אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — תולדות (2026-11-09)

יציאת כניסת ד' כסלו
שבת שבת ה'תשפ"ז
17:18 16:06 ירושלים
17:20 16:20 ת"א
17:18 16:10 חיפה
17:21 16:24 באר שבע
פרשת "ּתֹו ְלדֹת"
עשרים שנה חלפו מאז נשא יצחק את רבקה לאישה ,ועדיין אין להם ילדים :המתח הפנימי בין יהודים לגויים נעוץ אפוא בשורש הווייתם.
" ַויֶּעְ ַּתר יִצְ חָ ק לַה' ְל ֹנכַח ִא ְשּתֹו ,כִ י ע ֲָק ָרה ִהוא; ַויֵּעָ ֶּתר לֹו ה' ,ו ַַּתהַ ר ִרבְ ָקה אך התורה הבטיחה -והמציאות הוכיחה זאת ּ" -ו ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶּאֱ מָ ץ" -
ומפרש רש"י" :כשזה קם זה נופל" :כאשר יהודים ממלאים את תפקידם ִא ְשּתֹו( ".כ"ה ,כ"א)
ומתנהגים כיהודים ,עשיו חש יראת-כבוד כלפיהם.
דווקא כאשר ההבדלים בין יהודים לגויים באים אל מלוא ביטוים ,הדבר בזוית עומד זה - "אשתו לנכח " בתפילה, והפציר הרבה - "ויעתר יצחק לה'"
מעורר הערכה מצד הגויים ,ואילו הנטייה להידמות לגויים ולהתבולל (רש"י). ומתפללת זו בזוית עומדת זו ומתפלל ,וזו
בתוכם ,מעוררת תגובה הפוכה של בוז וזלזול. ושאלו חז"ל (יבמות סב :).מפני מה היו אבותינו עקרים?
על דרך הרמז ,מלמדים אותנו חז"ל ממקרא זה ,שבתוך כל אחד מאתנו מיוחד מה להבין: וצריך וענו ,מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים.
בתפלתן יותר מתפלת שאר אנשי דעלמא? ודחוק לומר שתפלת צדיקים מתרוצצים יעקב ועשיו המסמלים את הנפש האלוקית והנפש הבהמית.
עדיפה ,משום שהם יודעים לכוון יותר טוב בתפלתן בכוונות נעלות ונשגבות" ,כשזה קם זה נופל" – כשהנפש האלוקית מתחזקת בלימוד התורה ,נוצרת
שהרי כבר מצינו שגם תפלת המדוכאים ונשברי הלב מקובלת ביותר אצל חולשה כללית בנפש הבהמית .הדבר נעשֶ ה בלי מאמץ אלא מעצמו.
יֹושיעַּ ,".וזאת גם ללא "קרֹוב ה' ְלנ ְִשבְ ֵרי לֵב וְ ֶאת דַּ כְ ֵאי רּוחַּ ִ הקב"ה ,ככתובָ :
ִיתי עִ מָ ְך – ".מתוך כל ואומר דוד המלך" :וַּאֲ נִי בַּ עַּ ר וְ ל ֹא ֵאדָ ע בְ הֵ מֹות הָ י ִ כוונות נעלות ונשגבות.
תאוות העולם הזה שמקורם בנפש הבהמית ,משם התחברתי אליך.
