אור הדעת · Ohr Hadaas — תולדות (2026-11-09)

א ﬣדעﬨ אוﬧ
תולדות
ﬣדעﬨ תוכן הענינים אוﬧ ב
תוכן הענינים
וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדרֹש 3 .........................................................................................
יבת ֵׁשם וְ ֵׁע ֶבר3 ................................................................................. יְ ִׁש ַ
ָּת ִׁמים ִׁת ְהיֶ ה3 .......................................................................................
ַהּדֹור ֶשל ַהּיֹום 4 ...................................................................................
ֶב ֱא ֶמת הּוא ַמלְ ַאְך5 ................................................................................
ֵׁמ ִׁשיב כַ ֲהלָּ כָּ ה5 .....................................................................................
מֹורד ַב ַמלְ כּות6 .................................................................................... ֵׁ
וְ זָּ כַ ְר ָּת ֶאת ֲא ָּמ ֶתך 6 ................................................................................
ישית6 ..................................................................................... יעה ִׁא ִׁ
נְ גִׁ ָּ
ַעל ה' וְ ַעל ְמ ִׁשיחֹו 7 ...............................................................................
צּומים8 ................................................................................... גִׁ ּלּויִׁ ים ֲע ִׁ
ַמגִׁ ִׁידים ַה ְמ ַש ְק ִׁרים 8 ...............................................................................
ָּהעֹולֶ ה ִׁמכָּ ל זֶ ה 8 ...................................................................................
ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָחק 9 .........................................................................................
סֹוד ַא ֲה ַבת יִׁ ְצ ָּחק 9 ................................................................................
ַעל ִׁפי ַּד ְרכֹו 9 ......................................................................................
צּומה 10 ................................................................................ַמ ֲעלָּ תֹו ָּה ֲע ָּ
נֶ כְ ּדֹו ֶשל ַר ִׁבי ַט ְרפֹון10 ............................................................................
יטת ִׁחּנּוְך 11 ...................................................................................... ִׁש ַ
ח ֶֹסר ִׁספּוק 11 .......................................................................................
ִׁסיגַ ְריָּ ה ְב ַש ָּבת11 ...................................................................................
ֹלא לִׁ ְראֹות 12 .......................................................................................
יצֹוצי ַה ְק ֻד ָּשה12 ..................................................................................
נִׁ ֵׁ
ָּהעֹולֶ ה ִׁמכָּ ל זֶ ה 12 ..................................................................................
ג ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ
וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדרֹׁש
ׁשּובה כֵּ נָ ה ְבלִ י נְ גִ יעֹות
תֹורהֶׁ ,שיִ ְהיֶ ה ְת ָ
ׁשֹואלִ ים ַרק ַד ַעת ָ
כְ ֶׁש ְצ ִריכִ ים לְ ִה ְתיַ ֵּעץ ֲ
יש ציווי של 'תמימות' שהתורה הק' מצווה אותנו (דברים יח ,יג) ' ָּת ִמים ִת ְהיֶ ה
יך' ,אומר רש"י (שם)' :תמים תהיה עם ה' אלקיך – התהלך עמו ִעם ה' ֱאל ֹ ֶק ָּ
בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר העתידות ,אלא כל מה שיבא עליך קבל
בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו' .אם כן ,מדוע הלכה רבקה אמנו לבית
מדרשו של שם' ,שיגיד לה מה תהא בסופה' ,מה ְמ ַש ֶנה מה יהיה? הרי מהות
'תמים' היא לא לדאוג ,לא לפחד ,לא לחקור ,קרה משהו ר"ל ,אל תשאל ,אל
תתבונן.
ָת ִמים ִת ְהיֶ ה יבת ֵּשם וְ ֵּע ֶבר
יְ ִש ַ
יש ציווי של 'תמימות' שהתורה הק' (בראשית כה, רבקה אמנו היתה נבוכה
מצווה אותנו (דברים יח ,יג) ' ָּת ִׁמים ִׁת ְהיֶ ה ֹאמר ִׁאםכב)' :וַ ּיִׁ ְתר ֲֹצצּו ַה ָּבנִׁ ים ְב ִׁק ְר ָּבּה וַ ת ֶ
ֹלקיך' ,אומר רש"י (שם)' :תמים ִׁעם ה' ֱא ֶ כֵׁ ן לָּ ָּמה זֶ ה ָּאנֹכִׁ י' ,מבאר רש"י (שם):
תהיה עם ה' אלקיך – התהלך עמו 'כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם
בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת
העתידות ,אלא כל מה שיבא עליך קבל על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת'.
בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו'. מה עשתה' ,וַ ֵׁתלֶ ְך לִׁ ְדרֹש ֶאת ַה ֵׁשם'.
ומבאר רש"י' :ותלך לדרוש – לבית
אם כן ,מדוע הלכה רבקה אמנו לבית
מדרשו של שם ,לדרוש את ה' – שיגיד
מדרשו של שם' ,שיגיד לה מה תהא לה מה תהא בסופה'.
בסופה' ,מה ְמ ַשּנֶ ה מה יהיה?
הרי מהות 'תמים' היא לא לדאוג ,לא צריך להבין ,מדוע הטריחה עצמה ללכת
לפחד ,לא לחקור ,קרה משהו ר"ל, עד לישיבה של שם ,כשהיתה יכולה
אל תשאל ,אל תתבונן. לשאול את יצחק שהיה צדיק הדור וישב
בביתה?
