gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: תולדות (2026-11-09)

להבין · Lehuvin — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫תו_לדות‬ ‫ןיֵ ק ַר | טס‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫ַרק ֵאין יִ ְר ַאת ֱאל ִֹהים ַּב ָּמקוֹ ם ַהזֶ ּה‬ ‫התיקון ש פ ע לו אברהם וי צ ח ק באר ץ פ ל ש תים‬ ‫מה חיפש יצחק אבינו בארץ פלשתים?‬ ‫בפרשת תולדות מתואר שבימי יצחק אבינו היה רעב בארץ‪ ,‬והוא הלך אל אבימלך‬ ‫מלך פלשתים‪:150‬‬ ‫אשוֹ ן ֲאׁ ֶשר ָהיָ ה ִּב ֵימי ַא ְב ָר ָהם ַו ֵ ּילֶ ְך יִ ְצ ָחק‬ ‫ַויְ ִהי ָר ָעב ָּב ָא ֶרץ ִמ ְּל ַבד ָה ָר ָעב ָה ִר ׁ‬ ‫אמר ַאל ֵּת ֵרד ִמ ְצ ָריְ ָמה‬ ‫ֶאל ֲא ִב ֶימלֶ ְך ֶמלֶ ְך ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים ְ ּג ָר ָרה‪ַ :‬ו ֵ ּי ָרא ֵאלָ יו ה' ַו ֹ ּי ֶ‬ ‫ׁ ְשכֹ ן ָּב ָא ֶרץ ֲאׁ ֶשר א ַֹמר ֵאלֶ ָיך‪:‬‬ ‫מדייקים המפרשים‪ :151‬מכך שאמר לו הקב"ה "אל תרד מצרימה" משמע שהיה לו‬ ‫מחשבה כן לרדת לשם ‪ -‬כפי שעשה אברהם אביו בשעת הרעב הראשון‪ ,‬אלא שהקב"ה‬ ‫מעכב אותו ומשאירו לגור עתה דוקא בארץ פלשתים‪ .‬ויש להבין‪ ,‬אם יצחק מצא‬ ‫פתרון לרעב אצל אבימלך בארץ פלשתים‪ ,‬מדוע הקב"ה צריך להזהיר אותו שלא‬ ‫לרדת למצרים?‬ ‫ויתירה מזו‪ ,‬כל המשך הפרשה מתמקד בקורותיו של יצחק עם הפלשתים‪ .‬אנשי‬ ‫"אחוֹ ִתי ִהיא"‪ ,‬עד שאבימלך משקיף בעד החלון‬ ‫המקום שואלים לאשתו והוא אומר‪ֲ :‬‬ ‫"ו ִ ּי ְז ַרע ִי ְצ ָחק ָ ּב ָא ֶרץ ַה ִהוא‬ ‫"ו ִה ֵ ּנה ִי ְצ ָחק ְמ ַצ ֵחק ֵאת ִר ְב ָקה ִא ׁ ְש ּתוֹ "‪ .152‬אחר כך‪ַ :‬‬ ‫ורואה‪ְ :‬‬ ‫ְ‬ ‫"לך ֵמ ִע ָּמנוּ ִּכי ָע ַצ ְמ ָּת ִמ ֶּמנּ וּ‬‫ַו ִ ּי ְמ ָצא ַ ּב ּ ׁ ָשנָ ה ַה ִהוא ֵמ ָאה ׁ ְש ָע ִרים"‪ ,153‬עד שאבימלך אומר לו ֵ‬ ‫ְמאֹד"‪.154‬‬ ‫ומשם מתחילה פרשה שלמה של חפירת הבארות‪ :‬הבארות שחפרו בימי אברהם‬ ‫והפלשתים סתמו אותן‪ ,‬יצחק חוזר וחופר אותן‪ ,‬רועי גרר רבים עמו‪ ,‬והוא קורא‬ ‫"ו ַ ּי ַעל ִמ ּ ׁ ָשם ְ ּב ֵאר ׁ ָש ַבע"‪.155‬‬ ‫ו'רחוֹ בוֹ ת'‪ ,‬ולבסוף‪ַ :‬‬ ‫'עשֶׂ ק'‪' ,‬שִׂ ְטנָ ה' ְ‬ ‫לבארות ֵ‬ ‫‪ .150‬בראשית כו‪ ,‬א‪-‬ב‪.‬‬ ‫‪ .151‬רש"י שם‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .152‬שם‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ .153‬שם‪ ,‬יב‪.‬‬ ‫‪ .154‬שם‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫‪ .155‬שם‪ ,‬כג‪.‬‬ ‫ע | להתבונן‬ ‫ותמוה‪ ,‬מה פשר כל הסיפור הזה? בודאי התורה אינה מספרת סתם על קורותיו של‬ ‫יצחק עם שכניו‪ .‬וכבר עמד על כך הרמב"ן‪ ,156‬שכתב על ענין הבארות‪" :‬יספר הכתוב‬ ‫ויאריך בענין הבארות‪ ,‬ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק"‪ .‬ודאי שיש‬ ‫כאן ענין עמוק הרבה מעבר למה שנראה בפשטות‪.‬‬ ‫"רק אין יראת אלהים במקום הזה"‬ ‫נשים לב‪ ,‬שגם אצל אברהם אבינו מצינו סוגיא שלמה של אבימלך והפלשתים‪ .‬גם שם‬ ‫"ה ְ ּנ ָך ֵמת ַעל ָה ִא ּ ׁ ָשה‬‫נלקחה שרה לבית אבימלך‪ ,‬ובא אליו הקב"ה בחלום ואמר לו‪ִ :‬‬ ‫ית ֶאת‬ ‫ש ָ‬‫ית ִּכי ָע ִ ׂ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָל ַק ְח ָּת"‪ .157‬וכאשר אבימלך פונה אל אברהם בטענות‪ָ :‬‬ ‫"מה ָר ִא ָ‬ ‫ַה ָ ּד ָבר ַה ֶ ּזה"‪ ,158‬משיב לו אברהם‪:159‬‬ ‫ש ִּתי‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫גּוני ַעל ְּד ַבר ִא ְ‬ ‫ֲר ִ‬ ‫ִּכי ָא ַמ ְר ִּתי ַרק ֵאין יִ ְר ַאת ֱאל ִֹהים ַּב ָּמקוֹ ם ַהזֶ ּה ַוה ָ‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מה עומק טענתו של אברהם "רק אין יראת אלהים במקום הזה"? ומהי‬ ‫ההתעסקות המרובה שיש לאבות הקדושים ‪ -‬אברהם ויצחק ‪ -‬עם אבימלך והפלשתים?‬ ‫ירידת אברהם לגרר ‪" -‬על פי ה'"‬ ‫הרמ"ד וואלי בספרו 'אור עולם' בפרשת וירא מדייק בענין העסק עם הפלישתים שני‬ ‫דיוקים‪.