gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav

שבוע: תולדות (2026-11-09)

רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫‪248‬‬ ‫תולדות‬ ‫ד כסלו תשפ"ז‬ ‫בין ההרים הגבוהים‪ ,‬אבל רבינו מצווה‬ ‫עלי לחוות את דעתי ‪ -‬נראה לי שאכן‬ ‫"תגידי למנהלת שאני אמרתי שזה שם‬ ‫הצדק נמצא בצידו של רבי יעקב מליסא! לפתע‬ ‫יפה!"‬ ‫נפתחו מעיינות החכמה מפיו של הבחור‪ ,‬והוא‬ ‫סיפר הרב אברהם צבי מרגלית שליט"א מרא דאתרא כרמיאל‪:‬‬ ‫החל להשמיע פלפול עצום ונורא‪ ,‬עד שעלה בידו ליישב את כל‬ ‫יום אחד בשעות הצהרים נשמעו דפיקות על דלתו של מרן הרב‬ ‫קושיותיו והוכחותיו של החת"ס על ר' יעקב מליסא‪.‬‬ ‫שך זצ"ל‪ .‬המשמש לא היה בבית באותה עת‪ .‬הרב שך ניגש‬ ‫כאשר סיים הבחור את דבריו‪ ,‬הפטיר החתם סופר‪ :‬דעו לכם‪,‬‬ ‫בעצמו ופתח‪ ,‬והנה בפתח עומדת נערה‪.‬‬ ‫שהאמת היא שהצדק איתי‪ ,‬אבל מה אעשה שאם חמי הגאון‬ ‫כששאל למבוקשה סיפרה שהיא עולה חדשה‪ ,‬לומדת ב'אור‬ ‫יצווה אפילו לאבני הקיר שיתחילו לדבר‪ ,‬אזי גם 'אבן מקיר‬ ‫החיים' ומתגוררת בפנימייה‪ ,‬ושמה ז'קלין‪ .‬המנהלת טוענת שזה‬ ‫תזעק' ותאמר את מה שירצה רבינו הגאון לומר‪...‬‬ ‫שם לא יהודי‪ ,‬וצריך להחליף אותו‪ .‬אבל‪ ,‬הנערה אוהבת את‬ ‫כאשר סיים רבי לייבל׳ע אייגר לספר סיפור זה‪ ,‬הפטיר ואמר‪:‬‬ ‫השם‪ ...‬כששמע הרב את הדברים‪ ,‬אמר לה‪" :‬תגידי למנהלת‬ ‫אל תדמו בנפשכם שהחתם סופר אמר את הדברים הללו מן‬ ‫שאני אמרתי שזה שם יפה!"‬ ‫השפה ולחוץ חלילה‪ ,‬אלא הוא האמין באמונה שלימה בזקני‬ ‫איזו רגישות‪ ,‬איזו חמלה‪ .‬ברור‪ ,‬שגם הרב שך לא סבר שזה שם‬ ‫הקדוש‪ ,‬שמחמת גודלו וקדושתו‪ ,‬אפילו אבן תוכל לדבר אם רק‬ ‫יאה לבת ישראל‪ .‬ודאי העדיף את אחד משמות אמותינו‪ ,‬שרה‬ ‫יצווה זקני‪.‬‬ ‫רבקה רחל ולאה‪ .‬אבל הוא חש את מצוקתה של הנערה‪ ,‬ירד מיד‬ ‫ואסביר את דברי‪ ,‬הרי הבחור הזה‪ ,‬שאמנם הראה נפלאות‬ ‫לעומק דעתה‪ .‬הבין עד כמה הדבר מפריע לה שאומרים לה‬ ‫בתורתו נגד גאוני הדור – בכל זאת היה ממש לעומתם כמו אבן‬ ‫שצריך להחליף את השם‪ ,‬ומיד תמך בדעתה‪ ,‬כביכול‪.‬‬ ‫המדברת‪ ...