gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: תולדות (2026-11-09)

דבר המלך · Dvar Hamelech — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪4:14‬‬ ‫‪5:22‬‬ ‫‪5:56‬‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫אימה'‪ ,‬יצא צו מאת שלטונות הצבא האדום שכל איש מגיל‬ ‫אמר הקב"ה‪ :‬בני עסקו בתורה‬ ‫שמונה עשרה שלא יתייצב לגיוס ‪ -‬אחת דתו להמית‪ .‬הפחד היה‬ ‫נורא ‪.‬עם כל זאת‪ ,‬בישיבת נובהרדוק ישבו מאות בחורים‬ ‫ואין אתם מתייראים משום אומה‬ ‫''הַ קֹּל קֹול ַי ֲעקֹּב והידים יְדֵ י עֵ ָֽׂשו''‬ ‫כשהם שוקדים על התורה ללא פחד ומורא‪ ,‬עד שמאוחר יותר‬ ‫''הקֹּל קֹול ַי ֲעקֹּב''‪ ,‬כל‬ ‫מובא בַ ִּמ ְדרׁש {איכה רבה פתיחתא} ַ‬ ‫הודבקו מודעות ברחובות בהם צו חמור יותר ‪ -‬שמדגיש שכולם‬ ‫זְ מַ ן ׁשֶׁ קֹול ַי ֲעקֹּב ְמצַ פְ צֵ ף בְ ב ֵתי כְ נ ִֵּסּיֹות ּובְ ב ֵתי ִּמ ְדרׁשֹות‪ֵ ,‬אין ְי ֵדי‬ ‫מחויבים להתייצב‪ ,‬וקמה תסיסה כלשהי בישיבה ‪ ...‬או ‪ -‬אז‬ ‫עֵ שו ׁשֹולְטֹות בֹו‪ֵ ,‬אין ַהקֹול קֹול ַי ֲעקֹּב וְ כּו'‪.‬‬ ‫נכנס הסבא מנובהרדוק ‪ -‬הגה"צ רבי יוסף יוזל הורביץ זצ"ל‬ ‫יתא בְ ִמ ְד ַרׁש ֵאי ָכה‪ֵ :‬אימ ַתי מַ לְ כּות העֹובְ ֵדי כֹוכבִּ ים ּגֹוזֶׁ ֶׁרת‬ ‫וְ ִא ָ‬ ‫בסערה וזעק‪" :‬מי קורא כאן מודעות?! שידביקו להם מודעות‬ ‫ּגְ זֵרה עַ ל ִּי ְשר ֵאל ּומַ צְ ַל ַחת? בִּ זְ מַ ן ֶׁׁשמַ ְׁשלִּיכִּ ין ִּדבְ ֵרי תֹורה לא ֶׁרץ‪,‬‬ ‫כרצונם ואנחנו נשאר בשלנו בלימוד התורה ביתר תוקף ועוז!"‬ ‫[שלא לומדים תורה] וכן כתוב {שמות י''ז א'}‪ַ '' :‬וּיִּ ְסעּו כּו'‬ ‫שאלוהו‪" :‬והרי זה עניין של פיקוח נפש‪ ,‬ואין סומכין על הנס"?‬ ‫ידים''‪ ,‬כְ ִּתיב ַאחַ ר זֶׁ ה {ׁשם ח'}‪'' :‬וַ ּיב ֹּא עֲמ ֵלק''‪,‬‬ ‫ַוּיַחֲ נּו בִּ ְרפִּ ִּ‬ ‫השיב הסבא‪" :‬אין סומכין על הנס שייך רק בדבר שאין קיום‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬בא עמלק‬ ‫וְ ד ְרׁשּו ַר ַז''ל‪ִ :‬ב ְׁשבִ יל ׁשֶׁ ָרפּו יְדֵ יהֶׁ ם ִמן ַה ָ‬ ‫העולם תלוי בו‪ .‬אבל בדבר שקיום העולם תלוי בו‪ ,‬כגון קיום‬ ‫מובא במדרש ויקרא רבה ( פרשת קדושים פרשה כ״ה‪ ,‬א')‪,‬‬ ‫להילחם בישראל‪.‬‬ ‫ישיבות ‪ ,‬בדבר כזה לא שייך לומר אין סומכין על הנס"‪.‬‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא למשה‪ ,‬אמור לישראל‪" :‬בני‪ ,‬עסקו‬ ‫בימים הטרופים של מלחמת תש"ח‪ ,‬הגאון רבי צבי פסח פרנק‬ ‫בתורה‪ ,‬ואין אתם מתייראים משום אומה״‪.‬‬ ‫זצ"ל כתב מכתב למפקדת הצבא‪ .‬וכך כתב בין היתר‪" :‬חלילה‬ ‫בספר 'פני דוד' של החיד"א זצ"ל וז"ל‪" :‬פירוש הקול קול‬ ‫להוציא ולנתק את בני הישיבות מאהלי התורה ולשעבדם לצבא‬ ‫יעקב שנתייחס הקול ליעקב שהוא היה בחינת קנה של אדם‬ ‫המלחמה‪ ,‬אימונים או שאר עבודות‪ .‬וידעו נאמנה שכל מי‬ ‫הראשון (בנשמת אדם הראשון היו כלולות כל הנשמות ויעקב‬ ‫שמסר נפשו וחייו לשקידת התורה ‪ -‬הנהו איש צבא מלגיון‬ ‫אבינו היה בקנה)‪ .‬וזה טעם גדולת הלימוד‪ .‬וכמו שאמר בזמן‬ ‫מלכו של עולם להגנת עמנו וארצנו‪ .‬כל אלה העומדים במערכת‬ ‫שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו‪ .‬כי ישראל כשקורין‬ ‫הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה !ומסיים הרב‬ ‫הוא בקנה(הקול נעשה ע"י מיתרי הקול הנמצאים בקנה)‬ ‫פרנק‪" :‬בכל ליבי אני קורא לכם‪ ,‬הבו גודל לאלוקינו ותנו כבוד‬ ‫והוא אבר שלא נפגם באדם הראשון וזה כח ותוקף הלימוד‬ ‫לתורתו‪ ,‬שלא ייבש המעיין וקול התורה לא ידום‪ .‬כדאי הוא‬ ‫שלא היה בו פגם‪ .‬וזה טעם חומר הלשון הרע ודיבור אסור כי‬ ‫קול התורה‪ ,‬שבכוחו להגן על כל היורדים לשדה המלחמה‪,‬‬ ‫בקנה לא היה פגם באדם הראשון וזה פוגם באבר שלא נפגם‬ ‫שיחזרו במהרה בחיים ושלום לביתם מתוך ניצחון‪ ,‬וממשלת‬ ‫והוא עון פלילי ה' הטוב יכפר‪.‬‬ ‫זדון תכלה ותיעקר מן הארץ"‪( .‬עמוד ההוראה‪ ,‬איש לרעהו(‬ ‫ּתֹורה''‪ ,‬נתנו לאדם משרה מכובדת‬ ‫כ ַָתב בְ סֵ ֶׁפר ''מַ עֲלֹות הַ ָ‬ ‫כתב מרן הרב עובדיה זיע"א (מאור ישראל‪-‬דרושים עמ' קצ‬ ‫מאד ב בית המלך היה שמח שמחה גדולה אף ללא תשלום עַ ל‬ ‫ד"ה הישיבות)‪ :‬הישיבות הקדושות משפיעות לטובה על‬ ‫ַאחַ ת כַ מָ ה וְ ַכ ָמה ֵאיְך צָ ִריְך לִ ְשמ ַֹח הָ ָאדָ ם‪ֶׁׁ ,‬שהּוא זֹוכֶׁ ה ִל ְלמֹד‬ ‫ביטחון המדינה וגם על הרמת קרן כלכלתה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫דֹוׁשה‪ׁ ,‬שֶׁ ָכל מַ ְלאֲ ֵכי ַמעְ לָה ִמ ְׁש ַּתעַ ְׁשעִ ין בָ ּה ָּת ִמיד‪,‬‬ ‫ּתֹורה הַ ְק ָ‬ ‫הַ ָ‬ ‫(מכות י‪ ).‬על הפסוק‪" :‬עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים"‬ ‫עֹוס ִקין בָ ּה‪ ,‬וְ ַאף כִ י ל ֹא ל ְִמנֹעַ עַ צְ מֹו‬ ‫יקים ׁשֶׁ בְ גַן עֵ דֶׁ ן ְ‬‫וְ גַם ָכל הַ צַ ִד ִ‬ ‫מי גרם עומדות ומנצחות במלחמה? "בשערייך ירושלים"‪ ,‬אלו‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬מַ ִקיפִ ין אֹותֹו‬ ‫ִממֶׁ נָה‪ .‬וְ ָא ְמרּו חֲ זַ''ל‪ ,‬כְ ֶׁׁש ָאדָ ם עֹוסֵ ק בַ ָ‬ ‫שערים המצוינים בהלכה אשר בירושלים‪ .‬ואילו היו מבינים‬ ‫מַ ל ְָאכִ ים הַ נִבְ ָר ִאין מֵ הֶׁ בֶׁ ל פִ יהּו כִ ְמל ֹא עַ יִן וְ הּוא ְבתֹוכֹו‪.‬‬ ‫זאת ראשי השלטון בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הרי שהיו מקציבים‬ ‫ֲשה עַ ל‬ ‫כתב החפץ חיים בספר שמירת הלשון‪ׁ" :‬שָ מַ עְ ִּתי מַ ע ֶׁ‬ ‫תקציבים לישיבות הקדושות לא על ידי משרד הדתות במידה‬ ‫ּגְ בִּ יר ֶׁאחד ּובַ עַ ל עֲס ַקים ּגדֹול‪ׁ ,‬שֶׁ ֵפ ֵרׁש עַ צְ מֹו ְלג ְַמ ֵרי ֵמהַ בְ ֵלי עֹולם‬ ‫מחוקה‪ ,‬אלא היו מתקצבים אותם באמצעות משרד הביטחון‬ ‫תֹורת ה' יֹומם ו ַליְלה‪ .‬וְ חבְ רּו עליו ֶׁאחיו ּובֵ ית אבִּ יו‬ ‫ַל ֲעסֹּק בְ ַ‬ ‫או משרד האוצר במידה גדושה‪ .‬שהרי בביטחון המדינה הם‬ ‫א ֶׁזן להֶׁ ם‪,‬‬ ‫וְ ַא ְנׁשֵ י בֵ יתֹו לְהַ חֲ זִּ ירֹו לְעִּ נְ ינֹו ה ִּראׁשֹון‪ ,‬וְ ל ֹּא ִּהטה ֹּ‬ ‫משקיעים‪ ,‬הנה כל מטוס קרב עולה מיליוני דולרים‪ ,‬כל טנק‬ ‫ּוׁשאלּוהּו האֲ נ ִּׁשים הַ מַ כִּ ִּירים אֹותֹו ִּמכְ בר‬ ‫וְ נ ְִּתיאֲ ׁש ּו ִּממֶׁ ּנּו‪ְ .‬‬ ‫וכל טיל עולים מאות אלפי דולרים‪ ,‬והרי כל זה גנוז‬ ‫א ֶׁפן פעַ ל בְ עַ צְ מֹו‪ׁ ,‬שֶׁ ל ֹּא לְהַ טֹות אֹּזֶׁ ן לְ צַ ע ֲַקת‬ ‫לְעַ ְסקן ּגדֹול‪ ,‬בְ ֵאיזֶׁ ה ֹּ‬ ‫בתורה!‪"...‬עכ"ד‬ ‫ַא ְנׁשֵ י בֵ יתֹו‪ .‬וַ ּיַעַ ן וַ ּי ֹּאמַ ר אֲ ֵליהֶׁ ם‪ִּ :‬ה ְתבֹו ַננ ְִּתי בְ מַ ה שֶׁ א ְמרּו חֲ זַ ''ל‬ ‫"אם בחוקותי תלכו"‪ -‬שתהיו עמלים בתורה אז תזכו ל"נתנה הארץ‬ ‫{שבת פ''ג} ‪ֵ :‬אין הַ תֹורה ִּמ ְת ַקּי ֶֶׁׁמת‪ֶׁ ,‬אלא בְ ִּמי ׁשֶׁ ֵמ ִּמית עַ ְצמֹו עלֶׁ יה‪,‬‬ ‫יבולה" וחרב לא תעבור בארצכם וישבתם לבטח‪.