,א ,).לשון
הבכור" אף על פי שמנשה הבכור שם הנחת חמה.
יעקב יד ימינו על אפרים .כן כאן ,אף על וכפי שאמרו במסכת שבת קה :הקורע
פי שיצחק יודע כי ציד בפיו של עשו ,אף בחמתו [בשבת] אינו כמקלקל שפטור
על פי כן הוא אוהבו כדי לקרבו. אלא כמתקן שחייב דקעביד נחת רוח
ליצרֹו ,ופירש רש''י :נחת רוח לְ יִ ְצרֹו
שמשכך את חמתו.
^^^^
כא
לעומקו של מקרא
תולדות
וכמובא בספרים הק' שיראה ואהבה ַויֶּאֱהַ ב יִ ְצחק אֶּ ת עשו וגו' וְ ִר ְבקה
משולבים זה בזה ,כאשר היראה היא אהֶּ בֶּ ת אֶּ ת ַיעֲקב.
סולם להגיע אל האהבה ,ואשר על כן
יש להם אותיות משותפות :אה .ש אה יש ליתן טעם בשרש חילוק
של היראה הן ה-אה של אהבה. אהבתם .והנראה לומר בזה ,על דרך
ובשלבי הסולם של עבודת ה' יקראּו המוסר ועבודת ה' ,שהם שתי דרגות
כך :יראהבה. בעבודת ה' .יראתו ואהבתו.
והיא עבודת יעקב .עבודת התפילה רבקה היא בחינת האהבה ,אַ ֲהבַ ת ה'.
והתורה .שבתפילתו השיג השגות (וכמובא בלעומקו של מקרא עה''פ
היראה ככתוב מה נורא המקום הזה.
ותתכס) .ולכן נאמר ברבקה וְ ִר ְבקה
ובתורתו השיג השגות האהבה ,שנאמר
שב אה ִ ָֽלים .ויש בזה אותיות אהבה.
י ָ֖ אהֶּ בֶּ ת .ב-ו' החיבור ובלשון הווה .כי
שאם תצרף שתי המלים אחת לאחת, אַ ֲהבַ ת ה' היא הוויה נצחית מתמשכת.
יתקבלו אותיות אהבה ,כזה:
ישבאהלים. ויצחק הוא בחינת היראה הנצחית כפי
שנאמר בעקידה (כב,יד') ְב ַהֹ֥ר ה' יר ֶּ ָֽאה
וכמובא במשלי (ה,יט') א ֶּילֶּת אהבים
ויעלת חֵ ן דַ דֶּ יה יְ ַרּוָֻּך בכל עֵת ְבאַ הֲבתּה והוא לשון יִ ְראה .ובזכותו היתה רבוצה
ִּת ְשגֶּה ת ִמיד .וכמו שפירשוהו בעסק אש על המזבח בצורת אריה ,שהוא
התורה. אותיות יִ ְראה .וכן מובא בתיקוני הזהר.
ועל דרך הצח ,ולעומקו של מקרא, וזה שנאמר ַו ֶּיאֱהַ ב יצחק ,שאהבתו
יֵראֶּ ה למעיין שבלשון יאהב חבוי לעשו היתה בלשון עבר ,ואינה נצחית,
לשון יראה .שהן אותיות יאה בתוספת והיה רק אמצעי לחנכו ליראה .ולכן
ר או ב .וזה שנאמר וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר. חשב לברכו בטל השמים תחילה ,כדי
שהצעיר הוא יעקב יעבד את ה' להחיל עליו יראת שמים .וזכה בזה
בדרגות של ַ ָ֖רב .והיינו ר' וב' שהן יעקב ,לש ֵלב היראה והאהבה בעבודתו
אותיות של יראה יאהב. ובלימודו.
כב
לעומקו של מקרא
תולדות
וההסבר בזה הוא ,שאהבת ת"ח אינה ועוד יש לומר ,שהיה יצחק אוהב
צריכה סיבה .ואהבת רשע צריכה בעשו את מצות המילה שנזדמנה לו
סיבה. אצלו .וזה שנאמר ַו ֶּיא ֱַהֹ֥ב יִ ְצחֵ֛ק אֶּ ת-
שו כִ יַ -צֵ֣יִ ד וגו' .ונרמז בפסוק של ע ָ֖
ועוד יש לומר ,שודאי יצחק אוהב את המילה שש אנכי על אמרתך כמוצא
יעקב גם הוא ,אלא שנתן סיבה שלל רב .אלא שהיה צריך להמתין לו
לאהבתו לעשו .ומה שרצה לברכו הרי עד שיבריא .ויעקב נולד מהול .וזו
זה בגלל הבכורה ,שיצא ראשונה וקרא האהבה אשר אהב אצל עשו ,אהבת
עליו ולא יבכר את בן האהובה על פני מצות המילה אשר כביכול ממתנת לו.
בן השנוא הבכור .וגם ידע כי יעקב
מבורך גם מבלעדי ברכתו. או כלך לדרך זו .מאי כִ י ציד בפיו .ויש
לפרש על דרך של זמן כמו :כאשר.
ועוד ,כי יעקב אע"ג שהיה אהוב על ויאהב יצחק את עשו לעת אשר יהיה
שניהם אין לו משפט הבכורה כנ"ל .כי מוצא שלל רב במילתו כי ממתין הוא
את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי אצל המילה.
שנים בכל אשר ימצא לו [דברים כא ,יז']
וקל וחומר שעשו הוא בן אהובה, ^^^^
שנאמר ַו ֶּיאֱ הבֶּ ה [בראשית כד,סז'] .והרי
באותה לשון נאמר על עשו ויאהב ַויֶּאֱהַ ב יִ ְצחק אֶּ ת עשו כִ י צַ יִ ד ְבפִ יו
יצחק את עשו .כי יצחק לא שת לבו אל וְ ִר ְבקה אהֶּ בֶּ ת אֶּ ת ַיעֲקב( .כה,כח')
המעשים החיצוניים של עשו ועל
מראהו אלא על הפְ נִ ים .ולכן התגלגלו יש ליתן טעם מדוע נחלקו יצחק
הַ פנִ ים של עשו אל חיק יצחק במערת ורבקה באהבתם ליעקב ועשו.
המכפלה ביום מותו.
ובשימת לב ,ביצחק פירש טעם
ויצחק סבר שהפנים של עשו טוב אהבתו .כי ציד בפיו .וברבקה לא פירש
הוא ,רק מעשיו מקולקלים .אבל רבקה כל טעם לאהבתה.
ידעה שרוב בנים הולכים אחרי אחי
האם ,ועשו שיצא ראשונה כשהוא
כג
לעומקו של מקרא
תולדות
פירש רש''י לפשוטו של מקרא :והוא עשוי ,נקרא רוב בנים ,והולך הוא
עיף .ברציחה ,כמה דתימא כִ י עיְ פה אחרי אחי האם אחרי לבן ,ומזה ידעה
נַפְ ִשי לְ ה ְרגִ ים (ירמיה ד ,לא). כי גם פנימיותו מקולקלת .ולכן ורבקה
אוהבת את יעקב.
ולעומקו של מקרא יש לומר שדברי ועוד סיבה שנקרא עשו רוב בנים כי
ירמיהו מוסבות אל הקב''ה .כביכול מרגלא בפומיה לומר יש לי רב.
הקב''ה אומר עיְ פה נַפְ ִשי לְ ה ְרגִ ים. ועוד ,שיצחק אחז את הכלל דברה
שהקב''ה מחכה לאדם עד יום מותו ,אבל תורה כלשון בני אדם ,וכאילו אמרה
משהגדיש את הסאה הרי האדם כביכול תורה באותה מטבע לגבי הבנים .ולא
מעיֵף את הקב''ה מלחכות לו. יבכר את הבן האהוב על פני הבן
השנוא .ולאו דוקא בן השנואה או
וכמו שמצינו במדרש רבה פרשת בא האהובה .ורבקה לית לה כלל זה
ואמרו שם שאין יגיעה לפני הקב''ה והתורה אמרה בן השנואה דווקא ,ולא
שֶּ נֶּאמר (ישעיה מ ,כח) :לא ייעף ולא הבן השנוא .ואדרבה הבן האהוב מצוה
ייגע[ ,אומר הקב''ה] במֶּ ה אני יגֵע ְב ִמי לבכר על פני בן השנוא הבכור ,כי לו,
שֶּ הּוא מַ כְ עִ יס לְ פנַי בדברים בטֵ לים, לבֵ ן האהוב ,משפט הבכורה .ככתוב
כמה דאּת אמר (מלאכי ג ,יז) :הֹוגַעְ ּתֶּ ם בתהלים פט :אף אני בכֹור אֶּ ּתנֵהּו עֶּליֹון
ה' ְב ִד ְבריכֶּם וק''ו בדברים אלו שהכעיס למלכֵי א ֶּרץ [תהלים פט,כח'].
לפניו עשו הרשע באותו היום שעבר
חמש עבירות חמורות.
^^^^
ולכן נאמר וְ ֹ֥הּוא ע ָֽיַֽף .לכאורה המלה
וְ ֹ֥הּוא מיותרת .שהיה יכול לומר וַי ֹ֥בא שו ִמן-הַ ש ֶּ ָ֖דה וְ ֹ֥הּוא עיַָֽֽף
וַי ֹ֥בא ע ֵ֛
שו ִמן-הַ ש ֶּ ָ֖דה עיַָֽֽף .מאי והוא.
ע ֵ֛ [כ''ה ,כט']
יטנִ י נא֙
ו ַַּ֨יאמֶּ ר ע ָ֜שו ֶּ ָֽאלָֽ ַ -יע ֲֹ֗קב הַ לְ עִ ִ֤
אלא שכביכול עִ יף להקב''ה ,הנקרא ִמןָֽ -הא ִ֤דם ָֽהאדם֙ הַ ֶָּ֔זה ִ ֹ֥כי ע ָ֖יַֽף א ָ֑נכִ י
הוא .ולכן נתן לו הקב''ה מקום להכשל עַ ל-כֹ֥ן ָֽקראְ -ש ָ֖מֹו אֱ ָֽדֹום[ .כ''ה ,ל]
בו ולמכור את בכורתו ליעקב .שעד עתה
האריך לו אפו ,ומעתה סייע הקב''ה ביד
כד
לעומקו של מקרא
תולדות
ו ַֹ֥יַֽזֶּד ַיע ֲָ֖קב נזִ ָ֑יד (כה,כט') יעקב שימכור לו עשו את בכורתו וגם
את ברכתו.
ברש"י לשון תבשיל .כתרגומו
ובשיל יעקב תבשילא .ויש להבין כפל והקב''ה כביכול הוא שאומר עיְ פה נַפְ ִשי
הלשון :ו ַֹ֥יַֽזֶּד נזִ ָ֑יד. מעשו ,להורגים כעשו.
ובפרשת יתרו נאמר במדרש רבה ועל דרך הרמז ,נאמר ִּ֥כי עיֵ ַֹֽ֖ף א ָ֑נכִ י.
ר"פ שמות על הפסוק (שמות יח ,יא): תורה על הקב''ה שנקרא והמלה א ָ֑נכִ י ֶּ
כי בדבר אשֶּ ר זדּו וגו' ,בַ קְ דרה א ָ֑נכִ י ,והיא מוטעמת באתנחתא ,כלומר
שֶּ ִב ְשלּו ,בּה נתבשלּו. שאין הקב''ה עוד מצפה לו לעשו שישוב
מדרכו הרעה ,אלא הוא באתנחתא
וכן הוא בגמרא פ"ק דסוטה די"א ע"א כלפיו .והוא כביכול עיף מלעזור לו.
מאי משמע דהאי זדּו לישנא דקדירה
הוא ,דכתיב ו ַֹ֥יַֽזֶּד ַיע ֲָ֖קב נזִ ָ֑יד. וכן עשו התיאש מלהטיב את דרכיו כי
אמר עיֵ ַֹֽ֖ף א ָ֑נכִ י שאם הקב''ה עיף מלעזור
והרד"ק בספר השרשים מביא כי לי למה זה לי בכורה .והוא אינו יודע כי
בדבר אשֶּ ר זדּו הוא משרש זוד, תמיד יצפה לחוזרים בתשובה.
ולעומתו ו ַֹ֥יַֽזֶּד ַיע ֲָ֖קב נזִ ָ֑יד שהוא לשון
תבשיל ,הוא משרש נזד. וכן יובן המשך הפסוק ַעל-כֹ֥ן ָֽקראְ -ש ָ֖מֹו
א ֱָֽדֹום .מאי על כן ,משום דעיף אנכי קרא
שמו אדום? אלא לומר לך ,שהקב''ה
יוצא איפוא שאע''פ שהם שרשים
אומר כן .על כן שעיפה נפשו של
שונים הרי הם קרובים זה לזה עד
הקב''ה כביכול מרציחותיו של עשיו,
שהמדרשים עירבו ביניהם.
קראו הקב''ה אדום .אדום ולא אדם.
ואילו ביעקב נאמר אדם אתם[ ,יחזקאל
ואשר על כן על כל הנ''ל ,בדרך
לד,לא] ואּתֵ ן צאני צאן מרעיתי אדם
הדרש אפשר לערבם יחד ,הן מלשון
אּתֶּ ם ,ודרשו חז''ל אתם קרויים אדם ואין
זוד והן מלשון נזד ,כי כן ערבום
אומות העולם [עובדי כוכבים] קרויים
רבותינו במדרשים.
אדם.
^^^^
כה
לעומקו של מקרא
תולדות
ויש ליתן טעם מדוע דברה תורה ולכן ,על דרך הרמז והצח ,יש לומר
יטנִ י.
דוקא בלשון הזה .הַ לְ עִ ִ֤ שיעקב בישל את תבשיל המכירה
ְבמ ִזיד ליקח הבכורה מעשו ,כפי מה
ולעומקו של מקרא יש לומר שהוא שמגיע לו ,כמבואר ברש''י .ולכן כתיב
מלשון עצה .שכן האות ט' והאות צ' ו ַֹ֥יַֽזֶּד ַיע ֲָ֖קב נזִ ָ֑יד.
מתחלפות בארמית כמובא לקמן ,וכן ט'
ו צ' קרובות לשימוש הלשון כגון מה ועל דרך החידוד יוליד כפל הלשון,
נצטדק במקום מה נתצדק ,ועשו פנה לשון נופל על לשון ,להזיד את המזיד.
ליעקב עוד ביום אתמול ,שיעוץ לו כזה:
עצה כיצד להלחם בנמרוד ,ובאומרו
הַ לְ עִ יטנִ י ,הרי הוא כאומר יעצני, וְ הזִיד לַמזִיד ְבהזִידֹו נ ִזיד ְבמ ִזיד,
כלומר עוץ לי עצה. והַ מזִיד לַמזִיד נִ ְתנַזד לְ נזִיד ,והּוזַד
כאשר הזִיד.
וכמובא בדעת זקנים מבעלי
התוספות שאותו היום הרג את נמרוד ופתרונו:
שנלחם אתו .כי כאשר התחיל עשו וְ הזִיד [יעקב] לַמזִיד [למי שרצה להרגו
לצוד ציד בשדה מצאו נמרוד שהיה בערמה הוא עשו]ְ ,בהזִידֹו [יעקב לתבשיל]
גבור ציד ואמר לו שאין שום אדם נ ִזיד ְבמ ִזיד[ ,כדי לקבל הבכורה] ,והַ מזִיד
רשאי לצוד בשדות אלא הוא. ַלמזִיד [ליעקב [להרגו בערמה הוא עשו],
ובא עשו ונטל עצה מיעקב ואמר לו המבשל] נִ ְת ַנזד [נתבשל] לְ נזִיד ,והּוזַד
יעקב כל זמן שיהיה נמרוד לבוש בגדי [עשו] כאשר הזִיד [חשב לרעה].
החמודות לא תוכל לו אך תאמר לו
^^^^
שיפשיטם אז תוכל לו וכן עשה והרג
נמרוד .ולכך אמר כי עיף אנכי שהרג
לנמרוד. יטנִ י נא֙ ִמן-הא ִ֤דם האדם֙ הַ ֶָּ֔זה הַ לְ עִ ִ֤
ִ ֹ֥כי ע ָ֖יַֽף א ָ֑נכִ י עַ ל-כֹ֥ן ק ָֽראְ -ש ָ֖מֹו
ועוד יש במדרש פליאה שהקב"ה אֱ ָֽדֹום( .כה,ל')
הלביש לאדם הראשון כתנות אור הם יטנִ י .פירש רש''י ,אפתח פי הַ לְ עִ ִ֤
הציצית .ומצינו שנמרוד לקח הבגדי ושפוך הרבה לתוכה.
כו
לעומקו של מקרא
תולדות
ועוד יש לומר ,הא ִ֤דם האדם֙ הַ ֶָּ֔זה. חמודות האלה מאברהם אבינו שקבלם
כתיב חסר .שאינו רואה מעבר לאדם בירושה מאדם הראשון ,הם הכתנות
כלום .כאילו ח''ו אין מציאות עליונה אור הכתובות בספר התורה של ר'
אלקית. מאיר.
ולעומתו יעקב איש תם יושב אהלים, יוצא איפוא שבגדי החמודות הם היו
קרי ביה :יושב א-להים .יושב בסתר כתנות אור של ציצית של אדם הראשון
עליון בצל ש-די יתלונן .הרבה מעבר שעברו בירושה לאברהם אבינו ונמרוד
לאדם. לקחם ממנו .ולכן חמד אותם יעקב
חזרה. לקבלם
ועוד יש לומר ,כך אומר עשו ונתן יעקב עצה זאת לעשו שעל ידה
ליעקב :כי עיף אנכי .הרוחניות של גם הוא יוכל לזכות בבגדי החמודות
אנכי ה' אלקיך ,של העולם הבא ,עיפתי ולקבל אּתם את הברכה מיצחק אביו.
בה .וכל מעיני הם בעולם הזה בלבד.
זה שאמרה רבקה למה זה אנכי .מדוע ובכך מצאנו מנוחה מדוע בחרה
אני צריכה בן שכל כולו אדם של שיש יטנִ י.
התורה במילה הַ לְ עִ ִ֤
העולם הזה. במשמעותה לשון הלעטה שהיא
האבסה ,וגם יש במשמעותה לשון של
ועוד יש לומר ,הא ִ֤דם האדם֙ שני עצה .לתת עצה .כי עצה בארמית היא
פעמים ,רמז למקדש שני שחרב על ידי עיטא[ .כגון תרגום יונתן בר' כט,כב' ,
אדום. לז,יד'] שבלשון ארמית צ' וט'
^^^^ מתחלפות .ועל כן אומר עשו ליעקב,
הלעיטני.
ִמכְ ֹ֥רה כַיֵ֛ ֹום אֶּ תְ -ב ָֽכר ְתָךָ֖ ִ ָֽלי :שהיה
יושב ומצפה :מתי יבוא לידי ואקיימנה. וכאומרו :כשם שיעצתני בענין הבגדי
מתי תתגלגל לידי האפשרות לקבל את חמודות ,ובעצתך הרגתי לנמרוד ,ועתה
הבכורה שמגיעה לי מן הדין .וידע כי עיפה נפשי להורגים ,ואני תאב
היום הוא שעת הכשר ,שהיום התגלגל יטנִ י נא֙ ִמן-הא ִ֤דם האדם֙ הַ ֶָּ֔זה.
להַ לְ עִ ִ֤
כז
לעומקו של מקרא
תולדות
כתורת האדם עד שלא הכיר בנזיד כי לידי לעסוק במצות כיבוד אב להכין
אם ִצ ְבעֹו ,קרא שמו אֱ דֹום .לשון צווי התבשיל להברות אבינו האבל.
כלומר התאדֵ ם ֶּוה ֵיה צבּוע אדֹום וזה שאמר יעקב ליוסף בסוף ימיו
בהלעטת האדֹום. בקברי אשר כריתי לי[.פרק נ' פס' ה].
ופיר"שי שם שהוא מלשון מכירה.
הכלי יקר פירש על מה דסליק מיניה. כאומרו בקברי אשר קניתי לי .שעל ידי
שנתינת הטעם במה שאמר ִ ֹ֥כי ע ָ֖יַֽף מכירת הבכורה וקנייתה מעשו ,זכיתי
א ָ֑נכִ י כוונתו עיף מרציחה כפי שפירש גם במכירה אחרת והיא הזכות במערת
רש''י שהיה שופך דמים ,ולכן קרא לו המכפלה.
ֱאדֹום על שם ששופך דם אדום.
ולעומקו של מקרא ,ועל דרך הרמז ^^^^
והצח ,ובשימת לב יש לומר שאֱ דֹום ועוד יש ליתן את הדעת על נתינת
ירמוז להוראה של דממה .כמו שאמר ַעל-כֹ֥ן ק ָֽראְ -ש ָ֖מֹו א ֱָֽדֹום הטעם
דוד המלך בתהלים ל ,יג' לְ מַ עַן יְ זַמֶּ ְרָך (כח,ל') ,על מה היא באה.
כבֹוד וְ לא יִ דם.
ואע''פ שלכאורה ישתנה הגוף המדבר הרמב''ן פירש שהיא נתינת טעם למה
מ יִ דם ל אֶּ דם ,וכגון למען יזמֶּ רָך כבֹוד יטנִ י נא֙ ִמן-הא ִ֤דם
שאמר עשו הַ לְ עִ ִ֤
ולא אֶּ דם ,על כל פנים רמז יש כאן ועל האדם֙ הַ ֶָּ֔זה .וזה לשונו :היה התבשיל
דרך אל תקרי .אל תקרי אֱ דֹום אלא מאּודם מן העדשים שהיו אדומות או
אֶּ דם. שֶּ רקחֹו בדברים אדומים ועשו לא ידע
מה הוא וקרא שמו אדֹום על כן קרא
ואשר על כן יִ דרש כמין חומר: שמו אֱ דֹום כי לעגו עליו שמכר בכורה
נכבדת בעבור תבשיל מעט כִ י-ס ֵ֣בא
עשו מפציר ביעקב להלעיטו מן הא ִ֤דם ְ֭ ְוזֹולל יִ ּו ָ֑רש (משלי כג כא).
האדם֙ הַ ֶָּ֔זה ,ובהיות יעקב ממולח,
כדרך הסוחרים ,מסרב לו יעקב הספורנו פירש בדרך דומה באומרו
בתחילה כדי לגרותו יותר ויותר שֶּ אֱ דֹום הוא לשון ציווי ,וזה לשונו:
להיכנס בעובי הקורה של המשא ומתן, על כן קרא שמו אדום .כשראו שכל
כך התמכר למלאכתו הנפסדת אשר לא
כח
לעומקו של מקרא
תולדות
לעולם .לְ מַ עַ ן יְ זַמֶּ ְרָך כבֹוד וְ לא יִ דם עד שיהיה עשו מוכן למכור את כל
י'ה'ו'ה אֹלהי לְ עֹולם אֹודֶּ ך ! אשר לו בעבור נזיד העדשים.
^^^^ וככל שיעקב מסרב ,כן מַ ְרבה עשו
להפציר בו עוד ועוד .ונרמז בפסוק
עַ ל-כֹ֥ן ק ָֽראְ -ש ָ֖מֹו אֱ ָֽדֹום. יטני נא֙ .ואין נא֙ אלא באומרו הלע ֵ ָ֤
לשון בקשה ותחנונים .ועוד נתן טעם
לאור הנ''ל ,ינתן טעם מי הוא זה לדבריו באומרו ִ ֹ֥כי ע ָ֖יַֽף א ָ֑נכִ י.
שקרא לעשו אֱדֹום .שהרי על דרך
הפשט ,היה צריך לומר על-כֵ ִּ֥ן ק ְראּו וכדרך הסוחרים אומר יעקב הפסֵ ק
ש ֹ֖מֹו א ֶֽדֹום .ומאי על-כֵ ִּ֥ן ק ָֽרא-ש ֹ֖מֹו לבקש וְ דֹום מלהפציר בי .עד אשר
א ֶֽדֹום. פתח עשו ואמר לא אֶּ דם עד
שתלעיטני .כי רק כשתלעיטני -
ואכן ,דעת הרמב''ן שכך קראו לו אֶּ דם !