כשנעמיק יותר ונתבונן ,הרי יש את
מדתו של נחום איש גם זו הרי חז"ל אומרים (יומא כח ,ב)' :מימיהן
(תענית כא ,א)' :דכל מילתא דהוה סלקא ליה של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם,
אמר גם זו לטובה!' או מדתו של התנא היו במצרים – ישיבה עמהם ,אברהם
רבי עקיבא (ברכות ס ,ב)' :וכן תנא משמיה אבינו זקן ויושב בישיבה היה ,יצחק אבינו
דרבי עקיבא :לעולם יהא אדם רגיל לומר זקן ויושב בישיבה ,יעקב אבינו זקן ויושב
כל דעביד רחמנא לטב עביד' ,מה יש בישיבה היה' .מדוע לא הלכו לישיבתם
לשאול? של אברהם אבינו או יצחק אבינו?
ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ ד
השטריימל היפה ביותר למשהו ישן ומוזר ַהּדֹור ֶשל ַהּיֹום
מימי הבעש"ט.
רבינו האריז"ל מגלה שהעולם שבו אנו
סיפר לי יהודי עתיר ממון שבבעלותו נמצאים נקרא 'עולם העשיה',
חנויות לממכר 'בקיטשע'ס' ,שבכל והגדרתו 'רובו רע ומיעוטו טוב'! כלשונו
שנה הוא מוציא ארבע קולקציות חדשות, הק' בשער ההקדמות (דף פה ,ב)' :והעשיה,
כדי לאלץ את הקונים להחליף את רובו רע ומיעוטו טוב ,והם מעורבים',
חליפתם לדוגמא חדשה ומעודכנת. דהיינו רוב הדברים שמסביבנו הם 'רע'!
היינו קנאה ,תאוות ,עין רעה וכדומה,
בימי חורפי ,החליפו בקיטשע פעם בכמה ולכן מערכת השיקולים של האדם הנמצא
שנים ,וזה היה נורמלי ,היום ירחם השם. בעולם של החשיבה לא נכונים ולא
אמיתיים ,ומייצרים בעיה של 'החלטה'
זו תופעה של מערכת החלטה שגויה ,של נכונה.
בזבוז ממון ,בל תשחית ,הרגל לחיים
מופקרים ,ועוד .אלו רק דוגמאות קטנות פעמים שאדם נמצא בצומת חיים קשה
ויחסית לא משמעותיות בחיים ,אך של קבלת החלטה ,ואינו יודע מה
מבטאות את שיקול הדעת הקיים בעולם לעשות ,אין אופציה של 'לא להחליט',
העשיה ,שרובו רע ומיעוטו טוב. חייבים להחליט ,נו מה עושים? אולי
ההחלטה תהיה שגויה או הרת אסון ,אולי
תוך כדי הכתיבה ,אני נזכר בדוגמא ההחלטה נובעת מנגיעה אישית ,מ'מה
פשוטה כל כך :פעם היו מורידים יאמרו' או 'מה יחשבו' הסביבה?
זבל פעם בשבוע ,והיום פעמיים ביום ,אז אחד הדברים המשקפים כמה אדם לא
היה הזבל נכנס בשקית קטנה ,היום שתי חושב נכון ובאמת ,הוא כשאדם
שקיות ג'מבו מלאות ואין מקום ,מה חלילה נופל ,מה הדבר הראשון שהוא
השתנה? עושה' :האם מישהו ראה?' במקום
להתבונן בעצמו אם הכל בסדר.
אז היו אוכלים על שעוונית ,פסולת המזון
שנותרה היו אוספים עם סמרטוט של יש שיטות מכירה הקיימות בעולם הגשמי
פעם ,לתוך הזבל ,וזהו .היום זורקים, והחומרי ,לאלץ אנשים להוציא כסף
כפות ,כפיות ,צלחות ,מזלגות ,עם רב מכיסם לכיסם התפוח של בעלי ההון,
הניילון לשולחן והכל לפח .הנס הוא שאין שהרי אין כל סיבה בעולם לקנות דבר
שולחן וכיסאות חד פעמיים ,אחרת גם חדש ,אם המוצר הקודם טוב ותקין ,אין
את זה היו זורקים .שאלתי את החכמים בכך כל הגיון.
והסבירו לי בטוב טעם פשר הדבר ,היות
ו'זה נוח' ,לא צריך לשטוף כלים! מצאו עצה ,לעשות 'שינוי מראה' ,דהיינו
להוציא רכב בעל 'צורה חדשה'
המשכתי לשאול ,האם בדקתם כמה הן ולהפוך את הקודם למשהו ישן ולא
העלויות של ה'חד פעמי', עדכני .בימי חורפי ,הלכו אנשים עם
מקום האחסון ,הסחיבה ,הזריקה לפח וכל שטריימל עשרים ושלושים שנה ,היום
ההתעסקות מסביב ,הרי זה זמן וכוח שגם מחליפים כל חמש שנים ,היות שהצורה
שווים משהו? הישנה נמוכה ,זה לא מעודכן ,ואז נהפך
ה ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ
לעינים כבן אדם ,אבל באמת הוא מלאך איני מביע דעה ,אך נקודה למחשבה.
הדר עם בני תמותה ,וחי חיי אצילות
ומרומם על כל ברכה ותהלה'. ֶב ֱא ֶמת הּוא ַמלְ ַאְך
ֵּמ ִשיב כַ ֲהלָ כָ ה בנוסף ,לא די שעולם העשיה 'רובו רע',
מגלה רבינו האריז"ל 'שהם
מאמר העולם 'שאלת חכם חצי תשובה', מעורבים' ,דהיינו שחלק הטוב והרע
היינו שכאשר החכם מרצה את מעורבים יחד ,קשה עד למאד להבחין מה
שאלתו בדקדוק ומבאר את צדדי הספק טוב ומה רע ,פעמים הטוב הוא רע ,והרע
באופן ברור ובבהירות ,אזי בזה עצמו הוא טוב ,היינו עולם העשיה יש בו שתי
בנה יסוד נכון לתשובה שיקבל מרבו. מעלות :א) רובו רע ב) הטוב והרע
ועל פי זה כתב פירוש נוסף במאמר מעורבים יחד.