‬‬ ‫הדיוק הראשון‪ :‬לפני שאברהם ירד למצרים‪ ,‬הוא ביקש משרה שתסכים לומר שהיא‬ ‫"א ְמ ִרי נָ א ֲאח ִֹתי ָא ְּת"‪ .160‬ואילו לפני שנכנסו לארץ פלשתים‬ ‫אחותו‪ ,‬כמו שנאמר‪ִ :‬‬ ‫‪161‬‬ ‫ש ָרה ִא ׁ ְש ּתוֹ ֲאח ִֹתי ִהוא" ‪ ,‬בלי שביקש ממנה רשות‪.‬‬ ‫"ו ּיֹ ֶ‬ ‫אמר ַא ְב ָר ָהם ֶאל ָ ׂ‬ ‫נאמר רק‪ַ :‬‬ ‫מה ההבדל?‬ ‫והדיוק השני‪ :‬מי התיר לאברהם להיכנס לארץ פלשתים? וכך הוא מקשה‪:‬‬ ‫בשלמא כשירד למצרים‪ ,‬הרעב דחפו שאין צרה גדולה ממנה‪ ,‬וראוי‬ ‫למחול לו אם הכניס את אשתו בסכנת הניאוף וסמך על הנס‪.‬‬ ‫‪ .156‬רמב"ן בראשית כו‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫‪ .157‬בראשית כ‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ .158‬שם‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ .159‬שם‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫‪ .160‬בראשית יב‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ .161‬בראשית כ‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ןיֵ ק ַר | אע‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫אבל בכאן שלא היתה צרת הרעב‪ ,‬מי הכריחו לצאת ממקומו וללכת אצל‬ ‫גוים המדורים אחר הניאוף‪ ,‬דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא‪.‬‬ ‫ומיישב הרמ"ד וואלי‪:‬‬ ‫ולבי אומר לי‪ ,‬שעשה זה על פי ה' יתברך‪ ,‬והראיה‪ ,‬שלא נטל רשות‬ ‫מאשתו בפעם הזאת לומר אחותי היא כמו שעשה בפעם ראשונה‪ ,‬כי שם‬ ‫הליכה היתה מצד בחירתו‪ ,‬אבל בכאן היתה מצד ההסכמה העליונה‪.‬‬ ‫ומהו הענין שבשבילו שלח הקב"ה את אברהם לגרר? מבאר הרמ"ד וואלי‪:‬‬ ‫והנה השי"ת נתן בלבו לקבוע דירתם בכרך גדול שהיה מטרופולין של‬ ‫פלשתים‪ ,‬כדי שיעבור עליו הניסיון של אבימלך לטובתו‪ ,‬כי עשה שם‬ ‫הבירור של כמה טובות מתוך הקליפה והחזירן אל הקדושה‪.‬‬ ‫"ה ֵ ּנה ַא ְר ִצי ְל ָפנֶ ָ‬ ‫יך‬ ‫ולכן‪ ,‬לאחר המעשה‪ ,‬נתן הקב"ה בלבו של אבימלך לומר לאברהם‪ִ :‬‬ ‫יך ׁ ֵשב"‪" ,162‬כי עדיין אברהם אבינו לא השלים כל הבירורים‪ ,‬והיה צריך‬ ‫ַ ּב ּטוֹ ב ְ ּב ֵעינֶ ָ‬ ‫להתעכב באותו מקום זמן הרבה עד תומם"‪.‬‬ ‫מה שאין כן פרעה‪ ,‬ששילח את אברהם מארצו מיד כשנודע לו ששרה אשתו‪ .‬וזאת‬ ‫משום שהבירורים של מצרים היו רבים וקשים‪" ,‬ולכן לא היה כח אל הצדיק הזה לבדו‬ ‫להשלים את הבירור שלהם"‪ ,‬אלא לשם כך היו צריכים ששים רבוא נשמות של ישראל‪,‬‬ ‫שירדו לשם בגלות ועל ידיהם נשלם הבירור‪.‬‬ ‫נמצא שהליכתו של אברהם לגרר לא היתה מקרית‪ ,‬אלא שליחות של תיקון‪.‬‬ ‫הרעב בימי יצחק ‪ -‬בעקבות "ויבז עשו את הבכורה"‬ ‫ובפרשתנו מוסיף הרמ"ד וואלי‪ ,‬שיש הבדל בין הרעב שבימי אברהם לרעב שבימי‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫הרעב שבימי אברהם‪ ,‬שבגללו ירד למצרים‪ ,‬היה ניסיון וסימן לבנים‪ .‬אבל הרעב שבימי‬ ‫יצחק‪ ,‬שהוציא אותו ממקומו‪ ,‬נגרם מן הקלקול של עשו‪:‬‬ ‫קלקולו של עשו הוא גורם טלטולו של יצחק‪ ,‬כי קשה תרבות רעה בתוך‬ ‫ביתו של אדם‪ .‬וזהו הטעם אל סמיכות הענינים‪ ,‬שאמר בתחלה "ויבז עשו‬ ‫את הבכורה"‪ ,‬ותכף סמיך ליה "ויהי רעב בארץ"‪.‬‬ ‫‪ .162‬בראשית כ‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫בע | להתבונן‬ ‫ושואל הרמ"ד וואלי‪ :‬כיצד ניתן לקרוא לזה 'קלקול'‪ ,‬הרי בודאי כך היה רצונו של‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שעשו ימכור את בכורתו ליעקב ולא ישאיר אצלו את עבודת הקודש הזאת?‬ ‫ומתרץ‪:‬‬ ‫דע כי הקלקול היה ענין הבזיון של הבכורה‪ .‬כי היה יכול למכור דרך‬ ‫הכנעה‪ ,‬כאילו יודע בעצמו שאינו ראוי אל העבודה העליונה ולכן מוסרה‬ ‫ליעקב אחיו שהיה איש תם יושב אהלים‪ ,‬אך לא דרך בזיון כאילו היה‬ ‫דבר שאינו מקפיד עליה ולכן נותנה לאחרים‪ ,‬כי זהו הקלקול הגדול שבכל‬ ‫הקלקולים ‪ -‬לבזות עניני הקדושה‪.