לענין הלכה · Le'inyan Halacha — תולדות (2026-11-09)

לענין הלכה
בס"ד תולדות תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' שבת ,סעודה שלישית
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 608
לאכול יותר מכביצה]. זמן סעודה שלישית
דעת החזון איש שאין לאכול אחר שקיעה :ודעת החזון איש
זצ"ל (דינים והנהגות פרק י' סעי' יב) שאין להתחיל בסעודה שינה בשבת תענוג :בשבתות החורף ,יש לפעמים מצב אחר
בשבת אחר שקיעת החמה אף אם לא אכל עדיין סעודה שלישית שמאריכים בסעודת בוקר והולכים לישון ,שנרדמים עד סמוך
(וכן ראה בארחות רבנו ח"א עמ' ק"ל אות קכ"ב)[ .יש לציין למנחה ושקיעה .ויש לעיין עד איזה שעה ניתן להתחיל סעודה
שכמו"כ דעת החזון איש שאין להתפלל מנחה אחר שקיעה כלל]. שלישית [ובפרט בארץ ישראל שאין לצרף זמן ר"ת של 72שמובא
וכן ראה שש"כ (פנ"ו הערה יח) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל במשנה ברורה וכדלהלן].
(שם) שצידד להחמיר שלא ליטול ידיו לאחר השקיעה. [והבאנו במקום אחר ,על חשיבות הלימוד בליל שבת בשבתות
חוץ לארץ :ע' דברי המ"ב (ס' רצט ס"ק א) שאם לא אכל סעודה החורף ,כיון שבלאו הכי ,אם קמים בשבת בצהרים כשהגיע זמן
שלישית צריך לאכול אחר שקיעה עד חצי שעה קודם צאת תפילת מנחה ,עלולים להיות מציאות מצערת שלא פותחים ספר
הכוכבים .הגר"א קוטלר זצ"ל נטל ידיו כחצי שעה או יותר אחר כל השבת.]...
שקעה"ח בכל שבת לסעודה שלישית (דברי חכמים או"ח אות להקדים סעודה שלשית לפני השקיעה
רמב) כיון שסמך על שיטת ר"ת .ובקובץ הלכות להגר"ש ע' מ"ב (ס' רצט ס"ק א בהל' אכילה לפני הבדלה) שאף לענין
קמנצקי שליט"א (שבת ח"א פכ"ג סע' ז) התיר להתחיל עד מלאכה והדלקת נרות ,כבר משקיעת החמה הוה ספק חשיכה,
עשרים דקות אחר השקיעהא .בצירוף שיטת ר"ת ובמקום מצוה. אך לענין סעודה שלישית ,אם לא אכל קודם ,בודאי צריך לאכול
אדם שנרדם לאחר סעודת שחרית בבוקר אפילו אחר שקיעה וכו' עד חצי שעה שקודם צאת הכוכבים (דברי
המ"ב בחו"ל וכדלהלן) ע"ש .ולאחר זמן זה אסור להתחיל לאכול
וקם בשקיעה סעודה גם משום קריאת שמע ותפילה (שער הציון שם ס"ק ד).
יש לעיין באדם שנרדם לאחר סעודת שבת בבוקר ,וקם בשעת ומבואר שחצי שעה קודם זמן צאת הכוכבים אין להתחיל לאכול
שקיעת החמה (ולדעת החזון איש שאין להתפלל מנחה או לאכול סעודה סעודה שלישית.
שלישית אחר שקיעה כלל ,השאלה אם קם כ 10 - 5דקות לפני השקיעה) ,ולא חמש – עשר דקות לפני השקיעה :ובזמננו בארץ ישראל ,יש
נשאר זמן להתפלל מנחה וגם לאכול סעודה שלישית לפני צאת הנוהגים להקל כצאת הכוכבים מוקדם יותר וכל יום מתפללים
הכוכבים .יש לעיין האם עדיף להתפלל מנחה או לאכול סעודה מעריב כ 20דקות לאחר השקיעה ,ויש מקילין 25דקות אחר
שלישיתב[ .מעיקר הדין א"צ דוקא פת לסעודה שלישית ויכול לאכול השקיעה .ולפי דברי השער הציון (שם) לכאורה יש להחמיר
איזה מאכל בזמן מאוד קצר כדי לצאת ידי חובתו ,ע"ע להלן]. להתחיל לכל הפחות 10 – 5דקות לפני השקיעה שזה הזמן
ודעת הג"ר משה קופשיץ זצ"ל (גליון ארוממך )27להכריע שעדיף 'סמוך' לצאת הכוכבים בארץ ישראל.
