gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli

שבוע: תולדות (2026-11-09)

מה בדף - בבלי · Ma Bedaf - Bavli — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לע''נ מרן רבי איסר זלמן בן רבי‬ ‫בס"ד‬ ‫ברוך פרץ מלצר זצוק''ל‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@ GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 360‬פרשת תולדות תשפ''ז‬ ‫בכורות נח‪-‬סא ערכין ב‪-‬ד‬ ‫טלאים והכניסם לדיר ומנה חמשה ומת אחד מהם אם מת אחד מהמנויים ימנה וישלים‬ ‫דף נח ר' תנחום מבאר שמעשרים לפני הרגלים כדי שיהיו בהמות מצויות לעולי רגלים‬ ‫עליהם ואם מת משאינם מנויים המנויים פטורים והשאר יצטרפו לגורן אחר‪.‬‬ ‫ואף ששנינו שמותר למכור ולשחוט קודם הגורן אך מעדיפים לשחוט אחרי המעשר כדי‬ ‫עוד אמר רבא שאם יש לו י''ד טלאים והכניסם לדיר ויצאו ששה מפתח אחד ועוד ארבעה‬ ‫לקיים מצוה בממונו ואח''כ יקנו לאכילה‪ ,‬והמשנה קראה לזה גורן שזה עושה טבל‬ ‫מפתח אחר ונשארו ארבעה אם יצאו מהפתח של הששה יטול מהם אחד והשאר יצטרפו‬ ‫כגורן‪ ,‬ור' יוסי בר' יהודה אמר ששיעור פרס הוא ט''ו יום‪ ,‬ור' אבהו מבאר שפרס זה חצי‬ ‫לגורן אחר‪ ,‬ואם יצאו מפתח אחר הששה פטורים והארבעה ארבעה יצטרפו לגורן אחר‪,‬‬ ‫מהזמן של הלכות פסח ששנינו ששואלים ודורשים ל' יום קודם הרגל בהלכותיו‬ ‫ואם יצאו ארבעה בפתח זה וששה בפתח אחר ונשארו ארבעה אם הם יצאו בפתח של‬ ‫ולרשב''ג דורשים שתי שבתות‪.‬‬ ‫הששה יטול מהם אחד למעשר והשאר פטורים‪ ,‬ואם לא הארבעה והששה שיצאו‬ ‫ר''ע סובר שאדר הסמוך לניסן לעתים הוא מלא ולעתים הוא חסר ולכן קבע לו זמן פרוס‬ ‫פטורים‪ ,‬והארבעה שנשארו יצטרפו לגורן אחר‪ ,‬ואם יצאו ארבעה בפתח זה וארבעה‬ ‫הפסח‪ ,‬ובן עזאי סובר שלעולם הוא חסר ולכן הוא קבע כ''ט באדר‪.‬‬ ‫בפתח אחר ונשארו הששה אם הששה יצאו מפתח אחד נוטל מהם אחד והשאר פטורים‬ ‫בסיון קבעו בראשון בו שכיון שעדיין לא נולדו בהמות רבות לכן קרבו את זמן הגורן‬ ‫ואם לא יצאו הארבעה שיצאו פטורים והששה יצטרפו לגורן אחר‪ ,‬ולכאורה אם רבא‬ ‫לרגל כדי שיוולדו עוד‪.‬‬ ‫מחדש שמנין הראוי פוטר הרי הוא כבר אמר את זה פעם אחת ויש לומר שהיינו אומרים‬ ‫בן עזאי אומר שהגורן של תשרי הוא בכ''ט אב שהוא סובר שהאלוליים מתעשרים‬ ‫שרק ודאי מנין הראוי פוטר ולא ספק כי הוא ראוי לאחד מהצדדים קמ''ל שגם בזה פטור‪.‬‬ ‫לעצמם ומה שקבעו את כ''ט ולא ל' כי לעתים מחסרים את אב וצריכים לעשות היכר בין‬ ‫עוד אמר רבא שאם היו לו חמשה עשר טלאים לא יאמר אברור עשרה ואתנם בדיר וטול‬ ‫חדש לישן‪.‬‬ ‫מהם אחד ויפטרו השאר אלא יכניס את כולם לדיר ויוציא עשרה ויטול את העשירי שיצא‬ ‫ר''א ור''ש קבעו את א' ניסן כרשב''ג ששואלים ודורשים שתי שבתות ובא' סיון כנ''ל‬ ‫למעשר והשאר יצטרפו לגורן אחר וכן שנינו שאם היו לו חמשה עשר טלאים‬ ‫שיוולדו כמה שיותר ובכ''ט אלול זה לשיטתם שא' תשרי הוא ר''ה למעשר בהמה‪.‬‬ ‫דף ס לא יאמר אברור עשרה ואטול מהם אחד והשאר יפטרו אלא יכניס את כולם לדיר‬ ‫שנינו במשנה שקבעו כ''ט אלול ולא א' תשרי שהוא יו''ט‪ ,‬לכאורה המשנה יכלה לבאר‬ ‫ויוציא עשרה והעשירי מהם הוא מעשר והשאר יצטרפו לגורן אחר‪ ,‬אך קשה ממה‬ ‫כדי לעשות היכר בין חדש לישן‪ ,‬ויש לומר שהמשנה מוסיפה טעם‪ ,‬סיבה אחת כדי‬ ‫ששנינו שאם היו לו י''ט טלאים לא יאמר אברור עשרה ואטול מהם אחד והשאר יפטרו‬ ‫לעשות היכר‪ ,‬ועוד מפני שהוא יו''ט ואי אפשר לעשר ביו''ט כי נותנים על המעשר צבע‬ ‫אלא יכניסם לדיר ויוציא עשרה ויטול מהם אחד והשאר פטורים‪ ,‬ורב הונא בר סחורה‬ ‫אדום‪.