‬‬ ‫ה"ו ִ ּי ֶבז"‪.163‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לא המכירה עצמה היתה הקלקול‪ ,‬אלא ַ‬ ‫ועדיין צריך ביאור‪ :‬מה ענינו של יצחק אבינו ע"ה לקלקולו הנורא של עשו?‬ ‫אמנם הרמ"ד וואלי מבאר שנענש יצחק משום ש"היה אוכל מצידו של עשיו‪,‬‬ ‫והעלים עיניו ממעשיו הרעים"‪ .‬אבל עדיין יש להבין‪ ,‬מדוע התוצאה מתבטאת‬ ‫דוקא בירידה לארץ פלשתים? ומה הקשר בין הביזיון של עשו לבין פלשתים?‬ ‫רואים מכל זה‪ ,‬שהקב"ה מנהל את הדברים כך שאברהם ויצחק יגיעו לארץ פלשתים‪,‬‬ ‫כדי לעשות שם תיקון‪.‬‬ ‫וזו השאלה המרכזית שנרצה לברר‪ :‬מה התיקון שאברהם‪ ,‬ובעיקר יצחק‪ ,‬מתקנים בארץ‬ ‫פלשתים?‬ ‫'דרך ארץ פלשתים'‬ ‫עוד מצינו בפרשת בשלח‪:164‬‬ ‫ַויְ ִהי ְּבׁ ַש ַּלח ּ ַפ ְרעֹ ה ֶאת ָה ָעם ְולֹא נָ ָחם ֱאל ִֹהים ֶ ּד ֶר ְך ֶא ֶרץ ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים ִּכי ָקרוֹ ב‬ ‫הוּא ִּכי ָא ַמר ֱאל ִֹהים ּ ֶפן יִ ָ ּנ ֵחם ָה ָעם ִּב ְרא ָֹתם ִמלְ ָח ָמה ְוׁ ָשב ּו ִמ ְצ ָריְ ָמה‪:‬‬ ‫משמע שהיתה הוה אמינא שישראל אכן יעברו דרך ארץ פלשתים‪ ,‬ורק מטעם "כי קרוב‬ ‫הוא" לא עשו כן‪.‬‬ ‫וקשה‪ ,‬כפי שמקשה בעל השם משמואל‪ :165‬הרי ישראל היו צריכים ללכת להר סיני‬ ‫לקבל את התורה‪ ,‬וזו היתה כל תכלית היציאה ממצרים‪ .‬ודרך ארץ פלשתים כלל אינה‬ ‫‪ .163‬בראשית כה‪ ,‬לד‪.‬‬ ‫‪ .164‬שמות יג‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ .165‬בשלח תרע"ב‪.‬‬ ‫ןיֵ ק ַר | גע‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫בכיוון הר סיני! הר סיני נמצא לדרום מזרח של מצרים‪ ,‬וארץ פלשתים לצפון מזרח‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬כיצד יתכן שהיתה הוא אמינא לעבור דרך שם?‬ ‫ועוד יש לדקדק בלשון הכתוב 'דרך ארץ'‪ ,‬שהוא ביטוי ייחודי‪ .‬מה פשר הלשון "דרך‬ ‫ארץ פלשתים"?‬ ‫על מה נענש אבימלך?‬ ‫ועוד נתבונן בהבדל גדול שיש בין לקיחתה של 'שרה' לבית פרעה לבין לקיחתה לבית‬ ‫אבימלך‪.‬‬ ‫"ו ְינַ ַ ּגע ה' ֶאת ּ ַפ ְרעֹה נְ ָג ִעים ְ ּגד ִֹלים"‪ .166‬ואילו לאבימלך‬ ‫כשנלקחה שרה לבית פרעה נאמר ַ‬ ‫"ה ְ ּנ ָך ֵמת"‪ .‬ויש להבין מדוע נגזר עליו עונש גדול כל כך‪.‬‬ ‫אומר הקב"ה ִ‬ ‫יה"‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מדוע עדיין מגיע לו עונש‪ ,‬ואכן‬ ‫ועוד‪ ,‬הלא לבסוף אבימלך "לֹא ָק ַרב ֵא ֶל ָ‬ ‫"הגוֹ י ַ ּגם ַצ ִ ּדיק ַּת ֲהרֹג?"‪.167‬‬ ‫כך טען אבימלך להקב"ה‪ֲ :‬‬ ‫ועוד הבדל‪ :‬אצל פרעה בה בעת שהחזיר את שרה לאברהם‪ ,‬נגמר בזה הענין‪ .‬ואילו‬ ‫אצל אבימלך‪ ,‬גם לאחר שהחזיר אותה המשיך להיענש ונאלץ להמתין עד שאברהם‬ ‫ימ ֶל ְך"‪.168‬‬ ‫"ו ִ ּי ְת ּ ַפ ֵ ּלל ַא ְב ָר ָהם ֶאל ָה ֱאל ִֹהים ַו ִ ּי ְר ּ ָפא ֱאל ִֹהים ֶאת ֲא ִב ֶ‬ ‫יתפלל עליו‪ַ :‬‬ ‫רואים מכאן‪ ,‬שלמרות שלא נגע בה‪ ,‬וגם לאחר שהחזיר אותה‪ ,‬עדיין היתה סיבה‬ ‫שיקבל עונש‪ .‬משמע שהחטא של אבימלך היה בדבר אחר לגמרי‪ .‬והדבר צריך ביאור‪.‬‬ ‫*‬ ‫קליפת פלשתים ‪ -‬שחוק וליצנות‬ ‫כדי לבאר את הדברים‪ ,‬נביא את דברי בעל השם משמואל‪ ,169‬שמבאר מה עניינה של‬ ‫קליפת פלשתים‪:‬‬ ‫והנה קליפת פלשתים היתה שחוק וליצנות‪ ,‬כמו שדייק הרבי ר"ב זצללה"ה‬ ‫מן הקרא‪"ִ :‬ק ְרא ּו לְ ׁ ִש ְמ ׁשוֹ ן ִוישַׂ ֶחק לָ נ ּו"‪ ,170‬וכן הוא מפורש בבראשית‬ ‫רבה‪" :171‬ו ְּבמוֹ ׁ ַשב לֵ ִצים ‪ -‬זה אבימלך"‪.‬‬ ‫‪ .166‬בראשית יב‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ .167‬בראשית כ‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ .168‬שם‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ .169‬שם‪.‬‬ ‫‪ .170‬שופטים טז‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫‪ .171‬בראשית רבה סא‪ ,‬א‪.