gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz

שבוע: תולדות (2026-11-09)

אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫לקט אמרי קודש‬ ‫ממרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫איתא (כתובות קד‪ ).‬שרבי לפני מותו הגביה את‬ ‫"ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך‪ ,‬ושני לאמים‬ ‫אצבעותיו ואמר שלא נהנה מעולם הזה אפילו‬ ‫ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבוד‬ ‫באצבע קטנה‪ .‬והענין בזה הוא שרבי היה במדרגה‬ ‫צעיר"‪( ,‬כה‪ ,‬כג)‪:‬‬ ‫זו שהכניע כל יצרו תחת הטוב‪ ,‬ואפילו שלא‬ ‫ופרש"י גיים כתיב‪ ,‬כמו גאים‪ ,‬אלו אנטונינוס ורבי‬ ‫פסקה מעל שלחנם צנון וחזרת‪ ,‬והיה לו כל מה‬ ‫שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת‪ ,‬לא‬ ‫שצריך‪ ,‬בכל זאת לא נהנה הנאה גשמייות כלל‬ ‫בימות החמה ולא בימות הגשמים‪.‬‬ ‫וכלל והכל היה בקדושה ובטהרה (רעוא דרעווין‬ ‫תשנ"ז)‪.‬‬ ‫וצריך להבין השייכות של רבי ואנטונינוס לכאן‪,‬‬ ‫ומה גם שעשו הרשע היה להיפך לגמרי מיעקב‬ ‫שהיה בתכלית הרשעות‪ ,‬ואנטונינוס לא היה‬ ‫"קצתי בחיי מפני בנות חת"‪( ,‬כז‪ ,‬מו)‪:‬‬ ‫רשע‪ ,‬וגם שאיתא מחז"ל (ירושלמי מגילה פ"א הי"א)‬ ‫שמעתי מהגה"צ רבי משה ביק אבד"ק מעזיבוז‬ ‫שלסוף ימיו נתגייר‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שאמר בשם הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב‬ ‫והענין הוא‪ ,‬שידוע שיעקב אבינו ע"ה היה אדם‬ ‫זיע"א על הפסוק הנ"ל‪ ,‬דהנה בדורות הראשונים‬ ‫המושלם ‪ -‬יעקב שלימתא‪ ,‬והיה כמו אדם‬ ‫היה דבר טוב וגדול אצל הנשים שהיו מחזיקות‬ ‫הראשון קודם החטא‪ ,‬נקי מכל וכל‪ .‬וכמו דאמרינן‬ ‫את בעליהם ללמוד תורה כמו שמצינו באשת רבי‬ ‫בגמרא (בבא מציעא פד‪ ).‬שופריא דיעקב מעיין‬ ‫עקיבא (כתובות סב‪ ,):‬לכן היו נקראים הנשים‬ ‫שופריא דאדם הראשון‪ .‬וזה הכל היה משום‬ ‫'מחזיקי תורה'‪ ,‬וכעת בעוה"ר בשביל הבלי עוה"ז‬ ‫שאיתא שבכל הולדה יש קצת גשמייות‪ ,‬ומזה‬ ‫הם מבטלין את בעליהן מלעסוק בתורה‪ ,‬והנשים‬ ‫נולד כח הרע שבאדם‪.‬‬ ‫ההם נקראים 'מזיקי תורה'‪ ,‬כי במדתם הרעה‬ ‫הזאת נטלו את החית של 'מחזיקי' ונשאר 'מזיקי'‪,‬‬ ‫וכאן נולדו תאומים‪ ,‬ועשו לקח הכל ‪ -‬את כל‬ ‫וחית זה הוסיפו בהם ‪ -‬בנשים‪ ,‬ונהיה נחשים‪,‬‬ ‫הטומאה לקח לעצמו‪ ,‬ואת כל הרשעות לקח‬ ‫כשמם הראוי להם 'נחשים מזיקי תורה'‪ .‬וזהו‬ ‫לעצמו‪ .‬וכמו שאיתא (ילקוט שמעוני רמז קי) שעל כן‬ ‫שאמרה רבקה אמנו ע"ה‪ ,‬קצתי בחיי מפני בנות‬ ‫נקרא אדמוני‪ ,‬הרומז לדם נידה‪ ,‬שהוא כוחות‬ ‫'חית'‪ ,‬היינו מהבנות שנטלו את הח' של מחזיקי‬ ‫הטומאה והרע‪ .