אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
פרשת תולדות
איתא (כתובות קד ).שרבי לפני מותו הגביה את "ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ,ושני לאמים
אצבעותיו ואמר שלא נהנה מעולם הזה אפילו ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבוד
באצבע קטנה .והענין בזה הוא שרבי היה במדרגה צעיר"( ,כה ,כג):
זו שהכניע כל יצרו תחת הטוב ,ואפילו שלא ופרש"י גיים כתיב ,כמו גאים ,אלו אנטונינוס ורבי
פסקה מעל שלחנם צנון וחזרת ,והיה לו כל מה שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת ,לא
שצריך ,בכל זאת לא נהנה הנאה גשמייות כלל בימות החמה ולא בימות הגשמים.
וכלל והכל היה בקדושה ובטהרה (רעוא דרעווין
תשנ"ז). וצריך להבין השייכות של רבי ואנטונינוס לכאן,
ומה גם שעשו הרשע היה להיפך לגמרי מיעקב
שהיה בתכלית הרשעות ,ואנטונינוס לא היה
"קצתי בחיי מפני בנות חת"( ,כז ,מו):
רשע ,וגם שאיתא מחז"ל (ירושלמי מגילה פ"א הי"א)
שמעתי מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז שלסוף ימיו נתגייר.
זצ"ל ,שאמר בשם הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב
והענין הוא ,שידוע שיעקב אבינו ע"ה היה אדם
זיע"א על הפסוק הנ"ל ,דהנה בדורות הראשונים
המושלם -יעקב שלימתא ,והיה כמו אדם
היה דבר טוב וגדול אצל הנשים שהיו מחזיקות
הראשון קודם החטא ,נקי מכל וכל .וכמו דאמרינן
את בעליהם ללמוד תורה כמו שמצינו באשת רבי
בגמרא (בבא מציעא פד ).שופריא דיעקב מעיין
עקיבא (כתובות סב ,):לכן היו נקראים הנשים
שופריא דאדם הראשון .וזה הכל היה משום
'מחזיקי תורה' ,וכעת בעוה"ר בשביל הבלי עוה"ז
שאיתא שבכל הולדה יש קצת גשמייות ,ומזה
הם מבטלין את בעליהן מלעסוק בתורה ,והנשים
נולד כח הרע שבאדם.
ההם נקראים 'מזיקי תורה' ,כי במדתם הרעה
הזאת נטלו את החית של 'מחזיקי' ונשאר 'מזיקי', וכאן נולדו תאומים ,ועשו לקח הכל -את כל
וחית זה הוסיפו בהם -בנשים ,ונהיה נחשים, הטומאה לקח לעצמו ,ואת כל הרשעות לקח
כשמם הראוי להם 'נחשים מזיקי תורה' .וזהו לעצמו .וכמו שאיתא (ילקוט שמעוני רמז קי) שעל כן
שאמרה רבקה אמנו ע"ה ,קצתי בחיי מפני בנות נקרא אדמוני ,הרומז לדם נידה ,שהוא כוחות
'חית' ,היינו מהבנות שנטלו את הח' של מחזיקי הטומאה והרע .ועל כן יעקב היה שלם ונקי לגמרי,
תורה ונתנוה בנשים ,ודפח"ח -ראיתי מביאים וזהו ענין 'ורב יעבוד צעיר' ,שתכלית העבודה של
בספרים בשם הרה"ק מאפטא ,אמנם ר' משה האדם הוא שיוכל לנצח לגמרי את הרע שבו.