‬מה גם שהוא לא שמע כלל את כל דבריהם באופן‬ ‫('שיחות בהיכל'‪ ,‬על הצדיקים)‬ ‫מסודר‪ ,‬כי היה טרוד בעבודתו להיות יוצא ונכנס לשמש‬ ‫בסעודה‪ ,‬ואיך יצאו מפיו דברים גאוניים ומופלאים כאלו? אין‬ ‫אם הוא יצווה‪ ,‬אפילו אבני הקיר‬ ‫זאת אלא בגזירת כוח תורתו של רבי עקיבא אייגר‪.‬‬ ‫יתחילו לדבר!‬ ‫(ספר 'תפארת הצדיקים' מתוך גיליון 'היכל החתם סופר'‪ ,‬דרשו)‬ ‫סיפר הרה"ג שלמה גבריאל רוזנטל זצ"ל‪:‬‬ ‫"לקחת יתום שבור והרמת את קרנו‪,‬‬ ‫ישב פעם הרה״ק רבי יהודה לייב אייגר מלובלין זי"ע‪'( ,‬ר׳‬ ‫והנה הקב"ה שילם לך!"‬ ‫לייבל׳ע אייגר׳)‪ ,‬וסיפר לתלמידיו מעשה אשר זכה לראות‬ ‫בעיניו בימי נעוריו‪ ,‬בעת שהיה סמוך לסבו הגדול רבי עקיבא‬ ‫סיפר הרב זילברשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫אייגר זי"ע‪:‬‬ ‫אספר לכם סיפור מדהים בו הייתי נוכח בעצמי‪ :‬פעם אחת‪ ,‬תוך‬ ‫פעם הגיע לביתו אורח רם ונכבד‪ ,‬הלא הוא ידידו הגה״ק רבי‬ ‫כדי השיעור‪ ,‬השמיע הגר"י אברמסקי זצ"ל שאלה קשה מאד‪,‬‬ ‫יעקב מליסא זי"ע‪ ,‬בעל 'חוות דעת' ו'נתיבות המשפט'‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫ואמר שהוא רוצה לדעת עליה תשובה ברורה‪.‬‬ ‫מהשם יצא הדבר‪ ,‬והגיע לשם עוד אורח רם ונכבד‪ ,‬הלא הוא‬ ‫והנה ראיתי איך ניגש בחור אחד‪ ,‬שהיה חרוץ מאד‪ ,‬לחבר שלו‬ ‫חתנו הגדול ‪ -‬רבינו החתם סופר זי"ע‪.‬‬ ‫מהשיעור שהיה בחור יתום‪ ,‬ולחש לו באוזן‪' :‬אני רוצה להגיד לך‬ ‫לכבודם של האורחים הנכבדים‪ ,‬ציוה רבי עקיבא אייגר להכין‬ ‫את התשובה‪ ,‬אבל אל תגיד אותה בשמי‪ ,‬אלא בשמך‪ ,‬אני רוצה‬ ‫סעודה‪ ,‬ושלח לקרוא לאחד הבחורים החריפים הלומדים‬ ‫שתגדל מעלה מעלה!'‪ .‬הבחור היתום שמע את התשובה‪ ,‬ואמר‬ ‫בישיבתו‪ ,‬וכיבד אותו לשמש לפניהם בסעודה‪.‬‬ ‫אותה בקול רם‪.‬‬ ‫פתח בעל הבית‪ ,‬רבי עקיבא‪ ,‬ואמר לאורח הראשון רבי יעקב‬ ‫כמובן שהגר"י אברמסקי זצ"ל שיבח אותו מאוד ברבים והפליא‬ ‫מליסא‪' :‬נו‪ ,‬רבי יעקב‪ ,‬פתח פיך ויאירו דבריך! הבה ונשמע איזה‬ ‫על התשובה המקורית והנכונה‪ .‬הוא כמובן לא גילה כי למעשה‪,‬‬ ‫חידוש בדבר הלכה אשר זכיתם לחדש!׳‪ .‬רבי יעקב פתח‬ ‫חברו הוא זה שהשיב את התשובה‪ ,‬ולא הוא‪.‬‬ ‫והשמיע פלפול עצום ונורא באחת הסוגיות העמוקות‪ .