אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — תולדות (2026-11-09)

גליון מס׳
236
ערש"ק פרשת תולדות
ג' כסלו תשפ"ז
אשר מנעוריו נשמר מכל חטא ועון ,וגם 'קול יעקב נוהם מתהומותיך,
עומדת לו זכות אבות ,בוודאי ישמרוהו
'נפתולי אלקים נפתלתי' תשמע השמים מכון שבתך'
וַ ֶ ּי ְע ַּתר יִ צְ ָחק לה' לְ נֹכַ ח ִא ׁ ְש ּתוֹ ִּכי ֲע ָק ָרה ִהוא
מן השמים בשעה שהוא משתדל להכניס
וַ ֵ ּי ָע ֶתר לוֹ ה'. ַה ּקוֹ ל קוֹ ל יַ ֲעקֹב וְ ַה ָ ּי ַדיִ ם יְ ֵדי ֵעשָׂ ו.
בקרב אלו הרהורי תשובה.
'ויעתר יצחק -לה'' ,יצחק התפלל -לשם משך עשרות שנים ,התנהלה מלחמה עקובה מדם בין שתי מדינות שכנות.
והנה יצחק אבינו ידע היטב את מעלותיו מצביאים התחלפו ,כלי הנשק השתדרגו ,והמערכה לא הוכרעה .עד שבאחת
של יעקב ואת מגרעותיו של עשו ,ודוקא הדביקות בה' ,ורק אחר כך אמר הכתוב
'כי עקרה היא' .כיון שהעקרות לא היתה מהתלקחויות הקרב השתנו הנתונים לחלוטין .אחת המדינות היריבות
משום כך' ,ויאהב יצחק את עשו' ,כדי פיתחה נשק חדיש ומשוכלל שבכוחו לגרוס עד דק את מהלומות הקרב
להעלותו משפל מצבו ולהשפיע עליו רוח סיבת התפילה ,אלא התפילה היתה מטרה
לעצמה .כי תכלית התפילה איננה להשיג של הצד שכנגד .מול אבני הבליסטראות שירו חילות האויב על חומותיה,
טהרה .אבל זאת היה יכול לעשות רק שוגרו כדורי ברזל מיוחדים ומחודדים אשר כתשו וכיתתו את האבנים
יצחק ,שהיה קדוש מרחם ועולה תמימה, את צרכי האדם ,אלא כדי להידבק בבורא
ית' ולהודות לו שהוא עשנו ולו אנחנו (רמב"ן
הגדולות לעפר ואבני חצץ בעודם באוויר בדרכם לבקע את החומה ,וצבאות
וגם עמדה לו זכות אביו אברהם .מה שאין האויב איבדו את אחד מכלי המלחמה העיקריים שלה .ההמצאה החדשה הזו
רבקה ,שהיתה בת בתואל ולא היתה לה ס"פ בא).
הוכחה כמוצלחת ביותר.
זכות אבות ,לפיכך היתה נשמרת מלקרב וזהו שפירש רש"י' ,ויעתר' " -הירבה
והפציר בתפילה" ,עיקר כוונתו היתה עצם בישיבת עדכון בה השתתפו כל הגנרלים ,התבטא שר הצבא ואמר :אין אנו
את עשו ,אלא 'ורבקה אוהבת את יעקב'.
התפילה ,אלא שתפילה כזו ממילא פועלת יראים עוד ממחסני הנשק שבידי יריבנו .יש לנו פתרון צבאי ראשון-במעלה
'סייג שעשתה תורה לדבריה' גם את מילוי צרכיו של המתפלל' .ויעתר שמרסק כל כדור ברזל שלהם לאבק דק .כל משימתנו צריכה להתמקד
בדבר אחד :ללמוד איך לדייק במרבית הדיוק את ירי הכדורים החדשים
ֵע ֶקב ֲא ׁ ֶשר ׁ ָש ַמע ַאבְ ָר ָהם ְּבקֹלִ י וַ ִ ּי ׁ ְשמֹר לו' " -נתפצר ונתפייס ונתפתה לו" למלא
משאלותיו לטובה. שלנו .ככל שידייקו היורים ויכוונו לקלוע אל המטרה ,יתאפשר לנו להסתער
ִמ ׁ ְש ַמ ְר ִּתי ִמצְ וֹ ַתי ֻח ּקוֹ ַתי וְ תוֹ ר ָֹתי.
על מעוזי האויב ולכבוש אותו כליל ,ללא צל של מורא.
