דבר המלך · Dvar Hamelech — תולדות (2026-11-09)

4:14
5:22
5:56
פרשת תולדות
אימה' ,יצא צו מאת שלטונות הצבא האדום שכל איש מגיל אמר הקב"ה :בני עסקו בתורה
שמונה עשרה שלא יתייצב לגיוס -אחת דתו להמית .הפחד היה
נורא .עם כל זאת ,בישיבת נובהרדוק ישבו מאות בחורים
ואין אתם מתייראים משום אומה
''הַ קֹּל קֹול ַי ֲעקֹּב והידים יְדֵ י עֵ ָֽׂשו''
כשהם שוקדים על התורה ללא פחד ומורא ,עד שמאוחר יותר ''הקֹּל קֹול ַי ֲעקֹּב'' ,כל מובא בַ ִּמ ְדרׁש {איכה רבה פתיחתא} ַ
הודבקו מודעות ברחובות בהם צו חמור יותר -שמדגיש שכולם זְ מַ ן ׁשֶׁ קֹול ַי ֲעקֹּב ְמצַ פְ צֵ ף בְ ב ֵתי כְ נ ִֵּסּיֹות ּובְ ב ֵתי ִּמ ְדרׁשֹותֵ ,אין ְי ֵדי
מחויבים להתייצב ,וקמה תסיסה כלשהי בישיבה ...או -אז עֵ שו ׁשֹולְטֹות בֹוֵ ,אין ַהקֹול קֹול ַי ֲעקֹּב וְ כּו'.
נכנס הסבא מנובהרדוק -הגה"צ רבי יוסף יוזל הורביץ זצ"ל יתא בְ ִמ ְד ַרׁש ֵאי ָכהֵ :אימ ַתי מַ לְ כּות העֹובְ ֵדי כֹוכבִּ ים ּגֹוזֶׁ ֶׁרת וְ ִא ָ
בסערה וזעק" :מי קורא כאן מודעות?! שידביקו להם מודעות ּגְ זֵרה עַ ל ִּי ְשר ֵאל ּומַ צְ ַל ַחת? בִּ זְ מַ ן ֶׁׁשמַ ְׁשלִּיכִּ ין ִּדבְ ֵרי תֹורה לא ֶׁרץ,
כרצונם ואנחנו נשאר בשלנו בלימוד התורה ביתר תוקף ועוז!" [שלא לומדים תורה] וכן כתוב {שמות י''ז א'}ַ '' :וּיִּ ְסעּו כּו'
שאלוהו" :והרי זה עניין של פיקוח נפש ,ואין סומכין על הנס"? ידים'' ,כְ ִּתיב ַאחַ ר זֶׁ ה {ׁשם ח'}'' :וַ ּיב ֹּא עֲמ ֵלק'', ַוּיַחֲ נּו בִּ ְרפִּ ִּ
השיב הסבא" :אין סומכין על הנס שייך רק בדבר שאין קיום ּתֹורה ,בא עמלק וְ ד ְרׁשּו ַר ַז''לִ :ב ְׁשבִ יל ׁשֶׁ ָרפּו יְדֵ יהֶׁ ם ִמן ַה ָ
העולם תלוי בו .אבל בדבר שקיום העולם תלוי בו ,כגון קיום מובא במדרש ויקרא רבה ( פרשת קדושים פרשה כ״ה ,א'), להילחם בישראל.
ישיבות ,בדבר כזה לא שייך לומר אין סומכין על הנס". אמר הקדוש ברוך הוא למשה ,אמור לישראל" :בני ,עסקו
בימים הטרופים של מלחמת תש"ח ,הגאון רבי צבי פסח פרנק בתורה ,ואין אתם מתייראים משום אומה״.
זצ"ל כתב מכתב למפקדת הצבא .וכך כתב בין היתר" :חלילה בספר 'פני דוד' של החיד"א זצ"ל וז"ל" :פירוש הקול קול
להוציא ולנתק את בני הישיבות מאהלי התורה ולשעבדם לצבא יעקב שנתייחס הקול ליעקב שהוא היה בחינת קנה של אדם
המלחמה ,אימונים או שאר עבודות .וידעו נאמנה שכל מי הראשון (בנשמת אדם הראשון היו כלולות כל הנשמות ויעקב
שמסר נפשו וחייו לשקידת התורה -הנהו איש צבא מלגיון אבינו היה בקנה) .וזה טעם גדולת הלימוד .וכמו שאמר בזמן
מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו .כל אלה העומדים במערכת שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו .כי ישראל כשקורין
הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה !ומסיים הרב הוא בקנה(הקול נעשה ע"י מיתרי הקול הנמצאים בקנה)
פרנק" :בכל ליבי אני קורא לכם ,הבו גודל לאלוקינו ותנו כבוד והוא אבר שלא נפגם באדם הראשון וזה כח ותוקף הלימוד
לתורתו ,שלא ייבש המעיין וקול התורה לא ידום .כדאי הוא שלא היה בו פגם .וזה טעם חומר הלשון הרע ודיבור אסור כי
קול התורה ,שבכוחו להגן על כל היורדים לשדה המלחמה, בקנה לא היה פגם באדם הראשון וזה פוגם באבר שלא נפגם
שיחזרו במהרה בחיים ושלום לביתם מתוך ניצחון ,וממשלת והוא עון פלילי ה' הטוב יכפר.
זדון תכלה ותיעקר מן הארץ"( .עמוד ההוראה ,איש לרעהו( ּתֹורה'' ,נתנו לאדם משרה מכובדת כ ַָתב בְ סֵ ֶׁפר ''מַ עֲלֹות הַ ָ
כתב מרן הרב עובדיה זיע"א (מאור ישראל-דרושים עמ' קצ מאד ב בית המלך היה שמח שמחה גדולה אף ללא תשלום עַ ל
ד"ה הישיבות) :הישיבות הקדושות משפיעות לטובה על ַאחַ ת כַ מָ ה וְ ַכ ָמה ֵאיְך צָ ִריְך לִ ְשמ ַֹח הָ ָאדָ םֶׁׁ ,שהּוא זֹוכֶׁ ה ִל ְלמֹד
ביטחון המדינה וגם על הרמת קרן כלכלתה ,וכמו שאמרו חז"ל דֹוׁשהׁ ,שֶׁ ָכל מַ ְלאֲ ֵכי ַמעְ לָה ִמ ְׁש ַּתעַ ְׁשעִ ין בָ ּה ָּת ִמיד, ּתֹורה הַ ְק ָ הַ ָ
(מכות י ).על הפסוק" :עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים" עֹוס ִקין בָ ּה ,וְ ַאף כִ י ל ֹא ל ְִמנֹעַ עַ צְ מֹו יקים ׁשֶׁ בְ גַן עֵ דֶׁ ן ְוְ גַם ָכל הַ צַ ִד ִ
מי גרם עומדות ומנצחות במלחמה? "בשערייך ירושלים" ,אלו ּתֹורה ,מַ ִקיפִ ין אֹותֹו ִממֶׁ נָה .וְ ָא ְמרּו חֲ זַ''ל ,כְ ֶׁׁש ָאדָ ם עֹוסֵ ק בַ ָ
שערים המצוינים בהלכה אשר בירושלים .ואילו היו מבינים מַ ל ְָאכִ ים הַ נִבְ ָר ִאין מֵ הֶׁ בֶׁ ל פִ יהּו כִ ְמל ֹא עַ יִן וְ הּוא ְבתֹוכֹו.
זאת ראשי השלטון בארץ-ישראל ,הרי שהיו מקציבים ֲשה עַ ל כתב החפץ חיים בספר שמירת הלשוןׁ" :שָ מַ עְ ִּתי מַ ע ֶׁ
תקציבים לישיבות הקדושות לא על ידי משרד הדתות במידה ּגְ בִּ יר ֶׁאחד ּובַ עַ ל עֲס ַקים ּגדֹולׁ ,שֶׁ ֵפ ֵרׁש עַ צְ מֹו ְלג ְַמ ֵרי ֵמהַ בְ ֵלי עֹולם
מחוקה ,אלא היו מתקצבים אותם באמצעות משרד הביטחון תֹורת ה' יֹומם ו ַליְלה .וְ חבְ רּו עליו ֶׁאחיו ּובֵ ית אבִּ יו ַל ֲעסֹּק בְ ַ
או משרד האוצר במידה גדושה .שהרי בביטחון המדינה הם א ֶׁזן להֶׁ ם, וְ ַא ְנׁשֵ י בֵ יתֹו לְהַ חֲ זִּ ירֹו לְעִּ נְ ינֹו ה ִּראׁשֹון ,וְ ל ֹּא ִּהטה ֹּ
משקיעים ,הנה כל מטוס קרב עולה מיליוני דולרים ,כל טנק ּוׁשאלּוהּו האֲ נ ִּׁשים הַ מַ כִּ ִּירים אֹותֹו ִּמכְ בר וְ נ ְִּתיאֲ ׁש ּו ִּממֶׁ ּנּוְ .