סעודה שלישית מתפילת מנחה .מג' טעמים ,א] כיון שמנחה אפשר מ"מ כתב בקצות השלחן (ס' צד בדה"ש ס"ק ו) שהנוהגים כדעת
בתשלומין ,ב] סעודה שלישית י"א שיש אסמכתא מן התורה ,ג] כיון הגאונים נוהגים להקל לאכול בזמן זה ,כיון שהוא לצורך מצוה
שאם אוכלו בבין השמשות שהוא בזמן תוספת שבת ,מקיים סעודה עוברת .והעיר הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פנ"ו הערה יז)
שלישית באופן ודאי (כמו שמצינו שבערב שבת יכול לקיים סעודת שבת
מבעוד יום באופן ודאי (ולכתחילה הובא בפוסקים לאכול כזית בצאת שלדבריו אין היתר להתחיל לאכול בזמן זה אלא למי שלא אכל
הכוכבים)) ,משא"כ תפילת מנחה בבין השמשות אינו יוצא אלא עדיין סעודה שלישית ,והוסיף ,שאפשר שהטעם להקל בזה הוא
מספק (וע' בבה"ל ריש ס' רלב שהמתפלל מנחה בימי חול אחר שקיעה, משום הרגילות היא לא להבדיל בזמן זה[ .ואם הניח שומר אינו
יש להתפלל מנחה על תנאי שאם שאין זה מנחה הרי זה מעריב). מועיל לענין הבדלה שש"כ שם בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל
ובחוט שני (שבת ח"ד עמ' קו) כתב שיתפלל תפילת מנחה ולא סעודה הערה יח].
שלשית ,דאסור לאכול סעודה קודם תפילת מנחהג. עד השקיעה :ושאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שיעורי מרן
הגרי"ש ברכות דף ב עמ' ז) שלפי דברי הגרי"ש אלישיב זצ"ל
(שם) שצריך לחשוש שזמן מעריב הוא עשרים דקות אחר
א לכתחילה אין להתחיל לאכול אחר השקיעה אף אם הוא רק כמה השקיעה [בארץ ישראל] ,לכאורה אסור להתחיל סעודה שלישית
דקות אחרי השקיעה ובדיעבד אם עדיין לא אכל סעודה שלישית וכבר
שקעה החמה מותר להתחיל סעודה שלישית עד כעשרים דקות אחרי עשר דקות לפני השקיעה ,כיון שהוא תוך חצי שעה למעריב.
השקיעה שעכ"פ עד כמו עשרים דקות אחר השקיעה אפשר להקל בזה והשיב שיכול להעמיד שומר [ואם אוכל יחד עם בני ביתו א"צ
שלר"ת הוא ודאי יום ואף להגאונים י"ל דעדיין הוי ביה"ש שלכן לענין שומר דרבים מדכרי אהדדי ע"ש עמ' כד].
מצוה דסעודה שלישית יש להקל עכת"ד קובץ הלכות שם. בדיעבד :והשיב הגרי"ש אלישיב זצ"ל (צהר חט"ו עמ' תקסז
ב ודן בזה הג"ר משה קופשיץ זצ"ל (גליון ארוממך )27האם עדיף מנחה שהוא מהגר"י שוב שליט"א) ,דעד ג' ד' דקות אחר השקיעה אפשר
תדיר ,או סעודה שלישית שאי אפשר בתשלומין .שמצינו כשאין זמן להתפלל להתחיל לאכול סעודה שלישית אם לא אכל מקודם ,וכיון
מוסף או מנחה עדיף להתפלל מוסף שמנחה אפשר בתשלומין (וכן פסק המ"ב),
ויתכן ה"ה כאן שסעודה שלישית אפשר בתשלומין ,אך יתכן שסעודה שלשית שהתירו לו לאכול אין צריך לצמצם לאכול רק עד כביצה
אינו חמור כ"כ כיון שמצינו קולות בדינה ,כגון מי שאין לו ג' סעודות לא יטול (ומהרמ"ד לוין שליט"א שמענו שהתיר הגרי"ש אלישיב זצ"ל
סעודה שלישית מן הצדקה ,וכן י"א שאפשר במזונות או פירות. להתחיל ה' דקות אחר השקיעה).
אך מצינו בבה"ל הביא בס' רסג ד"ה אין לו ,וס' ש שי"א סעודה שלישית חמור ובס' זה השולחן (ח"א ס' רצט) כתב שמ"מ אין למחות ביד
יותר שיש לה אסמכתא מן התורה ,ויש אחרונים שפת כדי שביעה לסעודה המקילין ליטול ידים בבין השמשות (ואין לאכול רק כביצה ע"ש).