‬‬ ‫ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ מַ ר וְ גֹו'‪ּ ,‬ופֵרּוׁשֹו כְ ִּאלּו כְ בר מֵ ת‪ .‬וְ הַ יְ נּו ׁשֶׁ ִּּי ְתבֹונֵן בְ עַ צְ מֹו‪ ,‬סיפר הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל‪ ,‬מעשה נורא שסיפר לו הצדיק‬ ‫כְ ִּאלּו כְ בר ּגמַ ר כל עֲסקיו ׁשֶׁ היה ְבכֹּחֹו‪ ,‬וְ גַם ּג ַמר בהֶׁ ם ֶׁאת יְמֵ י רבי סלמאן מוצפי זיע"א‪ .‬בימות השואה הארורה‪ ,‬כשהצוררים‬ ‫חַ ּייו‪ ,‬וְ הֱ ִּביאּוהּו ל ְִּדין ִּלפְ נֵי מֶׁ ֶׁלְך ַמ ְלכֵי ַה ְמלכִּ ים הַ קדֹוׁש ברּוְך הגרמנים עמדו להיכנס לארצנו הקדושה‪ ,‬הקהיל רבי סלמאן רבים‬ ‫הּוא עַ ל כל העִּ נְ ינִּים‪ׁ ,‬שֶׁ כִּ לה בהֶׁ ם ֶׁאת זְ מַ ּנֹו ַל ֶׁהבֶׁ ל וְ ל ִּריק‪ ,‬וְ יצא מאחינו בית ישראל לתפילה ותחנונים בקבר ישני חברון במערת‬ ‫חַ ּיב בְ ִּדין ׁשֶׁ ל מַ עְ לה‪ .‬וְ הּוא צֹועֵ ק‪ :‬אֹוי לִּי‪ַ ,‬וי לִּי עַ ל רֹּעַ מַ עֲשַ י וְ עַ ל המכפלה‪ ,‬ואצל קבר רחל אימנו‪ .‬לאחר התפילות שערכו שם‪ ,‬תש‬ ‫רֹּעַ עִּ נְ ינַי‪ .‬וְ ִּאלּו בְ תֹוְך כְך ִּה ְרׁשּוהּו‪ׁ ,‬שֶׁ ּי ֵֵרד ֵת ֶׁכף לעֹולם הַ ֶׁזה כוחו‪ ,‬ושכב לנוח מעט ונרדם על מטתו‪ .‬והנה רואה בחלומו את‬ ‫וְ ַיעֲשֶׁ ה ְתׁשּובה‪ ,‬בְ ַו ַדאי ל ֹּא היה ִּמ ְתעַ צֵ ל אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע ֶׁאחד ִּמ ֶׁזה הפסוק בירמיהו‪" :‬ל ֹּא ִּהפְ נּו אבֹות ֶׁאל בנִּ ים מֵ ִּרפְ יֹון ידיִּ ם"‪ ,‬וביארו‬ ‫וְ ל ֹּא היה מַ טֶׁ ה אזְ נֹו כְ לל לֵידַ ע ֵמעִּ ְס ַקי בֵ יתֹו‪ .‬וְ ִּאם כֵ ן י ְַחׁשֹּב לו כונת הכתוב כך‪ :‬אף שהשתטחו בתפילות על קברי האבות‪ ,‬לא‬ ‫האדם בְ עַ צְ מֹו לְפִּ י עֲֹונֹותיו‪ׁ ,‬שֶׁ היה ראּוי לֹו למּות ִּמכְ בר‪ ,‬וְ ִּאם הפנו אבות על פנים – לא זכו שתעמוד להם זכות אבות לבנים‬ ‫ַאחֲ ֵרי הַ מ ֶׁות היה הַ קדֹוׁש ברּוְך הּוא ִּמ ְתנַהֵ ג עִּ מֹו בְ חֶׁ ֶׁסד ּגדֹול להביא עליהם תשועה שלימה‪ ,‬וזאת משום – "רפיון ידים" – מפני‬ ‫נֹותן לֹו ְרׁשּות ֶׁׁשּיַחֲ זֹּר בִּ ְתׁשּובה‪ ,‬בְ וַ דַ אי ל ֹּא היה ִּמ ְת ַר ֶׁפה שידיהם רפות מן התורה! ותפילתם הועילה רק שהסכנה הנוכחית‬ ‫וְ היה ֵ‬ ‫ִּמזֶׁה אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע ֶׁאחד‪ִּ ,‬אם ֵכן מַ ה הֶׁ זֵק עֹושֶׁ ה לֹו ַהקדֹוׁש ברּוְך שהגרמנים חשבו להיכנס לארץ ישראל חלפה‪.‬‬ ‫הּוא ׁשֶׁ הּוא ַמאֲ ִּריְך ֶׁאת ְי ֵמי חַ ּייו‪ ,‬כְ דֵ י ׁשֶׁ ַּיעֲשֶׁ ה ְתׁשּובה בְ חַ ּייו מסופר במדרש על רבי אלעזר‪ ,‬שהעיד על עצמו ואמר‪" :‬מימי לא‬ ‫מַ מׁש? ְבוַדַ אי צ ִּריְך לְז ֵרז ֶׁאת עַ צְ מֹו בְ כל כֹּחֹותיו ַלעֲשֹות ְתׁשּובה קדמני אדם לבית המדרש‪ ,‬ולא הנחתי שם אדם ויצאתי"‪.‬‬ ‫עַ ל עֲֹונֹותיו וְ לִּ לְ מֹּד הַ תֹורה ת ִּמיד‪ ,‬וְ עַ ל כל פנִּים לִּ ְהיֹות לֹו עֵ ת קבּועַ וכששאלוהו כיצד הגיע לדרגה זו‪ ,‬ענה להם שלמד זאת מהזבלים‬ ‫שאוספים את הזבל‪ ,‬שמשכימים קום כדי לעבוד עבודה בזויה‬ ‫ת ִּמיד לַתֹורה וְ ל ֹּא לְ הַ טֹות אֹּזֶׁ ן כְ לל לְ ִּמי ׁשֶׁ רֹוצֶׁ ה לְ הַ פְ ִּריעֹו ִּמזֶׁ ה‪.‬‬ ‫בתלמוד הירושלמי במסכת חגיגה (פ״א ה״ז)‪ :‬״תני ר״ש בן בשביל כמה שקלים‪ ,‬וכשראה זאת‪ ,‬נשא קל וחומר בעצמו ואמר‪,‬‬ ‫יוחאי‪ ,‬אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל‪ ,‬דע ומה הם שעובדים בזבל ומקבלים שכר מועט‪ ,‬משכימים לקום‬ ‫שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים‪ ,‬מה טעמא?(מה בעוד לילה‪ ,‬אני שעוסק בתורה הקדושה‪ ,‬ששכרה גדול ועצום‪ ,‬על‬ ‫הסיבה?) (ירמי' ט'‪ ,‬י״א) ״על מה אבדה הארץ‪ ,‬ניצתה כמדבר מבלי אחת כמה וכמה שעלי להשכים כדי ללמודה‪( .‬שיר השירים רבה א')‪.‬‬ ‫מסופר שבזמנו של הרב חיים עוזר רצו לבנות בית חולים יהודי על‬ ‫עבר"? ויאמר ה'‪ :‬על עזבם את תורתי״‪.‬‬ ‫טהרת הכשרות ולשם כך אספו כספים מכל היהודים העשירים‬ ‫מסופר (שם) בירושלמי שרבי יהודה הנשיא שלח את ר' והאמידים‪ ,‬עשו ''דינר'' וסעודה גדולה לכבודם של התורמים‬ ‫חייא‪ ,‬ר' אסי ור' אמי לעבור בעיירות ארץ ישראל לתקן להם הנכבדים וכל אחד מהם הרים תרומתו לבית החולים‪ ,‬אחד תרם‬ ‫ספרים ומלמדים‪ .‬הגיעו למקום אחד ולא מצאו שם לא ספר מכשיר משוכלל‪ ,‬השני תרם עשר מיטות‪ ,‬שלישי תרם מחלקה‬ ‫ולא מלמד‪ .‬אמרו לאנשי העיר‪ :‬הביאו לנו את שומרי העיר‪ ,‬מסוימת וכו'‪ .‬באמצע הדינר נכנסו קבוצת בני תורה לרבן של‬ ‫הלכו והביאו להם חיילים העומדים על המשמר בחומת העיר‪ .‬ישראל ‪ ,‬והוא התפנה אליהם למשך שעה ארוכה‪ ,‬לאחר שהלכו‬ ‫אמרו להם‪ :‬אלו שומרי העיר?! אלו מחריבי העיר! (כלומר התרעמו העשירים על הרב ואמרו לו מדוע הקדיש להם הרב זמן‬ ‫כשבוטחים רק בהם יוצא מהם חורבן‪ ,‬שהשמירה היא רק כה רב‪ ,‬האם הם חשובים כמונו? האם גם הם הרימו תרומתם‬ ‫בזכות לומדי התורה)‪ ,‬אמרו להם אנשי העיר‪ :‬ומי אלו שומרי לביה''ח ? אמר להם הרב כל אחד מהם תרם חמישים מיטות‪,‬‬ ‫העיר? אמרו להם הספרים והמלמדים‪ ,‬שכן כתוב‪( :‬תהלים קכ״ז א') העשירים המה שמעו כן תמהו‪ ,‬חמישים מיטות? הרי אנו העשירים‬ ‫״אם ה' לא יבנה בית‪ ,‬שווא עמלו בוניו‪ ,‬אם ה׳ לא ישמור עיר ביותר תרמנו לכל היותר עשר מיטות‪ ,‬ואיך אברך פשוט יתרום פי‬ ‫חמש מאתנו? אמר להם הח''ח דעו לכם בזכות לימוד התורה שהם‬ ‫שווא שקד שומר״‪.‬‬ ‫צבן איש לחלות ולהזדקק לאותן‬ ‫מחמישים‬‫העלון מוקדש להצלחת יגאל‬ ‫לומדים מונעים בכל יום‬ ‫כשלומדים תורה סומכים על נס‬ ‫שיזכו בקרוב‬ ‫מיטות ורעיתו‬ ‫שתרמתם אתם!!‬ ‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כש'מחוץ תשכל חרב ומחדריםבן ציון‬ ‫ממש לראות בחתונת בנותיהם‬ ‫כזאת לא ראיתי בחיי‪ .‬רשתית העין נדבקה מאליה ממש כמקודם‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫סיפורים מחזקים‪ -‬לימוד תורה‬ ‫כבר לראות שום קרע או פגם בעין — הסכנה חלפה לגמרי והעין נרפאה כליל‬ ‫בחסדי ה'‪.‬בסופו של תהליך‪ ,‬טרם השתחרר לגמרי מבית הרפואה‪ ,‬ביקשו בני‬ ‫כתוב כש"הקול קול יעקב" דהיינו כשעם ישראל עוסקים בתורה אין "הידיים ידי‬ ‫המשפחה לשלם את שכר הרופא המסור‪ ,‬אך הרופא‪ ,‬שראה את יד ה'‬ ‫עשו"‪ -‬אין הגויים יכולים לשלוט עלינו‪ .‬להלן סיפורים על לימוד תורה‪:‬‬ ‫בהתרחשות הנס הנפלא‪ ,‬סירב לקבל כל תשלום עבור הטיפול‪" .‬על נס כזה‬ ‫מרן הרב חיים קנייבסקי‪ :‬תקבל עליך קבילות ללמוד כל יום ותתרפא‬ ‫אינני מסוגל לקחת כסף"… הסביר בפשטות‪ .‬יצוין כי הרופא לא ידע כלל על‬ ‫סיפר יהודי יקר ‪:‬היה זה לפני עשרים וחמש וחצי שנים‪ ,‬הוא הגיע לרבינו יחד‬ ‫הסגולה שהמטופל השתדל בה בלימוד אור החיים הקדוש‪ .‬הוא בעצמו חש‬ ‫עם יהודי יקר ובנו שאמור היה לחוג בר מצוה כעבור שבועיים‪ .‬היהודי סיפר‬ ‫שיש כאן כוח עליון המנווט את דרכי הטיפול והרפואה השלימה‪.