‬‬ ‫ביאר לפני רבא ברגל שמדובר בדיר שיש לו שתי פתחים ויצאו ממנו תשעה בכל פתח‬ ‫שנינו שבן עזאי אמר כיון שחלק אומרים א' תשרי הוא ר''ה למעשר בהמה וחלק אומרים‬ ‫שהאחד הנשאר ראוי לכל צד‪ ,‬ורב הונא לא תירץ שיצאו תשעה וכשהגיע לעשירי התחיל‬ ‫בא' אלול לכן יתעשרו האלוליים לעצמם‪ ,‬יש להקשות שנראה טעמו של מי מסתבר יותר‬ ‫למנות בתחילה לכל התשעה כי הוא סבר שהעשירי קדוש מעצמו‪ ,‬ואין לתרץ שמדובר‬ ‫ואין לומר שאי אפשר לעמוד על טעמם שהרי שנינו שבן עזאי אמר שכל חכמי ישראל‬ ‫שמנאם זוגות זוגות שרב הונא סובר שהעשירי למנין הבהמות קדוש‪ ,‬ואמר ר''נ בר יצחק‬ ‫לפניו כקליפת השום חוץ מהקרח הזה דהיינו ר''ע‪ ,‬ואמר ר' יוחנן שאמרו את זה מפי‬ ‫שאמו של רב הונא יש לה זכות שביארו ברגל כשמועתו של בנה‪.‬‬ ‫השמועה מפי חגי זכריה ומלאכי‪.‬‬ ‫משנה אם יצאו שתים כאחד ימנה אותם שתים ואם מנאם אחד התשיעי והעשירי‬ ‫שנו בברייתא באיזה מקרה אמר בן עזאי שיתעשרו האלוליים לעצמם שאם נולדו לו חמש‬ ‫מקולקלים‪ ,‬אם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתם‬ ‫באב וחמש באלול אינם מצטרפים וכן אם נולדו ה' באלול וה' בתשרי אינם מצטרפים‬ ‫מקודשים התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר והאחד עשר יקרב שלמים‪ ,‬ולר''מ הוא‬ ‫ואם נולדו חמשה בתשרי וחמשה באב שאחריו הם מצטרפים ולכאורה זה פשוט‪ ,‬ויש‬ ‫עושה תמורה ור' יהודה אומר וכי תמורה עושה תמורה ואמרו בשם ר''מ שהאחד עשר‬ ‫לומר שהחידוש הוא שלא אומרים שכמו שהשנים מפסיקות כך הגרנות שבינתיים‬ ‫אינו תמורה שא''כ הוא לא היה קרב‪ ,‬אם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר‬ ‫מפסיקות קמ''ל שלא‪ ,‬וכן שנינו שחמשה לפני ר''ה וחמשה אחרי ר''ה לא מצטרפים‬ ‫עשירי האחד עשר אינו קדוש והכלל הוא שאם לא נעקר השם מעשירי האחד עשר לא‬ ‫חמשה לפני הגורן וחמשה לאחריו מצטרפים‪.‬‬ ‫קדוש‪ .‬גמרא ר' יוחנן אומר שאם מנה זוגות זוגות למאות העשירי למנין קדוש ורב מארי‬ ‫רבא אומר שלבן עזאי אם נולדו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי יכנסו יחד‬ ‫מבאר שהכוונה שהעשירי למנין שלו קדוש כלומר שהמאה העשירית קדושה‪ ,‬ורב כהנא‬ ‫להתעשר עמוד ב ויקח אחד מהנולדים באלול והשאר פטורים ממה נפשך שאם ר''ה הוא‬ ‫אומר שהעשירי למנין הבהמות הוא קדוש ומיד אחרי חמש זוגות חל קדושה‪ ,‬ויש להוכיח‬ ‫אחד באלול א''כ מצטרפים ילידי אלול לילידי תשרי ואם ר''ה בא' תשרי א''כ מצטרפים‬ ‫ממה ששנינו שאם יצאו שנים ומנאם אחר התשיעי והעשירי מקולקלים וזה מובן אם‬ ‫ילידי אב עם ילידי אלול ואין צורך לצרף את האחרים לגורן אחר שהרי נאמר עשירי ודאי‬ ‫נאמר שהולכים לפי מנינו ולכן יש קלקול כי הוא קורא לעשירי תשיעי ולאחד עשר‬ ‫ולא עשירי ספק‪ ,‬והחידוש בזה שלא גוזרים שמה יבא לקחת מילידי אב או תשרי‪.‬‬ ‫עשירי‪ ,‬אך אם נאמר שקדוש למנין הבהמות א''כ אין קלקול שהרי הוא קורא לתשיעי‬ ‫משנה כיצד מעשרים‪ :‬כונס עשרה לדיר ועושה פתח קטן ששנים לא יכולים לצאת ממנו‬ ‫תשיעי ולעשירי עשירי‪ ,‬ור' יוחנן יבאר שהוא מדבר כשהוא מתכוון להוציאם זוגות זוגות‬ ‫ומונה א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' ואת העשירי הוא צובע בצבע אדום ואומר הרי זה מעשר‪,‬‬ ‫אך לא כשיצאו ממילא‪ ,‬ויש להוכיח ממה ששנינו שאם מנה למפרע מהסוף להתחלה‬ ‫אם לא צבע או שלא העביר בשבט אלא מנאם רבוצים או עומדים הם מעושרים ואם היו‬ ‫העשירי שבמנין הוא קדוש וזה מובן אם קדוש העשירי למנין הבהמות אך אם נאמר‬ ‫לו מאה ונטל עשרה מהם או שהיו עשרה ונטל מהם אחד הם לא מעושרים‪ ,‬ור' יוסי בן ר'‬ ‫שקדוש למנין שלו א''כ כאן הוא קרא לעשירי אחד ומבאר רבא שזה מועיל כיון שבמנין‬ ‫יהודה אומר שהם מעושרים‪ ,‬אם אחד ממי שכבר נמנה חזר לדיר הם פטורים ואם קפץ‬ ‫של פרסיים קוראים לעשרה אחד‪.‬‬ ‫אחד מהמעושרים לתוכם כולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויאכלו לבעלים במומם‪ .