‬‬ ‫דע | להתבונן‬ ‫ועל כן גלות יצחק אבינו ע"ה היתה בפלשתים‪ ,‬שיצחק מדתו יראת שמים‪,‬‬ ‫ששחוק וליצנות הוא היפוך לגמרי מיראה ופחד‪ ...‬וכל גלות היא בדבר‬ ‫שהוא היפוך לו‪.‬‬ ‫"פ ַחד ִי ְצ ָחק"‪ ,172‬ואילו קליפת פלשתים היא‬ ‫כלומר‪ ,‬מידתו של יצחק היא מידת היראה‪ַ ּ ,‬‬ ‫השחוק והליצנות ‪ -‬ההיפך הגמור של היראה‪ .‬ולכן דוקא עליו מוטל לתקן את פגמה‬ ‫של ארץ פלשתים‪.‬‬ ‫צחוק של קדושה וצחוק של ליצנות‬ ‫והנה‪ ,‬את ה'צחוק' מצינו גם בטומאה וגם בקדושה‪.‬‬ ‫"ו ָ ּי ֻקמוּ ְל ַצ ֵחק"‪ ,173‬ומבאר רש"י ש"יש במשמע הזה גלוי‬ ‫מחד‪ ,‬בחטא העגל נאמר‪ַ :‬‬ ‫"מ ַצ ֵחק"‪ ,174‬ומבאר רש"י שהוא‬ ‫עריות‪ ...‬ושפיכות דמים"‪ .‬וכן על ישמעאל נאמר שהיה ְ‬ ‫לשון עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ .‬וכן גם על עמלק דרשו חז"ל את הפסוק‪:‬‬ ‫"לץ תכה ‪ -‬זה עמלק"‪ .175‬ועוד אמרו חז"ל‪" :‬אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם‬ ‫הזה"‪.176‬‬ ‫שה ִלי ֱאל ִֹהים ָּכל‬ ‫ש ָרה ְצחֹק ָע ָ ׂ‬ ‫אמר ָ ׂ‬ ‫ת ֶ‬‫"ו ּ ֹ‬ ‫מאידך‪ ,‬יצחק אבינו עצמו נקרא על שם הצחוק‪ַ :‬‬ ‫שחוֹ ק ּ ִפינוּ "‪.178‬‬ ‫ש ֵמ ַע ִי ְצ ַחק ִלי"‪ .177‬ועל לעתיד לבא נאמר‪ָ :‬‬ ‫"אז ִי ָּמ ֵלא ְ ׂ‬ ‫ַה ּ ׁ ֹ‬ ‫כלומר‪ ,‬יש צחוק טוב ויש צחוק רע‪ .‬ונבאר‪:‬‬ ‫פירוש המושג 'צחוק' הוא יציאה מן החוק‪ ,‬מן הסדר הרגיל‪.‬‬ ‫הצחוק הראשון בתורה הוא כשאברהם אבינו הוליד בן בגיל מאה שנה‪ ,‬שזו‬ ‫יציאה גמורה מן המערכת הרגילה‪.‬‬ ‫וכן ניתן לראות במציאות הגשמית‪ ,‬שכל יציאה מן הסדר הרגיל מעוררת צחוק‪.‬‬ ‫ונבאר יותר ‪-‬‬ ‫וההיפך מן הצחוק הוא העצב והדאגה‪ .‬ומשמעותם של העצב והדאגה היא השאלה‬ ‫הנודעת‪" :‬מה יהיה?"‪ .‬כשהדברים אינם בטוחים‪ ,‬האדם שרוי בדאגה ובעצב‪.‬‬ ‫‪ .172‬בראשית לא‪ ,‬מב‪.‬‬ ‫‪ .173‬שמות לב‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .174‬בראשית כא‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ .175‬שמות רבה כז‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .176‬ברכות לא ע"א‪.‬‬ ‫‪ .177‬בראשית כא‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .178‬תהלים קכו‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ןיֵ ק ַר | הע‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫ויש שתי דרכים להשתחרר מן הדאגה הזו ‪-‬‬ ‫דרך אחת היא על ידי שעושים 'צחוק' מהכל ‪ -‬כאילו אין בעיות ואין דאגות‪ ,‬ושום דבר‬ ‫אינו רציני‪ .‬זו יציאה מן החוק כלפי מטה‪ :‬ביטול החוק‪ ,‬כביכול "אין דין ואין דיין"‪.‬‬ ‫וישנה דרך עליונה יותר ‪ -‬על ידי שמבינים שהקב"ה מנהל הכל‪ ,‬וכל רע יתגלה בסוף‬ ‫כטוב‪ .‬זו יציאה מן החוק כלפי מעלה‪ ,‬שאינה מבטלת את החוק‪ ,‬אלא מגלה הנהגה‬ ‫שחוֹ ק ּ ִפינוּ " ‪ -‬שלעתיד לבא‬ ‫"אז ִי ָּמ ֵלא ְ ׂ‬ ‫עליונה ממנו‪ .‬וזה סוד היחוד שעליו נאמר‪ָ :‬‬ ‫יתגלה איך הכל התהפך‪ ,‬וכל מה שנראה רע הוביל לטוב‪.‬‬ ‫נמצא שהצחוק של יצחק הוא הצחוק המתוקן‪ ,‬שבא מתוך ההכרה והראיה של‬ ‫ההשגחה התמידית‪ .‬והצחוק של פלשתים הוא הליצנות המקולקלת‪ ,‬שמבטלת את‬ ‫המשמעות של הכל‪.‬‬ ‫יראת שמים ‪ -‬הכל רציני‬ ‫והנה‪ ,‬מידתו של יצחק אבינו היא 'יראת שמים' שהיא מלשון 'ראיה'‪ ,‬והיא ההבנה‬ ‫וההרגשה שבכל רגע נתון הקב"ה משגיח על עולמו ועל כל מעשי בני האדם‪ .‬יש‬ ‫השגחה על כל דבר‪ ,‬וממילא הכל רציני‪ ,‬ולכל פעולה יש משמעות‪.‬‬ ‫והמצב ההפוך מזה לגמרי הוא הליצנות‪ ,‬ששום דבר אינו רציני‪ ,‬כאילו "אין דין ואין‬ ‫דיין"‪ .‬אין השגחה ואין הנהגה‪ ,‬ואין שום משמעות למה שקורה ונעשה‪.‬‬ ‫ומטעם זה אמרו חז"ל‪ ,‬ש'כת ליצנים' אינה מקבלת פני שכינה‪ ,179‬וש"ליצנות‬ ‫אחת דוחה מאה תוכחות" ‪ .180‬כי הליצנות אינה רק חטא פרטי‪ ,‬אלא היא‬ ‫מבטלת את עצם האפשרות להנהיג את האדם ברצינות‪ ,‬להתקדם לעבר‬ ‫הקדושה והרוממות‪.