‬האברך‬ ‫לרבינו בכאב נורא ובדמעות כי הוא חלה ר"ל והרופאים אמרו לו שמצבו כה‬ ‫חותם את מכתבו המרגש‪" :‬מחובתי להוסיף כי גם כיום לאחר ארבע שנים‬ ‫אנוש ואם הוא רוצה להשתתף בבר מצוה לבנו עליו להקדים את השמחה‬ ‫מאז שנרפאה העין‪ ,‬הנני משתדל ללמוד בכל יום לכל הפחות כמה דקות 'אור‬ ‫לפחות בשבוע‪ .‬בדרך הרפואה נשאר לו לחיות מקסימום שבוע ימים‪ .‬הוא בא‬ ‫החיים הקדוש'‪ ,‬ובעזרת ה' אעשה כן תמיד לאורך ימים ושנים טובות"‪ .‬אור לישרים)‬ ‫לבכות לרבינו‪.‬רבינו הביט עליו ואמר‪" :‬אתה קובע עתים לתורה?"‬ ‫אברך הגיע לחובות של ‪ ₪ 22,000‬הוסיף ללמוד והכסף הגיע‬ ‫אמר אותו יהודי‪" :‬אני לומד כל היום‪ ,‬ב"ה"‪ .‬אמר רבינו‪" :‬לא זה שאלתי‪,‬‬ ‫יהודי בן תורה המתגורר בבני ברק‪ ,‬ולמרבה הצער‪ ,‬יש לו חובות בסך של‬ ‫שאלתי אם אתה קובע עתים לתורה"‪ .‬חזר ושאל אותו יהודי‪" :‬אני לומד כל‬ ‫‪ 22,000₪‬יום אחד‪ ,‬הוא הרגיש שבאו מים עד נפש‪ .‬ניגשה אליו אשתו ואמרה לו‪:‬‬ ‫יום‪ ,‬מה הכוונה?" הסביר רבינו‪" :‬האם יש לך קביעות של לימוד‪ ,‬לא משנה‬ ‫"אולי תקצץ קצת מהכולל בערב‪ ,‬תיקח עבודה צדדית‪ ,‬תשים בצד‪ ,‬וככה לאט‬ ‫מה‪ ,‬גמרא‪ ,‬משנה‪ ,‬מה שמושך אותך‪ ,‬שאין יום בשנה שלא תלמד אותו"‪ ,‬וכאן‬ ‫לאט נוכל לשלם את החובות"‪ .‬האברך חשב ואמר לה‪" :‬את צודקת‪ ,‬אני הולך‬ ‫החל רבינו לפרט‪" :‬לא ערב יום כיפור ולא ערב פסח‪ ,‬אף יום שבו לא תפסיק‬ ‫ללמוד עוד חצי שעה בשביל החזרת החובות!"‪" .‬לא‪ ,‬לא הבנת אותי"‪ ,‬ניסתה‬ ‫ללמוד את הקביעות הזאת"‪.‬אמר היהודי‪" :‬מקבל על עצמי"‪.‬‬ ‫להסביר את עצמה‪" ,‬התכוונתי להיפך‪ ,‬שתוריד חצי שעה‪ ,‬ותעבוד בדבר צדדי‬ ‫אמר רבינו‪" :‬הו! תקבל על עצמך‪ ,‬אין יום בשנה בלי הקביעות בלימוד"‪.‬‬ ‫שיכניס כמה שקלים נוספים"‪ .‬האברך עשה בדיוק להיפך‪ ,‬הוא הוסיף חצי שעה‪,‬‬ ‫אותו יהודי חי לאחר מכן עוד עשרים וארבע וחצי שנים‪ ,‬הוא נפטר לפני שנה‬ ‫אותה למד בהתמדה‪ .‬חלפו כמה ימים‪ ,‬והטלפון בבית האברך מצלצל‪ .‬על הקו‬ ‫וחצי‪.‬בעקבות הסיפור הנורא אני חושב על דבר מזעזע‪ .‬שאלתי פעם את רבינו‬ ‫יהודי שהוא לא מכיר‪ ,‬הטוען שהוא חייב לו כסף‪ .‬הוא לא זוכר שהוא הלווה פעם‬ ‫הגראי"ל שטינמן ואת רבינו הגר"ח קניבסקי אותה שאלה והם השיבו אותה‬ ‫ליהודי הזה‪ ,‬אבל אם הוא טוען שהוא חייב לו כסף 'מי הוא שיחלוק'‪ .‬הוא הגיע‬ ‫תשובה‪:‬שאלתי‪ :‬כל כך הרבה אנשים שואלים את רבינו במה להתחזק ולכל‬ ‫לקחת את הכסף‪ ,‬ולהפתעתו הוא מגלה בתוך המעטפה ש'החוב' של אותו אדם‬ ‫אחד אומרים משהו אחר במה להתחזק – האם צריך להמתין חלילה שיקרה‬ ‫הינו לא פחות ולא יותר – ‪ ₪ 22,000‬במזומן‪" .‬לפני כמה חודשים"‪ ,‬הסביר לו‬ ‫משהו כדי שישאל במה להתחזק וייוושע‪ ,‬או שאם יעשה קודם את החיזוק‬ ‫אותו יהודי‪" ,‬עברתי ברחוב ושאלתי אותך אם הינך מכיר דירה פנויה העומדת‬ ‫בלא שיקרה כלום‪ ,‬חלילה‪ ,‬תהיה לו סגולה שלא יחלה ולא יארע דבר רע‪.‬‬ ‫למכירה‪ ,‬ואתה כיוונת אותי לדירה מסוימת שעמדה למכירה‪ .‬הלכתי לברר‬ ‫באותה דירה ונכנסתי למשא ומתן‪ ,‬ולפני כמה ימים רכשתי את הדירה‪ ,‬ואני‬ ‫שניהם אמרו לי באותן מילים‪" :‬ודאי שאם יהודי יעשה חיזוק זה יועיל שלא‬ ‫מרגיש שכהכרת הטוב עליי להביא לך סכום קטן של תיווך"‪ .‬האברך נדהם‬ ‫יקרה שום דבר חלילה"‪.‬מדברים על קביעות עתים לתורה‪ ,‬שרבינו גילה לנו מה‬ ‫לראות כי תוך כמה ימים‪ ,‬זכה ל ראות כיצד קיבל עליו עול תורה וה' מסיר‬ ‫המושגים האלה‪ ,‬לא צריך להמתין שחלילה יקרה משהו‪ ,‬אדם שזוכה שלא‬ ‫ממנו את עול הדרך ארץ‪.‬‬ ‫עובר אצלו יום בלי קביעות לתורה‪ ,‬משהו שחייב לעשות‪ ,‬זאת הסגולה הכי‬ ‫לא יצא בזמן הסדר גם במחיר הפסד וזכה ב‪5000$‬‬ ‫טובה שיכולה להיות! יש עכשיו התעוררות כל כך גדולה בעם ישראל‪ ,‬זו קבלה‬ ‫סיפר הרב יעקב שיש שליט"א‪" :‬לפני זמן מה נגש אלי אברך מ'פרדס כץ'‪,‬‬ ‫נפלאה שכל אחד יוכל לקבל על עצמו לזכותו של רבינו‪] .‬מגזין 'במה'[‬ ‫ב"ב וסיפר לי‪" :‬אינני צדיק גדול‪ ,‬אך מצוה לספר את אשר אירע לי לפני‬ ‫נקרעה הרשתית קיבל על עצמו ללמוד אור החיים והרשתית התחברה נס‬ ‫שלוש שנים‪ .‬ביום כיפור‪ ,‬קיבלתי על עצמי קבלה לשנה החדשה – לא ללכת‬ ‫לפנינו מכתב שהגיע למערכת 'ובחרת בחיים' ובו סיפור נפלא המלמד אותנו‬ ‫באמצע סדר הלימוד לשום סידורים‪ ,‬ויהי מה‪ .‬ללמוד ברצף וללא הפרעות‪.‬‬ ‫את גודל יקרת הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש בכל יום ויום‪ .‬וכך מספר‬ ‫כל חיי ראיתי כי כאשר הפסקתי את הלימוד לצורך טיפול בצרכיי‪ ,‬נחלתי‬ ‫אברך תלמיד חכם‪ ,‬הרב ל‪ .‬שליט"א‪ ,‬בעל המעשה בעצמו‪:‬‬ ‫אכזבה והדבר לא הסתדר‪ :‬כשהלכתי לעירייה באמצע הלימוד לסדר‬ ‫המקרה אירע לפני ארבע שנים‪ .‬ביום בהיר אחד הוא מתעורר בתחושות כאב‬ ‫תשלום‪ ,‬הפקידה לא נמצאת‪ ,‬כשהגעתי לקופת חולים‪ ,‬נגמרה התרופה וכדו'‪.‬‬ ‫צורב באחת מעיניו‪ .‬בהמשך היום אף הרגיש כי ראייתו הולכת ונחלשת לא‬ ‫קיבלתי קבלה זו בכל הכח לשנה הקרובה‪ .‬והנה‪ ,‬לאחר חצי שנה‪ ,‬בתחילת‬ ‫עלינו‪ .‬הוא נבהל מאוד ומיהר לחדר מיון‪ ,‬שם גילו אצלו הרופאים מיד בעיה‬ ‫חודש ניסן ניסיתי להירשם לישיבת בין הזמנים ב'פרדס כץ'‪ ,‬מקום מגוריי‪,‬‬ ‫רפואית חמורה מאוד‪ .‬רשתית העין נקרעה רח"ל והמצב אינו פשוט בכלל‬ ‫אך לא קיבלו אותי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬החלטתי להגיע וללמוד שם‪ .‬הגעתי‬ ‫בלשון המעטה‪.‬עסקני רפואה בכירים שנכנסו לעובי הקורה מיהרו להבהיל אל‬ ‫לתחילת הלימוד בשעה ‪ 11:01‬ולפתע לאחר חצי שעה‪ ,‬אני שומע על המולה‪.‬‬ ‫מיטת החולה פרופסור מקצועי מהשורה הראשונה בארץ‪ .‬בינתיים נערכו‬ ‫מה קרה? הכל סיפרו כי הרב דניאל זר‪ ,‬ראש ישיבת 'אור דוד'‪ ,‬מחלק כעת‬ ‫תפילות לרפואתו בקרב בני המשפחה המודאגים‪ ,‬ורף הדאגה רק עלה וטיפס‬ ‫בישיבתו ‪ ₪ 500‬לכל אברך שגר בפרדס כץ לכבוד חג הפסח‪ ₪ 500 .‬לאברך‬ ‫לאחר שתוצאות אבחונו של הפרופסור הבכיר לא הניבו כלל בשורות טובות‪.‬‬ ‫לפני פסח זה מצרך חשוב מאד‪ .‬רבים עזבו את בית המדרש‪ ,‬וחזרו לאחר זמן‬ ‫במבט חמור סבר הוא יצא אל בני המשפחה הקרובים ששהו בבית הרפואה‬ ‫קצר עם כסף ביד‪ .‬ומה איתי? – מצד אחד קיבלתי על עצמי שלא ללכת‬ ‫וכמעט לא היה צריך להוסיף מילה‪ .‬פניו הנפולות סיפרו הכל‪ .‬לדבריו המצב‬ ‫באמצע הסדר לשום מקום‪ ,‬אך כעת זה לימוד של חופשת 'בין הזמנים'ואני‬ ‫כמעט בלתי הפיך‪ .‬האברך עומד להתעוור בעין זו רח"ל‪.‬‬ ‫אפילו לא רשום שם באמת‪ ,‬אז אולי במצב כזה אוכל להפסיק וללכת?!‪.‬‬ ‫באורח פלא‪ ,‬תקופה קצרה קודם לאותו מקרה‪ ,‬עיין הרב ל‪ .