משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — תולדות (2026-11-09)

משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
המקום הפרוצים בעריות ,ודרך יצחק אשר למד מאברהם שעשה פרשת רבקה ואבימלך
כן ,הוי אומדנא גלויה ומפורסמת שהענין הוא שקר רק מיראה,
בראשית כו ,א -יא
והענין ,כאילו אומר בעצמו פן יהרגוני לכל המתבונן ומעיין בזה,
פסקא ד
כי הדבר צווח ועומד פן יהרגוני ,לכן נשמט מלת כי אמר ,להורות
שלא היה צריך לאמר זאת ,ודו"ק .2
]ד[
פרשת יצחק ואבימלך ִשׁאֲ לוּ ַא ְנשֵׁ י הַ ָמּקוֹם ל ְִא ְשׁתּוֹ וַיּ ֹאמֶ ר אֲ ח ִֹתי ִהוא כִּ י י ֵָרא
)כו ,ז( ַויּ ְ
לֵאמֹר ִא ְשׁ ִתּי פֶּן יַהַ ְרגֻנִי ַא ְנשֵׁ י הַ ָמּקוֹם עַ ל ִר ְב ָקה כִּ י טוֹבַ ת ַמ ְר ֶאה
בראשית כו ,יב -לג
ִהוא:
פסקאות :ה -יא
מדוע לא כתוב "כי אמר"
)כו ,ז( כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני וכו' .1חסר מלות כי אמר
]ה[ ראב"ע .ובמכוון יש לומר ,דהקשה הרמ"א בתשובה )סימן ב(,
וּמ ְקנֵה בָ ָקר ַו ֲעב ָֻדּה ַרבָּ ה ַוי ְַקנְאוּ אֹתוֹ
)כו ,יד( ַוי ְִהי לוֹ ִמ ְקנֵה צ ֹאן ִ כיון שהחזיק את עצמו שלושים יום לאחותו ,למאן דאמר בן נח
פְּ ִל ְשׁ ִתּים: אסור באחותו ,איך היה מותר להיות עמה .והעיקר דבזה מועיל
מדוע כתוב פעמיים מקנה אמתלא ,אף על גב דבכל מקום אמרו מלקין על החזקות )קידושין
)כו ,יד( ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וכו .הנה 3כתוב שני פעמים פ ,א( ,כאן הוא אמתלא דמוכח ,למי שיודע יופי רבקה ודרך אנשי
בפני עצמו שיכולים להורגו על רבקה ,ולכן היה יצחק מותר ] 1ד[ )כו ,ז( " ַויִּ ְשׁאֲלוּ אַנְשֵׁ י הַ מָּ קוֹם לְ אִ ְשׁתּ ֹו ַויֹּאמֶ ר אֲחֹ ִתי הִ וא כִּ י י ֵָרא לֵאמֹ ר
ברבקה אע"פ שאמר שהיא אחותו ,ובן נח אסור באחותו ,אבל אִ ְשׁתִּ י פֶּ ן יַהַ ְר ֻגנִי אַנְשֵׁ י הַ מָּ קוֹם עַ ל ִרבְ קָ ה כִּ י טוֹבַ ת מַ ְראֶ ה הִ וא" ע"כ .יש
באמתלא מוכחת מותר. לדקדק ,דפתח בלשון נסתר "כי ירא" ,ומסיים בגוף ראשון "פן יהרגני",
והיה לכתוב לפני המילים "פן יהרגני" את המילים "כי אמר" ,אז מתאים
הלשון פן יהרגני .והאבן עזרא כתב שהפסוק נכתב בלשון מקוצר .ונראה,
פרשת יצחק ואבימלך דבכונה לא כתוב "כי אמר" .דהנה הקשה הרמ"א בתשובה )סימן ב( כיון
בראשית כו ,יב -לג שיצחק אמר על רבקה שהיא אחותו ,והחזיק בדברים אלו שלושים יום כמו
אָרכוּ ל ֹו שָׁ ם הַ יּ ִָמים ַויּ ְַשׁקֵ ף אֲבִ ימֶ לֶ� מֶ לֶ�
שכתוב )בראשית כו ,ח( " ַויְהִ י כִּ י ְ
פסקאות :ה -יא
פְּ לִ ְשׁתִּ ים בְּ עַ ד הַ חַ לּוֹן ַויּ ְַרא וְ הִ נֵּה יִצְ חָ ק ְמצַ חֵ ק אֵ ת ִרבְ קָ ה אִ ְשׁתּ ֹו" ,ושלושים
]ה[ חזקה היא ,ובן נח אסור באחותו ,ותירץ דכיון שהאמתלא מוכחת למי
וּמ ְקנֵה בָ קָ ר ַו ֲעב ָֻדּה ַרבָּ ה ַויְקַ נְאוּ אֹ ת ֹו
]ה[ )כו ,יד( " ַויְהִ י ל ֹו ִמ ְקנֵה צֹאן ִ 3
שיודע יופי רבקה ודרך אנשי המקום הפרוצים בעריות ,ודרך יצחק אשר
פְּ לִ ְשׁתִּ ים" ע"כ .יש לדקדק ,מדוע כתוב 'מקנה צאן ובקר' ,פעמיים מקנה. למד מאברהם שעשה כן ,הוי אומדנא גלויה ומפורסמת שהענין הוא שקר
ונראה על פי מה שכתב הרמב"ם )מלכים ט ,א( ,שיצחק הפריש מעשר .ועל רק מיראה .ובזה מבואר מדוע לא כתוב "כי אמר" ,ללמד שכאילו אומר
פי זה יש לומר שגם מעשר בהמה הפריש ,לפיכך כתיב פעמיים מקנה, בעצמו פן יהרגוני לכל המתבונן ומעיין בזה ,כי הדבר צווח ועומד פן
שהפריד בין מקנה צאן למקנה בקר ,דאין מפרישין מעשר בהמה ממקנה יהרגוני ,לכן נשמט מלת כי אמר ,להורות שלא היה צריך לאמר זאת.