‬לאחר‬ ‫בזמנו הסתפקתי האם היה מותר לעשות ככה‪ ,‬שהרי זוהי גניבת‬ ‫מכן‪ ,‬פנה רבי עקיבא לחתנו החתם סופר ‪' -‬ואתה חתני היקר‪,‬‬ ‫דעת‪ .‬אבל מאחר והוא היה בחור יתום‪ ,‬והחבר ידע שעניית‬ ‫מה תאמר על חידושו של רבי יעקב? הגם אתה מסכים לדבריו?'‬ ‫ע"פ פסק של‬ ‫התשובה הנכונה ברבים תרומם את קרנו מאוד בעיני ראש‬ ‫'ברשותו של חמי‪ ,‬ובמחילה מכבודו של רבי יעקב‪ ,‬מוכרח אני‬ ‫הרב זילברשטיין‬ ‫הישיבה ובעיני התלמידים כולם‪ ,‬מן הסתם היה מותר על פי הדין‪.‬‬ ‫לומר כי דבריו תמוהים מיסודם!' פתח החתם סופר את פיו‬ ‫שליט"א‬ ‫ממשיך מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א ומספר‪" :‬אחרי שנים‪,‬‬ ‫אנו מבקשים‬ ‫בחכמה‪ ,‬והחל לסתור את כל הפלפול שבנה רבי יעקב מליסא‪ ,‬עד‬ ‫לא לקרוא בעלון‬ ‫נסעתי לחוץ לארץ‪ ,‬ושימשתי מגיד שיעור בישיבת 'לוצרן'‬ ‫שלא השאיר ממנו אבן על אבן‪ .‬שתיקה של מבוכה עמדה‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫ארבע שנים‪ .‬בחזרתי ארצה ביקשתי לראות מה הקב"ה שילם‬ ‫באויר‪...‬‬ ‫וקריאת התורה‪,‬‬ ‫לאותו בחור שגילה את התשובה הנכונה לבחור היתום‪.‬‬ ‫פנה רבי עקיבא אייגר אל הבחור שעמד שם ושימש לפניהם‬ ‫שלא יצא שכרנו‬ ‫ומה ראיתי? יש לו כולל של עשרות אברכים מצוינים‪ ,‬והוא עצמו‬ ‫בסעודה‪ ,‬ואמר לו‪' :‬יבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם‪ ,‬מה‬ ‫בהפסדנו‬ ‫פורח ומשמש כראש הכולל‪.‬‬ ‫אתה אומר בעניין הוויכוח‪ ,‬הצדק עם מי?'‬ ‫לא יכולתי להתאפק וניגשתי אליו‪ .‬אמרתי לו‪" :‬ראיתי מה‬ ‫באימה וביראה נענה הבחור ואמר‪' :‬מי אנכי שאכניס את ראשי‬ ‫לפתוח עסק בעצמו ולהרוויח יותר‪ ,‬וגמר בליבו ביום‬ ‫שעשית בזמנו‪ ,‬ואני רואה איך הקב"ה משלם שכר טוב ליראיו‪.‬‬ ‫שישי אחד‪ ,‬כי מיד לאחר השבת יפתח עסק חדש בעצמו‪.‬‬ ‫בזמנו לא ידעתי אם עשית טוב על פי הלכה‪ ,‬אבל אני רואה‬ ‫ברם‪ ,‬באותו ערב שבת נכנס לבית המרחץ וכספו היה מונח בכיס‬ ‫עכשיו שאכן עשית טוב‪.‬‬ ‫בגדיו‪ ,‬וכשיצא מבית המרחץ ראה שנגנב ממנו הכל‪ .