‬ועל כן יעקב היה שלם ונקי לגמרי‪,‬‬ ‫תורה ונתנוה בנשים‪ ,‬ודפח"ח ‪ -‬ראיתי מביאים‬ ‫וזהו ענין 'ורב יעבוד צעיר'‪ ,‬שתכלית העבודה של‬ ‫בספרים בשם הרה"ק מאפטא‪ ,‬אמנם ר' משה‬ ‫האדם הוא שיוכל לנצח לגמרי את הרע שבו‪.‬‬ ‫אמר שהוא מרבי יצחק מאיר מזיקנוב (כת"י)‪.‬‬ ‫וזה הענין רמז על אנטונינוס ורבי‪ ,‬שאף על פי‬ ‫שהיה מלך בכל זאת נכנע לגמרי תחת רבי‪ ,‬שזהו‬ ‫הרמז לכניעת כח הרע מתחת לכח הטוב‪ .‬ובזה‬ ‫יובן מה שלא פסקו מעל שלחנם צנון וחזרת‪ ,‬דהרי‬ ‫סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ח' כסלו ‪ -‬יוד"ק הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זיע"א‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע בכל בוקר אחר שלבש טלית ותפילין פתח את הדלת מחדרו להקלויז‬ ‫שלו ועמד שם‪ ,‬ומסתמא נתקבצו סביבו כמה אנשים‪ ,‬ואמר להם בזה"ל בכל יום‪ ,‬איך בייט אייך איר זאלט‬ ‫מתפלל זיין על אריכות ימים ושנים של הרב ר' אברהם יעקב שליט"א מסאדיגורה ‪ -‬ער איז דיא שפע פין‬ ‫דיא וועלט ‪ -‬כך היה בכל יום ביומו‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע היה מחותנו של הס"ק מרוז'ין זי"ע‪ ,‬שהרי בנו הה"ק ר' דוד משה‬ ‫מטשורטקוב זי"ע היה חתן אצלו‪ - ,‬פעם נתארחו שני המחותנים יחדו‪ ,‬ואמר הס"ק מרוז'ין בשם ה'בעל‬ ‫שם טוב' הקדוש עה"פ (תהלים טז‪ ,‬ח) 'שויתי ה' לנגדי תמיד'‪' - ,‬שויתי' מלשון השתוות‪ ,‬בין 'ה'' היינו שמתנהג‬ ‫עמדי במדת הרחמים ובין 'לנגדי' שמתנהג עמי במדת הדין שהוא נגד רצוני‪ ,‬הכל שווה אצלי‪ ,‬תמיד אני‬ ‫מקבל באהבה ובשמחה‪ ,‬והוסיף הס"ק מרוז'ין שזה הפירוש בפסוק (שם כא‪ ,‬ו) 'הוד והדר תשוה עליו'‪ ,‬פי'‬ ‫בין 'הוד' ביושר שהוא טוב‪' ,‬והדר' ובין בחי' הדר לשון חזרה של הו"ד היינו הוד למפרע אותיות 'דוה'‪,‬‬ ‫תשוה עליו‪ ,‬היא בשווה אצלי‪.‬‬ ‫ענהו הרה"ק ר' אהרן טשערנאבל'ער‪ ,‬מחותן לעבען‪ ,‬איך זאג‪ ,‬שויתי ה' לנגדי תמיד‪ ,‬פי' כשהנגד הוא‬ ‫היצר הרע שהוא הנגד האמיתי בא אצלי‪ ,‬אני משם שם הוי"ה במחשבתי‪ ,‬אשר הוא מהווה ומחיה וממלא‬ ‫כל עלמין וסובב כל עלמין‪ ,‬ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬וממילא בטל הנגדי ממני תמיד‪.‬‬ ‫שמחת נישואי הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע התקיימה בין גבול רוסיא לעסטרייך‪ ,‬שכן הס"ק לא‬ ‫היה יכול לבוא לרוסיא‪ ,‬וערכו אותה בעיירה שהיתה בגבול ‪' -‬נאוואסעליץ'‪ ,‬אך לא היו יכולים לפעול‬ ‫בשום אופן שכל המשפחה יבואו אל עבר לגבול‪ ,‬זולת החתן‪ .‬וכן צד הכלה לא היו יכולים בשום אופן לבוא‬ ‫לסאדיגורה‪ .‬ובעת החופה עמד הס"ק מרוז'ין אצל הגבול בצד עסטרייך וראה את החופה של בנו הק'‬ ‫מרחוק‪ .