‬גמרא‬ ‫עמוד ב שנו בברייתא מנין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי‬ ‫שנו בברייתא ששמים את המתעשרים בדיר עם פתח קטן שרק אחד עובר ואמותיהם‬ ‫ששלשתם קדושים שכתוב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה‬ ‫בחוץ והם בפנים והן גועות ויוצאות לקראת אמם ויש להקשות שיוציאום בידים ויש‬ ‫קודש‪ ,‬ואין לרבות גם שמיני ושנים עשר שהרי התרבה שהעשירי קדוש וטעותו מתקדשת‬ ‫לומר שכתוב אשר יעבור והיינו מעצמו ולא שיעבירוהו‪ ,‬אך קשה שיזרקו להם ירק ויצאו‬ ‫וכמו שהוא מקדש רק בסמוך לו את גופו ממש כך טעותו מתקדשת רק בסמוך לו‪ ,‬אך‬ ‫לקראתו‪ ,‬ואמר רב הונא שגזרו משום לקוח או משום יתום שיוציאו רק ע''י אמם‪.‬‬ ‫קשה שנלמד שכמו שהוא אחד כך רק אחד מתקדש בטעות‪ ,‬שנה תלמיד לפני ר' יוחנן‬ ‫בברייתא למדו מכל אשר יעבור למעט טריפה שאינה עוברת ומהשבט לומדים שיש מצוה‬ ‫שזה כדעת ר''א בן ר''ש ששנינו שהוא סובר שהאחד עשר קדוש רק אם שתק בתשיעי‬ ‫למנותם בשבט ואם לא מנאם בשבט או שמנאם רבוצים או עומדים לומדים מהפסוק‬ ‫וקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי והוא סובר כר' יהודה שטעות מעשר הוא תמורה‬ ‫העשירי קודש מכל מקום ומשמע רק כשקרא שמו עשירי ואם לא קרא את שמו עשירי‬ ‫והוא סובר כאביו שאי אפשר להמיר ולחזור ולהמיר‪.‬‬ ‫לומדים שהוא קדוש מיהיה קודש‪ ,‬ואין לומר שאם היו לו מאה ונטל עשרה מתוכם‬ ‫רבא אומר שאם יצאו שנים בתשיעי וקרא להם תשיעי החולין והמעשר מעורבים‬ ‫שיחול המעשר כי כתוב העשירי ובאופן זה אין זה עשירי‪ ,‬ור' יוסי בר' יהודה סובר שחל‬ ‫שהעשירי קדוש מאליו ולתשיעי הוא קרא תשיעי‪ ,‬ואם יצאו שנים בעשירי וקרא להם‬ ‫המעשר והוא סבר כאבא אלעזר בן גומל שלמד מהפסוק ונחשב לכם תרומתכם שמדובר‬ ‫עשירי העשירי והאחד עשר מעורבים זה בזה‪ ,‬ואם קראם אחד עשר המעשר והחולין‬ ‫בשתי תרומות תרומה גדולה ותרומת מעשר וכמו שתרומה ניטלת באומד ומחשבה‪,‬‬ ‫מעורבים‪ ,‬ולכאורה מה מוסיף בזה רבא יותר מקרא לשתים תשיעי‪ ,‬ויש לומר שהחידוש‬ ‫דף נט כך תרומת מעשר ניטלת באומד ומחשבה ומעשר נקרא תרומה שכתוב כי את‬ ‫הוא שכשאומר בבת אחת שניהם קדושים אפילו אם לא נעקר שם העשירי ממנו‪ ,‬וכשאמר‬ ‫מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללויים לנחלה והוקש מעשר בהמה‬ ‫רב כהנא שמועה זו הקשה לו רב אשי ששנינו בסיפא שאם לא נעקר שם עשירי ממנו לא‬ ‫למעשר דגן שניטל באומד ומחשבה כך מעשר בהמה‪.‬‬ ‫קדוש האחד עשר אמר לו רב כהנא שהמשנה מדברת בזה אחר זה אך בבת אחת שניהם‬ ‫רבא אומר שהעשירי קדוש מאליו אם הוא נשאר כשיצאו תשעה גם בלי קריאת שם‪ ,‬ואין‬ ‫קדושים‪ ,‬אך קשה שהמשנה אמרה קודם בזה אחר זה שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי‬ ‫לומר שרבא למד את זה ממה שלמדו בברייתא מיהיה קודש שגם אם לא קרא שמו עשירי‬ ‫עשירי ולאחד עשר עשירי האחד עשר אינו קדוש וא''כ זה הכלל בא לרבות שגם בבת‬ ‫הוא קדוש אך ניתן לומר שהוא לא קרא לו עשירי אך הוא קרא לו קודש‪ ,‬אלא יש להוכיח‬ ‫אחת לא חל על האחד עשר‪ ,‬ויש לדחות שזה בא לרבות כשיצא העשירי ולא דיבר שלא‬ ‫ממה ששנינו שאם קרא לתשיעי עשירי ויצא העשירי ולא דיבר התשיעי יאכל במומו‬ ‫נעקר ממנו שם עשירי ואם לא נבאר כך קשה מהברייתא שאם יצאו שנים בעשירי ולא‬ ‫והעשירי מעשר‪ ,‬אך יש לדחות ששם התברר העשירי או שמדובר שהראה עליו‪ ,‬אלא יש‬ ‫קדם אחד מהם את חבירו וקראם עשירי עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה והרי לא עקר‬ ‫להוכיח ממה ששנינו שאם קרא לתשיעי עשירי ומת העשירי בדיר התשיעי נאכל במומו‬ ‫כאן את העשירי משמו אלא שבבת אחת שניהם קדושים‪ ,‬אך יש לדחות שיתכן