‬‬ ‫בארץ פלשתים אין 'צורת אדם'‬ ‫בארץ פלשתים שלטה אוירת ה'ליצנות'‪ ,‬שהיא ההיפך הגמור מ'יראת שמים'‪ ,‬וכפי‬ ‫"רק ֵאין ִי ְר ַאת ֱאל ִֹהים ַ ּב ָּמקוֹ ם ַה ֶ ּזה ַו ֲה ָרגוּ נִ י ַעל ְּד ַבר ִא ׁ ְש ִּתי"‪.‬‬ ‫שאמר אברהם לאבימלך‪ַ :‬‬ ‫הרי בכל מקום נורמלי בעולם‪ ,‬גם אצל הרשעים‪ ,‬קיימת מערכת הגיונית של כללים‪,‬‬ ‫ולא הורגים בני אדם סתם‪ .‬אמנם אומות שונות עבדו עבודה זרה‪ ,‬ואחרות נמשכו אחר‬ ‫תאוותיהן ‪ -‬אבל עדיין תמיד היתה להם מערכת של סדר‪.‬‬ ‫‪ .179‬סוטה מב ע"א‪.‬‬ ‫‪ .180‬מסילת ישרים פרק ה‪.‬‬ ‫וע | להתבונן‬ ‫"ו ֲה ָרגוּ נִ י ַעל ְ ּד ַבר ִא ׁ ְש ִּתי"‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שאין שם‬ ‫אבל כשאין יראת אלקים‪ ,‬ממילא ַ‬ ‫אפילו את ה'דרך ארץ' הבסיסית שקדמה לתורה‪ .‬אין שם צורת אדם כלל‪ ,‬עד שהורגים‬ ‫אדם כדי לקחת את אשתו‪.‬‬ ‫אבימלך נענש על שלא למד 'דרך ארץ'‬ ‫והדברים מפורשים בחז"ל ‪-‬‬ ‫הגמרא במסכת מכות‪ 181‬מביאה את טענת אבימלך 'הגוי גם צדיק תהרוג' ואת תשובת‬ ‫הקב"ה לאבימלך‪:‬‬ ‫דקאמרת "הגוי גם צדיק תהרוג"‪" ,‬הלא הוא אמר לי אחותי היא" ‪ -‬נביא‬ ‫הוא וממך למד‪ ,‬אכסנאי הוא שבא לעיר‪ ,‬על עסקי אכילה ושתייה שואלין‬ ‫אותו‪ ,‬כלום שואלין אותו אשתך זו אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג על‬ ‫שהיה לו ללמוד ולא למד‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הקב"ה השיב לאבימלך על טענתו‪ :‬גם אם אברהם אמר לך "אחותי‬ ‫היא"‪ ,‬הרי לא היה ראוי לשאול אורח שבא לעיר על אשתו‪ ,‬אלא על צרכי‬ ‫אכילה ושתייה‪ .‬ומשום שהיה לך ללמוד זאת ולא למדת ‪ -‬חייב אתה מיתה‪.‬‬ ‫ומבאר רש"י‪:‬‬ ‫שאינו צדיק בדבר ‪ -‬שהיה לו ללמוד דרך ארץ‪.‬‬ ‫מבואר שאבימלך לא נענש על עצם לקיחתה של אשת איש‪ ,‬אלא על חסרון דרך ארץ‪.‬‬ ‫ולכן נענש למרות שלא נגע בשרה‪ ,‬וכן נשאר עליו העונש גם לאחר שהחזיר אותה‪,‬‬ ‫משום שהתביעה עליו היא שהיה לו ללמוד דרך ארץ ולא למד‪.‬‬ ‫וכל כך היה אבימלך חסר דרך ארץ‪ ,‬עד שגם כשהקב"ה בעצמו אמר לו "הנך מת"‪,‬‬ ‫הוא השיב "הגוי גם צדיק תהרוג?"‪ .‬הוא לא הבין מה הבעיה עד שהקב"ה הסביר לו‪.‬‬ ‫עד כדי כך היה מופקע מדרך ארץ‪.‬‬ ‫לאור זאת נשכיל להבין את ההבדל בין פרעה לאבימלך ‪-‬‬ ‫החטא של פרעה והחטא של אבימלך אינם אותו דבר‪ .‬אצל פרעה היה זה ענין של זימה‬ ‫ותאוות‪ ,‬וכנגד זה באו נגעים כדי לזכך את הגוף התאב‪ ,‬והתיקון היה מיד כשהחזיר‬ ‫את שרה‪ ,‬ופסק ממנו הנגע‪ .‬אבל אצל אבימלך זו סוגיא של חסרון דרך ארץ‪ ,‬וזו עבירה‬ ‫אחרת לגמרי‪ ,‬והיא לא התבטלה בהחזרת שרה‪ ,‬אלא רק אחר תפילתו המיוחדת של‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫‪ .181‬מכות ט ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬ ‫ןיֵ ק ַר | זע‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫דרך ארץ קדמה לתורה‬ ‫בזה יתבאר מה שאמרו חז"ל‪:182‬‬ ‫עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה‪.‬‬ ‫לפני הכל צריכה להיות 'צורת אדם' בסיסית‪ ,‬ורק אחרי שיש צורת אדם‪ ,‬מתקדמים‬ ‫לשלב הבא ‪ -‬קבלת התורה‪ ,‬שמעמידה את ה'דרך ארץ' בצורה הנכונה‪ ,‬על פי רצון ה'‪.‬‬ ‫כשאין 'דרך ארץ' הכל הפקר‪ ,‬ואין 'יראת שמים'‪ ,‬ובלי 'יראת שמים' אין אפשרות לקבל‬ ‫אשית ָח ְכ ָמה‬ ‫את התורה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬אם אין יראה אין חכמה"‪ ,183‬וכן נאמר‪ֵ :‬‬ ‫"ר ׁ ִ‬ ‫ִי ְר ַאת ה'"‪.184‬‬ ‫תורה אמיתית צריכה לבוא ממקום של יראת ה'‪ ,‬מתוך הכרה שיש כאן דבר רציני‪.‬‬ ‫בלי יראה אפשר להשיג את התורה כמו עוד חכמה יפה ומעניינת‪ ,‬אבל כדי להשיג את‬ ‫"תורת ה'" שלמעלה מחכמה אנושית ‪ -‬צריך יראת שמים‪.