‬בקונטרס בו‬ ‫התגברתי על השקרים של יצר הרע‪ ,‬ואמרתי‪ :‬החלטתי ביום כיפור כי אני לא‬ ‫הופיעו מקורות רבים וציטוטים בענין סגוליותו הכבירה של הלימוד בספר אור‬ ‫מפסיק באמצע לימוד התורה‪ ,‬בין אם זה בחופשה ובין אם זה ביום רגיל –‬ ‫החיים הק' בכלל וחשיבות הלימוד בכל יום ויום בפרט‪ .‬הוא ראה שם כמה‬ ‫איני הולך!‪ .‬רק בסיום הלימוד‪ ,‬בשעה ‪ 13:00‬אלך ויהי מה‪ .‬הסתיים הלימוד‬ ‫וכמה סיפורים אודות ישועות ורפואות‪ ,‬מפי רבים וטובים שנושעו בזכות‬ ‫והזדרזתי למקום‪ .‬היה אדם לפניי בתור‪ .‬כדי לקבל את המענק צריך למלא‬ ‫הלימוד בספר הקדוש‪ ,‬ובזכות קדושת בעל האור החיים הקדוש זי"ע‪.‬‬ ‫טופס‪ ,‬אבל מתברר שהבן אדם לפניי לקח את הטופס האחרון‪ ,‬ואין אפשרות‬ ‫כיום‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬מתוודה האברך ומספר כי הוא עצמו מעודו לא היה‬ ‫לקבל יותר מלגות ממה שהקציב הרב‪ .‬זה שלפניי קיבל‪ ,‬אך אני לא קיבלתי‪.‬‬ ‫מאותם אלו הנדלקים ונוהים אחר כל סגולה הנקלעת לפתחם‪ .‬מטבעו כמעט‬ ‫ליבי נצבט‪ ,‬עמדתי ביציאה מהישיבה‪ ,‬כשסערה אדירה מתחוללת בקרבי‪.‬‬ ‫לא היה מתייחס ואף לא 'מאמין' גדול בדרך כלל בסגולות שונות; ולאו דווקא‬ ‫"אתה רואה‪ ,‬הפסדת‪ " ₪ 500‬צעק היצר בליבי‪ ,‬ומיד קרא יצר הטוב‪:‬‬ ‫סגוליות שאינן מקוריות ומקובלות‪ ,‬אלא אף סגולות אשר ממקור טהור‬ ‫"הזכיה האמיתית היא הלימוד‪ ,‬זה נצח! ברוך ה'‪ ,‬אמנם אין לי חמש מאות‬ ‫שקל ביד‪ ,‬אבל עמדתי בנסיון‪ ,‬וזה שווה הרבה יותר מכל הכסף!"‪ .‬כעת ליבי‬ ‫יהלכון לא היו מתקבלות אצלו ברמה מעשית‪.‬‬ ‫נרגע ונעשיתי שמח‪ .‬ואז‪ ,‬ממש באותו רגע‪ ,‬צלצל הטלפון‪ ,‬כשעל הצג מופיע‬ ‫אולם‪ ,‬כאן למרבה הפלא‪ ,‬לאחר שמצא עצמו בכי רע מוטל בבית הרפואה‬ ‫מספר של "דרשו"‪ ,‬ארגון של לימוד הדף היומי‪" .‬שלום‪ ,‬רצינו לדעת האם‬ ‫במצב רפואי קשה כאשר אור יום חשך עליו רח"ל‪ ,‬נזכר לפתע מיודענו במה‬ ‫נבחנת לאחרונה במבחן המסכם של הארגון שלנו על הגמרא וההלכה?"‪" .‬כן‬ ‫שראה לפני זמן על גודל הסגולה של לימוד בספר אור החיים הקדוש‪ ,‬וברגע‬ ‫עשיתי"‪ ,‬השבתי‪" .‬אז רצינו לבשר לָך שזכית בהגרלה מתוָך כל אלו שהצליחו‬ ‫שנזכר בכך‪ ,‬אפפה אותו התעוררות גדולה‪ .‬בפרט לאור העובדה שלא ראה כעת‬ ‫במבחן"‪" .‬זכיתי??"‪ ,‬זה לא קורה לי הרבה‪ ,‬אני נרגש‪" .‬בכמה כסף זכיתי?"‪.‬‬ ‫כל מוצא אחר לצאת מהסבך הרפואי‪ ,‬וחש עצמו זקוק מאוד לישועה ולרפואה‪.‬‬ ‫"זכית ב‪ ...".$ 5000-‬קיבלתי פי ‪!. 50‬באותו זמן היה פרויקט מגורים 'על הנייר'‬ ‫ברגע זה גמלה בליבו ההחלטה‪ .‬הפעם אני מקבל על עצמי את הסגולה הזו‪.‬‬ ‫באיזור ‪.‬ניגשתי לקבלן הנחתי את הסכום הזה כמקדמה‪ ,‬ובהמשך ה' שלח לנו‬ ‫בעזרת ה' אתחיל לקבוע זמן קצוב דבר יום ביומו ללימוד והגות בספר האור‬ ‫סיוע משמיים ובזכות כך זכינו לקנות דירה רחבת ידיים באופן על טבעי!‪(.‬דורש‬ ‫החיים הקדוש על התורה ככל אשר יד שכלי תגיע‪.‬‬ ‫טוב סוכות עלון טוב לחסות)‬ ‫באותו יום בשוכבו על מיטת האשפוז בבית הרפואה‪ ,‬ביקש האברך מבני ביתו‬ ‫מרן הרב חיים קנייבסקי קבל עליך חובות לימוד ותצא מכל חובותך‬ ‫שיביאו לו את הספר הקדוש במהדורה מאירת עיניים‪ .‬המה ראו כן תמהו‪:‬‬ ‫אברך 'ביתר עלית שמצבו הכלכלי היה דחוק‪ ,‬והוא נכנס פנימה אל הקודש אל‬ ‫' כיצד יכול הנך ללמוד כעת במצב כזה? ובכלל האם הרופא מרשה לך לאמץ‬ ‫מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל על מנת לקב ל עצה ותושיה‪" :‬כבוד הרב"‪ ,‬תינה את‬ ‫צערו‪" ,‬זכיתי להיות אברך הלומד בכולל כל היום עם מלגה צנועה ובנוסף את‬ ‫את עיניך ולהביט באותיות הקטנות‪ ,‬שמא הדבר מהווה סכנה עבורך'?‬ ‫העבודה של אשתי‪ .‬אלא‪ ,‬שיש לי חובות כבר זמן רב‪ ,‬ולכן חשבתי לצאת לעבוד‬ ‫אולם‪ ,‬הוא לא שת ליבו לכל זאת‪ .‬אדרבה‪ ,‬תחושתו היתה כי דווקא מכאן‬ ‫חצי יום על מנת לכסות את החובות‪ ,‬לכל הפחות"‪ .‬רבי חיים הרים את עיניו‬ ‫תצמח לו הישועה‪ .‬הוא התעקש שיביאו לו את הספר והחל להקפיד על לימוד‬ ‫הקדושות‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אל תעזוב את הכולל‪ ,‬אלא‪ ,‬קבל על עצמך חובות בלימוד –‬ ‫קבוע בכל יום‪ ,‬תחילה ניסה ללמוד בעצמו ככל שהצליח לראות‪ .‬לאחר מכן‬ ‫וחובות הלימוד יורידו לך את חובות הממון"‪ .‬הרב הסביר לו את דברי‬ ‫ביקש מהסובבים שיסייעו לו בעבודת הקודש‪ .‬הם היו מקריאים לפניו כמה‬ ‫המשנה‪" :‬רבי נחוניא בן הקנה אומר‪ :‬כל המקבל עליו עול תורה ‪ -‬מעבירים‬ ‫פסוקים ומסבירים לו‪ ,‬והוא שותה בצמא כל תיבה ותיבה מהמילים הקדושות‬ ‫ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ‪ .‬וכל הפורק ממנו עול תורה ‪ -‬נותנים עליו עול‬ ‫שנכתבו באש קודש וברוח הקודש על ידי משיח ה' שמו חיים‪.‬‬ ‫מלכות ועול דרך ארץ"‪ .‬על כל אדם נגזר כמה עול וקושי יהיו לו‪ ,‬אך אם הוא‬ ‫והנה התרחש הפלא ‪ .‬לאחר כמה ימים החלה לפתע מגמת הטבה איטית במצב‬ ‫יקח זאת לתורה‪ ,‬יעבירו ממנו את הקושי והעול הגשמי שנגזר עליו בחיים‪.‬‬ ‫עינו‪ .‬הרופאים המופתעים לא ידעו כלל כיצד להסביר את תופעת הפלא בניגוד‬ ‫האברך הקשיב למרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬והפלא אכן התרחש למול‬ ‫לכל התחזיות הקודרות והנכונות מאוד שלהם‪.‬‬ ‫עיניו‪ .‬הוא עשה לעצמו 'חובות' בלימוד‪ ,‬והתחייב ללימודים מסויימים שלא‬ ‫כך המשיך הפלא להתרחש ולהתחזק‪ ,‬כאשר במקביל האברך מתחזק בסגולתו‬ ‫נהג עד כה‪ ,‬ותוך זמן קצר ראה ישועות מעל הטבע והחזיר את כל חובותיו‪.‬‬ ‫היקרה‪ .‬לומד בהקפדה מדי יום ללא לאות בספר הקדוש ומצב עינו הולך‬ ‫כתב בספר חסידים סי' ל"א‪ :‬אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבוראו כגון על‬ ‫ומשתפר מיום ליום‪.‬באחד הימים‪ ,‬בעת שהרופא טיפל בעינו כדרכו בכל יום‬ ‫לימוד תורה או דבר מחפצי שמים ושופך את נפשו עליו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫במעקב קרוב אחר מצב העין‪ ,‬נפלטה ממנו קריאת התפעלות‪ .