gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צפונות · Tzfinois — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: צפונות · Tzfinois

שבוע: תולדות (2026-11-09)

צפונות · Tzfinois — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת תולדות‬ ‫תשפ''ז‬ ‫גליון רל"ו‬ ‫צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים‬ ‫יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל‬ ‫בביאור הנס של שרה שחזרה לנערותה‬ ‫'ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי'‬ ‫“אברהם הוליד את יצחק" (כה יט‪-‬כ)‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל‬ ‫פרש”י‪' :‬על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬לפי‬ ‫כ’ רבינו הגרי”ז דעשו מעיקרא היה ראוי אף הוא להיות הממשיך של זרע אברהם ויצחק‪,‬‬ ‫שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם‬ ‫והביא דברים נפלאים בשם אביו הגר”ח‪ ,‬דהנה איתא בגמ’ בנדרים (לא) שהנודר מ’זרע‬ ‫ולא נתעברה הימנו‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם‪,‬‬ ‫אברהם’ מותר בכל הגויים דישמעאל אינו בכלל זרע אברהם משום דכתיב ‘כי ביצחק‬ ‫והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה‪ ,‬שהרי עדות יש‬ ‫יקרא לך זרע’ ‘ב’יצחק ולא בישמעאל‪ ,‬ועשו אע”פ שהוא מזרע יצחק נתמעט מדכתיב‬ ‫שאברהם הוליד את יצחק'‪.‬‬ ‫‘ב’יצחק ודרשינן מיניה ביצחק ולא כל יצחק דגם עשו הופקע מלהקרא זרע אברהם‪ ,‬ודייק‬ ‫לכאורה הוא פלא מה היה הטענה של אותם ליצנים והלא אפילו אי נימא כמותם דבאמת‬ ‫מזה הגר”ח שישמעאל הופקע מעיקרא מלהיות הממשיך שהרי מפורש נאמר לאברהם כי‬ ‫מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬והרי היה כאן נס בזה ששרה ילדה ומה לי אם הוא מאברהם או‬ ‫ביצחק וגו’ ולא ישמעאל אך כשנאמר לו בזה ביצחק ולא כל יצחק עדיין לא נתפרש בזה‬ ‫שהוא מאבימלך‪.‬‬ ‫מי מזרע יצחק הופקע האם עשו או יעקב‪ ,‬ורק בסוף פרשתנו כשיצחק אמר ליעקב ויתן לך‬ ‫והמקובל בזה הוא שזה דרכה של ליצנות‪ ,‬שאפילו בדבר שאין בו‬ ‫את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך‬ ‫משמעות בכל זאת‪ ,‬היה כאן מידה מסוימת של ליצנות וזה כבר‬ ‫לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן‬ ‫היה סיבה שהקב"ה יצר את דמות יצחק באותו צורה‪ ,‬כדי שיעידו‬ ‫גדולה"‬ ‫חרדה‬ ‫יצחק‬ ‫“ויחרד‬ ‫אלקים לאברהם אז נקבע שיעקב‬ ‫א”ר לוי בשם רבי חמא בר חנינא שתי חרדות חרד יצחק‪ ,‬אחת ע"ג המזבח הכל אברהם הוליד את יצחק‪.‬‬ ‫הוא הממשיך ואילו עשו הופקע‪.