התנא ,שואל כענין – דהיינו שתהיה
אז מה עושים?
שאלתו באופן כזה של 'שאלת חכם' ,ואז
יזכה למענה נכון וברור ויהיה הרב משיב הולכים לבית מדרשו של שם ,לצדיק
כהלכה. שאינו נמצא בעולם העשיה,
נשמתו גבוהה מאד ,אמנם נראה שרגליו
שאלת חכם חצי תשובה ,והיינו כי החכם מתהלכות על אותה אדמה שכולם
בשאלתו הוא חודר אל תוך הענין הולכים ,אך ודאי שלא ,כל צדיק לפי
ומברר את צדדי השאלה ,וזהו באמת מדרגתו .יש צדיקים שנשמתם היא
הדרך להגיע אל התשובה ,כי התשובה ביצירה ,ויש כאלו בבריאה ,ויש כאלו
היא ברור הדבר עד גמירא ,ומכיון שאף באצילות ,וביאור הדבר ,מגלה רבינו
השואל החכם מברר ומפרש את הדבר האריז"ל בשער ההקדמות (דף פה ,ב):
בדרך החכמה ,אף שלא עלתה בידו לבא 'ודע ,כי עולם האצילות רובו טוב,
לידי הברור הגמור עד כדי שתתישב ומעוטו רע .ואינם מתערבים יחד הטוב
שאלתו ,מכל מקום חצי תשובה בידו. והרע ,בשום אופן .ובעולם הבריאה ,רובו
טוב ומיעוטו רע .והם מעורבים .והיצירה
ומעלת שאלה כזו אינה דוקא בשביל הם שוים הטוב והרע ,והם מעורבים.
שבאופן כזה נקל להגיע לידי והעשיה ,רובו רע ומיעוטו טוב ,והם
התשובה ,אלא גם השאלה לעצמה ,מכיון מעורבים'.
שהיא מבררת את הענין באיזו מדה
לאשורו ,הרי היא חשובה מאד .כי הבנת צדיק הנמצא בעולם האצילות ,יש בו
כל דבר וההתבוננות בו במדה שאפשר לו מעלות עצומות שהן :א) רובו
לאדם ,מרוממות את נפשו ,מישרות את טוב .ב) המיעוט הרע אינו מעורב כלל
דעתו ומקרבות אותו אל האמת. וכלל בחלק הטוב ,יש לצדיק יכולת
הבחנה מהו טוב באמת ,עתה ולדורות
שאלת חכם – חצי תשובה ,טעם הדבר, הבאים!
מפני ששאלת חכם מבררת בין
העיקר והטפל ,בין הידוע ובין שאינו כמו שכתב החזו"א באגרותיו (ח"א ,יג)
ידוע ,במה תלוי הפתרון ובמה אינו תלוי. 'ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה,
שאלה כהלכה מחוורת את הענין ומורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה
ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ ו
יע ֲאדֹנִׁ י לֹו
הֹוש ַלַ אדֹנִׁ י וְ לִׁ ְש ָּפְך ָּּדם ִׁחּנָּ ם ּולְ ִׁ את הדרך אל תכנו ,והיא היא המפתח
יטב ה' לַ אדֹנִׁ י וְ זָּ כַ ְר ָּת ֶאת ֲא ָּמ ֶתך'. וְ ֵׁה ִׁ להבנתו השלמה.
מבארים חז"ל מה הכוונה 'וְ זָּ כַ ְר ָּת ֶאת אחד מסימני החכם הוא
(אבות ה ,ז)
ֲא ָּמ ֶתך' ,מה דוד המלך צריך 'שואל כענין ומשיב כהלכה',
לזכור? (מגילה יד ,ב) 'והטיב ה' לאדני וזכרת והסימן של 'הגולם' הוא ההיפך.
את אמתך ,אמר רב נחמן :היינו דאמרי
אינשי :איתתא בהדי שותא פילכא ,איכא מֹורד ַב ַמלְ כּות
ֵּ
דאמרי :שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי
מיטייפי'. הנביא מספר שהיה איש קשה שקראו לו
'נבל' ,הוא היה בעלה של
בתרגום ללשון הקודש ,אמר רב נחמן: 'אביגיל' ,אשה טובה מאד ,דוד המלך ע"ה
היינו דאמרי אינשי' :עם שלח אליו פריסת שלום וברכה מכובדת
שהאשה מדברת – היא טווה' ,כלומר ,עם (שמואל א כה ,ה–ו) :וַ ּיִׁ ְשלַ ח ָּּדוִׁ ד ֲע ָּש ָּרה נְ ָּע ִׁרים
שדברה עמו על בעלה ,הזכירה בתוך כך אתםּוב ֶ ֹאמר ָּּדוִׁ ד לַ ּנְ ָּע ִׁרים ֲעלּו כַ ְר ֶמלָּ ה ָּוַ ּי ֶ
את עצמה .שאם ימות בעלה – ישאנה ּוש ֶאלְ ֶתם לֹו ִׁב ְש ִׁמי לְ ָּשלֹום. ֶאל נָּ ָּבל ְ
דוד! עוד פתגם' ,שפיל ואזיל בר אווזא, יתך ָּשלֹום ּוב ְוַ ֲא ַמ ְר ֶתם כֹה לֶ ָּחי וְ ַא ָּתה ָּשלֹום ֵׁ
ועינוהי מיטייפי' – 'צופין למרחוק'. וְ כֹל ֲא ֶשר לְ ך ָּשלֹום'.