‬והמחותן הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע בא עם מקהלת מנגנים בכלי זמר (קאפפעלע) של הס"ק‬ ‫מרוז'ין שהיו מנגנים לפניו בהיותו ברוז'ין‪ ,‬והכלי זמר הנ"ל היו מנגנים‪ .‬ושלח אז הריז'ינער להאיש יעקב‬ ‫מסאדיגורה ‪ -‬שהיה מנגן בכלי‪-‬זמר נפלא מאוד‪[ ,‬ומספרים שעל מצבתו בסאדיגורה חקקו צורת כלי זמר‪ ,‬מרן הס"ק מרוז'ין‬ ‫אמר עליו שעבד ה' בזה‪ ,‬ואחריו בנו מתתיהו גם כן היה בעל מנגן נפלא]‪ ,‬והיה לו תעודת מסע לבוא לכאן ולכאן ‪ -‬שילמוד‬ ‫את עצמו אצל הקאפעללע שלו הנ"ל ניגון מארש אחד טוב מאוד‪ .‬ואח"כ כשבאו החתן והכלה לבדם‬ ‫לעסטרייך נאוואסעליטץ‪ ,‬עשו שם סעודה וברכו ז' ברכות‪ .‬ואחר הסעודה עמד מרן הס"ק מרוז'ין זי"ע על‬ ‫הפתח‪ ,‬וסביבו עמדו הבנים הק' זי"ע כולם ומחותנו ר' חיים קאסיוו'ער והר' דוד מזאבלטוב ‪ -‬עמדו אצלו‬ ‫‪ -‬וצוה מרן הס"ק ליעקיל הנ"ל שיזמר על כלי שלו המארש הנ"ל שהיה נפלא מאוד באזני כל שומעיו‪ .‬והנה‬ ‫חיסר תנועה אחת‪ ,‬הגם שהיא תנועה קלה ורפה מאד‪ ,‬עכ"ז הרגיש מרן הס"ק מרוז'ין בזה וציוה לנגנו כולו‬ ‫שנית בלי שום מגרעת כראוי‪ ,‬וכן עשה‪.‬‬ ‫ואז אמר הס"ק‪ ,‬דהנה חכמת המוזיק הוא מז' החכמות‪ ,‬ואדם הראשון היה יודע אותם‪ ,‬אך לאחר החטא‬ ‫נלקחו מאתו הז' חכמות‪ ,‬והוכרח להשתדל ולטרוח בעצמו בכל חכמה לידע אותה‪ ,‬ולהבין מעצמו איך‬ ‫לעבוד עמה עבודת השי"ת‪ ,‬כי כולם לא נבראו רק לכבודו ית'‪ .‬וחישב הס"ק אז דור אחר דור מחכמים‬ ‫וסופרים שהיו שהשתדלו בחכמה זו‪ ,‬כי היה צורך והכנה לבנין בית המקדש‪ ,‬למען שיהיה לויים לשירם‬ ‫ולזמרם‪ .‬וכשבא דוד המלך ע"ה והיה מנגן ככתוב בשמואל א' (יח‪ ,‬י; יט‪ ,‬ט)‪ ,‬והיה סובר בדעתו שעל ידו‬ ‫יבנה המקדש‪ ,‬ואמר לו השי"ת ע"י נתן הנביא (שמואל ב' ז‪ ,‬יב ‪ -‬יג) והקימותי זרעך אחריך וגו' הוא יבנה בית‬ ‫וגו'‪ ,‬היינו שאמר לו הנביא שעדיין לא הגיע העת לבנית ביהמ"ק‪ ,‬לכן אתה לא תבנה הבית רק בנך שלמה‪,‬‬ ‫שעליו נאמר (מלכים א' ה‪ ,‬יא) ויחכם מכל האדם‪ ,‬והוא ישיגה בשלימות‪.‬‬ ‫ולאחר החורבן היה ירמיה הנביא מקונן מאוד‪ ,‬שמרוב הגלויות ח"ו אולי ישתכח חכמת המוזיק מעם‬ ‫ישראל‪ ,‬ומי ישיג אח"כ חכמה זו‪ ,‬כדי שלא יחסר לבנין בית המקדש‪ .‬ופעל אצל השי"ת שכל צדיק הדור‬ ‫יהיה לו הרגש בחכמה זו‪ .‬וסיים‪ :‬מיר האבען אויך א געפיהל אין דיא חכמה‪=[ .‬גם לנו יש הרגש בחכמה‬ ‫זו] עכלה"ק‪.‬‬ ‫הרבנית מטשורטקוב הייתה אומרת תהלים בשבת קודש‪ ,‬והפריעו לחסידים‪ ,‬שהרי ברוז'ין היה קפידא‬ ‫שלא לומר תהלים בשבת‪ ,‬והלכו והלשינו שהיות והרבנית אומרת תהלים בשבת בצהריים שיושבת בחצר‬ ‫ההויף והיא בוכה ממש ‪ -‬כמו שנוהגים בטשערנאביל‪ ,‬ומורידה דמעות על הדשאים וזה שאלה של זורע‬ ‫בשבת‪ ,‬והלכו לומר לרב מטשיבעין ‪ -‬או לרב אחר‪ ,‬ענה שהדמעות הם מים מלוחים ואין בהם חשש זורע‪.