gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אילו של יצחק · Ailoy Shel Yitzchok — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יציאת‬ ‫כניסת‬ ‫ד' כסלו‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫ה'תשפ"ז‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:06‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪17:20‬‬ ‫‪16:20‬‬ ‫ת"א‬ ‫‪17:18‬‬ ‫‪16:10‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪17:21‬‬ ‫‪16:24‬‬ ‫באר שבע‬ ‫פרשת "ּתֹו ְלדֹת"‬ ‫עשרים שנה חלפו מאז נשא יצחק את רבקה לאישה‪ ,‬ועדיין אין להם ילדים‪ :‬המתח הפנימי בין יהודים לגויים נעוץ אפוא בשורש הווייתם‪.‬‬ ‫" ַויֶּעְ ַּתר יִצְ חָ ק לַה' ְל ֹנכַח ִא ְשּתֹו‪ ,‬כִ י ע ֲָק ָרה ִהוא; ַויֵּעָ ֶּתר לֹו ה'‪ ,‬ו ַַּתהַ ר ִרבְ ָקה אך התורה הבטיחה ‪ -‬והמציאות הוכיחה זאת ‪ּ" -‬ו ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶּאֱ מָ ץ" ‪-‬‬ ‫ומפרש רש"י‪" :‬כשזה קם זה נופל"‪ :‬כאשר יהודים ממלאים את תפקידם‬ ‫ִא ְשּתֹו‪( ".‬כ"ה‪ ,‬כ"א)‬ ‫ומתנהגים כיהודים‪ ,‬עשיו חש יראת‪-‬כבוד כלפיהם‪.‬‬ ‫דווקא כאשר ההבדלים בין יהודים לגויים באים אל מלוא ביטוים‪ ,‬הדבר‬ ‫בזוית‬ ‫עומד‬ ‫זה‬ ‫‪-‬‬ ‫"‬‫אשתו‬ ‫לנכח‬ ‫"‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫והפציר‬ ‫הרבה‬ ‫‪-‬‬ ‫"ויעתר יצחק לה'"‬ ‫מעורר הערכה מצד הגויים‪ ,‬ואילו הנטייה להידמות לגויים ולהתבולל‬ ‫(רש"י)‪.‬‬ ‫ומתפללת‬ ‫זו‬ ‫בזוית‬ ‫עומדת‬ ‫זו ומתפלל‪ ,‬וזו‬ ‫בתוכם‪ ,‬מעוררת תגובה הפוכה של בוז וזלזול‪.‬‬ ‫ושאלו חז"ל (יבמות סב‪ :).‬מפני מה היו אבותינו עקרים?‬ ‫על דרך הרמז ‪ ,‬מלמדים אותנו חז"ל ממקרא זה‪ ,‬שבתוך כל אחד מאתנו‬ ‫מיוחד‬ ‫מה‬ ‫להבין‪:‬‬ ‫וצריך‬ ‫וענו‪ ,‬מפני שהקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים‪.‬‬ ‫בתפלתן יותר מתפלת שאר אנשי דעלמא? ודחוק לומר שתפלת צדיקים מתרוצצים יעקב ועשיו המסמלים את הנפש האלוקית והנפש הבהמית‪.‬‬ ‫עדיפה‪ ,‬משום שהם יודעים לכוון יותר טוב בתפלתן בכוונות נעלות ונשגבות‪" ,‬כשזה קם זה נופל" – כשהנפש האלוקית מתחזקת בלימוד התורה‪ ,‬נוצרת‬ ‫שהרי כבר מצינו שגם תפלת המדוכאים ונשברי הלב מקובלת ביותר אצל חולשה כללית בנפש הבהמית‪ .‬הדבר נעשֶ ה בלי מאמץ אלא מעצמו‪.‬‬ ‫יֹושיעַּ ‪ ,".