צאן על מקנה בקר ,אבל מעשרים הצאן זה על זה ,דהיינו כבשים ועיזים 2תמצית דבריו :הטעם שלא כתוב "כי אמר" פן יהרגוני כו' –
שנקראים צאן )בכורות נג ,א .רמב"ם בכורות ז ,ד( .ומצינו כעין זה בחז"ל שכך צריך להיות לפי משפט הלשון – ללמד ,שהדבר ברור וצווח
א
משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
מקנה ,מפני שיצחק חידש מצות מעשר ,כמו שכתב הרמב"ם
]ו[
בהלכות מלכים )ט ,א( ,ומעשר בהמה אינו מתעשר מצאן על בקר,
)כו ,כד-כה( ַויּ ֵָרא ֵאלָיו ה' בַּ ַלּ ְילָ ה הַ הוּא וַיּ ֹאמֶ ר ָאנֹכִ י אֱ �הֵ י ַאבְ ָרהָ ם
וכבשים ועזים מתעשרים מזה על זה )בכורות נג ,א .רמב"ם
יתי ֶאת ז ְַרעֲ� בַּ עֲבוּר
ירא כִּ י ִא ְתּ� ָאנֹכִ י וּבֵ ַרכְ ִתּי� וְ ִה ְרבֵּ ִ
ָאבִ י� ַאל ִתּ ָ
בכורות ז ,ד( .ולכן היה לו מקנה צאן בפני עצמו ,ומקנה בקר בפני
ַאבְ ָר ָהם עַ בְ ִדּי :וַ יִּבֶ ן שָׁ ם ִמזְ בֵּ ַח ַויּ ְִק ָרא בְּ שֵׁ ם ה' וַ יֶּט שָׁ ם ָאהֳ לוֹ ַויִּ כְ רוּ
עצמו ,כדי להפריש מעשר מכל אחד ואחד ,וכבשים ועזים
שָׁ ם עַ ְבדֵ י ִי ְצחָ ק בְּ ֵאר:
מתעשרים זה על זה .לכן כייל להו במקנה צאן .ועיין ריש פרק
א .מדוע במראה הראשונה לא בנה יצחק מזבח ב .מדוע לא קרא ה' לאברהם עבדי
מעשר בהמה )בכורות נג ,ב( דדריש כי האי גוונא קרא דכל חלב
רק כאן
וכו' )במדבר יח ,יב( תן חלב לזה וחלב לזה וכו' ,ודו"ק .4
)כו ,כד( אל תירא כי אתך אנכי כו' והרביתי את זרעך בעבור
אברהם עבדי .הנה 5בחייו קראו אוהבי ,וכן במראה ראשונה
מעשר היה אצל אברהם והוא התחיל במעשרות ,ואיך תולה הרמב"ם הדבר )בכורות נג ,ב( שלמדו מדכתיב פעמיים חלב )במדבר יח ,יב( "כֹּ ל ֵח ֶלב
ביצחק .אבל לרבינו יש לו שיטה מחודשת בשיטת הרמב"ם ,דאין כונת אשׁיתָ ם אֲשֶׁ ר יִתְּ נוּ לַה' לְ � נְתַ תִּ ים" ,שבא ללמד,
יִצְ הָ ר וְ כָל חֵ לֶב תִּ ירוֹשׁ וְ ָדגָן ֵר ִ
הרמב"ם למעשר דגן ,דזה כבר עשה אברהם ,אבל יצחק חידש מעשר בהמה שנותן מכל מין ומין בנפרד ,והוא הדין יש לפרש הכא ,דכתיב מקנה
מדכתיב מקנה צאן ומקנה בקר ,וזה לא מצאנו באברהם ,ולזה נתכון פעמיים ,ללמד שהפריש מכל מקנה בנפרד.