הגמרא מבארת שתוך כדי דיבור על נבל השיב לאנשי דוד המלך ע"ה בלעג
בעלה ובקשת רחמים עליו, ובבוז (שם ,י)' :וַ ּיַ ַען נָּ ָּבל ֶאת ַע ְב ֵׁדי ָּדוִׁ ד
סיימה אביגיל את נאומה במשפט 'וזכרת ּומי ֶבן יִׁ ָּשי ַהּיֹום ַרבּו ֲע ָּב ִׁדים ֹאמר ִׁמי ָּדוִׁ ד ִׁ
וַ ּי ֶ
את אמתך' ,כלומר אם בכל זאת בעלה ַה ִׁמ ְת ָּפ ְר ִׁצים ִׁאיש ִׁמ ְפנֵׁ י ֲאדֹנָּ יו' ,נורא!
נבל ימות ,ישאנה דוד ,ולכאורה איך
אפשר להבין זאת ,מצד אחד עומד דוד דינו של נבל כמורד במלכות שחייב
המלך משיח ה' ,ומצד שני אביגיל ,שהיא ֹאמר ָּּדוִׁ ד לַ ֲאנָּ ָּשיומיתה (שם ,יג)' :וַ ּי ֶ
נביאה ,האם כך מדברת נביאה ,הלא היא ִׁחגְ רּו ִׁאיש ֶאת ַח ְרבֹו וַ ּיַ ְחגְ רּו ִׁאיש ֶאת ַח ְרבֹו
אשת איש. וַ ּיַ ְחגֹר גַ ם ָּּדוִׁ ד ֶאת ַח ְרבֹו וַ ּיַ ֲעלּו ַא ֲח ֵׁרי ָּדוִׁ ד
אתיִׁ ם יָּ ְשבּו ַעל ּומ ַ כְ ַא ְר ַבע ֵׁמאֹות ִׁאיש ָּ
ישית
יעה ִא ִ
נְ גִ ָ ַהכֵׁ לִׁ ים'.
לרדת לעומקה של התשובה הנפלאה וְ זָ כַ ְר ָת ֶאת ֲא ָמ ֶתך
ששמה 'נגיעה אישית' ,אקדים
מעשה שהיה עם המשגיח של ישיבת אשתו הצדקת אביגיל התחננה לדוד
חברון הגה"צ מאיר חדש זצ"ל ,אשר המלך שלא יפגע בבעלה נבל,
מתוקף תפקידו היה צריך להרחיק תלמיד וכה אמרה (שם ,כה)ַ ' :אל נָּ א יָּ ִׁשים ֲאדֹנִׁ י ֶאת
אחד מהישיבה .חבריו של אותו תלמיד לִׁ בֹו ֶאל ִׁאיש ַה ְבלִׁ ּיַ ַעל ַהזֶ ה ַעל נָּ ָּבל כִׁ י
ידעו על כך ,ואמרו לו להכין את כִׁ ְשמֹו כֶ ן הּוא נָּ ָּבל ְשמֹו ּונְ ָּבלָּ ה ִׁעמֹו וַ ֲאנִׁ י
המזוודה ,כי למחרת הוא עתיד להיפרד יתי ֶאת נַ ֲע ֵׁרי ֲאדֹנִׁ י ֲא ֶשר ֲא ָּמ ְתך ֹלא ָּר ִׁא ִׁ
מהם .אמר להם התלמיד שלא ידאגו ,הוא ָּשלָּ ְח ָּת' ,ומסייימת את בקשתה (שם ,לא):
יֵׁ דע להסתדר עם המשגיח. פּוקה ּולְ ִׁמכְ שֹול לֵׁ ב 'וְ ֹלא ִׁת ְהיֶ ה זֹאת לְ ך לְ ָּ
ז ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ
תמיכה מיוחדת לבני הישיבה – ת"ת, למחרת קורא המשגיח לתלמיד ,ושואל
תומכי תורה .למנהל הקופה היו אותו :אתה יודע למה קראתי
קריטריונים ברורים למי מגיעה תמיכה לך? ענה התלמיד ,כן! הרב רוצה לסלק
לקנות חליפה ולמי לא .מנהל הקופה היה אותי מן הישיבה .ומדוע אני רוצה לעשות
הרב הצדיק גרשון ליברמן זצ"ל ,לימים זאת? – פשוט מאד ,ענה התלמיד ,הרב
מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת. משועמם! והוא מחפש קרבן! ואני הוא
הקרבן התורן! בשבוע הבא הרב ייטפל
אם חשקה נפשך בחליפה ולא עמדת לתלמיד אחר ,וימצא קרבן חדש!
בקריטריונים ,היתה לך אפשרות
לסדר את האישור בנקל .כל שהיה עליך סוף מעשה ,את הבחור ההוא הרב לא
לעשות זה ללכת אליו ולהעליב אותו, סילק ,מדוע ,כי הרב יכול להרשות
וברגע זה רוב הסיכויים שתקבל חליפה לעצמו לסלק תלמיד ,רק לאחר שהוא
חדשה לחג .מדוע ,כי הוא יכול להחליט יודע מעל לכל ספק שהוא מרחיק אותו
שלא מגיעה לך תמיכה כל זמן שיכול מהישיבה לכבוד ה' ,ובלי כל נגיעות
לשפוט ולשקול לפי קריטריונים ברורים, אישיות.