‬הוא קרא בקול‪:‬‬ ‫שומע תפלתו אעפ"י שאין בידו מעשים טובים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשניה בברכת המזון מן התורה‪ ,‬וכן הוא הדין אם אכל כזית שאין בו כדי‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' חוקת דיני ברכת המזון‬ ‫שביעה מעצמו ורק מחמת שאכל מאכלים אחרים עמו נעשה שבע הרי זה ספק‬ ‫אם חייב מן התורהו לא איפשטו הני ספיקי היטב לפיכך אם אירע לו בהני‬ ‫[א ] כתב רבינו הארי ז"ל על פי הזוהר דאף על פי שבתוך הסעודה אם הוא‬ ‫עובדי ספק בברכת המזון שאינו יודע אם בירך אם לאו לא יחזור לברך אפילו‬ ‫בחול יתעצב אל לבו‪ ,‬ובפרט אם הוא ביחיד על החרבן‪ ,‬אמנם בברכת המזון‬ ‫שלשה ברכות‪ ,‬אלא ישמע ברכת המזון מאחרים שמברכים על אכילתם כראוי‬ ‫צריך להראות שמחה יתירה ובטוב לב ובכונה גדולה‪ ,‬ואם אין לו כוס בידו‬ ‫ויתכוין לצאת ידי חובה ויתכוונו גם הם להוציאו ידי חובה‪[,‬ה"ע אכל כזית‬ ‫יהיו ידיו אסורות זה על גבי זה על החזה‪ ,‬ועוצם עיניו ומכוון‬ ‫לחם וגם שבע משאר מאכלים חייב לברך מהתורה משום ספק ספיקא ספק‬ ‫[ב ] קודם ברכת המזון יכוין להכין עצמו לקיים מצוות עשה לברך ברכת‬ ‫שמא בכזית חייב מהתורה וספק שמא על ידי צירוף מאכלים אחרים שבע‬ ‫המזון ביראה ובאהבה ובכונה עצומה ובשמחה רבה ובטוב לבב להמשיך שפע‬ ‫נמי חייב מהתורה וכן הדין באכל סעודה ובירך ברה"מ ואכל סעודה שניה‬ ‫וברכה ויעצום עיניו ויאסור ידיו זה על גבי זה ימנית על השמאלית כיושב‬ ‫ושבע ונסתפק אם בירך יברך ברה"מ משום ספק ספיקא ‪,‬אכל כזית פת בלבד‬ ‫לפני המלך‪ :‬כתבתי נוסח לומר קודם ברכת המזון לשם יחוד קודשא בריך‬ ‫חייב לברך מדרבנן ובספק לא יחזור ]‪:‬‬ ‫ושכינתיה וכו' הרי אנחנו באים לקיים מצוות עשה דאורייתא לברך ברכת‬ ‫[יא] נשים חייבות בברכת המזון‪ ,‬והן בעוון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה‬ ‫המזון ככתוב בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' א‪-‬להיך על הארץ הטובה‬ ‫מחמת חסרון ידיעה ועתידות הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין דצריכים‬ ‫אשר נתן לך לתקן שורש מצוה זו במקום עליון‪ ,‬ויהר"מ ה' אחד ואחד שתהא‬ ‫ללמדם‪ ,‬ולפחות את הנוסח קצר ביותר לאותם המתעצלים ביותר במקום‬ ‫חשובה ומקבולת ורצוייה לפניך ברכה ראשונה וברכה שנייה וברכה שלישית‬ ‫ברכת המזון והוא בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא בריך‬ ‫אשר נברך עתה על המזון‪ ,‬ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע להעלות מים‬ ‫רחמנא דזן לכולא‪ ,‬ונוסח קצר זה יכולים ללמדו בעל פי אחר הרגלם בו[ה"ע‬ ‫נוקבין ולהמשיך ארבעה מוחין לישראל ורחל‪ ,‬וגם תהיה חשובה ומקובלת‬ ‫נכון שיברכו כך בריך רחמנא א‪-‬להנא מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא ‪,‬בריך‬ ‫ורצוייה לפניך ברכה רביעית אשר נברך עתה ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע‬ ‫רחמנא דזן לכולא ‪.‬ודווקא שאומר בארמית ואם אומר מעין שלוש במקום‬ ‫להעלות מים נוקבין ולהמשיך ארבעה אורות מוחין ליעקב ורחל‪ ,‬ויעלה לפניך‬ ‫ברכת המזון יוצא ידי חובה נשים שהסתפקו אם ברכו לא יברכו מחמת‬ ‫כאלו כיווננו בכל הכונות הראויות לכוין בארבע ברכות אלו של המזון ויהי‬ ‫הספק וטוב שיהרהרו בליבם ברכת המזון ]‪:‬‬ ‫נועם וכו'‪:‬‬ ‫[יב ] צריך ליזהר לאכול שיעור כזית שלם שהוא תשעה דרה"ם [‪ 27‬גרם ]בתוך‬ ‫[ג] ארבע ברכות של ברכת המזון דינם כתפילת שמונה עשרה‪ ,‬ואין לענות‬ ‫כדי אכילת פרס‪ ,‬שהוא שיעור אכילת שלש ביצים שהם נ"ד דרה"ם‪162[,‬‬ ‫בהם אפילו קדיש וקדושה וברכו וכל שכן לשאול מפני היראה ומפני הכבוד‪,‬‬ ‫גרם] ואחר שיאכלו כזית כראוי אז יסיימו אכילתם כרצונם לאכול לאט לאט‬ ‫ואם ביתו סמוך לבית הכנסת או היו מתפללים מנין בתוך ביתו ושמע מודים‬ ‫דאם לא עשו כך אסור להם לברך ברכת המזון‪:‬‬ ‫ירכין ראשו לצד שהקהל משתחוים‪ ,‬ובשמעו קדיש וקדושה ישתוק וישמע‬ ‫[יג ] אכל והקיא והוא מסופק אם נשאר במעיו כזית ממה שאכל‪ ,‬הרי זה ספק‬ ‫כדין תפלת ידי חובה[בברכה רביעית רשאי לענות לדברים שבקדושה‬ ‫ולא יברך ברכת המזון אלא עד שיאכל עוד אם אפשר לו לאכול‪ ,‬ואם לא‬ ‫ובאמצע ברכת המזון צריך לקום מפני חכם וזקן ‪ .‬וכן צריך לקום מפני זקן או‬ ‫א פשר לו ישמע ברכה מאחרים ויתכוין לצאת ידי חובה‪ ,‬ואם גם זה לא אפשר‬ ‫תלמיד חכם כשנמצא באמצע פסוקי דזמרה‪ ,‬או באמצע קריאת שמע‬ ‫יברך ברכת המזון בלי שם ומלכות רק יהרהר שם ומלכות ולא יוציא מפיו‪,‬‬ ‫וברכותיה‪,‬ברכת מעין שלוש דינא כברכת המזון לענין לענות דברים‬ ‫ודין זה לאו דוקא בברכת המזון אלא ישנו גם באוכל או שותה יין והקיא‬ ‫שבקדושה]‪:‬‬ ‫דדינא הכי‬ ‫[ד] יברך ברכת המזון מיושב‪ ,‬ולא יברך עומד או מהלך אם אינו בדרך‪ ,‬וגם‬ ‫[יד] בברכה ראשונה יתחיל כך בא"י אמ"ה האל הזן אותנו ואת העולם כולו‬ ‫לא יהא מסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה‪ ,‬ויש אומרים דגם ברכה מעין‬ ‫בטובו וכו' וכשאומר פותח את ידיך יכוין ר"ת פא"י בגי' יאהדונה"י ויכוין‬ ‫שלש צריך לאומרה מיושב‪[,‬ה"ע וכן הלכה] וטוב יזהר בכל הברכות‪:‬‬ ‫ס"ת חת"ך ובא"ת ב"ש סא"ל בגי' יאהדונה"י‪ ,‬ובתיבת ומשביע יכוין שהוא‬ ‫[ה] אסור לברך כשהוא עוסק במלאכתו‪ ,‬אפילו תשמיש קל כגון מנגב ידיו או‬ ‫בגי' חת"ך‪ ,‬וכשאומר לכל חי רצון יכוין שימשך שפע ומזון וברכה רבה לכל‬ ‫ללבוש מלבושו וכיוצא‪ ,‬ולא יניף במניפה בברכת המזון כי ברכת המזון‬ ‫העולמות וכשחותם ברכה ראשונה בשבת יוסיף לכוין בהזכרת השם של‬ ‫ותפלת העמידה דינם שוה בעניינים אלה אלא שזה מתפלל מעומד וזה מברך‬ ‫הברכה בהוי"ה דמילוי יודי"ן שהוא י"ד ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬ועוד יכוין במילוי היו"ד‬ ‫מיושב‬ ‫כזה יו"ד וא"ו דל"ת‪:‬‬ ‫[ו ] נוהגים להסיר הסכין מן השלחן בשעת ברכת המזון‪ ,‬והמדקדקים מסירים‬ ‫[טו] בברכה שניה יתחיל נודה לך וכו'‪ ,‬הגירסה הנכונה היא "ועל חיים‬ ‫כל כלי ברזל כגון המזלג והמספריים של נירות ואין להקפיד על כל הנזכר‬ ‫שחוננתנו ועל המזון שאתה זן וכו' "‪ ,‬ויאמר על הכל בלא וא"ו‪ ,‬ובחתימה‬ ‫לעיל בשבת ויום טוב ‪,‬וכתוב בשם האר"י ז"ל מי שהוא משורש קין צריך‬ ‫דברכה שניה יוסיף בשבת לכוין בהזכרת השם בהוי"ה דמלוי ס"ג כזה יו"ד‬ ‫להזהר להסיר הסכין לגמרי בעת ברכת המזון ולא יספיק לכסותו בלבד ‪,‬‬ ‫ה"י וא"ו ה"י‪ ,‬ועוד יכוין במלוי ה"י יו"ד‪:‬‬ ‫ולכך כל אדם צריך להזהר בה דאין אתנו יודע השורשים‪ ,‬וכן אנחנו נוהגים‬ ‫[טז] ברכה שלישית יתחיל רחם ה' א‪-‬להינו וכו'‪ ,‬וגם יזהר לומר רענו זוננו‪,‬‬ ‫להסירו גם בשבת ויום טוב‪:‬‬ ‫ולא כמו שכתוב רועינו זוננו‪ ,‬גם יאמר ונא אל תצריכנו ה' א‪-‬להינו לידי מתנות‬ ‫[ז ] בברכת המזון ישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו‪ ,‬ואף על גב דמרן ז"ל‬ ‫בשר ודם וכו'‪ ,‬יהי רצון שלא נבוש וכו'‪ ,‬וברצה והחליצנו יאמר נשבות בו וננוח‬ ‫סבירא ליה אם לא השמיע לאזניו יצא בדיעבד‪ ,‬צריך להחמיר דאם יש לו עוד‬ ‫בו ונתענג בו‪ ,‬ויאמר וגם שאכלנו ושתינו ולא יאמר ואף‪ ,‬ואפילו בשבת צריך‬ ‫פת יחזור ויאכל ויברך כראוי כדי שלא יכנס בספק ביטול מצוות עשה מן‬ ‫לומר קודם החתימה של הברכה ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו‬ ‫התורה‪ ,‬משום דיש אומרים אם לא השמיע לאזניו לא יצא [ה"ע לא השמיע‬ ‫בא"י בונה ירושלים‪ ,‬ואף על גב שיש גורסין בונה ברחמיו‪ ,‬שב ואל תעשה עדיף‬ ‫לאוזנו בדיעבד יצא]‬ ‫ולא יאמר ברחמיו‪ ,‬ובחתימה ברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של החתימה‬ ‫[ח] יש אומרים אם אכל ולא שתה מים אם הוא תאב לשתות חייב לברך‬ ‫במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועוד יכוין במלוי וי"ו יו"ד וי"ו‪ ,‬ואחר‬ ‫ברכת המזון רק מדרבנן‪ ,‬לפיכך אם אכל ולא שתה מים והוא תאב לשתות‬ ‫חתימה זו דבונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהוא סיום ברכות‬ ‫ישתדל בכל כוחו להמציא מים ולהמתין עד שיביאו לו מים וישתה כדי‬ ‫דאורייתא‪ ,‬כי ברכה רביעית היא דרבנן‪:‬‬ ‫שיברך ברכת המזון מן התורה‬ ‫[ט] אכל פת ולא שתה מים משום דאינו צמא‪ ,‬או ששתה מים דבכל זה הוא‬ ‫חייב בברכת המ זון מן התורה‪ ,‬ונסתפק אחר כך אם בירך ברכת המזון או‬ ‫מדוע עם ישראל מתנועע בזמן לימוד תורה‬ ‫לאו‪ ,‬צריך לברך שלשה ברכות מפני שהם מן התורה וספיקא לחומרא‪ ,‬אבל‬ ‫הטוב והמטיב שהיא מדרבנן לא מברך מספק ואף על גב שיש הסוברים‬ ‫עֹושים נִּעְ נּועַ ‪ַ ,‬רק ִּי ְשר ֵאל לְבַ דם?