הרמב"ם ,ולא קשה מידי תמיהת הראב"ד .אלא שקצת קשה לפי זה ,מדוע ]א .ה .ודע ,דמה שכתב הרמב"ם )מלכים ט ,א( ויצחק הפריש מעשר ,פירשו
לא כתב הרמב"ם שאברהם התחיל במעשרות[ כל נושאי כליו דכונתו על מעשר דגן ,והביאו מקור לדבריו מדכתיב )לעיל,
4תמצית דבריו :כתוב פעמיים "מקנה" ,ללמד שהפריש מעשר אָרץ הַ הִ וא ַויִּ ְמצָ א בַּ שָּׁ נָה הַ הִ וא מֵ אָה ְשׁעָ ִרים ַויְבָ רֲ כֵהוּ ה'",
יב( " ַויִּ זְ ַרע יִצְ חָ ק בָּ ֶ
בהמה ,ואין מעשרין ממקנה בקר לצאן לכן הפרידן .אבל בצאן, ופירשו במדרשי אגדה )מדרש רבה ,סד ,ו( דהיינו למעשרות ,וכן פרש"י
דהיינו כבשים ועיזים ,מעשרין מזה על זה. )שם( "מאה שערים – כו' רבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה" .ועל פי
זה מחדש רבינו )ולא מצאתי עוד מפרש שכתב כן( שיצחק הפריש גם מעשר
בהמה .ולולי דמיסתפינא אמינא מלתא חדתא ,דהנה הראב"ד )שם( הקשה
על הרמב"ם ,מדוע כתב שיצחק חידש המעשרות ,והרי כבר אברהם הפריש
]ו[
לפני יצחק ,כדכתיב )בראשית יד ,כ( " ַויִּ תֶּ ן ל ֹו מַ עֲשֵׂ ר ִמכֹּ ל" .והכסף משנה
] 5ו[ )כו ,כד-כה( " ַויּ ֵָרא אֵ לָיו ה' בַּ ַלּ ְילָה הַ הוּא ַויֹּאמֶ ר אָנֹ כִ י אֱ�הֵ י אַבְ ָרהָ ם
)שם( מיישב שיטת הרמב"ם ,וז"ל "ואפשר לומר לדעת רבינו ,דבאברהם
אָבִ י� אַל תִּ ָירא כִּ י אִ תְּ � אָנֹ כִ י וּבֵ ַרכְ תִּ י� וְ הִ ְרבֵּ יתִ י אֶ ת ז ְַרעֲ� בַּ עֲבוּר אַבְ ָרהָ ם
לא אשכחן שעישר ממונו ,והתם דוקא עישר השלל הבא לידו ולא בתורת
עַ בְ ִדּיַ :ויִּ בֶ ן שָׁ ם ִמזְ בֵּ חַ ַויִּ ְק ָרא בְּ שֵׁ ם ה' ַויֶּט שָׁ ם אָהֳל ֹו ַויִּ כְ רוּ שָׁ ם עַ בְ ֵדי יִצְ חָ ק
מעשר ,אלא לפי שכבדו מלכי צדק בהוצאת לחם ויין וברכו ,ורצה לתת לו
בְּ אֵ ר" ע"כ .יש לדקדק :א .מדוע במראה הראשונה לעיל )פסוקים ב-ה( ,לא
מעשר השלל ,אבל יצחק הוא הראשון שעישר ממונו לשם מעשר ,כפי
בנה יצחק מזבח אחרי כן ,וכאן בנה מזבח .ב .מדוע לא קרא ה' לאברהם
דרשת חכמים ז"ל בויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים" עכ"ל .וכן
עבדי רק כאן ,אבל קראו אוהבי ,או סתם אברהם )לעיל כו ,ה( .ונראה,
תירצו שאר נושאי הכלים .אבל באמת דברי הראב"ד מפורשים בפסיקתא
דאברהם היה מקריב קרבנות ,ועשה כמה מזבחות ,כדכתיב לעיל )יב ,ז-ח(
זוטרתא )לקח טוב ,בראשית יד ,כ( וז"ל "ויתן לו מעשר מכל .בזכות ויתן
דבנה מזבח באלוני ממרא ובבית אל ,אבל ביצחק לא מצאנו שעשה מזבח
לו מעשר מכל ,וה' ברך את אברהם בכל )בראשית כד א( .וביצחק כתיב
עד עכשיו ,ולא עבד את ה' בהקרבת קרבנות ,לפיכך קרא לאברהם עבדי,
ואוכל מכל )שם כז לג( ,וביעקב כתיב כי חנני אלהים וכי יש לי כל )שם לג
לרמז ליצחק שעבודת אברהם בקרבנות היא עבודה חשובה לפניו ,ובעבור
יא( .אברהם התחיל במעשרות על שהורם מעשר מעשרה דורות
זה נקרא עבדי ,שאין עבודה אלא קרבנות ,לפיכך מיד לאחר מראה זה שקרא
שלפניו ,לפיכך זכו בניו לתרומת מעשר" .וכן הביא רש"י )שם( שנתן לו
לאברהם עבדי ,בנה יצחק מזבח.