המלעיגים עליו ,שמכר את בכורתו
עבור התבשיל האדום ,וכאומרו :עַ ל-
ובראות יעקב ,כי עתה הוכשרה
כֹ֥ן כל הרואהו ק ָֽראְ -ש ָ֖מֹו א ֱָֽדֹום .והאור
הקרקע למכירה ,פתח ואמר ִמכְ ֹ֥רה
החיים הק' פירש שעשו קרא כן על
כַיֵ֛ ֹום אֶּ תְ -ב ָֽכר ְתָךָ֖ ִ ָֽלי .והשביעו על
עצמו .וכן דעת זקנים.
ש ְבעה לִ י֙ כַיָ֔ ֹום וַיִ ש ַ ָ֖בע לָ֑ ֹו הדבר ִה ִ֤
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שמקרא
וַיִ ְמ ֹ֥כר אֶּ תְ -בכר ָ֖תֹו לְ ַיע ֲָֽקב.
אֱדֹום נאמר על זה עַל-כֹ֥ן ק ָֽראְ -ש ָ֖מֹו ָֽ
יעקב .לא שיעקב כינהו כך ,כי כן לא
פתח יעקב ואמר ,לְ מַ עַ ן יְ זַמֶּ ְרָך כבֹוד
יעשה לכנות שם לחבירו .רק לאחר
שעשו קרא כך לעצמו ,כל אימת וְ לא יִ דם י'ה'ו'ה אֹלהי לְ עֹולם אֹודֶּ ך !
שרצה עשו לערער על המכירה הזכיר
לו יעקב את שבועתו :והרי נשבעת פתחה רבקה ואמרה ראו מה בין עשו
לאמר כשתלעיטני -אֶּ דם ! ליעקב .עשו מוכן לידום בעבור נזיד
עדשים .ויעקב בני אומר שלא ידום
כט
לעומקו של מקרא
תולדות
ִמכְ ֹ֥רה כַיֵ֛ ֹום אֶּ תְ -בכ ָֽר ְתָךָ֖ ִ ָֽלי [כ''ה ועל דרך הצח ,יזכיר לו יעקב בזה
לא'] יטני נא֙ .כי
את הפצרותיו שאמר הלע ֵ ָ֤
ִמכְ ֹ֥רה כַיֵ֛ ֹום .כיום הזה שהוא ברור נא֙ בגימטרי'ה הוא אֱדֹום.
[רש''י] .ויש לומר כי מכירות הרבה
מכר עשו ליעקב ובכולן חזר בהן .לכן ובשימת לב ,נא֙ מוטעם בטעם
אמר לו כיום הזה שהוא ברור. פשטא .שמעתה שמו של עשו אֱ דֹום,
הולך ומתפשט לפניו כמי ששמו הולך
ועל דרך הרמז ,באמרו ִמכְ ֹ֥רה רמז לו לפניו שהתחנן לנזיד עדשים באומרו
כאן שבמכירה זו הוא מוכר לו את נא֙ ,ומכר בעבורו את בכורתו .ובזה
זכותו במערת המכפלה ,שנאמר בה על נדַ ם קולו ואף הפסיד את ברכתו והיה
יתי לִ י
ידי יעקב לבניוְ :בקִ ְב ִרי אשֶּ ר כ ִר ִ
למשל ולשנינה בפי כל ,ועל-כֵ ִּ֥ן קרא
[בראשית נ,ה'] .וכפירוש רש''י שם:
אֱדֹום.
כל הרואהו בש ֹ֖מֹו ָֽ
אמר רבי עקיבא כשהלכתי לכרכי הים
היו קורין למכירה כירה .ועוד מדרשו
ועוד י"ל ,על דרך הצח ,במזיד הזיד
לשון כרי[ ,ערימה] ,שנטל יעקב כל
מן ליקח יעקב
כסף וזהב שהביא מבית לבן ,ועשה
המזיד תמורת הנזיד .ואשר על כן
אותו כרי ,ואמר לעשו ,טול זה בשביל
נקרא אֱדֹום איש שדה ,על שם אדמה
חלקך במערה.
שהיא אדומה מדם נרצחיו .ולכן ראוי
הוא למשמני הארץ יותר מאשר לטל
^^^^
השמים.
ויעקב איש תם יושב אהלים אשר
וְ ַיע ֲֵ֞קב נ ַ ֵ֣תן לְ ע ֹ֗שו ֶּ֚לחֶּ ם ּונְ זִ ֵ֣יד ממית עצמו באהלה של תורה ,ולֹו ראוי
עֲד ָ֔ ִשים ו ֵַ֣יאכַל ו ַָ֔י ְש ְּת ו ַָ֖יַֽקם וַי ַ ָ֑לְך להנות מטל תחיית המתים .ולכן
שו אֶּ ת-הַ ְבכ ָֽרה( :כה,לד') ו ִַיֹ֥בֶּ ז ע ָ֖ אותיותיו נתהפכו ממת באהלה של
תורה לאיש תם ,וראוי הוא להתברך
ֶּ֚לחֶּ ם ּונְ זִ ֵ֣יד עֲד ָ֔ ִשים. בבכרכת מטל השמים ,המתוחים
כאהל על ידי המלאכים היוצאים מהבל
ויש לשאול ,כיצד ימכור יעקב דבר
פיהם של עמלי התורה ,יושבי אהלים.
שאינו שייך לו .שהרי הלחם והנזיד היו
בעבור סעודת הבראה לאביו יצחק. ^^^^
ל
לעומקו של מקרא
תולדות
ויש לומר ג' תשובות בדבר.
תַ ְב ִשיל ִד ְטלֹופְ ִחין. הא' ,שיעקב מכר לו את חלקו שלו [של
ֶּ֚לחֶּ ם ּונְ זִ ֵ֣יד עֲד ָ֔ ִשים. יעקב] בסעודתו ,ולכן אמר עשו מן
ותרגם אונקלוס נזֵּ֣יד עד ֶ֔שים תַ ְב ִשיל האדם האדם הזה תרי זימני ,אדם אחד
ִד ְטלֹופְ ִחין. שלי ,ואדם אחד שלך .וכנגד ויבז עשו
ולעומקו של מקרא ,יש לעיין מה את הבכורה בעבור האכילה ,ויבז
היא לשון ְטלֹופְ ִחין. יעקב את אכילתו בעבור הבכורה.
ועל דרך הרמז והצחְ ,טלֹופְ ִחין - התירוץ הב' ,שעשו מכר לו את
חלקהו לשתי מליםְ :טלֹופְ ִ -חין. בכורתו בעבור טרחתו של יעקב שטרח
ְטלפַיִ ם חינניות .טלפים מלאות חן. על התבשיל.
כטלפיים של ֶּכבֶּ ש בגוף חזיר. התירוץ הג' ,שמכר לו את בכורתו
בעבור הטרחה שהלעיטו בהאכילו
ורמז לו בזה שהוא כחזיר שהטלפיים לתוך פיו.
שלו פשוטות קדימה .לכאורה טלפיים ועוד יש לשאול ,והלא עשו לא בקש
לבנות מלאות חן ,וכאומרו ראו אני אלא נזיד ,ואמאי נתן לו גם לחם וגם
טהור .שכך היה צד קרבנותיו ונלחם שתיה שלא בקש ,שהרי נאמר ֶּ֚לחֶּ ם
בהם .כפי שנאמר לחם ותבשיל דטלופ- ּונְ זִ ֵ֣יד עֲד ָ֔ ִשים ו ֵַ֣יאכַל ו ַָ֔י ְש ְּת.
חין. ויש לומר שנתן לו גם לחם ושתיה
לקיים מה שנאמר (משלי כה) ִאם רעב
ובתרגום יונתן השמיט את ה"נ" שֹונַאֲ ָך הַ אֲכִ ילהּו לֶּחֶּ ם וגו'.
ואמר תבשיל ִד ְטלֹופְ ִחי. ועוד יש לומר שתיחשב סעודה זו
לסעודה חשובה ,שיהיה למכירה על מה
וקרי ביה טלופ-חַ י .שרמז לו בזה לחול .ולכן נתן לו לחם להחשיב
מטלפיו שיונק את החיּות שבו הסעודה.
הטמאים .ועוד רמז לו שרק טלפיו
חיות ,אבל הוא חשוב כמת ,כי רשעים ^^^^
בחייהם קרויים מתי .ולמה זה לו
בכורה.
^^^^
לא
לעומקו של מקרא
תולדות
שסתמום פלשתים .ולכן כתוב גררה. שו אֶּ ת-הַ ְבכ ָֽרה -וסמיך ליה
ו ִַיֹ֥בֶּ ז ע ָ֖
והוא לשון גרר ה'. וַיְ ִ ִ֤הי רעב֙ ב ָ֔א ֶּרץ (כו,א')
או כלך לדרך זו ,כשם שהקב''ה גרר על דרך דורשין סמוכין ,יש לומר
את יצחק לגרר ,כן כביכול גרר יצחק שרמז בזה למאמר חז''ל (תענית כ):
את הגורר לגור עמו במחיצתו. מאכל אדם אין מאכילין לבהמה
ויבואר בזה שיצחק גרר עמו כביכול ופירש רש''י שם :משום ביזוי אוכלין,
את השכינה הק' לכל מקום .כמו ומחזי כבועט בטובה שהשפיע הקב''ה
שמצינו באברהם על הפסוק ַויַעְ ּתק בעולם.
ִמשם ההרה (בראשית יב,ח') ופירש
אוה"ח הק' שהעתיק את השכינה שו אֶּ ת-הַ ְבכ ָֽרה, והיינו דכתיב ו ִַיֹ֥בֶּ ז ע ָ֖
ממקום למקום .כן נאמר ביצחק ובבזותו את הבכורה ביזה בזה גם את
בפרשתנו ַויַעְ ּתק ִמשם ַוי ְַחפר ְבאר האוכל שקבל תמורת מכירתה ,ולכן
אַ חֶּ ֶּרת וְ לא רבּו עלֶּיה וַיִ קְ רא ְשמּה כתיב בסמוך וַיְ ִ ִ֤הי רעב֙ ב ָ֔א ֶּרץ.
ְרחבֹות (כו,כב') .ואשר על כן ישתמע
הדבר לשני פנים .שנגרר ע"י ^^^^
השכינה ,ונגררה כביכול שכינה עמו.
ולכן לא רבו עליה. ו ֵַּ֧ילְֶּך יִ ְצחֵ֛ק וגו' גְ ָֽררה ,גּור בא ֶּרץ
הַ זאת ,וַיֹ֥שֶּ ב יִ ְצחָ֖ק ִבגְ ָֽרר ,ו ִַיֹ֥חַ ן
^^^^ ְב ַנָֽחַ ל-גְ ָ֖רר( .כו ,א-יז')
֚גּור ב ֵ֣א ֶּרץ הַ ָ֔זאת וְ ֶּ ָֽא ְהיֶּ ֹ֥ה עִ ְמָךָ֖ יש לברר וליתן טעם לכל ענין גרר
וַאֲ ב ְר ֶּכָ֑ך (כו,ג') הכתוב בפרשה בצורותיו השונות:
גְ ָֽררה ,גּורִ ,בגְ ָֽרר ,גְ ָ֖רר.
על דרך הסוד ,כאן הודיעו הקב"ה
חיבתו המיוחדת אליו .שכן רמז לו כי ועל דרך הצח יש לומר :שיצחק
יהיה עמו בשם המיוחד ממקור נגרר לגרר ע"י הגורר ית' על מנת
הרחמים ,והוא אהי'ה אשר אהי'ה. לפתוח את בארות המים של אביו,
לב
לעומקו של מקרא
תולדות
עי' אוה"ח הקדוש ששאל מה תלמוד וְ אֶּ ְהיֶּה עִ ְמָך כלומר אהי'ה שהוא השם
לומר לי .ודאי שליעקב נשבע .אלא על המיוחד יהיה עמך .ומתוך כךַ ,ואֲב ְרכֶּך.
דעתו של יעקב שלא יוכל עשו לבטלה
להשבועה בלבו. ^^^^
ועדיין יש לשאול מדוע כפל הלשון
וישבֹ֖ע לָ֑ ֹו .מאי "לו".
כִ י לְ ָך ּולְ ז ְַרעֲָך אֶּ ּתן אֶּ ת כל האֲרצת
ולעומקו של מקרא יש לומר שיעקב האל (כו,ג') ,וסמיך ליה :וְ נתַ ִּתי
לא זז משם עד שעשו גם נשבע וגם לְ ז ְַרעֲָך את כל האֲ רצת האל (כו,ד').
שבַ ע .שלא יהיה לו פתחון פה להישאל
על השבועה ולומר לא שבעּתי. יש לדייק באמרו בפס' ג' אֶּ ּתן,
ש ְבעה .לשון שבועה לכן אמר ִה ִ֤ ומיד סמוך לו בפס' ד' וְ נתַ ִּתי .ובשים
ולשון שביעה ,לכן כפל הלשון ,וַיִ ש ַ ָ֖בע לב ולעומקו של מקרא יש לומר ,כי
וישבַ ע לו .שהלעיטו לָ֑ ֹו וכאילו כתוב ְ כאן טמון שבח גדול לבורא עולם.
עד אשר שבע וקץ במאכל .וכשם שקץ ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים.
במאכל כן קץ בבכורה. שהרי מיד אחרי שאמר אתן בלשון
עתיד ,חזר ואמר נתתי .בלשון עבר.
^^^^
שו אֶּ ת-הַ ְבכ ָֽרה (כה,לד')
ו ִַיֹ֥בֶּ ז ע ָ֖ וכאומרו ,מה שהבטחתי שאֶּ ּתן לך
ולזרעך ,הרי הוא כבר כאילו נתתיו לך
יש לעיין מה הוא לשון ו ִ ַֹ֥יבֶּ ז .על ולזרעך עד עולם ,וְ נתַ ִּתי לזרעָך אֵ ת כל
דרך הפשט הוא לשון ביזוי. הארצת האֵ ל.
ולעומקו של מקרא יש לומר שו ִַיֹ֥בֶּ ז ^^^^
הוא גם על דרך של לשון ביזה .ואע''פ
שביזה משרש בזז ,הרי גם לשון ביזוי ש ְבעה לִ י֙ כַיָ֔ ֹום ו ֵַ֣יאמֶּ ר ַיע ֲֹ֗קב ִה ִ֤
מעורב בו .כפירש''י על הפסוק :וכל- וַיִ ש ַ ָ֖בע לָ֑ ֹו וַיִ ְמ ֹ֥כר אֶּ תְ -בכר ָ֖תֹו לְ ַיע ֲָֽקב
הבהֵ ָ֛מה ּושלִּ֥ל ֶּ ֶֽהע ֹ֖רים בַ זֹ֥ ֹונּו ֶֽלנּו [דברים (כה,לג')
ג,ז'] :תחלה אמר ב ַזזְנּו לנו [פרק ב ,פסוק ש ְבעה לִ י֙ וַיִ ש ַ ָ֖בע לָ֑ ֹו
ִה ִ֤
לג
לעומקו של מקרא
תולדות
והרי זו עדות שאביהם יעקב לא שלח לה'] ,מתחלה היתה הביזה חביבה
את ידו בביזת אחיו עשו ,אלא מן הדין בעיניהם ולבסוף היתה כ''כ הרבה עד
אחז בעקבו. שהיתה בזויה בעיניהם וזהו בַ זֹ֥ ֹונּו ֶֽלנּו.
ועוד יש לומר ויבז עשו אֶּ ת-הַ ְבכ ָֽרה. כן בעניינינו ,ו ִַיֹ֥בֶּ ז לשון ביזוי וביזה.
אֶּ ת ,מה בא לרבות .בא לרבות תחיית שהרי יעקב היה ראוי להיות הבכור
המתים .כדאמר רבי לוי במדרש ,תחית ועשו בזז אותה ממנו ביוצאו ראשונה
המתים ִבזה עִ מּה. על כן היתה יד יעקב אוחזת בעקב עשו,
כמונע ממנו לבוז את בכורתו.
ולכן נמנעה ממנו הברכה שרצה יצחק
לברכו ויתן לך מטל השמים ,שזו ועוד שיש בזה גם לשון בזבוז .שעשו
הברכה לטל תחיית המתים .ומי שיזכה בזבז את בכורתו זו שבזז ,וביזה אותה
בה יזכה לו ולדורותיו .ומתוך שביזה לעיניו.
עשו גם את תחיית המתיםִ ,בזה
וְ נִ ְתבַ זה ,וקבל יעקב את הברכה. ועוד יש להעיר בזה ,שלכאורה שייך
לומר ו ִַיֹ֥בֶּ ז בתחילה ,עוד לפני המכירה,
ועל דרך הרמז ,ירמזון א ֵלין מליא בפסוק לב כעין זה :ויבז עשו ויאמר וגו'
לפכים הקטנים שחזר עליהם יעקב, ולמה זה לי בכרה.
ומסר עליהם את נפשו .שהיה גנוז אלא שאז היה לבעל הדין לחלוק
באחד מהם מהפכים הקטנים טל תחיית ולומר שמשום אונס רעב מכר את
המתים .ועל זה נלחם עמו שרו של הבכורה ,לכן אמרֹו הכתוב לבסוף,
עשו .ועל זה ראוי היה ליעקב למסור שביזה את הבכורה גם אחר שאכל
את נפשו .ולעומקו של מקרא יאמר כי ושתה.
בפך השני היה השמן שיהיה ראוי
להדליק בו את המנורה בימי ועוד יש לדייק ולומר ויבז עשו .עשו
החשמונאים .ומסר על כך את נפשו ,כי ולא יעקב .על כן מצאצאיו של עשו
הא בהא תליא .תחיית המתים בבנין בית נאמר בהמן הרשע "ויבז בעיניו לשלוח
המקדש ,שלעשו לא יהיה כל חלק בהם. יד במרדכי לבדו" ,ובצאצאיו של יעקב
ויבואר באריכות בפרשת וישלח עה''פ נאמר "ואל הביזה לא שלחו את ידם".
לד
לעומקו של מקרא
תולדות
ֵ֕עקֶּ ב אֲשֶּ ר-ש ַ ֹ֥מע אַ ְברהָ֖ם ְבק ִ ָ֑לי [לב,כה'] ויּו ֵ ִּ֥תר יֶֽע ֹ֖קב לְ בַ ָ֑דֹו ,אל תקרי
(כו,ה'). לְ בַ דֹו אלא לְ ַכדֹו.
ויש לשאול ,מדוע תלה ברכותיו ^^^^
באברהם .והרי עקב אשר שמַ עְ ּת וַיְ ִ ִ֤הי רעב֙ ב ָ֔א ֶּרץ ִמלְ בַ ד֙ הרעֵ֣ב
בקולי מבעי ליה למימר. ימי אַ ְברהָ֑ם
שר היָ֖ה ִב ֵ֣
אשֹון אֲ ֶּ ֹ֥
ה ִר ָ֔
(כו,א')
ועוד ,וכי צדקותו וגבורתו ועקידתו
אינם מספיקים כדי לקבל את הברכות, בשימת לב ,לכאורה ִמלְ בַ ד֙ הרעֵ֣ב
והלא אֵ ילֹו של יצחק מוזכר לבניו עד ימי אַ ְברהָ֑םשר היָ֖ה ִב ֵ֣
אשֹון ֲא ֶּ ֹ֥
ה ִר ָ֔
סוף כל הדורות בתקיעת השופר ,ומדוע נראה כמיותר ,ומה בא ללמדנו.
תלה הכל באברהם. ויש לומר על דרך המוסר והאמונה,
כי כשם שהיה הרעב הראשון בימי
ויש לומר דהיא הנותנת ,דבאברהם אברהם לו לנסיון ,כן גם הרעב הזה
נאמר למען יצוה את ביתו אחריו. הוא לנסיון.
וכאשר יצחק עומד בצדקותו הרי הוא
מתברך בזכות אברהם שנאמר בו אלא ששונה הרעב השני מן הראשון.
למען יצוה את ביתו אחריו. שהראשון היה לנסיון אם יהרהר
אברהם אחרי מידותיו של הקב''ה.
^^^^ והשני הוא נסיון גם ליצחק וגם
לאברהם ובחינה למפרע ,אם אכן ציוה
ֵֵ֕עקֶּ ב אשֶּ ר-ש ִּ֥מע אברהֹ֖ם ְבק ִ ָ֑לי. את ביתו אחריו ללכת בדרך ה' שלא
להרהר אחר מידותיו ית' .וזה שסיים
בשימת לבְ ,בק ִ ָ֑לי כתיב חסר ו' .רמז עקב אשר שמע אברהם בקולי ,וציוה
לו שיצא ממנו יעקב שיאמר בו הקל את ביתו אחריו ולא הרהרת אחר
קול יעקב .חסר ו'. מידותי.
^^^^
לה
לעומקו של מקרא
תולדות
קללה ומארה לעולם .וזה לגודל ולעומקו של מקרא יש לומר מאי
האחריות שמוטלת על ביתו אחריו, ְבק ִ ָ֑לי .דהוא אותו קול השם שנאמר בו
להמשיך את ברכת אברהם עליהם ועל עקב אשר שמע אברהם בקלי.
כל העולם כולו ,ולכן פירש"י עניין
הקללה להודיע גודל חשיבות ואחריות ויש ליתן טעם לחסרון הו' .וכבר
העניין של הברכה לכל הדורות. נתבאר לעיל [עה"פ וימל ִּ֥אּו י ֶּ ֹ֖מיה ללֶּ ִ֑דֶּ ת
תֹומם בבטנֶּֽה( .כה,כד')] ,כי הו' והנֵ ִּ֥ה ֹ֖
^^^^ ּתֹו ֶּרה על החיבור ועל הבחירה .וכשם
וַיִ ז ַ ְִ֤רע יִ ְצחק֙ ב ֵ֣א ֶּרץ הַ ִָ֔הוא וַיִ ְמ ֵ֛צא שאברהם עשה עצמו כמי שאינו בעל
ע ָ֑רים ַ ָֽוַֽיְ ב ְרכָ֖הּו
בַ שנֹ֥ה הַ ִ ָ֖הוא מ ֵ֣אה ְש ִ בחירה ,כן יצחק ויעקב עשּו עצמם כמי
יהו"ה( .כו,יב') שאינם בעלי בחירה ,והיו כליל לה'.
וימצא בשנה ההיא מאה שערים. ^^^^
שאם ח"ו היה לוקח אבימלך את רבקה,
היה לה דין של מנחת שעורים. וְ ִה ְתב ְר ֵ֣כּו ְבז ְַרע ֲָָ֔ך ָ֖כל גֹויֹ֥י ה ָֽא ֶּרץ:
ומשניצלה מכך מצא בשנה ההיא מ ֵ֣אה [כו,ד].
ְש ִע ָ֑רים של חטיםְ .ש ִע ָ֑רים תחת
ְשעֹו ִרים. וְ ִה ְתב ְר ֵ֣כּו ְבז ְַרע ֲָָ֔ך פירש"י שיתלו את
הברכה בו .משום חשיבותו .ועוד פירש
ונסמכו הפסוקים זה לזה ,הנ ֵגע רש"י אף בקללה כן [תולה קללתו
יּומת ויז ָ֤רע
ב ִּ֥איש הזֶּ ָ֛ה ּובאש ֹּ֖תֹו ִּ֥מֹות ֶֽ באחרים] וכן גם בשבועה .תולה
יצחק֙ ב ֵּ֣א ֶּרץ ה ֶ֔הוא וגו' ,לרמוז מה שבועתו באחרים.
שאמרו חז"ל דאמר להו רבא לבני ַו ֲהוינן בּה ,בשלמא בברכה ובשבועה
מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי יש לתלות באברהם ויצחק .אלא מה
דתתעתרו .כבדו את נשותיכם כי כך ענין קללה לכאן.