‬ ‫ִּ‬ ‫‪ְׁ ....‬ש ַאלְנּוהּו‪ ,‬מַ ה זֶׁה ׁשֶׁ כל עַ מֵ י עֹולם ל ֹּא‬ ‫שיברך גם ברכה רביעית הא קיימא לן סב"ל והוא הדין אם טעה באמצע‬ ‫עֹוס ִּקים בַ תֹורה ִּמ ְתנַעְ נְעִּ ים לְ כאן ּו ְלכאן בְ ִּלי ִּלמּוד ׁשֶׁ ל אדם בעֹולם‪ ,‬וְ ל ֹּא‬ ‫ׁשֶׁ כְ ׁשֶׁ ְ‬ ‫ברכת המזון ואינו יודע היכן טעה או שנתנמנם ואינו יודע באיזו ברכה עומד‬ ‫יְכֹולִּים ַל ֲעמֹּד בְ עַ צְ מם? אמַ ר לִּ י‪ ....‬בַ דבר הַ ֶׁזה לְבַ דֹו נֹודעֹות ְנׁשמֹות ְקדֹוׁשֹות ׁשֶׁ ל‬ ‫דחוזר לראש משום ספק תורה‪ ,‬ורק בברכה רביעית אם הוא מסתפק בה לא‬ ‫עֹובדֵ י כֹוכבִּ ים ּומַ זלֹות‪ִּ .‬נ ְׁשמֹות ִּי ְשר ֵאל ִּנגְ זְ רּו ִּמתֹוְך נֵר‬ ‫ִּי ְשר ֵאל בֵ ין ִּנ ְׁשמֹות עַ ִּמים ְ‬ ‫יברך‪[ ,‬ה"ע וטוב שיהרהר בליבו]‪ ,‬מיהו אם לא אכל כדי שביעה דאינו חייב‬ ‫קדֹוׁש ׁשֶׁ דֹולֵק‪ׁ ,‬שֶׁ כתּוב (משלי כ) נֵר ה' ִּנ ְׁשמַ ת אדם‪ .‬וְ ֵנר זֶׁה‪ ,‬בְ ׁשעה ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ חז‬ ‫מן התורה בברכת המזון‪ ,‬או אכל כדי שביעה אך היה צמא ולא שתה דגם כן‬ ‫(שנדלק) ִּמתֹוְך תֹורה העֶׁ ְליֹונה‪ ,‬ל ֹּא ׁשֹוכֵ ְך האֹור עליו אֲ פִּ לּו ֶׁרגַע‪ .‬וְ סֹוד ֶׁזה ‪-‬‬ ‫אינו חייב בברכת המזון מן התורה‪:,‬הרי זה לא יחזור לברך מן הספק אפילו‬ ‫ֹלהים ַאל ֳּד ִּמי לְך‪ .‬כְ מֹו זֶׁה כתּוב ‪( -‬ישעיה סב) הַ מַ זְ כִּ ִּירים ֶׁאת ה'‬ ‫(תהלים פז) אֱ ִּ‬ ‫שלשה ברכות כיון דאינו חייב לברך אלא מדרבנן[ה"ע אכל ולא שתה חייב‬ ‫ַאל ֳּד ִּמי ל ֶׁכם‪ֵ .‬אין ִּׁשכּוְך ל ֶׁכם‪ .‬אֹור הַ ּנֵר‪ ,‬כֵ יון ׁשֶׁ ּנֶׁאֱ חז תֹוְך הַ פְ ִּתילה‪ ,‬אֹותֹו האֹור‬ ‫לברך מהתורה לדעת הב"י ולכן הסתפק אם ברך חייב לחזור]‪ ,‬ואם אפשר לו‬ ‫ל ֹּא ׁשֹוכֵ ְך לְעֹול ִּמים‪ֶׁ ,‬אלא ִּמ ְתנַעְ נֵעַ האֹור לְכאן ּולְכאן וְ ל ֹּא ׁשֹו ֵכְך לְעֹול ִּמים‪ .‬כְ מֹו‬ ‫לאכול מחדש ולברך שפיר דמי וכן האוכל פת הבאה בכיסנין ונסתפק אם‬ ‫מֹותיהֶׁ ם ִּמתֹוְך אֹותֹו אֹור הַ ּנֵר ‪ -‬כֵ יון ׁשֶׁ אמַ ר דבר ֶׁאחד ׁשֶׁ ל‬ ‫זֶׁה ִּי ְשר ֵאל‪ׁ ,‬שֶׁ ִּּנ ְׁש ֵ‬ ‫בירך מעין שלש או לאו‪ ,‬וכן אם ספק לו אם אכל כזית פת או פחות וכן אשה‬ ‫ּומ ְתנַעְ נְעִּ ים לְכאן ּולְ כאן ּולְכל‬ ‫הַ תֹורה‪ ,‬הֲ ֵרי האֹור דֹולֵ ק‪ ,‬וְ ל ֹּא יְכֹולִּ ים הֵ ם ִּל ְׁשכְֹּך‪ִּ ,‬‬ ‫שאכלה פת ושבעה ונסתפקה אם ברכה ברכת המזון או לאו‪ ,‬אם אפשר‬ ‫הַ צְ ד ִּדים כְ אֹור הַ ּנֵר‪ׁ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי כתּוב (משלי כ) נֵר ה' ִּנ ְׁש ַמת אדם‪ .‬וְ כתּוב (יחזקאל‬ ‫לאכול מחדש ולברך או לצאת בברכה של אחרים מה טוב‪ ,‬ואם לאו לא יברכו‬ ‫לד) אדם ַא ֶׁתם‪ַ .‬א ֶׁתם ְקרּויִּ ים אדם וְ ל ֹּא אֻ מֹות עֹובְ ֵדי כֹוכבִּ ים ּומַ זלֹות‪ִּ .‬נ ְׁשמֹות‬ ‫מספק[ה"ע וטוב שתהרהר ברכת המזון בליבא]‪:‬‬ ‫שֹורה ֲע ֵליהֶׁ ם‪ ,‬וְ ל ֵכן‬ ‫עֹובדֵ י כֹוכ ִּבים ּומַ זלֹות ִּמ ְדעִּ יכַת הַ ַקׁש‪ ,‬בְ ל ֹּא אֹור ׁשֶׁ ֶׁ‬ ‫עַ ִּמים ְ‬ ‫[י] אכל כדי שביעה ובירך ברכת המזון‪ ,‬ואחר שעה קטנה חזר ואכל כזית‬ ‫בלבד ושבע ממנו מפני כי היתה אכילתו השניה סמוכה לאכילה הראשונה‪,‬‬ ‫ֹורה‬ ‫ׁשֹוכְ כִּ ים וְ ל ֹּא ִּמ ְתנַעְ ְנעִּ ים‪ׁ ,‬שֶׁ הֲ ֵרי ֵאין להֶׁ ם תֹורה וְ ל ֹּא דֹול ְִּקים בּה‪ ,‬וְ ֵאין אֹור ׁש ֶׁ‬ ‫כגון סעודה שלישית של שבת ואכל אחריה סמוך לה סעודה רביעית‪ ,‬נסתפקו‬ ‫ֵיהם‪ ,‬וְ עַ ל זֶׁה‬ ‫שֹורה ֲעל ֶׁ‬ ‫עֹומ ִּדים כְ מֹו עֵ צִּ ים בְ תֹוְך ֵאׁש ׁשֶׁ דֹולֵק בְ לִּ י אֹור ׁשֶׁ ֶׁ‬ ‫בהֶׁ ם‪ .‬הֵ ם ְ‬ ‫הפוסקים אם אכילה שניה נחשבת שביעה מן התורה כיון דבאמת שבע עתה‬ ‫יתי‬ ‫ׁשֹוכְ כִּ ים בְ לִּ י אֹור כְ לל‪ .‬א ַמר ַרבִּ י יֹוסֵ י‪ ,‬זֶׁהּו בֵ רּור הַ ָדבָ ר! ַא ְׁש ֵרי חֶׁ לְ ִקי ׁשֶׁ זָכִ ִ‬ ‫בכזית זה‪ ,‬או דילמא אין זו שביעה מפני שהשביעה באה מכח אכילה‬ ‫ִׁשמֹעַ ֶׁאת זֶׁה‪ .‬זוהר הקדוש מתורגם ‪[:‬פ' פנחס דף ריח‪]:‬‬ ‫ָלזֶׁה ל ְ‬ ‫הראשונה הסמוכה לה שכבר בירך עליה ברכת המזון ולכך אינו מחוייב‬ ‫‪ .‬אלא דאם ידע לומר ההתחלה והסיום של הברכה "מקדש השבת" סגי אף‬ ‫מלשון הרע‪ ,‬יהיו כל ימיך בשלום כתוב בספר מבחר הפנינים א ‪ -‬שער החכמה‬ ‫והוצרך פיך‬ ‫לומר נוסח זה‬ ‫בשבתשמרת‬ ‫טובאם‬‫פרק ז‬ ‫ארץיום‬ ‫במסכתואם‬ ‫דרך חל‬ ‫הנוסחכתוב‬ ‫כולו כראוי‪,‬‬ ‫מחז"ל ‪.:‬‬ ‫אמירותיודע‬ ‫שאינו‬ ‫באהבה ללימוד תורה) יותר ממה שהוציאו הם ביין (להנאתם)‪*** :‬מעשה בירושלמי (סוטה‬ ‫ישראל (למאור‬ ‫שהוצאתי בשמן‬ ‫אמר מפני‬ ‫למנוחה לעמו‬ ‫שבתות‬‫מחבריך‬ ‫חכמת שנתן‬ ‫מהאמ"ה‬ ‫החכםכךמפני‬ ‫בא"י‬ ‫את אותו‬ ‫ושאלו‬ ‫יאמר‬ ‫אז‬ ‫מקדשוהיה אומר אין אני מבטל השעה שקבעתי ללימוד התורה בשביל הרווחת ממון‪ ,‬אם‬ ‫בא"ילמכור‬ ‫סחורתו‬ ‫עם הזה‬ ‫שיבוא‬ ‫חג פ'‬ ‫הקונים‬ ‫את יום‬ ‫צועקים‬ ‫ולשמחה‬ ‫טוביםשהיו‬ ‫לששון‬ ‫וימיםלומד‬ ‫ולברית שהיה‬ ‫לאות‪ :‬באחד‬ ‫פ"ט)‬ ‫לימודי ***ר' משה פיינשטיין ‪:‬הצלחה בתורה אינה באה בקלות‪ ,‬העיקר הוא לאהוב את‬‫שהתחיל‬ ‫קביעת‬ ‫קודם‬ ‫כשזכר‬ ‫שאגמור‬ ‫דוקא‬ ‫לאחר‬ ‫ברכהאף‬ ‫מהקב"ה‬‫מעצמובהך‬ ‫והא דסגי‬ ‫והזמנים‪ ,‬הוא‬ ‫וישראלריוח יבוא‬ ‫שיבוא לי‬‫השבת‬ ‫ראוי‬ ‫אפילו לא‬ ‫***כתב בס' אביר הרועים‪ ,‬מרן רבינו ה"אבני נזר" זיע"א כל הצרות‪ ,‬העוני והייסורים‬ ‫והמטיב עמ ‪]57‬‬ ‫הטוב פיינשטיין‬ ‫רבי משה‬‫ברכת‬ ‫שהתחיל [ספר‬ ‫נזכר עד‬ ‫לבזבז אף רגע‪.‬‬ ‫מאדלאולא‬ ‫קשהאם‬‫לעמול אבל‬ ‫והמטיב‪,‬‬ ‫הטוב‬ ‫הלימוד‪,‬‬ ‫אפילו אמר ה'‬ ‫ובעצלתיים‪ .