אמר שהוא מרבי יצחק מאיר מזיקנוב (כת"י). וזה הענין רמז על אנטונינוס ורבי ,שאף על פי
שהיה מלך בכל זאת נכנע לגמרי תחת רבי ,שזהו
הרמז לכניעת כח הרע מתחת לכח הטוב .ובזה
יובן מה שלא פסקו מעל שלחנם צנון וחזרת ,דהרי
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
ח' כסלו -יוד"ק הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זיע"א
הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע בכל בוקר אחר שלבש טלית ותפילין פתח את הדלת מחדרו להקלויז
שלו ועמד שם ,ומסתמא נתקבצו סביבו כמה אנשים ,ואמר להם בזה"ל בכל יום ,איך בייט אייך איר זאלט
מתפלל זיין על אריכות ימים ושנים של הרב ר' אברהם יעקב שליט"א מסאדיגורה -ער איז דיא שפע פין
דיא וועלט -כך היה בכל יום ביומו.
הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע היה מחותנו של הס"ק מרוז'ין זי"ע ,שהרי בנו הה"ק ר' דוד משה
מטשורטקוב זי"ע היה חתן אצלו - ,פעם נתארחו שני המחותנים יחדו ,ואמר הס"ק מרוז'ין בשם ה'בעל
שם טוב' הקדוש עה"פ (תהלים טז ,ח) 'שויתי ה' לנגדי תמיד'' - ,שויתי' מלשון השתוות ,בין 'ה'' היינו שמתנהג
עמדי במדת הרחמים ובין 'לנגדי' שמתנהג עמי במדת הדין שהוא נגד רצוני ,הכל שווה אצלי ,תמיד אני
מקבל באהבה ובשמחה ,והוסיף הס"ק מרוז'ין שזה הפירוש בפסוק (שם כא ,ו) 'הוד והדר תשוה עליו' ,פי'
בין 'הוד' ביושר שהוא טוב' ,והדר' ובין בחי' הדר לשון חזרה של הו"ד היינו הוד למפרע אותיות 'דוה',
תשוה עליו ,היא בשווה אצלי.
ענהו הרה"ק ר' אהרן טשערנאבל'ער ,מחותן לעבען ,איך זאג ,שויתי ה' לנגדי תמיד ,פי' כשהנגד הוא
היצר הרע שהוא הנגד האמיתי בא אצלי ,אני משם שם הוי"ה במחשבתי ,אשר הוא מהווה ומחיה וממלא
כל עלמין וסובב כל עלמין ,ולית אתר פנוי מיניה ,וממילא בטל הנגדי ממני תמיד.
שמחת נישואי הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע התקיימה בין גבול רוסיא לעסטרייך ,שכן הס"ק לא
היה יכול לבוא לרוסיא ,וערכו אותה בעיירה שהיתה בגבול ' -נאוואסעליץ' ,אך לא היו יכולים לפעול
בשום אופן שכל המשפחה יבואו אל עבר לגבול ,זולת החתן .וכן צד הכלה לא היו יכולים בשום אופן לבוא
לסאדיגורה .ובעת החופה עמד הס"ק מרוז'ין אצל הגבול בצד עסטרייך וראה את החופה של בנו הק'
מרחוק .והמחותן הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע בא עם מקהלת מנגנים בכלי זמר (קאפפעלע) של הס"ק
מרוז'ין שהיו מנגנים לפניו בהיותו ברוז'ין ,והכלי זמר הנ"ל היו מנגנים .ושלח אז הריז'ינער להאיש יעקב
מסאדיגורה -שהיה מנגן בכלי-זמר נפלא מאוד[ ,ומספרים שעל מצבתו בסאדיגורה חקקו צורת כלי זמר ,מרן הס"ק מרוז'ין
אמר עליו שעבד ה' בזה ,ואחריו בנו מתתיהו גם כן היה בעל מנגן נפלא] ,והיה לו תעודת מסע לבוא לכאן ולכאן -שילמוד
את עצמו אצל הקאפעללע שלו הנ"ל ניגון מארש אחד טוב מאוד .ואח"כ כשבאו החתן והכלה לבדם
לעסטרייך נאוואסעליטץ ,עשו שם סעודה וברכו ז' ברכות .ואחר הסעודה עמד מרן הס"ק מרוז'ין זי"ע על
הפתח ,וסביבו עמדו הבנים הק' זי"ע כולם ומחותנו ר' חיים קאסיוו'ער והר' דוד מזאבלטוב -עמדו אצלו
-וצוה מרן הס"ק ליעקיל הנ"ל שיזמר על כלי שלו המארש הנ"ל שהיה נפלא מאוד באזני כל שומעיו .והנה
חיסר תנועה אחת ,הגם שהיא תנועה קלה ורפה מאד ,עכ"ז הרגיש מרן הס"ק מרוז'ין בזה וציוה לנגנו כולו
שנית בלי שום מגרעת כראוי ,וכן עשה.