וכל טיל עולים מאות אלפי דולרים ,והרי כל זה גנוז א ֶׁפן פעַ ל בְ עַ צְ מֹוׁ ,שֶׁ ל ֹּא לְהַ טֹות אֹּזֶׁ ן לְ צַ ע ֲַקת לְעַ ְסקן ּגדֹול ,בְ ֵאיזֶׁ ה ֹּ
בתורה!"...עכ"ד ַא ְנׁשֵ י בֵ יתֹו .וַ ּיַעַ ן וַ ּי ֹּאמַ ר אֲ ֵליהֶׁ םִּ :ה ְתבֹו ַננ ְִּתי בְ מַ ה שֶׁ א ְמרּו חֲ זַ ''ל
"אם בחוקותי תלכו" -שתהיו עמלים בתורה אז תזכו ל"נתנה הארץ {שבת פ''ג} ֵ :אין הַ תֹורה ִּמ ְת ַקּי ֶֶׁׁמתֶׁ ,אלא בְ ִּמי ׁשֶׁ ֵמ ִּמית עַ ְצמֹו עלֶׁ יה,
יבולה" וחרב לא תעבור בארצכם וישבתם לבטח.
ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ מַ ר וְ גֹו'ּ ,ופֵרּוׁשֹו כְ ִּאלּו כְ בר מֵ ת .וְ הַ יְ נּו ׁשֶׁ ִּּי ְתבֹונֵן בְ עַ צְ מֹו ,סיפר הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ,מעשה נורא שסיפר לו הצדיק
כְ ִּאלּו כְ בר ּגמַ ר כל עֲסקיו ׁשֶׁ היה ְבכֹּחֹו ,וְ גַם ּג ַמר בהֶׁ ם ֶׁאת יְמֵ י רבי סלמאן מוצפי זיע"א .בימות השואה הארורה ,כשהצוררים
חַ ּייו ,וְ הֱ ִּביאּוהּו ל ְִּדין ִּלפְ נֵי מֶׁ ֶׁלְך ַמ ְלכֵי ַה ְמלכִּ ים הַ קדֹוׁש ברּוְך הגרמנים עמדו להיכנס לארצנו הקדושה ,הקהיל רבי סלמאן רבים
הּוא עַ ל כל העִּ נְ ינִּיםׁ ,שֶׁ כִּ לה בהֶׁ ם ֶׁאת זְ מַ ּנֹו ַל ֶׁהבֶׁ ל וְ ל ִּריק ,וְ יצא מאחינו בית ישראל לתפילה ותחנונים בקבר ישני חברון במערת
חַ ּיב בְ ִּדין ׁשֶׁ ל מַ עְ לה .וְ הּוא צֹועֵ ק :אֹוי לִּיַ ,וי לִּי עַ ל רֹּעַ מַ עֲשַ י וְ עַ ל המכפלה ,ואצל קבר רחל אימנו .לאחר התפילות שערכו שם ,תש
רֹּעַ עִּ נְ ינַי .וְ ִּאלּו בְ תֹוְך כְך ִּה ְרׁשּוהּוׁ ,שֶׁ ּי ֵֵרד ֵת ֶׁכף לעֹולם הַ ֶׁזה כוחו ,ושכב לנוח מעט ונרדם על מטתו .והנה רואה בחלומו את
וְ ַיעֲשֶׁ ה ְתׁשּובה ,בְ ַו ַדאי ל ֹּא היה ִּמ ְתעַ צֵ ל אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע ֶׁאחד ִּמ ֶׁזה הפסוק בירמיהו" :ל ֹּא ִּהפְ נּו אבֹות ֶׁאל בנִּ ים מֵ ִּרפְ יֹון ידיִּ ם" ,וביארו
וְ ל ֹּא היה מַ טֶׁ ה אזְ נֹו כְ לל לֵידַ ע ֵמעִּ ְס ַקי בֵ יתֹו .וְ ִּאם כֵ ן י ְַחׁשֹּב לו כונת הכתוב כך :אף שהשתטחו בתפילות על קברי האבות ,לא
האדם בְ עַ צְ מֹו לְפִּ י עֲֹונֹותיוׁ ,שֶׁ היה ראּוי לֹו למּות ִּמכְ בר ,וְ ִּאם הפנו אבות על פנים – לא זכו שתעמוד להם זכות אבות לבנים
ַאחֲ ֵרי הַ מ ֶׁות היה הַ קדֹוׁש ברּוְך הּוא ִּמ ְתנַהֵ ג עִּ מֹו בְ חֶׁ ֶׁסד ּגדֹול להביא עליהם תשועה שלימה ,וזאת משום – "רפיון ידים" – מפני
נֹותן לֹו ְרׁשּות ֶׁׁשּיַחֲ זֹּר בִּ ְתׁשּובה ,בְ וַ דַ אי ל ֹּא היה ִּמ ְת ַר ֶׁפה שידיהם רפות מן התורה! ותפילתם הועילה רק שהסכנה הנוכחית וְ היה ֵ
ִּמזֶׁה אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע ֶׁאחדִּ ,אם ֵכן מַ ה הֶׁ זֵק עֹושֶׁ ה לֹו ַהקדֹוׁש ברּוְך שהגרמנים חשבו להיכנס לארץ ישראל חלפה.
הּוא ׁשֶׁ הּוא ַמאֲ ִּריְך ֶׁאת ְי ֵמי חַ ּייו ,כְ דֵ י ׁשֶׁ ַּיעֲשֶׁ ה ְתׁשּובה בְ חַ ּייו מסופר במדרש על רבי אלעזר ,שהעיד על עצמו ואמר" :מימי לא
מַ מׁש? ְבוַדַ אי צ ִּריְך לְז ֵרז ֶׁאת עַ צְ מֹו בְ כל כֹּחֹותיו ַלעֲשֹות ְתׁשּובה קדמני אדם לבית המדרש ,ולא הנחתי שם אדם ויצאתי".
עַ ל עֲֹונֹותיו וְ לִּ לְ מֹּד הַ תֹורה ת ִּמיד ,וְ עַ ל כל פנִּים לִּ ְהיֹות לֹו עֵ ת קבּועַ וכששאלוהו כיצד הגיע לדרגה זו ,ענה להם שלמד זאת מהזבלים
שאוספים את הזבל ,שמשכימים קום כדי לעבוד עבודה בזויה ת ִּמיד לַתֹורה וְ ל ֹּא לְ הַ טֹות אֹּזֶׁ ן כְ לל לְ ִּמי ׁשֶׁ רֹוצֶׁ ה לְ הַ פְ ִּריעֹו ִּמזֶׁ ה.
בתלמוד הירושלמי במסכת חגיגה (פ״א ה״ז) :״תני ר״ש בן בשביל כמה שקלים ,וכשראה זאת ,נשא קל וחומר בעצמו ואמר,
יוחאי ,אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל ,דע ומה הם שעובדים בזבל ומקבלים שכר מועט ,משכימים לקום
שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים ,מה טעמא?(מה בעוד לילה ,אני שעוסק בתורה הקדושה ,ששכרה גדול ועצום ,על
הסיבה?) (ירמי' ט' ,י״א) ״על מה אבדה הארץ ,ניצתה כמדבר מבלי אחת כמה וכמה שעלי להשכים כדי ללמודה( .שיר השירים רבה א').
מסופר שבזמנו של הרב חיים עוזר רצו לבנות בית חולים יהודי על עבר"? ויאמר ה' :על עזבם את תורתי״.
טהרת הכשרות ולשם כך אספו כספים מכל היהודים העשירים
מסופר (שם) בירושלמי שרבי יהודה הנשיא שלח את ר' והאמידים ,עשו ''דינר'' וסעודה גדולה לכבודם של התורמים
חייא ,ר' אסי ור' אמי לעבור בעיירות ארץ ישראל לתקן להם הנכבדים וכל אחד מהם הרים תרומתו לבית החולים ,אחד תרם
ספרים ומלמדים .הגיעו למקום אחד ולא מצאו שם לא ספר מכשיר משוכלל ,השני תרם עשר מיטות ,שלישי תרם מחלקה
ולא מלמד .אמרו לאנשי העיר :הביאו לנו את שומרי העיר ,מסוימת וכו' .באמצע הדינר נכנסו קבוצת בני תורה לרבן של
הלכו והביאו להם חיילים העומדים על המשמר בחומת העיר .ישראל ,והוא התפנה אליהם למשך שעה ארוכה ,לאחר שהלכו
אמרו להם :אלו שומרי העיר?! אלו מחריבי העיר! (כלומר התרעמו העשירים על הרב ואמרו לו מדוע הקדיש להם הרב זמן
כשבוטחים רק בהם יוצא מהם חורבן ,שהשמירה היא רק כה רב ,האם הם חשובים כמונו? האם גם הם הרימו תרומתם
בזכות לומדי התורה) ,אמרו להם אנשי העיר :ומי אלו שומרי לביה''ח ? אמר להם הרב כל אחד מהם תרם חמישים מיטות,
העיר? אמרו להם הספרים והמלמדים ,שכן כתוב( :תהלים קכ״ז א') העשירים המה שמעו כן תמהו ,חמישים מיטות? הרי אנו העשירים
״אם ה' לא יבנה בית ,שווא עמלו בוניו ,אם ה׳ לא ישמור עיר ביותר תרמנו לכל היותר עשר מיטות ,ואיך אברך פשוט יתרום פי
חמש מאתנו? אמר להם הח''ח דעו לכם בזכות לימוד התורה שהם שווא שקד שומר״.