שמדובר‬ ‫והשאר פטורים בגלל שנפטרו בעשירי‪ ,‬ויש לדחות ששם הם נפטרו במנין הראוי כמו‬ ‫שאחד קדם והוציא את ראשו וקראו אחד עשר והם התערבו אח''כ ויצאו יחד וקראם‬ ‫שאמר רבא שמנין הראוי פוטר‪ ,‬אלא יש להוכיח ממה ששנינו שאם קרא לתשיעי עשירי‬ ‫עשירי ובאופן זה נעקר שם העשירי ממנו‪ ,‬אך קשה שכתוב לא קדם ויש לבאר שהכוונה‬ ‫והעשירי נשאר בדיר התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר‪ ,‬וישנה ברייתא שהתשיעי‬ ‫שהם חזרו והתערבו‪ ,‬ולכאורה זה לא כדברי רבי שהאחד עשר לא צריך עקירה‪ ,‬ויש לומר‬ ‫חולין ושנה תלמיד לפני רב ששת שזה כדברי ר''ש בר' יהודה שאמר בשם ר''ש עמוד ב‬ ‫שרבי דיבר כשהיו לו הרבה בהמות שאומרים שהוא אמר עישור אחד וכאן מדובר שאין‬ ‫שהתשיעי קדוש רק אם נעקר שם העשירי מהעשירי‪ ,‬ויש ללמוד מק''ו שאם האחד עשר‬ ‫לו יותר בהמות‪ ,‬ושנינו את דברי רבי בברייתא שרבי אמר שאם קרא לעשירי אחד עשר‬ ‫שהוא קדוש להקרב הוא קדוש רק כשנעקר שם העשירי ממנו ודאי התשיעי שאינו קדוש‬ ‫ולאחד עשר עשירי אין האחד עשר קדוש‪ ,‬ור' יוסי בר' יהודה אומר שהאחד עשר קדוש‬ ‫להקרב חל עליו שם רק כשנעקר שם העשירי ממנו‪ ,‬אך יש לדחות את הק''ו שדוקא היא‬ ‫ורבי אמר כלל שאם לא נעקר שם העשירי ממנו אין האחד עשר קדוש‪ ,‬ויש להקשות הרי‬ ‫הנותנת שהאחד עשר קדוש להקרב רק אם נעקר שם העשירי ממנו אך התשיעי שממילא‬ ‫נעקר כאן שם העשירי ומבאר רבא שמדובר שיש לו בהמות רבות שאומרים שהוא‬ ‫אינו קדוש להקרב חל עליו שם גם כשלא נעקר שם העשירי ממנו‪ ,‬ועוד י''ל שלגבי האחד‬ ‫מתכוון לעישור אחד‪.‬‬ ‫עשר שכבר התברר העשירי חל בו קדושה רק כשנעקר השם מהעשירי אך לגבי התשיעי‬ ‫בברייתא אחת נאמר שאם יצאו שנים בעשירי שניהם ירעו ובברייתא אחרת נאמר‬ ‫שעדיין לא הוברר שם העשירי יחול בו שם מעשר גם כשלא נעקר העשירי משמו‪ ,‬ואין‬ ‫שיקריבו ובברייתא נוספת נאמר שימותו‪ ,‬ויש לבאר שהברייתא שאומרת ירעו היא כרבנן‬ ‫לדחות דבר זה‪.‬‬ ‫שלא מביאים קדשים לבית הפסול למעט מזמן אכילתם‪,‬‬ ‫אין לומר שרבא למד שמנין הראוי פוטר ממה ששנינו שאם קפץ אחד ממי שכבר נמנה‬ ‫דף סא והברייתא שאומרת יקריבו זה כדעת ר''ש שמביאים קדשים לבית הפסול‬ ‫לתוך הדיר כולם פטורים ולכאורה המנויים נפטרו במנין הראוי כי יתכן לפרש שמדובר‬ ‫והברייתא שאומרת ימותו היא כדעת ר' יהודה שסובר שטעות מעשר היא תמורה ור'‬ ‫שעישר עליהם ממקום אחר אך אין לפרש כך שהרי כתוב מן המעושרים לתוכם ואין‬ ‫יהודה סובר שתמורת מעשר מתה‪ ,‬אך קשה שבמשנה שנינו שאמרו לר''מ שאם הוא היה‬ ‫לומר שהכוונה מעשר דוקא שהרי כתוב ירעו בלשון רבים‪ ,‬אלא יש לומר שרבא למד‬ ‫תמורה הוא לא היה קרב משמע שלר' יהודה הוא קרב‪ ,‬ואין לומר שאמרו לפי סברת ר'‬ ‫מהפסוק אשר יעבור ולא מי שכבר עבר ואין לפרש שכבר עבר שעישר עליהם שהרי זה‬ ‫יהודה שהרי שנינו שר' יהודה אמר שאין בין אחד עשר לשלמים אלא שזה עושה קדושה‬ ‫פשוט אלא מדובר שנפטרו במנין הראוי‪ ,‬ויש ברייתא כדברי רבא שאם היו לו עשרה‬ ‫וכמו שבדירה איש ואשתו כך בסוכה והכהנים שהם בני עבודה לא יתחייבו‪ ,‬קמ''ל‬ ‫להקרב וזה לא עושה קדושה להקרב ומשמע שהוא עצמו קרב‪ ,‬ועוד ששנינו על הפסוק‬ ‫שאמנם הם פטורים בשעת עבודה אך הם חייבים שלא בשעת עבודה כמו ששנינו שהולכי‬ ‫מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים‪ ,‬ואין לרבות תשיעי שהקדש מקדש לאחריו ולא‬ ‫דרכים ביום פטורים ביום וחייבים בלילה‪.