‬ערב אני לכך‪ ,‬שאם היו לומדים בחיות ובהתלהבות‪ ,‬לא היתה פרנסתו של אחד‬ ‫הנעשהה"ע‬ ‫בנמנום‬ ‫התורההמזון[‬ ‫לראש ברכת‬ ‫חוזרלימוד‬ ‫ברוך בשל‬ ‫תיבתאותם‬ ‫אלא רק‬ ‫פוקדים‬ ‫עדיין‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫אמרכלל‬ ‫של‬ ‫רצה דבר רוחני ספר חסידים סימן לא‬ ‫שלא אמר‬ ‫שמבקש על‬ ‫והמטיב ונזכר‬ ‫תתקבל כיון‬ ‫הטובותפילתו‬ ‫לומרעל כך‬ ‫ואפשרדעת‬ ‫להתפלל‬ ‫העולם על‬ ‫לוקינו מלך‬ ‫דחוקה‪ .‬ע"כ‬ ‫מישראל‬‫א‪-‬‬ ‫יאמר אשר נתן שבתות למנוחה משום סב"ל]ואם טעה בסעודה שלישית של‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה‪::‬ראובן ביקש מפקיד הבנק שיקנה את מנית חברת "רים" ובטעות קנה לו הפקיד מנית "מרים"‪ ,‬ומנית מרים עלתה האם הרווח שייך לקונה או‬ ‫לפקיד תשובה‪ :‬כתוב שו"ע ח"מ סימן קפג סעיף ה‪ ",‬נתן מעות לשלוחו לקנות לו חטים‪ ,‬בין לסחורה בין לאכילה‪ ,‬והלך וקנה לו שעורים‪ ,‬או בהפך‪ ,‬אם‬ ‫היה בהם הפסד הוא לשליח‪ ,‬ואם היה בהם ריווח‪ ,‬הוא למשלח" ולכן במקרה שלנו אם טעה הפקיד וקנה מנית מרים במקום מנית רים ועלתה ב‪100% -‬‬ ‫הכל לראובן הקונה ואם הפסיד יספוג את ההפסד ואף שהש"ך כתב שם ס"ק י שיש בזה מחלוקת וי"א שמגיע לשליח חצי מהרווחים וכיון שהשליח‬ ‫מוחזק יכול לומר קים לי כמוהם ויחלוקו ברווחים זהו דווקא אם השליח מוחזק במעות והכא הפקיד אינו מוחזק ואפילו אם היה מוחזק בכסף כתב‬ ‫נתיבות המשפט באורים סימן קפג ס"ק ח על דברי הש"ך שהביא פוסקים שיחלוקו וז"ל ‪ :‬ולפענ"ד נראה דלא קיי"ל כן‪ ,‬דכיון שלא קנה חטין‪ ,‬נעשו‬ ‫שקנה בשם המשלח השעורין‪ ,‬ודאי דהריוח הכל להמשלח‪ ,‬דהא מבואר בסימן רצ"ב סעיף ז' בהג"ה דבמעות פקדון כשקנה על‬ ‫בעזה"י‬ ‫המעות כפקדון בידו‪ ,‬וכיון‬ ‫דעת בעל הפקדון שהכל להמשלח‪ ,‬אף דהריוח ודאי בא ע"י גרמת הנפקד‪ .‬ואפשר דהנך פוסקים מיירי כששינה ונתכוין לקנות אדעתא שיהיה לאמצע‪ .‬וגם‬ ‫נראה דאפילו לדעת הש"ך מחוייב עכ"פ לסלק חצי המעות תיכף‪ ,‬כשרוצה לחלק בריוח‪ .‬לסיכום כותב הנתיבות חידושים ס"ק ט דדוקא כשנתכוין‬ ‫השליח בשעת קנין שיהיה לאמצע‪ ,‬וגם צריך שיתן תיכף חצי המעות להמשלח‪ ,‬אבל כשעסק בשביל המשלח לכו"ע הכל להמשלח‪ .‬עכ"ד והכא נתכוון רק‬ ‫בשביל המשלח וגם לש"ך אינו מוחזק בכסף הפקיד‬ ‫שאלה במקום שצריך לעשות לפנים משורת הדין באבידה האם יש חיוב לחפש את המוצא תשובה כתב בשולחן ערוך הרב הלכות אבדה סימן רנט סעיף‬ ‫יז –יט שאף שבמקומות שאינו חייב להחזיר כגון אבידה של ישראל שאבדה במקום רוב גויים וכן המציל מן הארי והדב והנהר ששטף מהדין זכה לפנים‬ ‫משורת הדין יש להחזיר היינו לומר שאינו חייב להכריז על האבידה אלא שאם מצא את המאבד יחזיר לו‬ ‫בשו"ע הרב הל' אבידה סימן רנט כתב שכל החיוב לפנים משורת הדין הוא רק חיוב להחזיר ולא חיוב להשיב לומר שאינו חייב להכריז על האבידה אלא‬ ‫הכל היה כשורה‪ ,‬יהודי שלם וירא שמים‪ ,‬שומר מצוות כהלכה‪,‬‬ ‫רק דבר אחד היה תמוה בעיניו שכל היום היה מוכר את המשקה‬ ‫האמיתי של יהודי‬ ‫גודלו הדין‪[.‬‬ ‫לפנים משורת‬ ‫יודע את‬ ‫להחזיר‬ ‫הקב"ה‬ ‫רקלידו יש לו‬ ‫אם הוא הזדמן‬ ‫‪.‬‬ ‫ויושב ליד הקופה ולא זז משם מהבוקר עד הערב‪ ,‬אין הוא מרשה‬ ‫לאיש מבני משפחתו להחליף אותו משך כל היום אפילו לא לרגע‪,‬‬ ‫יתי ֶׁאת ז ְַרעֲָך כְ כֹוכְ בֵ י הַ ש ַמיִּ ם"‬ ‫"וְ ִּה ְרבֵ ִּ‬ ‫אנו רואים שעם ישראל נמשל כמה פעמים לכוכבי השמים‪ .‬זה נראה תמוה מאוד בעיני הרב‪ .‬ניסה להבין ולא הצליח‪ ,‬עקב‬ ‫אחד הטעמים לכך כותב הבעל שם טוב הוא משום שכמו אחריו בלילה‪ ,‬אמר שמא עושה הוא מצוות בלילה בחשאי ולא‬ ‫שהכוכבים נראים לנו קטנים מאד אע''פ שיש כוכבים שגדולים היא‪ ,‬היה נוהג לעבוד ללכת לישון ובבוקר קם מתפלל ויושב כל‬ ‫מכל כדור הארץ כך העם היהודי אע''פ שיש יהודי שנראה קטן היום למכור ולא זז מהקופה‪,‬ראה שהיהודי תמים הוא ובכל זאת‬ ‫מנין לו ליהודי פשוט שכזה כוח לפעול פעולות‪ ,‬אמר אשאל אותו‪,‬‬ ‫במעשיו מכל מקום בשמים הוא חשוב מאד‪.‬‬ ‫עם ישראל נמשלו לכוכבים לומר לנו שאין אדם יודע לאמוד שאל וענה לו היהודי כי אין הוא עושה דבר‪ ,‬אמר לו אני הרב‬ ‫את משקלו של יהודי בשמים כמו שכתוב "האדם יראה מאפטא ואני מצווה עליך לגלות לי‪ ,‬ענה לו המוזג‪ :‬מצווה לשמוע‬ ‫לעיניים וה' יראה ללבב"‪ ,‬יש יהודי ששקול בשמים בכמה וכמה דברי חכמים‪ ,‬כיון ששאלת הסיפור ארוך אבל אביא אותו בקיצור‬ ‫מערכו של יהודי רגיל ואילו אנו מחזיקים אותו כאדם רגיל‪ .‬רק לפניך‪ ,‬דע לך אמר אותו מוזג‪ ,‬אני כל ימי חיי‪ ,‬מאז ומתמיד‬ ‫בטחתי בה' ועל כל דבר ודבר הרבתי לעשות צדקה ואפילו שהגיעו‬ ‫בורא עולם יכול לאמוד את מעשיו והנהגותיו של האדם‪.‬‬ ‫שמעתי ממרן הרב עובדיה זצוק"ל שהסיבה שאסור לספור את לי ולבני ביתי מים עד נפש‪ ,‬הרבתי לפזר את ממוני לצדקה והנה‬ ‫עם ישראל בטעמי המצווה (בגדר טעמא דקרא) היא מכיוון אין לנו כבר מה לאכול ולאחר זמן רב דחקו בי בני הבית שאצא‬ ‫שאנו סופרים רק את הגופים ולא את הנשמות וזה מראה שרק לעיר הגדולה לחפש שותף לעסק שיביא קצת כסף כחלקו‬ ‫הגוף הוא הקובע‪ .‬ולכן אסרה זאת התורה לומר לך שאל בשותפות וננצל‪ ,‬בני ביתי בוכים ואני יצאתי את ביתי והנה בדרך‬ ‫תסתכל רק על הגוף אלא תמדוד את האדם לפי ערך הנשמה בין השדות והגנים נתמלאתי שמחה ונשאתי תפילתי לבורא עולם‬ ‫שלו‪ .‬יכול להיות שיהודי זה שקול כמו כמה אנשים וכשאתה והסברתי לו שהנה בני ביתי שלחו אותי למצוא שותף‪ ,‬אבל מה לי‬ ‫סופרו כגוף אתה מחשיבו רק כאחד למרות שהוא שקול כמו שותף בשר ודם שהיום כאן ומחר איננו‪,‬‬ ‫אנא אלוהי היה אתה שותף לי‪ ,‬שלח לי מברכותיך ומהיום והלאה‬ ‫כמה אנשים‪.‬‬ ‫נתחלק שנינו חצי לי חצי לך‪ .‬כשסיימתי תפילתי מצאתי מטבע‬ ‫של כסף בכיסי קניתי בה שני בקבוקי משקה ומכרתים ברווח‬ ‫‪:‬‬ ‫כתוב‬ ‫‪:‬‬ ‫לכמה‬ ‫השקול‬ ‫אחד‬ ‫שאדם‬ ‫בחז"ל‬ ‫אמירות‬ ‫ומצאנו כמה‬ ‫"ויהרגו כשלושים ושישה איש" במלחמת העי מבאר המדרש והתחלתי לראות ברכה רבה וגדולה בעסקי‪ ,‬והנה עשיתי לי שתי‬ ‫שנהרג רק אדם אחד והוא יאיר בן מנשה ששקול כרובה של תיבות אחת לי ולבני ביתי ואחת לקדוש ברוך הוא השותף שלי‪,‬‬ ‫ומאז אני עומד כל הזמן ודואג לחלק את ההכנסות בדיוק חצי‬ ‫סנהדרין (בסנהדרין יש שבעים ואחד)‪.‬‬ ‫וכן כתוב במדרש מעשה באשה שילדה שישים ריבוא בכרס חצי ביני ובין שותפי‪ ,‬אינני סומך על איש שמא חס וחלילה יטעה‪,‬‬ ‫את כסף הקודש אשר לשם אני דואג לחלק לעניים‪ ,‬תלמידי‬ ‫אחד וזוהי אמו של משה רבנו ששקול כנגד שישים ריבוא‪.‬‬ ‫וכיוון שאדם שקול יותר מאדם אחד לכן צוותה התורה לא חכמים ואנשי מעשה‪ ,‬זאת עבודתי לשם יתברך‪ ,‬סיים המוזג את‬ ‫לספור את בני האדם‪ .‬יש אף מקרים שאנשים שנראים קטנים דבריו‪ .‬הרב הצדיק מאפטא שמע את דבריו ולא אמר דבר‪ ,‬נטל‬ ‫לנו ביחס לרבותיהם ובשמים מחשיבים אותם יותר ממנו דברי פרידה וחזר למקומו‪,‬בשובו אמר לחסידיו‪ :‬למה אתם‬ ‫מרבותיהם‪ .