צבן איש לחלות ולהזדקק לאותן מחמישיםהעלון מוקדש להצלחת יגאל
לומדים מונעים בכל יום כשלומדים תורה סומכים על נס
שיזכו בקרוב מיטות ורעיתו
שתרמתם אתם!! בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,כש'מחוץ תשכל חרב ומחדריםבן ציון
ממש לראות בחתונת בנותיהם
כזאת לא ראיתי בחיי .רשתית העין נדבקה מאליה ממש כמקודם ,ולא ניתן סיפורים מחזקים -לימוד תורה
כבר לראות שום קרע או פגם בעין — הסכנה חלפה לגמרי והעין נרפאה כליל
בחסדי ה'.בסופו של תהליך ,טרם השתחרר לגמרי מבית הרפואה ,ביקשו בני כתוב כש"הקול קול יעקב" דהיינו כשעם ישראל עוסקים בתורה אין "הידיים ידי
המשפחה לשלם את שכר הרופא המסור ,אך הרופא ,שראה את יד ה' עשו" -אין הגויים יכולים לשלוט עלינו .להלן סיפורים על לימוד תורה:
בהתרחשות הנס הנפלא ,סירב לקבל כל תשלום עבור הטיפול" .על נס כזה מרן הרב חיים קנייבסקי :תקבל עליך קבילות ללמוד כל יום ותתרפא
אינני מסוגל לקחת כסף"… הסביר בפשטות .יצוין כי הרופא לא ידע כלל על סיפר יהודי יקר :היה זה לפני עשרים וחמש וחצי שנים ,הוא הגיע לרבינו יחד
הסגולה שהמטופל השתדל בה בלימוד אור החיים הקדוש .הוא בעצמו חש עם יהודי יקר ובנו שאמור היה לחוג בר מצוה כעבור שבועיים .היהודי סיפר
שיש כאן כוח עליון המנווט את דרכי הטיפול והרפואה השלימה.האברך לרבינו בכאב נורא ובדמעות כי הוא חלה ר"ל והרופאים אמרו לו שמצבו כה
חותם את מכתבו המרגש" :מחובתי להוסיף כי גם כיום לאחר ארבע שנים אנוש ואם הוא רוצה להשתתף בבר מצוה לבנו עליו להקדים את השמחה
מאז שנרפאה העין ,הנני משתדל ללמוד בכל יום לכל הפחות כמה דקות 'אור לפחות בשבוע .בדרך הרפואה נשאר לו לחיות מקסימום שבוע ימים .הוא בא
החיים הקדוש' ,ובעזרת ה' אעשה כן תמיד לאורך ימים ושנים טובות" .אור לישרים) לבכות לרבינו.רבינו הביט עליו ואמר" :אתה קובע עתים לתורה?"
אברך הגיע לחובות של ₪ 22,000הוסיף ללמוד והכסף הגיע אמר אותו יהודי" :אני לומד כל היום ,ב"ה" .אמר רבינו" :לא זה שאלתי,
יהודי בן תורה המתגורר בבני ברק ,ולמרבה הצער ,יש לו חובות בסך של שאלתי אם אתה קובע עתים לתורה" .חזר ושאל אותו יהודי" :אני לומד כל
22,000₪יום אחד ,הוא הרגיש שבאו מים עד נפש .ניגשה אליו אשתו ואמרה לו: יום ,מה הכוונה?" הסביר רבינו" :האם יש לך קביעות של לימוד ,לא משנה
"אולי תקצץ קצת מהכולל בערב ,תיקח עבודה צדדית ,תשים בצד ,וככה לאט מה ,גמרא ,משנה ,מה שמושך אותך ,שאין יום בשנה שלא תלמד אותו" ,וכאן
לאט נוכל לשלם את החובות" .האברך חשב ואמר לה" :את צודקת ,אני הולך החל רבינו לפרט" :לא ערב יום כיפור ולא ערב פסח ,אף יום שבו לא תפסיק
ללמוד עוד חצי שעה בשביל החזרת החובות!"" .לא ,לא הבנת אותי" ,ניסתה ללמוד את הקביעות הזאת".אמר היהודי" :מקבל על עצמי".
להסביר את עצמה" ,התכוונתי להיפך ,שתוריד חצי שעה ,ותעבוד בדבר צדדי אמר רבינו" :הו! תקבל על עצמך ,אין יום בשנה בלי הקביעות בלימוד".
שיכניס כמה שקלים נוספים" .האברך עשה בדיוק להיפך ,הוא הוסיף חצי שעה, אותו יהודי חי לאחר מכן עוד עשרים וארבע וחצי שנים ,הוא נפטר לפני שנה
אותה למד בהתמדה .חלפו כמה ימים ,והטלפון בבית האברך מצלצל .על הקו וחצי.בעקבות הסיפור הנורא אני חושב על דבר מזעזע .שאלתי פעם את רבינו
יהודי שהוא לא מכיר ,הטוען שהוא חייב לו כסף .הוא לא זוכר שהוא הלווה פעם הגראי"ל שטינמן ואת רבינו הגר"ח קניבסקי אותה שאלה והם השיבו אותה
ליהודי הזה ,אבל אם הוא טוען שהוא חייב לו כסף 'מי הוא שיחלוק' .הוא הגיע תשובה:שאלתי :כל כך הרבה אנשים שואלים את רבינו במה להתחזק ולכל
לקחת את הכסף ,ולהפתעתו הוא מגלה בתוך המעטפה ש'החוב' של אותו אדם אחד אומרים משהו אחר במה להתחזק – האם צריך להמתין חלילה שיקרה
הינו לא פחות ולא יותר – ₪ 22,000במזומן" .לפני כמה חודשים" ,הסביר לו משהו כדי שישאל במה להתחזק וייוושע ,או שאם יעשה קודם את החיזוק
אותו יהודי" ,עברתי ברחוב ושאלתי אותך אם הינך מכיר דירה פנויה העומדת בלא שיקרה כלום ,חלילה ,תהיה לו סגולה שלא יחלה ולא יארע דבר רע.
למכירה ,ואתה כיוונת אותי לדירה מסוימת שעמדה למכירה .הלכתי לברר
באותה דירה ונכנסתי למשא ומתן ,ולפני כמה ימים רכשתי את הדירה ,ואני שניהם אמרו לי באותן מילים" :ודאי שאם יהודי יעשה חיזוק זה יועיל שלא
מרגיש שכהכרת הטוב עליי להביא לך סכום קטן של תיווך" .האברך נדהם יקרה שום דבר חלילה".מדברים על קביעות עתים לתורה ,שרבינו גילה לנו מה
לראות כי תוך כמה ימים ,זכה ל ראות כיצד קיבל עליו עול תורה וה' מסיר המושגים האלה ,לא צריך להמתין שחלילה יקרה משהו ,אדם שזוכה שלא
ממנו את עול הדרך ארץ. עובר אצלו יום בלי קביעות לתורה ,משהו שחייב לעשות ,זאת הסגולה הכי
לא יצא בזמן הסדר גם במחיר הפסד וזכה ב5000$ טובה שיכולה להיות! יש עכשיו התעוררות כל כך גדולה בעם ישראל ,זו קבלה
סיפר הרב יעקב שיש שליט"א" :לפני זמן מה נגש אלי אברך מ'פרדס כץ', נפלאה שכל אחד יוכל לקבל על עצמו לזכותו של רבינו] .מגזין 'במה'[
ב"ב וסיפר לי" :אינני צדיק גדול ,אך מצוה לספר את אשר אירע לי לפני נקרעה הרשתית קיבל על עצמו ללמוד אור החיים והרשתית התחברה נס
שלוש שנים .ביום כיפור ,קיבלתי על עצמי קבלה לשנה החדשה – לא ללכת לפנינו מכתב שהגיע למערכת 'ובחרת בחיים' ובו סיפור נפלא המלמד אותנו
באמצע סדר הלימוד לשום סידורים ,ויהי מה .ללמוד ברצף וללא הפרעות. את גודל יקרת הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש בכל יום ויום .וכך מספר
כל חיי ראיתי כי כאשר הפסקתי את הלימוד לצורך טיפול בצרכיי ,נחלתי אברך תלמיד חכם ,הרב ל .שליט"א ,בעל המעשה בעצמו:
אכזבה והדבר לא הסתדר :כשהלכתי לעירייה באמצע הלימוד לסדר המקרה אירע לפני ארבע שנים .ביום בהיר אחד הוא מתעורר בתחושות כאב
תשלום ,הפקידה לא נמצאת ,כשהגעתי לקופת חולים ,נגמרה התרופה וכדו'. צורב באחת מעיניו .בהמשך היום אף הרגיש כי ראייתו הולכת ונחלשת לא
קיבלתי קבלה זו בכל הכח לשנה הקרובה .והנה ,לאחר חצי שנה ,בתחילת עלינו .הוא נבהל מאוד ומיהר לחדר מיון ,שם גילו אצלו הרופאים מיד בעיה
חודש ניסן ניסיתי להירשם לישיבת בין הזמנים ב'פרדס כץ' ,מקום מגוריי, רפואית חמורה מאוד .רשתית העין נקרעה רח"ל והמצב אינו פשוט בכלל
אך לא קיבלו אותי .למרות זאת ,החלטתי להגיע וללמוד שם .הגעתי בלשון המעטה.עסקני רפואה בכירים שנכנסו לעובי הקורה מיהרו להבהיל אל
לתחילת הלימוד בשעה 11:01ולפתע לאחר חצי שעה ,אני שומע על המולה. מיטת החולה פרופסור מקצועי מהשורה הראשונה בארץ .בינתיים נערכו
מה קרה? הכל סיפרו כי הרב דניאל זר ,ראש ישיבת 'אור דוד' ,מחלק כעת תפילות לרפואתו בקרב בני המשפחה המודאגים ,ורף הדאגה רק עלה וטיפס
בישיבתו ₪ 500לכל אברך שגר בפרדס כץ לכבוד חג הפסח ₪ 500 .לאברך לאחר שתוצאות אבחונו של הפרופסור הבכיר לא הניבו כלל בשורות טובות.