‬‬ ‫י"ג כסלו ‪ -‬הרה"ק ר' ישראל מטשורטקוב זי"ע‬ ‫סיפר זקני הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זי"ע באחת הערים הייתה מחלוקת בין חסידי‬ ‫טשורטקוב לחסידי חסידות אחרת בענין שוחט‪ .‬חסידי טשורטקוב פנו לרבינו הה"ק ר' ישראל מטשורטקוב‬ ‫בבקשה שיתערב‪ ,‬אך רבינו סירב בתוקף ‪ -‬אף על פי שידע שהתערבותו יכולה להשפיע לטובת חסידיו‪.‬‬ ‫באותה העת עבר הרה"ק מקאפיטשיניץ בעיר הזאת בדרכו לוינה‪ .‬נכנסו אליו חסידי טשורטקוב ובקשו‬ ‫ממנו להכנס לרבינו ולברר אצלו מדוע אין הוא מגיב בענין‪.‬‬ ‫כשהגיע לוינה סיפר על שליחותו‪ ,‬אך הרבי השיב ואמר‪ :‬אינני מתערב בכלל בנושאים שכאלה‪ .‬כששמע‬ ‫הרבי מקאפיטשיניץ את הדברים הופתע‪ ,‬כיון שידע שתמיד רבינו התערב‪ ,‬ומדוע אומר לו עתה שאין הוא‬ ‫מתערב בזאת? כשראה רבינו שהינו מתפלא‪ ,‬המשיך ואמר‪ :‬כל עוד אבי הקדוש היה בחיים אחזתי שכל‬ ‫העולם שייך לו ועל כן התערבתי‪ .‬אך לאחר הסתלקותו‪ ,‬שטעם זה ירד ‪ -‬אינני מתערב כלל‪ .‬והוסיף זקני‬ ‫מקאפיטשיניץ זי"ע לסיים את סיפורו אמר‪ :‬כששיחזרתי את כל התערבויותיו של הרבי מטשורטקוב‬ ‫בנושאי הרבנים והשוחטים‪ ,‬נוכחתי אכן לדעת שהכל היה רק בחיי אביו‪.‬‬ ‫ספור נפלא מספרים תלמידיו של הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל משגיח ישיבת מנצ'סטר באנגליה‪ .‬דרכו‬ ‫של הרב המשגיח היתה לצאת להנפש בחודשי הקיץ במקומות שונים באירופה‪ .‬פעמים מספר עבר דרך‬ ‫וינה‪ ,‬ובשהותו שם היה נוהג לגשת ולהתפלל על ציונו של רבינו‪ ,‬כששאלוהו לסיבת הדבר השיב ואמר‬ ‫שזה משום מעשה ששמע אודותיו‪ ,‬שפעם טייל הרבי ישראל מטשורטקוב עם דודי ה"אביר יעקב"‬ ‫מסאדיגורה זי"ע באחת הגינות והתיישב לנוח‪ ,‬לפתע התיישבה בקצה השני של הספסל אשה נוכריה‪.‬‬ ‫הרבי מסאדיגורה רצה לקום מיד‪ ,‬אך הרבי מטשורטקוב הורה לו להמתין‪ .‬לאחר מספר רגעים הוציא את‬ ‫השעון מכיסו‪ ,‬הסתכל בו ואמר "אוי אוי סי שפעט"‪ ,‬וקם ללכת‪ - .‬המשיך רבי יהודה זאב ואמר‪ :‬צדיק‬ ‫שכבוד הבריות ואפילו של נוכריה חשוב אצלו‪ ,‬ראוי להתפלל על ציונו לרחמי שמים‪ .‬סיפור זה ספרתי אני‬ ‫לראש הישיבה ממה ששמעתי מדודי הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה והוא מאוד התפלא על כך‪.‬‬ ‫פעם היה הרב ר' מאיר שפירא מלובלין אצל הרבי מטשורטקוב וישב אצלו שעה ארוכה ודנו בעניינים‬ ‫חשובים של הכלל והישיבה‪ .‬לאחר שיצא היה בהתפעלות עצומה מגדולת הרבי וציוה לקנות משקה‪ .‬וניגש‬ ‫אליו חסיד זקן אחד ואמר לו לו היית מכיר את אדמוה"ז מטשרטקוב היית רואה מה פירושו של רבי (הרב‬ ‫מלובלין לא היה אצל אדמוה"ז)‪ .