'וישמור משמרתי' ,אברהם אבינו שמר גם 'איש האמת' ***
"גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה ,כגון
וַ יְ ִהי ֵעשָׂ ו ִא ׁיש י ֵֹד ַע צַ יִ ד ִא ׁיש שָׂ ֶדה וְ יַ ֲעקֹב "אמר רבי אבא בר כהנא ,לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור
שניות לעריות ושבות לשבת" (רש"י) ,ודקדק
ישב א ָֹהלִ ים. ִא ׁיש ָּתם ׁ ֵ וכאבנימוס הגרדי .נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו ,אמרו לו ,תאמר שאנו
בכל דברי סופרים ואיסורי דרבנן ,כאילו
שמען מפי הקב"ה .וזהו 'אשר שמע אברהם לגבי עשו נאמר ב' פעמים 'איש' ' -איש יכולים ליזדווג לאומה זו .אמר ,לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות
"בקולי" וישמור משמרתי' .לא היה אצלו יודע ציד איש שדה' .כיון שהיה 'יודע ציד', שלהן ,ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן ,אין אתם יכולים להזדווג
שום חילוק בין גופי תורה לגדרים וסייגים, "לצוד ולרמות את אביו בפיו" (רש"י) ,וכל להם .שכך הבטיחן אביהן ואמר להם' ,הקול קול יעקב' ,בזמן שקולו של
כי רק על ידם יש קיום לגופי התורה. דבריו היו אחד בפה ואחד בלב ,לפיכך כשני יעקב מצוי בבתי כנסיות ,אין 'הידים ידי עשו' .ואם לאו' ,הידים ידי עשו',
אנשים דמי. אתם יכולים להם" (ב"ר סה ,כ).
וכמו שמצינו בגמרא (שבת יב" ,):לא יקרא
לאור הנר ,שמא יטה .אמר רבי ישמעאל אבל על יעקב נאמר פעם אחת ' -איש וכבר הקשו רבים ,הלוא הפסוק אינו מחלק ואומר שיש מצב בו קול יעקב
בן אלישע ,אני אקרא ולא אטה .פעם תם' .הוא היה תוכו כברו" ,כלבו כן פיו ,מי מתגבר ,ויש מצב בו ידי עשו שולטות .לכאורה ,מלשון הכתוב משמע
אחת קרא וביקש להטות וכו' .רבי נתן שאינו חריף לרמות קרוי תם"--- איפכא ,ש'והידיים ידי עשו' ח"ו ,גם אם 'הקול קול יעקב'.
אומר ,קרא והיטה ,וכתב על פנקסו ,אני
ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר
'ימין מקרבת' ונראה לבאר ,כאשר 'הקול קול יעקב' ,אזי גם אם 'והידיים ידי עשו' ,שידי
עשו אמנם קיימות בפועל ,אך לא אכפת לן כלל .כי אין בכוחן להזיק ,אלא
בשבת ,לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת וַ ֶ ּי ֱא ַהב יִ צְ ָחק ֶאת ֵעשָׂ ו ִּכי צַ יִ ד ְּב ִפיו וְ ִרבְ ָקה רק כאשר החטא גורם ח"ו .ואמנם ,רק ללימוד התורה לשמה יש את המעלה
שמנה" .ואם בשעת לימוד התורה הק' א ֶֹהבֶ ת ֶאת יַ ֲעקֹב. של "תורה מגנא ומצלא" (ריטב"א ,כתובות עז .):וכן כתב האור החיים הק' (ויקרא
מוכרחים להציב סייגים כדי לא להיכשל, צדיק היורד ממדרגתו להתחבר עם כו ,ג) ,שתורה שאינה לשמה אינה מצילה מיצה"ר .לכן ייתכן אשר 'הקול
על אחת כמה וכמה שכאשר יוצאים הפחותים כדי להעלותם משפל מצבם, קול יעקב' ,בלימוד תורה שלא לשמה ,ועדיין 'והידיים ידי עשו' .אבל "בזמן
לרשות הרבים אין תקוה להינצל מהיצה"ר עליו ליזהר שלא יהיה מושפע מהם ולא שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות" ,בלימוד התורה לשמה ,אזי "אין הידיים
ללא גדרים וסייגים. יירד עמהם .ואמנם את הצדיק השלם, ידי עשו" ,אין בהן שום כח לילך ולהזיק ,כי תורה לשמה מגנא ומצלא.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
התשוקה שגברה על הכל
הרבי ה'דבר חיים' ואמרה" :לבי קרוע לגזרים ,ואף בהתמדה גדולה רבה ונפלאה ,ולעבדו בלבב שלם
לא יכולתי להתרכז בתפילות הקדושות ,כי אין רצוני כרצונו ית"ש.
שיסע אייזיק'ל לבדו לארץ ישראל" .ידע הרבי ה'דבר "ידועים דברים של אאמו"ר זצוק"ל שהתבטא ישב א ָֹהלִ ים.