לפני פסח זה מצרך חשוב מאד .רבים עזבו את בית המדרש ,וחזרו לאחר זמן במבט חמור סבר הוא יצא אל בני המשפחה הקרובים ששהו בבית הרפואה
קצר עם כסף ביד .ומה איתי? – מצד אחד קיבלתי על עצמי שלא ללכת וכמעט לא היה צריך להוסיף מילה .פניו הנפולות סיפרו הכל .לדבריו המצב
באמצע הסדר לשום מקום ,אך כעת זה לימוד של חופשת 'בין הזמנים'ואני כמעט בלתי הפיך .האברך עומד להתעוור בעין זו רח"ל.
אפילו לא רשום שם באמת ,אז אולי במצב כזה אוכל להפסיק וללכת?!. באורח פלא ,תקופה קצרה קודם לאותו מקרה ,עיין הרב ל .בקונטרס בו
התגברתי על השקרים של יצר הרע ,ואמרתי :החלטתי ביום כיפור כי אני לא הופיעו מקורות רבים וציטוטים בענין סגוליותו הכבירה של הלימוד בספר אור
מפסיק באמצע לימוד התורה ,בין אם זה בחופשה ובין אם זה ביום רגיל – החיים הק' בכלל וחשיבות הלימוד בכל יום ויום בפרט .הוא ראה שם כמה
איני הולך! .רק בסיום הלימוד ,בשעה 13:00אלך ויהי מה .הסתיים הלימוד וכמה סיפורים אודות ישועות ורפואות ,מפי רבים וטובים שנושעו בזכות
והזדרזתי למקום .היה אדם לפניי בתור .כדי לקבל את המענק צריך למלא הלימוד בספר הקדוש ,ובזכות קדושת בעל האור החיים הקדוש זי"ע.
טופס ,אבל מתברר שהבן אדם לפניי לקח את הטופס האחרון ,ואין אפשרות כיום ,במבט לאחור ,מתוודה האברך ומספר כי הוא עצמו מעודו לא היה
לקבל יותר מלגות ממה שהקציב הרב .זה שלפניי קיבל ,אך אני לא קיבלתי. מאותם אלו הנדלקים ונוהים אחר כל סגולה הנקלעת לפתחם .מטבעו כמעט
ליבי נצבט ,עמדתי ביציאה מהישיבה ,כשסערה אדירה מתחוללת בקרבי. לא היה מתייחס ואף לא 'מאמין' גדול בדרך כלל בסגולות שונות; ולאו דווקא
"אתה רואה ,הפסדת " ₪ 500צעק היצר בליבי ,ומיד קרא יצר הטוב: סגוליות שאינן מקוריות ומקובלות ,אלא אף סגולות אשר ממקור טהור
"הזכיה האמיתית היא הלימוד ,זה נצח! ברוך ה' ,אמנם אין לי חמש מאות
שקל ביד ,אבל עמדתי בנסיון ,וזה שווה הרבה יותר מכל הכסף!" .כעת ליבי יהלכון לא היו מתקבלות אצלו ברמה מעשית.
נרגע ונעשיתי שמח .ואז ,ממש באותו רגע ,צלצל הטלפון ,כשעל הצג מופיע אולם ,כאן למרבה הפלא ,לאחר שמצא עצמו בכי רע מוטל בבית הרפואה
מספר של "דרשו" ,ארגון של לימוד הדף היומי" .שלום ,רצינו לדעת האם במצב רפואי קשה כאשר אור יום חשך עליו רח"ל ,נזכר לפתע מיודענו במה
נבחנת לאחרונה במבחן המסכם של הארגון שלנו על הגמרא וההלכה?"" .כן שראה לפני זמן על גודל הסגולה של לימוד בספר אור החיים הקדוש ,וברגע
עשיתי" ,השבתי" .אז רצינו לבשר לָך שזכית בהגרלה מתוָך כל אלו שהצליחו שנזכר בכך ,אפפה אותו התעוררות גדולה .בפרט לאור העובדה שלא ראה כעת
במבחן"" .זכיתי??" ,זה לא קורה לי הרבה ,אני נרגש" .בכמה כסף זכיתי?". כל מוצא אחר לצאת מהסבך הרפואי ,וחש עצמו זקוק מאוד לישועה ולרפואה.
"זכית ב ...".$ 5000-קיבלתי פי !. 50באותו זמן היה פרויקט מגורים 'על הנייר' ברגע זה גמלה בליבו ההחלטה .הפעם אני מקבל על עצמי את הסגולה הזו.
באיזור .ניגשתי לקבלן הנחתי את הסכום הזה כמקדמה ,ובהמשך ה' שלח לנו בעזרת ה' אתחיל לקבוע זמן קצוב דבר יום ביומו ללימוד והגות בספר האור
סיוע משמיים ובזכות כך זכינו לקנות דירה רחבת ידיים באופן על טבעי!(.דורש החיים הקדוש על התורה ככל אשר יד שכלי תגיע.
טוב סוכות עלון טוב לחסות) באותו יום בשוכבו על מיטת האשפוז בבית הרפואה ,ביקש האברך מבני ביתו
מרן הרב חיים קנייבסקי קבל עליך חובות לימוד ותצא מכל חובותך שיביאו לו את הספר הקדוש במהדורה מאירת עיניים .המה ראו כן תמהו:
אברך 'ביתר עלית שמצבו הכלכלי היה דחוק ,והוא נכנס פנימה אל הקודש אל ' כיצד יכול הנך ללמוד כעת במצב כזה? ובכלל האם הרופא מרשה לך לאמץ
מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל על מנת לקב ל עצה ותושיה" :כבוד הרב" ,תינה את
צערו" ,זכיתי להיות אברך הלומד בכולל כל היום עם מלגה צנועה ובנוסף את את עיניך ולהביט באותיות הקטנות ,שמא הדבר מהווה סכנה עבורך'?
העבודה של אשתי .אלא ,שיש לי חובות כבר זמן רב ,ולכן חשבתי לצאת לעבוד אולם ,הוא לא שת ליבו לכל זאת .אדרבה ,תחושתו היתה כי דווקא מכאן
חצי יום על מנת לכסות את החובות ,לכל הפחות" .רבי חיים הרים את עיניו תצמח לו הישועה .הוא התעקש שיביאו לו את הספר והחל להקפיד על לימוד
הקדושות ,ואמר לו" :אל תעזוב את הכולל ,אלא ,קבל על עצמך חובות בלימוד – קבוע בכל יום ,תחילה ניסה ללמוד בעצמו ככל שהצליח לראות .לאחר מכן
וחובות הלימוד יורידו לך את חובות הממון" .הרב הסביר לו את דברי ביקש מהסובבים שיסייעו לו בעבודת הקודש .הם היו מקריאים לפניו כמה
המשנה" :רבי נחוניא בן הקנה אומר :כל המקבל עליו עול תורה -מעבירים פסוקים ומסבירים לו ,והוא שותה בצמא כל תיבה ותיבה מהמילים הקדושות
ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ .וכל הפורק ממנו עול תורה -נותנים עליו עול שנכתבו באש קודש וברוח הקודש על ידי משיח ה' שמו חיים.
מלכות ועול דרך ארץ" .על כל אדם נגזר כמה עול וקושי יהיו לו ,אך אם הוא והנה התרחש הפלא .לאחר כמה ימים החלה לפתע מגמת הטבה איטית במצב
יקח זאת לתורה ,יעבירו ממנו את הקושי והעול הגשמי שנגזר עליו בחיים. עינו .הרופאים המופתעים לא ידעו כלל כיצד להסביר את תופעת הפלא בניגוד
האברך הקשיב למרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל ,והפלא אכן התרחש למול לכל התחזיות הקודרות והנכונות מאוד שלהם.
עיניו .הוא עשה לעצמו 'חובות' בלימוד ,והתחייב ללימודים מסויימים שלא כך המשיך הפלא להתרחש ולהתחזק ,כאשר במקביל האברך מתחזק בסגולתו
נהג עד כה ,ותוך זמן קצר ראה ישועות מעל הטבע והחזיר את כל חובותיו. היקרה .לומד בהקפדה מדי יום ללא לאות בספר הקדוש ומצב עינו הולך
כתב בספר חסידים סי' ל"א :אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבוראו כגון על ומשתפר מיום ליום.באחד הימים ,בעת שהרופא טיפל בעינו כדרכו בכל יום
לימוד תורה או דבר מחפצי שמים ושופך את נפשו עליו ,הקדוש ברוך הוא במעקב קרוב אחר מצב העין ,נפלטה ממנו קריאת התפעלות .הוא קרא בקול:
שומע תפלתו אעפ"י שאין בידו מעשים טובים ,עכ"ל.