‬‬ ‫ובזה תירץ הגר”ח את ד’ הרמב”ם ואחת כשנכנס עשו‪ ,‬ואין אתה יודע איזה מהן גדולה‪ ,‬אלא ממה שאת קורא ואפשר לומר באופן אחר והוא יסוד בכל ההבדל בין הנס שארע‬ ‫לשרה לבין הנס שארע לאברהם‪ ,‬דהנה כ' הגרי"ז דהיה חילוק‬ ‫פ”י ממלכים ה”ז וכן בפ”ט מנדרים כאן 'גדולה עד מאד' אתה יודע שזו גדולה (תנחומא יג)‬ ‫הכ”א שהביא את הפסוק הזה פעמיים בחייו חרד יצחק‪ ,‬א' על גבי המזבח כשהיה מונח שכוב מוכן לשחיטה בין הנס של אברהם אבינו לבין הנס של שרה דגבי אברהם הוא‬ ‫להראות שעשו הופקע ואמאי לא ע"י אביו‪ ,‬וא' כשנכנס עשו לתת מתנותיו‪ ,‬ומאחר שכ' בתורה 'עד מאד' ע"כ באמת היה זקן‪ ,‬ואע"פ שהוא היה זקן הוא הוליד אולם אצל‬ ‫הביא את דרשת הגמ’ בנדרים ‘כי שחרד ממתנותיו של עשו יותר ממה שחרד כששכב מוכן לקבל סכין השחיטה שרה הנס היה בצורה אחרת שחזרה לנערותה וממילא מה שהיא‬ ‫ילדה הוא כמו שכל מי שנערה יולדת גם היא ילדה‪ ,‬ולפי זה‬ ‫ביצחק ולא כל יצחק’ אלא כנ”ל בצווארו ע"ג המזבח‪.‬‬ ‫דבפסוק כי ביצחק רק נתגלה שלא אבדנו הרבה מבני עמינו במשך הדורות לסכיניהם של הגוים‪ ,‬הם רדפו אותנו נמצא דבאמת הנס שלה היה בצורה אחרת לגמרי מהנס של‬ ‫אברהם אבינו‪( .‬וכמו שכ' בגמ' עה"פ אחרי בלותי היתה לי עדנה‬ ‫כל זרע יצחק יהיה הממשיך של תמיד הרגו אותנו ושרפו את גופותינו‪ ,‬אבדנו אותם על גבי המזבח!‪.‬‬ ‫זרע אברהם‪ ,‬אך לא נאמר מי משני ואבדנו הרבה מבני עמינו גם מקבלת מתנותיו של הגוים‪ ,‬משיטתם של שוויון דנתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו)‪.‬‬ ‫בניו של יצחק יופקע‪ ,‬ועל זה בא וחירות התערבו ונטמעו בגוים ואבדו הרבה מבני עמינו‪ ,‬מזה שהגוים מזמינים ובזה אתי שפיר היטב דברי הליצנות‪ ,‬משום שהנס שהיא חזרה‬ ‫הפסוק לומר דרק יעקב אבינו הוא אותנו לבוא וללמוד חכמותיהם בבתי האוניברסיטאות שלהם וכו'‪ ,‬אבדנו לנערותה כבר כולם ראו את הנס הזה שהרי כ' שנתפשטו‬ ‫הקמטים‪ ,‬נמצא שהנס כעת הוא שילדה מאברהם אבינו ולזה‬ ‫מבנינו ובנותינו להיות כגוים ולשכוח מיהדותם לגמרי‪.‬‬ ‫זה שנבחר להיות מזרע אברהם‪.‬‬ ‫(ואולי אפשר להוסיף דכל מה וכתוב במדרש תנחומא כאן שקבלת מתנות מעשו הוא סיבה לחרדה יותר היה ליצנות‪ ,‬ועל זה היה צריך את החידוש הגדול‪' ,‬אברהם הוליד‬ ‫את יצחק'‪.‬‬ ‫שהוא נהיה מזרע אברהם הוא רק גדולה מרדיפת הגוי לרצוח אותנו ולהזיק אותנו בגופינו!‪.‬‬ ‫בזה שהוא ממשיך של ה’אבות’ עשרתם‪ ......‬הלא נתתם מכוחכם ומבניכם לכל מה ששייך לעולם הגויים להיות ובאמת מצינו היטב גבי שרה שברגע שהיא ילדה הרבה עקרות‬ ‫נפקדו עמה וכו' והוא פלא מה ארע בדיוק אצלה‪ ,‬והלא לא מצינו‬ ‫ולפי זה נצטרך לומר דבאמת יש יודעים את חכמת הגויים ונימוסיהם‪.‬‬ ‫כאן ב’ בחינות שיש בחינה אחת ערבתם‪ .....‬הרי שקבלה היא אצלכם להיות מן הדברים החשובים ביותר להיות שבשעה שארע נס לאדם קורה נס לאדם אחר‪ ,‬אלא הביאור הוא‬ ‫מה שהוא זרע של אברהם ולזה מעורב עם הגויים‪ ,‬ועד כדי כך שנחשבו בעיני הרבה מאחב"י לדבר חשוב להיות שאצל שרה לא היה זה נס מיקרי אלא היה זה שינוי הטבע של‬ ‫קיבל עשו את הר שעיר‪ ,‬אך מלבד נשוי ונשואה לאחד מן הגויים‪ ,‬ומה קבלתם בחזרה מן הגויים עם כל מה שרה‪ ,‬ועל כן באותו זמן היה שינויים נוספים‪.