שלישית דוחה נר שבת ,אך מסקנת המשנה ברורה שסגי בקצת יותר מכביצה
לסעודה שלישית [עוד מבואר שם שאינו חייב לשאול על הפתחים לסעודה י"ג וחצי דקות אחר שקיעה החמה :וכתב בשו"ת אור לציון
שלישית] אך עצם הדבר שסעודה שלישית שדוחה נר שבת ,יתכן שהוא יותר (ח"ב פרק כא אות ח' הע' שם) כל שלא עברו כשלוש עשרה וחצי
חמור ממנחה (וע' עומקא דפרשה גליון תרנא). דקות לאחר השקיעה אפשר בדיעבד להתחיל סעודה שלישית
ג ויתכן שהג"ר משה קופשיץ זצ"ל סבר שכיון שזה מצוה עוברת הוא דוחה [אולם כל שמתחיל פחות מחמש דקות קודם השקיעה אין לו
מנחה ,כגון אדם שלא אכל מצה בליל פסח ועוד לא התפלל מעריב ,שאין לו
תמצית תה הוא ע"י בישול שקיות התה במים על האש[ ,ויוציא ובספר אבני ישפה על תפילה (שנת תשנ"ג עמ' קפח) הביא בשם גאון
שקיות התה מהמים בערב שבת (להימנע מחשש בורר]. אחד (הגרי"ש אלישיב) שאל יבטל תפילת מנחה משום סעודה
ובאופן שלא הוכן התמצית בכלי ראשון על האש [אלא ע"י עירוי שלישית ,שסעודה שלישית מצינו קולות שאפשר לאכול אף פירות
מהקומקום בלבד] :כשבא להכין תה בשבת ,נכון להקפיד להערות משא"כ תפילת מנחה אין בה קולא כלל.
לתוך תמצית התה רק ע"י עירוי מכלי שני ,דהיינו שלא יערה ישר סעודה שלישית או תפילה בציבור :אכן גם לדעות אלו ,סעודה
מהמיחם לתוך התמצית אלא לתוך כוס אחר ומשם לתוך הכוס שבה שלישית דוחה תפילה בציבור כיון שאי אפשר לבטל מצוה משום
התמצית. תפילה בציבור (וכן ראה אבני ישפה עמ' קפז בשם הגרי"ש אלישיב
ערוי על סוכר :טוב להזהר לכתחילה שלא לערות מים רותחים מכלי זצ"ל וכן השיב הגר"ח קניבסקי זצ"ל ס' תשובת הגר"ח).
ראשון על גבי סוכר המונח בכלי שני (די"א שדבר יבש שנימוח דינו בדיעבד לקיים סעודה שלישית במיני מזונות :באופן שאינו יכול
כדבר לח ויש בישול אחר בישול (ע' סידור הגר"ז ,חיי אדם כלל כ סע' לאכול פת כגון ששובע הרבה או חולה וכדו' ,בדיעבד י"א שיכול
ז ,שש"כ פ"א סע' נה וארחות שבת פ"א סע' סח). לקיימה במיני מזונות וי"א אף בבשר ודגים וי"א בדיעבד אף בפירות
ערוי על תה עם סוכר :כמו"כ יש להזהר שלא לערות מים חמים (ע' שו"ע ס' רצא סע' ה).
מכלי רא שון לתוך כוס שיש בתוכה תה שעירבו בו סוכר אף שהתה
חמה (שש"כ בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל פ"א סע' סב והערה קפו)
לכבד סעודה שלישית או מלוה מלכה
וטעמו שאף שהתה חם ואין בישול אחר בישול בלח שלא נצטנן סעודה שלישית הוא הרבה יותר חשוב מסעודת מלוה מלכה (בה"ל
לגמרי ,מ"מ הסוכר המעורב בכוס דינו כדבר לח שנצטנן שהרי הוא ס' רצא סע' ד ד"ה ולפחות) :ולכן אם יש לחם שלם או פרוסה ,פשוט
נמס ויש בו חשש בישול (וכן ראה ארחות שבת פ"א סע' סט). דיבצע סעודה זו על הככר שלם ,והפרוסה יניח לסעודת מלוה מלכה
נתינת חלב בכלי שני שיד נכוית בו :ע' מ"ב (ס' שיח ס"ק מח) שאין (בה"ל שם) .שסעודה שלישית הוא חובה ,ומלוה מלכה מצוה בעלמא
לתת אפילו דבר לח שנצטנן בכלי שני שהיד נכוית בו ,ולכן באופן הוא (מ"ב ס' ש ס"ק ב).