‬‬ ‫קליפת פלשתים כנגד התורה‬ ‫ומוסיף בעל ה"שם משמואל"‪ ,‬שמשום כך קליפת פלשתים עומדת כנגד התורה‪:‬‬ ‫ועם זה יובן שקליפת פלשתים בטומאה היא לעומת תורה בקדושה‪,‬‬ ‫כפירש"י יומא‪ 185‬שהתורה אינה אלא שער לכנוס בה ליראת שמים‪ ,‬והם‬ ‫להיפוך‪ ,‬שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה ופריקת עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫ולכן היה הוא אמינא טרם קבלת התורה ללכת 'דרך ארץ פלישתים'‪ ,‬מפני שלפני קבלת‬ ‫התורה היה ראוי להקדים ולהכניע את קליפת פלשתים ‪ -‬כשם שלפני בנין בית המקדש‬ ‫יש למחות את עמלק‪:‬‬ ‫וכמו שקודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחיית עמלק‪ ,‬באשר בית‬ ‫המקדש הוא לחבר עליונים ותחתונים‪ ,‬ועמלק הוא הנרגן מפריד אלוף‪...‬‬ ‫כמו כן היה בדין קודם מתן תורה להכניע קליפת פלשתים‪ ,‬למען לא תעכב‬ ‫מלהופיע יראת שמים בעולם‪ ,‬והיה בדין אשר עוד קודם ילכו לסיני לקבל‬ ‫התורה ‪ -‬ילכו לארץ פלשתים להכניע גאון פלשתים‪ ,‬ואחר כך משם יבואו‬ ‫לקבל את התורה‪ ,‬אף שאין להם דרך לסיני על ארץ פלשתים‪.‬‬ ‫‪ .182‬ויקרא רבה ט‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ .183‬אבות ג‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ .184‬תהלים קיא‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ .185‬יומא עב ע"ב‪.‬‬ ‫והסיבה שלבסוף בפועל לא הלכו בדרך זו‪ ,‬היא מפני שהיו יחד עמם אנשי ערב רב‬ ‫שקליפת מצרים אחוזה בהם‪ ,‬וקליפת פלשתים קרובה לקליפת מצרים‪ ,‬והיה חשש‬ ‫שלא יעמדו במלחמה הרוחנית של השחוק וקלות הראש‪ ,‬המרגילים לערות מצרים‪.‬‬ ‫"ו ִ ּי ְיראוּ‬ ‫ולכן הסב אותם הקב"ה דרך ים סוף‪ ,‬ושם קנו את מידת היראה‪ ,‬כמו שנאמר‪ַ 186‬‬ ‫ָה ָעם ֶאת ה'"‪.‬‬ ‫וישראל במדת היראה שקנו על ים סוף ‪ -‬הלכו לסיני לקבל התורה‪ ,‬ולא‬ ‫הזיקה להם קליפת פלשתים‪.‬‬ ‫*‬ ‫יצחק ‪ -‬עמוד העבודה שקודם לתורה‬ ‫ומעתה נחזור לשאלות שפתחנו בהם‪ :‬מה התיקון שעשו אברהם ויצחק בארץ‬ ‫פלשתים? מדוע ירידתו של יצחק לשם קשורה ל"ויבז עשו את הבכורה"? ומהי הסוגיא‬ ‫של חפירת הבארות דוקא שם?‬ ‫ביאור הענין ‪-‬‬ ‫יצחק אבינו הוא כנגד עמוד העבודה‪ ,‬ועניינה של העבודה הוא לכוף את החומר ואת‬ ‫עצמנו לרצונו יתברך‪' .‬עבודה' מלשון עבדות‪ ,‬וזה שייך למידת היראה‪.‬‬ ‫וזה ההקדמה המוכרחת לפני העמדת קומת 'יעקב אבינו' שהוא כנגד עמוד התורה‪,‬‬ ‫כי רק על ידי ההקדמה של היראה והעבודה שבבית המקדש באה התורה‪ ,‬כמו שאנו‬ ‫"ש ִ ּי ָ ּבנֶ ה ֵ ּבית ַה ִּמ ְק ָ ּד ׁש ִ ּב ְמ ֵה ָרה ְב ָי ֵמינוּ ְו ֵתן ֶח ְל ֵקנוּ ְ ּבתוֹ ָר ֶת ָך"‪.‬‬ ‫מתפללים‪ֶ ׁ :‬‬ ‫ולכן תפקידו של יצחק היה תחילה למגר את פלשתים‪ ,‬שהם ההיפך של יראת שמים‪.‬‬ ‫כי לפני שמעמידים את הקומה של יעקב אבינו‪ ,‬שהוא כנגד התורה‪ ,‬צריך יצחק‬ ‫להשלים את התיקון של ארץ ישראל בחלק של העמדת ה'דרך ארץ' ‪ -‬על ידי שימגר‬ ‫את קליפת פלשתים‪.‬‬ ‫ומעתה מובן גם מדוע יצחק ביקש לרדת למצרים והקב"ה היה צריך להורות‬ ‫לו 'אל תרד מצרימה'‪ ,‬מפני שארץ פלישתים היתה מנוגדת בתכלית למידתו‪,‬‬ ‫ולא היה רצונו לשהות במקום כזה‪ .‬אך הקב"ה הורה לו שתפקידו להיות בדוקא‬ ‫בארץ פלשתים‪ ,‬ולתקן את הקליפה של הליצנות שיש שם‪.‬‬ ‫‪ .186‬שמות יד‪ ,‬לא‪.‬‬ ‫וכן מובן מדוע לא ביקש אברהם רשות משרה כשהלך לגרר‪ .‬כי שם לא היתה‬ ‫ירידה מחמת הצורך של הרעב‪ ,‬אלא שהיה לו שליחות מאת ה' לתקן את קליפת‬ ‫פלשתים‪.187‬‬ ‫*‬ ‫הבארות ‪ -‬חיבור מים עליונים ומים תחתונים‬ ‫ובזה ניתן לבאר בעומק את התיקון שעשה יצחק אבינו בארץ פלישתים בחפירת‬ ‫הבארות‪.‬‬ ‫הרמב"ן‪ 188‬מבאר שהבארות רומזות לשלושת בתי המקדש‪:‬‬ ‫כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק‪...