‬השיב לו הרב מלובלין‪ ,‬במשך שנים רבות היה לי תערומת על אבי מדוע לא‬ ‫לקחני לראות את אדמוה"ז‪ ,‬ועתה מתיישב לי הדבר‪ ,‬לו הייתי זוכה לראות את הרבי הזקן הרי שהתפעלותי‬ ‫מהרבי הנוכחי היה פחות אולי‪ ,‬ולכן עדיף שהכרתי רק את הרבי הנוכחי‪.‬‬ ‫בשנות ילדותי הורה לי דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה שאתפלל בחדרו כדי שיוכל להשגיח עלי בעת‬ ‫תפילתי‪ ,‬זוכרני שבעת שאמר את הפסוקי דזמרה הסתובב בחדרו הלוך ושוב כשפניו להבים והיה נראה‬ ‫כלפיד אש‪ ,‬וכן תפילת "הכל יודוך" הנאמרת בתפילת שחרית של שבת‪ ,‬אמר בנעימה מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫ורגיל היה לספר שפעם היה יחד עם דודו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב במקום נופש והתפלל עמו‬ ‫בחדרו ושמע אותו לומר את ה"פסוקי דזמרה" בנעימת מתיקות מיוחדת‪.‬‬ ‫ביקור מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫חוה"מ סוכות תשע"ו‬ ‫בחודש כסליו] חל בערש"ק‪ ,‬הנחת תפילין היה ביום‬ ‫אדמו"ר מבאיאן נכנס לסוכת מרן שליט"א‬ ‫שישי‪ ,‬וסעודת הבר מצוה היה בצהרי ערב שבת‪,‬‬ ‫והתברכו‪ ,‬והזמינו לקראת שמחת הבר מצוה לבנו‬ ‫וסיפר דבר חידוש שהרבי מטשורטקוב נכנס‬ ‫הר"ר ישראל שיחי'‪ .‬ואמר‪ ,‬שבבוקר יום הבר‬ ‫לסעודה עם שטריימל כיון שהיה סמוך לשבת‪,‬‬ ‫מצוה יניח תפילין ובערב תתקיים שמחת הבר‬ ‫ומסעודת הבר מצוה נכנסו מיד לקבלת שבת‪,‬‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫תפלת מנחה התפללו מוקדם יותר‪ ,‬ושאלתי אותו‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן היה המנהג אצלינו לערוך‬ ‫אם היה פורס מפה טיש‪ ,‬וענה שאינו יודע‪ ,‬אבל‬ ‫את שמחת הבר מצוה אחר שמניחים תפילין‪.‬‬ ‫החידוש היה שישבו עם השטרימל'ך ומיד נכנסו‬ ‫לקלויז לקבלת שבת‪.‬‬ ‫כבר סיפרתי לכם‪ ,‬שמעתי מרבי אלי' דיין ז"ל‪,‬‬ ‫ששמע מאביו‪ ,‬מזקני חסידי הוסיאטין‪ ,‬וסיפר‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬עוד לא יצא לי לערוך פורס‬ ‫ששמחת הבר מצוה של רבי נחומנ'יו [הוא נולד‬ ‫מפה ומקדש‪ ,‬אבל פעם זה היה יותר מצוי‪.‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬יש עוד כתבי חסידות שלא‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אני יודע שבאחד ההויפ'ן היה‬ ‫הוצאתם לאור‪.‬‬ ‫פורס מפה פעם בערש"ק שחל ברית מילה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬וודאי‪ ,‬יש עוד מאות כתבי ידות‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬חתונות היה ביום שישי‪ ,‬אבל‬ ‫שלא יצא לאור עד כה‪ ,‬ממה שנמצא בידינו‪.‬‬ ‫לא ערכו פורס מפה ומקדש‪.