‬‬ ‫לפניו וסתם ספרא הוא לדעת ר' יהודה וכתוב שהאחד עשר קרב‪ ,‬אלא מבאר ר''ש בר'‬ ‫הכל חייבים בציצית בא לרבות כהנים לויים וישראלים ולכאורה זה פשוט ויש לומר‬ ‫אבא לפני ר' יוחנן שמדובר במעשר בזמן הזה וחששו לתקלה‪ ,‬אך קשה א''כ גם ביצא‬ ‫שהחידוש הוא בכהנים שהיינו אומרים שהתורה הסמיכה לא תלבש שטענז גדילים תעשה‬ ‫אחד נאמר שימות ויש לומר שזה בדרך לא מבעיא שלא רק באחד שאין כל כך הפסד‬ ‫לך שרק מי שלא הותר לו כלאיים מצווה בציצית והכהנים שלא נאסר להם כלאים בבגדי‬ ‫שימות אך בשנים יש הפסד גדול וישהו עד שיפול בהם מום ויאכלום‪ ,‬קמ''ל שימותו‪.‬‬ ‫כהונה לא יתחייבו בציצית‪ ,‬קמ''ל שהם חייבים שאף שלא נאסר להם שעטנז בשעת‬ ‫רב פפי אמר בשם רבא שהאומר לשלוחו עשר עלי והוא קרא לתשיעי עשירי רק העשירי‬ ‫עבודה אך לא הותר להם שלא בשעת עבודה‪.‬‬ ‫קדוש ואם קרא לאחד עשר עשירי הוא לא קדוש‪ ,‬ורב פפא סובר שאפילו אם קרא‬ ‫מה שכתוב הכל חייבים בתפילין כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט ויש לומר‬ ‫לתשיעי עשירי אינו קדוש כי הוא אומר לו שלחתיך לתקן ולא לעוות‪ ,‬ואין להקשות‬ ‫שהחידוש הוא בכהנים שלא נאמר שכתוב וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך‬ ‫מהאומר לשלוחו צא תרום הוא יתרום כדעת בעה''ב ואם אינו יודע את דעתו של בעה''ב‬ ‫שרק מי שהוא שייך בכל המצוה של יד שייך בשל ראש והכהנים לא שייכים בשל יד כיון‬ ‫יתרום בבינונית אחד מנ' ואם פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה ולא כתוב‬ ‫שכתוב בבגדי כהונה ילבש על בשרו שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין בשרו א''כ הם לא‬ ‫שהוא אומר לו לא שלחתיך לעוות‪ ,‬ויש לומר שבתרומה מצוי שיש שתורם בעין יפה ויש‬ ‫יהיו חייבים במצוה של ראש‪ ,‬קמ''ל שהם חייבים כמו ששנינו שתפלה של יד לא מעכבת‬ ‫שתורם בעין רעה והוא אומר לכך אמדתיך‪ ,‬אך במעשר שקרא לתשיעי או לאחד עשר‬ ‫את של ראש ושל ראש לא מעכב את של יד‪ ,‬ויש להקשות שכמו שהם פטורים בזמן‬ ‫עשירי אומר לו המשלח לא היה לך לטעות‪.‬הבבס‬ ‫עבודה בשל יד שכתוב על בשרו הם יהיו פטורים משל ראש שכתוב ושמת המצנפת על‬ ‫ת‪.‬ו‪.‬ש‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ע‬ ‫ראשו‪ ,‬ויש לומר ששנינו ששערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין‪.‬‬ ‫מסכת ערכין‬ ‫שנינו הכל חייבים בתקיעת שופר כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט ויש לומר‬ ‫פרק הכל מעריכים‬ ‫דף ב‬ ‫שהחידוש הוא בכהנים שלא נאמר שנאמר יום תרועה יהיה לכם ורק מי ששייך בתרועה‬ ‫משנה הכל מעריכים ונערכים נודרים ונידרים‪ :‬כהנים לויים ישראלים נשים עבדים‪ ,‬אך‬ ‫של יום אחד חייב בר''ה וכהנים ששייכים בתרועה כל השנה שכתוב ותקעתם בחצוצרות‬ ‫טומטום ואנדרוגינוס נודרים ונידרים ומעריכים ולא נערכים כי רק זכר או נקבה ודאי‬ ‫על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם א''כ הם לא יתחייבו בתקיעה של ר''ה‪ ,‬קמ''ל שהם‬ ‫נערך‪ ,‬חרש שוטה וקטן נידרים ונערכים אם אינם נודרים ומעריכים כי אין בהן דעת‪ .‬גמרא‬ ‫חייבים‪ ,‬אך קשה הרי בפסוק כתוב חצוצרות ויש לומר שכתבו חיוב בכהנים שלא נאמר‬ ‫הכל מעריכים בא לרבות מופלא הסמוך לאיש‪ ,‬ונערכים בא לרבות מנוול ומוכה שחין‬ ‫שכיון ששנינו ששוה היובל לר''ה לתקיעה לברכות ורק מי ששייך בתקיעה של יובל חייב‬ ‫שהיינו אומרים שרק מי שישנו בדמים ישנו בערך והם אינם בני דמים ולא יהיה להם ערך‬ ‫בר'''ה והכהנים שאינם שייכים במצות היובל שהרי שנינו שכהנים ולויים מוכרים לעולם‬ ‫קמ''ל שיש להם ערך למנין שנותיהם שכתוב נפשות כל שהוא‪.‬‬ ‫דף ד וגואלים לעולם א''כ הם לא יתחייבו במצות ר''ה‪ ,‬קמ''ל שהם חייבים שאמנם הם‬ ‫בנודרים אין חידוש ועיקר החידוש הוא בנידרים ולכאורה אם באים לרבות טומטום‬ ‫לא שייכים לשמיטת קרקע אך הם שייכים ליובל בשמיטת כספים ושילוח עבדים‪.