המצוי של הכנת תה וקפה עם חלב בשבת נכון להשתמש בכלי וכן אם יש לו בשר ודגים בצמצום מוטב ליפות בהם את שלש
שלישי. הסעודות שבשבת (שער הציון ס' ש ס"ק ט).
עת רצון זה תפילת מנחה :מובא בספר חרדים בענין זמן מנחה של
מידע מהבד"ץ עדה החרדית (מדריך הכשרות) שבת "ולפי שתפלת המנחה של שבת היא עת רצון ואז מתקבלות כל
חלב ,חלב סויה (גם בטעמים) :עוברים פיסטור ,ומותר ליתנם רק תפלות ישראל"ד.
בכלי שניה.
ממתיק טבליות סכרין( ,אבקה ונוזלי) ,סוכרלוז ,סטיביה :יש בהם קידוש לבנה כשיש חשש שתתכסה בענן
רכיבים שאינם עוברים בישול ,לכן אין להשתמש בהם אלא בכלי ע' מ"ב (ס' תכו ס"ק א) שאם התחיל קידוש לבנה ואח"כ נתכסה
שלישיט ,הסדרנו בע"ה ייצור מיוחד בהשגחת הבד"ץ שכל הרכיבים בענן גומר הברכה .ואם משער שתתכסה באמצע ברכתו ,לא יתחיל
עוברים תהליך בישול מלא. לברך .וע' בבה"ל (שם) שהביא הגר"ח צאנזר שהקיל יותר שיכול
בייצור המיוחד הזה מופיע על האריזה ליד חותמת הבד"ץ הכיתוב לברך על הלבנה תוך כדי דיבור מראייתה (כמו ברק ורעם) ,וכתב על
"עבר בישול מלא" ,מותר בכלי שני בשבת. זה הבה"ל "ויש לדחות קצת" .ולמעשה אין לברך אם משער
סוכר לבן /חום :עובר תהליך בישול מלא. שתתכסה בענן.
קפה בוץ/קפה אספרסו – טורקי ,קפה שמעורב בתוכו קפה טורקי ספק אם מתכסה באמצע ברכתו :מצוי שאדם שמשער שלוקח זמן
(קלוי) :אינו עובר בישול ,ומשום כך יש בהם משום בישול בשבת. קצר לומר ברכת הלבנה (עד ברוך אתה ד' מחדש חדשים ,לדוגמה -
קפה נמס ומגורען :עוברים תהליך בישול מלא (מכל מקום יש בערך 20שניות) ,אך מסתפק בדבר כיון שיש עננים הזזים במהירות
מהדרים שלא לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון אלא ליתנם ברוח ,אולי יכסה הלבנה באמצע ברכתו .ומשמעות הפוסקים שיכול
בכלי שני). להתחיל באופן זה .ע' לבנה בחידושה (עמ' סח – סט) ,וכן לשון
קפה עם תוספות/הל :קפה בתוספת טעמים וניל ,מוקה ,יש בהם המג"א (הו"ד בא"ר)" ,כשיודע שתתכסה תיכף לא יתחיל לברך".
רכיבים לא מבושלים ,ומשום כך יש בהם משום בישול בשבת .קפה וכ"כ הגרמ"מ קארפ שליט"א בהל' חג בחג ר"ח פי"ג סע' ז ,שאם
שמכיל הל ,יש בהם משום בישול בשבת. מסופק אם תתכסה יכול לברך ואם נתכסית גומר הברכה (ע' מ"ב שם).
אבקת שוקו /קקאו :אינו עובר בישול ,ומשום כך יש בהם משום במקום הדחק :י"א שאף אם יודע שתתכסה באמצע הברכה ,יכול
בישול בשבת. לברך במקום הדחק וכן ע' אשל אברהם (בוטשאטש) (ס' תכו ס"ק
מזון תינוקות :כגון אבקת מטרנה /מטרנה צמחית וכדו' וכן א) שיכול לברך במקום הדחק (ויש מקום לדייק כן בבה"ל שם 'יש לדחות
דייסות ,יש בהם תוספות ו יטמינים שספק אם הם מבושלים ,ויש 'קצת') ,וכן ע' בהליכות שלמה (מועדים פ"א הל' כט) ,שאף אם חושש
להשתמש עמהם בשבת רק בכלי שלישיו. שיתכסה מיד יכול לקדשה בשעת הדחק (וע' בסידור היעב"ץ אף
שיודע שיתכסה לית לן בה ודלא כדדייקו האחרונים מהרדב"ז") .אך ע'
שיעור שוה פרוטה ופדיון הבן דברי רבי צדוק הכהן בס' הזכרונות שבכה"ג לא יברך (אף במקום
לרגל לימוד דף היומי עניני פדיון הבן במס' בכורות הדחק).