ואז אמר הס"ק ,דהנה חכמת המוזיק הוא מז' החכמות ,ואדם הראשון היה יודע אותם ,אך לאחר החטא
נלקחו מאתו הז' חכמות ,והוכרח להשתדל ולטרוח בעצמו בכל חכמה לידע אותה ,ולהבין מעצמו איך
לעבוד עמה עבודת השי"ת ,כי כולם לא נבראו רק לכבודו ית' .וחישב הס"ק אז דור אחר דור מחכמים
וסופרים שהיו שהשתדלו בחכמה זו ,כי היה צורך והכנה לבנין בית המקדש ,למען שיהיה לויים לשירם
ולזמרם .וכשבא דוד המלך ע"ה והיה מנגן ככתוב בשמואל א' (יח ,י; יט ,ט) ,והיה סובר בדעתו שעל ידו
יבנה המקדש ,ואמר לו השי"ת ע"י נתן הנביא (שמואל ב' ז ,יב -יג) והקימותי זרעך אחריך וגו' הוא יבנה בית
וגו' ,היינו שאמר לו הנביא שעדיין לא הגיע העת לבנית ביהמ"ק ,לכן אתה לא תבנה הבית רק בנך שלמה,
שעליו נאמר (מלכים א' ה ,יא) ויחכם מכל האדם ,והוא ישיגה בשלימות.
ולאחר החורבן היה ירמיה הנביא מקונן מאוד ,שמרוב הגלויות ח"ו אולי ישתכח חכמת המוזיק מעם
ישראל ,ומי ישיג אח"כ חכמה זו ,כדי שלא יחסר לבנין בית המקדש .ופעל אצל השי"ת שכל צדיק הדור
יהיה לו הרגש בחכמה זו .וסיים :מיר האבען אויך א געפיהל אין דיא חכמה=[ .גם לנו יש הרגש בחכמה
זו] עכלה"ק.
הרבנית מטשורטקוב הייתה אומרת תהלים בשבת קודש ,והפריעו לחסידים ,שהרי ברוז'ין היה קפידא
שלא לומר תהלים בשבת ,והלכו והלשינו שהיות והרבנית אומרת תהלים בשבת בצהריים שיושבת בחצר
ההויף והיא בוכה ממש -כמו שנוהגים בטשערנאביל ,ומורידה דמעות על הדשאים וזה שאלה של זורע
בשבת ,והלכו לומר לרב מטשיבעין -או לרב אחר ,ענה שהדמעות הם מים מלוחים ואין בהם חשש זורע.
י"ג כסלו -הרה"ק ר' ישראל מטשורטקוב זי"ע
סיפר זקני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זי"ע באחת הערים הייתה מחלוקת בין חסידי
טשורטקוב לחסידי חסידות אחרת בענין שוחט .חסידי טשורטקוב פנו לרבינו הה"ק ר' ישראל מטשורטקוב
בבקשה שיתערב ,אך רבינו סירב בתוקף -אף על פי שידע שהתערבותו יכולה להשפיע לטובת חסידיו.
באותה העת עבר הרה"ק מקאפיטשיניץ בעיר הזאת בדרכו לוינה .נכנסו אליו חסידי טשורטקוב ובקשו
ממנו להכנס לרבינו ולברר אצלו מדוע אין הוא מגיב בענין.