‬וזאת גם ללא‬ ‫"קרֹוב ה' ְלנ ְִשבְ ֵרי לֵב וְ ֶאת דַּ כְ ֵאי רּוחַּ ִ‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ככתוב‪ָ :‬‬ ‫ִיתי עִ מָ ְך‪ – ".‬מתוך כל‬ ‫ואומר דוד המלך‪" :‬וַּאֲ נִי בַּ עַּ ר וְ ל ֹא ֵאדָ ע בְ הֵ מֹות הָ י ִ‬ ‫כוונות נעלות ונשגבות‪.‬‬ ‫תאוות העולם הזה שמקורם בנפש הבהמית‪ ,‬משם התחברתי אליך‪.‬‬ ‫אלא נראה לבאר שישנו כלל יסודי וברור המשותף גם לצדיקים וגם ואומרים חז"ל‪ :‬במלחמה הזאת אין רגע דל‪ .‬כשזה קם זה נופל‬ ‫לנדכאים ושבורי הלב‪ ,‬שגורם לכך שהקב"ה יתאוה ויקבל את תפלתם וכלל‬ ‫זה יכול להתאים לכל יהודי‪ ,‬והוא‪ :‬שיגש לתפלה מתוך הרגשה והכרה החיים בעולם הזה הם חלק מ'משחק' אחד גדול‪ .‬הקב"ה ברא עולם שבו‬ ‫ברורה שאין לו על מי לסמוך בעולם כלל ואין לו במי להסתייע אלא נטושה מלחמה מתמדת בין שני צדדים – הטוב והרע‪" .‬זֶה ְלעֻמַּ ת זֶה עָ שָ ה‬ ‫ֹלקים" אומר קוהלת‪ .‬כנגד צד הקדושה ברא הקב"ה את ה'סטרא אחרא'‬ ‫בהקב"ה בלבד! ורק בו תולה מבטחו‪ ,‬ומקוה ומצפה רק לישועתו בלבד! הָ אֱ ִ‬ ‫[=הצד האחר]‪ .‬כנגד כוחות הבניין והיצירה – את כוחות ההרס והחורבן‪.‬‬ ‫לתפלה כזו מתאוה הקב"ה והיא שמתקבלת‪.‬‬ ‫ואנחנו ה'שחקנים' ב'משחק' הזה‪ .‬ובמאבק הזה אין רגע דל‪ ,‬אין שביתת‪-‬‬ ‫מעלה זו ישנה בדרך כלל רק לצדיקים שרואים תמיד רק את השי"ת לנגד נשק‪" .‬כשזה קם – זה נופל‪ ,‬וכשזה נופל – זה קם"‪.‬‬ ‫עיניהם ואפס זולתו‪ ,‬וכן לנשברי הלב שהם במצב שאין להם כבר תקוה‬ ‫והדברים נכונים לא רק כלפי התכנית הכללית של חיי האדם‪ ,‬אלא גם על‬ ‫משום גורם‪ ,‬אלא מקווים לישועת ה' בלבד‪.‬‬ ‫חלקים של יומו‪ .‬כאשר האדם חוזר הביתה בערב‪ ,‬וזמנו פנוי להנאת עצמו‬ ‫תפלה והתחנונים הבאים מעומק הלב‪ ,‬מבטאים את גודל האמונה בגדולת לעשות כרצון ליבו‪ ,‬הרי בשעות אלו הוא ״איש שדה״ ‪ -‬איש בטל‪ ,‬ועלול‬ ‫השי"ת וביכולתו להושיע‪ .‬כח מיוחד וסגולה מיוחדת יש לה לתפלה‪ ,‬כדברי לבוא לכל הסכנות בערכים רוחניים‪ .‬לא כן מי שיש לו בלילה שיעור תורה או‬ ‫חז"ל (ברכות לב‪ ):‬גדולה תפלה יותר מתורה ומעשים טובים‪ ,‬שאין לנו גדול חברותא‪ ,‬וכל השעות של יומו ולילו מנוצלות ומלאות‪ ,‬וכל זמן שאינו עסוק‬ ‫בתורה ומעשים טובים יותר ממשה רבינו ע"ה ואעפי"כ לא נענה אלא בעסקיו‪ ,‬עסוק הוא בתורה ובתפילה‪ .‬במאבק הזה אנחנו חייבים לנצח‪ ,‬כי‬ ‫אם נירדם בשמירה‪ ,‬ינצח הצד השני‪ ,‬הצד האחר!‬ ‫בתפלה "ואתחנן אל ה'"‪.