וְ יַ ֲעקֹב ִא ׁיש ָּתם ׁ ֵ
חיים' את לבה של הצדקנית ואמר" :אם הלב חושש, לאחר שבשרוהו את הבשורה המרה על הירצחו 'איש תם' -מלשון שלימות ,שזכה להיות
אינו צריך לנסוע" .הזדרזו ושלחו מברק ואייזיק'ל שב של בנו" :רבש"ע ,שלחתי את בני ללמוד בישיבה בחיר שבאבות (ב"ר עו ,א).
הביתה. של מטה ,ואתה לקחתו ללמוד בישיבה של מעלה". והתורה ממשיכה ומפרטת כיצד אכן הגיע
באסרו חג דסוכות התקבל מברק בהול ממארגני מדבריו נמצינו למדים שכל מטרת נסיעתו של אל השלימות -מכח היותו 'יושב אהלים',
הנסיעה ,לזרז את אייזיק'ל לשוב לבוקרסט כי אייזיק'ל לארץ ישראל היתה על מנת ללמוד את "אהלו של שם ואהלו של עבר" (רש"י) .מכח
עומדים לצאת להפלגה .שוב הפציר אייזיק'ל התוה"ק ,זאת היתה שאיפתו ותשוקתו הטהורה". עמלו בתורה יומם ולילה ,השיג את השלימות
והתחנן ,ושוב נזרקה מפי הרבי ה'דבר חיים' האמירה הנרצית.
וכבר דיבר רבינו בקדשו ,כי 'שלימות' -תלויה
הפסקנית" :אויב ער וויל אזוי שטארק ,מוז מען
ועומדת ב'יושב אהלים' (ראה המאמר בראש העמוד)---
איהם לאזן" .לבו חש כבר כי גזירה מרחפת על ראש
בנו ,אבל אל מול רצון נואש לגלות למקום תורה לא ***
היה מסוגל לעמוד .אף לבה של האם הצדקנית נחצה אכן כן ,כל סיבת עלותו של אייזיק'ל לארה"ק בגפו
בין חששות לתקוות .בעצמה הצטרפה ללוותו בדרכו בערב שבת קודש דנן ,יום ג' כסלו ,חל יום
אף שהוריו נותרו בגולה ,נעוצה היתה בחשקו הכביר
לבוקרסט ואף המשיכה עמו לטעמישוואר ,ושם היארצייט של הבחור הקדוש אייזיק'ל הי"ד ,בנו
לילך בעקבות אחיו הגדול ,הוא ניהו רבינו.
כשראתה שהוא עולה לרכבת הממשיכה לזאגרב הצעיר של כ"ק הרבי ה"דבר חיים" זיע"א שנרצח
שביוגוסלביה גברו חששותיה והיא ניסתה להניאו. משנודע לו כי אחיו הגדול ,רבינו ,הגיע בשלום לארץ בידי זדים בהגיעו ארצה ,וכפי שכבר הוזכר במדור
ישראל וקבע מקומו בהיכל התורה של מהרי"ץ זה בשבוע שעבר.
היא ראתה משפחה בת עשר נפשות שהגיעו
דושינסקיא זיע"א ,התלהטו בלבו גחלי תבערה .ברוב
לטעמישוואר אך בו במקום לא נתנו להם אישור במסיבת 'לחיים' שערך רבינו זיע"א לפני 30שנה
תשוקה היה מתחנן להוריו שייאותו להתיר לו לצאת
להמשיך ליוגוסלביה ודחו אותם לנסיעה מאוחרת, בדיוק ,במלאת יובל שנים להירצחו של אחיו הקדוש,
באותה דרך .הוא היה מתאונן על שהוא יושב בין
ובלבה ייחלה שגם אייזיק'ל יידחה ולא יאשרו את השמיע רבינו חידוש פלאי.
הגויים ועלול לגדול חלילה כעם הארץ ,בעוד אחיו
נסיעתו .אך תקוותה נכזבה לאחר כמה רגעים.
הגדול חובש את ספסליו של היכל התורה. "בדרך כלל" ,אמר אז רבינו" ,נזהרים חסידים שלא
בנה מחמדה קיבל את האישור ללא כל קושי .בכך
שוב ושוב היה מעלה לפני הוריו את זכר הימים לומר מילי דהספידא .מקובל בידינו שההגזמה
ראתה סימן כי אין לה לעמוד בדרכו ונפרדה ממנו
הטובים ,שהיו הוא ואחיו הגדול שוקדים בחברותא בשבחי הנפטר מזקת לנשמה ,ואין לו כל טובה
בחרדה---
בהויות אביי ורבא .הוא רצה להמשיך. בדבר .אשר על כן ,היו חסידים נמנעים מלהאריך
אף במחיצת אביו הקדוש הרבי ה"דבר חיים" זיע"א בשבח הנפטר".