אלא נראה לבאר שישנו כלל יסודי וברור המשותף גם לצדיקים וגם ואומרים חז"ל :במלחמה הזאת אין רגע דל .כשזה קם זה נופל
לנדכאים ושבורי הלב ,שגורם לכך שהקב"ה יתאוה ויקבל את תפלתם וכלל
זה יכול להתאים לכל יהודי ,והוא :שיגש לתפלה מתוך הרגשה והכרה החיים בעולם הזה הם חלק מ'משחק' אחד גדול .הקב"ה ברא עולם שבו
ברורה שאין לו על מי לסמוך בעולם כלל ואין לו במי להסתייע אלא נטושה מלחמה מתמדת בין שני צדדים – הטוב והרע" .זֶה ְלעֻמַּ ת זֶה עָ שָ ה
ֹלקים" אומר קוהלת .כנגד צד הקדושה ברא הקב"ה את ה'סטרא אחרא' בהקב"ה בלבד! ורק בו תולה מבטחו ,ומקוה ומצפה רק לישועתו בלבד! הָ אֱ ִ
[=הצד האחר] .כנגד כוחות הבניין והיצירה – את כוחות ההרס והחורבן. לתפלה כזו מתאוה הקב"ה והיא שמתקבלת.
ואנחנו ה'שחקנים' ב'משחק' הזה .ובמאבק הזה אין רגע דל ,אין שביתת-
מעלה זו ישנה בדרך כלל רק לצדיקים שרואים תמיד רק את השי"ת לנגד נשק" .כשזה קם – זה נופל ,וכשזה נופל – זה קם".
עיניהם ואפס זולתו ,וכן לנשברי הלב שהם במצב שאין להם כבר תקוה
והדברים נכונים לא רק כלפי התכנית הכללית של חיי האדם ,אלא גם על משום גורם ,אלא מקווים לישועת ה' בלבד.
חלקים של יומו .כאשר האדם חוזר הביתה בערב ,וזמנו פנוי להנאת עצמו
תפלה והתחנונים הבאים מעומק הלב ,מבטאים את גודל האמונה בגדולת לעשות כרצון ליבו ,הרי בשעות אלו הוא ״איש שדה״ -איש בטל ,ועלול
השי"ת וביכולתו להושיע .כח מיוחד וסגולה מיוחדת יש לה לתפלה ,כדברי לבוא לכל הסכנות בערכים רוחניים .לא כן מי שיש לו בלילה שיעור תורה או
חז"ל (ברכות לב ):גדולה תפלה יותר מתורה ומעשים טובים ,שאין לנו גדול חברותא ,וכל השעות של יומו ולילו מנוצלות ומלאות ,וכל זמן שאינו עסוק
בתורה ומעשים טובים יותר ממשה רבינו ע"ה ואעפי"כ לא נענה אלא בעסקיו ,עסוק הוא בתורה ובתפילה .במאבק הזה אנחנו חייבים לנצח ,כי
אם נירדם בשמירה ,ינצח הצד השני ,הצד האחר! בתפלה "ואתחנן אל ה'".
" ַויִגְ ְדלּו ,הַ נְעָ ִריםַ ,וי ְִהי עֵּ שָ ו ִאיש יֹדֵּ עַ צַ יִדִ ,איש שָ דֶּ ה; וְ ַי ֲעקֹב ִאיש ָּתם ,יֹשֵּ ב לדמעות יש 'אישור כניסה' תמידי בפני הקב"ה.
מים שקטים חודרים עמוק – זהו כוחן של דמעות! התפילה יכולה להגיע עד אֹהָ לִים( ".כ"ה ,כ"ז)
לשער ,ושם לעצור ,אולם הדמעות חודרות מבעד למפתן.
כשיהודי מוריד דמעות מכל הלב בתפילתו – אין דבר שיעצור בעדן מלהכנס שני בנים נולדו לו ליצחק אבינו :האחד איש יודע ציד ,איש שדה -אדם בטל
(רש"י) ,תאוותן חסר מעצורים ,והשני איש תם יושב אוהלים. אל היכל המלך ,מלך מלכי המלכים! ולראייה מסופר:
הדברים תמוהים לכאורה ,מדוע נקרא עשיו 'אדם בטל' ,הרי הוא היה היפך
הגאון רבי אברהם אלישיב זצ"ל ,נשא לאשה את ביתו של בעל ה'לשם' של אדם בטל ,הוא היה עסוק וטרוד כל היום בעבודה קשה ומייגעת לרוץ
זצ"ל ,אך במשך שנים הם לא זכו לילדים משלהם .נסע הזוג לעיר וילנא כדי ביערות ובשדות לצוד בקשתו חיות ועופות ,האם לזאת יקרא 'אדם בטל'?