‬‬ ‫" ַויִגְ ְדלּו‪ ,‬הַ נְעָ ִרים‪ַ ,‬וי ְִהי עֵּ שָ ו ִאיש יֹדֵּ עַ צַ יִד‪ִ ,‬איש שָ דֶּ ה; וְ ַי ֲעקֹב ִאיש ָּתם‪ ,‬יֹשֵּ ב‬ ‫לדמעות יש 'אישור כניסה' תמידי בפני הקב"ה‪.‬‬ ‫מים שקטים חודרים עמוק – זהו כוחן של דמעות! התפילה יכולה להגיע עד אֹהָ לִים‪( ".‬כ"ה‪ ,‬כ"ז)‬ ‫לשער‪ ,‬ושם לעצור‪ ,‬אולם הדמעות חודרות מבעד למפתן‪.‬‬ ‫כשיהודי מוריד דמעות מכל הלב בתפילתו – אין דבר שיעצור בעדן מלהכנס שני בנים נולדו לו ליצחק אבינו‪ :‬האחד איש יודע ציד‪ ,‬איש שדה ‪ -‬אדם בטל‬ ‫(רש"י)‪ ,‬תאוותן חסר מעצורים‪ ,‬והשני איש תם יושב אוהלים‪.‬‬ ‫אל היכל המלך‪ ,‬מלך מלכי המלכים! ולראייה מסופר‪:‬‬ ‫הדברים תמוהים לכאורה‪ ,‬מדוע נקרא עשיו 'אדם בטל'‪ ,‬הרי הוא היה היפך‬ ‫הגאון רבי אברהם אלישיב זצ"ל‪ ,‬נשא לאשה את ביתו של בעל ה'לשם' של אדם בטל‪ ,‬הוא היה עסוק וטרוד כל היום בעבודה קשה ומייגעת לרוץ‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אך במשך שנים הם לא זכו לילדים משלהם‪ .‬נסע הזוג לעיר וילנא כדי ביערות ובשדות לצוד בקשתו חיות ועופות‪ ,‬האם לזאת יקרא 'אדם בטל'?‬ ‫לדרוש ברופאים‪ ,‬אולם אלה הרימו את ידיהם והודיעו להם כי אין לאל ידם אלא‪ ,‬אמר הגאון רבי משה הלוי סולובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬מכאן רואים שאדם‬ ‫יכול לרוץ ולפעול כל היום וכל הלילה‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬אם הוא אינו חי חיים של‬ ‫להושיעם‪.‬‬ ‫קיום רצון ה'‪ ,‬ואינו ממלא את שליחות חייו בעולם הזה‪ ,‬הרי הוא אכן 'אדם‬ ‫כאשר‬ ‫לדמעותיה‪.‬‬ ‫דרור‬ ‫ונתנה‬ ‫החדרים‬ ‫לאחד‬ ‫האשה‬ ‫נכנסה‬ ‫הביתה‪,‬‬ ‫כשחזרו‬ ‫בטל' בתכלית הביטול‪...‬‬ ‫יצאה מהחדר נתקלה באביה בעל ה'לשם'‪ ,‬שהבחין שעיניה אדומות‪.‬‬ ‫'מה לך‪ ,‬בתי'? שאלה אביה בדאגה‪ .‬סיפרה לו הבת שהרופאים אמרו כי לא‬ ‫יהיו לה ילדים‪ .‬אמר לה אביה‪' :‬הרי כתוב 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר ולכאורה עוד צ"ב‪ ,‬מדוע שינתה התורה בלשונה‪ ,‬כי על עשו אמר יודע ציד‪,‬‬ ‫יקראהו באמת'‪' .‬באמת' – זה המצב שבו את נמצאת כעת לאחר שהרופאים ואילו לגבי יעקב לא אמר יודע תורה? וביאר הגאון ה'שבט הלוי' זצוק"ל‬ ‫ייאשו אותך! מעתה את יודעת שיש לך רק כתבת אחת ויחידה – לפנות שבשנות עלומיו כאשר למד בישיבת 'חכמי לובלין' המעטירה‪ ,‬בא רב אורח‬ ‫לדרוש בישיבה‪ ,‬ובתוך דבריו אמר‪ ,‬ראיתי בני עליה ומועטים מהם הינם‬ ‫לבורא עולם ולבכות אליו!'