ראו מחזות פלא סביב הנסיעה .ביום השני של כל אותם ימים ,חודש אלול תש"ו ,היה מפציר.
ראש השנה ,בעת שמכרו את העליות ,הזדרז הרבי בתחילה גברה דעת אמו הצדקנית ע"ה שהתנגדה "הפעם" ,המשיך רבינו" ,לגבי אחי הקדוש ,שונה
ה'דבר חיים' ורכש עבור בנו את עליית 'שלישי' בה בכל תוקף ,בטענה כי ארבעה ילדים שיכלה ,ומתוך הדבר".
קוראים את פסוקי עקידת יצחק ,אולם הגבאי שגה ארבעת ילדיה הנותרים נסעו כבר שניים ,אך לאחר "פתיל חייו נקפד בהיותו צעיר לימים ,בעודו בראשית
והעלהו לעליית לוי (כנראה שלא היה כהן בבית המדרש). מכן התבטא הרבי ה'דבר חיים' ואמר" :אויב ער וויל ימיו ,בן י"ד בלבד .אין אנו באים לומר שהוא כבר
הרבי ה'דבר חיים' לא הגיב ,אולם כשהגיע בקריאתו אזוי שטארק ,מוז מען איהם לאזן" (-אם רוצה הוא הספיק בימיו הקצרים את כל התורה כולה .אין אנו
לתיבות "אלוקים יראה לו השה לעולה בני" הזדעזע כל כך חזק ,מוכרחים לאפשר לו) .משניתנה ההסכמה, באים לשוחח אם ומה כבר פעל ועשה בימי חלדו.
ודפק בחוזקה על לוח לבו .שנים לאחר מכן התבטא התבקשו עסקנים שהיו קרובים אל הרבי ה'דבר אנו באים להדגיש אודותיו את ההיבט העיקרי :הוא
הרבי ה'דבר חיים' ואמר" :איך האב געזען און חיים' ובתוך זמן קצר השיגו עבורו את האישורים רצה .הוא השתוקק .הוא היה מלא שאיפה .חשקו
געשפירט די גזירה ,איך האב געפריווט וויפוהל איך הדרושים להצטרף לאחת מאניות המעפילים. היה עז להעפיל למדרגות גבוהות בקנין התורה
האב געקענט מבטל זיין די גזירה ,אבל אין תבונה הפלא היה ,כי למרות כל ה'איתותים' השמימיים הקדושה ודרכי עבודת ה' .את זאת ,אפשר גם
ואין עצה נגד ה'" (-ראיתי וחשתי בגזירה וניסיתי ככל יכולתי אפשר לומר .הוא רצה .זה אמת לאמיתה .משמים
שליוו את המסע מראשיתו ,הרי שתשוקת-האיתנים
לבטלה ,אבל אין תבונה ואין עצה נגד ה')--- של אייזיק'ל העפילה על הכל וגברה על הכל. לא הניחו לו להשלים את שאיפתו .הרבש"ע בחר
מול כל חששות אלו ,קמה וגם ניצבה תשוקה אחת בנשמה הטהורה שלו ,הוא מעמו אחרת"---
עוד בעשרת ימי תשובה של שנת תש"ז ,כאשר יצא
שגברה על הכל :אייזיק'ל רצה ללמוד תורה הקדושה
אייזיק'ל מבית הוריו שבסערט ונסע לטשערנוביץ רבינו התמקד במניעיו של אייזיק'ל לעלות לארץ
בארץ הקודש ,כמו אחיו הגדול.
(שם הסתופף ביום הקדוש בצל זקנו כ"ק אדמוה"ז הרבי ר' הקודש ,ואמר" :הנני יכול לומר בפה מלא ,שכל
הוא השתוקק להיות 'יושב אהלים' - איתמר זי"ע ,לפני צאתו לבוקרסט למסלול המסע) ,ביטאה תשוקתו ורצונו ומגמתו נתונים היו ללמוד את
ומתוך כך ,סלולה היתה דרכו במעלה מדרגת 'איש אמו הרבנית הצדקנית ע"ה את חרדת לבה לגורלו. התוה"ק ,ובהתלהבות דקדושה הגה במחשבתו
תם'--- במוצאי היום הקדוש סחה אמו הצדקנית ע"ה באזני לעלות לארץ הקודש ולשקוד בה על דלתי התורה
עושים רצון צדיק
ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א
בפקס | 03-6776953אימייל6776952@gmail.com :
לפרטים058-3200027 :
נפשי תערוג
פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
אוצר בלום ויקר-ערך
זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם ,מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א
הרב הגאון רבי ישראל מנחם קליין שליט"א
רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו
ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק
ד
בראייתו .לא זזו משם עד שהזמין משקפיים ,על תענית דיבור בת ארבעים יום .יום אחר יום נשמר ***** יג ******
חשבונו ,ובתוך ימים ספורים שב הבחור לאיתנו ונזהר ,וכדרכו הקדיש כל שעותיו אך ורק ללימוד התפילות הנשגבות בעודו בחור
וכל ימיו הוא ספון בהיכלי תורה--- התורה הקדושה ולעסק העבודה ,אך פעם אחר
פעם נאלץ לקטוע את רצף ארבעים הימים בשל לאמתו של דבר ,עוד טרם הנני שוטח זכרונות
*** מימי תפארתו של רבינו בעומדו בראש קהל עדת
מניעות שזימנו לו מן השמים.