בשניה בברכת המזון מן התורה ,וכן הוא הדין אם אכל כזית שאין בו כדי בן איש חי והליכות עולם פ' חוקת דיני ברכת המזון
שביעה מעצמו ורק מחמת שאכל מאכלים אחרים עמו נעשה שבע הרי זה ספק
אם חייב מן התורהו לא איפשטו הני ספיקי היטב לפיכך אם אירע לו בהני [א ] כתב רבינו הארי ז"ל על פי הזוהר דאף על פי שבתוך הסעודה אם הוא
עובדי ספק בברכת המזון שאינו יודע אם בירך אם לאו לא יחזור לברך אפילו בחול יתעצב אל לבו ,ובפרט אם הוא ביחיד על החרבן ,אמנם בברכת המזון
שלשה ברכות ,אלא ישמע ברכת המזון מאחרים שמברכים על אכילתם כראוי צריך להראות שמחה יתירה ובטוב לב ובכונה גדולה ,ואם אין לו כוס בידו
ויתכוין לצאת ידי חובה ויתכוונו גם הם להוציאו ידי חובה[,ה"ע אכל כזית יהיו ידיו אסורות זה על גבי זה על החזה ,ועוצם עיניו ומכוון
לחם וגם שבע משאר מאכלים חייב לברך מהתורה משום ספק ספיקא ספק [ב ] קודם ברכת המזון יכוין להכין עצמו לקיים מצוות עשה לברך ברכת
שמא בכזית חייב מהתורה וספק שמא על ידי צירוף מאכלים אחרים שבע המזון ביראה ובאהבה ובכונה עצומה ובשמחה רבה ובטוב לבב להמשיך שפע
נמי חייב מהתורה וכן הדין באכל סעודה ובירך ברה"מ ואכל סעודה שניה וברכה ויעצום עיניו ויאסור ידיו זה על גבי זה ימנית על השמאלית כיושב
ושבע ונסתפק אם בירך יברך ברה"מ משום ספק ספיקא ,אכל כזית פת בלבד לפני המלך :כתבתי נוסח לומר קודם ברכת המזון לשם יחוד קודשא בריך
חייב לברך מדרבנן ובספק לא יחזור ]: ושכינתיה וכו' הרי אנחנו באים לקיים מצוות עשה דאורייתא לברך ברכת
[יא] נשים חייבות בברכת המזון ,והן בעוון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה המזון ככתוב בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' א-להיך על הארץ הטובה
מחמת חסרון ידיעה ועתידות הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין דצריכים אשר נתן לך לתקן שורש מצוה זו במקום עליון ,ויהר"מ ה' אחד ואחד שתהא
ללמדם ,ולפחות את הנוסח קצר ביותר לאותם המתעצלים ביותר במקום חשובה ומקבולת ורצוייה לפניך ברכה ראשונה וברכה שנייה וברכה שלישית
ברכת המזון והוא בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא בריך אשר נברך עתה על המזון ,ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע להעלות מים
רחמנא דזן לכולא ,ונוסח קצר זה יכולים ללמדו בעל פי אחר הרגלם בו[ה"ע נוקבין ולהמשיך ארבעה מוחין לישראל ורחל ,וגם תהיה חשובה ומקובלת
נכון שיברכו כך בריך רחמנא א-להנא מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא ,בריך ורצוייה לפניך ברכה רביעית אשר נברך עתה ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע
רחמנא דזן לכולא .ודווקא שאומר בארמית ואם אומר מעין שלוש במקום להעלות מים נוקבין ולהמשיך ארבעה אורות מוחין ליעקב ורחל ,ויעלה לפניך
ברכת המזון יוצא ידי חובה נשים שהסתפקו אם ברכו לא יברכו מחמת כאלו כיווננו בכל הכונות הראויות לכוין בארבע ברכות אלו של המזון ויהי
הספק וטוב שיהרהרו בליבם ברכת המזון ]: נועם וכו':
[יב ] צריך ליזהר לאכול שיעור כזית שלם שהוא תשעה דרה"ם [ 27גרם ]בתוך [ג] ארבע ברכות של ברכת המזון דינם כתפילת שמונה עשרה ,ואין לענות
כדי אכילת פרס ,שהוא שיעור אכילת שלש ביצים שהם נ"ד דרה"ם162[, בהם אפילו קדיש וקדושה וברכו וכל שכן לשאול מפני היראה ומפני הכבוד,
גרם] ואחר שיאכלו כזית כראוי אז יסיימו אכילתם כרצונם לאכול לאט לאט ואם ביתו סמוך לבית הכנסת או היו מתפללים מנין בתוך ביתו ושמע מודים
דאם לא עשו כך אסור להם לברך ברכת המזון: ירכין ראשו לצד שהקהל משתחוים ,ובשמעו קדיש וקדושה ישתוק וישמע
[יג ] אכל והקיא והוא מסופק אם נשאר במעיו כזית ממה שאכל ,הרי זה ספק כדין תפלת ידי חובה[בברכה רביעית רשאי לענות לדברים שבקדושה
ולא יברך ברכת המזון אלא עד שיאכל עוד אם אפשר לו לאכול ,ואם לא ובאמצע ברכת המזון צריך לקום מפני חכם וזקן .וכן צריך לקום מפני זקן או
א פשר לו ישמע ברכה מאחרים ויתכוין לצאת ידי חובה ,ואם גם זה לא אפשר תלמיד חכם כשנמצא באמצע פסוקי דזמרה ,או באמצע קריאת שמע
יברך ברכת המזון בלי שם ומלכות רק יהרהר שם ומלכות ולא יוציא מפיו, וברכותיה,ברכת מעין שלוש דינא כברכת המזון לענין לענות דברים
ודין זה לאו דוקא בברכת המזון אלא ישנו גם באוכל או שותה יין והקיא שבקדושה]:
דדינא הכי [ד] יברך ברכת המזון מיושב ,ולא יברך עומד או מהלך אם אינו בדרך ,וגם
[יד] בברכה ראשונה יתחיל כך בא"י אמ"ה האל הזן אותנו ואת העולם כולו לא יהא מסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה ,ויש אומרים דגם ברכה מעין
בטובו וכו' וכשאומר פותח את ידיך יכוין ר"ת פא"י בגי' יאהדונה"י ויכוין שלש צריך לאומרה מיושב[,ה"ע וכן הלכה] וטוב יזהר בכל הברכות:
ס"ת חת"ך ובא"ת ב"ש סא"ל בגי' יאהדונה"י ,ובתיבת ומשביע יכוין שהוא [ה] אסור לברך כשהוא עוסק במלאכתו ,אפילו תשמיש קל כגון מנגב ידיו או
בגי' חת"ך ,וכשאומר לכל חי רצון יכוין שימשך שפע ומזון וברכה רבה לכל ללבוש מלבושו וכיוצא ,ולא יניף במניפה בברכת המזון כי ברכת המזון
העולמות וכשחותם ברכה ראשונה בשבת יוסיף לכוין בהזכרת השם של ותפלת העמידה דינם שוה בעניינים אלה אלא שזה מתפלל מעומד וזה מברך
הברכה בהוי"ה דמילוי יודי"ן שהוא י"ד ה"י וי"ו ה"י ,ועוד יכוין במילוי היו"ד מיושב
כזה יו"ד וא"ו דל"ת: [ו ] נוהגים להסיר הסכין מן השלחן בשעת ברכת המזון ,והמדקדקים מסירים
[טו] בברכה שניה יתחיל נודה לך וכו' ,הגירסה הנכונה היא "ועל חיים כל כלי ברזל כגון המזלג והמספריים של נירות ואין להקפיד על כל הנזכר
שחוננתנו ועל המזון שאתה זן וכו' " ,ויאמר על הכל בלא וא"ו ,ובחתימה לעיל בשבת ויום טוב ,וכתוב בשם האר"י ז"ל מי שהוא משורש קין צריך
דברכה שניה יוסיף בשבת לכוין בהזכרת השם בהוי"ה דמלוי ס"ג כזה יו"ד להזהר להסיר הסכין לגמרי בעת ברכת המזון ולא יספיק לכסותו בלבד ,
ה"י וא"ו ה"י ,ועוד יכוין במלוי ה"י יו"ד: ולכך כל אדם צריך להזהר בה דאין אתנו יודע השורשים ,וכן אנחנו נוהגים
[טז] ברכה שלישית יתחיל רחם ה' א-להינו וכו' ,וגם יזהר לומר רענו זוננו, להסירו גם בשבת ויום טוב:
ולא כמו שכתוב רועינו זוננו ,גם יאמר ונא אל תצריכנו ה' א-להינו לידי מתנות [ז ] בברכת המזון ישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ,ואף על גב דמרן ז"ל