לדרוש ברופאים ,אולם אלה הרימו את ידיהם והודיעו להם כי אין לאל ידם אלא ,אמר הגאון רבי משה הלוי סולובייצ'יק זצ"ל ,מכאן רואים שאדם
יכול לרוץ ולפעול כל היום וכל הלילה ,ובכל זאת ,אם הוא אינו חי חיים של להושיעם.
קיום רצון ה' ,ואינו ממלא את שליחות חייו בעולם הזה ,הרי הוא אכן 'אדם כאשר לדמעותיה. דרור ונתנה החדרים לאחד האשה נכנסה הביתה, כשחזרו
בטל' בתכלית הביטול... יצאה מהחדר נתקלה באביה בעל ה'לשם' ,שהבחין שעיניה אדומות.
'מה לך ,בתי'? שאלה אביה בדאגה .סיפרה לו הבת שהרופאים אמרו כי לא
יהיו לה ילדים .אמר לה אביה' :הרי כתוב 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר ולכאורה עוד צ"ב ,מדוע שינתה התורה בלשונה ,כי על עשו אמר יודע ציד,
יקראהו באמת'' .באמת' – זה המצב שבו את נמצאת כעת לאחר שהרופאים ואילו לגבי יעקב לא אמר יודע תורה? וביאר הגאון ה'שבט הלוי' זצוק"ל
ייאשו אותך! מעתה את יודעת שיש לך רק כתבת אחת ויחידה – לפנות שבשנות עלומיו כאשר למד בישיבת 'חכמי לובלין' המעטירה ,בא רב אורח
לדרוש בישיבה ,ובתוך דבריו אמר ,ראיתי בני עליה ומועטים מהם הינם לבורא עולם ולבכות אליו!'
ואכן ,לאחר כשנה נולד להם בנם יוסף שלום ,מי שלימים האיר את העולם בעלי כישרונות ,כי לא הכישרונות יעמדו לאדם בדרכו להצליח בתורה ,אלא
מידת התמדתו ויגיעתו ,ועל כן בבוא התורה לשבח את יעקב אבינו ,לא בתורתו ,הלא הוא פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.
כי בכוחה של תפילה אחת מעומק הלב לפעול גדולות ונצורות ,כל שכן אם שיבחוהו בכך שהיה יודע תורה ,אלא בכך שהיה " ִאיש ָּתם ,יֹשֵּ ב אֹהָ לִים".
בהתמדה רבה ועצומה. התפילות מתובלות ב'דמעות מלוחות'.
ומכאן תשובה לכל האומר לא אלי הדברים אמורים ,כי דל כישרונות הנני,
אם כן ,אחרי שנים רבות של ציפייה ,רבקה אמנו בהיריון .אבל אז היא כי טעות גדולה בידו ,כי לא הכישרונות קובעים את ההצלחה בתורה ,אלא
היגיעה -כשור לעול וכחמור למשא היא אשר תביא את האדם להיות 'בעל מרגישה בבטן את שני התאומים שלה כל הזמן מתקוטטים ורבים:
" ַוי ְִתרֹצְ צּו הַ בָ נִים ,בְ ִק ְרבָ ּה ,וַּת ֹאמֶּ ר ִאם-כֵּן ,לָמָ ה זֶּה ָאנֹכִ י; ו ֵַּּתלְֶּך ,ל ְִדרֹש ֶּאת -תורה'.