מעשר כיון שהיה כהן .וצריך לדחוק ,שמכל מקום אין זה מעשר ממש ,רק
]א .ה .ומה שכתב רבינו "הנה בחייו קראו אוהבי" צריך ביאור ,מדוע דקדק
שכיבדו במעשר והוא כעין מעשרות .והוא דוחק ,דמדברי חז"ל מוכח שדין
ב
משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
הנבואה או הנס ,אשר על זה בנה המזבח .וכן קראו שם המזבח ליצחק אמר עקב אשר שמע אברהם בקולי )לעיל כו ,ה( ,וכאן
ה' נסי )שמות יז ,טו( ה' שלם )שופטים ו ,כד( וכיוצא בזה .והנה קראו עבדי ,הוא להראות כי אברהם אביו עבד עבודת קרבנות,
במחזה הראשון אשר הנבואה היתה שיירש הוא וזרעו כל שבנה מזבחות בבית אל )לעיל יב ,ח( ,באלוני ממרא )שם ,ז( ,והוא
הארצות האל )פסוק ד( ,לא פרסם אותם ,כי היה מפחד מפני אינו עושה מזבח ואינו עובד להקב"ה ,שאין עבודה אלא קרבנות.
יושב הארץ פן יחרה קנאתם בו ,ויצחק לא נלחם מימיו .ועוד ,כי לכן הבין יצחק מה שהעיר לו הקדוש ברוך הוא ,ויבן שם מזבח
היה נגד דרכי המוסר אשר אנשי הארץ ,שלמים הם אתו ,והוא )פסוק כה( ,והבן .6
יביט לנחול ארצם .לכן לא פרסם המראה הזו ולא בנה מזבח .לא ]ז[
כן במראה השניה אשר לא הזכיר לו הארץ ,רק שאמר אל תירא )כו ,כה( ַויִּבֶ ן ָשׁם ִמזְ בֵּ ַח ַויּ ְִק ָרא בְּ שֵׁ ם ה' ַויֶּט ָשׁם ָאהֳ לוֹ ַויִּכְ רוּ שָׁ ם
וברכתיך ,בנה מזבח ופרסם המראה .לכן אמרו הנה ראו ראינו כי עַ בְ דֵ י ִי ְצחָ ק בְּ ֵאר:
היה ה' עמך )פסוק כח( ,זה על התגלות כבוד ה אליו ,והבן .8 מדוע במראה הראשון לא עשה מזבח ,ומדוע לאחר שעשה מזבח עשו עמו ברית
)כו ,כה( ויבן שם מזבח .הנה 7ענין בנין המזבח היה לפרסם
לה' בלבד ,אלא היה בזה ענין לפרסם הנבואה והמראה שראה ,או הנס לפרש בחייו ,ומאי נפקא מינא בזה בין בחייו או לאחר מותו .ועוד ,דלא
שנעשה לנביא. מצאנו שקראו בחייו אוהבי ,ורק במקום אחד כתיב אוהבי )ישעיהו מא ,ח(
ובזה מבואר מדוע קראו למזבח בשם ,כמו שקרא משה למזבח ה' נסי "וְ אַ תָּ ה י ְִשׂ ָראֵ ל עַ בְ ִדּי ַיעֲקֹ ב אֲשֶׁ ר בְּ חַ ְרתִּ י� ז ֶַרע אַבְ ָרהָ ם אֹ הֲבִ י" ,וזה לא היה
)שמות יז ,טו( ,והיה זה אחר מלחמת עמלק שנעשה לישראל נס ונצחו את בחיי אברהם .אבל מצאנו כעין לשון אהובי לעיל )בראשית יח ,יט( "כִּ י
עמלק .וכן גדעון שראה מראה שה' ברכו בשלום ,בנה מזבח וקראו ה' שלם י ְַדעְ תִּ יו לְ מַ עַ ן אֲשֶׁ ר יְצַ וֶּה אֶ ת בָּ נָיו וְ אֶ ת בֵּ ית ֹו אַח ֲָריו" ופרש"י "כי ידעתיו -
)שופטים ו ,כד(. לשון חיבה ,כמו )רות ב א( מודע לאישה" .אבל מכל מקום ,לא מובן מדוע
כמו כן כל בניית המזבחות שעשו האבות היה על דרך פרסום הנבואה ,או מדקדק לומר בחייו .וצ"ע[.
הנס ,ולכן במראה הראשון שה' הבטיח לו שירש את הארץ לא רצה לפרסם 6תמצית דבריו :הטעם שבמראה הראשונה לא בנה יצחק מזבח,
המראה הזה ,כדי שלא יקנאו בו יושבי הארץ וילחמו בו .ואף על פי ולא קרא ה' לאברהם עבדי רק כאן -מפני שאברהם היה רגיל
שאברהם בנה מזבח על נבואה שה' יתן לו הארץ ,כדכתיב )בראשית יב ,ז( לעשות מזבח ,ויצחק לא ,לכן קרא לאברהם "עבדי" ,שיבין יצחק
אָרץ הַ זֹּאת ַויִּ בֶ ן שָׁ ם ִמזְ בֵּ חַ לַה'
ַויּ ֵָרא ה' אֶ ל אַבְ ָרם ַויֹּאמֶ ר לְ ז ְַרעֲ� אֶ תֵּ ן אֶ ת הָ ֶ שעבודת הקרבנות שהיה אברהם רגיל בה חשובה לפני ה' ,לכן
הַ נּ ְִראֶ ה אֵ לָיו ,יצחק לא היה רגיל במלחמות כאברהם אביו שנלחם באור מיד בנה מזבח ,ולא לאחר מראה הראשונה לעיל.