‬‬ ‫וקרא הראשון עשק‪ ,‬ירמוז לבית הראשון אשר התעשקו עמנו ועשו אותנו‬ ‫כמה מחלוקות וכמה מלחמות עד שהחריבוהו‪.‬‬ ‫והשני קרא שמה שטנה‪ ,‬שם קשה מן הראשון‪ ,‬והוא הבית השני‪ ...‬וכל ימיו‬ ‫היו לנו לשטנה עד שהחריבוהו וגלו ממנו גלות רעה‪.‬‬ ‫והשלישי קרא רחובות‪ ,‬הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו‪ ,‬והוא‬ ‫יעשה בלא ריב ומצה‪ ,‬והאל ירחיב את גבולנו‪.‬‬ ‫וסוד הענין הוא‪ ,‬שתכלית הבארות היא חיבור מים העליונים ומים התחתונים‪ .‬הבאר‬ ‫מגלה שהאור העליון מחובר בתוך המים התחתונים‪ ,‬אלא שהוא נמצא בהסתר גדול‪.‬‬ ‫ונבאר‪ ,‬באמת האור האלוקי הפנימי מחיה את כל הבריאה‪ ,‬אפילו בנקודה הנמוכה‬ ‫ביותר‪ .‬אלא שבעולם הרגיל הדבר אינו גלוי‪ ,‬ולכן אין אומרים בו את שם הוי"ה ככתבו‬ ‫"ו ַא ָּתה ְמ ַח ֶ ּיה‬ ‫– כי שם זה מורה על האור הפנימי המחיה את העולם כמו שנאמר‪ְ :189‬‬ ‫ֶאת ֻּכ ָלם"‪ ,‬אלא שאור זה גנוז ואינו מגולה‪ ,‬וכאן איננו משיגים אלא רק את הגילוי‬ ‫שיש אדון על הארץ ולכן מזכירים רק את שם אדנו"ת‪ .‬אבל בבית המקדש‪ ,‬ששם האור‬ ‫הפנימי מגולה בתוך הבריאה‪ ,‬שם קוראים בשם הוי"ה‪ ,‬השם המפורש‪.190‬‬ ‫המים העליונים הם המים המגלים את ההנהגה של הקב"ה בבחינת שם הוי"ה‪ ,‬והחיבור‬ ‫של המים התחתונים כמחוברים למים העליונים מגלים את הסוד הנפלא של קיום‬ ‫העולם על פי רצונו יתברך ‪ -‬שזהו גילוי שם הוי"ה‪.‬‬ ‫‪ .187‬כך מבאר הרמ"ד וואלי ב'אור עולם' פרשת וירא‪.‬‬ ‫‪ .188‬רמב"ן בראשית כו‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫‪ .189‬נחמיה ט‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .190‬ראה סוטה לח ע"א‪.‬‬ ‫וזה מה שבא יצחק לתקן בחפירת הבארות‪ :‬לגלות את החיבור בין העליונים לתחתונים‪,‬‬ ‫ולהכין את הקרקע לבית המקדש‪ .‬ולכן נעשה הדבר דוקא בארץ פלשתים‪ ,‬כדי לסלק‬ ‫את הקליפה של הליצנות מהארץ הקדושה הדוגלת בכפירה של "אין דין ואין דיין"‪,‬‬ ‫ולהכשיר אותה להשראת השכינה וגילוי רצון הקב"ה בכל פרט בבריאה‪.‬‬ ‫אבל בפועל בשתי הבארות הראשונות עדיין נשאר כח ביד הפלשתים ‪ -‬כח של חסרון‬ ‫יראת שמים ‪ -‬שגרם שבפועל נסתמו האורות האלו‪ .‬ועל כן 'עשק' ו'שטנה' הן כנגד‬ ‫הבית הראשון והבית השני שחרבו‪ .‬רק על הבאר השלישית‪' ,‬רחובות'‪ ,‬לא רבו‪ ,‬והיא‬ ‫כנגד הבית השלישי שיבנה בתפארתו ובשלימותו במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫במעמד הר סיני ‪ -‬מקדש בתוך כל אחד ואחד‬ ‫והנה‪ ,‬במעמד הר סיני היתה בחינה מסוימת של עבודת בית המקדש‪ .‬וכפי שרואים‬ ‫ש ָיה ְ ּב ַהר ִסינַ י"‪ .191‬כלומר‪ ,‬הר סיני היה בבחינת‬ ‫שקרבן התמיד נקרא‪" :‬ע ַֹלת ָּת ִמיד ָה ֲע ֻ ׂ‬ ‫בית המקדש‪.‬‬ ‫"ו ׁ ָש ַכנְ ִּתי ְ ּבתוֹ ָכם‬ ‫כי היה שם גילוי שכינה בתוך כל אחד ואחד‪ ,‬כמו שדייקו את הכתוב‪ְ :‬‬ ‫‪ -‬בתוך כל אחד ואחד"‪ .192‬ואז זכו להשיג את התורה בצורה המתוקנת והמלאה ‪" -‬ותן‬ ‫חלקנו בתורתך"‪.‬‬ ‫"ו ָ ּיקוּ מוּ ְל ַצ ֵחק"‪ ,‬חזרו בזה אל השחוק ואל‬ ‫אבל מאחר שחטאו ישראל בעגל‪ ,‬שהיה ַ‬ ‫חסרון יראת השמים‪ .‬ובכך איבדו את המקדש שבתוכם‪ ,‬עד שהיה צורך לבנות משכן‬ ‫חיצוני‪ ,‬שרק בו תהיה השראת השכינה‪.‬‬ ‫דוד המלך משלים את עבודתו של יצחק‬ ‫והנה‪ ,‬דוד המלך הוא המשלים של עבודת יצחק בעמוד העבודה‪ .‬וכפי שדוד אומר‬ ‫"ו ֲאנִ י ְת ִפ ָ ּלה"‪ - 193‬כולו עמוד העבודה‪ .‬ולכן הוא זה שהכין את בנין בית‬ ‫על עצמו‪ַ :‬‬ ‫המקדש ‪ -‬מקום העבודה‪.‬‬ ‫ולכן הוא זה שפעל להשלים את התיקון של מחיית פלשתים‪ ,‬וזה היה עומק ענין‬ ‫מלחמת דוד בגלית‪ .‬ש'גלית' היה בנה של ערפה‪ ,194‬אשר שמה הוא מלשון עורף ‪-‬‬ ‫‪ .191‬במדבר כח‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .192‬אלשיך שמות כה‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ .193‬תהלים קט‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ .194‬סוטה מב ע"ב‪.