ועוד אמר השל"ה הקדוש ,זיע"א :מפסוק זה אנו למדים כי התמימות היא ה'( ".כה ,כ"ב)
לכאורה ,במצב כזה צריך רק ללכת לרופא נשים ולעשות אולטרסאונד .מה המידה הנעלה ביותר ,שהרי מכל המעלות הטובות ,שיעקב אבינו היה וודאי
פתאום "לדרוש את ה'"? פרשנים מסבירים ,שרבקה יודעת שכל התרחשות ניחן בהם ,ראתה התורה לכתוב בשבחו כי היה "איש תם" ,משמע שאין לך
בעולם יש לה שורש רוחני ,יש סיבה עמוקה יותר .היא רוצה להבין את מידה גדולה מן התמימות.
המימד הזה ,להתחבר לשורש ,לדעת מה התפקיד שלה בתוך כל מה שקורה פרשתנו מזוהה יותר מכל ,כפרשת מכירת הבכורה ,ונתינת הברכות.
לה .והדבר נכון גם לכל דבר שקורה לנו בחיים האישיים והלאומיים .שום
דבר אינו סתמי .רבקה אמנו מלמדת אותנו לשאול במצבים מבלבלים או " ַו ִיגַש ַי ֲעקֹב ֶּאל-יִצְ חָ ק ָאבִ יוַ ,ויְמֻ שֵּ הּו; וַי ֹאמֶּ ר ,הַ קֹל קֹול ַי ֲעקֹב ,וְ הַ יָדַ יִם ,יְדֵּ י
עֵּ שָ ו( ".כז ,כב) מאתגרים :מה ה' רוצה ממני? מה המטרה והמשמעות? מה התפקיד?
ּושנֵּי לְאֻ ִמיםִ ,ממֵּ עַ יְִך ִיפ ֵָּרדּו; ּו ְלאֹם ִמ ְלאֹם מובא במדרש רבה (תולדות סה .יט) "הקל קול יעקב" -בזמן שקולו של
"וַי ֹאמֶּ ר ה' לָּהְ ,שנֵּי ֹגיִים בְ בִ ְטנְֵּךְ ,
יעקב מצוי בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין הידיים ידי עשיו ,ואם לא - יֶּאֱ מָ ץ ,וְ ַרב ַי ֲעבֹד צָ עִ יר( ".כה ,כ"ג)
"הידיים ידי עשו".
ומקשים המפרשים והלוא לא נאמר בפסוק "ואין הידים ידי עשיו" כי אם אך תשובה זאת איננה סבירה .האבות והאימהות היו אנשי מופת.
"והידים ידי עשיו" כלומר אפילו כשהקול קול יעקב גם אז "הידים ידי אינסטינקטים ,או שאפתנות עקיפה ,לא הניעו אותם.
עשיו?"
ומסביר רש"י ,כתוב "הקל" -חסר ללא ו׳ ,והדיוק הוא :אם קולו של יעקב האפשרות השנייה היא ,שרבקה האמינה בכל ליבה שעשו הוא האיש הלא
חסר ,אם יעקב ׳הקל׳ קולו ,מיד "והידים ידי עשו" -ידי עשו שולטות .נכון :שהוא אינו מתאים להיות יורש הברכה .היא כבר ראתה באיזו קלות
כלומר כאשר מורגשת חולשה והקלה בקול יעקב שהוא חסר ,אזי שולטות היה עשו מוכן למכור את בכורתו ואף לבוז לה (כה ,לא-לד) .היא לא
"איש יֹדֵ עַּ צַּ יִדִ ,איש שָ דֶ ה" מתאים לתבנית של ברית אברהם.
בו "הידים ידי עשיו" .ואילו כאשר קול יעקב הוא מלא ללא חולשה והקלה האמינה כי ִ
היא ידעה שעל פי שיקול דומה בחר ה' ביצחק להיות ממשיכו של אברהם, אזי אין ידי עשיו שולטות בו.
ולא בישמעאל שהיה "פ ֶֶרא ָאדָ ם" (טז ,יב).