‬ ‫ואכן‪ ,‬לאחר כשנה נולד להם בנם יוסף שלום‪ ,‬מי שלימים האיר את העולם בעלי כישרונות‪ ,‬כי לא הכישרונות יעמדו לאדם בדרכו להצליח בתורה‪ ,‬אלא‬ ‫מידת התמדתו ויגיעתו‪ ,‬ועל כן בבוא התורה לשבח את יעקב אבינו‪ ,‬לא‬ ‫בתורתו‪ ,‬הלא הוא פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל‪.‬‬ ‫כי בכוחה של תפילה אחת מעומק הלב לפעול גדולות ונצורות‪ ,‬כל שכן אם שיבחוהו בכך שהיה יודע תורה‪ ,‬אלא בכך שהיה " ִאיש ָּתם‪ ,‬יֹשֵּ ב אֹהָ לִים‪".‬‬ ‫בהתמדה רבה ועצומה‪.‬‬ ‫התפילות מתובלות ב'דמעות מלוחות'‪.‬‬ ‫ומכאן תשובה לכל האומר לא אלי הדברים אמורים‪ ,‬כי דל כישרונות הנני‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אחרי שנים רבות של ציפייה‪ ,‬רבקה אמנו בהיריון‪ .‬אבל אז היא כי טעות גדולה בידו‪ ,‬כי לא הכישרונות קובעים את ההצלחה בתורה‪ ,‬אלא‬ ‫היגיעה ‪ -‬כשור לעול וכחמור למשא היא אשר תביא את האדם להיות 'בעל‬ ‫מרגישה בבטן את שני התאומים שלה כל הזמן מתקוטטים ורבים‪:‬‬ ‫" ַוי ְִתרֹצְ צּו הַ בָ נִים‪ ,‬בְ ִק ְרבָ ּה‪ ,‬וַּת ֹאמֶּ ר ִאם‪-‬כֵּן‪ ,‬לָמָ ה זֶּה ָאנֹכִ י; ו ֵַּּתלְֶּך‪ ,‬ל ְִדרֹש ֶּאת‪ -‬תורה'‪.‬‬ ‫ועוד אמר השל"ה הקדוש‪ ,‬זיע"א‪ :‬מפסוק זה אנו למדים כי התמימות היא‬ ‫ה'‪( ".‬כה‪ ,‬כ"ב)‬ ‫לכאורה‪ ,‬במצב כזה צריך רק ללכת לרופא נשים ולעשות אולטרסאונד‪ .‬מה המידה הנעלה ביותר‪ ,‬שהרי מכל המעלות הטובות‪ ,‬שיעקב אבינו היה וודאי‬ ‫פתאום "לדרוש את ה'"? פרשנים מסבירים‪ ,‬שרבקה יודעת שכל התרחשות ניחן בהם‪ ,‬ראתה התורה לכתוב בשבחו כי היה "איש תם"‪ ,‬משמע שאין לך‬ ‫בעולם יש לה שורש רוחני‪ ,‬יש סיבה עמוקה יותר‪ .‬היא רוצה להבין את מידה גדולה מן התמימות‪.‬‬ ‫המימד הזה‪ ,‬להתחבר לשורש‪ ,‬לדעת מה התפקיד שלה בתוך כל מה שקורה פרשתנו מזוהה יותר מכל‪ ,‬כפרשת מכירת הבכורה‪ ,‬ונתינת הברכות‪.‬‬ ‫לה‪ .‬והדבר נכון גם לכל דבר שקורה לנו בחיים האישיים והלאומיים‪ .‬שום‬ ‫דבר אינו סתמי‪ .‬רבקה אמנו מלמדת אותנו לשאול במצבים מבלבלים או " ַו ִיגַש ַי ֲעקֹב ֶּאל‪-‬יִצְ חָ ק ָאבִ יו‪ַ ,‬ויְמֻ שֵּ הּו; וַי ֹאמֶּ ר‪ ,‬הַ קֹל קֹול ַי ֲעקֹב‪ ,‬וְ הַ יָדַ יִם‪ ,‬יְדֵּ י‬ ‫עֵּ שָ ו‪( ".‬כז‪ ,‬כב)‬ ‫מאתגרים‪ :‬מה ה' רוצה ממני? מה המטרה והמשמעות? מה התפקיד?‬ ‫ּושנֵּי לְאֻ ִמים‪ִ ,‬ממֵּ עַ יְִך ִיפ ֵָּרדּו; ּו ְלאֹם ִמ ְלאֹם מובא במדרש רבה (תולדות סה‪ .