‬‬ ‫זה היה כאן מה שהוא ממשיך את שחשבתם שנצחתם על שנאת האומות לכלל ישראל‪ ,‬הלא קבלתם את כל עוד יש להוסיף דהנה איתא בפסוק 'וה' פקד את שרה כאשר‬ ‫אברהם וכלפי ממשיך את אברהם הצרות של השונאים ימ"ש שהרגו ורצחו יהודים אפילו מאלו שגם הם כבר אמר‪ ,‬ויעש ה' לשרה כאשר דיבר' והכוונה בזה פרש"י דהוא‬ ‫להריון‪ ,‬ולכאורה צריך להבין הרי עיקר הנס‪ ,‬וזה עיקר ההבטחה‬ ‫בזה הופקע מלהיות זרעו וממשיכו) שכחו שהם יהודים‪ ,‬אז מה העצה? רק עצה אחת נשאר לנו‪...‬‬ ‫והוסיף בזה הגרי”ז דזה ביאור הדליקו את הנר‪' ....‬כי נר מצוה ותורה אור' ו'ליהודים היתה אורה' ואורה זה הוא שיהיה לה בן‪ ,‬ומה השייכות של הנושא של ההריון‪ ,‬ולפי‬ ‫הנ"ל אתי שפיר משום שבאמת עיקר מה שארע לשרה הוא‬ ‫הכתובים בריש מלאכי ‘משא תורה (מגילה טז ע"ב)‬ ‫דבר ה’ אל ישראל ביד מלאכי‪( ,‬דרשת הגר"י ברייש זצ"ל שבת שובה שנת תש"ה אחר שחרורו ממחנה הריכוז הנקודה שהיא חזרה לנערותה‪ ,‬ונמצא דגם אחרי זה היה עדיין‬ ‫הבטחה נוספת של הריון דזה לא חלק מהנס עצמו‪.‬‬ ‫אהבתי אתכם אמר ה’ ואמרתם‬ ‫במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב של הרשעים ימ"ש)‬ ‫וכן מבואר דבשעה שהניקה את בנה הביאו כולם את בניהם‬ ‫והניקה‪ ,‬משום שהנס כאן לא היה נס פרטי‪ ,‬אלא עיקר הנס היה‬ ‫נאם ה’ ואוהב את יעקב ואת עשו‬ ‫בזה שהיא חזרה לנערותה‪ ,‬ועל כן היה אפשר גם להניק בנים של אחרים‪.‬‬ ‫ושניהם‬ ‫היו‬ ‫אחים‬ ‫ועשו‬ ‫יעקב‬ ‫דבאמת‬ ‫ליעקב’‬ ‫עשו‬ ‫‘אח‬ ‫שנאתי’‪ ,‬וביאור הכתובים הוא הלא‬ ‫היו ראויים לרשת את ברכת אברהם כי שניהם בני יצחק ודלא כבני ישמעאל וקטורה‬ ‫וזה מה שכ' בפרטות על שרה 'כל השומע יצחק לי' משום שהנס שלה לא היה נס מקומי‬ ‫דמעיקרא לא היו בכלל ואעפ”כ ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי‪ ,‬וכן בספר יהושע (כ”ד ג’‬ ‫של לידת בנה‪ ,‬אלא עיקר הנס היה בצחוק שעשה לי אלוקים בזה שהשתנה לה הטבע‬ ‫ד’) כתיב ‘ואקח את אביכם את אברהם וגו’ ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת‬ ‫והיא חזרה לנערותה‪.‬‬ ‫עשו‪ ,‬ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים’ וביאורו כנ”ל שהברית‬ ‫ואולי בזה יש להוסיף דבר נפלא ! הרי מצינו שנשלחו שלושה מלאכים‪ :‬א' לבשר לשרה‪,‬‬ ‫מעיקרא היתה ראויה רק ליצחק אך ליצחק נתן ה’ שני בנים‪ ,‬ושניהם היו ראויים מתחילה‬ ‫א' לרפא את אברהם‪ ,‬א' להפוך את סדום‪ ,‬ובפשוטו יש חילוק גדול בין הדברים דהרי גבי‬ ‫להמשיך ברית אברהם‪ ,‬ורק אח”כ ‘ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו‬ ‫הפיכת סדום היה זה פעולה שעשה המלאך‪ ,‬וכן גבי ריפוי אברהם‪ ,‬ואילו גבי לבשר לשרה‬ ‫מצרים’‪ ,‬שהרי רק מי שירד למצרים הוא זה שבו מתקיימת ברית בין הבתרים בה נאמר כי‬ ‫היה זה לכאורה הודעה בעלמא‪ ,‬וזה קצת תימה דמלאכים נשלחים לבצע דברים של ה' ולא‬ ‫גר יהיה זרעך וגו’ ועליהם נאמר שם ‘ודור רביעי ישובו הנה’ וגו’ עכ”ד הגרי”ז‪.