‬‬ ‫ואנדרוגינוס הרי כתוב בהם להדיא וכן חרש שוטה וקטן כתוב להדיא ופחות מבן חודש‬ ‫שנינו הכל חייבים במקרא מגילה כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט ויש לומר‬ ‫שנינו לקמן וכן שנינו עכו''ם להדיא' ויש לומר שבאים לרבות פחות מבן חודש והמשנה‬ ‫שהחידוש הוא שיבטלו את עבודתם כמו שאמר רב יהודה בשם שמואל שכהנים‬ ‫שונה כאן ומפרשת אח''כ‪.‬‬ ‫בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מקרא‬ ‫מה ששנינו הכל סומכים בא לרבות יורש ולא כר' יהודה שיורש אינו בסמיכה הכל‬ ‫מגילה‪ ,‬מה שכתוב הכל חייבים בזימון כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט ויש‬ ‫ממירים לרבות יורש ולא כר' יהודה ששנינו שיורש סומך ומימר ור' יהודה סובר שיורש‬ ‫לומר שהחידוש הוא שגם באכילת קדשים חייבים לזמן שלא נאמר שכיון שלומדים‬ ‫אינו סומך ומימר‪ ,‬ר' יהודה למד מהפסוק קרבנו ולא קרבן אביו ולומדים תחלת הקדש‬ ‫מואכלו אותם אשר כופר בהם וזה כפרה ולא יתחייבו לברך‪ ,‬קמ''ל שהם בכלל ואכלת‬ ‫מסוף הקדש שכמו שבסוף הקדש יורש לא סומך כך בתחלת ההקדש היורש לא ממיר‬ ‫ושבעת‪ ,‬וכן מה ששנינו שהכל מצטרפים לזימון כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט‬ ‫ורבנן למדו מהמר ימיר לרבות יורש ולמדו סוף הקדש מתחלת הקדש שכמו שיורש מימר‬ ‫ויש לומר שהחידוש הוא שלא נאמר שכיון שזר לא יכול לאכול עם הכהן א''כ לא יצטרף‬ ‫כך יורש סומך ורבנן למדו שכתוב ג' פעמים קרבנו‪ ,‬אחד למעט קרבן עכו''ם ועוד אחד‬ ‫עמו קמ''ל שהוא מצטרף שאמנם הזר לא יכול לאכול מה שהכהן אוכל אך הכהן יכול‬ ‫ממעט קרבן חבירו וקרבנו בסמיכה בא לרבות בעלי חוברים שכל השותפים של הקרבן‬ ‫לאכול מה שהזר אוכל‪.‬‬ ‫יסמכו עליו ור' יהודה לא ריבה בעלי חוברים לסמיכה ואם נאמר שהוא ריבה אותם עמוד‬ ‫מה ששנינו הכל מעריכים כהנים לויים וישראלים לכאורה זה פשוט ואמר רבא שהחידוש‬ ‫ב אך ר' יהודה ממעט קרבן עכו''ם וקרבן חבירו מפסוק אחד ומקרבנו אחד ממעטים‬ ‫הוא אפילו לדעת בן בוכרי ששנינו שר' יהודה אמר שבן בוכרי העיד ביבנה שכל כהן‬ ‫קרבן אביו ורבנן למדו מזה סמיכה לבעלי חוברים‪ ,‬ור' יהודה למד מהמר ימיר לרבות‬ ‫ששוקל שקלים אינו חוטא ור' יוחנן בן זכאי אמר שכהן שאינו שוקל חוטא אלא‬ ‫אשה כמו ששנינו שלכאורה הפרשה מדברת בלשון זכר ומואם המר ימיר לומדים לרבות‬ ‫שהכהנים דרשו לעצמם את הפסוק וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ואם העומר ושתי‬ ‫אשה‪ ,‬ורבנן למדו את זה מהואו של ואם ור' יהודה לא דרש את הואו‪.‬‬ ‫הלחם ולחם הפנים יבואו משל הכהנים א''כ איך אפשר לאכלם‪ ,‬אך קשה לדעת בן בוכרי‬ ‫מה ששנינו הכל חייבים בסוכה בא לרבות קטן שאינו צריך לאמו שחייב בסוכה ומה‬ ‫מדוע השוקל אינו חוטא הרי אם אינו חייב להביא הוא מכניס חולין לעזרה ויש לומר‬ ‫ששנינו הכל חייבים בלולב לרבות קטן היודע לנענע בחייב בלולב‪ ,‬ומה ששנינו הכל‬ ‫שהוא מביא ומוסר לציבור‪ ,‬וא''כ לבן בוכרי היינו אומרים שכיון שכתוב וכל ערכך יהיה‬ ‫חייבים בציצית הוא לרבות קטן היודע להתעטף שחייב בציצית‪ ,‬הכל חייבים בתפילין בא‬ ‫בשקל הקדש וכל מי שישנו בשקלים ישנו בערכין וכיון שכהנים לא שייכים בשקלים א''כ‬ ‫לרבות קטן שיודע לשמור תפילין שאביו קונה לו תפילין‪ ,‬הכל חייבים בראייה בא לרבות‬ ‫הם לא יעריכו‪ ,‬קמ''ל שהם גם מעריכים‪ ,‬ואביי מקשה הרי מוכל ערכך למדו שכל ערך‬ ‫מי שחציו עבד וחציו בן חורין‪ ,‬ולרבינא שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מראייה הכל‬ ‫שאתה מעריך לא יהיה פחות מסלע אלא מבאר אביי שצריך לרבות כהנים בערכין שלא‬ ‫בא לרבות חיגר ביום הראשון של החג והתרפא ביום השני אך זה מובן רק למ''ד שכל ימי‬ ‫נאמר שכיון שכתוב ופדויו מבן חודש תפדה בערכך שרק מי שהוא בפדיון הבן שייך‬ ‫החג הם תשלומין זה לזה ויש חיוב כל יום אף שלא היה חייב בראשון אך למ''ד