‬‬ ‫ןיֵ ק ַר | אפ‬ ‫יִהלֱא תַ ְראִי א‬ ‫הֶּזַ םֹוק ָּמּ ַב ם ֹ‬ ‫ה‬ ‫"שהפכה עורף לחמותה"‪ .195‬העורף הוא ההיפך מן הפנים‪ ,‬מקום שלא מגולה בו‬ ‫ההשפעה מלמעלה למטה‪ ,‬בשונה מהפנים שרואים את החיבור בין המוחין שבראש‬ ‫לשאר איברי הגוף‪ .‬נמצא שהעורף מורה על חסרון החיבור בין העליונים לתחתונים‪.‬‬ ‫"ח ֵרף ַמ ַע ְרכוֹ ת ֱאל ִֹהים ַח ִ ּיים"‪ .‬וזה היה‬ ‫ערפה הפנתה עורף‪ ,‬ויצא ממנה גלית‪ ,‬אשר ֵ‬ ‫סיבת מלחמתו של דוד בו‪ ,‬כמבואר בפסוקים‪:196‬‬ ‫אמר ָ ּד ִוד ֶאל ָה ֲאנָ ׁ ִשים ָהעֹ ְמ ִדים ִע ּמוֹ לֵ אמֹ ר ַמה ֵ ּי ָע ֶ ׂשה לָ ִא ׁיש ֲאׁ ֶשר יַ ֶּכה‬ ‫ַו ֹ ּי ֶ‬ ‫ֶאת ַה ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתי ַה ָּלז ְו ֵה ִסיר ֶח ְר ּ ָפה ֵמ ַעל יִ ְ ׂש ָר ֵאל' ִּכי ִמי ַה ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתי ֶה ָע ֵרל ַהזֶ ּה ִּכי‬ ‫ֵח ֵרף ַמ ַע ְרכוֹ ת ֱאל ִֹהים ַח ִ ּיים‪.‬‬ ‫'לחרף' אין פירושו כפירה‪ ,‬אלא ליצנות‪ :‬לעשות צחוק ולזלזל‪ .‬זה הכח של פלשתים‪,‬‬ ‫ונגד הקליפה הזו לחם דוד‪.‬‬ ‫"ויבז עשו את הבכורה" ‪ -‬שורש הליצנות‬ ‫ובזה מובן מה שכתב הרמ"ד וואלי‪ ,‬שירידתו של יצחק לפלישתים באה בעקבות‪:‬‬ ‫"ו ִ ּי ֶבז ֵעשָׂ ו ֶאת ַה ְ ּבכ ָֹורה" ‪ -‬לא בגלל עצם המכירה‪ ,‬שהיא היתה ברצון ה'‪ ,‬אלא‬ ‫ַ‬ ‫בגלל ה"ויבז"‪.‬‬ ‫ושאלנו‪ :‬מה הקשר ליצחק? הרי הביזוי נעשה על ידי עשיו בנו ולא על ידי עצמו‪,‬‬ ‫ומדוע הוא צריך לקבל עונש על המעשה של בנו?‬ ‫אלא שלא היה כאן 'עונש' אלא 'חובת תיקון'‪ .‬הביזיון של עשו 'אבי עמלק' הוא‬ ‫הליצנות שאינה מאפשרת לבנות את בית המקדש‪ .‬כי זה תרתי דסתרי‪ :‬אי אפשר‬ ‫להביא גילוי של הקב"ה בעולם כל זמן שיש ליצנות‪ ,‬שהיא היפך היראת שמים‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬כשעשו 'אבי עמלק' העמיד את ה"ויבז"‪ ,‬היה יצחק חייב לצאת ולבטל את‬ ‫הקליפה הזו בארץ פלשתים‪.‬‬ ‫ובהמשך‪ ,‬טרם קבלת התורה היה על ישראל לתקן חלק זה‪ ,‬על ידי שיעברו "דרך‬ ‫ארץ פלישתים"‪ .‬אך כאמור תיקון זה התעכב‪ ,‬ואז באו 'עמלק' ברפידים‪ ,‬ומאז ועד‬ ‫בניית בית המקדש עיקר ההתמודדות של עם ישראל היה מול פלישתים ועמלק‪ ,‬ודוד‬ ‫המלך ע"ה שהכין את הקרקע לבנית בית המקדש השלים את התיקון בהריגת 'גלית'‬ ‫המחרף מערכות ישראל‪ ,‬והוצאת ארון ברית ה' מהפלשתים‪ ,‬ובהשלמת הריגת עמלק‬ ‫‪ .195‬רות רבה ב‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ .196‬שמואל א' יז‪ ,‬כו‪.‬‬ ‫בפ | להתבונן‬ ‫בהיותו בארץ פלשתים‪ 197‬וכן בצקלג‪ .198‬וכך דוד מלך ישראל סיים את מה שיצחק‬ ‫אבינו פתח‪ ,‬הן בסילוק הליצנות מן העולם והן בכריית השיתין‪.199‬‬ ‫*‬ ‫הליצנות סותמת את הבארות‪ ,‬והיראה פותחת אותן‬ ‫מהדברים האמורים אנו לומדים שכדי לזכות לתורה ולהשראת השכינה‪ ,‬צריך קודם כל‬ ‫להתייחס לחיים ברצינות ‪ -‬לדעת שיש דין ויש דיין‪ ,‬ושהקב"ה משגיח על כל מעשה‬ ‫ומעשה‪.‬‬ ‫מי שחי באוירה של ליצנות ועושה צחוק מכל דבר‪ ,‬גם אם ילמד הרבה‪ ,‬התורה לא‬ ‫תיכנס לתוכו באמת‪ ,‬כי אין לו כלי של יראה שהתורה תשכון בו‪.‬‬ ‫את הליצנות הזו אנו פוגשים לפעמים גם בתוך בית המדרש‪ :‬אלו אותם אנשים‬ ‫שאומרים לבני העליה‪" :‬מה אתה עוסק בעבודה של רוממות? אתה באמת‬ ‫מאמין בזה?‪ ...‬אתה באמת חושב ברצינות שיש מה להתרומם?‪."...‬‬ ‫אבל מי שזוכה ליראת שמים‪ ,‬ומבין שהכל רציני‪ ,‬זוכה בסוף גם לצחוק של יצחק ‪-‬‬ ‫הצחוק שלמעלה מן החוק‪ ,‬שבו מתגלה שגם כל הקשיים והדאגות היו לטובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .197‬שמואל א' כז‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ .198‬שם ל‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .199‬סוכה נג ע"א‪.‬‬