‬‬ ‫לבשר דברים‪ ,‬וביותר הרי הקב"ה בעצמו כבר בישר לאברהם שלושה ימים קודם‪.‬‬ ‫ומבואר בזה חידוש דבאמת מעיקרא היה צריך להיות שאחד מהם יהיה בלבד‪ ,‬וכל השאלה‬ ‫אמנם לפי הנ"ל הביאור הוא דגם גבי הבשורה לשרה אין זה רק בשורה גרידא‪ ,‬אלא הביאור‬ ‫היה האם הוא יעקב או עשו‪ ,‬ולזה היה את ברכת אברהם‪.‬‬ ‫הוא דזה היה כביכול עשייה של המלאכים שהם שינו את הטבע של שרה ועל ידי זה נולד‬ ‫ויש להוסיף בזה דהנה בפסוקים נראה ‘אמלאה החרבה’ כביכול היה כאן שילוב בין שניהם‬ ‫לה בן‪ ,‬ונמצא שהקב"ה הודיע לה‪ ,‬ואילו המלאכים ביצעו זאת בפועל‪.‬‬ ‫שברגע שאחד מהם יורד השני עולה‪ ,‬והביאור הוא שבאמת הכוונה בזה המשך בעמ' ג'‬ ‫לע"נ הרב דוד ב"ר יהושע שניידר ז"ל‬ ‫נלב"ע י' כסלו התשפ"ד‬ ‫א‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫בהיות והנפטר לא השאיר אחריו זש"ק נודה לכל מי שילמד משניות לע"נ‬ ‫קושיא עצומה | ארץ גרר ‪ -‬חו”ל‬ ‫“וירא אליו ה’ ויאמר אל תרד מצרימה” (כו ב)‬ ‫וצריך עיון‬ ‫כתב רש"י‪' :‬שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב‪ ,‬אמר לו אל תרד מצרימה‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫שאתה עולה תמימה‪ ,‬ואין חוצה לארץ כדאי לך'‪.‬‬ ‫"ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה כב)‬ ‫עוד כ' רש"י (כו יב)‪' :‬בארץ ההיא ‪ -‬אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה‪ ,‬כארץ שבעה‬ ‫וברש"י‪' :‬עוברת על פתחי עבודת אלילים עשו מפרכס לצאת'‪ .‬וקשה טובא הלא מבואר בגמ'‬ ‫גויים‪ :‬בשנה ההיא ‪ -‬אע"פ שאינה כתקנה‪ ,‬שהיתה שנת רעבון'‪.‬‬ ‫ששאל אנטונינוס את רבי ממתי נכנס יצה"ר לאדם‪ ,‬והשיב לו משעת לידה דא''כ מבעט באמו‬ ‫ומבואר ברש"י דבאמת גרר אינה חשובה כארץ ישראל‪ ,‬וצריך עיון א"כ איך היה מותר לו‬ ‫ויוצא‪ ,‬ומ"ט א"כ רצה לצאת לע"ז‪ .‬ועוד קשה הלא להדיא דרק אחר 'ויגדלו הנערים' כתב רש"י‬ ‫לצאת הא סו"ס אינו ארץ ישראל וה' אמר לו שיגור בארץ ישראל דוקא‪ ,‬ועוד קשה דנראה‬ ‫[הרב יוסף כהן]‬ ‫'זה פירש לע"ז'‪ ,‬ומדוע הכא כבר רצה לצאת‪.‬‬ ‫מרש"י שבאמת היה שם רעב ולא היה שייך לזרוע ורק אצל יצחק היה אפשר לזרוע‪ ,‬וקשה‬ ‫דא"כ מאי טעמא היה צריך לצאת ולא סגי גם באותו מקום שהוא היה גר שם‪.‬‬ ‫"שני גוים בבטנך" (כה כג)‬ ‫פרש"י‪' :‬גיים כתיב‪ ,‬אלו אנטונינוס ורבי‪ ,‬שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות‬ ‫החמה ולא בימות הגשמים‪ :‬ושני לאמים ‪ -‬אין לאום אלא מלכות‪ .‬ממעיך יפרדו ‪ -‬מן המעים‬ ‫הם נפרדים‪ ,‬זה לרשעו וזה לתומו‪ .‬מלאם יאמץ ‪ -‬לא ישוו בגדולה‪ ,‬כשזה קם זה נופל‪ ,‬וכן הוא‬ ‫אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה‪ ,‬לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים'‪.