שכולם‬ ‫בערכין וכהנים שאינם בפדיון הבן לא יהיו בכלל ערכין‪ ,‬קמ''ל שהם בכלל ערכין‪ ,‬ורבא‬ ‫תשלומין של היום הראשון א''כ מי שלא היה חייב ביום הראשון פטור בכל הימים‪ ,‬והכל‬ ‫מקשה א''כ גם לגבי איל אשם נאמר ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך וגם‬ ‫בא לרבות סומא באחת מעיניו ולא כדעת ר' יוחנן בן דהבאי שאמר שסומא באחת מעיניו‬ ‫כאן נאמר שרק מי שהוא בערכין הוא באיל האשם וא''כ טומטום ואנדרוגינוס שאינם‬ ‫פטור מראיה שכתוב י ְִראֶ ה וקוראים י ֵָראֶ ה כדרך שאתה בא להֵ ראות כך אתה בא לראות‬ ‫בערכין לא יהיו בכלל איל האשם אלא מבאר רבא או רב אשי שצריך לרבות כהנים‬ ‫וכמו שלהראות זה בשתי עינים כך לראות רק מי שיש לו שתי עינים‪ ,‬ועוד י''ל שבא‬ ‫בערכין שלא נאמר שכיון שכתוב והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן‪ ,‬קמ''ל שגם‬ ‫לרבות חציו עבד וחציו בן חורין ורבינא שאמר שפטור זה רק למשנה ראשונה ששנינו‬ ‫הכהן מעריך‪ ,‬ונערכין בא לרבות מנוול ומוכה שחין ולמדו את הכל בברייתא מהפסוק‬ ‫שלב''ה מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד ואמרו‬ ‫בערכך לרבות ערך סתום‪ ,‬ועוד למדו מבערכך שנותן ערך כולו ולא ערך אברים ואין‬ ‫להם ב''ש שתקנתן את רבו אך הוא לא מתוקן שהרי אינו יכול לישא שפחה מפני צד בן‬ ‫להוציא אבר שהנשמה תלויה בו שכתוב נפשות‪ ,‬ועוד למדו מנפשות למעט מת ואין‬ ‫חורין שבו ואינו יוכל לישא בת חורין מצד עבדות שבו ואין לומר שיבטל שהרי העולם‬ ‫למעט גם גוסס שכתוב והעמיד והעריך וכל שישנו בכלל העמדה ישנו בהערכה ומי שאינו‬ ‫נברא לפריה ורביה שנאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את‬ ‫בהעמדה אינו בהערכה ועוד למדו מנפשות שמשמע רק אחד שהעריך אחד ומנין לרבות‬ ‫רבו לשחררו וכותב לעבד שטר על חצי דמיו וב''ה הודו לב''ש ולפ''ז גם הוא חייב‬ ‫אחד שהעריך מאה שכתוב נפשות‪ ,‬ועוד למדו מנפשות עמוד ב שמשמע רק איש שהעריך‬ ‫בראיה אף קודם שחרור שכבר אין רשות רבו עליו‪.‬‬ ‫איש או אשה ואשה שהעריכה לומדים מנפשות‪ ,‬ועוד למדו מנפשות לרבות מנוול ומוכה‬ ‫הכל חייבים בתקיעת שופר בא לרבות קטן שהגיע לחינוך ששנינו שלא מעכבים את הקטן‬ ‫שחין שהרי נאמר נדר בערכך והיינו אומרים שרק מי שבכלל נדר הוא בכלל ערך ולמנוול‬ ‫מלתקוע ביו''ט‪ ,‬הכל חייבים במקרא מגילה וכן מה שכתוב הכל כשרים לקרות את‬ ‫ומוכה שחין אינו בדמים וא''כ היינו אומרים שאינם בערך‪ ,‬קמ''ל והיה ערכך‪ ,‬מהזכר‬ ‫המגילה‬ ‫לומדים למעט טומטום ואנדרוגינוס ואין לומר שהם יהיו לפחות בערך אשה שכתוב והיה‬ ‫דף ג בא לרבות נשים כדברי ריב''ל שהן חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס‪.‬‬ ‫ערכך הזכר ואם נקבה היא ורק זכר ודאי ונקבה ודאית נערכים ולא ספק‪.‬‬ ‫הכל חייבים בזימון בא לרבות נשים ועבדים ששנינו שנשים מזמנות לעצמם ועבדים‬ ‫מה שכתוב בברייתא ערך סתום הוא כמו ששנינו שאם אחד אמר ערך סתום עלי נותן כמו‬ ‫מזמנים לעצמם‪ ,‬הכל מצטרפים לזימון בא לרבות כדברי ר''נ שקטן היודע למי מברכים‬ ‫הפחות שבערכין והוא שלושה שקלים ואין לומר חמישים כי כשניתן לתפוש מרובה‬ ‫מזמנים עליו‪.‬‬ ‫ומועט תופשים את המועט ואין לומר שיתן רק שקל כמו שכתוב וכל ערכך יהיה בשקל‬ ‫הכל מטמאים בזיבה בא לרבות תינוק בן יומו ששנינו שר' יהודה למד מהפסוק איש איש‬ ‫הקדש שזה נאמר על השג יד ולכאורה לא צריך את הפסוק בערכך שפשוט שאינו נפטר‬ ‫לרבות תינוק בן יום אחד שמטמא בזיבה‪ ,‬ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה אומר‬ ‫בלי כלום ואמר ר''נ בשם רבה בר אבוה שלמדו מהפסוק שבשיעור הקטן הוא לא נידון‬ ‫שלומדים את זה מהפסוק והזב את זובו לזכר ולנקבה כל שהוא זכר בין קטן בין גדול וכן‬ ‫בהשג יד כי הוא כמפרש‪ ,‬וללישנא בתרא ר''נ אמר שבערך סתום הוא נידון בהשג יד‬ ‫נקבה בין קטנה ובין גדולה ומה שכתוב איש איש שהתורה כפלה מילים כלשון בני אדם‪.