ישורון ,עליי לגולל תחילה זכרונות אשר הנני נושא
***** טז ****** באחד מנסיונותיו להשלים ארבעים ימי 'תענית באמתחתי משנות קדם.
בבית החולים בערב שבת דיבור' ,הצליח לעטוף בשתיקה את קבלת
אח היה לאבי ,ור' יעקב שמו .אותו דוד ,הרה"ח
סיפור נוסף ונפלא שמור עמי באמתחתי. השתיקה ולשמור את סודו במשך שלושים
רבי יעקב קליין ע"ה ,למד בבחרותו בישיבתו של
ותשעה ימים .ביום הארבעים נודע לו ,כי אחד
אחד התלמידים בישיבה בא פעם לרבינו בערבו הגה"צ מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל ושם ראה מקרוב
מידידיו עקב אחריו ונודע לו הדבר.
של ליל שישי והתאונן על כאבים חזקים בבטנו. את הנהגתו המופלאה של רבינו -בעודו אף הוא
שאלו רבינו כמה שאלות ,ומהן הסיק כי מדובר מה עשה? בחור צעיר לימים החובש את ספסלי הישיבה,
בדלקת התוספתן ('אפנדציט') ואף העריך כי הדלקת ניגש לאותו אדם ,וכמסיח לפי תומו פלט כמה ומפיו שמעתי כמה וכמה עדויות מרתקות.
במצב מתקדם שיש בו כדי לסכן חיים רח"ל .מיד מילים של חולין! הוא היה מתאר לי את מראהו של רבינו בעת
הזמין מונית ונסע עם הבחור לבית החולים. זאת רק מתוך מטרה אחת :להוציא מלבו את תפילתו ,והיה מעיד ואומר כי המחזה אינו יכול
עם בואם ,פעל רבינו בתושיה להבהיל רופא המחשבה כי עמל על השגת רוח הקודש בכוחה לסור מנגד עיניו כל הימים.
מומחה למיטתו ,והלה אישר את הערכתו והורה של תענית דיבור ממושכת... לפי תיאורו הבנתי ,שרבינו היה מטמין עצמו
להחיש את הבחור לחדר הניתוח .למרות שהיה *** בפינת כותל המערב ,בסדק שבין ארון הספרים
יכול להתקשר להורי הבחור ,לא הזעיק אותם לקיר ,שם קבע מקום לתפילתו ,אך משם נשמע
רבינו והעדיף לשהות בעצמו מחוץ לחדר הניתוח, ***** טו ****** קולו בקודש .אמנם לא הרעיש בתפילותיו ,אך
עד שישמע כי מצבו משתפר. ההבנה הדקה לבן ישיבה מעת לעת נעקרה מלבו אנחת געגועים מרטיטה,
משיצא הרופא ,פנה לרבינו ובישרו בהתרגשות, מעניין לציין את הבנתו הדקה של רבינו לצרכיו או שהתפרצה יפחה כבושה ונשמעה ברבים.
כי בתושייתו ובזריזותו הציל את חיי תלמידו. של 'ישיבה בחור' ,שהתבטאה ביתר שאת וביתר לעתים היה רוקע ברגלו וניכר עליו שהוא מרעיש
ועדיין ,לא הזדרז רבינו לקרוא לבני המשפחה, עוז לאורך כל ימיו ושנותיו. עולמות בתחנוניו.
עד שהוציאו את הבחור מחדר ההתאוששות סידור קטן היה אחוז בידיו במשך כל התפילה,
ואשפזוהו במחלקה .רק אז ,כשראה שהוטב לו בהדרכות רוחניות -פשיטא ,הנני מתכוון בזאת גם
ובעת תפילת העמידה היה חופן בין דפיו את פניו.
באמת ,התקשר להוריו ועדכנם במצבו. לרובד הגשמי.