בשר ודם וכו' ,יהי רצון שלא נבוש וכו' ,וברצה והחליצנו יאמר נשבות בו וננוח סבירא ליה אם לא השמיע לאזניו יצא בדיעבד ,צריך להחמיר דאם יש לו עוד
בו ונתענג בו ,ויאמר וגם שאכלנו ושתינו ולא יאמר ואף ,ואפילו בשבת צריך פת יחזור ויאכל ויברך כראוי כדי שלא יכנס בספק ביטול מצוות עשה מן
לומר קודם החתימה של הברכה ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו התורה ,משום דיש אומרים אם לא השמיע לאזניו לא יצא [ה"ע לא השמיע
בא"י בונה ירושלים ,ואף על גב שיש גורסין בונה ברחמיו ,שב ואל תעשה עדיף לאוזנו בדיעבד יצא]
ולא יאמר ברחמיו ,ובחתימה ברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של החתימה [ח] יש אומרים אם אכל ולא שתה מים אם הוא תאב לשתות חייב לברך
במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועוד יכוין במלוי וי"ו יו"ד וי"ו ,ואחר ברכת המזון רק מדרבנן ,לפיכך אם אכל ולא שתה מים והוא תאב לשתות
חתימה זו דבונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהוא סיום ברכות ישתדל בכל כוחו להמציא מים ולהמתין עד שיביאו לו מים וישתה כדי
דאורייתא ,כי ברכה רביעית היא דרבנן: שיברך ברכת המזון מן התורה
[ט] אכל פת ולא שתה מים משום דאינו צמא ,או ששתה מים דבכל זה הוא
חייב בברכת המ זון מן התורה ,ונסתפק אחר כך אם בירך ברכת המזון או
מדוע עם ישראל מתנועע בזמן לימוד תורה לאו ,צריך לברך שלשה ברכות מפני שהם מן התורה וספיקא לחומרא ,אבל
הטוב והמטיב שהיא מדרבנן לא מברך מספק ואף על גב שיש הסוברים
עֹושים נִּעְ נּועַ ַ ,רק ִּי ְשר ֵאל לְבַ דם? ִּ ְׁ ....ש ַאלְנּוהּו ,מַ ה זֶׁה ׁשֶׁ כל עַ מֵ י עֹולם ל ֹּא
שיברך גם ברכה רביעית הא קיימא לן סב"ל והוא הדין אם טעה באמצע
עֹוס ִּקים בַ תֹורה ִּמ ְתנַעְ נְעִּ ים לְ כאן ּו ְלכאן בְ ִּלי ִּלמּוד ׁשֶׁ ל אדם בעֹולם ,וְ ל ֹּא ׁשֶׁ כְ ׁשֶׁ ְ ברכת המזון ואינו יודע היכן טעה או שנתנמנם ואינו יודע באיזו ברכה עומד
יְכֹולִּים ַל ֲעמֹּד בְ עַ צְ מם? אמַ ר לִּ י ....בַ דבר הַ ֶׁזה לְבַ דֹו נֹודעֹות ְנׁשמֹות ְקדֹוׁשֹות ׁשֶׁ ל דחוזר לראש משום ספק תורה ,ורק בברכה רביעית אם הוא מסתפק בה לא
עֹובדֵ י כֹוכבִּ ים ּומַ זלֹותִּ .נ ְׁשמֹות ִּי ְשר ֵאל ִּנגְ זְ רּו ִּמתֹוְך נֵר ִּי ְשר ֵאל בֵ ין ִּנ ְׁשמֹות עַ ִּמים ְ יברך[ ,ה"ע וטוב שיהרהר בליבו] ,מיהו אם לא אכל כדי שביעה דאינו חייב
קדֹוׁש ׁשֶׁ דֹולֵקׁ ,שֶׁ כתּוב (משלי כ) נֵר ה' ִּנ ְׁשמַ ת אדם .וְ ֵנר זֶׁה ,בְ ׁשעה ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ חז מן התורה בברכת המזון ,או אכל כדי שביעה אך היה צמא ולא שתה דגם כן
(שנדלק) ִּמתֹוְך תֹורה העֶׁ ְליֹונה ,ל ֹּא ׁשֹוכֵ ְך האֹור עליו אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע .וְ סֹוד ֶׁזה - אינו חייב בברכת המזון מן התורה:,הרי זה לא יחזור לברך מן הספק אפילו
ֹלהים ַאל ֳּד ִּמי לְך .כְ מֹו זֶׁה כתּוב ( -ישעיה סב) הַ מַ זְ כִּ ִּירים ֶׁאת ה' (תהלים פז) אֱ ִּ שלשה ברכות כיון דאינו חייב לברך אלא מדרבנן[ה"ע אכל ולא שתה חייב
ַאל ֳּד ִּמי ל ֶׁכםֵ .אין ִּׁשכּוְך ל ֶׁכם .אֹור הַ ּנֵר ,כֵ יון ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ חז תֹוְך הַ פְ ִּתילה ,אֹותֹו האֹור לברך מהתורה לדעת הב"י ולכן הסתפק אם ברך חייב לחזור] ,ואם אפשר לו
ל ֹּא ׁשֹוכֵ ְך לְעֹול ִּמיםֶׁ ,אלא ִּמ ְתנַעְ נֵעַ האֹור לְכאן ּולְכאן וְ ל ֹּא ׁשֹו ֵכְך לְעֹול ִּמים .כְ מֹו לאכול מחדש ולברך שפיר דמי וכן האוכל פת הבאה בכיסנין ונסתפק אם
מֹותיהֶׁ ם ִּמתֹוְך אֹותֹו אֹור הַ ּנֵר -כֵ יון ׁשֶׁ אמַ ר דבר ֶׁאחד ׁשֶׁ ל זֶׁה ִּי ְשר ֵאלׁ ,שֶׁ ִּּנ ְׁש ֵ בירך מעין שלש או לאו ,וכן אם ספק לו אם אכל כזית פת או פחות וכן אשה
ּומ ְתנַעְ נְעִּ ים לְכאן ּולְ כאן ּולְכל הַ תֹורה ,הֲ ֵרי האֹור דֹולֵ ק ,וְ ל ֹּא יְכֹולִּ ים הֵ ם ִּל ְׁשכְֹּךִּ , שאכלה פת ושבעה ונסתפקה אם ברכה ברכת המזון או לאו ,אם אפשר
הַ צְ ד ִּדים כְ אֹור הַ ּנֵרׁ ,שֶׁ הֲ ֵרי כתּוב (משלי כ) נֵר ה' ִּנ ְׁש ַמת אדם .וְ כתּוב (יחזקאל לאכול מחדש ולברך או לצאת בברכה של אחרים מה טוב ,ואם לאו לא יברכו
לד) אדם ַא ֶׁתםַ .א ֶׁתם ְקרּויִּ ים אדם וְ ל ֹּא אֻ מֹות עֹובְ ֵדי כֹוכבִּ ים ּומַ זלֹותִּ .נ ְׁשמֹות מספק[ה"ע וטוב שתהרהר ברכת המזון בליבא]:
שֹורה ֲע ֵליהֶׁ ם ,וְ ל ֵכן עֹובדֵ י כֹוכ ִּבים ּומַ זלֹות ִּמ ְדעִּ יכַת הַ ַקׁש ,בְ ל ֹּא אֹור ׁשֶׁ ֶׁ עַ ִּמים ְ [י] אכל כדי שביעה ובירך ברכת המזון ,ואחר שעה קטנה חזר ואכל כזית
בלבד ושבע ממנו מפני כי היתה אכילתו השניה סמוכה לאכילה הראשונה,
ֹורה ׁשֹוכְ כִּ ים וְ ל ֹּא ִּמ ְתנַעְ ְנעִּ יםׁ ,שֶׁ הֲ ֵרי ֵאין להֶׁ ם תֹורה וְ ל ֹּא דֹול ְִּקים בּה ,וְ ֵאין אֹור ׁש ֶׁ כגון סעודה שלישית של שבת ואכל אחריה סמוך לה סעודה רביעית ,נסתפקו
ֵיהם ,וְ עַ ל זֶׁה שֹורה ֲעל ֶׁ עֹומ ִּדים כְ מֹו עֵ צִּ ים בְ תֹוְך ֵאׁש ׁשֶׁ דֹולֵק בְ לִּ י אֹור ׁשֶׁ ֶׁ בהֶׁ ם .הֵ ם ְ הפוסקים אם אכילה שניה נחשבת שביעה מן התורה כיון דבאמת שבע עתה
יתי ׁשֹוכְ כִּ ים בְ לִּ י אֹור כְ לל .א ַמר ַרבִּ י יֹוסֵ י ,זֶׁהּו בֵ רּור הַ ָדבָ ר! ַא ְׁש ֵרי חֶׁ לְ ִקי ׁשֶׁ זָכִ ִ בכזית זה ,או דילמא אין זו שביעה מפני שהשביעה באה מכח אכילה
ִׁשמֹעַ ֶׁאת זֶׁה .זוהר הקדוש מתורגם [:פ' פנחס דף ריח]: ָלזֶׁה ל ְ הראשונה הסמוכה לה שכבר בירך עליה ברכת המזון ולכך אינו מחוייב
.אלא דאם ידע לומר ההתחלה והסיום של הברכה "מקדש השבת" סגי אף
מלשון הרע ,יהיו כל ימיך בשלום כתוב בספר מבחר הפנינים א -שער החכמה והוצרך פיך
לומר נוסח זה בשבתשמרת טובאםפרק ז
ארץיום במסכתואם
דרך חל הנוסחכתוב
כולו כראוי, מחז"ל .:
אמירותיודע
שאינו
באהבה ללימוד תורה) יותר ממה שהוציאו הם ביין (להנאתם)*** :מעשה בירושלמי (סוטה
ישראל (למאור
שהוצאתי בשמן אמר מפני
למנוחה לעמו שבתותמחבריך
חכמת שנתן
מהאמ"ה החכםכךמפני
בא"י את אותו ושאלו
יאמר אז
מקדשוהיה אומר אין אני מבטל השעה שקבעתי ללימוד התורה בשביל הרווחת ממון ,אם בא"ילמכור
סחורתו
עם הזה שיבוא
חג פ' הקונים
את יום צועקים
ולשמחה טוביםשהיו
לששון וימיםלומד
ולברית שהיה
לאות :באחד
פ"ט)
לימודי ***ר' משה פיינשטיין :הצלחה בתורה אינה באה בקלות ,העיקר הוא לאהוב אתשהתחיל