תתעשרו( .בבא מציעא נט,עמ'א'). ויש לומר בדעת רש"י ,שהברכה
אשר נתברך יצחק מתקיימת לשני
ועל דרך הסוד ,בספר שרשי השמות הכיוונים .לטוב ולמוטב .אם יעשו טוב,
להרמ"ז ,מביא הפסוק הזה כשם קדוש יתברכו .ואם לא יעשו ח"ו שלא תבוא
לו
לעומקו של מקרא
תולדות
התבואה כנאמר וימצָ֛א בשנִּ֥ה ה ֹ֖הוא המסוגל לפרנסה ,וביותר להמכוונו
ע ָ֑רים.
מֵ ֵּ֣אה ְש ִ בברכת השנים .ומחולק לשלשות.
כזה:
^^^^
וַיִ ְז ַ ִ֤רעְ יִ צְ חק֙ ב ֵ֣א ֶּר צְ הַ ִָ֔ה יִ ִא ַו יִ ְמ ֵ֛צ
שם (כו,יז')ו ִַיֹ֥חַ ן ְב ַנָֽחַ ל גְ ָ֖רר וַיֹ֥שֶּ ב ָֽ אבַ ש נֹ֥ההַ ִ ָ֖היִ ִא מ ֵ֣אה ְש ִע ָ֑ר יִ ְם ַ ָֽו
ו ִַיֹ֥חַ ן -לשון חניה ולשון חן .שהיתה יְ ב ְר כָ֖הּו יהו' ְה.
לו נשיאת חן מלמטה ומלמעלה.
ְב ַנָֽחַ ל -כמובא באוהב ישראל מאפטא, ובשימת לב ,ניקוד שם השם בפסוק
שיש שני סוגי נחלים .נחל עליון ונחל זה הוא חֹולם קמץ צֵ ֵירי שוא .שהם
תחתון. ניקוד הספירות :אצילות [י] ,כתר [ה],
נחל תחתון הוא המבעבע מעמקי הלב בינה [ ֵו] ,וגבורה [ה] .שהם
על פי מעשינו .והוא נוטריקון נח''ל: השתלשלות ההוי''ה מלמעלה למטה
נפשנו חכתה לה'. מסטרא דבינה וגבורה ,ואע''פ שלא כלל
ונחל עליון הוא השופע מכתר עליון חסד עמהם ,כיאה ליצחק שהוא ספירת
ומשפיע עלינו חסדים גדולים ,וגם הוא הגבורה ,הרי ההשתלשלות של שפע
הפרנסה חסד היא לבריותיו .ונמצאת
נוטריקון נח''ל :נוצר חסד לאלפים.
הפרנסה בגבורה מלמעלה ובחסד
ושני הנחלים הם כמים נוקבין מלתתא
מלמטה .כנאמר [תהלים קלו,כה'] :נותן
המתעוררים ע"י מים דוכרין מלעילא,
לחם לכל בשר כי לעולם חסדו.
ויחד נוטים הם זה לזה בנטיית חן
המקום על יושביו.
^^^^
ואשר על כן נקרא הנחל גְ רר .וזה
ע ָ֑רים ,ע"ד הרמז והצח ,זה
מ ֵ֣אה ְש ִ
שכתוב ו ִַיֹ֥חַ ן ְב ַנָֽחַ ל גְ רר .בנחל גרר
שרמז אברהם בהספדו לשרה גם את
הנגרר ויורד בשפע משמים על ידי
ההספד לרבקה .כמובא בלעומקו של
שעלה ונגרר ממעמקי לבו כגרה הזאת
מקרא ,חיי שרה .והיינו נודע בשערים
שעולה וחוזרת באתערותא דלתתא,
בעלה .מאי נודע בשערים ,נודע בנס
לגרור התערותא דלעילא ,עד אשר
הרחיב להם ויקרא שמה רחובות .ולכן
לז
לעומקו של מקרא
תולדות
מאדך .ולכך ציין הכתוב ַעֹ֥ד ִ ָֽכי-ג ַ ָ֖דל נכתבה זאת החנינה בחניה הזאת .ו ִַיֹ֥חַ ן
ְמ ָֽאד .ומכיון שבעקידה עלה לדרגות ְב ַנָֽחַ ל גְ ָ֖רר וַיֹ֥שֶּ ב ָֽשם.
גבוהות מאד של בכל לבבך ובכל
נפשך ,לא הפריעה אותו הגשמיות ^^^^
לעבודת ה' של בכל מאדך.
וַיִ גְ ַ ָ֖דל ה ִ ָ֑איש ו ִַ֤ילְֶּך הלֹוְך֙ וְ ג ָ֔דל ַעֹ֥ד
^^^^ ִ ָֽכי-ג ַ ָ֖דל ְמ ָֽאד (כו,יג')
ַוי ְַחפְ ֹ֥רּו עַ ְב ָֽדי-יִ ְצחָ֖ק בַ נָ֑חַ ל ו ַּ֨ ִַי ְמ ְצאּו-
ָ֔שם ְב ָ֖אר ַ ֹ֥מיִ ם חַ ִ ָֽיים :וַי ִ ָ֜ריבּו רעֵ֣י לכאורה המילה האיש מיותרת .כי
אמר ֵ֣לנּו הַ ָ֑מיִ ם גְ ֹ֗רר עִ ם-רעֹ֥י יִ ְצחֵ֛ק ל ָ֖ נסמך לשלפניו .ויזרע יצחק ויגדל הוי
ָ֔עשֶּ ק ִ ֹ֥כי ָֽשם-הַ ְבאר֙ וַיִ קְ ִ֤רא ליה למימר .ומהו ויגדל האיש.
עַש ָ֖קּו עִ ָֽמֹו( :כו ,יט-כ') ִ ָֽה ְת ְ
אלא יש לומר דנסמך למה שאמר
לכאורה היה צריך לכתוב באות ס'. אבימלך הנוגע באיש הזה ובאשתו מות
עסק כי התעסקו .ומאי ָ֔עשֶּ ק ִ ֹ֥כי יומת .והוא לשון חשיבות .מיד ויגדל
ִ ָֽה ְת ַע ְש ָ֖קּו. האיש.
ויש לומר שהוא מלשון עושק .ככתוב ^^^^
עַב ְדָך לְ טֹוב
בתהלים (קיט,קכב) :עֲרב ְ
אַ ל ַי ַע ְשקֻּ נִ י ז ִדים .ומאחר שעשקוהו וַיִ גְ ַ ָ֖דל ה ִ֑איש ויֵ ָ֤לְֶּך הלֹוְך֙ וְ ג ָ֔דל עִּ֥ד ֶֽכי-
חפר עוד ְב ֵ֣אר אַ חֶָּ֔ ֶּרת. ג ַ ָ֖דל מ ֶֽאד.
ו ִַי ָ֖ריבּו גַם-ע ֶּ ָ֑ליה וַיִ קְ ֹ֥רא ְש ָ֖מּה ִש ְטנָֽה. בשימת לב ,שלש גדּולֹות יש כאן .ויש
[פס' כא'] ליתן טעם בהן.
יש ליתן טעם מדוע יקרא לה ִש ְטנָֽה ויש לומר שנתברך בג' דברים
ולא מריבה ,שהוא שם יותר מתאים שנתברך בהם אברהם אביו .בנים ממון
למה שרבו עליה. ושם .כמבואר בפרשת לך לך.
ועוד נראה לומר שיש בהן ג' חלקי
עבודת ה' .בכל לבבך ובכל נפשך ובכל
לח
לעומקו של מקרא
תולדות
שם ְב ֹ֥אר ָֽשבַ ע .:ולא מצינו וַיַ ֹ֥ ַעל ִמ ָ֖ אלא יש לומר ,שקרא לה ִש ְטנָֽה על
שנאמר לו לעלות .אלא כפי שאמרו שם שמתגרה השטן בהצלחתו .ובזה
האבות הן הן המרכבה לשכינה ,אם כן שקרא לה על שם השטן ,נתן לו לשטן
שם ,ויעל משם יש לומר מאי וַיַ ֹ֥עַל ִמ ָ֖ את חלקו לבל ישטיננו.
הקב"ה לבאר שבע ואחריו נגרר יצחק.
ַויַעְ ּתק ִמשם ַוי ְַחפר ְבאר אַ חֶּ ֶּרת וְ לא
או כלך לדרך זו שיצחק עלה משם רבּו עלֶּיה וַיִ קְ רא ְשמּה ְרחבֹות
והעתיק עמו את השכינה לבאר שבע וַיאמֶּ ר כִ י עַ ּתה ִה ְר ִחיב יְ הו'ה לנּו
כדכתיב ַויַעְ ּתק משם .והוא לשון ּופ ִרינּו בא ֶּרץ (כו,כב')
ִהפְ עִ יל כמעתיק את זולתו עמו .ואת מי
העתיק ,הוי אומר שהעתיק שכינה עמו.
יש ליתן טעם מדוע לכאורה לא יקרא
כמובא באוה"ח הק' [פר' לך לך יב,ח']
לבאר על שם המאורע .שלא רבו
גבי אברהם אבינו שכל מקום שהלך
עליה .וכיצד הרחיב משתייך לענין
העתיק עמו את השכינה הק' ממקום
שלא רבו.
למקום בקוראו בשם השם בכל מקום.
הכי נמי שהעתיק יצחק את השכינה
ועל דרך הלשון ,ובשימת לב ,יש
עמו כביכול ,ממקום למקום.
לומר שאומרו רבּו סובל שתי
^^^^ משמעויות .אחת מלשון ִריב והשניה
מלשון פריה ורביה.
ויש לשאול מאי וַיַ ֹ֥עַ ל .הרי לא יצא
מהארץ לחוץ לארץ לומר שעתה עלה ואשר על כן ,כוונתו בזה שבאין ריב
לארץ. ומדון ,לא פרו ורבו הזדים והמשטינים.
שםויש ללמוד מדסמיך ליה .וַיַ ֹ֥עַל ִמ ָ֖ וממילא ידע כי הרחיב ה' .כי כאשר אין
ְב ֹ֥אר ָֽשבַ ע ,וַי ַּ֨רא א ִ֤ליו ה' .לומר לך פריה ורביה לעושקים ולמשטינים ,יש
שֶּ עליה היתה לו ,שאין עליה יותר פריה ורביה לצדיקים .וכל זה היה לו
גדולה מאשר התגלות ה' עליו. לסימן מתי ישוב לארצו .ולכן מיד
שם ְב ֹ֥אר ָֽשבַ ע.
וַיַ ֹ֥ ַעל ִמ ָ֖
^^^^
לט
לעומקו של מקרא
תולדות
בחפירת הבארות וכו' לא מוזכרים או כלך לדרך זו ,שיש כאן מעין לכה
יעקב ועשו כלל. שם ְב ֹ֥אר
דודי לקראת כלה .וַיַ ֹ֥עַל ִמ ָ֖
ָֽשבַ ע ,מיד וַי ַּ֨רא א ִ֤ליו ה'.
ותגדל התמיהה מדוע לא השתתפו
במלחמותיו ,עשו בכוח ידיו כדכתיב ^^^^
הידיים ידי עשו ,ויעקב בכח תפילתו
ותורתו ככתוב והקול קול יעקב. חשבון כ''ה שנה שהיה יצחק
בגרר והתמיהה בענין זה.
ויצחק נלחם לבדו כנגד פלשתים וחפר
את בארות המים ללא עזרתם של עשו הכתוב אומר ויצחק בן ששים שנה
ושל יעקב .שנאמר :ו ַַּ֨ישב יִ ְצ ָ֜חק ַוי ְַח ֵ֣פר בלדת אותם ,ואברהם באותה העת בן
שר ָֽחפְ רּו֙ ִבימי֙ | אֶּ תְ -בא ֵ֣רת הַ ֹ֗ ַמיִ ם אֲ ֶּ ִ֤ ק"ס כי היה בן ק' בלדת יצחק ואברהם
אַ ְברהֵ֣ם א ִָ֔ביו וַיְ סַ ְּת ֵ֣מּום פְ לִ ְש ָ֔ ִּתים וגו'. נפטר בן קע"ה ,ה' שנים קודם זמנו
(כו,יח'). והיא השיבה הטובה האמורה בו
(רש"י) כדי לא לראות את עשו יוצא
ולעומקו של מקרא ,ועל דרך לתרבות רעה בעת מכירת הבכורה,
המוסר והאמונה ,שתרמוז הפרשה ולכן יעקב ועשו היו בני ט"ו שנה
ליסוד גדול הטמון בנסיונותיו של אדם בעת המכירה לאחר מות אברהם.
ובמאורעות חייו .שֶּ אל לו לאדם ולאחר הברית עם אבימלך נאמר
להתנער מנסיונות חייו הקשים הבאים שעשו בן ארבעים שנה בקחתו את
עליו ,ואל לו לבקש שיעזרוהו ,ככל נשיו.
שניתן .כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל יוצא איפוא שבין מכירת הבכורה
מעשיו ולו נתכנו עלילות ,וגלוי וידוע לברית אבימלך עברו כ"ה.
לפניו מה טוב לאדם ,ובאשר יתגבר על
נסיונות חייו ויהיו קשים אשר יהיו, ולמסקנת חשבון זה מתעוררת
בזה הוא ממלא את ייעודו שהועידו תמיהה גדולה:
לו מן השמים.
בשימת לב ,כל אותן שנים ,כ"ה שנים
בכל המלחמות של יצחק עם פלשתים
מ
לעומקו של מקרא
תולדות
ו ַּ֨ישב יצחק ויח ֵּ֣פר | אֶּ ת-באֵ ֵּ֣רת ה ַ֗מים וכנבואת מיכה (ו,ח') ִהגִ יד לְ ָך אדם
א ֶּ ָ֤שר ֶֽחפרּו֙ בימֵ י֙ אברהֵּ֣ם א ֶ֔ביו ויסּת ֵּ֣מּום ּומה-ה' דֹורש ִמ ְמָך ופירושו: מַ הּ-טֹוב ָֽ
פלש ֶּ֔תים ֶֽאח ֵ ֹ֖רי מֹות אברהִ֑ם וַיִקְ ִ֤רא להֶּ ן֙ אדם ,הגיד לך הקב''ה מה טוב ,גם אם
ש ָ֔מֹות כַש ֵ֕מת ֲאשֶּ ר-ק ֹ֥רא ל ֶּ ָ֖הן א ִ ָֽביו. ּומה-ה' לא נראה לך הטוב ההואָֽ .
[כ''ו ,יח'] דֹורש ִמ ְמָך ,כִ י ִאם-עֲשֹות ִמ ְשפט
אֱֹלהיָך.
וְ אַ הֲבַ ת חֶּ סֶּ ד וְ הַ ְצנ ַע ֶּלכֶּת עִ םָֽ ֶּ -
כַש ֵ֕מת ,כְ שֶּ מת כתיב .מלמד שקרא להֶּ ן֙ ופירושו לעומקו של מקרא :כִ י ִאם-
ש ָ֔מֹות כַש ֵ֕מת ֲאשֶּ ר-ק ֹ֥רא ל ֶּ ָ֖הן א ִ ָֽביו כדי עֲשֹות מה שמוטל עליך על פי מה
שיהיו זכר לאביו .זה שנאמר בפסוק ששופט אותך בוראך מן השמים ,לעמוד
ויסּת ֵּ֣מּום פלש ֶּ֔תים ַ ָֽאח ֲָ֖רי מֹות אַ ְברהָ֑ם. עֲשֹות ִמ ְשפט. בנסיונות .והיינו
לכן נאמר כַש ֵ֕מת בלי ו''ו ,להעמידם זכר וְ אַ הֲבַ ת חֶּ סֶּ ד ,עד שהאדם מבקש
לאביו כְ שֶּ מת .ועל ידי כך יהיה חי כמים מאחרים שישאו אתו בנטל החיים
הללו המפכים מן הבאר. ויעשו עמו חסד ,יהיה הוא גומל חסד עם
ֹלהיָך
אחרים .וְ הַ ְצנ ַע ֶּלכֶּת עִ םֱ -א ֶּ ָֽ
^^^^ פירושו להיכנע בפני המציאות אשר
מועיד לך הקב''ה.
וַי ַּ֨רא א ִ֤ליו יְ הו'ה֙ בַ ַ ֵ֣ליְ לה הַ ָ֔הּוא
אֱֹלהי אַ ְברהֵ֣ם א ִ ָ֑ביָך ָ֖ ו ֵַ֕יאמֶּ ר אנ ֵ֕ ִכי ואשר על כן יובן מדוע לא בקש יצחק
ּוב ַרכְ ִ ּ֙תיָך֙
אַ לִּ -תירא֙ ִ ָֽכיִ -א ְּתָךֵ֣ א ָ֔נכִ י ָֽ את עזרתם של בניו במלחמותיו .באשר
יתי ֶּ ָֽאת-ז ְַרע ֲָָ֔ך בַ ע ֲָ֖בּור אַ ְברהֹ֥ם וְ ִה ְרב ִ ֵ֣ הבין יצחק כי זה הנסיון שמוטל עליו
עַ ְב ִ ָֽדי{ :פרק כו ,פסוק כד'} בלבד ,לשמור דרך אביו ולקיים למען
הו'ה שם יְ ָ֔שם ִמז ְֹ֗בחַ וַיִ קְ רא֙ ְב ֵ֣ ו ִַיֵּ֧בֶּ ן ֵ֣ יצוה את ביתו אחריו .לחפור את
שם עַ ְבדי- שם אהֳלָ֑ ֹו וַיִ כְ רּוֹ֥ - ַויֶּטָ֖ - הבארות אשר חפר אביו ויסתמום
פלשתים .ומשעמד בנסיון זה היתה לו
יִ ְצחָ֖ק ְב ָֽאר{ :כה}
ברכת ה' להמשיך ולהעניק את הברכות
ימלְֶּך ה ַ ֹ֥לְך א ָ֖ליו ִמגְ ָ֑רר וַאֲ ֻּחזַת֙ וַאֲ ִב ֵ֕ ֶּ
לדורות אחריו.
יכל שַ רְ -צב ָֽאֹו{ :כו} ָֽמר ָ֔עהּו ּופִ ָ֖
^^^^
וַי ַּ֨רא א ִ֤ליו יְ הוה֙ בַ ַ ֵ֣ליְ לה הַ ָ֔הּוא
[כ''ו,כד']
מא
לעומקו של מקרא
תולדות
את ברכתי ,וגם יקבל את ברכת אברהם בַ ַ ֵ֣ליְ לה הַ ָ֔הּוא .הוא אותו הלילה שנאמר
שהיא המעולה שבברכות[ .כדלקמן]. בו בַ ַ ֵ֣ליְ לה הַ ָ֔הּוא נדדה שנת המלך .הוא
הלילה שבו ברך יצחק את יעקב .הוא
ַויִ כְ רּו שם [בבאר שבע] עבדי יצחק ליל ט''ו בניסן המסוגל לברכות ,לכן
באר .מתעוררות מספר שאלות בענין נאמר בו :אלּ-תירא֙ ֶֽכי-אּתָךֵּ֣ א ֶ֔נכי
הבאר הזאת ושלאחריה .מדוע לא ּוב ַרכְ תיָך.
ָֽ
נאמר כאן באר אחרת כמו שנאמר
בגרר .וכן מדוע לא נאמר אם מצאו מים ועוד יש לומר ,מה הוא שהדגיש
אם לאו .ומדוע לאחר שכרת ברית עם הכתוב בלילה ההוא .כאן הודיע לנו
אבימלך ,הגידו לו על אדות הבאר אשר הקב"ה תוקף השגחתו ית'.
חפרו ולא נאמר כאן באר אחרת .ואם
היא אותה הבאר שחפרו לפני לפי שהיה בדעת ה' לשלוח את אבימלך
שאבימלך הגיע מדוע לא ציינו שם ואחזת מרעהו אליו עם בקר ,התגלה
שמצאו מים כפי שנאמר כאן "ויאמרו אליו הקב"ה בלילה ההוא לפני הגיע
לו מצאנו מים". אבימלך אליו ,כדי לומר לו אל תירא כי
אתך אנכי.
ויש לומר ,כי סיבת הגעתם של
אבימלך ואנשיו ,כי ראו שפסקה אצלם וכה יהיה סדר הדברים :וירא אליו ה'
הברכה מזמן ששלחוהו ,וביקשו לכרות בלילה ההוא ,בטרם שלח הקב"ה את
עמו ברית .וטרם הגעתם חפרו עבדי אבימלך ומרעיו אליו בבקר.
יצחק באר ,ולא נאמר בה באר אחרת כי והרביתי את זרעך .נתן ליצחק מקום
ממילא היא היתה אחרת ממה שחפרו לטעות בעשו .כי לא אמר לו והרביתי
בגרר .כשחפרו בגרר ג' בארות היו מזרעך .אלא את זרעך ,ובתרגום :ית
צריכים לומר באר אחרת ,כי ג' בארות ברְך .ולא פירש לו איזה מהם .ובגדול
חפרו שם .אך משהגיעו לבאר שבע היא החל ,לחזק את עשו בברכותיו .שיהיה
הבאר היחידה הנחפרת במקום .ולכן כלי מוכן לקבל הברכה .והקב"ה סובב
לא שייך לומר עליה באר אחרת. כן כדי שיבא יעקב ויזכה בברכות
ומשחפרו את הבאר מיד מצאו מים ,כי המגיעות כיאות לבכור בין הבנים.
היתה הברכה עם יצחק. וכאשר הבין יצחק כי הקב"ה סובב כן,
אמר גם ברוך יהיה .מהו גם ,גם יקבל
מב
לעומקו של מקרא
תולדות
שהמילה אדֹות באה עם ו' בסוף אך לא הספיקו לומר ליצחק שמצאו
המילה ,יש כאן חסרון בהודאה ושבח. מים ,עד אשר הגיעה הכבודה של
לכן נכתב בה אדֹות ,להורות על אבימלך ואנשיו ,ועתה הֶּ חשּו מלספר,
החיסרון בהודאה ,שלא הודו מיד אלא שהמתינו לראות מה ירצה אבימלך.
לאחר זמן. ולאחר שראו כי באו לכרות עמו ברית
על אשר הפסיקה אצלם הברכה ,וכל
בארותיהם יבשו ואילנותיהם לא עשו
ולעומקו של מקרא יש לומר שלכן פרי[ ,יונתן בן עוזיאל] ,המתינו עד
גם ַויַגִ דּו חסר יו''ד ,שהחסרון היה שיחזרו למקומם ,שלא יאמרו
מצידם .אך מצד יצחק מיד פתח שמברכתם שאמרו לו אתה עתה ברוך
בהודאה וקרא לבאר ִש ְבעה{ :לג} השם התמלאה הבאר.
וַיִ קְ רא אתּה ִש ְבעה עַ ל כן שם העִ יר
ְבאר שֶּ בַ ע עַד הַ יֹום הַ ֶּזָֽה. לכן רק אחרי שהלכו לדרכם הגידו לו
על אדֹות הבאר אשר חפרו לפני בא
ויש לשאול ,מצד אחד הכתוב מעיד אבימלך ,והיא היא אותה הבאר ,ולכן
וַיִ קְ רא אתּה ִש ְבעה ,ומאידך הכתוב לא נאמר בה באר אחרת ,והודו ושבחו
מעיד עַ ל כן שם העִ יר ְבאר שֶּ בַ ע .אלא ואמרו לו מצאנו מים.
כה ּתפתֵ ר :יצחק קרא לבאר ִש ְבעה,
והעיר נקראת על שמה ְבאר שֶּ בַ ע. ככתוב{ :לא} וישכימּו בבקֶּ ר וי ֶֽשבעּו
איש לאחיו וישלחֵ ם יצחק ו ֵיֶֽלכּו ֵ ֶֽמאּתֹו
ועוד יש לשאול ,הרי אברהם הוא בשלֶֽ ֹום{ :לב} ויהי ביֹום ההּוא ויבאּו
שקרא לעיר באר שבע ,ומדוע הכתוב עבדֵ י יצחק ויגדּו לֹו על אדֹות הבאֵ ר
מיחסו ליצחק ,באמרו עַל כן שֵ ם העיר אשֶּ ר חפרּו ויאמרּו לֹו מצאנּו ֶֽמים:
באֵ ר שֶּ בע .אלא כך אמר רחמנא :אוסיף
עתה לקרוא לעיר באר שבע עַ ל מה ובזה מצאנו מנוחה על מה שנתבאר
בפרשת וירא [כא,יא'] במילה אדֹות.