‬‬ ‫כשהגעתי להתגורר כאן בירושלים‪ ,‬הייתי‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬לא היה סעודה בערש"ק‪,‬‬ ‫בידידות עם מנהל של הספרייה‪ ,‬וכל יום היה‬ ‫מעמד החופה היה בערש"ק‪ ,‬והסעודה היה בליל‬ ‫מעלה אותי לספרייה עם ערימות של כתבי ידות‪,‬‬ ‫שב"ק‪.‬‬ ‫אני חיפשתי בעיקר רוז'ינע זאכן‪ ,‬אבל שם ראיתי‬ ‫כתבי ידות‪ ,‬בעיקר של ליבאוויטש‪ ,‬אני לא יודע‬ ‫אני רציתי לעלות אתמול אליכם‪.‬‬ ‫אם זה העתקות או כתב יד של הרעב'ס עצמם‪,‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬ה'חזקה' שאני מגיע אליכם‬ ‫אבל כתב יד אחד ראיתי שהוא עצם כתב יד‬ ‫בסוכות‪.‬‬ ‫קדשו של ה'צמח צדיק'‪ ,‬אינני זוכר על סמך מה‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬שחותנכם ע"ה [הרה"ח רי משולם‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬סי ליגעט נאך פאר מאכטע‬ ‫זוסיא העשיל בן הרה"ק אדמו"ר זיע"א] הגיע אצלכם‪,‬‬ ‫פעקלעך ליובאוויטש?‬ ‫הייתי עולה כל שנה אליכם‪ .‬אגב‪ ,‬איני יודע אם‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬ראיתי שיש לו ערימות‪ ,‬אולי‬ ‫שמעתם‪ ,‬בני הרה"צ ר' נפתלי שליט"א שגר‬ ‫חמישים קופסאות‪.‬‬ ‫בסמיכות אליכם‪ ,‬היה לאחרונה בשבת בעיה"ק‬ ‫צפת‪ ,‬ובנו הקטן בן השנה‪ ,‬נפל בבית האכסני'‪,‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬מהיכן זה הגיע?‬ ‫והלך לבית החולים בזיו‪ ,‬ושלחו אותו לנהריה‪,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬הביאו מרוסיא‪.‬‬ ‫וב"ה הוא בריא‪ ,‬ואתמול ערך בביתו סעודת‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬היה שם רוזינע זאכן?‬ ‫הודאה‪ ,‬לכן הייתי באיזור ועל כן רציתי לעלות‪.‬‬ ‫הוא היה בבית חולים בנהריה והיו להזכיר אצל‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בפעקלעך הללו לא מצאתי‬ ‫הרה"צ ר' דוד אבוחצירה שליט"א‪ ,‬הוא אמר‬ ‫מרוז'ין‪ ,‬עכשיו קבלתי סט ספרים שהיה שייך‬ ‫שהוא קרוי על שם יהודי קדוש‪ ,‬הוא יבריא בעזרת‬ ‫לזקיני הרי"מ מקאפיטשיניץ‪ ,‬לעמבערג'ער‬ ‫ה'‪ ,‬היינו על שם דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה‪.‬‬ ‫חומשים‪ ,‬הביאו מרוסיא‪ .‬היה מונח אוצרות אבל‬ ‫היום קצת יותר קשה למצוא‪ ,‬יש שיינע זאכן‪ .‬אבל‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬ער קען דער נאמען?‬ ‫באמת אני אומר שהוא נס שהוא‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬וודאי‪ ,‬אביו עוד ידע מדודי‬ ‫באוניברסיטאיות וספריות כך אפשר ליהנות מזה‪.‬‬ ‫זי"ע‪ .‬בכל פעם שהוצאנו ספר מיד שמע ושלח‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬הם נותנים לראות?‬ ‫שליח‪ ,‬אני זוכר אפילו שהוצאתי לאור את הספר‬ ‫'אור יהושע' בערב סוכות‪ ,‬מיד ביום ראשון של‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬פעם יכלו לראות את הכת"י‬ ‫חול המועד סוכות שלח שליח לקנות הספר‪.