כשדים ,ואחרי כן בסדום ,אבל יצחק לא היה איש מלחמות .ועוד ,שיצחק
נולד בארץ כנען והיה שלם עמם ,אבל אברהם בא מאור כשדים ,ולא דר בין
יושבי הארץ ,אבל יצחק היו העם שלמים עמו ,ולא מדרך המוסר לפרסם
]ז[
שיירש אותם .אבל במראה השני שה' אמר לו וברכתיך ,ולא אמר לו על
] 7ז[ )כו ,כה( " ַויִּ בֶ ן שָׁ ם ִמזְ בֵּ חַ ַויִּ ְק ָרא בְּ שֵׁ ם ה' ַויֶּט שָׁ ם אָהֳל ֹו ַויִּ כְ רוּ שָׁ ם עַ בְ ֵדי
ירושת הארץ ,בנה מזבח ופרסם המראה.
יִצְ חָ ק בְּ אֵ ר" ע"כ .יש לדקדק :א .מדוע לאחר המראה הראשון לעיל )ב-ה(
ובזה מיושב מדוע לאחר בניית המזבח באו אבימלך ושר צבאו לעשות עמו
לא בנה מזבח ,וכאן בנה מזבח .ב .מדוע לאחר שבנה המזבח באו אליו
ברית ,כיון שהתפרסם הנבואה על ידי בניית המזבח ,והתפרסם שה' ברכו,
אבימלך ושר צבאו ורצו לעשות עמו ברית ,כי 'ראו ראינו שה' עמך' ,והיינו
לכן באו לעשות ברית עמו ,ואמרו ראו ראינו שה' עמך ,היינו מחמת פרסום
שראו שגדל מאוד בממון ,אם כן מדוע לא באו רק לאחר שבנה המזבח
בניית המזבח.
במראה השני] .א .ה .ואף על פי שיש מפרשים שכשהלך מהם ראו שלא
8תמצית דבריו :הטעם שבמראה הראשון לא עשה מזבח ,ולאחר
נתברכו אלא בגללו ,מכל מקום ,מדוע הסמיכה תורה דבר זה לאחר בניית
שעשה מזבח עשו עמו ברית – כיון שבניית מזבח היא לפרסום
המזבח ,ואין לו שייכות לזה[.
הנבואה ,ולא רצה לפרסם שאמר לו ה' שיירש את כל הארץ
ונראה ,שבניית המזבח לאחר מראה נבואה או נס ,אינו הודאה של הנביא
ג
משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
]ט[ ]ח[
ֹאמרוּ ָראוֹ ָר ִאינוּ כִּ י הָ יָה ה' עִ ָמּ� וַנּ ֹאמֶ ר ְתּ ִהי נָא ָא ָלה
)כו ,כח( וַיּ ְ )כו ,כו( וַאֲ בִ ימֶ לֶ � הָ לַ � ֵאלָיו ִמגְּ ָרר ַואֲ חֻ זַּת מֵ ֵרעֵ הוּ וּפִ יכֹל שַׂ ר ְצבָ אוֹ:
ינוֹתינוּ בֵּ ינֵינוּ וּבֵ ינֶ� וְ נִכְ ְר ָתה ְב ִרית עִ מָּ �:
בֵּ ֵ מה הפירוש "מרעהו"
יש לדקדק ,מה הוא אריכות הלשון תהי נא אלה בינותינו כו' ,ועוד הא כבר כרת )כו ,כו( ואחוזת מרעהו .יתכן 9כי שב אל יצחק ,שרצה לפייסו,
ברית עם אברהם על בניו ובני בניו והלך עם הרועים שנתרועע יצחק עמהם ,למען יפייסוהו .10
)כו ,כח( תהי נא אלה בינותינו בינינו וביניך כו' .הוא 11כמו שפסק
כרת ברית עם אברהם על בניו ובני בניו ,אם כן מה היא הברית הזו שכרת ויקנאו בו.
שוב אבימלך עם יצחק ,וכדי ליישב זה נקדים ביאור שיטת הרמב"ם.
דהנה גרסינן בנדרים )ח ,א( "מנין שנשבעין לקיים את המצוה ,שנאמר
נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך .והלא מושבע ועומד מהר סיני הוא,
]ח[
אלא הא קמ"ל דשרי ליה לאיניש לזרוזי נפשיה" .מבואר ,שאף על פי שאין
] 9ח[ )כו ,כו( " ַואֲבִ ימֶ לֶ� הָ לַ� אֵ לָיו ִמגְּ ָרר ַואֲחֻ זַּת מֵ ֵרעֵ הוּ וּפִ יכֹ ל שַׂ ר צְ בָ א ֹו"
שבועה חלה על מצוה ,דמושבע ועומד מהר סיני ,מכל מקום אפשר להשבע
ע"כ .יש לבאר מה הוא לשון "מרעהו" ,ומפרשי התורה נדחקו בזה .ונראה,
כדי לזרז נפשו .ולא מבואר האם חלה השבועה .ופסק הר"ן )שם( דחל
דמרעהו פירושו מלשון רועים ,דהיינו מהרועים .ואחזת פירושו קבוצה.