שקרא כן אברהם ,ששניהם לדבר אחד
שכאשר המילה באה עם ו' בתחילה
נתכוונו.
כזה :אֹודת ,הכוונה שיש כאן ענין של
הודאה ושבח על חלק הטוב .וכל מקום
ורש''י פירש :ויקרא אותה ִש ְבעה על
מג
לעומקו של מקרא
תולדות
ועוד יש להבין מהו השבח שנתן יצחק שם הברית ,כלומר על שם השבועה.
בשם ִש ְבעה .וי"ל כמובא במשלי ל' ותימה ,הרי השבועה היתה קודם לכן,
טז :אֶּ ֶּרץ לא ש ְבעה מַ יִ ם .ומה ארץ והם הנשבעים כבר הלכו ,ומדוע יקרא
רגילה אֶּ ֶּרץ לא ש ְבעה מַ יִ ם ,שאומרת יצחק על שם השבועה כשהנשבעים
הב הב ואינה משמרתן ,ארץ הנגב כבר הלכו להם.
שהיא נגובה על אחת כמה וכמה ,ואילו
כאן היתה ברכה שהארץ ש ְבעה ,ולא אלא הבין יצחק כי מלכותא דארעא
העלימה את המים ,ובבאר אשר חפרו כעין מלכותא דרקיעא .וכשם שאבימלך
מצאו מים .נתן יצחק הודאה ושבח על בא עם כל אחוזת מרעהו ועם פיכל שר
חלקו שבזכות הַ ְשבֻּעה ,הארץ ש ְבעה. צבאו לברכו ולומר לו אתה עתה ברוך
לכן קרא למקום ִש ְבעה. השם ,הבין כי כן מבורך הוא מפמליא
של מעלה.
ועוד י"ל ששיבח להקב"ה שומע
תפילה .שעם כל חפירת באר היה ^^^^
מתפלל להקב"ה שימציא לו מים .זה
שאמרו לו עבדים ויאמרו לֹו [בחולם] המשל והנמשל בממשלת
מצאנו מים .אל תקרא לֹו בחולם אלא
לּו ,בשּורּוק .והוא לשון תפילה
ה' ובממשלת אבימלך.
ובקשה.
אבימלך הוא אבי מלכי המלכים
וכאומרם :לּו מצאנו מים .ומשנענו הקב"ה ,ואחוזת מרעוהי הם כל
הודה על ששמע ה' קול תפילתו ,וקרא העירין קדישין של צבא השמים ופי-
לה ִש ְבעה ,על שם שבעה קולות על כל שר צבאו הוא שרו של יצחק המביא
המים( .תהלים כט). מפיו את כל תפילותיו לפני הקב"ה
והוא מסכים על ידו ומקבלן לכתרו .על
ועוד י"ל על דרך הסוד ,ש ִש ְבעה הוא כן קרא לבאר שבעה .ועל כן שם
לשון זכר ,והוא כנגד מים דכורין העיר באר שבע עד היום הזה .כי
המשפיעים שפע רחמים ממקור השבועה חלה לעולם.
האצילות .ושֶּ בַ ע הוא לשון נקבה כנגד
מים נוקבין ,אשר באים מלמטן ,והם
מד
לעומקו של מקרא
תולדות
וַאֲ ֻּחזַת֙ ֵ ֶֽמ ֵר ֵֶ֔עהּו זאת ידו של יעקב משמשים כצינורות השפע למים דוכרין
הא ֶּ֙חזֶּת֙ בעקבו של מרעהו לבטן להשפיע מלמעלה .ולכן מה שחפרו
שעתיד להרע לו לעתיד לבוא, עבדי יצחק הוא בבחינת אתערותא
ותפילותיו של יעקב יהיו נשואות בפי דלתתא בבחינת מים נוקבין .ומה
כל הדורות לומר אל תירא עבדי יעקב, ששיבח יצחק ,שהמים בבאר באו
להיות תפילותיו אשר בפיו וכל שרי מברכת השם באתערותא דלעילא
צבא ל מעלה יהיו מסכימים אתו לומר בבחינת מים דוכרין .לכן קרא לבאר
בכל עת :אַ ֹּ֥תה ַע ָּ֖תה ְב ֹ֥רּוְך יְ ה ָֽו'ה. בשם היותר נשגב ,בהודאה דלעילא
בשם זכרִ ,ש ְבעה .והתורה תקרא לעיר
^^^^ בשם באר שֶּ בַ ע כדי ליתן תוקף לשבחיו
של יצחק ,שיהיה לאתערותא דלעילא
של יצחק על מה לחול ,על הבאר
אמ ֹ֗רּו ר ֵ֣אֹו ר ִִ֘אינּוִ֘ ֶֽכי-היֵּ֣ה יה ֵּ֣ו'ה | ו ַָֽי ְ
מלתתא .וכפי שמובא באוהב ישראל
ינֹותינּו בֵ ינֵ ֵּ֣ינּו
עמ ְְ֒ך ו ַ֗נאמֶּ ר ּת ַּ֨הי נִּ֥א אלָ֛ה ֵ ֶֽב ֵ ֹ֖
מאפטא שהמים מלעילא הם בבחינת
ּובֵ ינֶּ ִַָֽ֑ך ונכר ִּ֥תה ב ֹ֖רית ע ֶֽמְך:
נחל עליון היוצא מן התיבות נוצר חסד
[כ''ו,כח']
ובתפילת חנה נאמר אם ראה תראה. לאלפים ,ויורד ומשפיע לנחל תחתון
ודרשו שם אם ראה מוטב ואם לאו תראה היוצא מן התיבות נפשנו חכתה לה'.
וגו' הכי נמי אמרו לו ,אם ראו מוטב ואם ואשר על כן מכוונות התיבות שבעה
לאו אםֶּֽ -תעשֵֵׂ֘ ה עמנּו ר ַ֗עה ֶֽכאשֶּ ר֙ ֵּ֣לא כנגד שבע ,כאשר האות ה' המרמזת
נגֶֽענֶ֔ ּוָך ו ֶֽכאשֶַּּ֨ ר ע ָ֤שינּו עמָך֙ רקֶ֔ -טֹוב, להקב''ה מחברת בין שתיהן.
וכאילו אומרים לו ואם לאו -נגענוך !
ו ֶֽכאשֶַּּ֨ ר ע ָ֤שינּו עמָך֙ רקֶ֔ -טֹוב ועשינו עמך ואבימלך הלך אליו מגרר וַאֲ ֻּחזַת֙
רק רע .וזה שאמרו ַוָֽנְ שַ ָֽלחֲָךָ֖ ְבשלָ֑ ֹום, ָֽמר ָ֔עהּו ופיכל שר צבאו .ובאומרו
דייקא ְבשלִ֑ ֹום ולא לשלום .כדוד ששלחו וַאֲ ֻּחזַת֙ ֵ ֶֽמ ֵר ֵֶ֔עהּו רמז בזה הכתוב
לאבשלום ְבשלֹום והלך ונתלה .והם שאבימלך הוא מלכו של עולם הוא אביו
אינם יודעים כי לא נזקק יצחק שבשמים מסכים עמו לתקן תיקוני אביו
לברכותיהם כי לא הם המשלחים אלא אברהם בגרר ולקיים הברכה ביד בנו
הקב''ה הוא המשלח .ולכן לא חש יעקב שנאמר בה וי ָ֤דֹו א ֶּ֙חזֶּת֙ בע ֵ ֵּ֣קב
לאומרם בשלום. ע ֵֶ֔שו.
מה
לעומקו של מקרא
תולדות
ועוד יש לשאול ,מה ראה יצחק לומר ועוד ,מאי ר ֵ֣אֹו באות ו'ו ,ולא ראה באות
אתם א ָ֔ ִתי [כו,כז'] ,דוקא בזמן
וְ אַ ּתֶּ ם֙ ְשנ ֶּ ֵ֣ ה''א .ויש לומר כלאה שקראה לראובן
כריתת הברית ,בזמן שפניהם לכאורה על שם ראו-בן ,ודרשו בגמרא [ברכות
לשלום. ז ]:ראו מה בין בני לבן חמי ,מה בין
ויש לומר שיצחק למד זאת מאברהם מידותיו הטובות של ראובן לבין מידותיו
אביו שנאמר בו והוכיח אברהם את המושחתות של עשו הרשע .הכי נמי,
אבימלך .ואם אברהם במידת החסד כך, אמרו לו ,ראֹו ראינו את ההבדל בין עשו
הרי יצחק במידת הגבורה על אחת כמה בנך לבין מידותיך הטובות ,ולכן נבקש
וכמה .שלא יירא להוכיח במה שצריך לכרות עמך ברית.
להוכיח ,ואדרבה זו היא אמיתת השלום. אַ ֹּ֥תה ַע ָּ֖תה ְב ֹ֥רּוְך יְ ה ָֽו'ה .הלכו עמו
ולכן ויאכלו וישתו ,שהרי קבל על בגבורה וניצוח כאומרם ,אם תכרות
עצמו "ולא רבו עליה" .שעל ידי כך ברית אתה ברוך ה' .ואם לאו לאו .ומכל
תאדותשרה שכינתו על מעשיו. מקום אתה עתה ,לעת עתה ברוך ה'.
ועוד יש לשאול ,מה הוא שאמר וְ אַ ּתֶּ ם֙ ואשר על כן לא נענה להם מיד אלא
אתם א ָ֔ ִתי .והלא לא ראינו ְשנ ֶּ ֵ֣ למחרת .שהלכו עמו בגבורה וניצוח ,לכן
ששנאוהו .אלא רמז רמוז כאן, חכה לצאת השמש בגבורתו ,והלך עמהם
שנאמר :ו ַּ֨ישב יצחק ויח ֵּ֣פר | אֶּ ת-באֵ ֵּ֣רת בגבורת יצחק ושלחם ְבשלום לאבדון.
ה ַ֗מים א ֶּ ָ֤שר ֶֽחפרּו֙ בימֵ י֙ אברהֵּ֣ם א ֶ֔ביו ויצחק נשאר ברוך ה' עד עתה .עד העת
וַיְ סַ ְּת ֵ֣מּום פלש ֶּ֔תים ֶֽאח ֵ ֹ֖רי מֹות אברהִ֑ם המיוחלת של גאולת בניו השלימה
[כו ,יח'] ,אל תקרי וַיְ סַ ְּת ֵ֣מּום פלשתים והמוחלטת.
אלא ַויִ ְש ְטמּום פלשתים .כמו שנאמר או כלך לדרך זו ,שבאומרו אתה עתה
בעשו וישטום עשו את יעקב על ברוך ה' .בזה הודה לו שהוא ברוך ה'
הברכה .שרצה לסתום את מעין הברכה ולא אחר ,לאפוקי מלבן שאמר לאליעזר
של יעקב .גם כאן ויסתמום פלשתים, ברוך ה' והחליף ארור בברוך.
מתוך שוישטמום .לכן אמר ואתם
שנאתם אותי. כאן הודה לו אבימלך אתה עתה ברוך
ה' .ועוד ,עתה אנו יודעים שמשהלכת
^^^^ הפסיקה לנו הברכה ,כי ברוך ה' אתה,
והתפלל עלינו להמשך הברכה.
מו
לעומקו של מקרא
תולדות
מערת המכפלה ,אלא דרך ממזרות היו ועוד יש לומר ,בפרשת וירא
ומושחתות. [כא,לא'] נאמר ַעלֹ֗ -כן ק ֵ֛רא [אברהם]
וכן ידויק לעיל ,שבמכירת המערה שבַ ע ,וכאן נאמרלַמ ֹ֥קֹום הַ ָ֖הּוא ְב ֵ֣אר ָ֑
נאמר מאת בני חת ולא נאמר החתי .וכן על כן שם העיר באר שבע עד היום
כמצוין בתולדות כנען נאמר את חת ולא הזה .ודעת הרשב"ם דתרי באר שבע
נאמר את החתי כמו שאר אחיו האמרי הוו .ודעת הרמב"ן היא אותה העיר.
והגרגשי וכו' .וכן כשמצווה יעקב ולעומקו של מקרא יש לומר,
לקברו במערה מציין מאת בני חת .ולא דבאברהם היתה נקראת כן לאותו הזמן.
החתי .וכאן נאמר החתי .שלא הן וביצחק לדורות כהמשך הפסוק עד
בעלות החסד. היום הזה .ומה שאברהם אביו קרא
ועוד טעה בכך ,שעפרון נתן את לשעה ,קרא יצחק לדורות.
המערה לא מטוביות לבו ,אלא אדרבה
מבואר במדרש רבה שלא רצה עפרן ^^^^
למכור לאברהם ובני חת הכריחוהו
לזה .ולכן נחסרה ו"ו משמו .עפרן ולא וַיְ ִהי עשו בֶּ ן אַ ְרבעִ ים שנה וַיִ קַ ח ִאשה
עפרון. הּודית בַ ת ְבא ִרי הַ ִח ִּתי וְ אֶּ ת אֶּ ת יְ ִ
ב ְשמַ ת בַ ת איֹלן הַ ִח ִּתי.
ועל כן יש לומר שעשו אשר מראה
כלפי חוץ את טלפיו ,רצה להראות ויש לשאול ,מה ראה לקחת דוקא
לאביו כי נושא את בנות חת אשר עשו מבנות חת .ואולי שראה עשו שבני חת
חסד עם אברהם ,והן באמת לא שייכות עשּו חסד עם אברהם עת מכרו לו את
לחת אלא נקראו חּתיֹות ,וכשם ששינה מערת המכפלה ,וחשב על פי מיעוט
את שם אשתו ליהודית כדי לישֵ ב דעת ערכו שימצא הדבר חן בעיני אביו
אביו .ולכן לקח מן החוי לשון נחש ,כי לקחת מבנותיהם .והוא לא חש לבדוק
בעצמו היה נחש-ירכן כדלעיל .וקראן ביחוסיהם ולקח מבנות החתי שהיו
חתיות .ועל ידי השינויים האלה שוב בנות החוי והחתי דרך ממזרּות .כפי
נבעּו מצפוניו של עשו הרשע ,שאין שפירש רש''י בוישלח בתולדת עשו.
תוכו כברו. ולכן הנשים אשר לקח לא הן מבני חת
^^^^ שעשו חסד עם אברהם למכור לו את
מז
לעומקו של מקרא
תולדות
מ ,).זה הלשון שאמרתם לשון הן, ו ִ ַָּֽת ְהיֶּ ָ֖ין ֵ֣מ ַרת ָ֑רּוחַ לְ יִ ְצחָ֖ק ּולְ ִר ְב ָֽקה.
כלומר נזדמנתם: (כו,לה') ֵ֣מ ַרת ָ֑רּוחַ פירש רש''י לשון
ולעומקו של מקרא ֵיאמֵ ר ,כי המזדמן מ ֹ֥רים
המראת רוח כמו [דברים ט'] מַ ְ ִ
לדבר מצוה ואומר הנני ,כמשה רבנו, יתם .כל מעשיהן היו להכעיס הֱיִ ֶּ ָ֖
הרי גילה בזה מידת הענווה .והמזדמן ולעצבון .עד כאן לפשוטו של מקרא.
לדבר עבירה לעבור במזיד על דברי ה' ויש לשאול מדוע רש''י לא הביא את כל
ואומר הנני ,הרי הוא היפך הענוה והוא יתם עִ ם-יְ ה ָֽו'ה.
מ ֹ֥רים הֱיִ ֶּ ָ֖
הפסוק מַ ְ ִ
עזות וגאווה .וזה שהעיד הכתוב על נשות
עשו ,לשון ָ֔ ַוּת ִ ָ֖הינּו ֶֽלעֹלִּ֥ ת ה ֶֽהרה :ו ִ ַָּֽת ְהיֶּ ָ֖ין ולעומקו של מקרא יש לומר ששם
ֵ֣מ ַרת ָ֑רּוחַ לְ יִ ְצ ָ֖חק ּולְ ִר ְב ָֽקה .שהמרו את בחומש דברים נאמר ממרים הייתם עם
דבריהם בעזות ובגאווה. השם לשבח .שכך ניתן לדרשו שאע"פ
שממרים הייתם ,הייתם עם השם .אבל
^^^^ כאן המורת רוח בפני עצמה היא ,והן לא
היו עם יצחק ,ורבקה ,ויצחק ורבקה לא
ו ִַּתכְ ֶּ ֹ֥הין עינָ֖יו ָֽמ ְר ָ֑את (כז,א') היו עמהן .ולכן רש"י לא הביא את
מובא ברש"י שֶּ ב ֵעת העקידה ראו המשך הפסוק "עם השם" .אלא רק
מלאכי השרת והיו בוכים וירדו יתם.
מ ֹ֥רים הֱיִ ֶּ ָ֖
מַ ְ ִ
דמעותיהם ונפלו על עיניו לפיכך כהו
עיניו. ועוד יש לומר מאי ו ִ ַָּֽת ְהיֶּ ָ֖ין .בשני
יו''דים .שבשתיהן נהג ברמאות לאביו
ויש ליתן טעם מה בכי יש אצל מלאכי ולאמו .האחת קראה יהודית ואינה כן,
השרת שהרי אין הם פועלים על פי רגש והשניה קראה בשמת על שם הבושם
אלא על פי צו עליון ואם היו מצוווים הטוב ,ואינה כן .ורמאות זו היתה למורת
לשחטו היו עושים זאת בשמחה רוח .ואדרבה היתה בהם עזות של
כאברהם. ממזרות וכפי שהוכיח משה את הממרים
בעניין המעפילים [דברים א,מא']
אלא יש לומר כפי שמובא בספרים ָ֔ ַוּת ִ ָ֖הינּו ֶֽלעֹלִּ֥ ת ה ֶֽהרה .ופירש רש''י שם:
הק' ,שמכל מעשה טוב ומכל מעשה לשון הננו ועלינו אל המקום (במדבר יד,
מצוה נברא מלאך ,ממעשה חסד נבראים
מח
לעומקו של מקרא
תולדות
והוא לפני השם .ועוד ,רמז יש לכך במה מלאכי חסד ,ממעשה גבורה נבראים
שאמר יצחק וְ אכָ֑לה ,שהוא כעין מלאכי גבורה וממסירות נפש נבראים
נוטריקון ואוכל לפני ה'. מלאכי מסירות נפש ,וממעשה העקידה
נבראו מלאכי בכי ,כדכתיב בישעיהו
^^^^ לג,ז' :מַ לְ ֲאכי שלֹום מַ ר יִ ְבכיּון .מר
מלשון כמר מדלי .מלאכים הזולגים
ַ ָֽוַֽיְ ִהי֙ ִ ָֽכי-ז ֵ֣קן יִ ְצ ָ֔חק ו ִַּתכְ ֶּ ֹ֥הין עינָ֖יו
דמעות מרוב מסירות נפש לקדש שם
שו | ְבנֵ֣ ֹו הַ ג ֹ֗דל ָֽמ ְר ָ֑את וַיִ קְ ֵ֞רא אֶּ ת-ע ֵ֣
שמים.
ו ִַ֤יאמֶּ ר אליו֙ ְב ָ֔ ִני ו ַֹ֥יאמֶּ ר א ָ֖ליו ִהנָֽנִ י.
^^^^
יש לשאול מה ראה עשו להזדרז ולומר
בלשון ענוה לכאורה ִהנָֽנִ י .ויש לדייק מן
וְ עַ ּתה֙ שא-נֵ֣א כ ֶָּ֔ליָך ּתֶּ לְ יְ ָךָ֖ וְ קַ ְש ֶּ ָּ֑תָך
הפסוק :ו ַֹ֥יאמֶּ ר א ָ֖ליו ִהנָֽנִ י .א ָ֖ליו ,אל
וְ צא֙ הַ ש ָ֔ ֶּדה וְ ֹ֥צּודה ִ ָ֖לי (צידה) ָֽציִ ד:
יצחק אמר בלשון ענוה וזריזות ִהנָֽנִ י .אך
שר א ַ ֵ֛ה ְב ִּתי ַ ָֽועֲשה -לִַּ֨ י מַ ְטעַ ִָ֜מים ַ ָֽכאֲ ֶּ ֹ֥
באמת בתוככי לבו היה מזלזל באביו,
כאומר מה רוצה ממני עכשיו זקן זה. וְ ה ִ ֹ֥ביאה ִ ָ֖לי וְ אכָ֑לה ַ ָֽבע ֲֵ֛בּור ְּת ָֽב ֶּרכְ ָךֹ֥
שי ְב ֶּ ֹ֥ט ֶּרם א ָֽמּות (כז,ג-ד') נַפְ ִ ָ֖
^^^^
וְ ַעּתה֙ שא-נֵ֣א כ ֶָּ֔ליָך ּתֶּ לְ יְ ָךָ֖ וְ קַ ְש ֶּ ָּ֑תָך וְ צא֙ ביצחק כתיב ַ ָֽבע ֲֵ֛בּור ְּת ָֽב ֶּרכְ ָךֹ֥ נַפְ ִ ָ֖שי.
הַ ש ָ֔ ֶּדה וְ ֹ֥צּודה ִ ָ֖לי (צידה) ָֽציִ ד ואילו רבקה אומרת ליעקב שכך אמר
וְ עַ ּתה֙ לשון תשובה ,כמובא במדרש אביו יצחקָֽ ַ :וא ֲָֽב ֶּרכְ כֵ֛ה לִ פְ נֹ֥י יְ ה ָ֖ו'ה.
רבה פר' בראשית .צּוהּו אביו על ומאחר שנביאה היתה היכן רמוז בדברי
התשובה ,כדי שיוכל לאכול מצֵ ידו יצחק מה שאמרה רבקה ,וי"ל דרבקה
ולברכו .כי אז תהיה לברכה על מה היתה יודעת נפש יצחק .אותה הנפש
לחול .ומורהו לשון חרטה :שא-נֵ֣א. שכמעט התקיים בה נפשי יצאה בדברו.
שהוא לשון סלח נא ,כאומרו :כך תבקש אותה נפש שכמעט פרחה והגיעה עד
שא נא חטאתי לפניך. כסא הכבוד .אותה הנפש אשר מאז
העקידה היא אשר לפני ה' .ולכן כאשר
כ ֶָּ֔ליָך מלשון נכספה וגם כלתה נפשי אמר יצחק תברכך נפשי ,שמעה רבקה
אליך ,זו תשובה שבלבּ ,תֶּ לְ יְ ָךָ֖ מלשון ברוח הקדש את הפירוש של נפשי,
מט
לעומקו של מקרא
תולדות
ואיזיל סב לי .ורמוז במלים ע ַלֹ֥י [שרתה תלוי ועומד לפני ה' ,כעשרת ימי תשובה
נבואה] קִ לְ ָֽל ְתָךָ֖ -קללה לא אותך, שבהם בינוניים תלויים ועומדים.
כלומר לא תשיג אותך הקללה. וְ קַ ְש ֶּ ָּ֑תָך זו תהיה בקשתך .והן התפילות
מעומקא דלבא ואז וְ צא֙ הַ ש ָ֔ ֶּדה וְ ֹ֥צּודה
וכן מובא בבראשית רבה תולדות פר' טו ִ ָ֖לי (צידה) ָֽציִ ד .וְ צא֙ הַ ש ָ֔ ֶּדה לשוח עם
רבי אבא בר כהנא אמר אדם שֶּ חטא לא הקב''ה ,ותיענה מן השמים היא הצידה
אמֹו נתקללה? שֶּ נֶּאמר ארּורה האדמה האמורה בעניין .ואז תחול ברכתי עליך.
בּורָך ,אף אּתה עלי קללתָך בני .