‬‬ ‫האוריגינלי‪ ,‬היום אפשר לראות צילומים‪.‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬הייתם עולים למו"ח בליל הסדר‬ ‫שמעתם פעם מבר מצות מבאיאן‪ ,‬מנהגים ומה‬ ‫של יו"ט שני של פסח‪.‬‬ ‫היה?‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬גם ביו"ט שני של סוכות‪.‬‬ ‫בעומר אינני זוכר‪ .‬אבל בטשורטקוב היה לי חידוש‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬אני שמעתי שאמרו את כל‬ ‫שניגון קה' זכות אבות גם כן לא ניגנו‪,‬‬ ‫הדרשה של הבר מצוה ולא ניגנו באמצע‪.‬‬ ‫אני זוכר אצל דודי ה'אביר יעקב' מסאדיגורה‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬זה וודאי שלא ניגנו‪.‬‬ ‫פעם בטיש יאהרצייט אחר הטיש שהרבי קם‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬חתן בחתונה היה אומר דרשה‬ ‫לחדרו‪ ,‬היה שם נישט עפעס קלוג'ע התחילו לנגן‪,‬‬ ‫בסעודה‪ ,‬נראה לי בגרויסע וועטשרע‪.‬‬ ‫ודודי הפסיקם‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬בסעודה הגדולה‪.‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬זקיננו הראי"ה מקאפיטשיניץ‬ ‫היה מתענה בימי ההילולא?‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬אז הביאו דרשה גשאנק‪.‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬של אביו היה בראש השנה‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬היה מעשה אצל הרבי‬ ‫וודאי לא התענה‪ ,‬דודי היה לו הילולא בי"ג תשרי‬ ‫מסקווירא ז"ל שהיה חתן בבעלזא אצל ר' פניע‬ ‫של אביו ולא שמעתי שהיה מתענה‪ .‬י"א אלול‬ ‫אוסטיל'ער [חתן ר' ישכר בער מבעלזא] ואמר את‬ ‫היה ההילולא של אמו של זקיננו הראי"ה כמעט‬ ‫כל הדרשה ולא קיבל מתנות‪ ,‬ואחר כך היה‬ ‫בטוח שכן התענה‪ ,‬לא הייתי אצלו אף פעם בי"א‬ ‫חתונה שהחתן לא אמר וקיבל יותר מתנות‪ ,‬ושאל‬ ‫אלול‪ ,‬הוא היה בכלל פאסט'ער‪ .‬שהוא נסע‬ ‫על כך‪ ,‬מדוע שתיקה בתרין‪ ,...‬וענה לו ר' ישכר‬ ‫לחתונה שלי הוא נשאר כאן בי"א אלול אבל לא‬ ‫בער שהחלק של הדרשה גשאנק הוא על מה‬ ‫זכרתי שהיה מתענה‪.‬‬ ‫שמפסיקים באמצע‪...‬‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬מו"ח אמר לי שהיה מתענה‬ ‫אנו מחתנים נכד בכסלו [החתן הה"ג אהרן דויד‬ ‫בהילולא של אמו‪.‬‬ ‫בהה"צ ר' אברהם יעקב]‪.‬‬ ‫איחלו ברכת לחיים זה לזה‪ ,‬ונפרדו לשלום‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬י"ט כסלו יהיה על שמחת שבע‬ ‫אדמו"ר שליט"א בלוותו‪ :‬אתם יודעים את‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫המעשה עם דודי ה'אביר יעקב' עם הטלפון?