‬הוא חשב‬ ‫עזרת לבחור יתום‪ ,‬הוא ענה תשובה טובה בשם עצמו‪ ,‬ויתרת‬ ‫והתבונן לעצמו‪ :‬אם כן‪ ,‬הכסף אינו שווה כלום‪ ,‬שהרי הוא עלול‬ ‫על הכבוד שהיית יכול לקבל מראש הישיבה ומהתלמידים‪,‬‬ ‫להיגנב‪ ,‬וכבר עדיף יותר לעסוק בתורה‪ ,‬שעליה נאמר "כי טוב‬ ‫לקחת יתום שבור והרמת את קרנו‪ ,‬זיכית אותו באהבת תורה‪,‬‬ ‫סחרה מכל סחורה"‪.‬‬ ‫והנה הקב"ה שילם לך מנה אחת אפיים‪ .‬אתה עוזר ליתום – אני‬ ‫רבי יחזקאל אכן עזב את הכל‪ ,‬ונסע ללומז'ה ללמוד תורה‪ ,‬ונתן‬ ‫עוזר לך!"‬ ‫(המבשר תורני‪ ,‬על הצדיקים)‬ ‫לעם ישראל במתנה את המשגיח הגדול‪ ,‬שהרביץ תורה ומוסר‬ ‫בעם ישראל במשך עשרות שנים!‬ ‫מי האשה‪ ,‬שגם בגיל ‪ ,90‬לא שטפה‬ ‫"ואם כן‪ ,‬זה הוא החסד הגדול שאני זוכר ברגע זה"‪ ,‬אמר רבי‬ ‫יחזקאל‪" ,‬שהשי"ת שלח את הגנב ההוא"‪.‬‬ ‫את הכלים במטבח מעולם?‬ ‫(עלון 'דרכי החיזוק'‪ ,‬מצוות בשמחה)‬ ‫סיפר הרב משה מיכאל צורן שליט"א‪:‬‬ ‫התרופה הפלאית שחוללה את הנס‬ ‫נכנסתי פעם לבית אחד‪ ,‬וראיתי שהילדים הגדולים באותו בית‬ ‫מחונכים באופן מיוחד‪ ,‬עד כדי כך שהתפלאתי מהיכן זכו‬ ‫הגלוי‪' :‬ילד האחדות'‬ ‫ההורים לילדים שכאלה‪ .‬למרות שהבעל היה ראש ישיבה‪,‬‬ ‫סיפר הרב אשר קובלסקי שליט"א‪:‬‬ ‫ורעייתו עובדת כמחנכת‪ ,‬עדיין היה באישיותם של הילדים פן‬ ‫חינוכי שלא ראיתי כמוהו בבתים אחרים‪.‬‬ ‫הם היו קבוצת חברים מיוחדת ומאוחדת שהתכנסו אחת לשבוע‬ ‫לחבורה משותפת‪ ,‬להתעלות בעבודת השם מתוך אחדות‬ ‫החלטתי לעקוב אחר הנהגות הבעל והאשה‪ ,‬ואכן בתוך זמן קצר‬ ‫ודיבוק חברים‪ .‬כל שבוע התכנסו בני החבורה בבית אחד‬ ‫הייתי עד למעשה‪ ,‬שהצדיק את הצלחת החינוך של הילדים‪.‬‬ ‫מהחבורה לפגישה ממושכת שנשאה מטענים רוחניים‬ ‫באותו יום שהגעתי לביתם‪ ,‬האשה לא הרגישה כל כך טוב‪,‬‬ ‫ומאחדים לכל השבוע הקרוב‪...‬‬ ‫והבעל ‪ -‬ראש הישיבה ‪ -‬ברצותו לסייע לה‪ ,‬הפשיל את שרווליו‬ ‫שבוע אחד‪ ,‬כשהתכנסו בני החבורה בביתו של ר' פנחס‪ ,‬הבחינו‬ ‫והחל לשטוף את הכלים במטבח‪ ,‬וגם ניקה את כל השטח מסביב‪.‬‬ ‫במבט של דאגה שמכסה את פניו המאירות בדרך כלל‪' .‬דאגה‬ ‫כאשר סיים את העבודה‪ ,‬הגיע ראש הישיבה ובישר זאת‬ ‫בלב איש ישיחנה'‪ ,‬ביקשו ממנו בעדינות‪ ,‬ספר לנו מה קרה‬ ‫לאשתו‪ ,‬והודיע לה שהמטבח נקי ומצוחצח‪.‬‬ ‫ולמה נפלו פניך?