בע ֶּ
ובשימת לב ,כתיב פעמיים צוד ציד
וְ ֹ֥לְך קַ חָֽ ִ -לי .קח את הברכות בשבילי. ופעמיים ה יתירה .וצודה לי צידה .קרי
למען תהיה לי תקומה בדורותיך ָֽציִ ד וכתיב ָֽציִ דה .ויש לומר שאמר לו
שתעמיד. פעמיים ה' יתירה כנגד ה' ה' שבי''ג
מידות .תחת אשר צדת אותי בפיך כל
^^^^ הימים ,עתה הגיעה העת לצוד ציד לשם
ַ ָֽואֲ ָֽב ֶּרכְ כֵ֛ה (כז,ז') חלקהו לשתי מלים: שמים לפני השם.
ואברך כה ,ואברכך בכה יהיה זרעך.
לפני ה' לפני מותי . ומאחר ולא שת לבו גם לזאת ,ויצא לצוד
ציד להביא ,להוסיף שלותא על זדנותא,
ותימה ,מה ראה יעקב לקבל ברכת ידעה רבקה ברוח קדשה כי לא לו תהיה
עשו .מדוע לא חשש שיאמר לו על הברכה ,ולכן אמרה ליעקב שמע בקולי
חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד כשם ולך קח לי .ולא כאחיך שאיננו שומע
שבירך לעשו. בקולנו.
אלא כיון שאמר ואברככה לפני ה', ^^^^
בידוע שיברכו בדבר המוסכם על ידי
ה' ,וה' יסובב הברכה להיות מתאימה ו ִַּ֤תאמֶּ ר לֹו֙ ִא ָ֔מֹו ע ַ ֹ֥לי קִ לְ ָֽל ְתָךָ֖ ְב ִנָ֑י ַ ֵ֛אְך
ליעקב כפי הראוי לפני ה'. ְש ַ ֹ֥מע ְבק ִ ָ֖לי וְ ֹ֥לְך קַ חָֽ ִ -לי( .כז ,יג').
תרגם אונקלוס עלי איתמר בנבואה דלא
^^^^ ייתון לוטיא עלך ברי ברם קביל מני
נ
לעומקו של מקרא
תולדות
וְ ֹ֗את ערת֙ גְ דיֵ֣י ָֽהעִ ָ֔ ִזים ִהלְ ִ ָ֖בישה עַ ל- ו ִַּת ַ ֵ֣קח ִ֠ ִר ְב ִ֠קה אֶּ תִ -בגְ ַּ֨די ע ָ֜שו ְבנִּ֤ה
אריו( .כז,טז') י ָ֑דיו וְ ַעָ֖ל חֶּ לְ ַ ֹ֥קת צַ ּו ָֽ שר ִא ָּ֖תּה בַ ָ֑ביִ תהַ גד ֙ל ַ ָֽה ֲחמ ָֻּ֔דת אֲ ֶּ ֹ֥
וַּתַ לְ ֹ֥בש ֶּ ָֽאתָֽ ַ -יע ֲָ֖קב ְבנֹּ֥ה הַ ק ָֽטן (כז,טו')
יש לשאול ,צַ ּוארֹו מבעי ליה למימר.
אריו.
ומהו צַ ּו ָֽ יש להבין מה הם ִבגְ די הַ ֲחמֻּדת.
בתרגום יונתן בן עוזיאל פירש שהם
ויש לומר כפי שנאמר ביוסף [פר' ויגש, היו מאדם הראשון ,ממנו לקחֹו נמרוד,
ארי ִבנְ י ִָֽמן-א ִ ָ֖חיו מה,יד'] וַיִ ֵ֛פל ַעל-צַ ּוְ ֹ֥ ואברהם לקחֹו מנמרוד ּונתנֹו ליצחק
אריו. ּובנְ י ִָ֔מן בכָ֖ה עַ ל-צַ ּו ָֽ
וַי ְָ֑בךְ ִַּ֨ ויצחק לעשו ומעשו עבר ליעקב ויעקב
נתנֹו ליוסף.
אריו ,על שני ופירש"י ,בכָ֖ה עַ ל-צַ ּו ָֽ
מקדשות שעתידין להיות בחלקו של והוא שנאמר במדרש פליאה שהם
בנימין וסופן ליחרב .ובנימין בכה על הכתנות אור ככתוב בתורה של ר' מאיר,
צואריו על משכן שילה שעתיד להיות לבוש אדם הראשון ,הם הלבוש ציצית
בחלקו של יוסף וסופו ליחרב. העולה תרי"ג ,מהם עשה יעקב כתונת
הכי נמי ,יֵאמֵ ר ,שלכן הלבישה רבקה פסים ליוסף.
את יעקב ערת֙ גְ דיֵ֣י ָֽהעִ ָ֔ ִזים שמהם נעשה
אהל על המשכן ,עַ ל-י ָ֑דיו וְ ַעָ֖ל חֶּ לְ ַ ֹ֥קת ובפרקי דרבי אליעזר אמר שֶּ ֵעשו הרג
אריו ,שבחלקם של צוארי יוסף צַ ּו ָֽ לנמרוד ולקחו ממנו .ולפי זה מאדם
ובנימין .כדי שלא במהרה יחרבו. הראשון עבר לשֵ ם ּומשֵ ם לאברהם
ומאברהם לקחו נמרוד ועשו לקחֹו
^^^^ מנמרוד .ועשו תלה הציצית בבית על
הקיר כדרך הקראים הדורשים את
וַי ֹ֥בא אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו ו ֵַ֣יאמֶּ ר א ִ ָ֑בי ו ֵַ֣יאמֶּ ר הפסוקים בדרך מעוותת ללא חז"ל,
ִה ֶָּ֔ננִ י ִ ֹ֥מי אַ ָּ֖תה ְב ִ ָֽני[ .כז,יח'] וראיתם אותו כשהם על קיר ביתכם.
ולכאורה יש לשאול מה ראה יצחק אלה בגדי החמודות אשר נתנה רבקה
לשנות ממטבע שטבע אברהם אביו ליעקב שילבשם בעת הברכה.
בעקידה באומרו ִהנֶּ ֵ֣נִ י ְב ִנָ֑י . ^^^^
נא
לעומקו של מקרא
תולדות
בכורך .וכך יתפרשו דברי יעקב: אלא יש לפתור כפי אשר פירש
הקב"ה שהוא אנכי ,עשה כך במידת האוהב ישראל מאפטא בענין העקידה.
הגבורה שעשו יהיה בכורך .והנה גבר ו ַּ֨יאמֶּ ר יצחק אֶּ ל-אברהָ֤ם אביו֙ ו ֵַ֣יאמֶּ ר
עלי חסדו ,ועשה כך שעשו מכר לי את א ִָ֔בי ו ַָ֖יאמֶּ ר ִהנֶּ ֵ֣נִ י ְב ִנָ֑י ו ַ֗יאמֶּ ר הנֵ ָ֤ה האֵ ש֙
בכורתו. שה לע ֶֽלה (כב,ז') ו ֵּ֣הע ֵֶ֔צים ואיֵ ִּ֥ה ה ֶּ ֹ֖
ענה לו יצחק :אם כן ,אחלק ברכתי שואל האפטא רוב מה באו לומר כאן.
לך לשנים .עתה אברכך במידת אלא ודאי כך אומר יצחק לאברהם
הגבורה ,שנאמר (כז,כח') וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ בעקידה ,א ִָ֔בי ,אתה עמוד החסד ואיככה
ֹלהים וגו' .ולפני צאתך לחרן ,אוסיף ָֽה ֱא ָ֔ ִ תשחט את בנך .עונה לו אברהם ִהנְ נִ י –
לך את ברכת אברהם ברכת החסד :וְ ִ֤אל ְבנִ י! הריני הופך את מידתי מחסד
[שהיא מידת רחמים מי''ג מידות של לגבורה לעשות רצון אבי שבשמים,
רחמים] שַ דַ י֙ יְ ב ֵ֣רְך ָֽא ְת ָָ֔ך וְ יַפְ ְרָךָ֖ וְ י ְַר ֶּ ָ֑בָך ומעתה ִהנְ נִ י ְבנִ י .אני גבורה שבחסד,
וְ ה ִיָ֖ית לִ קְ ַ ֹ֥הל ע ִ ַָֽמים. ואתה הפוך נא מידתך והיה חסד
שבגבורה לתת את עצמך לרצון השם.
וכדי לערב חסד בגבורה המשיך יהָ֖ם י ְַח ָֽדו.
ומיד נאמר (כב,ח') וַיָֽלְ ֹ֥כּו ְשנ ֶּ
ובירכו :וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ אֶּ תִ -ב ְר ַכֵ֣ת אַ ְבר ָ֔הם שנתנו מידותיהם של זה בזה ושל זה
לְ ָךָ֖ ּולְ ז ְַרעֲָךֵ֣ ִא ָּ֑תְך לְ ִר ְש ְּתָך֙ אֶּ תֵ֣ ֶּ -א ֶּרץ בזה.
ֹלהים לְ אַ ְבר ָֽהם. ְמג ֶָֻּּ֔ריָך אֲ שֶּ ר-נ ַ ֹ֥תן אֱ ִ ָ֖
על פי זה יובן על נכון השיח ודברים
ומעתה יהיה יעקב נושא שתי המידות בין יצחק ליעקב:
גם יחד ,חסד וגבורה ,שהן מידת
התפארת ,היא מידת האמת .כנאמר: ו ֵַ֣יאמֶּ ר א ִ ָ֑בי ו ֵַ֣יאמֶּ ר ִה ֶָּ֔ננִ י ,וכאן יצחק
תתן אמת ליעקב( .מיכה ז ,כ').
מפסיק כי אינו יכול לומר ִהנְ נִ י – ְבנִ י,
כי כביכול אינו יודע מי מבניו הוא זה
שעומד לפניו .ועל כן במקום לומר הנני
^^^^
בני ,הוא אומר ִה ֶָּ֔ננִ י ִּ֥ -מי א ֹּ֖תה ְב ִ ָֽני ,כדי
שאוכל ליתן לך מידתי ,שהיא שילוב
של חסד וגבורה .ויאמר אנכי ,עשו
נב
לעומקו של מקרא
תולדות
ואע''פ שנתן לו את ברכתו במידת ו ִַ֤יאמֶּ ר יִ ְצחק֙ אֶּ לְ -בנָ֔ ֹו מַ ה-זֶּ ֵ֛ה ִמ ַה ְֹ֥רּת
הגבורה בשם אלקים ,באמרו וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ לִ ְמ ָ֖צא ְב ִנָ֑י ו ֵַ֕יאמֶּ ר ִ ֹ֥כי ִהקְ ֵ֛רה ה'
ֹלהים [כז,כח'] מכל מקום באומרו ָֽהאֱ ָ֔ ִ אֱ ֹלקיָך לְ פנָֽי (כז,כ')
ויתן לך ה-אלקים ,בה' הידיעה ,כאילו
אומר השם אלקים ,ורמז רמז לו כי תימה ,כיצד יזכיר יעקב איש תם שם
עתיד לקבל גם את ברכת החסד של שמים על דבר שכביכול איננו נכוןֹ֥ ִ .כי
אברהם ,בשמות החסד ִ֤אל שַ דַ י כנאמר ִהקְ ֵ֛רה ה' ֱאֹלקיָך לְ פנָֽי.
בסוף הפרשה :וְ ִ֤אל שַ דַ י֙ יְ ב ֵ֣רְך ָֽא ְת ָָ֔ך
ויפרָךֹ֖ ויר ֶּבִָ֑ך והיֹ֖ית לקהִּ֥ל ע ֶֽמים :ו ֶֽיּתֶּ ן- ואולי על דרך הפשט יכוון למה
לָך֙ אֶּ ת-ברכֵּ֣ת אבר ֶ֔הם. שהקרה ה' לפניו על ידי אמו.
^^^^ ולעומקו של מקרא יש לומר :שהזכיר
שם שמים לא על הצידה אלא על עשו
הַ ק ֙ל ֵ֣קֹול ַ ָֽיע ֲָ֔קב וְ הַ י ַ ָ֖דיִ ם יְ ֹ֥די ע ָֽשו. שעתיד להאמר על זרעו זרע עמלק,
(כז,כב'). אשר ק ְרָך בדרך .לכן אמר ִּ֥כי ִהקְ ֵ֛רה ה'
הַ ק ֙ל אֹלקיָך לפנֶֽי.
חסר ו' .שסימן היה בידו של יצחק,
שיתברך יעקב בברכת הקל קול וכך הוא ערך דבריו :ה' אלקיך ִהקְ ֵ֛רה
יעקב .שנאמר והתברכו בזרעך וגו' את עשו להקרא אשר קרך בדרך,
עקב אשר שמע אברהם בקלי .חסר והקרהו שֶּ ֵיצֵ א לְ פ ַני בלידה .והקב"ה
ו'. ִהקְ ֵ֛רה לפני שֶּ עֵשו ימכור לי את
ויש ליתן טעם מדוע יאמר לו הקב''ה הבכורה .זה הוא שאמרֹ֥ ִ :כי ִהקְ ֵ֛רה ה'
לברך את זרעו בחסר ו'. ֱאֹלקיָך לְ פנָֽי.
ויש לומר שהאות ו' ֶּ
תֹורה על חיבור ועוד יש לומר:
בין האדם והקב''ה .ודבר זה אינו נתון כי הקרה ה' אלקיך לפני .ה' אלקיך.
לברכה ,אלא זו בחירתו של האדם כאן רמז יעקב ליצחק אביו שראוי הוא
ועבודתו את בוראו. לשילוב החסד והגבורה .כאומרו הקרה
נא לפני את ברכתך במידת ה' אלקים.
נג
לעומקו של מקרא
תולדות
אפשר להסמיכה לשלפניה ,למלה יעקב. ואשר על כן ברכו יצחק ליעקב בחסר
כזה :הַ ק ֙ל ֵ֣קֹול ַיע ֲָ֔קב וְ הַ י ַ ָ֖דיִם ,לומר ו' ,שאת ו' החיבור בינו ובין בוראו
שברוח הקדש ראה יצחק גם את הידים יצטרך להשיג בכח עבודתו והשתדלותו
כשל יעקב ,ידים שמימיות ומבורכות. עם בוראו.
ואכן ,ו' זו השיג יעקב אבינו בכח
ועל דרך הצח יכוון לאומרו (ישעיהו תפילותיו ותורתו ,היא ו' התפארת
מח,יג') אף-ידי֙ יֵּ֣סדה ֶ֔ ֶּא ֶּרץ ֶֽוימינֹ֖י כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע
ִטפְ חֵ֣ה ש ִ֑מים ,שהידים המוטעמות השמימה.
בטיפחא ,של יעקב הן ולא של עשו,
והן ידים המבורכות מן השמים והיה דבק בחיבורו להקב''ה ,עד אשר
שנאמר ֶֽוימינֹ֖י ִטפְ חֵ֣ה ש ִ֑מים. היה ראוי להוסיף לו גם את הו' של
אליהו הנביא ,שניתנה לו כמשכון עד
ומכח טיפחא זו ,היו ידי יעקב שיבוא אליה לגאול את בניו ,ויקבל
מבורכות ,וכל אשר עשה ,ה' הצליח חזרה את משכונו .ככתוב הנה אנכי
בידו ,כפי שאמר יעקב בפרשת כי תצא שולח לכם את אליה הנביא וגו'( .רש''י
מתי אעשה גם אנכי לביתי. ויקרא כ"ו מב' וכן בלעומקו של מקרא
לפרשת פקודי ,על הפסוק המשכן
^^^^ משכן).
ַ ָֽוַֽיְ ָֽברֲ כָ֑הּו ו ַֹ֗יאמֶּ ר ְראה֙ ֵ֣ריחַ ְב ָ֔ ִני כְ ֵ֣ריחַ
אֲשר ָֽברֲ ָ֖כֹו יְ ה ָֽו'ה (כז,כו')ש ָ֔ ֶּדה ֶּ ֹ֥ ועוד יש לשאול ,מדוע לא חשש
יצחק מהידים ידי עשו ,שיטרידוהו
מובא בזוה''ק( ,פרשת תולדות קמב) מלימודו.
וַיאמֶּ ר ְראה ריחַ ְבנִ י .ויאמֶּ ר ,מלה
סתים הּוא .אית דאמ ֵרי שכינּתא הות, ויובן לעומקו של מקרא ,על דרך
ואית דאמ ֵרי יצחק הוה. הטעמים ,כי ראה יצחק ברוח הקדש גם
את הידים כידי יעקב .שכן המילה
הסבר דברי הזוה''ק :וַיאמֶּ ר מלה וְ הַ י ַ ָ֖דיִ ם מוטעמת בטיפחא .וטיפחא היא
סתים הּוא .דבר סתום ונסתר הוא מי כעין הפסקה קלה אשר מורה כי לא
הוא זה שאמר ראֵ ה ֵריח בני. בהכרח תיסמך מילה זו לשאחריה .ולכן
נד
לעומקו של מקרא
תולדות
ויט בפרשת בשלח[ ,שמות י''ד יט-כ''א], ִאית ְדאַ ְמרי ְשכִ ינְ ּתא ֲהוַת ,יש אומרים
הוא השם הס"ט ,והוא מקביל למילה שהשכינה היתה אומרת :ראֵ ה ֵריח בני,
הס"ט שבפרשה שניה של ק"ש שהיא וְ ִאית ְדאַ ְמרי יִ ְצחק הֲוה שהיה זה יצחק
שם ה'" .אשר יהו'ה נותן לכם .ושמתם" שאמר לבנו יעקב ,ראֵ ה ֵריח בני.
וגו'.
הוא המלאך ראה ,הנשלח למלא ליש אומרים שיצחק אמר לבנו יעקב,
תפקידו להאיר לתועים את דרכם, ראֵ ה ֵריח בני וגו' יש ליתן טעם לאומרו
ולקים בהם את הפסוק :פנֶּיָך האר ְראה.
בעבדֶּ ָך .האר הן אותיות ְראה.
וכביכול אומר הקב"ה ליצחקְ :ראה, ואכן ,אוה''ח הק' מפרשו בלשון ראוי.
יצחק ,שעיניך כבדו מזוקןְ ,ראה ברוח וזה לשונו :אומרו ראה לא לשון ראיה
הקדש ,ריח בני יעקב כריח השדה אשר אלא חשיבות והכוונה ראוי הוא ריח
התפללת שם שנאמר "ויצא יצחק לשוח בני וחשוב לדמותו כריח שדה אשר
בשדה" .וכאשר ברכו ה' כן תברך אותו ברכו ה'.
גם אתה. וליש אומרים שהשכינה הק' היא
שאמרה ְראה֙ ֵ֣ריחַ ְב ָ֔ ִני ,יש ליתן טעם
או כלך לדרך זו .שיצחק מבקש לאומרה ְב ָ֔ ִני.
מהמלאך הק' בשם ראה ,את הדרך ויש לומר ,שבהיות יצחק מתלבט
הנכונה אשר ילך בה ,וכך אומר יצחק ומסתפק מי הוא העומד לפניו ,והאם
למלאךְ :ראה ,אמור נא לי ,ריח בני ,מה לברכו אם לאו ,רוח הקדש אומרת כן
טיבו .ועונה לו המלאך ראה :בנך העומד ומצוה אותוְ :ראה֙ ,יצחקֵ֣ ,ריחַ ְב ָ֔ ִני
לפניך כריח השדה אשר ברכו ה' .מיד יעקב -כריח השדה אשר ברכו ה' ,וראוי
פתח יצחק ואמר ,ויתן לך האלהים מטל הוא לברכו .מיד פתח ואמר ויתן לך
השמים וגו'. האלהים מטל השמים וכו'.
ומדוע ברכו במידת האלקים ,שגם מידת
הדין תסכים עם מידת הרחמים לברכו. ועוד יש לומר לעומקו של מקרא
ועל פי הסוד ,שֶּ דבר השכינה הק' נאמר
^^^^ בידי המלאך ששמו ְראה ,והוא משמות
ע''ב הק' היוצאים מהפסוקים ויסע ויבא
נה
לעומקו של מקרא
תולדות
ולעומקו של מקרא יש לומר,
תֹורה על כל טוב העולם
שהמלה ְמאד ֶּ עַ דְ -מאד
הזה ,כמו שנאמר בק''ש ,ובכל מאדך ַו ֶּיח ַ ֱַּ֨רד יִ ְצחֵ֣ק חֲרדה֮ גְ ד ֵ֣לה עַ דְ -מאד,
[דברים ו,ה'] ,ודרשו [ברכות פרק ט משנה ו ַֹּ֡יאמֶּ ר ִ ָֽמי-א ֹּ֡פֹוא ֵ֣הּוא הַ ָֽצד-צַַ֩ יִ ַ֩ד
ה'] :ובכל מאדך בכל ממונך. ו ַַּ֨יבא לִָ֜ י ָֽוא ַכֹ֥ל ִמ ֵ֛כל ְב ֶּ ֹ֥ט ֶּרם ּת ָ֖בֹוא
ָֽואֲ ָֽברֲ כָ֑הּו גַם-ב ָ֖רּוְך ִ ָֽי ְה ֶּיָֽה (כז,לג)
וביצחק נאמר עַדְ -מאד שחשש מכך
שיעקב יקבל ברכת השפע בעוה''ז והם יש ליתן טעם על מה חרד חרדה
משמני הארץ ,אשר יטרידוהו מלימוד גדולה .פירש''י ומדרשו ,ראה גיהנם
התורה .וזה שאמר חרדה גדולה עד פתוחה מתחתיו [של עשו] (שפתי
מאד .ומאד הוא הממון .וכאשר שמע חכמים).
את עשו אומר את בכורתי לקח ,נחה
דעתו של יצחק בעבור יעקב המבקש ולעומקו של מקרא י''ל ,שחשש ליעקב
ענינים רוחניים נשגבים כעבודת מהמרמה ,שהרי שקרנים אינם רואים
הבכֹורים לפני ה' .ולכן הממון יהיה לו פני שכינה .וכשהודה עשו ואמר על
רק לעזר להשיג קניינים רוחניים. יעקב אֶּ תָֽ ְ -בכר ִ ֵ֣תי ל ָ֔קח [כז ,לו'] ,נחה
דעתו של יצחק .כי בדין הוא שהקרה ה'
אלא שעתה חרד יצחק חרדה גדולה אלקים לפניו ,ואין כאן מרמה אלא
עַדְ -מאד לאחר שהבין כי ליעקב אכן חכמה .וכפי שתרגם אונקלוס בא אחיך
נועדו גם הברכות הגשמיות ולא לעשו, במרמה עאל אחּוְך ְבחכְ מא וקבֵ יל
וחרד חרדה גדולה עד מאד על מה שעלה ברכתְך .וידע יצחק כי נכון ראה ברוח
בדעתו ַל ְחשוְך מיעקב את הברכה הקדש.
הגשמית אשר תאפשר לו את הברכה
הרוחנית ,ועל ידי כך היה מַ ְח ִשיְך את ובשימת לב ,יש ליתן טעם לנאמר
עולמו הרוחני ,שהיה נטרד לפרנסתו
עַ דְ -מאד ,גם אצל יצחק וגם אצל
ולפרנסת אנשי ביתו.
צעֵ֣ק [עשו] ְצע ָ֔קה
עשו כדכתיב :וַיִ ַ
ובעשו נאמר עַדְ -מאד ,כי לעשו זו
גְ ד ֹ֥לה ּומ ָ֖רה עַ דְ -מ ָ֑אד (כז,לג-לד')
מלחמה על העוה"ז .וליעקב זו מלחמה
גם על העוה"ז וגם על העוה"ב .שנאמר
נו
לעומקו של מקרא
תולדות
משנה ז :רבי אֶּ לעזר איש ברּתֹותא ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל
אֹומֵ רּ ,תֶּ ן לֹו ִמשֶּ לֹו ,שֶּ אּתה ושֶּ לָך שֶּ לֹו. נפשך ובכל מאדך ,שגם את המאד
וכֵן בדוד הּוא אֹומֵ ר (דברי הימים א כט שהוא הרכוש ,אנו מ ֻצּוים למסור בעבור
יד) כי ממָך הכל ּומידָך נתנּו לְך. אהבת ה' .יוצא איפוא שהמאד שקבל
יעקב בברכה ,הופך לעבודה רוחנית
עוד יש לתת טעם לאומרו גַם-ב ָ֖רּוְך כאשר משעבד את היצר הרע ליצר
ִ ָֽי ְה ֶּיָֽה .ויש לפתור כדלקמן ,גם ברוך הטוב לקיים בכל לבבך ,בשני יצריך.