‬‬ ‫ולכאורה זה פשוט ויש לומר שהיינו אומרים שהוא כמפרש קמ''ל שלא‪ ,‬ויש שלמדו‬ ‫הכל מטמאים בטמא מת בא לרבות קטן שלא נאמר שכתוב איש אשר יטמא ולא יתחטא‬ ‫מבערכך לרבות שנותן את ערך כולו ולא ערך דמי אברים אך קשה הרי למדו מזה ערך‬ ‫שרק איש ולא קטן‪ ,‬קמ''ל אפילו קטן שכתוב ועל כל הנפשות אשר היו שם ומה שכתוב‬ ‫סתום ויש לומר שהיה ניתן לכתוב ערך וכתוב בערכך‪.‬‬ ‫איש בא למעט קטן מכרת‪.‬‬ ‫יש להקשות במה שלמדו מנפשות שיש ערך באבר שהנשמה תלויה בו הרי מנפשות למדו‬ ‫הכל מטמאים בנגעים בא לרבות קטן שלא נאמר שממעטים מהפסוק איש צרוע קמ''ל‬ ‫למעט מת‪ ,‬ויש לומר שהיה ניתן לכתוב נפש וכתוב נפשות אך קשה שכמו שמיעטו גוסס‬ ‫שקטן מטמא שכתוב אדם כי יהיה בעור בשרו ומה שכתוב איש הוא כמו ששנינו שאחרי‬ ‫מוהעמיד והעריך נמעט גם מת‪ ,‬ויש לומר שאכן ממעטים מת משם ומנפשות למדו אחד‬ ‫שכתוב איש מנין לרבות אשה שכתוב והצרוע ומאיש מעטים רק לענין שכתוב למטה‬ ‫שהעריך מאה‪ ,‬ועוד למדו מנפשות לרבות אשה‪ ,‬עוד למדו מנוול ומוכה שחין ולכאורה‬ ‫פריעה ופרימה שרק איש פורע ופורם ולא אשה‪ ,‬הכל רואים את הנגעים והכל כשרים‬ ‫כבר למדו מזה מעריך אבר שנשמה תלויה בו אלא כולם שקולים ולמדו יחד שהם כלולים‬ ‫לראות את הנגעים בא לרבות מי שאינו בקי בהם ובשמותיהם‪ ,‬אך קשה ששנינו שמי‬ ‫בנפש‪ ,‬ועיקר הפסוק בא לרבות מנוול ומוכה שחין‪.‬‬ ‫שאינו בקי בהן ושמותיהם לא יראה את הנגעים אמר רבינא ששם מדובר בכהן שלא מבין‬ ‫מה שריבו טומטום ואנדריגנוס לדמים לכאורה זה פשוט שזה כמו דמי דקל שאם אדם‬ ‫כשמסבירים לו אך אם מסבירים לו והוא מבין הוא יכול לראות את הנגעים‪.‬‬ ‫יתחייב דמי דקל הוא חייב להביא‪ ,‬ואמר רבא שצריך פסוק לרבות שנידון בכבודו אם נדר‬ ‫הכל כשרים לקדש לר' יהודה בא לרבות קטן‪ ,‬ולרבנן בא לרבות אשה ששנינו הכל כשרים‬ ‫אבר שכבודו תלוי בו שהיינו אומרים שרק מי ששייך בערכין נידון בכבודו ולא מי שאינו‬ ‫לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן ור' יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס‪.‬‬ ‫בערכין קמ''ל שהם בכלל‪ ,‬ואביי מקשה וכי מי שאינו בערכין נידון בכבודו הרי שנינו‬ ‫הכל כשרים להזות בא לרבות ערל כדברי ר''א שאומר שערל הזאתו כשרה‪.‬‬ ‫שאם אמר ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפים בו ואם אמר ראש חמור מכור לך‬ ‫כתוב פעמיים הכל שוחטים אחד בא לרבות כותי ואחד בא לרבות ישראל מומר‪.‬‬ ‫ישומו ביניהם ואם אמר ראש פרה מכור לך לא מכר אלא את ראשה של הפרה ואם אמר‬ ‫הכל מעלים לא''י עמוד ב בא לרבות עבדים ולמי ששנה עבדים להדיא זה בא לרבות‬ ‫ראש פרה הקדש ההקדש מקבל רק את ראשה וביאר רב פפא שניתן לקנות ראש פרה אצל‬ ‫שמעלים אפילו מנוה יפה לנוה רעה‪ ,‬ומה שכתוב שאין הכל מוציאין בא לרבות עבד‬ ‫הטבח‪ ,‬וחמור ופרה אינם בערכין ולא אומרים בהם נידון בכבודו אך יש לומר שגם לאביי‬ ‫שברח מחו''ל לארץ‪.‬‬ ‫קשה הרי עבד שייך בערכין ובכל זאת לא אומרים בו שנידון בכבודו‪ ,‬אלא החילוק הוא‬ ‫הכל מעלים לירושלים בא לרבות אפילו מנוה יפה לנוה רעה ומה שכתוב שאין הכל‬ ‫שבקדשי מזבח לא אומרים נידון בכבודו אך לגבי הקדש בדק הבית אומרים נידון‬ ‫מוציאין בא לרבות אפילו מנוה רעה לנוה יפה‪.‬‬ ‫בכבודו‪ ,‬אך לפ''ז קשה במה שכתוב כשאמר ראש פרה להקדש שבקדשי מזבח יש לומר‬ ‫מה שכתוב הכל חייבים בסוכה כהנים לויים וישראלים ולכאורה קשה אם אלו לא חייבים‬ ‫שהקדושה מתפשטת בכולה‪.‬‬ ‫מי חייב‪ ,‬ויש לומר שהיינו אומרים שכיון שכתוב בסוכות תשבו ונאמר תשבו כעין תדורו‬