‬ ‫אשתו הרבנית התרעמה מעט על כך‪ ,‬ואמרה 'למה היית צריך‬ ‫כיון שהיו חבורה מאוחדת ומגובשת‪ ,‬והכירו היטב איש את‬ ‫לעשות את זה? הרי אתה מרביץ תורה לתלמידיך‪ ,‬והיית צריך‬ ‫רעהו‪ ,‬לא נצרכו לבקש יתר על המידה‪ .‬ר' פנחס פתח את ליבו‬ ‫לעסוק בתורה ולהכין את השיעורים?!'‪.‬‬ ‫וסיפר‪' :‬יש לי בן‪ .‬מוישי‪ ,‬ילד חמוד כבן עשר‪ .‬לאחרונה התלונן‬ ‫צריך לשמוע את הנוסח שהיה עתה בפיו של הבעל‪ ,‬ראש‬ ‫על מיחושים בראשו‪ ,‬אך הדבר לא היה נראה חריג מדי‪ .‬כשתכפו‬ ‫הישיבה‪' :‬אני רוצה לשאול אותך‪ ,‬אמר לאשתו; מי היא האשה‬ ‫תלונותיו לקחנו אותו לבדיקה‪ ,‬ואת התוצאות האיומות קיבלנו‬ ‫שגם בהגיעה לגיל תשעים לא שטפה מעולם את הכלים‬ ‫היום‪.'...‬‬ ‫במטבחה?' הוא לא המתין לתשובת אשתו‪ ,‬והמשיך‪' :‬הלא היתה‬ ‫הוא פרץ בבכי והוסיף‪' :‬זו לא סתם מחלה‪ ,‬זו הנוראה שבמחלות‬ ‫זו המלכה אליזבת באנגליה‪ ...‬היא לא שטפה אף פעם כלים‬ ‫שהתפרצה בראשו בעוצמה רבה וכבר פיתחה גרורות…‬ ‫בבית‪ .‬ואם כן‪ ,‬גם את‪ ,‬אשתי המלכה‪ ,‬מותר לך לא לשטוף את‬ ‫והרופאים אומרים כי אין מה לעשות'‪ .‬יותר מכך לא היה מסוגל‬ ‫הכלים‪.'...‬‬ ‫(מצוות בשמחה)‬ ‫לומר‪ ,‬הדמעות הרותחות סיפרו את הסיפור כולו‪.‬‬ ‫אחרי דקות ההלם‪ ,‬התאחדו החברים בהחלטה משותפת‪ :‬יוצאים‬ ‫"אכן‪ ,‬איזה חסד עשה עמי גנב אחד‪"...‬‬ ‫עכשיו לקבר הרשב''י‪ ,‬נסיעה ספונטנית ובלתי מתוכננת‪ .‬האב‬ ‫סיפר הרב משה מיכאל צורן שליט"א‪:‬‬ ‫ראה את החברים מתלחשים‪ ,‬ובתוך דקות אחדות‪ ,‬הפכה‬ ‫לפנינו סיפור מופלא‪ ,‬שסיפר מרן רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל‪:‬‬ ‫הנסיעה המתוכננת לעובדה מוגמרת‪ ,‬למרבה תדהמתו של‬ ‫שמעתי מת"ח אחד שהיה מקורב מאוד למרן המשגיח רבי‬ ‫האב‪ ...‬האברכים עדכנו את בני ביתם בשינוי הפתאומי‪.‬‬ ‫יחזקאל לוונשטיין זצ"ל‪ ,‬שסיפר שראה דבר מיוחד אצל‬ ‫התארגנו עם כלי הרכב ונערכו לצאת לדרך‪ .‬ר' פנחס בהחלטה‬ ‫של רגע קפץ והצטרף גם הוא לנסיעה‪ ,‬כשהוא נוטל עימו את‬ ‫המשגיח‪ :‬הוא היה חושב כל הזמן מה אני חייב לעשות ברגע זה‪,‬‬ ‫בנו החולה‪.‬‬ ‫ולא הסיח דעתו מכך‪.