יהיה לא רק בברכתי אלא גם בברכת ומה שנאמר בעשו צע ֶ֔קה גדלִּ֥ה ּומ ָ֖רה
אברהם שהיא המעולה שבברכות. עַדְ -מ ָ֑אד .שאת כל מרירות חייו היה
ככתוב[ :כח,ד'] :וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ אֶּ תִ -ב ְרכַ ֵ֣ת ממתיק עשו בגשמיות של המאד ,ועתה
אַ ְבר ָ֔הם לָךֹ֖ ּולזרעָךֵּ֣ א ִּ֑תְך לרשּתָך֙ אֶּ ת- משלא זכה גם במאד ,נותר במרירותו.
ֹלהים לאבר ֶֽהם: ֶּ ֵּ֣א ֶּרץ מג ֶּ ֶֻ֔ריָך אשֶּ ר-נ ִּ֥תן א ֹ֖ ולכן צעק צעקה גדולה ומרה עד מאד.
^^^^ ולעומתו ,יעקב שממתיק את
מרירות חייו במתיקות התורה ,זכה
ו ֵַ֕יאמֶּ ר ֹ֥בא א ִ ָ֖חיָך ְב ִמ ְר ָ֑מה וַיִ ַ ָ֖קח גם למתיקות המאוד ,ובזכות המטעמים
ִב ְרכ ֶּ ָֽתָך( .כז,לה'). שהגיש לאביו ,זכה לטעמי תורה
המתוקים להגישם לאביו שבשמים.
ְב ִמ ְר ָ֑מה פירש"י לפשוטו של מקרא, ובנוסף לטעם המן שעתיד להתברך בו,
בחכמה. עוד נתברך בטל השמים ומשמני הארץ
ויש ליתן טעם מדוע פירש לפשוטו ורב דגן ותירש .שהם פרפראות לתורה.
כביכול שלא כפשוטו. ויקראו פרפראות לתפארת המליצה
בדרך של פרי פירות של עמל התורה.
ויש לומר שהרי כתיב תתן אמת
ליעקב .ואמת היא חכמת התורה .כדברי ולכן נאמר עַ ד מאד .שהאותיות ע"ד
ר' יוחנן [ברכות ה ]:אמת זו תורה הן ע' גדולה של שמע וד' גדולה של
שנאמר {משלי כג-כג} אֱמֶּ ת קְ נה וְ אַ ל אחד .והמאד הוא העדות על יחוד ה',
ּובינה ,ולא ישכנּו ִּת ְמכר חכְ מה ּומּוסר ִ שמשעבד את ה-עַדְ -מאד עד ועד בכלל
לאהבת השם שנתן לו את כל המאד.
וכפי ששנה התנא בפרקי אבות פרק ג
נז
לעומקו של מקרא
תולדות
בבחינת מציאות שאינך יכול לקיימה. מרמה ואמת בכפיפה אחת .לכן פירש על
אֱמֶּ ת קנית ,אינך יכול למכרה. דרך הפשט בחכמה.
ועל דרך הצח ,ולשון נופל על
לשון ,י"ל בִּ֥א א ֹ֖חיָך ְב ִמ ְר ָ֑מה לשון ַו ֲהוינן בּה ,מניין שהפסוק במשלי כג כג
מרֹוםִ .מ ְמרֹומי הנהגת השכינה ,ובכח אֱמֶּ ת קְ נה וְ אַ ל ִּת ְמכר ידבר בחכמת
הדברים העומדים ברומו של עולם ,היא התורה.
התפילה .ואין אתה ,עשו ,המלא מרה ויש לומר כי כל קניין גשמי ניתן
מארה ומרירות יכול לעמוד כנגד למכירה .כי בזמן הקנין הקונה נהיה
הדברים המורמים והמרוממים. הבעלים של הדבר ,ובידו למכור את
רכושו למי שירצה.
ועל דרך הסוד ,ובשימת לב ,זכר
הפסוק ג' חלקי התורה ,חכמה מוסר אך בקניין התורה אינו כן .שאין אתה
ובינה :אֱמֶּ ת קְ נה וְ אַ ל ִּת ְמכר חכְ מה הבעלים היחידים על קניין התורה שלך.
ּובינה, ּומּוסר ִ אלא הקב''ה שותף אתך בקניין .שהוא
ולעומקו של מקרא יש לומר שהם כנגד המלמד תורה לעמו ישראל.
ג' חלקי הנשמה ,נפש רוח נשמה.
ועוד ,יש לומר אם ִּת ְמכְ ֶּרנה ,כדרך כל
כיצד: מֶּ כֶּר שאינה שלך יותר ,הרי מוכחא
מילתא שמעולם לא היתה קניינך .כי
חכמה כנגד הנפש ,ככתוב בקהלת בעת קניין התורה ,התורה נהיית חלק
(ז,יב') החכמה ּתחיֶּה בעלֶּיה ,והנפש ממך ומנשמתך ,וכשם שאין אדם יכול
הקשורה בגוף מקבלת חיותה מחכמת למכור אבר שהנשמה תלויה בו ,כן אין
התורה. ביכולתו למכור תורתו .ועל דרך הצח
מוסר כנגד הרוח ככתוב במשלי ,כי נֵר על זה יֵאמֵ ר[ :דברים ,כי תצא ,כא,יד']
מצוה ותֹורה אֹור וְ דֶּ ֶּרְך חַ יִ ים ּתֹוכחֹות ּומ ִּ֥כר ֶֽלא-תמכ ֶּ ֹ֖רנה בכִ֑סֶּ ף.
מּוסר (ו ,כג') ,וכתיב ויפִּ֥ח באפֹ֖יו נש ֵּ֣מת ָֽ
חיִ֑ים ַוַָֽֽיְ ִ ֹ֥הי ָֽהא ָ֖דם לְ נֶּ ֹ֥פֶּ ש חַ יָֽה( ,בראשית לכן יש להבין פסוק זה ,אֱמֶּ ת קְ נה וְ אַ ל
ב,ז') ופירש רש''י אף בהמה וחיה ִּת ְמכר ,שאינו בבחינת עצה טובה .אלא
נקראו נפש חיה ,אך זו של אדם חיה
נח
לעומקו של מקרא
תולדות
יצחק ועשו במלים ַ ָֽוַֽיַעְ קְ ֙בנִ י֙ זֶּ ֵ֣ה שבכולן ,שנתוסף בו דעה ודבור.
פַ ע ָ֔ ֲַמיִ ם. ותרגם אונקלוס ּונפח באפֹוהי נשמתא
דחיֵי והות באדם לְ רּוחַ ְממַ לְ לא .וחלק
עשו הרשע אומר ויעקבניַ ,ויַעַק ְבנִ י הרוח שבנשמה הרי הוא כנגד הדבור.
זה פַ ע ָ֔ ֲַמיִ ם .ויעק לשון צרה .שהעיק לי
ולבנַי זה ַפע ָ֔ ֲַמיִ ם .פעם אחת שלקח בינה כנגד הנשמה .וכן מובא בשל''ה
הבכורה ופעם שניה שלקח גם הברכה. הק' ספר תולדות אדם שמבואר בהרבה
מאמרים בזוהר שהנשמה היא ִמ ִבינה,
ויצחק עונה לעשוַ :ויַעַק ְבנִ י שומע וכן נתבאר בתיקונים .הכלל העולה,
אני שרוצה אתה עשו להעיק ליַעְ קב ְבנִ י֙ נפש מצד מלכות ,רוח מצד תפארת,
זֶּ ֵ֣ה ַפע ָ֔ ֲַמיִ ם על שני מקדשים ועל שני נשמה מצד בינה ,ומתהווה מיחוד
עולמות ,והיא לא תצלח ,ואשר על כן תפארת ומלכות.
יעקב בני יזכה ֶּזה פַ עֲמַ יִ ם .גם בעוה"ז
וגם בעולם הבא. ועוד שם :ויפח באפיו נשמת חיים
נשמת חיים היא מבינה ,שנאמר (איוב,
וכן יזכה יעקב בני זֶּ ֵ֣ה פַ ע ָ֔ ֲַמיִ ם ,לשתי לב,ח') וְ נִ ְשמַ ת שַ דַ י ְּת ִבינם.
ברכות .לברכתי ולברכת אברהם,
כדלקמן. ואשר על כן יש לומר כי התורה על ג'
חלקיה הם חלק מהוויתו של האדם על
גופו ועל כל חלקי נפשו ,ולכן אין לה
^^^^ מציאות של מכירה.
^^^^
ֱשה ְב ִ ָֽני(כז,לז')
לְ כֵ֣ה א ָ֔פֹוא ֹ֥מה ֶּ ָֽאע ֶּ ָ֖ ֲמיִ ם (כז,לו')
ַוַָֽֽיַעְ קְ ֙בנִ י֙ זֶּ ֵ֣ה פַ ע ָ֔ ַ
לְ כֵ֣ה.
ועל דרך הצחָֽ ַ ,וַֽיַעְ קְ ֙בנִ י֙ הן אותיות
לְ כֵ֣ה ,מלשון לְך. ויעקב בני.
מה אעשה בני .אעשה גימטרי'ה ולעומקו של מקרא ,נמצא כאן
עש"ו .הרי נתינת טעם לשמו של עשו, כביכול דו-שיח סמוי כויכוח בין
נט
לעומקו של מקרא
תולדות
ולעומקו של מקרא יש לומר, ורמז לו בזה מעשיך יקרבוך ומעשיך
שבתחילה ,ספק היה לו ליצחק אם ירחקוך .ואם תבחר שירחקוך לְ כֵ֣ה
העומד לפניו ,בין אם זה עשו ובין אם זה א ָ֔פֹוא ,לך לאבדון אשר בחרת.
יעקב ,האם הוא ראוי לקבל את ברכת
אברהם שברכו הקב"ה. ^^^^
ולכן ברך בתחילה בברכה מקדימה ברכת יצחק וברכת אברהם
אשר תלבן ותברר אם ראוי זה העומד
לפניו לקבל גם את ברכת אברהם. ַ ָֽה ְבר ַּ֨כה אַ ַ ִ֤חת ִ ָֽהוא-לְ ָך֙ א ִָ֔בי (כז,לח')
ומאחר וראה כי יעקב הוא זה שגלגל ואמנם ,יצחק תולה את ברכת עשו
הקב"ה לידו את ברכת יצחק ויתן לך ֲשר ּת ִ ָ֔ריד
בברכת יעקב באמרו :וְ היה֙ ַכא ֶּ ֵ֣
מטל השמים וגו' ,הבין כי זה הוא הראוי ארָך (כז,מ') ולפי ּופ ַרקְ ֹּ֥ת עֻּלָ֖ ֹו מ ַעֹ֥ל צַ ּו ֶּ ָֽ
לברכת אברהם הכוללת כל הברכות. זה ,לכאורה ,ברכה אחת היתה לו
ולכן אמר "גם ברוך יהיה" .גם ברוך ליצחק .אותה ברך ליעקב ותלה ברכת
יהיה מטל השמים וכו' ,וגם ברוך יהיה עשו בברכתו של יעקב.
בברכת אברהם שהיא המעולה
שבברכות ,הכוללת כל הברכות כולן.
והרי מצינו שברכו יצחק ליעקב
פַ עֲמַ יִ ם .ברכה ראשונה "ויתן לך
ואשר על כן ,לא נתן יצחק את הברכה
מטל השמים" כבתחילה ,וברכה שניה
השניה לעשו ,כי ברכת אברהם שמורה
לבסוף לפני צאתו לחרן :ו ֵ ָ֤אל שדי֙
למי שראוי לברכת יצחק .ובצדק שאל
יב ֵ ֵּ֣רְך ֶֽאת ֶָ֔ך ויפרָךֹ֖ ויר ֶּבִָ֑ך והיֹ֖ית לקהִּ֥ל
עשו הברכה אחת היא לך אבי .וכל אשר
ע ֶֽמים :וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ אֶּ תִ -ב ְרכַ ֵ֣ת אַ ְבר ָ֔הם לְ ָךָ֖
נותר לעשו להיות תלוי בברכת אחיו.
^^^^ ּולְ ז ְַרעֲָךֵ֣ ִא ָּ֑תְך לְ ִר ְש ְּתָך֙ אֶּ תֵ֣ ֶּ -א ֶּרץ ְמג ֶָֻּּ֔ריָך
ֱֹלהים לְ אַ ְבר ָֽהם [כח ,ג-ד'] ֲאשֶּ ר-נ ַ ֹ֥תן א ִ ָ֖
וְ עַ ל-חַ ְר ְבָךֵ֣ ִ ָֽת ְח ֶָּ֔יה( .כז,מ')
ויש לשאול ,מדוע ברכֹו ליעקב בשתי
יש לשאול ,מדוע יברכהו שיחיה על
ברכות נפרדות ,של ויתן לך .בתחילה
כלי משחית.
ובסוף .ועוד שאת ברכת אברהם
הכוללת כל הברכות כולן -שמר לסוף.
ס
לעומקו של מקרא
תולדות
ועוד יש לומרָֽ ַ ,ה ְבר ַּ֨כה אַ ַ ִ֤חת ִ ָֽהוא-לְ ָך֙ ויש לומר לעומקו של מקרא ,שכוונתו
א ִָ֔בי .פירש רש"י ה"א זו משמשת לשון בזה לאו דוקא ללשון חרב ההורגת ,אלא
תמיה .כמו הבמחנים [במדבר יג], ללשון חורבן .על חורבנך אשר החרבת
השמנה [שם] ,הכמות נבל [ש"ב ,ג]. לך לעצמך במעשיך המקולקלים את
זה לפשוטו של מקרא .ולעומקו של חייך ,על כך תחיה ואת אחיך תעבוד.
מקרא יכוון רש''י בזה כרוצה עשו לומר
לאביו :אם תתן ליעקב מחנים וארץ וְ אֶּ ת-א ִ ָ֖חיָך ּתַ ע ֲָ֑בד ומאחר שביזית
שמנה ,הותרת אותי כמות נבל. עבודת הבורא בבית המקדש ,לא נותר
לך אלא לעבוד את אחיך שהוא בחר
^^^^ להיות עובד שם ,עבד השם.
שר ּת ִ ָ֔ריד ּופ ַרקְ ֹּ֥ת עֻּלָ֖ ֹו מ ַעֹ֥לוְ היה֙ כַאֲ ֶּ ֵ֣ או כלך לדרך זו:
ארָך (כז,מ') צַ ּו ֶּ ָֽ וְ עַ ל-חַ ְר ְבָךֵ֣ ִ ָֽת ְח ֶָּ֔יה ,רמז לו בזה ,שלא
יב ֶּנה יעקב אלא מחורבנו של עשו.
כאן תלה יצחק את ברכת עשו בברכת כדדרשו חז''ל על צֹור וירושלים
יעקב .כאומרו: (פסחים מב ):על הפסוק (יחזקאל כו,ב')
ִאמלְ אה הח ֳָֽרבה ,אם מלאה זו חרבה
ּת ִ ָ֔ריד .פירש"י לשון צער ובכי. זו ואם מלאה זו חרבה זו.
כשתצטער שלקח ממך הברכות .אז וכאומרו :על חורבן אחיך תחיה ,והוא
ופרקת .ורמז לו במילה תרי"ד שהיא יחיה על חורבנך.
תרי"ג ועוד אחד .שכל המוסיף גורע, ולכן קשרו חז''ל את בנין בית המקדש
ואם יעברו על בל תוסיף כאילו גרעּו מן עם הכרתת זרעו של עמלק שבא מעשו.
ארָך.
התורה ואז ּופ ַרקְ ֹּ֥ת עֻּלָ֖ ֹו מ ַעֹ֥ל צַ ּו ֶּ ָֽ ועוד יש לומר שעתידים בני ישראל
ועוד על דרך הצח יש לומר שתריד הוא הנקראים בני בכורי ישראל לעמוד על
מלשון נוטריקון :תראהו יורד. הים ולומר זה אלי ואנוהו ,וישראל סבא
עומד שם ומסכים על ידם שנאמר וירא
^^^^ ישראל את היד הגדולה וכו' ואתה
שאמרת למה זה לי בכרה ,למה זה לך
ברכה.
סא
לעומקו של מקרא
תולדות
וַיִ ְש ִ֤טם -לפשוטו של מקרא הוא ה ֲָֽלא-א ַ ֹ֥צלְ ּת ִ ָ֖לי ְבר ָֽכה( .כז,לו')
לשון שנאה .ולעומקו של מקרא ועל א ַ ֹ֥צלְ ּת פירש''י לשון הפרשה .האם לא
דרך הצח הוא לשון סתימה. השארת והפרשת גם לי ברכה.
וַיִ ְש ִ֤טם כמו ויסתום .שרצה לסתום את ועל דרך הצח יש לומר ,א ַ ֹ֥צלְ ּת לשון
מעיין הברכה של יעקב על ידי שנאתו, צלויי .תפילה .האם לא התפללת גם עלי
כעין וַיְ סַ ְּת ֵ֣מּום פְ לִ ְש ָ֔ ִּתים (לעיל כו,יח') בעת אשר העתרת לה' .ויען לו יצחק
אתם
וכמו שאמר להם יצחק וְ אַ ּתֶּ ם֙ ְשנ ֶּ ֵ֣ הן ,כן התפללתי שאחד מכם יהיה גביר
א ָ֔ ִתי (לעיל כו,כז') .וזה שאמרו הלך לאחיו ,כי נאמר ביצחק יקרא לך זרע
זרזיר אצל העורב ,שלמד עשו ביצחק ולא כל יצחק ,ולפי מעשיו אדם
מפלשתים את מלאכת השטמה והשנאה נמדד .ועתה התברר הדבר למפרע שֶּ מה
(וכדלעיל כה ,כז') תחת אשר היה לו ששמתיו גביר -זה ממך ,לפי מעשיך,
ללמוד את מלאכת האהבה מיצחק וזה כוונת אומרו ֵ֣הן גְ ִֵ֞ביר שַ ְמ ִ ֹּ֥תיו לְך.
אביו,שנאמר בו ַויֶּאֱהַ ב יִ ְצחק אֶּ ת עשו לְ ָך כלומר בידך היה להעביר את האצלת
(כדלעיל כה ,כח'). הברכה אליך .וכאומרו לעשו כדברי לבן
ליעקב [לא,כח']ַ :ע ָּ֖תה ִה ְסכַ ֹ֥לְ ּת ע ֲָֽשֹו.
^^^^ ַע ָּ֖תה ,עשוִ ,ה ְסכַ ֹ֥לְ ּת עֲשֹו.
ַעֹ֥ד אֲ שֶּ ר ּת ָ֖שּוב ח ַ ֲֹ֥מת א ִ ָֽחיָך :עַד ^^^^
ַּ֨שּוב אַ ף א ָ֜ ִחיָך ִמ ְמ ָֹ֗ך (כז ,מד-מה)
וַיִ ְש ִ֤טם עשו֙ אֶּ תָֽ ַ -יע ֲָ֔קב עַַּ֨ ל-הַ ְבר ָ֔כה
ַעֹ֥ד אֲשֶּ רּ-ת ָ֖שּוב ,עַ ד ַּ֨שּוב אֲשר ָֽברֲ ָ֖כֹו א ִ ָ֑ביו (כז ,מא').ֶּ ֹ֥
יש ליתן טעם לכפילות הלשון.
לעומקו של מקרא ועל דרך הרמז יש אשר ברכו אביו .קאי אשניהם .אשר
לומר שכאן רמזה לו שישהה עשרים ברכו אביו ליעקב שנתן לו הכל ,ועל
שנה אצל לבן .כיצד: אשר ברכו אביו לעשו שתלה ברכתו
ביעקב .ולכן בקש להרגו שלא יהיה
ּת ָ֖שּוב הראשון הוא מלשון שבע שנים תלוי בו.
שֶּ יעבד בלאה.
סב
לעומקו של מקרא
תולדות
וְ עַ ֹּ֥תה ְב ִנָ֖י ְש ַ ֵ֣מע ְבק ִ ָ֑לי וְ ֵּ֧קּום ְב ַרח לְ ָךֵ֛ עַ ד ַּ֨שּוב שחזרה וכפלה ,הוא גם מלשון
אֶּ ל-ל ֹ֥בן א ִ ָ֖חי ח ָֽרנה (כז,מג') שבע שנים שֶּ יעבד ברחל .ומה שאמרה
ּת ָ֖שּוב וכן ַּ֨שּוב עם ו"ו בכתיב מלא,
ויש לשאול מדוע תשלח הצדקת את בזה רמזה לו שֶּ יעבד עוד שש שנים
יעקב מן הפח אל הפחת .מעשו שרוצה בצאן לבן.
להורגו אל לבן שרוצה לעקור את הכל.
שהרי אמרו במדרש תנחומא לבן הוא ובזה ינתן טעם לפרשת ויצא מדוע
בלעם .אלא רמז רמזה לו שקודם לכתו נקט יעקב בהסכם עם לבן שבע שנים
אל לבן ילך ויטמין עצמו י"ד שנה בבית שבַ ע ש ָ֔ ִנים מדעתו .באומרו ֶּ ָֽאעֱב ְדָך֙ ֶּ ֵ֣
מדרשו של שם ועבר .ובזה ינצל מאחיה ְבר ֹ֥חל ִב ְּתָךָ֖ הַ קְ טַ נָֽה( ,שם ,כט,יח'),
ומאחיו .והיכן רמזה לו ,באומרה ומדוע לא חשש שמא תקרא לו רבקה
(כז,מד') וישבּת עמֹו ימים אחדים עד אמו בתוך זה הזמן .שהרי אמרה לו
אשֶּ ר ּתשּוב חמת אחיָך. (כז,מה') עדַּ֨ -שּוב אף-אחיָך ממ ַָ֗ך ושכח֙
ֵ ֵּ֣את אשֶּ ר-ע ֵּ֣שית ֶ֔לֹו וְ של ְַח ִ ָּ֖תי ּולְ קַ ְח ִ ֵּ֣תיָך
ולעומקו של מקרא ֵיאמֵ ר שבאומרה שם.
ִמ ָ֑
וְ ישַ ְבּת ,התכוונה לישיבת בית המדרש.
ובאומרה עִ מֹו התכוונה עמו עם וכן אתה מוצא במה שאמר לבן ליעקב
הקב''ה .וכפי שאמרו בגמרא מסכת מלֵ ֹ֖א ְשבֻּ ֵ֣ ַע ִ֑זאת ונּת ַּ֨נה לָך גם-אֶּ תַ֗ -זאת
ברכות (ו ).תניא אבא בנימין אומר וכו' בעבדה֙ א ֶּ ֵּ֣שר ּתע ֵּ֣בד עמ ֶ֔די ָ֖עֹוד ֶּ ָֽשבַ ע-
ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ש ִנֹ֥ים אֲח ָֽרֹות:
ששכינה עמו שנאמר {שמות כ-כד}
בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא ולא סוף דבר שלא התוכח עמו אלא אף
אליך וברכתיך. מיד הסכים שנאמר וַיַ ִ֤עַש ַיעֲקב֙ ָ֔כן.
ובאומרה י ִמים אֲח ִדים התכוונה אלא שזכר יעקב את אשר רמזה לו
לארבע עשרה שנה .כיצד: אמו ,שיהיה עם לבן עשרים שנה,
יה
י ִמים הם שנה .כדאמר ליה א ִ ֙ח ֙ להולדת השבטים ולקבלת שכרו בצאן.