‬יט) "הקל קול יעקב" ‪ -‬בזמן שקולו של‬ ‫"וַי ֹאמֶּ ר ה' לָּה‪ְ ,‬שנֵּי ֹגיִים בְ בִ ְטנְֵּך‪ְ ,‬‬ ‫יעקב מצוי בבתי כנסיות ובתי מדרשות אין הידיים ידי עשיו‪ ,‬ואם לא ‪-‬‬ ‫יֶּאֱ מָ ץ‪ ,‬וְ ַרב ַי ֲעבֹד צָ עִ יר‪( ".‬כה‪ ,‬כ"ג)‬ ‫"הידיים ידי עשו"‪.‬‬ ‫ומקשים המפרשים והלוא לא נאמר בפסוק "ואין הידים ידי עשיו" כי אם אך תשובה זאת איננה סבירה‪ .‬האבות והאימהות היו אנשי מופת‪.‬‬ ‫"והידים ידי עשיו" כלומר אפילו כשהקול קול יעקב גם אז "הידים ידי אינסטינקטים‪ ,‬או שאפתנות עקיפה‪ ,‬לא הניעו אותם‪.‬‬ ‫עשיו?"‬ ‫ומסביר רש"י‪ ,‬כתוב "הקל" ‪ -‬חסר ללא ו׳‪ ,‬והדיוק הוא‪ :‬אם קולו של יעקב האפשרות השנייה היא‪ ,‬שרבקה האמינה בכל ליבה שעשו הוא האיש הלא‬ ‫חסר‪ ,‬אם יעקב ׳הקל׳ קולו‪ ,‬מיד "והידים ידי עשו" ‪ -‬ידי עשו שולטות‪ .‬נכון‪ :‬שהוא אינו מתאים להיות יורש הברכה‪ .‬היא כבר ראתה באיזו קלות‬ ‫כלומר כאשר מורגשת חולשה והקלה בקול יעקב שהוא חסר‪ ,‬אזי שולטות היה עשו מוכן למכור את בכורתו ואף לבוז לה (כה‪ ,‬לא‪-‬לד)‪ .‬היא לא‬ ‫"איש יֹדֵ עַּ צַּ יִד‪ִ ,‬איש שָ דֶ ה" מתאים לתבנית של ברית אברהם‪.‬‬ ‫בו "הידים ידי עשיו"‪ .‬ואילו כאשר קול יעקב הוא מלא ללא חולשה והקלה האמינה כי ִ‬ ‫היא ידעה שעל פי שיקול דומה בחר ה' ביצחק להיות ממשיכו של אברהם‪,‬‬ ‫אזי אין ידי עשיו שולטות בו‪.‬‬ ‫ולא בישמעאל שהיה "פ ֶֶרא ָאדָ ם" (טז‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫"כִ ְשמֹעַ עֵּ שָ ו‪ֶּ ,‬את‪ִ -‬דבְ ֵּרי ָאבִ יו‪ַ ,‬ויִצְ עַ ק צְ עָ ָקה‪ ,‬גְ ֹדלָה ּומָ ָרה עַ ד‪ְ -‬מאֹד; וַי ֹאמֶּ ר חיוני היה‪ ,‬לשם עתידה של הברית‪ ,‬שהיא תימסר בידי הבן שיש לו התכונות‬ ‫המתאימות לחיות על פי דרישותיה הגבוהות‪.‬‬ ‫ל ְָאבִ יו‪ ,‬בָ ְר ֵּכנִי גַם‪ָ -‬אנִי ָאבִ י‪( ".‬כ"ז‪ ,‬ל"ד)‬ ‫כל שנה עולות במוחנו ההשערות שעשו הוא התגלות הרוע‪ ,‬רוצח שפל‪ ,‬שודד האפשרות השלישית היא‪ ,‬שרבקה פשוט דָ בקה בדברי הנבואה שקיבלה‬ ‫חסר מעצורים‪ .‬שהרי הוא מצטייר בדמיוננו כ"איש שדה" המשוטט ביערות כאשר הלכה לדרוש את ה' בהיותה הרה עם תאומיה‪ְ " :‬שנֵי גיים [גֹויִם]‬ ‫ּושנֵי לְאֻ ִמים ִממֵ עַּ יְִך ִיפ ֵָרדּו; ּו ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ‪ ,‬וְ ַּרב ַּי ֲעבֹד‬ ‫בחרבו ובקשתו‪ ,‬וכל מטרתו לכבוש‪ ,‬להשחית ולחבל‪ ,‬ובוודאי שאינו ראוי בְ בִ ְטנְֵך‪ְ ,‬‬ ‫צָ עִ יר‪(.‬בראשית כה‪ ,‬כג)‬ ‫לברכות!