קביעת קודם כשזכר
שאגמור דוקא
לאחר ברכהאף
מהקב"המעצמובהך
והא דסגי
והזמנים ,הוא
וישראלריוח יבוא
שיבוא ליהשבת
ראוי
אפילו לא
***כתב בס' אביר הרועים ,מרן רבינו ה"אבני נזר" זיע"א כל הצרות ,העוני והייסורים והמטיב עמ ]57
הטוב פיינשטיין
רבי משהברכת
שהתחיל [ספר נזכר עד
לבזבז אף רגע. מאדלאולא
קשהאםלעמול אבל
והמטיב, הטוב
הלימוד,
אפילו אמר ה'
ובעצלתיים .ערב אני לכך ,שאם היו לומדים בחיות ובהתלהבות ,לא היתה פרנסתו של אחד הנעשהה"ע
בנמנום התורההמזון[
לראש ברכת
חוזרלימוד
ברוך בשל
תיבתאותם אלא רק
פוקדים עדיין
ישראל, אמרכלל
של
רצה דבר רוחני ספר חסידים סימן לא שלא אמר
שמבקש על והמטיב ונזכר
תתקבל כיון הטובותפילתו
לומרעל כך ואפשרדעת
להתפלל העולם על לוקינו מלך
דחוקה .ע"כ מישראלא-
יאמר אשר נתן שבתות למנוחה משום סב"ל]ואם טעה בסעודה שלישית של
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"א
שאלה::ראובן ביקש מפקיד הבנק שיקנה את מנית חברת "רים" ובטעות קנה לו הפקיד מנית "מרים" ,ומנית מרים עלתה האם הרווח שייך לקונה או
לפקיד תשובה :כתוב שו"ע ח"מ סימן קפג סעיף ה ",נתן מעות לשלוחו לקנות לו חטים ,בין לסחורה בין לאכילה ,והלך וקנה לו שעורים ,או בהפך ,אם
היה בהם הפסד הוא לשליח ,ואם היה בהם ריווח ,הוא למשלח" ולכן במקרה שלנו אם טעה הפקיד וקנה מנית מרים במקום מנית רים ועלתה ב100% -
הכל לראובן הקונה ואם הפסיד יספוג את ההפסד ואף שהש"ך כתב שם ס"ק י שיש בזה מחלוקת וי"א שמגיע לשליח חצי מהרווחים וכיון שהשליח
מוחזק יכול לומר קים לי כמוהם ויחלוקו ברווחים זהו דווקא אם השליח מוחזק במעות והכא הפקיד אינו מוחזק ואפילו אם היה מוחזק בכסף כתב
נתיבות המשפט באורים סימן קפג ס"ק ח על דברי הש"ך שהביא פוסקים שיחלוקו וז"ל :ולפענ"ד נראה דלא קיי"ל כן ,דכיון שלא קנה חטין ,נעשו
שקנה בשם המשלח השעורין ,ודאי דהריוח הכל להמשלח ,דהא מבואר בסימן רצ"ב סעיף ז' בהג"ה דבמעות פקדון כשקנה על בעזה"י המעות כפקדון בידו ,וכיון
דעת בעל הפקדון שהכל להמשלח ,אף דהריוח ודאי בא ע"י גרמת הנפקד .ואפשר דהנך פוסקים מיירי כששינה ונתכוין לקנות אדעתא שיהיה לאמצע .וגם
נראה דאפילו לדעת הש"ך מחוייב עכ"פ לסלק חצי המעות תיכף ,כשרוצה לחלק בריוח .לסיכום כותב הנתיבות חידושים ס"ק ט דדוקא כשנתכוין
השליח בשעת קנין שיהיה לאמצע ,וגם צריך שיתן תיכף חצי המעות להמשלח ,אבל כשעסק בשביל המשלח לכו"ע הכל להמשלח .עכ"ד והכא נתכוון רק
בשביל המשלח וגם לש"ך אינו מוחזק בכסף הפקיד
שאלה במקום שצריך לעשות לפנים משורת הדין באבידה האם יש חיוב לחפש את המוצא תשובה כתב בשולחן ערוך הרב הלכות אבדה סימן רנט סעיף
יז –יט שאף שבמקומות שאינו חייב להחזיר כגון אבידה של ישראל שאבדה במקום רוב גויים וכן המציל מן הארי והדב והנהר ששטף מהדין זכה לפנים
משורת הדין יש להחזיר היינו לומר שאינו חייב להכריז על האבידה אלא שאם מצא את המאבד יחזיר לו
בשו"ע הרב הל' אבידה סימן רנט כתב שכל החיוב לפנים משורת הדין הוא רק חיוב להחזיר ולא חיוב להשיב לומר שאינו חייב להכריז על האבידה אלא
הכל היה כשורה ,יהודי שלם וירא שמים ,שומר מצוות כהלכה,
רק דבר אחד היה תמוה בעיניו שכל היום היה מוכר את המשקה
האמיתי של יהודי גודלו הדין[.
לפנים משורת יודע את להחזיר הקב"ה
רקלידו יש לו אם הוא הזדמן
.
ויושב ליד הקופה ולא זז משם מהבוקר עד הערב ,אין הוא מרשה
לאיש מבני משפחתו להחליף אותו משך כל היום אפילו לא לרגע, יתי ֶׁאת ז ְַרעֲָך כְ כֹוכְ בֵ י הַ ש ַמיִּ ם"
"וְ ִּה ְרבֵ ִּ
אנו רואים שעם ישראל נמשל כמה פעמים לכוכבי השמים .זה נראה תמוה מאוד בעיני הרב .ניסה להבין ולא הצליח ,עקב
אחד הטעמים לכך כותב הבעל שם טוב הוא משום שכמו אחריו בלילה ,אמר שמא עושה הוא מצוות בלילה בחשאי ולא
שהכוכבים נראים לנו קטנים מאד אע''פ שיש כוכבים שגדולים היא ,היה נוהג לעבוד ללכת לישון ובבוקר קם מתפלל ויושב כל
מכל כדור הארץ כך העם היהודי אע''פ שיש יהודי שנראה קטן היום למכור ולא זז מהקופה,ראה שהיהודי תמים הוא ובכל זאת
מנין לו ליהודי פשוט שכזה כוח לפעול פעולות ,אמר אשאל אותו, במעשיו מכל מקום בשמים הוא חשוב מאד.
עם ישראל נמשלו לכוכבים לומר לנו שאין אדם יודע לאמוד שאל וענה לו היהודי כי אין הוא עושה דבר ,אמר לו אני הרב
את משקלו של יהודי בשמים כמו שכתוב "האדם יראה מאפטא ואני מצווה עליך לגלות לי ,ענה לו המוזג :מצווה לשמוע
לעיניים וה' יראה ללבב" ,יש יהודי ששקול בשמים בכמה וכמה דברי חכמים ,כיון ששאלת הסיפור ארוך אבל אביא אותו בקיצור
מערכו של יהודי רגיל ואילו אנו מחזיקים אותו כאדם רגיל .רק לפניך ,דע לך אמר אותו מוזג ,אני כל ימי חיי ,מאז ומתמיד
בטחתי בה' ועל כל דבר ודבר הרבתי לעשות צדקה ואפילו שהגיעו בורא עולם יכול לאמוד את מעשיו והנהגותיו של האדם.
שמעתי ממרן הרב עובדיה זצוק"ל שהסיבה שאסור לספור את לי ולבני ביתי מים עד נפש ,הרבתי לפזר את ממוני לצדקה והנה
עם ישראל בטעמי המצווה (בגדר טעמא דקרא) היא מכיוון אין לנו כבר מה לאכול ולאחר זמן רב דחקו בי בני הבית שאצא
שאנו סופרים רק את הגופים ולא את הנשמות וזה מראה שרק לעיר הגדולה לחפש שותף לעסק שיביא קצת כסף כחלקו
הגוף הוא הקובע .ולכן אסרה זאת התורה לומר לך שאל בשותפות וננצל ,בני ביתי בוכים ואני יצאתי את ביתי והנה בדרך
תסתכל רק על הגוף אלא תמדוד את האדם לפי ערך הנשמה בין השדות והגנים נתמלאתי שמחה ונשאתי תפילתי לבורא עולם
שלו .יכול להיות שיהודי זה שקול כמו כמה אנשים וכשאתה והסברתי לו שהנה בני ביתי שלחו אותי למצוא שותף ,אבל מה לי
סופרו כגוף אתה מחשיבו רק כאחד למרות שהוא שקול כמו שותף בשר ודם שהיום כאן ומחר איננו,
אנא אלוהי היה אתה שותף לי ,שלח לי מברכותיך ומהיום והלאה כמה אנשים.
נתחלק שנינו חצי לי חצי לך .כשסיימתי תפילתי מצאתי מטבע
של כסף בכיסי קניתי בה שני בקבוקי משקה ומכרתים ברווח : כתוב : לכמה השקול אחד שאדם בחז"ל אמירות ומצאנו כמה
"ויהרגו כשלושים ושישה איש" במלחמת העי מבאר המדרש והתחלתי לראות ברכה רבה וגדולה בעסקי ,והנה עשיתי לי שתי
שנהרג רק אדם אחד והוא יאיר בן מנשה ששקול כרובה של תיבות אחת לי ולבני ביתי ואחת לקדוש ברוך הוא השותף שלי,
ומאז אני עומד כל הזמן ודואג לחלק את ההכנסות בדיוק חצי סנהדרין (בסנהדרין יש שבעים ואחד).