מרגע שנעמד להתפלל שמונה עשרה ,החלו עיניו
עד שלא הגיעו ההורים ,המשיך רבינו לסעוד את ידוע לי מקרוב על סיפור ,שפעם ניגש אחד
לזלוג דמעות ,והוא כמו לא חלי ולא מרגיש הניח
הבחור החולה ,סייע לו להניח תפילין ולהתפלל, הר"מים לרבינו והתאונן על אחד הבחורים
להן לזלוג בעודו מתרפק באהבה לפני שומע
דאג לכל צרכיו ולא יצא לביתו אלא בשעת צהרים שבימים כתיקונם נחשב בין טובי הבחורים,
תפילה .כשהיה מגיע לברכת 'רפאנו' נהג להוציא
מאוחרת של ערב שבת! ולאחרונה נחלשה הקשבתו והוא ממעט להשתתף
דף ובו היו רשומים שמותיהם של חולים רבים,
בשיעורים.
*** והיה מעתיר בעדם בדמעות שליש .והיו הדמעות
זימן רבינו את הבחור לחדרו ,פתח שתי גמרות, זולגות ,מתערבבות עם פלגי זיעת הקודש שנטפו
***** יז ****** ולהפתעת הבחור -החל רבינו ללמוד אתו כמו ממנו ,ולא פעם נקוותה שלולית זוטא סביב
בן הרבי דוחף רכב תקוע חברותא מן המניין. מקומו...
פעם ,בצאת רבינו מבנין הישיבה (עוד בחיי אביו הלימוד המשיך והמשיך ,תוך שרבינו עוקב מזווית ***
הקדוש) ,הבחין ביהודי שנתקע עם רכבו במעלה עיניו הבוחנות אחר כוח הריכוז של הבחור ובודק
ההר והוא מתאמץ לחלצו. את ידיעותיו. ***** יד ******
רבינו לא היסס לרגע ,לא שת למעמדו ולא חש לא חלפו כמה דקות ,ורבינו סגר את הגמרא ואמר התענית דיבור שנקטע
לכבודו ,אלא הזדרז להושיט יד -ורתם אותי יחד לבחור" :בוא עמי". עוד שמעתי מפי דודי הרה"ח רבי יעקב קליין
עמו לסייע ליהודי לדחוף את המכונית במעלה הוא ירד עמו במדרגות הישיבה ,יצאו מרחוב מינץ ע"ה ,שבאחד הימים מצא רבינו כתוב בשם האר"י
הכביש .אני הייתי נבוך כולי ,אך רבינו הקדימני ירדו לרחוב רבי עקיבא ,שם הועיד רבינו פעמיו הקדוש זי"ע ('שער רוח הקודש' דף יא ):שהחוסם פיו
וכהרף-עין התרה בי בלחישה שלא אגיד מי הוא, לחנות האופטיקה 'לייבוב' וביקש שיבדקו את מצב ולשונו מדיבור כלשהו במשך ארבעים יום ,זוכה
כדי שהלה לא יימנע מקבלת העזרה ואף לא ירגיש ראייתו של הבחור .ואכן התברר ,כי בחכמתו קלע לרוח הקודש.
באי-נעימות! בהשערתו והיחלשות הריכוז נעוצה היתה בירידה הוא השתוקק לאותן השגות ,וקיבל על עצמו
'לפולחנא דקודשא
בריך הוא!'---
/פרק יז
זה הוא עבורו כמבחן ,אם מרגיש וחש בצערם של אחרים
שאינם מבני המשפחה ,כפי שמרגיש אצל חתנו.
זרות ולא טושטש במחשבות צדדיות ,בבחינת "אחת
שאלתי מאת ה' אותה אבקש".
"א ַחת ׁ ָש ַא ְל ִּתי,ַ
הוא שהיה רגיל לעורר ולצטט בשם זקנו הסב"ק הרבי ר' כאשר התגלה שחלה ונזקק לניתוח ראש מורכב ,לא היה אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵּק ׁש"
מרדכי זי"ע ,שהתבטא כהאי לישנא" :מהעבירות אינני בכוחה של בשורה קשה כזו ליטול ממנו את משאלת הלב מתוך שלל מנהגיו בקודש של רבינו ,במשעולי דרכו
חושש ,שכן בשבילן נבראה התשובה .רק על המצוות אני האחת .כידוע ,הניתוח התקיים למחרת היום הקדוש תש"ע, העילאית והשמימית ,חבויה היתה הנהגה פלאית ועלומה,
ירא ,אם נעשו בשלמות וכתיקונן ואם לא נפגמו בפניות ובערבו של יום התבטא באזני אחד ממקורביו" :מחשבה שיש בה כדי ללמד על כלל פעולותיו וכוונותיו בהן לטובה.