השבועה לענין בל יחל.
פירוש ,אבימלך הלך אל יצחק מגרר ,עם קבוצה מהרועים שיצחק היה
והנה הרמב"ם )שבועות ה ,יא( כתב וז"ל "אבל אם נשבע שלא יאכל נבלה
מתרועע עמהם ,כדי שהם יפייסוהו.
וטרפה וכיוצא בהן ,בין אכל בין לא אכל אין כאן חיוב שבועה כלל ,לא
10תמצית דבריו :מרעהו לשון רועים .אבימלך הלך אל יצחק
שבועת ביטוי ולא שבועת שוא" ע"כ .ובהלכה יב כתב "נשבע שיאכל נבלה
מגרר ,עם קבוצה מהרועים שיצחק היה מתרועע עמהם ,כדי
וטרפה וכיוצא בהן מאיסורי תורה ,הרי זה לוקה משום שבועת שוא בין אכל
שהם יפייסוהו.
בין לא אכל" ע"כ .והנה הלכות אלו סותרות זו לזו ,דמדוע אם נשבע שלא
לעבור על לאו לא הוי שבועת שוא ,ואם נשבע שיאכל דבר האסור לוקה
משום שבועת שוא ,והרי בשניהם הוא מושבע ועומד מהר סיני .ונראה
]ט[
בביאור שיטת הרמב"ם ,דאם נשבע לבטל המצוה ,דהיינו שיאכל נבלה
ֹאמרוּ ָרא ֹו ָראִ ינוּ כִּ י הָ יָה ה' עִ מָּ � וַנֹּ אמֶ ר תְּ הִ י נָא אָלָה
] 11ט[ )כו ,כח( " ַויּ ְ
וכדו' ,הוא שבועת שוא ,שנשבע ללא כל תועלת ,אבל נשבע לקיים מצווה
בֵּ ינוֹתֵ ינוּ בֵּ ינֵינוּ וּבֵ ינֶ� וְ נִכְ ְרתָ ה בְ ִרית עִ מָּ �" ע"כ .יש לדקדק :א .מהו אריכות
שלא לעבור על הלאו ,הרי נשבע לתועלת ,שנשבע לזרז את נפשו לקיימה.
הלשון בפסוק "תְּ הִ י נָא אָלָה בֵּ ינוֹתֵ ינוּ בֵּ ינֵינוּ וּבֵ ינֶ�" ,והרי מספיק לכתוב
]א .ה .וכן כתב רבינו באור שמח על הרמב"ם )שם( וז"ל "נ"ב תוספתא פרק
"וְ ִנכְ ְרתָ ה בְ ִרית עִ מָּ �" .ב .הרי כבר כרת אברהם ברית עם אבימלך ,והברית
ב' )ה"ב( שלא נדר אלא לזרז הראשונות"[ וכן פסק הרמב"ם )שבועות יא,
היה על בניו ובני ובניו כמפורש שם )כא ,כב-כז()" ,כב( ַויְהִ י בָּ עֵ ת הַ הִ וא
ג( וז"ל "ומותר לאדם להשבע על המצוה לעשותה כדי לזרז את עצמו ואף
ַויֹּאמֶ ר אֲבִ ימֶ לֶ� וּפִ יכֹ ל שַׂ ר צְ בָ א ֹו אֶ ל אַבְ ָרהָ ם לֵאמֹ ר אֱ�הִ ים עִ ְמּ� בְּ כֹ ל אֲשֶׁ ר
על פי שהוא מושבע עליה מהר סיני שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור
אַ תָּ ה עֹ שֶׂ ה) :כג( וְ עַ תָּ ה הִ שָּׁ בְ עָ ה לִּ י בֵ א�הִ ים הֵ נָּה אִ ם תִּ ְשׁקֹ ר לִ י וּלְ נִינִי וּלְ נֶכְ ִדּי
משפטי צדקך" עכ"ל הרמב"ם .הנה מבואר ברמב"ם שיש מצוה להשבע
אָרץ אֲשֶׁ ר גּ ְַרתָּ ה בָּ הּ) :כד( ַויֹּאמֶ ר
כַּחֶ סֶ ד אֲשֶׁ ר עָ ִשׂיתִ י עִ ְמּ� תַּ עֲשֶׂ ה עִ מָּ ִדי וְ עִ ם הָ ֶ
לקיים לא תעשה ,ולכן לא עובר על שבועת שוא.