וכן כתוב במדרש מעשה באשה שילדה שישים ריבוא בכרס חצי ביני ובין שותפי ,אינני סומך על איש שמא חס וחלילה יטעה,
את כסף הקודש אשר לשם אני דואג לחלק לעניים ,תלמידי אחד וזוהי אמו של משה רבנו ששקול כנגד שישים ריבוא.
וכיוון שאדם שקול יותר מאדם אחד לכן צוותה התורה לא חכמים ואנשי מעשה ,זאת עבודתי לשם יתברך ,סיים המוזג את
לספור את בני האדם .יש אף מקרים שאנשים שנראים קטנים דבריו .הרב הצדיק מאפטא שמע את דבריו ולא אמר דבר ,נטל
לנו ביחס לרבותיהם ובשמים מחשיבים אותם יותר ממנו דברי פרידה וחזר למקומו,בשובו אמר לחסידיו :למה אתם
מרבותיהם .מסופר בגמרא (בבא בתרא י ):יוסף בנו של רבי יהושע מתפלאים על כוחו של האיש ,הרי נאמר בשולחן ערוך "שותף ,מה
חלה והבריא א"ל אביו" :מה ראית בעולם האמת?" א"ל :שעשה עשה" ומפני שהוא שותפו של הקדוש ברוך הוא באמת,
" עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה" .א"ל :ובאמונה ובתמים ,על כן הוא פועל ישועות בארץ [.,מ"יוסף לקח"]
קריאת תהילים של יהודי פשוט הגנה על כל העיר בשנת קי"ב "עולם ברור ראית".
התוס' (שם ד"ה עליונים למטה) מסבירים מה הפירוש שנתיים אחרי הגזירות ,נשאר כפר אחד סמוך לערפורט ,שלא
'עליונים למטה ותחתונים למעלה' :פירוש ר"ח דאמרו שלטו בו האוייבים ,והיה יושב בו איש מסכן וחסיד ולא בקיא
הגאונים שקבלה בידם רב מפי רב דעולם הפוך היינו שראה גדול לבד מפשט המקרא והוא היה כבר זקן ונפטר בשיבה טובה.
שמואל שישב לפני רב יהודה למרות ששמואל היה רבו של רב תוך שלושים יום לפטירתו בא הזקן בחלום לאחד החסידים
יהודה משום שמחה בשמואל לגבי האישה שצווחה לפני והחכמים המופלגים בערפורט ,ונדמה לו שהיה עומד לפניו
שמואל ושמואל לא התייחס לצעקותיה א"ל רב יהודה הרי יש בתכריכין ואוחז ספר קטן בזרועו ,אמר לו החכם :וכי אינך האיש
פסוק על מי אוטם אזנו מזעקת דל שייענש ומדוע לא התייחסת אשר קברנו ביום פלוני? אמר לו הזקן :כן דברת ,אני הוא! שאלו
אליה? וענה לו שמואל שמר עוקבא האב בית דין צריך החכם :ומה הספר אשר הינך מחזיק? ענה לו :ספר תהילים.
להתייחס בעיקר והוא קצת ,ועל זה נענש שמואל וישב לפני רב ובאתי להזהירך שתזהיר את בני הישוב ההוא בו הייתי גר,
יהודה שהיה תלמידו[ .שמואל מאד העריך את תלמידו רב יהודה במסכת שיבריחו את עצמם מן העיר וימלטו את נפשם כי כלתה עליהם
הרעה .כי כל עוד הייתי חי בתוכם והשלמתי וגמרתי ספר תהילים נדה דף יג אמר עליו "אין זה ילוד אשה" כלומר רב יהודה הוא כמו מלאך].
אברך שמאד היה ירא מרבו אמר החזון איש" :מה הוא כל כך בכל שבוע כמה שנים ,הרי שבזכות זה האריכו בשלום וניצלו עד
הנה ,ועתה משהלכתי לעולמי אין מי שיגן עליהם .ויהי בבוקר מפחד מרבו ,בשמים מחשיבים אותו יותר מרבו ?!".
ותפעם רוח החכם ושלח שליח מיוחד לישוב בו היה גר הזקן, מדוע זכה המוזג יהודי פשוט שברכותיו מתקיימות
מעשה שהיה בכפר אחד סמוך לעיירה מז'בוז' עיירתו של הרב בכתבו את כל הדברים והזהירם .והנה מקצת היראים את דברי
הקדוש רבי ישראל מאפטא זצ"ל ,חי לו יהודי אחד ,מוזג ,והיהודי החכם נמלטו וניצלו ,ומקצתם שנתייאשו מן הפורענות נשארו שם
הזה היה יהודי פשוט אבל עם כל היותו פשוט היה פועל ישועות ,ולא השגיחו בדברי החכם ,עד שפגעה בהם יד ה' ומידת הדין.
כל מי שפנה אליו בשאלת פרנסה ,רפואת הגוף וכל בקשה אחרת רואים מכאן את גודל מעלת קריאת התהילים ,שמסוגל להציל מן
היה ונענה מיד ,הדבר היה לפלא ואחדים מאלה שהצטופפו אצל הפורענות .ויתר ע ל כך :רואים אנו ממעשה נורא זה ,שאף שהיה
הצדיק הרב מאפטא סיפרו לו על אותו מוזג ועל הישועות שהוא הזקן לא בקיא גדול לבד מפשט המקרא ,בכל זאת פעל מה שפעל,
עושה ולא ידעו במה כוחו הגדול ,שמא צדיק נסתר הוא אחד מלו' שאין מאתנו מי שיודע כיצד הדברים פועלים ועושים פרי למעלה.
(הרב וידר י - .מאמר מנהג אמירת תהלים) הרי זכות שיהודי הצדיקים או חלילה כוחו בא לו מהסטרא אחרא רחמנא ליצלן,
החליט הרב הקדוש מאפטא לתהות על קנקנו של אותו מוזג פשוט הגינה על כל העיר
יהודי ,ולדעת אם כוחו בא לו מצדקותו המרובה או מהסטרא סיפר הגה''ק מנעסכיז זי''ע :מעשה ביהודי אחד פשוט שהיה
אחרא .התחפש הרב והגיע לכפרו של אותו מוזג יהודי ובא אל עוסק אחר הרחיים ,והיה אומר תהלים כל ימיו .וכשנפטר ראהו
אחד הצדיקים בחלומו והנה דוד המלך ע''ה ,יוצא לקראתו ומנגן ביתו ,היה אצלו שלשה ימים ולא ראה כל דבר משונה ,ההיפך
בכינורו והיה שמח שמחה גדולה( .זכרון טוב)
מובא בירושלמי תענית דף ז :אדם אחד בא לרבי ינאי א"ל" :ר',
היה אביך עשיר שלי".הקברולא
לירוק".עלא"ל":שתוכלעל ידישתזכה דקהכדישאמות מחכה לי צ
בטח ִּמי תן
מילי דבדיחותא :מפקד פלסטיני :אומר לחייל טוראי ,אתהזכה עַ
כספים?" א"ל" :לא! אבי לא השאיר לי כספים" .ענה לךבתור!? לעמוד
והשאיר הטוראי" :השתגעת!? שוב
ושרה לך
חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק ואנידודאתן מופקדים
חדד אשר, התורמיםאביך
היקרים ובני ביתם: הכספים של אצלי
וירומם ויצלח את ינאי" :
ויעזור העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הואלויברךרבי
וישמור וינצור
נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון,ענהאליהו,ורות
בגזילה" ושושנה כהן,
הגיעעמיאליו
שהכסף אביבה,
שמעתימשה חיים בן
וברברה חדד,
זבולון "
העני: ורעיתו ,
טרבלסי לו
משה .ענה אותם" ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד,
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, יהורם בן טיטה וב"ב :שה' יתברך יצלחם
אףיונתן ,לרפואה שלמה :שרה גזול
מזושן מכסף
רבקה ובן, להנות
וסוזי ,בר רוצהרחמים שאינך
אזוביב ,כהן כךר' יעקב
כלביתן, צדיק
ואילנה שאתה
צבאן ,דוד כיון
ר' יעקב מסס,וסיגלית "
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם לו: במאד מאד ויתקיים בהם הפסוקים
ישמע כולל ליל שישי ,כולל ערב
וה'[כולל יום,
ולהתענותכמוס. על פי שאין לו תובעים ,ראוי אתה להתפלל
שתורמים לכוללי קול שבע בת בן יהונתן סיגלת בת רינת זש"ק ציפורה. ות בנ אורין ומזל ליטל עינב ,רות בת רבקה בת אסתר :הגון לזיווג , טיטה בן יוסף טיטה, בת והסירותי מחלה מקרבך ,אני ה' רופאיך
,כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות ורעות ויגזור
ומאושרים אכי"ר .לע"נ :יורםשמחיםשםכתוב וכןתמיד כךונהיה מעשיותוכלעל
דבר רע ומוצלחים,עוד
ויסיר כל מחלה בגמרא לחייםשם
טובים ועייןלטובה,ליבם".
לבקשותיך
עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות והסיר ה' ממך כל חולי ,וכל אשר יעשה
בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר
על אדם שנראה כרשע גמור ובשמים אמרו להם שהוא יתפלל יצליח ,ימלא ה' כל משאלותיך