אבל ברגע שפגעת בו אישית ,הרי מכאן
באותו רגע שהוא פגע בו אישית ,יתכן
ואילך כבר אינו יכול להרשות לעצמו
שלהתנהגותו כלפיו ולרצונו
לקבל החלטה שלילית נגדך ,כי יש חשש
שבכל שיקול דעת והחלטה כזו מעורבות להרחיקו מן הישיבה משתרבבות נגיעות
נגיעות אישיות. אישיות ,והחלטתו נובעת גם מהפגיעה
האישית.
אביגיל דיברה על לבו של דוד המלך ַעל ה' וְ ַעל ְמ ִשיחֹו
שירחם על בעלה .כשהיא לא
בטוחה ששכנעה אותו ,היא שולפת את הוסיף הגאון רבי משה שפירא זצ"ל
הנשק הסודי שלה באומרה 'וְ זָ כַ ְר ָת ֶאת כששמע את הסיפור הנ"ל ,כי
ֲא ָמ ֶתך' – אם אהיה אלמנה ,אני רוצה אביו סיפר לו סיפור דומה על הסבא
להינשא לך .בו ברגע גרמה לדוד להיות מקלם:
נוגע בדבר ,ומרגע זה ,היא כבר סמוכה
ובטוחה שלא יגע לרעה בבעלה. לאחר שאחד התלמידים החציף פניו נגד
ראש הישיבה ,החליט הסבא מקלם
פלא פלאות ,כוחה של נגיעה. להרחיקו מן הישיבה .קרא לתלמיד ואמר
לו שהוא מרחיקו כיוון שדיבר על ה' ועל
משיחו .שאל התלמיד בהתרסה ,מה
רבקה אמנו ,כשהלכה לשאול ,הלכה אכפת לרבי יותר ,שדיברתי נגד ה' או נגד
דווקא לבית מדרשם של שם משיחו? גם את הבחור הזה הסבא מקלם
ועבר ,ולא לישיבתו של אברהם אבינו או לא סילק לבסוף מחשש נגיעה.
יצחק אבינו ,שהם נוגעים בדבר.
סיפר הגאון הרב יעקב גלינסקי זצ"ל,
ללמדנו ,כשהולכים לשאול שאלה ,צריך בנובהרדוק למדו בחורים שהיו
שיהיה באופן שאין כל נגיעה רעבים ללחם ,והיו לבושים בבגדים
אישית ,כדי לקבל את התשובה הנכונה. קרועים ובלויים .בישיבה התנהלה קופת
ﬣדעﬨ וַ ֵּתלֶ ְך לִ ְדר ֹש אוﬧ ח
ַמגִ ִידים ַה ְמ ַש ְק ִרים צּומים
גִ ּלּויִ ים ֲע ִ
'ויש מגידים משקרים במקצת דבריהם, בפנימיות הדברים ,יש בחינה נוספת,
ויש בהם תערובת כזב ושקר, גילויים מקבל שצדיק
נשגבים ,כפי שרבינו האריז"ל מגלה (שער
והטעם הוא כי אם האדם היה לו איזו
בחינה רעה או דבר שקר באותה התורה רוח הקודש – דף א ,עמוד א)' :כי מדבור האדם
או באותה המצוה שעשה ,הנה גם המלאך נוצרים מלאכים טובים או רעים כפי
הנברא משם הוא כלול טוב ורע ,ובחינת דבורו ,וכמו שכתוב בתיקונין כי
הטוב שבו אומר דברי אמת והרע שבו כשהאדם עוסק בתורה אותם הקולות
אומר דברי כזב. וההבלים דנפקי מפומיה נעשים מרכבה
אל נשמות הצדיקים הראשונים לרדת
למטה ללמוד תורה לאדם ההוא'.
גם יש מגידים שנעשים מעולם העשיה
בלבד ,ואלו נעשים על ידי המצות וממשיך ומגלה:
מעשיות הנעשות בלי כוונה ,ויש מגידים
מעולם היצירה והם מעסק התורה ,ויש 'אמנם הכל הוא כפי מעשה האדם כי אם
מגידים מעולם הבריאה ,והם הנעשות אותה התורה שיעסוק בה קורא
מכוונת ומחשבת האדם בעסקו בתורה או אותה לשמה ,יהיה המלאך הנברא משם
במצוה ,ובכל עולם ועולם יש כמה וכמה קדוש הוא מאד ועליון מאד ונאמן בכל
חלקים ופרטים שונים זה מזה ואין דבריו באמת גמור ,וכן אם קורא אותה
להאריך'. בלי שבושים וטעיות יהיה המלאך ההוא
בלי טעות ויהיה נאמן בכל דבריו ,וכן
דברים נשגבים אלו ,מלמדים מה כוחם המצוה שעושה האדם אם היא כתקנה
של צדיקי אמת ,שזכו לדרגות נעשה ממנה מלאך קדוש מאד'!
גדולות מאד. 'וזה ענין המלאכים המתגלים אל [בני]
האדם ומודיעים אותם עתידות
ָהעֹולֶ ה ִמכָ ל זֶ ה וסודות ונקראים בספרים מגידים ,כי אלו
הם נבראים מעסק האדם בתורה ובמצות,
מלבד הסייעתא דשמיא העצומה, ויש אנשים שאין המגידים הנזכרים
והשראת הקדושה שיש לו לרב, מתגלים להם כלל ,ויש מי שמתגלים להם
יש לדעת להיות שואל כענין ,שהיא והכל הוא כפי בחינת נשמותיהם ,או כפי
שאלת החכם המנמק את השאלה ,לעומת מעשיהם ,ואין להאריך בזה ,ויש מגידים
התם ,ששואל 'מה זה?' ללא כל נימוק אמיתיים לגמרי ,והם הנעשים מן התורה
והבנה ,ולהזהר מענין הנגיעה האישית. או המצות הנעשים בשלימות'.