בחודשים אחרונים שיעור הכסף ושוה הפרוטה ירדו ,וכעת (א' דר"ח ועכ"פ בלילה האחרון ,ע' בשו"ת רב פועלים (ח"ג או"ח ס' ח) שיברך
כסלו תשפ"זז) שוה הפרוטה 18.2אגורות (בערך) 13.3[ ,אגורות לפי באופן זה .ואם יש ציבור רחב שאם לא יקדשו עכשיו לא יקדשו
מחיר הכסף בבורסה וי"א שזה המחיר האמיתי]. במשך השבוע ויפסידו לגמרי קידוש לבנה ,יש לדון דהוה כ'מקום
[הבא נו במקום אחר שלמצות צדקה /צדקה לפני התפילה א"צ לתת פרוטה]. הדחק' לסמוך על הפוסקים הנ"ל ,ובפרט אם זה רק ספק שתתכסה
שיעור חמש סלעים לפדיון הבן :שיעור פדיון הבן [ 101גרם]: (ומשמע אף אינו 'יודע' שתתכסה) ,שאז ודאי יש על מי לסמוך לברך.
[ ₪ 734בערך] (לפי מחיר הכסף בחנויות) ולפי מחיר הכסף בבורסה .₪ 540 -
ניתן לברר שיעור שוה פרוטה בבית המדרש להלכה בהתיישבות הכנת תה בשבת
026488888שלוחה .3 - 3או בקו בית הוראה של הגר"ע פריד כדי לצאת ידי כל חשש מן הראוי להכין תמצית מסוננת מערב
שליט"א 0733260800בשלוחה ( 84מתעדכן אוטומטית לפי שבת ,באופן שהתמצית מבושל לגמרי (ע' מ"ב ס' שיח ס"ק לט).
הכנת תמצית תה כהלכה
השינויים בשוק) .קו מידע מיוחד בעניני שיעור הכסף הלכתיים
והמסתעף – ( 0772062842מתעדכן אוטומטית).
אופן המובחר להכנת תמצית תה בערב שבת :אין לערות מים בשבת
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - מכלי ראשון על תמצית תה הנתונה בכוס שהצטנן ,וכדין כל דבר לח
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) שהצטנן (ע' מ"ב ס' שיח ס"ק לט) ,ויש לשים לב שאפילו בתמצית
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : שלא הצטנן לגמרי ,לפי הדרך המצוי בימינו בהכנת תמצית תה ,ע"י
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי ערוי מכלי ראשון לתוך השקיות בכלי שני ,אין זה ברור שרשאי
לערות אח"כ בשבת מכלי ראשון ע"ג תמצית חמה כזו (ארחות שבת
פ"ב הערה קסח ע"פ מ"ב ס' שיח ס"ק לט שצריך להפך העלים כדי
ה וע' מה שכתבנו לעיל די"א שזה רק אם אין הכלי שני בחום יד נכוית בו. שהערוי יפגע מכל צד ויבשל כל צרכו ,הא כשאין מהפך את העלים נמצא
ו בענין כלי שלישי בשבת במ"ב סי' שי"ח בשם הפמ"ג שמת יר בזה מ"מ יש שחלק מהם אינו מתבשל ע"י ערוי) ,ולכן האופן המובחר להכנת
חולקים עיין שש"כ פ"א ובמקום שכתבנו במפורש להתיר בכלי שלישי הם
בדברים שיש בהם ספק אם יש בכלל בישול בהם עכ"ד הבד"ץ.
ז בגליון פ' בשלח תשפ"ו הבאנו שביום רביעי י' שבט תשפ"ו ,שיעור שוה פרוטה איסור לאכול מצה לפני מעריב[ .עוד שאינו אסור (לכל הדעות) אלא סעודה
היתה כ 39אגורות (לפי שיעור הכסף בחנויות – (שיעור הגבוה) ,שיעור הכסף גדולה לפני מנחה ,ולא סעודה קטנה יש מקילין בזה].
בבורסה כ 27אגורות) ,שיעור פדיון הבן היה קרוב ל 1600ש"ח [בחנוכה תשפ"ו ד הארכנו במקום אחר שלדעת כמה פוסקים מותר להתפלל בשבת בקשות
היה כ.]₪ 930 רוחניות ,ולמ"ד אין מבקשים על רוחניות בשבת ,נפק"מ של 'עת רצון' לנוסח
הקבוע של תפילת שמו"ע ,ותפילת בריך שמיה וכו'.