זרות"ב--- אחת יש בלבי' .לך אמר לבי בקשו פני' ,הא ותו לא"א. היה זה מנהג שלמרות נסיונות ההסתרה מצדו -בעשותו
אנו רוצים רק קרבת אלקים... שנים אחדות קודם לכן נזקק לניתוח במעיו ,והיה זה
בשבועות הסמוכים לחג הפסח .חסדי ה' עליו גברו והוא
כחכמתו לטשטש את הענין ככל הניתן מעין הרואים -חדי
התפיסה לא יכלו שלא להבחין בו.
סיפר לו יהודי בהשתאות ,כעבור יום הפורים:
עבר את הניתוח ללא סיבוכים ובתוך ימים לא רבים החלים פעמים רבות ,אחר שהושיט את ידיו הקדושות למקבלי פניו
"השנה ,בפורים ,ראיתי יהודי ,שלא היה שייך למצוא אצלו
ושב לאיתנו .בפרוס החג המקודש ,נפרד ממנו בנו כ"ק מרן ודורשי ברכותיו ועצותיו ,היה טובל את ראשי האצבעות
חילוק בין תפילת מנחה של ערב היום הקדוש לתפילת
אדמו"ר שליט"א מאלעד לקראת יציאתו לחו"ל ,ותוך כדי במים שעמדו הכן לשם כך בכל עת (כאשר יתואר בהרחבה בפרק
מנחה של יום הפורים".
מילות פרידה אמר לו רבינו בבכי נרגש: 'בקדושה עילאה').
התפלא רבינו ושאל" :ומה חידוש יש בדבר?"
"הלא אומרים בליל הסדר את מאמר הזוהר (ח"ב מא ).הנסוב פעם ,כשהעמיד דברים על דיוקם ,בתוך כדי דיבור גילה רז
הסביר האיש" :סביבו עמדו עולם גדול של שתויי יין ,אנשים על ענייני סיפור יציאת מצרים ,ושם אומרים 'חובה איהו על טעמו של דבר ,וכה אמר" :אינני נוטל ידיים אחר כל אדם,
שבמשך כל היום היו עסוקים במצוות היום ,ואילו הוא היה בר נש לאשתעי תדיר קמי קודשא בריך הוא ולפרסומי ניסא כי אם אחר אנשים המפריעים לי את הדביקות בהשי"ת"!---
מופרש מכל הסובב אותו ועמד בתפילתו באותה דבקות בכל אינון ניסין דעבד' (-חובה היא על בן אדם לדבר תמיד לפני הקדוש
ונמצינו למדים דבר גדול.
כפי שראיתיו במנחה של ערב יום כיפור". ברוך הוא ולפרסם את הנס בכל אותם נסים שעשה) -
תא שמע מינה ,כי אף בעת שקיבל את קהל הפונים ועסק
לא הבין רבינו כי בן שיחו מתכוון אליו בעצמו ,ושב ואמר: "מאז שזוכר אני את עצמי ,אף פעם לא היו לי פניות בקטע עמהם כל כולו בענייניהם ,היה דבוק בדביקות עליונה
"אינני יכול להתפעל מזה ...הרי לא שייך להיות אחרת"--- זה והייתי אומרו בלתי לה' לבדו - להשי"ת .את ההפרעה מן הדביקות ,סילק כלאחר יד
לאחר מכן הרהר קמעא ,כמנסה לרדת לסוף דעתו של "השנה ,חוששני. בתוספת טהרה לידיו הקדושות ותיכף שב למלאכתו,
המתפעל ואמר בדרך אפשר" :אולי אם יש אדם שמתפלל מלאכת שמים...
"אינני יודע אם אצליח להגיד זאת באותה נקיות שאמרתיו
רק בגלל שהוא רוצה לבקש על הצטרכויותיו ,הוא ,אולי,
מרגיש התפעלות בערב יום הקדוש יותר מיתר התפילות,
עד היום"--- "קרבת אלקים לי טוב"
כי הוא מפעיל רגש בנפשו על כך שקרב ובא היום הקדוש בא וראה עד היכן הדברים מגיעים ,שכאשר ניגש הוא בהשתפך עליו רוחו ,מבטא היה רבינו בשפתיו את פסגת
וזמן חיתום הדין .אבל אנו הרי כולנו יהודים פשוטים ועיקר להודות ולהלל להשי"ת ולפרסם ניסיו ,מורא עולה על השתוקקותו' :קרבת אלוקים'.
תפילתנו מתוך רצוננו ושאיפתנו לקרבת אלוקים ,ואם כן ראשו ,שמא יהרהר בלבו יותר על נסים שנעשו עמו דייקא, משאלת נפש זו ,הדריכה את מנוחתו בכל עת.
מה לי בתפילה זו או אחרת ומה שייך לחלק בזמנים .הלא ובכך יפגום בנקיות השבח וההודאה.