"כִ ְשמֹעַ עֵּ שָ וֶּ ,אתִ -דבְ ֵּרי ָאבִ יוַ ,ויִצְ עַ ק צְ עָ ָקה ,גְ ֹדלָה ּומָ ָרה עַ דְ -מאֹד; וַי ֹאמֶּ ר חיוני היה ,לשם עתידה של הברית ,שהיא תימסר בידי הבן שיש לו התכונות
המתאימות לחיות על פי דרישותיה הגבוהות. ל ְָאבִ יו ,בָ ְר ֵּכנִי גַםָ -אנִי ָאבִ י( ".כ"ז ,ל"ד)
כל שנה עולות במוחנו ההשערות שעשו הוא התגלות הרוע ,רוצח שפל ,שודד האפשרות השלישית היא ,שרבקה פשוט דָ בקה בדברי הנבואה שקיבלה
חסר מעצורים .שהרי הוא מצטייר בדמיוננו כ"איש שדה" המשוטט ביערות כאשר הלכה לדרוש את ה' בהיותה הרה עם תאומיהְ " :שנֵי גיים [גֹויִם]
ּושנֵי לְאֻ ִמים ִממֵ עַּ יְִך ִיפ ֵָרדּו; ּו ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ ,וְ ַּרב ַּי ֲעבֹד
בחרבו ובקשתו ,וכל מטרתו לכבוש ,להשחית ולחבל ,ובוודאי שאינו ראוי בְ בִ ְטנְֵךְ ,
צָ עִ יר(.בראשית כה ,כג) לברכות!
אך כאן המקום לשאול :האם אותה דמות שאנו מציירים בעינינו היא האפשרויות השנייה והשלישית הגיוניות ,אבל רק במחיר העלאתה של
הדמות שאנו מצפים ממנה שבעת גילוי לקיחת הברכות ש"יִצְ עַ ק צְ עָ ָקה ,שאלה יסודית יותר :האם רבקה שיתפה את יצחק במחשבותיה?
גְ ֹדלָה ּומָ ָרה עַ דְ -מאֹד" ,ובהמשך " ַויִשָ א עֵּ שָ ו קֹלֹוַ ,ויֵּבְ ךְ !?".הרי איש שדה
אם כן ,מדוע התעקש יצחק שהברכה תינתן לעשו? ואם לא ,למה? הוא ,מסכן את חייו כל יום במסעות צייד .מה לו עם ברכות שמימיות?
מתברר שגם עשו היה בדרגה רוחנית גבוהה ,וצעקותיו ודמעותיו -אמיתיים כאן עלינו לפנות לתובנת עומק של הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין,
וכנים היו .גם לעשו היו הבנות עמוקות בדרכי השם ,אך כל אלו לא תורגמו .)1893–1816הנצי"ב מעיר את הערתו ,המסבירה את המתרחש בפרשתנו,
לחיי המעשה .בכל בוקר כשקם עשו ממיטתו ועמדה בפניו הבררה אם כבר על הפרשה הקודמת ,פרשת חיי שרה כאשר רבקה רואה לראשונה את
בעלה המיועד :נזכור שיצחק לא בחר את אשתו .אברהם הטיל משימה זו על לנטות ימין או שמאל ,הוא נכשל ולא משל ביצרו.
עבדו .העבד והכלה המיועדת רכבּו לארץ כנען על גמלים ,וכשהתקרבו
יצחק לא ראה לפניו בור ,עם הארץ חסר דעת ונעדר תבונה .אדרבה ,הוא לאוהלי אברהם ראתה רבקה דמות מרחוק:
ראה איש משכיל ,נבון וחכם ,שאם רק ירתום את ידיעותיו לעול המעשה –
יפרח ממנו אילן פאר רב ממדים .לפיכך אהב יצחק את עשו בגלל האפשרות " וְ יִצְ חָ ק בָ א ִמבֹוא בְ ֵאר לַּחַּ י ר ִֹאי ,וְ הּוא יֹושֵ ב בְ ֶא ֶרץ הַּ ֶנגֶבַּ .ויֵצֵ א יִצְ חָ ק לָשּוחַּ
המופלאה שהיתה טמונה בו .אבל הוא ,לא השכיל לרתום את חכמתו ואת בַּ שָ דֶ ה לִפְ נֹות עָ ֶרבַּ ,ויִשָ א עֵ ינָיו ַּוי ְַּרא וְ ִהנֵה גְ מַּ לִים בָ ִאים .ו ִַּתשָ א ִרבְ ָקה ֶאת
"מי הָ ִאיש הַּ ָלזֶה עֵ ינֶיהָ ו ֵַּת ֶרא ֶאת יִצְ חָ ק ו ִַּתפֹל מֵ עַּ ל הַּ גָמָ ל .וַּת ֹאמֶ ר ֶאל הָ עֶ בֶ דִ , תבונתו ,ולחברם לחיי המעשה.