כשהגיע לוינה סיפר על שליחותו ,אך הרבי השיב ואמר :אינני מתערב בכלל בנושאים שכאלה .כששמע
הרבי מקאפיטשיניץ את הדברים הופתע ,כיון שידע שתמיד רבינו התערב ,ומדוע אומר לו עתה שאין הוא
מתערב בזאת? כשראה רבינו שהינו מתפלא ,המשיך ואמר :כל עוד אבי הקדוש היה בחיים אחזתי שכל
העולם שייך לו ועל כן התערבתי .אך לאחר הסתלקותו ,שטעם זה ירד -אינני מתערב כלל .והוסיף זקני
מקאפיטשיניץ זי"ע לסיים את סיפורו אמר :כששיחזרתי את כל התערבויותיו של הרבי מטשורטקוב
בנושאי הרבנים והשוחטים ,נוכחתי אכן לדעת שהכל היה רק בחיי אביו.
ספור נפלא מספרים תלמידיו של הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל משגיח ישיבת מנצ'סטר באנגליה .דרכו
של הרב המשגיח היתה לצאת להנפש בחודשי הקיץ במקומות שונים באירופה .פעמים מספר עבר דרך
וינה ,ובשהותו שם היה נוהג לגשת ולהתפלל על ציונו של רבינו ,כששאלוהו לסיבת הדבר השיב ואמר
שזה משום מעשה ששמע אודותיו ,שפעם טייל הרבי ישראל מטשורטקוב עם דודי ה"אביר יעקב"
מסאדיגורה זי"ע באחת הגינות והתיישב לנוח ,לפתע התיישבה בקצה השני של הספסל אשה נוכריה.
הרבי מסאדיגורה רצה לקום מיד ,אך הרבי מטשורטקוב הורה לו להמתין .לאחר מספר רגעים הוציא את
השעון מכיסו ,הסתכל בו ואמר "אוי אוי סי שפעט" ,וקם ללכת - .המשיך רבי יהודה זאב ואמר :צדיק
שכבוד הבריות ואפילו של נוכריה חשוב אצלו ,ראוי להתפלל על ציונו לרחמי שמים .סיפור זה ספרתי אני
לראש הישיבה ממה ששמעתי מדודי הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה והוא מאוד התפלא על כך.
פעם היה הרב ר' מאיר שפירא מלובלין אצל הרבי מטשורטקוב וישב אצלו שעה ארוכה ודנו בעניינים
חשובים של הכלל והישיבה .לאחר שיצא היה בהתפעלות עצומה מגדולת הרבי וציוה לקנות משקה .וניגש
אליו חסיד זקן אחד ואמר לו לו היית מכיר את אדמוה"ז מטשרטקוב היית רואה מה פירושו של רבי (הרב
מלובלין לא היה אצל אדמוה"ז) .השיב לו הרב מלובלין ,במשך שנים רבות היה לי תערומת על אבי מדוע לא
לקחני לראות את אדמוה"ז ,ועתה מתיישב לי הדבר ,לו הייתי זוכה לראות את הרבי הזקן הרי שהתפעלותי
מהרבי הנוכחי היה פחות אולי ,ולכן עדיף שהכרתי רק את הרבי הנוכחי.
בשנות ילדותי הורה לי דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה שאתפלל בחדרו כדי שיוכל להשגיח עלי בעת
תפילתי ,זוכרני שבעת שאמר את הפסוקי דזמרה הסתובב בחדרו הלוך ושוב כשפניו להבים והיה נראה
כלפיד אש ,וכן תפילת "הכל יודוך" הנאמרת בתפילת שחרית של שבת ,אמר בנעימה מיוחדת במינה.
ורגיל היה לספר שפעם היה יחד עם דודו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב במקום נופש והתפלל עמו
בחדרו ושמע אותו לומר את ה"פסוקי דזמרה" בנעימת מתיקות מיוחדת.