ט ﬣדעﬨ ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָּחק אוﬧ
ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָחק
הּודי ַב ֲא ֶׁשר הּוא
כַ ֲא ֶׁשר יָ ִמין ְמ ָק ֶר ֶבת נִ ָתן לְ ָק ֵּרב ַת ַחת כַ נְ ֵּפי ַה ְשכִ ינָ ה כָ ל יְ ִ
כיצד יתכן שעשיו הצליח לרמות את יצחק אבינו ,וכי הוא לא ידע מי הוא בנו?
והלא דרך החכמים שמכירים טיבו של אדם וכל שכן את בנו שהוא אתו ביחד,
ואם כי כתוב (שם כז ,א) 'וַ ִתכְ ֶה ָּין ֵּעינָּ יו ֵּמ ְראֹת' ,אבל מכל מקום ודאי שרבקה
סיפרה לו על מעשיו הרעים ,אם כן מדוע יצחק אהב אותו? איך היה אפשר
לו ליצחק לטעות כל כך בעשיו למסור לו את הברכות ,הלא גם אם טעה ולא
חשבו לרשע ,אבל ידע כי יעקב איש תם יושב אוהלים ושם שמים שגור בפיו,
ואם כן יעקב הצדיק ראוי יותר לברכות אלוקים מעשיו ,שלא היו לו כל אלו
המעלות ,ואיך יתכן שבידעו זאת יהיה ברצונו להקדים את עשיו בברכה וגם
להעמידו במעלה על יעקב בכל הדורות?
ב) יצחק שהיה עולה תמימה ,שאין סֹוד ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָחק
השכינה נפרדת ממנו אפילו שעה אחת,
יהיה אוהב רשע גמור כמו עשיו ,איך התורה הק' מתארת את אהבת יצחק
אפשר? אבינו לבנו עשיו (בראשית כה,
המפרשים נלאו למצוא את הסיבה ג) כז–כח)' :וַ ּיִׁ גְ ְּדלּו ַהּנְ ָּע ִׁרים וַ יְ ִׁהי ֵׁע ָּשו ִׁאיש
מפני מה אהב יצחק את עשיו ,ואם תאמר י ֵֹׁד ַע ַציִׁ ד ִׁאיש ָּש ֶדה וְ יַ ֲעקֹב ִׁאיש ָּתם י ֵֹׁשב
שחשב שהוא צדיק ,ומה עם יעקב ,וכי א ָֹּהלִׁ ים .וַ ּיֶ ֱא ַהב יִׁ ְצ ָּחק ֶאת ֵׁע ָּשו כִׁ י ַציִׁ ד ְב ִׁפיו
לא חשב גם אותו לצדיק ,לכל הפחות כמו וְ ִׁר ְב ָּקה א ֶֹה ֶבת ֶאת יַ ֲעקֹב' .מבאר רש"י
עשיו?! (שם)' :יודע ציד – לצוד ולרמות את אביו
ד) איך היה אפשר לו ליצחק לטעות בפיו ,ושואלו אבא היאך מעשרין את
כל כך בעשיו למסור לו את הברכות ,הלא המלח ואת התבן ,כסבור אביו שהוא
גם אם טעה ולא חשבו לרשע ,אבל ידע מדקדק במצות ,בפיו – כתרגומו בפיו של
כי יעקב איש תם יושב אוהלים ושם יצחק .ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד
שמים שגור בפיו ,ואם כן יעקב הצדיק אותו ומרמהו בדבריו'.
ראוי יותר לברכות אלוקים מעשיו ,שלא
היו לו כל אלו המעלות ,ואיך יתכן ויש לשאול:
שבידעו זאת יהיה ברצונו להקדים את
עשיו בברכה וגם להעמידו במעלה על א) כיצד יתכן שעשיו הצליח לרמות
יעקב בכל הדורות? את יצחק אבינו ,וכי הוא לא ידע מי הוא
ַעל ִפי ַּד ְרכֹו בנו? והלא דרך החכמים שמכירים טיבו
של אדם וכל שכן את בנו שהוא אתו
מספרים חז"ל (בבא מציעא פה ,א) :רבי ביחד ,ואם כי כתוב (שם כז ,א) 'וַ ִׁתכְ ֶהי ָּן
אלעזר בן התנא האלוקי רבי ֵׁעינָּ יו ֵׁמ ְראֹת' ,אבל מכל מקום ודאי
שמעון בר יוחאי זיע"א הלך לעולמו, שרבקה סיפרה לו על מעשיו הרעים ,אם
ורבינו הקדוש הגיע לעירו ,ושאל את כן מדוע יצחק אהב אותו?
ﬣדעﬨ ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָּחק אוﬧ י
צּומה
ַמ ֲעלָ תֹו ָה ֲע ָ אנשי העיר ,יש לו בן לאותו צדיק? האם
רבי אלעזר ברבי שמעון השאיר אחריו
כי נח נפשיה ,כשנפטר אותו הבן ,אמטוהו בן? אמרו לו :יש לו בן! וכל זונה
למערתא דאבוה ,הביאו את מטתו שנשכרת בשנים שמשלמים לה בשכרה
לפתח המערה של אביו ,רבי אלעזר ברבי שני זהובים ,שוכרתו בשמנה .משלמת
שמעון. לבנו של רבי אלעזר ברבי שמעון שמונה
זהובים בגלל יופיו ,נורא!