‬‬ ‫כעבור שעות אחדות הפכה מערת ציון הרשב''י לאבוקת תפילה‬ ‫ממשיך רבי גרשון‪ :‬וסיפר לי עוד המשגיח הגה"צ רבי דוד‬ ‫זינגרביץ זצ"ל‪ ,‬שנכנס פעם אל רבי יחזקאל לעת זקנתו‪ ,‬כאשר‬ ‫לוהטת‪ ,‬תוך בכיות עצומות‪ .‬בדמעות התייפחו החברים על נפש‬ ‫כבר לא היה בכוחו לעלות לישיבה‪ .‬שאל אותו רבי יחזקאל‪" :‬מה‬ ‫הנער‪ ,‬התחננו לבורא עולם למען חברם הטוב ובנו הקט‪ ,‬וקיוו‬ ‫אני חייב‪ ,‬ומה אני יכול לעשות עכשיו?"‬ ‫לקרוע שערי שמים בזעקתם‪...‬‬ ‫זכות העלון‬ ‫השיבו רבי דוד בלשון הפסוק בתהילים 'ויתבוננו חסדי השם'‪,‬‬ ‫לרפואת ולהצלחת‪ :‬יוסף בן‬ ‫סיפר לי הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‪ ,‬המכיר את‬ ‫שרה‪ ,‬נורית בת רחל‪ ,‬יעל‬ ‫והוא מן המעלות העליונות שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (ג'‬ ‫בת איריס‪ ,‬אוהד בן‬ ‫הסיפור מכלי ראשון‪ :‬לא חלפו אלא שבועיים ימים ‪ -‬והבדיקה‬ ‫י"ז) מעלת זיכרון חסדיו ‪ -‬לזכור את החסדים שעשה עימו הקב"ה‬ ‫דבורה‪ ,‬לימור בת‬ ‫הוכיחה כי באורח פלאי המחלה נסוגה אחור‪ .‬ובעקבות כך‬ ‫אוליביה‪ ,‬רינת בת שושנה‪,‬‬ ‫מנעוריו ועד עתה‪.‬‬ ‫הרב הופמן שליט"א‬ ‫הסכימו הרופאים להתחיל לטפל בו‪ .‬בחלוף תקופת טיפולים‬ ‫ומשפחתו‪ .‬זיווג הגון‬ ‫ממושכת‪ ,‬כבר היה הילד בריא ושלם‪ ,‬נקי מכל סממן מחלתי‪,‬‬ ‫ואמר לו רבי יחזקאל‪" :‬אכן‪ ,‬איזה חסד עשה עמי גנב אחד‪"...‬‬ ‫לתהילה בת רותי מלכה‪.‬‬ ‫ולהבדיל לע"נ‪ :‬אמנון חיים‬ ‫וכיום ‪ -‬הינו אברך יקר‪ .‬אב לכמה ילדים‪ ,‬ומחובר גם הוא‬ ‫וסיפר‪ ,‬כי בילדותו התגורר בוורשה‪ ,‬והתייתם מאביו‪ ,‬והיה צריך‬ ‫בן יוסף‪ ,‬עליזה בת מרים‪,‬‬ ‫לחבורה מאוחדת ומגובשת‪ ...‬הרופאים כינו את הילד 'נס רפואי‬ ‫לדאוג לפרנסת אימו האלמנה‪ ,‬והתחיל‬ ‫נחמן בן רינה‪ ,‬יחזקאל‬ ‫שאול בן מלכה‬ ‫לא מוסבר'‪ ,‬או 'תופעה לא מוכרת'‪ .‬רק בני החבורה יודעים את‬ ‫לשמש כשליח בחנות פרחים‪ .‬הוא השתכר‬ ‫סוד התרופה הפלאית שחוללה את הנס הגלוי‪' :‬ילד האחדות'‪...‬‬ ‫פרוטות מועטות‪ ,‬אבל במשך הזמן‬ ‫(פניני פרשת השבוע)‬ ‫נאסף אצלו סכום גדול‪ ,‬וכבר חשב‬ ‫ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים‪ ,‬אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬עשה לך רב והסתלק מן הספק"‬