‬מסופר בגמרא (בבא בתרא י‪ ):‬יוסף בנו של רבי יהושע מתפלאים על כוחו של האיש‪ ,‬הרי נאמר בשולחן ערוך "שותף‪ ,‬מה‬ ‫חלה והבריא א"ל אביו‪" :‬מה ראית בעולם האמת?" א"ל‪ :‬שעשה עשה" ומפני שהוא שותפו של הקדוש ברוך הוא באמת‪,‬‬ ‫" עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה"‪ .‬א"ל‪ :‬ובאמונה ובתמים‪ ,‬על כן הוא פועל ישועות בארץ‪ [.,‬מ"יוסף לקח"]‬ ‫קריאת תהילים של יהודי פשוט הגנה על כל העיר בשנת קי"ב‬ ‫"עולם ברור ראית"‪.‬‬ ‫התוס' (שם ד"ה עליונים למטה) מסבירים מה הפירוש שנתיים אחרי הגזירות‪ ,‬נשאר כפר אחד סמוך לערפורט‪ ,‬שלא‬ ‫'עליונים למטה ותחתונים למעלה'‪ :‬פירוש ר"ח דאמרו שלטו בו האוייבים‪ ,‬והיה יושב בו איש מסכן וחסיד ולא בקיא‬ ‫הגאונים שקבלה בידם רב מפי רב דעולם הפוך היינו שראה גדול לבד מפשט המקרא והוא היה כבר זקן ונפטר בשיבה טובה‪.‬‬ ‫שמואל שישב לפני רב יהודה למרות ששמואל היה רבו של רב תוך שלושים יום לפטירתו בא הזקן בחלום לאחד החסידים‬ ‫יהודה משום שמחה בשמואל לגבי האישה שצווחה לפני והחכמים המופלגים בערפורט‪ ,‬ונדמה לו שהיה עומד לפניו‬ ‫שמואל ושמואל לא התייחס לצעקותיה א"ל רב יהודה הרי יש בתכריכין ואוחז ספר קטן בזרועו‪ ,‬אמר לו החכם‪ :‬וכי אינך האיש‬ ‫פסוק על מי אוטם אזנו מזעקת דל שייענש ומדוע לא התייחסת אשר קברנו ביום פלוני? אמר לו הזקן‪ :‬כן דברת‪ ,‬אני הוא! שאלו‬ ‫אליה? וענה לו שמואל שמר עוקבא האב בית דין צריך החכם‪ :‬ומה הספר אשר הינך מחזיק? ענה לו‪ :‬ספר תהילים‪.‬‬ ‫להתייחס בעיקר והוא קצת‪ ,‬ועל זה נענש שמואל וישב לפני רב ובאתי להזהירך שתזהיר את בני הישוב ההוא בו הייתי גר‪,‬‬ ‫יהודה שהיה תלמידו‪[ .‬שמואל מאד העריך את תלמידו רב יהודה במסכת שיבריחו את עצמם מן העיר וימלטו את נפשם כי כלתה עליהם‬ ‫הרעה‪ .‬כי כל עוד הייתי חי בתוכם והשלמתי וגמרתי ספר תהילים‬ ‫נדה דף יג אמר עליו "אין זה ילוד אשה" כלומר רב יהודה הוא כמו מלאך]‪.‬‬ ‫אברך שמאד היה ירא מרבו אמר החזון איש‪" :‬מה הוא כל כך בכל שבוע כמה שנים‪ ,‬הרי שבזכות זה האריכו בשלום וניצלו עד‬ ‫הנה‪ ,‬ועתה משהלכתי לעולמי אין מי שיגן עליהם‪ .‬ויהי בבוקר‬ ‫מפחד מרבו‪ ,‬בשמים מחשיבים אותו יותר מרבו ?!"‪.‬‬ ‫ותפעם רוח החכם ושלח שליח מיוחד לישוב בו היה גר הזקן‪,‬‬ ‫מדוע זכה המוזג יהודי פשוט שברכותיו מתקיימות‬ ‫מעשה שהיה בכפר אחד סמוך לעיירה מז'בוז' עיירתו של הרב בכתבו את כל הדברים והזהירם‪ .‬והנה מקצת היראים את דברי‬ ‫הקדוש רבי ישראל מאפטא זצ"ל‪ ,‬חי לו יהודי אחד‪ ,‬מוזג‪ ,‬והיהודי החכם נמלטו וניצלו‪ ,‬ומקצתם שנתייאשו מן הפורענות נשארו שם‬ ‫הזה היה יהודי פשוט אבל עם כל היותו פשוט היה פועל ישועות‪ ,‬ולא השגיחו בדברי החכם‪ ,‬עד שפגעה בהם יד ה' ומידת הדין‪.‬‬ ‫כל מי שפנה אליו בשאלת פרנסה‪ ,‬רפואת הגוף וכל בקשה אחרת רואים מכאן את גודל מעלת קריאת התהילים‪ ,‬שמסוגל להציל מן‬ ‫היה ונענה מיד‪ ,‬הדבר היה לפלא ואחדים מאלה שהצטופפו אצל הפורענות‪ .‬ויתר ע ל כך‪ :‬רואים אנו ממעשה נורא זה‪ ,‬שאף שהיה‬ ‫הצדיק הרב מאפטא סיפרו לו על אותו מוזג ועל הישועות שהוא הזקן לא בקיא גדול לבד מפשט המקרא‪ ,‬בכל זאת פעל מה שפעל‪,‬‬ ‫עושה ולא ידעו במה כוחו הגדול‪ ,‬שמא צדיק נסתר הוא אחד מלו' שאין מאתנו מי שיודע כיצד הדברים פועלים ועושים פרי למעלה‪.‬‬ ‫(הרב וידר י‪ - .‬מאמר מנהג אמירת תהלים) הרי זכות שיהודי‬ ‫הצדיקים או חלילה כוחו בא לו מהסטרא אחרא רחמנא ליצלן‪,‬‬ ‫החליט הרב הקדוש מאפטא לתהות על קנקנו של אותו מוזג פשוט הגינה על כל העיר‬ ‫יהודי‪ ,‬ולדעת אם כוחו בא לו מצדקותו המרובה או מהסטרא סיפר הגה''ק מנעסכיז זי''ע‪ :‬מעשה ביהודי אחד פשוט שהיה‬ ‫אחרא‪ .‬התחפש הרב והגיע לכפרו של אותו מוזג יהודי ובא אל עוסק אחר הרחיים‪ ,‬והיה אומר תהלים כל ימיו‪ .‬וכשנפטר ראהו‬ ‫אחד הצדיקים בחלומו והנה דוד המלך ע''ה‪ ,‬יוצא לקראתו ומנגן‬ ‫ביתו‪ ,‬היה אצלו שלשה ימים ולא ראה כל דבר משונה‪ ,‬ההיפך‬ ‫בכינורו והיה שמח שמחה גדולה‪( .‬זכרון טוב)‬ ‫מובא בירושלמי תענית דף ז‪ :‬אדם אחד בא לרבי ינאי א"ל‪" :‬ר'‪,‬‬ ‫היה אביך עשיר‬ ‫שלי"‪.‬‬‫הקברולא‬ ‫לירוק"‪.‬עלא"ל‪":‬‬‫שתוכלעל ידי‬‫שתזכה‬ ‫דקהכדי‬‫שאמות‬ ‫מחכה לי צ‬ ‫בטח ִּמי תן‬ ‫מילי דבדיחותא ‪ :‬מפקד פלסטיני‪ :‬אומר לחייל טוראי‪ ,‬אתהזכה עַ‬ ‫כספים?" א"ל‪" :‬לא! אבי לא השאיר לי כספים"‪ .‬ענה‬ ‫לךבתור!?‬ ‫לעמוד‬ ‫והשאיר‬ ‫הטוראי‪" :‬השתגעת!? שוב‬ ‫ושרה לך‬ ‫חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫ואנידודאתן‬ ‫מופקדים‬ ‫חדד אשר‪,‬‬ ‫התורמיםאביך‬ ‫היקרים ובני ביתם‪:‬‬ ‫הכספים של‬ ‫אצלי‬ ‫וירומם ויצלח את‬ ‫ינאי‪" :‬‬ ‫ויעזור‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הואלויברךרבי‬ ‫וישמור וינצור‬ ‫נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬‫ענה‬‫אליהו‪,‬ורות‬ ‫בגזילה"‬ ‫ושושנה כהן‪,‬‬ ‫הגיעעמיאליו‬ ‫שהכסף אביבה‪,‬‬ ‫שמעתימשה חיים בן‬ ‫וברברה חדד‪,‬‬ ‫זבולון "‬ ‫העני‪:‬‬ ‫ורעיתו ‪,‬‬ ‫טרבלסי לו‬ ‫משה‪ .‬ענה‬ ‫אותם"‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫יהורם בן טיטה וב"ב‪ :‬שה' יתברך יצלחם‬ ‫אףיונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫גזול‬ ‫מזושן‬ ‫מכסף‬ ‫רבקה ובן‪,‬‬ ‫להנות‬ ‫וסוזי‪ ,‬בר‬ ‫רוצהרחמים‬ ‫שאינך‬ ‫אזוביב‪ ,‬כהן‬ ‫כךר' יעקב‬ ‫כלביתן‪,‬‬ ‫צדיק‬ ‫ואילנה‬ ‫שאתה‬ ‫צבאן‪ ,‬דוד‬ ‫כיון‬ ‫ר' יעקב‬ ‫מסס‪,‬‬‫וסיגלית "‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם לו‪:‬‬ ‫במאד מאד ויתקיים בהם הפסוקים‬ ‫ישמע כולל ליל שישי‪ ,‬כולל ערב‬ ‫וה'[כולל יום‪,‬‬ ‫ולהתענותכמוס‪.‬‬ ‫על פי שאין לו תובעים‪ ,‬ראוי אתה להתפלל‬ ‫שתורמים לכוללי קול‬ ‫שבע‬ ‫בת‬ ‫בן‬ ‫יהונתן‬ ‫סיגלת‬ ‫בת‬ ‫רינת‬ ‫זש"ק‬ ‫ציפורה‪.‬‬ ‫ות‬ ‫בנ‬ ‫אורין‬ ‫ומזל‬ ‫ליטל‬ ‫עינב‬ ‫‪,‬‬‫רות‬ ‫בת‬ ‫רבקה‬ ‫בת‬ ‫אסתר‬ ‫‪:‬‬‫הגון‬ ‫לזיווג‬ ‫‪,‬‬ ‫טיטה‬ ‫בן‬ ‫יוסף‬ ‫טיטה‪,‬‬ ‫בת‬ ‫והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני ה' רופאיך‬ ‫‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות ורעות ויגזור‬ ‫ומאושרים אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם‬‫שמחיםשם‬‫כתוב‬ ‫וכןתמיד‬ ‫כךונהיה‬ ‫מעשיותוכלעל‬ ‫דבר רע‬ ‫ומוצלחים‪,‬עוד‬ ‫ויסיר כל מחלה‬ ‫בגמרא‬ ‫לחייםשם‬ ‫טובים‬ ‫ועיין‬‫לטובה‪,‬‬‫ליבם"‪.‬‬ ‫לבקשותיך‬ ‫עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות‬ ‫והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל אשר יעשה‬ ‫בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫על אדם שנראה כרשע גמור ובשמים אמרו להם שהוא יתפלל‬ ‫יצליח ‪,‬ימלא ה' כל משאלותיך‬