וְ ִא ָ֔מּה [של רבקה] לאליעזרּ :ת ַּ֨שב
הַ ַנע ֲֹ֥ר ִא ֵּ֛תנּו י ִ ָ֖מים ֵ֣אֹו ע ָ֑שֹור אַ ַחָ֖ר ּת ָֽלְך, ^^^^
(חיי שרה ,כד,נה') ופירש רש''י שם
סג
לעומקו של מקרא
תולדות
וזה שאמרה מיד ַ ֵ֣ק ְצ ִּתי ְבחַ ַָ֔יי ִמפְ נָ֖י י ִ ָ֖מים שנה .כמו י ִ ָ֖מים תהיה גאולתו
ֹלקחַ ִ֠ ַיעֲקב ִא ַּ֨שה ְבנֵ֣ ֹות ָ֑חת ִאםֵ֣ - (ויקרא כה ,כט).
ִמ ְבנָֽ ֹותִ֤ -חת כ ֙אלֶּה֙ ִמ ְבנֵ֣ ֹות ה ָ֔א ֶּרץ
ֹ֥למה ִ ָ֖לי חַ ִ ָֽיים. אֲח ִדים הם ארבע עשרה.
שכן אֲח ִדים הוא כעין נוטריקון אחרי
ַ ֵ֣ק ְצ ִּתי ְבחַ ַָ֔יי .נכתב במסורה בקו'ף י"ד שנים.
קטנה .ופירש בעל הטורים ,שראתה ובאומרה עַד ֲאשֶּ ר ּתשּוב חֲמַ ת א ִחיָך
ברוח הקדש שהבית שגבהו ק' אמה כוונתה שתורתו אשר ילמד י''ד שנה
עתיד ליחרב .וממשיך בעל הטורים בבית המדרש של שם ועבר תגן בעדו
ואומר וקו''ף של ודרור קן לה גדולה, להצילו מיד אחיו מיד עשו ,ומיד אחיו
ברמאות הוא לבן אחי אמו.
ּודרֹור קן
כזה :גַם ִצפֹור מ ְצאה בַ יִ ת ְ וכל זאת רמזה באומרה עד אשר
לּה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק' ּתשּוב,
(תהלים יחרב. שלא אמה והוא נוטריקון תורת שם ועבר ,היא
פד,ד').ולומדים סמוכים ,וסמיך ליה
תשיב את חמת אחיך .אחיך בפועל הוא
יֹושבי ביתך עֹוד
(בפסוק ה) ,אַ ְשרי ְ עשו ,ואחיך ברמאות הוא לבן.
יְ הַ לְ לּוָך סֶּ לה .והיינו בית המקדש.
^^^^
ובשימת לב ועל דרך הצח ,ימצאּו יכָ֖ם יֹ֥ ֹום אֶּ ָֽחד
ל ֹ֥מה אֶּ ְש ַכֵ֛ל גַםְ -שנ ֶּ
בשני הפסוקים גם יחד אותיות יעקב. (כז,מה')
בראשי תיבות :ק' של קן ,י' של יכָ֖ם
על דרך הפשט יכוונו דבריה גַם ְשנ ֶּ
ֹושבי ,ע' של עֹוד ,ב' של ביתֶּ ָך.
י ְ ליעקב ועשו.
ועל דרך הרמז לעומקו של מקרא,
לומר לך ,שעל ידי ישיבתו של יעקב
רמזה כאן לחורבן שני מקדשות ,בית
בבית מדרש של שם ועבר ,ניתן כח
ראשון ובית שני יום אחד זה תשעה
לתפילת דוד המלך שלא תשוב ריקם,
באב[ .וכן תמצא בכלי יקר].
ובית שלישי יבנה בב''א לא יחרב
הגדולה, והועילה הק' עולמית.
סד
לעומקו של מקרא
תולדות
שהקב"ה יתן לפי מה שמגיע בלי משוא להעלות תפילת יעקב ותורתו למעלה
פנים. עד כסא הכבוד .וכשם שדמותו חקוקה
בכסא הכבוד כן תפילתו ותורתו
עכשיו לאחר שהתברר כי ליעקב ראוי חקוקים שם.
לברך וכי לו משפט הבכורה ,ברכו פעם
נוספת במידת הרחמים .וחזר והזכיר וכן נרמז במילה עֹוד .כאומרו עֹוד
מידת הדין אשר נתן אלהים לאברהם. ועֹוד ועֹוד יְ הַ לְ לּוָך סֶּ לה .וסֶּ לה פירושו
לידע ,להודיע ולהיוודע ,שגם מידת לעד ולנצח נצחים.
הדין מסכימה לברכתו .שלא ליתן ועוד י"ל ,קצתי בחיי מפני בנות חת.
פתחון פה לאף בריה בעולם לחלוק על כאן נצנצה בה רוח הקדש שעתידה היא
כך. להקבר במערת המכפלה על ידי בני
חת .כי כשיצתה נשמתה יצחק היה כהה
וזה שפירש רש''י בברכה הראשונה עינים ,יעקב היה בדרך מחרן ,ועשו
ֹלהים מט ֙ל הש ֶ֔מים ּומשמנֵ ֹ֖י וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ האֱ ָ֔ ִ שונא לאמו ולא רוצה לעסוק בקבורתה,
ה ִ֑א ֶּרץ ו ִּ֥רב ד ֹ֖גַֽן ות ֶֽירש וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ ,יתן ובני חת הם שקברוה.
ויחזור ויתן.
^^^^
ומוסיף רש''י ,ולפי פשוטו מוסב
וְ ִ֤אל שַ דַ י֙ יְ ב ֵ֣רְך ָֽא ְת ָָ֔ך וְ יַפְ ְרָךָ֖ וְ י ְַר ֶּבָָ֑ך
לענין הראשון ,ראה ריח בני שנתן לו
וְ ה ִיָ֖ית לִ קְ ַ ֹ֥הל עַ ִ ָֽמים( .כח,ג')
הקב"ה ,כריח שדה וגו' ,ועוד יתן לך
מטל השמים וגו'.
ויתן לך את ברכת אברהם וגו' .כאן
ברכו במידת הרחמים א-ל ש-די ,ולכן
ולעומקו של מקרא ,יֵאמֵ ר :וְ ִ ָֽיּתֶּ ן-לְ ָך֙ ,
אמר פעם שניה ויתן לך .שפעם
יתן ויחזור ויתן מוסב לענין השני,
הראשונה היתה במידת הדין ו ֶֽיּתֶּ ן-לָך֙
לברכת אברהם שנתן לו לבסוף.
אֱֹלהים מט ֙ל הש ֶ֔מים ּומשמנֵ ֹ֖י ה ִ֑א ֶּרץ
ה ִָ֔
ו ִּ֥רב ד ֹ֖גַֽן ות ֶֽירש .כי לא היה בבירור למי
וכך יהיה ערך הדברים :ויתן לך
הוא מברך לקול קול יעקב או לידים ידי
האלקים במידת הדין ,ויחזור ויתן
עשו .לכן בירך בסתם במידת הדין,
במידת הרחמים.
סה
לעומקו של מקרא
תולדות
ַויֻּגַ ֵ֣ד לְ ִר ְב ָ֔קה אֶּ ת-דב ֵ ִּ֥רי ֵע ֹ֖שו ְבנֵּ֣ה יתן לך את ברכת יצחק ,ויחזור ויתן
הַ ג ָ֑דל וּתשלח וּתק ָ֤רא ליעקב֙ ְבנֵּ֣ה את ברכת אברהם.
הַ ק ָ֔טן( .כז,מב'). וכאומרו :כשם שחזר ונתן גם את
ברכת אברהם ,כן יתן ויחזור ויתן
יש ליתן טעם למה שהדגישה התורה ללא גבול כלל.
שו ְבנֵּ֣ה הַ ג ָ֑דל,
כמה וכמה פעמים לומר ע ָ֖
שו ַיעֲקב֙ ְבנֵּ֣ה הַ ק ָ֔טן .וכי לא ידענו שע ָ֖ ואל שדי ברש"י מי שֶּ די בברכותיו
ְבנֵּ֣ה הַ ג ָ֑דל ,ו ַיעֲקב֙ ְבנֵּ֣ה הַ ק ָ֔טן .שאין למתברכין מפיו יברך אותך .כאן תלה
שו ְבנֵּ֣ה הַ ג ָ֑דל ,ו ַיעֲקב֙ תלמוד לומר ע ָ֖ יצחק את הברכה במידה שיעקב ניחן
שו ְבנֵּ֣הְבנֵּ֣ה הַ ק ָ֔טן .ומה תלמוד לומר ע ָ֖ בה .שהרי עשו אינו מבקש להתברך מפי
הַ ג ָ֑דל ,ו ַיעֲקב֙ ְבנֵּ֣ה הַ ק ָ֔טן. עליון ,אלא מפי אביו .שאמר הברכה
אחת היא לך אבי ,ויעקב מבקש ברכה
ולעומקו של מקרא יש לומר, מפי עליון ,שנאמר כי הקרה ה' אלקיך
שתדגיש כן התורה פעמים רבות ,כדי לפני ,וכאומרו :ברכני אבי כפי מה
ליתן תוקף לנבואה של וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד שיקרה ה' אלקיך לפני.
שו ְבנֵּ֣ה הַ ג ָ֑דל לעולם יעבוד צ ִ ָֽעיר .כן ע ָ֖
לצעיר ,ל ַיעֲקב֙ ְבנֵּ֣ה הַ ק ָ֔טן. ועוד יש לומר,
ובזה ינתן טעם לפירוש רש''י על וְ ִ֤אל שַ דַ י֙ יְ ב ֵ֣רְך ָֽא ְת ָָ֔ך וְ יַפְ ְרָךָ֖ וְ י ְַר ֶּ ָ֑בָך
הפסוק ֹ֥אם ַיע ֲָ֖קב וְ ע ָֽשו( .כח,ה'). [כח,ג']
יְ ב ֵ֣רְך ,וְ יַפְ ְרָךָ֖ ,וְ י ְַר ֶּ ָ֑בָך .כולן לשון ברכה.
יְ ב ֵ֣רְך -כמשמעו,
פירש רש''י איני יודע מה מלמדנו.
וְ ַי פ ְרָךָ֖ -פ ו ב מתחלפות שבתוך האות
ומעיר כאן השפתי חכמים :יש
פ כתובה ב בלבן כנ''ל ,יוצא איפוא,
מקשים מה בא להודיענו שאינו יודע,
כאילו כתוב ויברָך שהוא בשינוי מקום
אם לא יודע ישתוק ,וי"ל דרש"י ידע
האותיות כאילו כתוב וְ י ְַר ֶּ ָ֑בָך ,שהוא
שיש לישב בכמה אנפי כפירושי
לשון ריבוי ולשון ברכה.
המפרשים וע"ש ,אבל לא ידע איזה
כולן לשון תוספת ברכה.
הוא אמיתי לישב הפשיטות של
מקרא .עכ''ל.
^^^^
סו
לעומקו של מקרא
תולדות
ובהיות נבואה זו נצחית ,לא תשתנה ולעומקו של מקרא יש לומר טעם
על ידי המכירה .ולעולם ישאר יעקב נוסף:
בנה הצעיר ,ועשו לעולם יהיה בנה
הגדול .ולעולם יתקיים וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר. ובהקדים יש ליתן טעם לשתי הקדמות
כלומר :ועשו יעבד ליעקב. תמוהות בפסוק.
ובאומרו ֹ֥אם ַיע ֲָ֖קב וְ ע ָֽשו ,ידגיש האחת ,מדוע יקדים לומר ֹ֥אם לפני
הכתוב ,כי אין מי שיכול להעיד מי ַיע ֲָ֖קב וְ ע ָֽשו ,וכפירושו של רש''י ,איני
הצעיר ומי הרב יותר מאמם .לרבקה יודע מה מלמדנו .שאנו יודעים שרבקה
יעקב הוא החשוב והאהוב ,אע''פ שהוא היא ֹ֥אם ַיע ֲָ֖קב וְ ע ָֽשו.
הצעיר ועשו רב ממנו ,שיצא ראשון.
ועוד שבזה היה תמיד מתרברב, השניה ,מדוע יקדים הכתוב את ַיע ֲָ֖קב
ֵשו
וכאומרו[ :וישלח ,לג,ט'] ו ִּ֥יאמֶּ ר ע ֹ֖ לפני ע ָֽשו ,והרי עשו תמיד יהיה הגדול
יֶּשֵ֣ ִ -לי ָ֑רב. לאמו ,גם אחרי מכירת הבכורה .שאין
במכירת הבכורה כדי להפוך סדר
וְ יִ זכר יעקב ליד אמו .שהרי לפי לידתם .אלא רק לענין הברכה נעשה
פשוטו ,כן הוא סדר העולם ,שהצעיר הקנין .ולעולם ישאר יעקב בנה הקטן
נזקק לאמו יותר מהגדול. של אמו ,ועשו בנה הגדול ,כמבואר
ולעומקו של מקרא בא הכתוב בפסוק הקודם .ואף רבקה תקפיד תמיד
להודיענו שיש לדבוק בסדר הזה כי מן לקרוא ליעקב בנה הקטן ולעשו בנה
השמים הועידו את הרב לעבוד את הגדול .ומדוע אם כן יקדים הכתוב את
הצעיר על פי נבואה שקבלה אמו מבית ַיע ֲָ֖קב לפני ע ָֽשו ,ויאמר ֹ֥אם ַיע ֲָ֖קב
מדרשו של שם .ולכן יזכר הצעיר וְ ע ָֽשו.
בצעירותו ליד אמו והרב ברבבותו,
יתרחק מאמו ,שקבלה תוקף הנבואה: ושתי התמיהות יתורצו כאחד :כדי
ורב יעבוד צעיר. ליתן תוקף לנבואה שקבלה רבקה
בטרם ילדתם :וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר.
ועל דרך הצח ,יעקב יק ֵרא צעיר,
מלשון סביל ,שסובל צער מעשו .ועשו
סז
לעומקו של מקרא
תולדות
שנאמר :ל ֵַ֗כן ֶֽכה-א ָ֤מר ה' אֶּ לֵ֣ -בית ַ ָֽיע ֲָ֔קב לעולם יק ֵרא רב שמתרברב על הצעיר.
שר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְברהָ֑ם ,וקרי ביה: ֲא ֶּ ֹ֥ ואע''פ כן וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר .
שר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְברהָ֑ם .לא בזכות ַ ָֽיע ֲָ֔קב ֲא ֶּ ֹ֥
עצמו נפדה אברהם שהרי יצא ממנו ^^^^
ישמעאל .ולא בזכות יצחק נפדה
אברהם ,שהרי יצא ממנו עשו הרשע. שר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְבר ָ֑הם
ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֲ ֶּ ֹ֥
אלא בזכות יעקב שלא היה פסול בזרעו. [ישעיהו כ"ט כ"ב]
שר פ ָ֖דה אֶּ ת- הוי אומרָֽ ַ :יע ֲָ֔קב אֲ ֶּ ֹ֥
אַ ְברהָ֑ם. וַיִ ְש ַ ִ֤לח יִ ְצחק֙ ֶּ ָֽאתַ -יע ֲָ֔קב ו ַָ֖ילְֶּך פַ ֶּ ֵ֣דנָֽה
אֲ ָ֑רם אֶּ ל-לבִ֤ן וגו'.
ובאומרו פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְברהָ֑ם ,יתכוון
הכתוב להסביר באיזו זכות ניצל אברהם יש ליתן טעם לאומרו פ ֶּ ֵַ֣דנָֽה א ֲָ֑רם.
מאש הכבשן באור כשדים .שאם תאמר ולעומקו של מקרא ועל דרך הרמז
בזכות עצמו ,הרי יצא ממנו ישמעאל. אֲרם
והסוד ,ירמוז הכתוב פַ ֶּ ֵ֣דנָֽה ָ֑
ואם תאמר בזכות יצחק הרי יצא ממנו
לפסוק ל ֹ֗כן ָֽכה-א ַ ִ֤מר ה' אֶּ לֵ֣ -בית
עשו .אלא ודאי בזכות יעקב שהיתה
אֲשר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְבר ָ֑הם וגו'.ַ ָֽיע ֲָ֔קב ֶּ ֹ֥
מיטתו שלימה .וזה כוונתו באומרו:
[ישעיהו כ"ט כ"ב]
אֲשר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְבר ָ֑הם.
ַ ָֽיע ֲָ֔קב ֶּ ֹ֥
ַוהֲוינן בּה ,מי פדה את אברהם.
לפשוטו של מקרא וכן פירש רש''י,
וכמובא בזוה''ק( :דף נ''ז ע''א) רבי הקב''ה פדה את אברהם מאור כשדים.
חזקיה פתח ואמר( ,ישעיה כט) לכֵן כה וסרסהו ופרשהו :ל ֹ֗כן ָֽכה-א ַ ִ֤מר ה',
אמר יי' אֶּ ל בֵ ית יעקב אשֶּ ר פדה אֶּ ת שר פ ָ֖דה אֶּ ת-אַ ְברהָ֑ם ,אֶּ לֵ֣ -בית ַ ָֽיע ֲָ֔קבֲא ֶּ ֹ֥
אברהם וגֹו' .האי קרא קשיא ,לכֵן כה וגו'.
אמר יְ י' ֲאשֶּ ר פדה אֶּ ת אַ ְברהם מבעֵי
לֵיּה .מאי ,כה אמר יי' אֶּ ל בֵ ית ַיעֲקב
אך מדרשו אינו כן .גם במדרש רבה
ֲאשֶּ ר פדה אֶּ ת אַ ְברהם.
וגם בזוה''ק (ויקרא נ''ז עמ' א') ידרשו
שיעקב הוא אשר פדה את אברהם.
אֶּ לא הא אּוקמּוה והא אּתמרְ ,ד ַיעֲקב
שכל מה שהקב''ה פדה את אברהם מאור
פדה אֶּ ת אַ ְברהם וַדַ אי .דבההיא שעתא
כשדים הוא בשביל יעקב שלימא.
דנפל בגֹו נּורא דכשדאֵ י ,דנּו דינֵיּה (ס''י
סח
לעומקו של מקרא
תולדות
ופדנה ארם יחד עם האות ב [בלבן], ואמרו קמי קודשא בריך הוא ,בגין מאי
יחד הן אותיות נפדה אברהם. ישתזיב האי ,זכות אבהן לית ליה.
אמר ליה ,ישתזיב בגין בנוי ,דהכי תניא,
כיצד :כאשר האות ה במילה פדנה ברא מזכי אבא) .אמרּו ,הא ישמעֵאל
תשמש לכאן ולכאן בכפילות ,גם לפדן דנפיק מנֵיּה .אמר קּודשא בריְך הּוא ,הא
וגם לארם כגון :פדנ ה ארם ,ובתוספת יִ ְצחק ,דיֹושיט קדלֵיּה על גבֵ י מדבחא.
אמרּו ,הא עשו ְדנפִ יק ִמניּה .אמר ,הא
ב לבנה קבלנו את המלים נפדה
ַיעֲקב ,דאיהּו כּורסיא ְשלימתא ,וכל
אברהם. ימין קמַ אי.
נֹוהי ְשל ִ
ְב ִ
ועוד על דרך הצח,
זה ששלחו יצחק ורבקה את יעקב ללבן. אַ ְמרּו ,הא וַדַ אי ִבזְכּותא דא יִ ְש ְּתזִיב
אל הלבן שבפ"א[ ,אל הרקע הלבן אַ ְברהם הדא הּוא דכתיב ,יעקב ֲאשֶּ ר
שבאות פ] .לפדות את אברהם .ומה פדה אֶּ ת אַ ְברהם.
היא פדיה זו ,לקיים כי ביצחק יקרא לך
זרע ,ולמען יצוה את ביתו אחריו. ולעומקו של מקרא יש לומר שלזה
פַדנָֽה אֲ ָ֑רם שהם
ירמזון א ֵלין מליא ֶּ ֵ֣
ועוד י"ל ,באומרה אל לבן אחי חרנה בהיפוך אותיות נפדה אברהם .נפדה
כיוונה בזה להלבין חרון אף אחיה אברהם על ידי יעקב בלכתו פַ ֶּ ֵ֣דנָֽה
ואחיו .להלבין את ה"ב" שבחרון אֲ ָ֑רם להקים שם שבטי י-ה שאין בהם
הא"ף היא הפ''א. פסול.
ובזאת ההלבנה הוא פודה את אברהם. ועל דרך הצח ,יתקבל נפדה אברהם
כעין ההר הטוב הזה והלבנון .זה בית מ"פדנה ארם" כך :שהרי בתוך האות
המקדש שמלבין עוונותיהם של
ישראל .יבנה בב"א. נסתרת האות ב בלבן ,כלומר בחלק פ
^^^^
הלבן שבתוך ה פ
סט
לעומקו של מקרא
תולדות
עשו שבגללו לקח את מחלת בת לסיום הפרשה
ישמעאל לאשה.
והם חמישה דברים שראה עשו: ולעניין המפטיר
שלשה בפסוק ו' אחד בפסוק ז' ואחד
בפסוק ח': שביעי
א .וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו ִ ָֽכי-ב ַ ֵ֣רְך יִ ְצח ִ֘ק אֶּ תָֽ ַ -יעֲקב {ה} וַיִ ְש ַ ִ֤לח יִ ְצחק֙ ֶּ ָֽאתָֽ ַ -יע ֲָ֔קב ו ַָ֖ילְֶּך
{פסוק ו'} ,והכוונה לברכה שברכו בפסוק אֲר ִָ֔מי אֲרם אֶּ ל-ל ִ֤בן בֶּ ןְ -בתּוא ֙ל ָֽה ַ פ ֶּ ֵַ֣דנָֽה ָ֑
ד' :ו ֶֽיּתֶּ ן-לָך֙ אֶּ ת-ברכֵּ֣ת אבר ֶ֔הם א ִ ֲֵ֣חי ִר ְב ָ֔קה ֹ֥אם ַ ָֽיע ֲָ֖קב וְ ע ָֽשו:
{ו} וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו ִ ָֽכי-ב ַ ֵ֣רְך יִ ְצח ִ֘ק אֶּ תָֽ ַ -יעֲקב
ב .וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו וגו' ִ ָֽכי ִש ַ ִ֤לח אתֹו֙ [את
שם וְ ִש ַ ִ֤לח אתֹו֙ פ ֶּ ֵַ֣דנָֽה א ֲָ֔רם ל ַ ָֽקחַ ת-לֹ֥ ֹו ִמ ָ֖
שם פַדנָֽה א ֲָ֔רם ל ַ ָֽקחַ ת-לֹ֥ ֹו ִמ ָ֖ יעקב] ֶּ ֵ֣
אמר ָֽלא- שה ְב ָֽברֲ ֵ֣כֹו א ָ֔תֹו וַיְ ַ ִ֤צו עליו֙ ל ָ֔ ִא ָ֑
שה { .פסוק ו'} ִא ָ֑
שה ִמ ְבנֹ֥ ֹות כְ ָֽנעַן: ִת ַ ֹ֥קח ִא ָ֖
ג .וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו [שיצחק אביו צוה עליו על
אמר ָֽלא- יעקב ב ֶֽברכֵּ֣ ֹו א ֶ֔תֹו] וַיְ ַ ִ֤צו עליו֙ ל ָ֔
שה ִמ ְבנֹ֥ ֹות כְ נָֽעַן { :פסוק ו'} ִת ַ ֹ֥קח ִא ָ֖ מפטיר
ד .וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו כי יעקב שמע אל אביו {ז} וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו
ו ַָ֖ילְֶּך פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה א ֲָֽרם:
ואל אמו ככתוב :וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-
{ח} וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ָ֔שו ִ ֹ֥כי ר ָ֖עֹות ְבנֵ֣ ֹות כְ נָ֑עַן
אֲרם{ :פסוק פַדנָֽה ָֽא ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך ֶּ ֹ֥
ְבעינָ֖י יִ ְצחֹ֥ק א ִ ָֽביו:
ז'}
שו אֶּ ל-יִ ְשמעָ֑אל וַיִ קַֹּ֡ ח ֶּ ָֽאת- {ט} ו ַֹ֥ילְֶּך ע ָ֖
ה .וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ָ֔שו ִ ֹ֥כי ר ָ֖עֹות ְבנֵ֣ ֹות כְ ָ֑נעַן
ָֽמח ַ ֲֵ֣לת | בַ ת-יִ ְשמ ַּ֨עאל בֶּ ן-אַ ְבר ָ֜הם א ֲֵּ֧חֹות
ְבעינָ֖י יִ ְצחֹ֥ק א ִ ָֽביו { :פסוק ח'} שהרי
שיו לֹ֥ ֹו לְ ִא ָֽשה: נְ ביֵ֛ ֹות עַל-נ ָ֖
שלח את יעקב לקחת לו אשה מפדן
ארם.