ביקור מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א
חוה"מ סוכות תשע"ו
בחודש כסליו] חל בערש"ק ,הנחת תפילין היה ביום אדמו"ר מבאיאן נכנס לסוכת מרן שליט"א
שישי ,וסעודת הבר מצוה היה בצהרי ערב שבת, והתברכו ,והזמינו לקראת שמחת הבר מצוה לבנו
וסיפר דבר חידוש שהרבי מטשורטקוב נכנס הר"ר ישראל שיחי' .ואמר ,שבבוקר יום הבר
לסעודה עם שטריימל כיון שהיה סמוך לשבת, מצוה יניח תפילין ובערב תתקיים שמחת הבר
ומסעודת הבר מצוה נכנסו מיד לקבלת שבת, מצוה.
תפלת מנחה התפללו מוקדם יותר ,ושאלתי אותו אדמו"ר שליט"א :כן היה המנהג אצלינו לערוך
אם היה פורס מפה טיש ,וענה שאינו יודע ,אבל את שמחת הבר מצוה אחר שמניחים תפילין.
החידוש היה שישבו עם השטרימל'ך ומיד נכנסו
לקלויז לקבלת שבת. כבר סיפרתי לכם ,שמעתי מרבי אלי' דיין ז"ל,
ששמע מאביו ,מזקני חסידי הוסיאטין ,וסיפר
אדמו"ר מבאיאן :עוד לא יצא לי לערוך פורס ששמחת הבר מצוה של רבי נחומנ'יו [הוא נולד
מפה ומקדש ,אבל פעם זה היה יותר מצוי.
אדמו"ר מבאיאן :יש עוד כתבי חסידות שלא אדמו"ר שליט"א :אני יודע שבאחד ההויפ'ן היה
הוצאתם לאור. פורס מפה פעם בערש"ק שחל ברית מילה.
אדמו"ר שליט"א :וודאי ,יש עוד מאות כתבי ידות אדמו"ר מבאיאן :חתונות היה ביום שישי ,אבל
שלא יצא לאור עד כה ,ממה שנמצא בידינו. לא ערכו פורס מפה ומקדש.
כשהגעתי להתגורר כאן בירושלים ,הייתי אדמו"ר שליט"א :לא היה סעודה בערש"ק,
בידידות עם מנהל של הספרייה ,וכל יום היה מעמד החופה היה בערש"ק ,והסעודה היה בליל
מעלה אותי לספרייה עם ערימות של כתבי ידות, שב"ק.
אני חיפשתי בעיקר רוז'ינע זאכן ,אבל שם ראיתי
כתבי ידות ,בעיקר של ליבאוויטש ,אני לא יודע אני רציתי לעלות אתמול אליכם.
אם זה העתקות או כתב יד של הרעב'ס עצמם, אדמו"ר מבאיאן :ה'חזקה' שאני מגיע אליכם
אבל כתב יד אחד ראיתי שהוא עצם כתב יד בסוכות.
קדשו של ה'צמח צדיק' ,אינני זוכר על סמך מה.
אדמו"ר שליט"א :שחותנכם ע"ה [הרה"ח רי משולם
אדמו"ר מבאיאן :סי ליגעט נאך פאר מאכטע זוסיא העשיל בן הרה"ק אדמו"ר זיע"א] הגיע אצלכם,
פעקלעך ליובאוויטש? הייתי עולה כל שנה אליכם .אגב ,איני יודע אם
אדמו"ר שליט"א :ראיתי שיש לו ערימות ,אולי שמעתם ,בני הרה"צ ר' נפתלי שליט"א שגר
חמישים קופסאות. בסמיכות אליכם ,היה לאחרונה בשבת בעיה"ק
צפת ,ובנו הקטן בן השנה ,נפל בבית האכסני',
אדמו"ר מבאיאן :מהיכן זה הגיע? והלך לבית החולים בזיו ,ושלחו אותו לנהריה,
אדמו"ר שליט"א :הביאו מרוסיא. וב"ה הוא בריא ,ואתמול ערך בביתו סעודת
אדמו"ר מבאיאן :היה שם רוזינע זאכן? הודאה ,לכן הייתי באיזור ועל כן רציתי לעלות.