‬ ‫אך כאן המקום לשאול‪ :‬האם אותה דמות שאנו מציירים בעינינו היא האפשרויות השנייה והשלישית הגיוניות‪ ,‬אבל רק במחיר העלאתה של‬ ‫הדמות שאנו מצפים ממנה שבעת גילוי לקיחת הברכות ש"יִצְ עַ ק צְ עָ ָקה‪ ,‬שאלה יסודית יותר‪ :‬האם רבקה שיתפה את יצחק במחשבותיה?‬ ‫גְ ֹדלָה ּומָ ָרה עַ ד‪ְ -‬מאֹד"‪ ,‬ובהמשך " ַויִשָ א עֵּ שָ ו קֹלֹו‪ַ ,‬ויֵּבְ ךְ ‪ !?".‬הרי איש שדה‬ ‫אם כן‪ ,‬מדוע התעקש יצחק שהברכה תינתן לעשו? ואם לא‪ ,‬למה?‬ ‫הוא‪ ,‬מסכן את חייו כל יום במסעות צייד‪ .‬מה לו עם ברכות שמימיות?‬ ‫מתברר שגם עשו היה בדרגה רוחנית גבוהה‪ ,‬וצעקותיו ודמעותיו ‪ -‬אמיתיים כאן עלינו לפנות לתובנת עומק של הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין‪,‬‬ ‫וכנים היו‪ .‬גם לעשו היו הבנות עמוקות בדרכי השם‪ ,‬אך כל אלו לא תורגמו ‪ .)1893–1816‬הנצי"ב מעיר את הערתו‪ ,‬המסבירה את המתרחש בפרשתנו‪,‬‬ ‫לחיי המעשה‪ .‬בכל בוקר כשקם עשו ממיטתו ועמדה בפניו הבררה אם כבר על הפרשה הקודמת‪ ,‬פרשת חיי שרה כאשר רבקה רואה לראשונה את‬ ‫בעלה המיועד‪ :‬נזכור שיצחק לא בחר את אשתו‪ .‬אברהם הטיל משימה זו על‬ ‫לנטות ימין או שמאל‪ ,‬הוא נכשל ולא משל ביצרו‪.‬‬ ‫עבדו‪ .‬העבד והכלה המיועדת רכבּו לארץ כנען על גמלים‪ ,‬וכשהתקרבו‬ ‫יצחק לא ראה לפניו בור‪ ,‬עם הארץ חסר דעת ונעדר תבונה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא לאוהלי אברהם ראתה רבקה דמות מרחוק‪:‬‬ ‫ראה איש משכיל‪ ,‬נבון וחכם‪ ,‬שאם רק ירתום את ידיעותיו לעול המעשה –‬ ‫יפרח ממנו אילן פאר רב ממדים‪ .‬לפיכך אהב יצחק את עשו בגלל האפשרות " וְ יִצְ חָ ק בָ א ִמבֹוא בְ ֵאר לַּחַּ י ר ִֹאי‪ ,‬וְ הּוא יֹושֵ ב בְ ֶא ֶרץ הַּ ֶנגֶב‪ַּ .‬ויֵצֵ א יִצְ חָ ק לָשּוחַּ‬ ‫המופלאה שהיתה טמונה בו‪ .‬אבל הוא‪ ,‬לא השכיל לרתום את חכמתו ואת בַּ שָ דֶ ה לִפְ נֹות עָ ֶרב‪ַּ ,‬ויִשָ א עֵ ינָיו ַּוי ְַּרא וְ ִהנֵה גְ מַּ לִים בָ ִאים‪ .‬ו ִַּתשָ א ִרבְ ָקה ֶאת‬ ‫"מי הָ ִאיש הַּ ָלזֶה‬ ‫עֵ ינֶיהָ ו ֵַּת ֶרא ֶאת יִצְ חָ ק ו ִַּתפֹל מֵ עַּ ל הַּ גָמָ ל‪ .‬וַּת ֹאמֶ ר ֶאל הָ עֶ בֶ ד‪ִ ,‬‬ ‫תבונתו‪ ,‬ולחברם לחיי המעשה‪.‬‬ ‫אתנּו?" וַּי ֹאמֶ ר הָ עֶ בֶ ד‪" ,‬הּוא אֲ ֹדנִי"‪ .‬ו ִַּת ַּקח הַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְתכָס‪.‬‬ ‫הלְֵך בַּ שָ דֶ ה ל ְִק ָר ֵ‬ ‫הַּ ֹ‬ ‫בעוד יעקב אבינו היה "יושב אהלים"‪ ,‬עמל בכל כוחו לקנות את ערכי הנצח‪( ,‬כד‪ ,‬סב‪-‬סה)‬ ‫החליט עשו שאת כל מרצו יוציא רק בשדה‪ ,‬ביער ובחורש‪ .