בשימת לב ,פסוק זה וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב
והנגזר מחמישה דברים אלו שלקח
אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה א ֲָֽרם
את מחלת בת ישמעאל לאשה:
במפטיר קבעוהו ז') (פסוק
שו אֶּ ל-יִ ְשמעָ֑אל וַיִ קַֹּ֡ ח ֶּ ָֽאת- {ט} ו ַֹ֥ילְֶּך ע ָ֖
כפסוק בפני עצמו ,ולכאורה אינו כן.
אֲחֹות ָֽמח ַ ֲֵ֣לת | בַ ת-יִ ְשמ ַּ֨עאל בֶּ ן-אַ ְבר ָ֜הם ֵּ֧
אלא בהתבונן נראה הוא כחוזר לעניין
שיו לֹ֥ ֹו לְ ִא ָֽשה: נְ ביֵ֛ ֹות עַל-נ ָ֖
שלפניו ,שמשמעו מה הדבר שראה
ואשר על כן יש לשאול מדוע נקבע
ע
לעומקו של מקרא
תולדות
עשו ויקח עשו .הוא עשו בראייתו, המפטיר כביכול באמצע העניין .שהרי
הוא עשו בלקחו .והוא אינו יודע כי וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך
אמנם בת ישמעאל היא מבני בניו של פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה א ֲָֽרם הוא אחד מהדברים שנזכרו
אברהם ,אך היא מבית השפחה בפסוק הקודם שבגללם לקח עשו את
המצרית שהם מזרע חם והם בארור מחלת בת ישמעאל לאשה :וַיַ ֵ֣ ְַֽרא ע ֹ֗שו
כבנות כנען .וזה דרך הגויים כסל למו, [שיצחק אביו צוה עליו על יעקב ב ֶֽברכֵּ֣ ֹו א ֶ֔תֹו]
לעשות הנראה להם והם בחשכה לא שה ִמ ְבנֹ֥ ֹות אמר ָֽלאִ -ת ַ ֹ֥קח ִא ָ֖ וַיְ ַ ִ֤צו עליו֙ ל ָ֔
יראו נכוחה. כְ ָֽנעַן { :פסוק ו'} ומה ראה עשו :שיעקב
ולכן נאמר בהמשך העניין :על נשיו לו אמו ואל אביו אל שמע
לאשה .וברש"י שהוסיף רשעה על ככתוב :וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ ל-
רשעתו שלא גרש את הראשונות .ודרשו ִא ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה א ֲָֽרם{ :פסוק ז'}
חז"ל מדוע נקראת מחלת שהיה ראוי -
כחתן -שימחלו לו כל עוונותיו .והוא לא
השכיל להמשיך בדרך טובה ,ובחר ולעומקו של מקרא יֵאמֵ ר :אף על פי
בסורו הרע ,וחזרו לו כל עוונותיו שכביכול מה שנאמר בפסוק ז' וַיִ ְש ַ ֵ֣מע
כבתחילה .וכל זה נרמז בשם מחלת. ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה
שהוא מלשון מחילה ,וגם אותיות א ֶֽרם הוא מה שראה עשו ,הרי לא
ִּתלחם .שאם ִּתלחם עם יצרך ִּתמחל. בעשו תלוי יעקב ,אלא אדרבה ,ביעקב
ואם לא ִּתלחם -יתקיים "למחת" .והוא תלוי עשו .שנאמר ורב יעבוד צעיר.
בארמית לשון ירידה וזריקה ארצה. ועשו ירצה לעשות כמעשה יעקב ולא
והמשיך על עצמו נפילת ישמעאל. להיפך .ולכן נחשב הפסוק של יעקב
וַיִ ְש ַ ֵ֣מע ַ ָֽיע ֲָ֔קב אֶּ ל-א ִ ָ֖ביו וְ אֶּ לִ -א ָ֑מֹו ו ַָ֖ילְֶּך
ועוד יש לומר ,כדברי החתם סופר, פ ֶּ ַֹ֥דנָֽה א ֲָֽרם כפסוק בפני עצמו ,שהוא
שאמנם מכאן לומדים מחילת עוונות ,אך מורה דרך לתועים כיצד לנהוג נכון.
לעשו מעולם ולעולם לא נמחלו עוונותיו ולכן הוא הפסוק הפותח במפטיר.
ולא היה ראוי לזה .וזה נרמז גם בשם
מחלת .מחלת עשו .לשון מַ חֲלה .מחלה רק שעשו לא השכיל זאת .ואף על פי
חשוכת מרפא אשר מבטן אמו יפרד אל שעשו ראה שיעקב שומע בקול אביו
הרשע ולא יהיה לו כלל כל אחיזה עם ואמו ,הוא אינו עושה כן אלא עושה
הטוב .וכן נרמז ענין זה ב"ידו אוחזת". על דעת עצמו מה שנראה לו .וירא
עא
לעומקו של מקרא
תולדות
פני יעקב .וכפי שנאמר בפרשה[ :כה, ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו .אך עשו
ֵשו כי-צֵּ֣יד ב ִ֑פיו כח'] ו ֶּיֶֽאהִּ֥ב יצחָ֛ק אֶּ ת-ע ֹ֖ אינו אוחז ביעקב כלל .שאין לו בו
וְ ִר ְב ָ֖קה א ֶּ ֹ֥הבֶּ ת אֶּ תָֽ ַ -יע ֲָֽקב .כאן גילה אחיזה .ואדרבה ,כשם שיעקב נראה
הנביא כי אהבת רבקה ליעקב היא אוחז את עשו ,עשו נראה כבועט
אהבת הקב''ה שנאמר ואהַ ב אֶּ ת ַיעֲקב. להשתחרר מידו ומברכתו של יעקב.
ואע''פ שלא נאמר שנאה בעשו אלא רק לזה נאמר וידו אוחזת ,באופן תמידי
שו כִ יַ -צֵ֣יִ ד ְב ִ ָ֑פיו, ו ֶּ ַָֽיא ֱַהֹ֥ב יִ ְצחֵ֛ק אֶּ ת-ע ָ֖ ונצחי .וזה שנאמר ט"ו שנה אחרי כן:
גילה הנביא כי אהבה תלויה בדבר היא, ויבז עשו את הבכורה .בעט בטובתו של
ואינה אלא שנאה .ולכן תלה את הקב"ה ונבעט גם מן הברכה .וביעקב
ברכותיו של עשו ביעקב .זה שכתוב צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.
ּולְ אם֙ ִמלְ ֵ֣אם ֶּיָֽאֱ ָ֔מץ וְ ַ ָ֖רב ַיע ֲֹ֥בד צ ִ ָֽעיר
(כה,כג') ופירש''י :לא ישוו בגדולה, ^^^^
כשזה קם זה נופל ,וכן הוא אומר
ִאמלְ אה החֳרבה (יחזקאל כו ,ב ,).לא
נתמלאה צר אלא מחורבנה של הפטרה לפרשת תולדות
ירושלים.
בספר מלאכי ,מפרק א פסוק א ,עד פרק
הכי נמי וירושלים תתמלא מחורבנה ב פסוק ז
אתי
של צר כנאמר וְ אֶּ ת עשו שנ ִ בביאור ההפטרה
וא ִשים אֶּ ת הריו ְשממה וְ אֶּ ת ַנחֲלתֹו
ושייכותה לפרשה
לְ תַ נֹות ִמ ְדבר.
לכאורה קבעו חז''ל הפטרה זו לפרשת
עד כאן בשני הפסוקים הראשונים של תולדות על פי פסוקים ב'-ג' שבתחילת
ההפטרה גילוי האהבה ליעקב. ההפטרה[ :ב] אהַ ְב ִּתי אֶּ ְתכֶּם אמַ ר
יהו'ה ַואֲמַ ְרּתֶּ ם בַ מה אֲהַ ְבּתנּו הֲלֹוא
אך מכאן ואילך פונה הנביא בדברי אח עשו לְ ַיעֲקב נְ אֻּם יהו'ה ואהַ ב אֶּ ת
תוכחה לעם בכלל ולכהנים בפרט, אתי.
ַיעֲקב[ :ג] וְ אֶּ ת עשו שנ ִ
דברי תוכחה נוקבים וקשים כגון:
[ו] בן יְ כַבד אב וְ עֶּ בֶּ ד אֲדניו ואם אב שבהם נראה בעליל בחירת יעקב על
בֹודי ואם אדֹונים אני אַ יה אני אַ יה כְ ִ פני עשו אחיו ,ודחייתו של עשו מעל
עב
לעומקו של מקרא
תולדות
של מקום. מֹור ִאי אמר יהו'ה צבאֹות לכֶּם הַ כהֲנִ ים
ישים ַעל ִמז ְְב ִחי לֶּחֶּ ם
בֹוזי ְש ִמי [ז] מַ גִ ִ
היוצא מכאן שיעקב בקנותו את ְמגאל וגו' בֶּ אֱמ ְרכֶּם שֻּ לְ חַ ן יהו'ה נִ ְבזֶּה
הבכורה התחייב לכבד עבודתו של הּוא עד אשר מזהירם הנביא באזהרה
מקום .והנה קם הנביא בשליחותו של חמורה אם לא ייטיבו דרכיהם[ :ב,ב']
מקום לתבוע את השטר מבני בניו של רֹותי אֶּ ת
וְ ִשל ְַח ִּתי בכֶּם אֶּ ת הַ ְמארה וְ א ִ
יעקב ,שתפסו כביכול אומנותו של עשו ִב ְרכֹותיכֶּם.
ובמקום לכבד את עבודת בית המקדש
ויש ליתן את הדעת על הקשר בין
הם אשר מבזים אותו[ :ו] בן יְ כַבד אב
גילוי האהבה ותוכחתו של הנביא
בֹודי
וְ עֶּבֶּ ד אֲדניו ואם אב אני אַ יה כְ ִ
לענייני הפרשה:
ואם אדֹונים אני אַ יה מֹור ִאי אמר יהו'ה
צבאֹות לכֶּם הַ כהֲנִ ים בֹוזי ְש ִמי מגישים ולעומקו של מקרא יֵאמֵ ר :יש כאן
על מזבחי לֶּחֶּ ם מגאל וגו' בֶּ אמרכֶּם בירור עמוק של הקשר בין יעקב ועשו
שֻ לחן יהו'ה נִ ְבזֶּה הּוא .ואשר על כן למשך כל הדורות ,מלידתם דרך
מזהיר אותם הנביא כי בזה הם עלולים מכירת הבכורה וקבלת הברכה ועד
להפסיד גם את הברכה שקבל יעקב לעתיד לבוא .שהרי במכירת הבכורה
מאביו .ובמקום ברכה מזהירם על התחייב יעקב לקיים את עבודת בית
המארה[ :ב,ב'] :אם לא תשמעּו ואם המקדש בקדושה ובטהרה ,ולכן עשו
לא תשימּו על לֵב לתֵ ת כבֹוד לשמי אמר ויתר על זכותו זאת ,כפירוש רש''י:
יהו'ה צבאֹות וְ ִשל ְַח ִּתי בכֶּם אֶּ ת הַ ְמארה ִמכְ ֹ֥רה כַיֵ֛ ֹום אֶּ תְ -בכ ָֽר ְתָךָ֖ ִ ָֽלי לפי
רֹותי אֶּ ת ִב ְרכֹותיכֶּם .ועוד בא אליהם וְ א ִ שהעבודה בבכורות ,אמר יעקב אין
הנביא בתביעה ,בעוד שֶּ עשו מכבד את רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה .וכן
אביו ככתוב בן יְ כַבד אב ,הכהנים עונה לו עשו :מה טיבה של עבודה זו,
מבזים שמו ,שכן אמרו בזוה''ק [קמו אמר לו יעקב כמה אזהרות ועונשין
עמ' ב'] פתח רבי יֵיסא ואמר (מלאכי א) ומיתות תלוין בה ,אמר עשו ִהנֵ֛ה ָֽאנ ִ ֹ֥כי
בֵ ן יכבֵ ד אב ועֶּבֶּ ד אדֹוניו ,בן ,דא עשו. הֹולְך ל ָ֑מּות ,אני הולך למות על ידה, ָ֖
דלא הוה בר נש בעלמא דיֹוקיר לאבֹוי, אם כן מה חפץ לי בה ,וְ ָֽלמה-זֶּ ֹ֥ה ִ ָ֖לי
כמה דאֹוקיר עֵשו לאבֹוי .וההּוא יקירּו שו ְבכ ָֽרה .מייד מה כתיב ביה :ו ִַיֹ֥בֶּ ז ע ָ֖
דאֹוקיר לֵיּה אשליט לֵיּה בהאי עלמא, אֶּ ת-הבכ ֶֽרה .ממשיך רש''י בפירושו:
מכאן כח שליטתו בעוה''ז .ובזה העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו
עג
לעומקו של מקרא
תולדות
כהנים וגוי קדוש[ :ז] כי שפתֵ י כהֵ ן מחייב את בניו של יעקב הכהנים,
ישמרּו דעת ותֹורה יבקשּו מפיהּו כי עליהם אומר הנביא ואם אב אני אַ יה
מלאְך יהו'ה צבאֹות הּוא. בֹודי ואם אדֹונים אני אַ יה מֹור ִאי.
כְ ִ
^^^^ ובשימת לב עשו איבד את זכותו זאת
כאשר התריס נגד הקב''ה ונגד אביו
בשנים אחרות ,כאשר שבת בערב
באומרו[ :כז,לו'] ו ֹּ֡יאמֶּ ר הֲכִ ַ֩י ק ַּ֨רא שמֹו
ראש חדש ,קורין בספר שמואל א כ,
יֶֽע ַ֗קב וֶַֽֽיעק ַּ֨ ֵבני֙ זֶּ ֵּ֣ה ֶֽפע ֶ֔מים אֶּ תֶֽ -בכר ֵּ֣תי
יח' ויאמֶּ ר לֹו יהֹונתן מחר חדֶּ ש.
ל ֶ֔קח והנֵ ִּ֥ה ע ֹּ֖תה ל ֵּ֣קח ברכ ִ֑תי .באומרו
הֲכִ ַ֩י ק ַּ֨רא ְש ָ֜מֹו ,התריס נגד הקב''ה
להפטרת מחר חדש שקרא שמו יעקב וכנגד אביו שקרא
כאשר שבת בערב ראש חדש ,קורין פירש''י וכן יעקב. שמו
בספר שמואל א כ ,יח' ויאמֶּ ר לֹו [כה,כו'] ו ֶֽאח ֵריֵ -כן יצֵּ֣א א ַ֗חיו וי ָ֤דֹו א ַּ֨ ֶּחזֶּת֙
יהֹונתן מחר חדֶּ ש. ֶֽבע ֵ ֵּ֣קב ע ֵֶ֔שו וַיִ קְ ֹ֥רא ְש ָ֖מֹו ַ ָֽיע ֲָ֑קב [מי קראו
מובא בספרו של אבודרהם יעקב] הקב"ה .דבר אחר אביו קרא לו
[אבודרהם דוד בן יוסף בן דוד תלמיד יעקב על שם אחיזת העקב .אם כן ,כך
ר' יעקב בן הרא"ש]" ,סדֶּ ר תפילות או כך התריס בפניהם :הֲכִ ַ֩י ק ַּ֨רא ְש ָ֜מֹו
של שבת" על תקנת ההפטרות ,מימי ַ ָֽיע ֲֹ֗קב ַוַָֽֽיַעְ קְ ַּ֨בנִ י֙ זֶּ ֵ֣ה ַ ָֽפע ָ֔ ֲַמיִ ם ,בגללכם
גזירות השמד של היוונים שלא יקראו הדבר שקראתם אותו יעקב .לכן לא
בתורה .ואשר על כן תיקנו לישראל עמדה לו זכות הכיבוד אב לעתיד לבא.
קריאה בנביא ,כי היוונים לא החשיבום ובסיום התוכחה שוב חוזר הנביא על
לנביאים כדברי תורה אלא כדברי מוסר הראשונות בגילוי אהבה ליעקב ולבניו
בעלמא ולכן לא גזרו עליהם .ויש בהן הכהנים בדברי פיוס נחמה וגאולה:
בהפטרות שתיקנו מעין זכר לקריאת [ב,ו'] ּתֹורת אמֶּ ת היתה בפיהּו ועולה
התורה .ולאחר שנתבטלה גזירת לא נמצא בשפתיו בשלֹום ּובמישֹור הלְך
היוונים לא בטל המנהג להיות מפטיר ּתֹורת אֱמֶּ ת
ַ אּתי ורבים הֵ שיב מֵ עֹון:
בנביא אחר קריאת התורה .ויש אשר היְ תה ְבפִ יהּו זה יעקב אבינו שנאמר בו
תדחה קריאת ההפטרה המיועדת [מיכה ז,כ']ִּ :תּתן אֱמֶּ ת לְ ַיעֲקב .זה
לאותה פרשה מפני פרשיות מיוחדות שנאמר ואהַ ב אֶּ ת ַיעֲקב .ויתקיים בבניו
הכהנים וכן בכל בניו הנקראים ממלכת
עד
לעומקו של מקרא
תולדות
אלוקית -לך כי ִש ַלחֲָך השם .כי ִש ַלחֲָך כגון שקלים ,זכור ,החדש ,פרה,
ה' למלוך על ישראל. והפטרת ראש חדש ומחר חדש.
ולעומקו של מקרא ,יֵאמֵ ר ,כי בזה ואשר על כן בהיות פרשת תולדות
נקשרת הפטרת מחר חדש לפרשה [השנה ,שנת ה'תשפ''ה] ,יום לפני
תולדות .שכן מצינו בסיום הפרשה, ראש חדש כסלוִּ ,ת ְדחֶּ ה הפטרת מחר
שרבקה מצוה על יעקב בנה לברוח חדש את הפטרת תולדות.
מפני עשו המבקש להורגו ,ובבואה
ואעפ''י שנקבעה קריאה זו כביכול
לפני יצחק מטעימה את דבר שליחת
ללא קשר לפרשה ,עדיין ניתן למצוא
יעקב לחרן לא מפני שנאת עשו אלא
קשר ענייני פנימי עמוק בין הפטרת
לשם הקמת ביתו:
"מחר חדש" ובין פרשת תולדות:
[פרק כז פסוק מב'] ויֻגֵּ֣ד לרב ֶ֔קה אֶּ ת-
ֵשו בנֵּּ֣ה הג ִ֑דל וּתשלח וּתק ָ֤רא דב ֵ ִּ֥רי ע ֹ֖ בביאור ההפטרה
ֵשו ליֶֽעקב֙ בנֵּּ֣ה הק ֶ֔טן ו ֵּּ֣תאמֶּ ר אֵ ֶ֔ליו הנֵה֙ ע ֵּ֣ ושייכותה לפרשה
א ֶ֔חיָך מתנ ֵחִּ֥ם לָךֹ֖ להר ֶּגֶַָֽֽך{ :מג} וע ִּּ֥תה
בנֹ֖י ש ֵּ֣מע בק ִ֑לי ו ֧קּום ברח-לָךָ֛ אֶּ ל-לבִּ֥ן בהפטרת "מחר חדש" נותן יהונתן
א ֹ֖חי ח ֶֽרנה{ :מו} ו ִַּ֤תאמֶּ ר ִר ְבקה֙ אֶּ ל- סימן לדוד שאם ירצה שאול אביו
יִ ְצ ָ֔חק ַ ֵ֣ק ְצ ִּתי ְבחַ ַָ֔יי ִמפְ נָ֖י ְבנֵ֣ ֹות ָ֑חת ִאם- להורגו [לדוד] ,ישלח יהונתן חיציו
ֹלקחַ ִָֽ֠ ַיע ֲִ֠קב ִא ַּ֨שה ִמ ְבנֹותִ֤ -חת כ ַּ֨אלֶּה֙ ֵ֣ ויקרא לנערו "החצי ממך והלאה" ,ואז
ִמ ְבנֵ֣ ֹות ה ָ֔א ֶּרץ ֹ֥למה ִ ָ֖לי חַ ִ ָֽיים: ֵידע דוד [כלשונו של יהונתן] לְך כִ י
ִש ַלחֲָך ה'.
ואכן יצחק שולח את יעקב להקמת
ביתו ולא משום שנאת עשו:
ויש לשאול ,שהרי היה לו לומר לְך ,כי
{פרק כח ,פסוק א'} וַיִ קְ ֹ֥רא יִ ְצחֵ֛ק ֶּ ָֽאל-
שאול רוצה להרגך .ותחת זאת אמר
ַ ָֽיע ֲָ֖קב וַיְ ב ֵֶּ֣רְך א ָ֑תֹו וַיְ צַ ַּּ֨והּו֙ ו ֵַ֣יאמֶּ ר ָ֔לֹו ָֽלא-
לו :לך כי ִש ַלחֲָך ה'.
שה ִמ ְבנֹ֥ ֹות כְ נָֽעַ ן{ :ב} ֹ֥קּום לְך֙ ִת ַ ֹ֥קח ִא ָ֖
אֲבי ִא ֶּ ָ֑מָך
תּואל ִ ֵ֣פַדנָֽה א ֲָ֔רם ֹ֥ביתה ְב ָ֖ ֶּ ֵ֣ ועל דרך המוסר והאמונה ,מובא בשם
אֲחיוְ קַ ח -לְ ָךִ֤ ִמשם֙ ִא ָ֔שה ִמ ְבנֹ֥ ֹות ל ָ֖בן ִ ֹ֥ הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת
ִא ֶּ ָֽמָך: טלז ,טעם הדבר ,לומר לך כי "הבריחה
שלך היא לא אילוץ ,אלא חלק מתכנית
עה
לעומקו של מקרא
תולדות
נמצאנו למדים גם בפרשה וגם
בהפטרה כי האילוץ והבריחה אינן
אלא חלק מתכנית אלוקית -
לשליחות מאת ה' לילך ולבנות
ולהתעצם.
וכפי שאומר יהונתן לדוד ֵלְך כי ִש ַלחֲָך
ה' ,למלוך על ישראל ,כן אומר יצחק
ליעקב ֹ֥קּום לְך֙ פ ֶּ ֵַ֣דנָֽה א ֲָ֔רם ֹ֥ביתה
תּואל א ִ ֲֵ֣בי ִא ֶּ ָ֑מָך וְ קַ ח-לְ ָךִ֤ ִמשם֙ ִא ָ֔שה
ְב ָ֖
ִמ ְבנֹ֥ ֹות לבָ֖ן א ִ ֲֹ֥חי ִא ֶּ ָֽמָך:
וכשליחותו של יעקב להקים י''ב שבטי
י-ה ,מהם משיח בן יוסף ומשיח בן-דוד,
כן שליחותו של דוד להקים המלוכה
בישראל ,וכעין מעשה אבות סימן
לבנים.
ושניהם ,גם יעקב אבינו וגם דוד המלך
לדבר אחד נתכוונו בשליחותם כמובא
בנביא עובדיה [פסוק כא'] וְ עלּו
מֹושעִ ים ְבהַ ר ִציֹון לִ ְשפט אֶּ ת הַ ר עשו
ִ
וְ היְ תה לַיהו'ה הַ ְמלּוכה .וכמובא בנביא
זכריה [יד,ט'] וְ היה יְ הו'ה לְ מֶּ לְֶּך ַעל כל
הא ֶּרץ בַ יֹום הַ הּוא יִ ְהיֶּה יְ הו'ה אֶּ חד
ּושמֹו אֶּ חד .בב''א.
ְ
^^^^