הוא היה בבית חולים בנהריה והיו להזכיר אצל
אדמו"ר שליט"א :בפעקלעך הללו לא מצאתי הרה"צ ר' דוד אבוחצירה שליט"א ,הוא אמר
מרוז'ין ,עכשיו קבלתי סט ספרים שהיה שייך שהוא קרוי על שם יהודי קדוש ,הוא יבריא בעזרת
לזקיני הרי"מ מקאפיטשיניץ ,לעמבערג'ער ה' ,היינו על שם דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה.
חומשים ,הביאו מרוסיא .היה מונח אוצרות אבל
היום קצת יותר קשה למצוא ,יש שיינע זאכן .אבל אדמו"ר מבאיאן :ער קען דער נאמען?
באמת אני אומר שהוא נס שהוא אדמו"ר שליט"א :וודאי ,אביו עוד ידע מדודי
באוניברסיטאיות וספריות כך אפשר ליהנות מזה. זי"ע .בכל פעם שהוצאנו ספר מיד שמע ושלח
אדמו"ר מבאיאן :הם נותנים לראות? שליח ,אני זוכר אפילו שהוצאתי לאור את הספר
'אור יהושע' בערב סוכות ,מיד ביום ראשון של
אדמו"ר שליט"א :פעם יכלו לראות את הכת"י חול המועד סוכות שלח שליח לקנות הספר.
האוריגינלי ,היום אפשר לראות צילומים.
אדמו"ר מבאיאן :הייתם עולים למו"ח בליל הסדר
שמעתם פעם מבר מצות מבאיאן ,מנהגים ומה של יו"ט שני של פסח.
היה?
אדמו"ר שליט"א :גם ביו"ט שני של סוכות.
בעומר אינני זוכר .אבל בטשורטקוב היה לי חידוש אדמו"ר מבאיאן :אני שמעתי שאמרו את כל
שניגון קה' זכות אבות גם כן לא ניגנו, הדרשה של הבר מצוה ולא ניגנו באמצע.
אני זוכר אצל דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה אדמו"ר שליט"א :זה וודאי שלא ניגנו.
פעם בטיש יאהרצייט אחר הטיש שהרבי קם אדמו"ר מבאיאן :חתן בחתונה היה אומר דרשה
לחדרו ,היה שם נישט עפעס קלוג'ע התחילו לנגן, בסעודה ,נראה לי בגרויסע וועטשרע.
ודודי הפסיקם.
אדמו"ר שליט"א :כן ,בסעודה הגדולה.
אדמו"ר מבאיאן :זקיננו הראי"ה מקאפיטשיניץ
היה מתענה בימי ההילולא? אדמו"ר מבאיאן :אז הביאו דרשה גשאנק.
אדמו"ר שליט"א :של אביו היה בראש השנה אדמו"ר שליט"א :היה מעשה אצל הרבי
וודאי לא התענה ,דודי היה לו הילולא בי"ג תשרי מסקווירא ז"ל שהיה חתן בבעלזא אצל ר' פניע
של אביו ולא שמעתי שהיה מתענה .י"א אלול אוסטיל'ער [חתן ר' ישכר בער מבעלזא] ואמר את
היה ההילולא של אמו של זקיננו הראי"ה כמעט כל הדרשה ולא קיבל מתנות ,ואחר כך היה
בטוח שכן התענה ,לא הייתי אצלו אף פעם בי"א חתונה שהחתן לא אמר וקיבל יותר מתנות ,ושאל
אלול ,הוא היה בכלל פאסט'ער .שהוא נסע על כך ,מדוע שתיקה בתרין ,...וענה לו ר' ישכר
לחתונה שלי הוא נשאר כאן בי"א אלול אבל לא בער שהחלק של הדרשה גשאנק הוא על מה
זכרתי שהיה מתענה. שמפסיקים באמצע...