אתנּו?" וַּי ֹאמֶ ר הָ עֶ בֶ ד" ,הּוא אֲ ֹדנִי" .ו ִַּת ַּקח הַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְתכָס. הלְֵך בַּ שָ דֶ ה ל ְִק ָר ֵ
הַּ ֹ
בעוד יעקב אבינו היה "יושב אהלים" ,עמל בכל כוחו לקנות את ערכי הנצח( ,כד ,סב-סה)
החליט עשו שאת כל מרצו יוציא רק בשדה ,ביער ובחורש .הוא קיווה
שברכות שמים יחולו על ראשו מאליהן ,ללא מאמץ ויגיעה .עתה הוברר לו ,על כך מעיר הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר'" " :ו ִַּת ַּקח הַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְתכָס ".מרוב
שלמען קבלת הברכות יש לעמול בישיבת אוהלים וביגיעת התורה לצד פחד ובושה ,כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה ,ומאז והלאה נקבע
בלבה פחד .ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב ,אשר היותו "איש שדה"! לכן זכה יעקב לברכות הבכורה ,ולא עשו אחיו.
בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר רתת לפניהם .מה שאין כן
רבקה .וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה "וַי ֹאמֶּ ר עֵּ שָ ו ֶּאל ָאבִ יו הַ בְ ָרכָה ַאחַ ת ִהוא לְָך ָאבִ י" (כז ,לח)
מחולקים בדעות .ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על
אמר הרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע' :יצחק' בגימטריא 8פעמים הוי"ה ,דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו .וכן בשעת
ו'יעקב' בגימטריא 7פעמים הוי"ה .כל שם הוי"ה היא ברכה לעצמה ,נמצא הברכות".
שיעקב קיבל 7ברכות ,ונשארה אצל יצחק ברכה אחרת ,על כך אמר עשיו
לאביו :הברכה אחת היא לך אבי -כלומר הלא עדיין נשארה לך ברכה אחת הכתוב מדגיש בפנינו ,בכמה דרכים ,את הריחוק ביניהם .יצחק רחוק
מרבקה פיזית כשהיא מבחינה בו .הוא רחוק מאוד גם מבחינה מנטלית: משם הוי"ה אחד שלא מסרת ליעקב ברכני גם אני אבי.
הוא שרוי בהרהורים ,במחשבה ובתפילה.
בלומדנו את פרשת השבוע ,אי אפשר להתעלם משאלת העומק המהדהדת
יצחק הוא המופנם ביותר בין האבות .כמעט שאיננו רואים אותו יוזם בלב הפרשה והיא:
מַּ הלך .דומה כי אירועי חייו משקפים את קורות חיי אביו .התורה מקשרת מדוע הורתה רבקה ליעקב לרמות את יצחק וליטול את ברכתו של עשו?