הוה הדרא לה עכנא למערתא ,היה שם
נחש שהקיף את המערה ,אמרו ליה מה עשה רבינו הק' להחזירו למוטב,
לנחש :עכנא עכנא! פתח פיך ,ויכנס בן אסמכיה ב"רבי" ,רבי הסמיך אותו
אצל אביו! לא פתחא להו ,לא רצה הנחש שיקראו לו "רבי" ,כדי לעודדו ללימוד
לפתוח את פיו שיוכלו ליכנס למערה. התורה ,ואשלמיה ,ומסר אותו לרבי
כסבורים העם לומר שזה גדול מזה – שמעון בן איסי בן לקוניא ,אחוה דאמיה,
שרבי אלעזר ברבי שמעון היה גדול מבנו, אחי אמו ,כדי שילמד עמו .כל יומא הוה
שהרי לרבי אלעזר ברבי שמעון פתח אמר :לקרייתי אנא איזיל .כל יום היה
הנחש את פיו ,ולבנו לא הסכים לפתוח. אומר אותו בן של רבי אלעזר ברבי
שמעון לדודו ,שהוא רוצה לחזור לעירו.
יצתה בת קול ואמרה :לא מפני שזה גדול אמר ליה דודו :חכים עבדו יתך .אם
מזה ,אלא שזה היה בצער מערה, תשאר ללמוד יעשו ממך חכם.
רבי אלעזר ברבי שמעון התחבא עם אביו וגולתא דדהבא פרסו עליך ,ויפרסו עליך
במערה שלש עשרה שנה מפחד חופת זהב ,ורבי קרו לך ,יקראו לך 'רבי',
הרומאים .וזה ,בנו של רבי אלעזר ברבי ואת אמרת 'לקרייתי אנא איזיל' ,ואתה
שמעון ,לא היה בצער מערה. רוצה לחזור לעירך? אמר ליה הבן של
רבי אלעזר ברבי שמעון :מומי ,עזובה
נֶ כְ ּדֹו ֶשל ַר ִבי ַט ְרפֹון דא! בשבועה ,התחרטתי ,ואינני רוצה
עוד לחזור לעירי .כי גדל ,כשגדל בתורה,
עוד סיפור עצום ,איקלע רבי לאתריה אתא יתיב במתיבתא דרבי.
דרבי טרפון ,רבי נקלע לעירו של
רבי טרפון לאחר מותו ,אמר להו לאנשי הגיע לישיבתו של רבי ,וישב בה .שמעיה
העיר :יש לו בן לאותו צדיק? האם לקליה ,שמע רבי את קולו ,אמר:
השאיר אחריו בן? הא קלא דמי לקליה ,הקול הזה דומה
לקולו דרבי אלעזר ברבי שמעון! אמרו
אמרו לו :בן אין לו ,אבל בן בת יש לו, ליה :בריה הוא ,אכן זהו בנו של רבי
שבן בתו קיים ,וכל זונה שנשכרת אלעזר ברבי שמעון! קרי עליה ,קרא רבי
בשנים שוכרתו בשמנה .אתיוהו לקמיה, עליו ,את הפסוק במשלי (יא ,ל) 'פרי צדיק
הביאו את אותו נכד של רבי טרפון לפני עץ חיים ולוקח נפשות חכם'' .פרי צדיק
רבי .אמר ליה רבי :אי הדרת בך ,אם עץ חיים' – זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי
תחזור בתשובה ,יהיבנא לך ברתאי ,אתן שמעון ,שהוא בנו ופריו של צדיק' .ולוקח
לך את בתי לאשה .הדר ביה ,חזר נפשות חכם' – זה רבי שמעון בן איסי בן
בתשובה. לקוניא ,שלימדו תורה וכאילו קנאו לבן.
יא ﬣדעﬨ ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָּחק אוﬧ
רבינו הקדוש ירד לסוף דעתם ונפשם של איכא דאמרי :נסבה וגירשה .נכדו של
אותם 'פירות הנושרים' ,והרגיש רבי טרפון נשא את בתו של רבי,
בנכדו של רבי שמעון ,ש'כבוד' חסר לו, וגירש אותה לאחר מכן .איכא דאמרי :לא
ואת זה הוא נתן לו ,בנכדו של רבי טרפון נסבה כלל ,לא נשא אותה כלל ,כדי שלא
הרגיש ש'אשה' חסרה לו ,נתן לו את בתו יאמרו הבריות :בשביל אשה זו חזר זה
לאשה. בתשובה! והוינן בה :ולמה ליה כולי האי?
מדוע השתדל רבי כל כך והתענין על
יצחק אבינו ניסה להחזיר את עשיו אחרים לדעת אם השאירו אחריהם בן?
למוטב ,כי ציד בפיו ,שהיה יצחק
צד לעשיו בפיו ,שהיה מדבר עמו בלשון ומשנינן :דאמר רב יהודה אמר רב.
רכה כדי לצודו להביאו למוטב ,וכן ואמרי לה :אמר רבי חייא בר
'ויאמר אליו בני ויאמר הנני' ,שהיה קורא אבא אמר רבי יוחנן .ואמרי לה :אמר רבי
אותו בני בלשון רכה ,וכן כשהביא יעקב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן :כל
מטעמים בחושבו שהוא עשיו אמר מי המלמד את בן חבירו תורה ,זוכה ויושב
אתה בני ,ואהב יצחק את עשיו לא אהבה בישיבה של מעלה .שנאמר (ירמיה טו ,יט)
גמורה אלא כדי לצודו בפיו. 'אם תשוב ואשיבך [שאמר ירמיה לישראל,
שהקדוש ברוך הוא אמר לי ,אם תשובו למוטב על ידי
מובא בספר דברי מאיר להרה"ק תוכחתי ,אז] לפני תעמוד' .תעמוד ותתקיים
מפרעמישלאן זיע"א בשם לפני תמיד.