אדמו"ר מבאיאן :מו"ח אמר לי שהיה מתענה אנו מחתנים נכד בכסלו [החתן הה"ג אהרן דויד
בהילולא של אמו. בהה"צ ר' אברהם יעקב].
איחלו ברכת לחיים זה לזה ,ונפרדו לשלום אדמו"ר מבאיאן :י"ט כסלו יהיה על שמחת שבע
אדמו"ר שליט"א בלוותו :אתם יודעים את ברכות.
המעשה עם דודי ה'אביר יעקב' עם הטלפון?- , אדמו"ר שליט"א :כן ,כבר היה אצלינו כמה
לדודי היה עוד טלפון בסאדיגורה ,זה היה חידוש פעמים כך.
שעוד לפני מלחמת עולם הראשונה כבר היה לו אדמו"ר מבאיאן :סתם יארצייט טיש'ן שלא חל
טלפון בסאדיגורה ,יש לי מכתב שזקיני כותב לו שבע ברכות ,היו מנגנים פריילכע'ס?
שרצה לשוחח עמו בטלפון על איזה ענין ,שדודי
הגיע לוויעין בהתחלה לא היה ואחר כך לא היה, אדמו"ר שליט"א :בפירוש נישט.
ושהגיע דודי לארץ ישראל לא היה לו טלפון ,והיה אדמו"ר מבאיאן :אבי שאל פעם את זקיני מבאיאן
שכנו של דודי בדלת ממולו יהודי בשם ר' אפרים אם לנגן ,ואמר שלא.
ולו היה טלפון ,ודודי שהיה צריך טלפון ביקש
ממנו ,ואחר כך כבר היו צריכים טלפון לכל עניני אדמו"ר שליט"א :בטשורטקוב לא ניגנו בכלל.
אגודה וכו' ,ודודי עצמו הרגיש שהוא מפריע בטיש בהושענא רבה ניגנו על יו"ט ,גם בח"י אדר
לשכן ,אך על כל זה לא רצה טלפון .והשכן שמע הייתי אצל אדמו"ר מטשורטקוב האחרון ולא
מכך שרוצים כן לקנות לדודי טלפון ,ואעפ"י שלא ניגנו ,אצל ה'אהלי יעקב' בחנוכה ניגנו ,ל"ז
היה חסיד ,אך אמר ,וואס? זה הזכות שלי! ,אני
אדמו"ר מבאיאן :זה לא רק זה ,זה הרבה מעבר לא מרשה שיקנו לרבי טלפון .אבל אמרו לדודי
לכך ,היום הכל נעשה דרך הטלפון. שאין ברירה ,ואמר פעם שהפצירו בו לקנות- ,
אדמו"ר שליט"א :אני קבלתי טלפון אתמול 'טלפון'! ,טלפון איז א שייגעץ ,....שטייט מאטיע
מיהודי ששלח הזמנה לפני שבועיים ועוד לא [ה"ה מרדכי גרשון שהיה משמש בקודש] אין דרויסען ,אין
הגיע. לאזיט נישט אריין ,יש יהודי בפנים ,סאיז דא א
סדר ,דער טלפון מתי שרוצה הוא מתקשר ,אני
אדמו"ר מבאיאן :יש לי 'עדות' שההזמנה שלי אוחז באמצע שמו"ע והוא מתקשר ,איז ער נישט
הגיע כבר... קיין שייגעץ...
אדמו"ר שליט"א :כן ,אבל טלפון זה דבר טוב ,אני פעם שנית אמר ,מהאט א טלפון ווערט מען א
מכיר יהודי שלומד כל יום כמה שעות דרך משרת צום טלפון ,הוא רק מתקשר מיד רצים
הטלפון. אליו ,נהיים משעובדים אליו ,זה היה בזמנו ,ומה
בירכו א גוט יו"ט ונפרדו זה מזה. נאמר היום...
גליון פ"ח ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ -
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