‬הוא קיווה‬ ‫שברכות שמים יחולו על ראשו מאליהן‪ ,‬ללא מאמץ ויגיעה‪ .‬עתה הוברר לו‪ ,‬על כך מעיר הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר'‪" " :‬ו ִַּת ַּקח הַּ צָ עִ יף ו ִַּת ְתכָס‪ ".‬מרוב‬ ‫שלמען קבלת הברכות יש לעמול בישיבת אוהלים וביגיעת התורה לצד פחד ובושה‪ ,‬כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה‪ ,‬ומאז והלאה נקבע‬ ‫בלבה פחד‪ .‬ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב‪ ,‬אשר‬ ‫היותו "איש שדה"! לכן זכה יעקב לברכות הבכורה‪ ,‬ולא עשו אחיו‪.‬‬ ‫בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר רתת לפניהם‪ .‬מה שאין כן‬ ‫רבקה‪ .‬וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה‬ ‫"וַי ֹאמֶּ ר עֵּ שָ ו ֶּאל ָאבִ יו הַ בְ ָרכָה ַאחַ ת ִהוא לְָך ָאבִ י" (כז‪ ,‬לח)‬ ‫מחולקים בדעות‪ .‬ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על‬ ‫אמר הרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע‪' :‬יצחק' בגימטריא ‪ 8‬פעמים הוי"ה‪ ,‬דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו‪ .‬וכן בשעת‬ ‫ו'יעקב' בגימטריא ‪ 7‬פעמים הוי"ה‪ .‬כל שם הוי"ה היא ברכה לעצמה‪ ,‬נמצא הברכות‪".‬‬ ‫שיעקב קיבל ‪ 7‬ברכות‪ ,‬ונשארה אצל יצחק ברכה אחרת‪ ,‬על כך אמר עשיו‬ ‫לאביו‪ :‬הברכה אחת היא לך אבי ‪ -‬כלומר הלא עדיין נשארה לך ברכה אחת הכתוב מדגיש בפנינו‪ ,‬בכמה דרכים‪ ,‬את הריחוק ביניהם‪ .‬יצחק רחוק‬ ‫מרבקה פיזית כשהיא מבחינה בו‪ .‬הוא רחוק מאוד גם מבחינה מנטלית‪:‬‬ ‫משם הוי"ה אחד שלא מסרת ליעקב ברכני גם אני אבי‪.‬‬ ‫הוא שרוי בהרהורים‪ ,‬במחשבה ובתפילה‪.‬‬ ‫בלומדנו את פרשת השבוע‪ ,‬אי אפשר להתעלם משאלת העומק המהדהדת‬ ‫יצחק הוא המופנם ביותר בין האבות‪ .‬כמעט שאיננו רואים אותו יוזם‬ ‫בלב הפרשה והיא‪:‬‬ ‫מַּ הלך‪ .‬דומה כי אירועי חייו משקפים את קורות חיי אביו‪ .‬התורה מקשרת‬ ‫מדוע הורתה רבקה ליעקב לרמות את יצחק וליטול את ברכתו של עשו?‬ ‫את יצחק ל"פַּחַּ ד" (לא‪ ,‬מב)‪ .‬הקבלה מקשרת אותו דווקא עם גבורה‪ ,‬אבל זו‬ ‫קלִי לַּאֲ שֶ ר אֲ נִי ְמצַּ ּוָה א ָֹתְך‪ :‬לְֶך נָא ֶאל הַּ צ ֹאן וְ ַּקח לִי ִמשָ ם גבורה של כיבוש‪-‬היצר ואיפוק‪ .‬זהו האיש שנעקד אל המזבח‪ ,‬וחייו ניתנו לו‬ ‫" וְ עַּ ָתה בְ נִי ְשמַּ ע בְ ֹ‬ ‫את בחזרה ברגע האחרון‪.