אַבְ ָרהָ ם אָנֹ כִ י אִ שָּׁ בֵ עַ ) :כה( וְ הוֹכִ חַ אַבְ ָרהָ ם אֶ ת ֲאבִ ימֶ לֶ� עַ ל אֹ דוֹת בְּ אֵ ר הַ מַּ יִם
והנה מצאנו לרמב"ם שסובר ,שהנשבע לזרוזי נפשיה חלה השבועה וצריכה
אֲשֶׁ ר גָּזְ לוּ עַ בְ ֵדי אֲבִ ימֶ לֶ�) :כו( ַויֹּאמֶ ר אֲבִ ימֶ לֶ� �א י ַָדעְ תִּ י ִמי עָ שָׂ ה אֶ ת הַ ָדּבָ ר
היתר ,כמבואר בבית יוסף ביורה דעה )רלט ,א( ,וכן הביאו המחבר שם וז"ל
הַ זֶּה וְ גַם אַ תָּ ה �א הִ גּ ְַדתָּ לִּ י וְ גַם אָנֹ כִ י �א שָׁ מַ עְ תִּ י בִּ לְ תִּ י הַ יּוֹם) :כז( וַיִּ קַּ ח
"ומדברי הרמב"ם נראה דשבועות זירוזין אסורות" ,ומפרש הש"ך )ס"ק י(
אַבְ ָרהָ ם ֹצאן וּבָ קָ ר ַויִּ תֵּ ן ַלאֲבִ ימֶ לֶ� ַויִּ כְ ְרתוּ ְשׁנֵיהֶ ם בְּ ִרית" .הנה מפורש שכבר
דצריך התרה .הנה מצאנו ברמב"ם ,שאף על פי שלא חלה השבועה ,אבל
ד
משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
כי עצמת ממנו )לעיל פסוק טז( ,היינו שלקחת שלנו ומאתנו הרמב"ם ,דכמו דנשבע אדם לקיים המצוות בקום ועשה לזרוזי
נתעשרת ,אבל כעת רואים אנחנו שאתה בעצמך ברוך ה', נפשיה )שבועות יא ,ג( ,כן נשבע שלא לעשות דבר האסור לעשותו
ומהשגחתו יתברך באה אליך ההצלחה והברכה הנפרצה מגבולי )שבועות ה ,יא( ,וזה שחומר הוא רק בידי שמים .לכן כאן ,הלא
הטבע .14 הוי מושבע ועומד מאברהם שהשביעו לו ולנינו ולנכדו )בראשית
כא ,כג( ,ואין שבועה חלה על שבועה ,רק חומרו בידי שמים ,לכן
אמר לשון אלה ,ודו"ק .12
]יא[
)כו ,לג( ַויּ ְִק ָרא א ָֹתהּ ִשׁבְ עָ ה עַ ל ֵכּן שֵׁ ם הָ עִ יר ְבּ ֵאר שֶׁ בַ ע עַ ד הַ יּוֹם
הַ זֶּה: ]י[
יש לדקדק :א .הרי כבר קרא אברהם שם המקום באר שבע .ב .מדוע לעיל לא כתוב )כו ,כט( ִאם ַתּעֲשֵׂ ה עִ מָּ נוּ ָרעָ ה כַּ אֲ שֶׁ ר ל ֹא ְנ ַגעֲנוּ� וְ כַאֲ שֶׁ ר עָ ִשׂינוּ עִ ְמּ�
שעל כן נקרא המקום באר שבע עד היום הזה
ַרק טוֹב ַו ְנּשַׁ ֵלּחֲ � בְּ שָׁ לוֹם ַא ָתּה עַ ָתּה בְּ רוּ� ה':
)כו ,לג( ויקרא אותה שבעה ,על כן שם העיר באר שבע עד היום יש לבאר מהו הלשון "אתה עתה ברוך ה'" ,דמשמע שלפני כן לא היה ברוך ה'.
הזה .הכוונה ,15שבפרשת וירא ,כשנשבע אבימלך ואברהם וכרתו ועוד ,מדוע לפני כן גירשוהו ,ועכשיו באו לפייסו
שניהם ברית ,קרא למקום באר שבע )כא ,לא( .אבל אחר כך )כו ,כט( אתה עתה ברוך ה .פירוש ,13שכאשר היית עמנו אמרנו
"אתה עתה ברוך ה'" ,דמשמע שלפני כן לא היה ברוך ה' .ועוד ,מדוע לפני צריך היתר והוא חומר בידי שמים .לפיכך בנשבע לבטל המצוה שמושבע
כן גירשוהו ,ועכשיו באו לפייסו .ונראה ,שכשהיה יצחק אצל אבימלך, ועומד ,הרי שבועתו היא ללא תועלת ,לכן חייב משום שבועת שוא ,אבל
וראה אבימלך שנתעשר מאוד ,אמרו שמהם לקח את הכסף ונתעשר ממנו, בנשבע שלא לעבור על לא תעשה ,היא שבועה לתועלת ,שנשבע לזרוזי
אבל כאשר ראו שהוא ברוך ה' ,אם כן מהשגחתו יתברך הגיע לו ההצלחה נפשיה ,וחלה השבועה לענין איסור ,אפילו שכוונתו רק לזרוזי ,ולכן אין זה
הגדולה שלא בדרך הטבע ,לכן עכשיו עתה אתה ברוך ה'. שבועת שוא.