את יצחק ל"פַּחַּ ד" (לא ,מב) .הקבלה מקשרת אותו דווקא עם גבורה ,אבל זו
קלִי לַּאֲ שֶ ר אֲ נִי ְמצַּ ּוָה א ָֹתְך :לְֶך נָא ֶאל הַּ צ ֹאן וְ ַּקח לִי ִמשָ ם גבורה של כיבוש-היצר ואיפוק .זהו האיש שנעקד אל המזבח ,וחייו ניתנו לו " וְ עַּ ָתה בְ נִי ְשמַּ ע בְ ֹ
את בחזרה ברגע האחרון. ְשנֵי גְ דָ יֵי עִ זִ ים טֹבִ ים ,וְ ֶאעֱשֶ ה א ָֹתם מַּ ְטעַּ ִמים ל ְָאבִ יָך כַּאֲ שֶ ר ָאהֵ ב .וְ הֵ בֵ ָ
ל ְָאבִ יָך וְ ָאכָל ,בַּ ֲעבֻר אֲ שֶ ר יְבָ ֶרכְ ָך לִפְ נֵי מֹותֹו( .כז ,ח-י)
רבקה הרגישה שאינה מסוגלת לחלוק עם יצחק את הנבואה הסתומה
תוכניתה הייתה מיידית ,שלמה ומפורטת .לא היו לה ספקות ולא היסוסים .שקיבלה על דבר שני התאומים שבבטנה ,ואת הפקפוק שלה בהתאמתו של
היא הייתה נחושה בדעתה לנצל את ההזדמנות .כשיעקב העלה השגות (מה עשו לקבלת הברכה.
יהיה אם אבא לא יאמין? מה יקרה אם הוא ימשש אותי ויבין מייד שאינני
הקושי התקשורתי בינה לבין יצחק הוליך אל המרמה – וזו הולידה סדרה עשו?) תשובתה הייתה קצרה וחותכת:
של טרגדיות ,ביניהן בריחתו של יעקב מפני עשו אחיו מחשש לחייו,
ותרמית-הנגד שרקם נגדו חותנו לָבן. קלִי וְ לְֵך ַּקח לִי( ".כז ,יג) "עָ לַּי ִק ְלל ְָתָך ,בְ נִיַּ .אְך ְשמַּ ע בְ ֹ
רובנו ,נוטים לשאול איך יכל יעקב לרמות את אביו .אבל השאלה האמיתית מסקנה ברורה עולה מכך .התורה אומרת לנו שהתקשורת הבין-אישית
חיונית ,גם אם היא קשה .רבקה פעלה לאורך כל הדרך ממניעים נאצלים. נסובה על רבקה .התוכנית הייתה שלה ,לא של יעקב.
מתוך כבוד למופנמות של יצחק ולפרטיות שלו ,היא נזהרה שלא להציק לו. איך ייתכן שהיא חשבה כי מותר:
היא לא רצתה לפוגג את אשלייתו על עשו בנו האהוב .היא לא רצתה (א) לרמות את בעלה.
להטריד אותו בדברי נבואה המרמזים לכך שתאומיהם יהיו כלואים כל (ב) לשלול מעשו את ברכת אביו.
חייהם במאבק איש עם אחיו .אלא שהדרך העוקפת את כל ההצקות הללו, (ג) לצוות על יעקב לעשות מעשה לא ישר?
"איש ָתם" דרך התרמית ,גרועה מכולן. יעקב ,כשהוא לעצמו ,לא היה הוגה תוכנית כזאת .הוא היה ִ
בפרשות אלו ,אנו מתוודעים גם אל מערכות היחסים של אבותינו; (כ"ה ,כז) לא איש תככים .איך אם כן הגיעה רבקה לידי מעשה כזה?
נלמד מכך ,שכנות ופתיחות הן עמודי התווך של מערכת יחסים איתנה. יש שלוש תשובות אפשריות.
הראשונה :היא אהבה את יעקב (שם ,כח) .היא העדיפה אותו על פני עשו ,יהיו פחדינו וחששותינו אשר יהיו ,מוטב לומר את האמת מללכת בדרכי
מרמה ,גם אם מניעיה של מרמה זו נאצלים. אבל ידעה שיצחק חושב אחרת.