‬‬ ‫ְשנֵי גְ דָ יֵי עִ זִ ים טֹבִ ים‪ ,‬וְ ֶאעֱשֶ ה א ָֹתם מַּ ְטעַּ ִמים ל ְָאבִ יָך כַּאֲ שֶ ר ָאהֵ ב‪ .‬וְ הֵ בֵ ָ‬ ‫ל ְָאבִ יָך וְ ָאכָל‪ ,‬בַּ ֲעבֻר אֲ שֶ ר יְבָ ֶרכְ ָך לִפְ נֵי מֹותֹו‪( .‬כז‪ ,‬ח‪-‬י)‬ ‫רבקה הרגישה שאינה מסוגלת לחלוק עם יצחק את הנבואה הסתומה‬ ‫תוכניתה הייתה מיידית‪ ,‬שלמה ומפורטת‪ .‬לא היו לה ספקות ולא היסוסים‪ .‬שקיבלה על דבר שני התאומים שבבטנה‪ ,‬ואת הפקפוק שלה בהתאמתו של‬ ‫היא הייתה נחושה בדעתה לנצל את ההזדמנות‪ .‬כשיעקב העלה השגות (מה עשו לקבלת הברכה‪.‬‬ ‫יהיה אם אבא לא יאמין? מה יקרה אם הוא ימשש אותי ויבין מייד שאינני‬ ‫הקושי התקשורתי בינה לבין יצחק הוליך אל המרמה – וזו הולידה סדרה‬ ‫עשו?) תשובתה הייתה קצרה וחותכת‪:‬‬ ‫של טרגדיות‪ ,‬ביניהן בריחתו של יעקב מפני עשו אחיו מחשש לחייו‪,‬‬ ‫ותרמית‪-‬הנגד שרקם נגדו חותנו לָבן‪.‬‬ ‫קלִי וְ לְֵך ַּקח לִי‪( ".‬כז‪ ,‬יג)‬ ‫"עָ לַּי ִק ְלל ְָתָך‪ ,‬בְ נִי‪ַּ .‬אְך ְשמַּ ע בְ ֹ‬ ‫רובנו‪ ,‬נוטים לשאול איך יכל יעקב לרמות את אביו‪ .‬אבל השאלה האמיתית מסקנה ברורה עולה מכך‪ .‬התורה אומרת לנו שהתקשורת הבין‪-‬אישית‬ ‫חיונית‪ ,‬גם אם היא קשה‪ .‬רבקה פעלה לאורך כל הדרך ממניעים נאצלים‪.‬‬ ‫נסובה על רבקה‪ .‬התוכנית הייתה שלה‪ ,‬לא של יעקב‪.‬‬ ‫מתוך כבוד למופנמות של יצחק ולפרטיות שלו‪ ,‬היא נזהרה שלא להציק לו‪.‬‬ ‫איך ייתכן שהיא חשבה כי מותר‪:‬‬ ‫היא לא רצתה לפוגג את אשלייתו על עשו בנו האהוב‪ .‬היא לא רצתה‬ ‫(א) לרמות את בעלה‪.‬‬ ‫להטריד אותו בדברי נבואה המרמזים לכך שתאומיהם יהיו כלואים כל‬ ‫(ב) לשלול מעשו את ברכת אביו‪.‬‬ ‫חייהם במאבק איש עם אחיו‪ .‬אלא שהדרך העוקפת את כל ההצקות הללו‪,‬‬ ‫(ג) לצוות על יעקב לעשות מעשה לא ישר?‬ ‫"איש ָתם" דרך התרמית‪ ,‬גרועה מכולן‪.‬‬ ‫יעקב‪ ,‬כשהוא לעצמו‪ ,‬לא היה הוגה תוכנית כזאת‪ .‬הוא היה ִ‬ ‫בפרשות אלו‪ ,‬אנו מתוודעים גם אל מערכות היחסים של אבותינו;‬ ‫(כ"ה‪ ,‬כז) לא איש תככים‪ .‬איך אם כן הגיעה רבקה לידי מעשה כזה?‬ ‫נלמד מכך‪ ,‬שכנות ופתיחות הן עמודי התווך של מערכת יחסים איתנה‪.‬‬ ‫יש שלוש תשובות אפשריות‪.‬‬ ‫הראשונה‪ :‬היא אהבה את יעקב (שם‪ ,‬כח)‪ .‬היא העדיפה אותו על פני עשו‪ ,‬יהיו פחדינו וחששותינו אשר יהיו‪ ,‬מוטב לומר את האמת מללכת בדרכי‬ ‫מרמה‪ ,‬גם אם מניעיה של מרמה זו נאצלים‪.‬‬ ‫אבל ידעה שיצחק חושב אחרת‪.‬‬