הרה"ק ר' פייביש מבראדשין זצ"ל בזה
הדרך ,כי לרבו הקדוש של רבי פייבוש יטת ִחּנּוְך
ִש ַ
ה"ה הרה"ק בעל באר מים חיים זצ"ל היה
לו בן אחד שלא הלך בדרכי יושר כראוי רבינו הקדוש מגלה כיצד חודרים לליבם
לפני בן צדיק כמוהו ,ואף על פי כן היה של אותם ילדים שסרו מהדרך,
רבי חיים מחזיק את בנו במזונות לתת להם כבוד וערך עצמי גבוה ,שהרי
ובמלבושים יקרים ודאג לו לכל כשמתבוננים ומתעמקים מהי הסיבה
הצטרכויותיו ,ובכל אשמורת הבוקר שילד יסור מדרך התורה ,ויבעט באביו
כאשר קם הבאר מים חיים זי"ע לעבודתו ובאמו ,במשפחתו וברבותיו ,יש סיבה,
הק' פתח דבריו בתפלה ובהתנצלות קדם השאלה מה הסיבה.
רבון עולמין בזה"ל' :רבונו של עולם הבט
ח ֶֹסר ִספּוק
נא כאשר אנכי עושה עם בני ,אף על פי
שאינו הולך בדרך תמים אף על פי כן אני הסיבה המרכזית היא שאותה נשמה
עושה לו רב טוב וחסד ,ואנכי רק בשר תועה ,עוזבת את הדרך
ודם ,ומכל שכן אתה הוא אבינו אב הסלולה ,היות שהנשמה מרגישה 'חסר'
הרחמן טוב ומטיב ורב חסד ,בוודאי ראוי ואינה מוצאת את מקומה ,וכל אחד
והגון לפניך להתנהג עם בניך כן ותלמד מסיבותיו הוא ,יש שאינם מוצאים סיפוק
ממני קל וחומר'. נפשי במסגרת שבה הם נמצאים ,יש
ִסיגַ ְריָ ה ְב ַש ָבת שאינם מרגישים הערכה מהחברה שבה
הם שוהים ,יש שחשים פגועים ,כל אחד
מסופר על הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל, מסיבותיו שלו ,ואז מתחיל ַה ְברוְֹך ַהגָּ דֹול,
שברוב טובו וחסדו נוהג היה כשהם מתחילים לחפש דברים חדשים.
ﬣדעﬨ ַא ֲה ַבת יִ ְצ ָּחק אוﬧ יב
התשובה לכך היא ,משום שאם עשיו לבקר את האסירים היהודים שהיו
יודע היה שיצחק מודע לכל אסורים בבתי הכלא של הבריטים בארץ
מעלליו ,היה נוצר קצר בתקשורת ונתק ישראל .פעם אחת באחת השבתות ניגש
מוחלט ביניהם ,דבר שהיה מסכל מראש אליו אחד האסירים והודיעו כי קיבל על
כל נסיון של השפעה חינוכית טובה מצדו עצמו לחזור בתשובה ,שמכאן ואילך לא
של יצחק. יעשן עוד בשבתות.
יצֹוצי ַה ְק ֻד ָשה
ֵּ נִ מששאלו רבי אריה לפשר הענין ,השיב:
שביקרתני שבת אותה
בפנימיות הדברים ,ענין אהבת יצחק וברכתני בברכת שבת שלום ,כשחיוך
אבינו לבנו עשיו ,מגלה רבינו נלבב על פניך ,וליטפת את ידי בעדנה
האריז"ל (שער מאמרי רז"ל – מאמר פסיעותיו של כזאת ,אותה שעה החזקתי בידי השניה
אברהם אבינו)' :ועל ידו היה נתקן עשו גם מאחרי גבי סיגריה דולקת ,ומה אומר לך
הוא ,כי עדיין היו בו נצוצי קדושה ,וזהו רבי באותה שעה הרגשתי כאילו הסיגריה
טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו, צורבת את כל בשרי ,כלום יתכן אמרתי
להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדושה, בליבי שהרב ילטפני בידי ומחיה את
מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים נשמתי ,בעוד ידי האחרת מחזקת
בפיו ונבלעים בתוכו ,ולכן כל כונת יצחק בסיגריה דולקת בעצם יום השבת? אותו
לתקן אותם נצוצות שהם חלקי נשמתו רגע החלטתי לחזור בתשובה שלא אעשן
והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו, בשבת לעולם!
ולכן רישיה דעשו נתקברה במערה עם
יצחק'. ֹלא לִ ְראֹות
ָהעֹולֶ ה ִמכָ ל זֶ ה הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר
זצ"ל בעל הכתב סופר עונה ,כך
יסוד גדול לימדונו חז"ל לתת מקום של ודאי שיצחק ידע והכיר את פנימיותו
הערכה וכבוד ,לכל נשמה ונשמה וחביון נפשו של עשיו ,ידע שאין פיו
באשר היא ,אם כדי להחזירה למוטב ,או וליבו שוים ,אך העמיד פני מתעלם ,עשה
בפנימיות הדברים לניצוצי הקדושה עצמו כאילו אינו רואה את מגרעותיו
השרויים בתוכה. וחסרונותיו .וכל כך למה?