‪- ,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬כבר היה אצלינו כמה‬ ‫לדודי היה עוד טלפון בסאדיגורה‪ ,‬זה היה חידוש‬ ‫פעמים כך‪.‬‬ ‫שעוד לפני מלחמת עולם הראשונה כבר היה לו‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬סתם יארצייט טיש'ן שלא חל‬ ‫טלפון בסאדיגורה‪ ,‬יש לי מכתב שזקיני כותב לו‬ ‫שבע ברכות‪ ,‬היו מנגנים פריילכע'ס?‬ ‫שרצה לשוחח עמו בטלפון על איזה ענין‪ ,‬שדודי‬ ‫הגיע לוויעין בהתחלה לא היה ואחר כך לא היה‪,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בפירוש נישט‪.‬‬ ‫ושהגיע דודי לארץ ישראל לא היה לו טלפון‪ ,‬והיה‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬אבי שאל פעם את זקיני מבאיאן‬ ‫שכנו של דודי בדלת ממולו יהודי בשם ר' אפרים‬ ‫אם לנגן‪ ,‬ואמר שלא‪.‬‬ ‫ולו היה טלפון‪ ,‬ודודי שהיה צריך טלפון ביקש‬ ‫ממנו‪ ,‬ואחר כך כבר היו צריכים טלפון לכל עניני‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬בטשורטקוב לא ניגנו בכלל‪.‬‬ ‫אגודה וכו'‪ ,‬ודודי עצמו הרגיש שהוא מפריע‬ ‫בטיש בהושענא רבה ניגנו על יו"ט‪ ,‬גם בח"י אדר‬ ‫לשכן‪ ,‬אך על כל זה לא רצה טלפון‪ .‬והשכן שמע‬ ‫הייתי אצל אדמו"ר מטשורטקוב האחרון ולא‬ ‫מכך שרוצים כן לקנות לדודי טלפון‪ ,‬ואעפ"י שלא‬ ‫ניגנו‪ ,‬אצל ה'אהלי יעקב' בחנוכה ניגנו‪ ,‬ל"ז‬ ‫היה חסיד‪ ,‬אך אמר‪ ,‬וואס? זה הזכות שלי!‪ ,‬אני‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬זה לא רק זה‪ ,‬זה הרבה מעבר‬ ‫לא מרשה שיקנו לרבי טלפון‪ .‬אבל אמרו לדודי‬ ‫לכך‪ ,‬היום הכל נעשה דרך הטלפון‪.‬‬ ‫שאין ברירה‪ ,‬ואמר פעם שהפצירו בו לקנות‪- ,‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬אני קבלתי טלפון אתמול‬ ‫'טלפון'!‪ ,‬טלפון איז א שייגעץ‪ ,....‬שטייט מאטיע‬ ‫מיהודי ששלח הזמנה לפני שבועיים ועוד לא‬ ‫[ה"ה מרדכי גרשון שהיה משמש בקודש] אין דרויסען‪ ,‬אין‬ ‫הגיע‪.‬‬ ‫לאזיט נישט אריין‪ ,‬יש יהודי בפנים‪ ,‬סאיז דא א‬ ‫סדר‪ ,‬דער טלפון מתי שרוצה הוא מתקשר‪ ,‬אני‬ ‫אדמו"ר מבאיאן‪ :‬יש לי 'עדות' שההזמנה שלי‬ ‫אוחז באמצע שמו"ע והוא מתקשר‪ ,‬איז ער נישט‬ ‫הגיע כבר‪...‬‬ ‫קיין שייגעץ‪...‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬אבל טלפון זה דבר טוב‪ ,‬אני‬ ‫פעם שנית אמר‪ ,‬מהאט א טלפון ווערט מען א‬ ‫מכיר יהודי שלומד כל יום כמה שעות דרך‬ ‫משרת צום טלפון‪ ,‬הוא רק מתקשר מיד רצים‬ ‫הטלפון‪.‬‬ ‫אליו‪ ,‬נהיים משעובדים אליו‪ ,‬זה היה בזמנו‪ ,‬ומה‬ ‫בירכו א גוט יו"ט ונפרדו זה מזה‪.‬‬ ‫נאמר היום‪...‬‬ ‫גליון פ"ח‪ ,‬יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ ‪-‬‬ ‫להערות הארות ותרומות ניתן לפנות ‪0556727105 -‬‬