תמצית דבריו :יש לבאר מהו הלשון "אתה עתה ברוך ה'", 14
ועל פי זה מבואר הכל היטב ,דאבימלך בא להשבע עם יצחק על הברית
דמשמע שלפני כן לא היה ברוך ה' .ועוד ,מדוע לפני כן גירשוהו, שכבר כרת אברהם עמו ,לזרוזי נפשיה לקיים הברית ,שאף על פי שלא חלה
ועכשיו באו לפייסו – ונראה ,דבתחלה חשדוהו שהתעשר לענין מלקות ,אבל היא חלה לענין איסור ,ולכן האריך בלשונו ואמר "תְּ הִ י
משלהם ואמרו עצמת ממנו ולאח"כ ראו שה' עמו לכן עכשיו – נָא אָלָה בֵּ ינוֹתֵ ינוּ בֵּ ינֵינוּ וּבֵ ינֶ�" ,כלומר אין הברית לענין חיוב מלקות
עתה ברוך ה' מברכת ה' התעשרת ולא ממנו. ואיסורים ,אבל היא לענין חומר דין שמים ,ולכן נקט לשון אלה שהיא
קללה ,לענין חומר הדין בידי שמים בלבד.
12תמצית דבריו :יש לדקדק ,מה הוא אריכות הלשון תהי נא אלה
בינותינו כו' ,ועוד הא כבר כרת ברית עם אברהם על בניו ובני בניו
]יא[
– ונראה דאבימלך כרת שוב לתוספת חיוב בידי שמים ,כשיטת
] 15יא[ )כו ,לג( " ַויִּ ְק ָרא אֹ תָ הּ ִשׁבְ עָ ה עַ ל כֵּן שֵׁ ם הָ עִ יר בְּ אֵ ר שֶׁ בַ ע עַ ד הַ יּוֹם
הרמב"ם שמצוה להשבע על המצוות לזרז עצמו ,לכן אמר 'תהי
הַ זֶּה" ע"כ .יש לדקדק :א .הרי כבר קרא אברהם שם המקום באר שבע
נא אלה' ,דהנשבע לקיים לאו ,חל חומר בידי שמים.
כדכתיב לעיל )כא ,לא( "עַ ל כֵּן קָ ָרא לַמָּ קוֹם הַ הוּא בְּ אֵ ר שָׁ בַ ע כִּ י שָׁ ם נ ְִשׁבְּ עוּ
ְשׁנֵיהֶ ם" ,ומדוע קרא יצחק שוב למקום באר שבע .ב .מדוע לעיל לא כתוב
שעל כן נקרא המקום באר שבע עד היום הזה ,וביצחק כתוב שעד היום הזה
נקרא באר שבע. ]י[
ונראה דהשם באר שבע הוא על שם השבועה כמפורש בקרא ,והיינו ] 13י[ )כו ,כט( "אִ ם תַּ עֲשֵׂ ה עִ מָּ נוּ ָרעָ ה ַכּאֲשֶׁ ר �א ְנ ַגעֲנוּ� וְ ַכאֲשֶׁ ר עָ ִשׂינוּ עִ ְמּ�
ההתחייבות של בני אברהם לברית עם אבימלך ,וכשהפר אבימלך ברית ַרק טוֹב ַונְּשַׁ ֵלּחֲ� בְּ שָׁ לוֹם אַ תָּ ה עַ תָּ ה בְּ רוּ� ה'" ע"כ .יש לבאר מהו הלשון
ה
משך חכמה
פרשת תולדות פסקא ד – יא – רבקה יצחק ואלימלך
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ט תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ונשבעו זה לזה ,שוב נתקיים השבועה ונקרא שנית שם המקום כשגירשו את יצחק )כו ,טז( ,הופר הברית בין שניהם ,ובטלה
באר שבע עד היום הזה .וזה שאמר על כן שם העיר באר שבע עד השבועה שנשבעו ,שכיון שאבימלך הפר בריתו ,תו אין בני
היום הזה ,ונכון .16 אברהם בכלל השבועה .אבל כי באו ליצחק ועשו עמו שלום
16תמצית דבריו :יש לדקדק :א .הרי כבר קרא אברהם שם שכרת עמו אברהם כאשר גירש את יצחק כדכתיב )כו ,טז( " ַויֹּאמֶ ר אֲבִ ימֶ לֶ�
המקום באר שבע .ב .מדוע לעיל לא כתוב שעל כן נקרא המקום אֶ ל יִצְ חָ ק לֵ� מֵ עִ מָּ נוּ כִּ י עָ צַ ְמתָּ ִממֶּ נּוּ ְמאֹ ד" ,בטלה השבועה ,ולא היו בני
באר שבע עד היום הזה – ונראה שכשכרת אברהם ברית ,וקראה אברהם בכלל השבועה ,שהרי אבימלך הפר הברית שהיה עם בני אברהם,
באר שבע על שם השבועה ,הופסק שם זה כשהפר אבימלך לפיכך כבר לא קראו למקום באר שבע כי בטלה השבועה ,אבל כשחזר
הברית וגירש את יצחק ,וכשחזר וכרת ברית עם יצחק ,חזר יצחק אבימלך וחידש את הברית ,חזר יצחק וקרא למקום באר שבע על שם
וקראה באר שבע ,ולא היתה הפסקה בברית ,עד היום הזה. השבועה ,ולכן מפורש בכתוב שנקראת עד היום הזה ,שלא הופסקה הברית,
ולא כמו הפעם הראשונה שנקראת באר שבע ,והופסק שמה להיות באר
שבע.
ו