גם כשאפפוהו מכאובי חולי או מועקות של צרכי כלל ופרט,
תמיד מתקרבים ,אם מעט ואם הרבה ,אבל מתקרבים וכל וכשהיה חתנו ,מורנו הגה"צ ראש הישיבה שליט"א ,שרוי מאומה לא גבר על הרצון האחד והנקי שלא עומעם בפניות
תפילה חשובה היא"ג--- במצב מסוכן בחודש אדר א' תש"ס ,אמר רבינו כי מצב
ביני לאחרים הוא ,אז איך לאז נישט נאך און אנדערע לאזן זיך יא אדהכי והכי ,חלפו ב' ימי ראש השנה כשאותו חסיד מתעלה בכל א .מפי הרה"ח רבי שלמה לוין שיחי'.
נאך" (-שאני אינני מרפה ואילו אחרים מרפים). תפילה ומרקיע שחקים בהתלהבותו ,דמעותיו והשתפכות נפשו, ב' .הליכות עולם' (אלול תשרי – עמוד מב).
והיה רבינו מעורר את שומעי לקחו ,ליטול מוסר מהדרכה זו, והנה אתא ובא 'צום גדליה' .ביקש החסיד הנ"ל ליטול ברכת
ג .מרשימות הרה"ג רבי רפאל אוחיון שליט"א.
להפריד את התפילה מן המאורעות ,לבל תושפע מן הסובב ולא פרידה מהסב"ק ולשוב לביתו ,אלא שהגבאים הודיעוהו כי ייאלץ
להמתין. רגיל היה רבינו לספר מעשה בחסיד נכבד וחשוב שערך 'נסיעה'
תצטנן מחמת נסיבות החיים ,אלא תמיד תהא ערוכה בהטבה
לבישטנא ,מקום משכן קדשו של הסבא קדישא הרה"ק הרבי ר'
כנדרש מן העומד לפני המלך .הרי המלך תמיד נותר מלך ,וממילא ניצל החסיד את זמן ההמתנה ופנה להתפלל ולא ידע כי מבעד מרדכי מנדבורנה זיע"א ,כדי להתפלל במחיצת צדיק הדור בראש
ההתבטלות והדבקות חייבות להיות באותה מדרגה ,שכן מלכותו לחלון חדרו ,מציץ עליו הסב"ק ומבקש להתבונן שוב ברום השנה ,היום בו הספרים נפתחים ובריות בו יפקדו וכל באי עולם
של המלך היא הקובעת ולא מצב רוחו של העבד. מדרגותיו ועבודתו הכבירה .אך למרבה האכזבה ,הפעם לא ניכרה עוברים לפניו כבני מרון.
התלהבות לא בעיטוף הטלית ולא בהנחת התפילין ,אף התפילה
מכיון שאדם נכבד וחשוב היה ,הושיבוהו הגבאים אצל כותל המזרח
ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא עצמה פשוטה היתה בתכלית ,מהירה וללא התלהבות ,כמצות
ובסמוך למקומו של הס"ק זיע"א ,שם השתפכה נפשו לאלוקים
תומך המכון אנשים מלומדה.
ודמעות ניגרו מעיניו כמים עד שטליתו היתה ספוגה בהן .במשך
הרה"ח ר' שלמה קובלסקי שליט"א בהיכנסו לאחר זמן ליטול ברכת הפרידה ,נם לו הסב"ק פליאה כל תפילות ראש השנה היה אחוז אש להבה באופן מופלא ,עד
לרגל שמחת נישואי בנו החת' חיים מרדכי הי"ו שבלבו :מפני מה השתנתה תפילתו לגריעותא ולא עמד בתוקף כדי שהסב"ק עצמו התבונן בתפילותיו ואלו מצאו חן בעיניו ,וברוב
עב"ג בשעטו"מ למז"ט התלהבותו" ,הלא פסוקי דזמרה אלו שאתמול אמרת אותם מתוך ענוותנותו חלפה בראשו מחשבת תמיהה :מדוע ערך חסיד נלהב זה
התלהבות ,הם המה אשר נאמרו האידנא ביובש ובלא חיות"?! 'נסיעה' אלי ,הרי תפילתו עומדת ברום המעלה והוא מצוי בדרגה
יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל התנצל הלה ואמר כי טרוד הוא בפרנסתו ואינו יכול להתאמץ נשגבה כזו שאני צריך לערוך 'נסיעה' אליו ,להסתופף בצילו וללמוד
וירווה מהם ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה ולכוון כמעשהו בראש השנה .נענה הרבי ר' מרדכי ואמר" :ההבדל ממנו דרכי תפילה ועבודת ה' בהתלהבות אש להבת שלהבת.
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