‬‬ ‫וצריך עיון מה תשובה השיבו לה‪ ,‬והא כיון דאמרינן שאחד מהם רשע א"כ עדיין יש את הטענה‬ ‫'למה זה אנכי' ואי נימא משום שאחד מהם צדיק א"כ ברגע שאמר לה 'שני גויים בבטנך' כבר‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫נאמרה התשובה‪.‬‬ ‫"שני גוים בבטנך" (כה כג)‬ ‫פרש''י‪' :‬אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא‬ ‫בימות הגשמים'‪ .‬וצ"ע טובא הלא כשבאים לומר לרבקה שיהיה לה בן רשע מ''ט מביאים את‬ ‫עלות שבת עם סדרי לימוד מיוחדים ‪ 1000‬ש"ח‪ ,‬ניתן להצטרף כמה ביחד‬ ‫אנטונינוס שהיה צדיק ונתגייר‪ ,‬והלא היה צריך להביא את כל מלכי אדום‪.‬‬ ‫אין לשער גודל החיזוק ועילוי נשמה הגדול הקיים בחיזוק בלימוד זה‬ ‫[הרב יוסף כהן]‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫"ויצחק בן ששים שנה" (כה כו)‬ ‫פרש"י‪' :‬בן ששים שנה ‪ -‬עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה להריון‪ ,‬ועשר‬ ‫שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה‪ ,‬כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫והתפלל עליה‪ .‬ושפחה לא רצה לישא‪ ,‬לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה'‪.‬‬ ‫ומבואר ברש"י שהמתין לה י' שנים שתהא ראויה להריון‪ ,‬ויל"ע א"כ מדוע נשאה בגיל ג'‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שהיא עדיין אינה ראויה להריון ולא בגיל י"ב שראויה להריון‪ .‬ועוד קשה מדוע לא חשש יצחק‬ ‫שמא היא תמאן ולא יחולו הקידושין‪ ,‬וביותר דכל הקידושין הם רק דרבנן בהיותה קטנה‪.‬‬ ‫[הרב ראובן פיין]‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫"ואחרי כן יצא אחיו" (כה כו)‬ ‫וברש"י‪' :‬שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו‪ ,‬בדין היה אוחז בו לעכבו‪ ,‬יעקב נוצר מטיפה‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫ראשונה ועשו מן השניה‪ ,‬צא ולמד משפופרת שפיה קצרה‪ ,‬תן לה שתי אבנים זו תחת זו‪,‬‬ ‫הנכנסת ראשונה תצא אחרונה‪ ,‬והנכנסת אחרונה תצא ראשונה‪ ,‬נמצא עשו הנוצר באחרונה‬ ‫כאשר באים הגאלדענע נעכט אשר ע”י בס’’ד זוכים להתקרב באמת לבוית”ש ולהדבק בו בלא שום חציצות‬ ‫וראש וראשון בזה הוא בליל שבת קודש אשר דווקא ע”י נעשים עבדי ד’ באמת וביראה ובאהבה‪.‬‬ ‫יצא ראשון‪ ,‬ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון‪ ,‬ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫והנה ת”ל רבים עושים את המצוה יחד ומתקבצים בבית המדרש להיות חבורה קדושה ע”ד המובא בשל”ה‬ ‫הקדוש אודות חבורת הבית יוסף וחבורתא קדישא דילי’‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫ליצירה‪ ,‬ויפטור את רחמה‪ ,‬ויטול את הבכורה מן הדין'‪.‬‬ ‫ויל"ע איזה משמעות היה במה שאחז יעקב בעקב עשו‪ ,‬והא לא ייתכן במציאות שהוא יצא‬ ‫וע”כ הננו קוראים לכאו”א מבני החבורה שיחוס על השכינה הק’ הנמצאת בגלות ויקבע לה מקום בד’ אמות‬ ‫של הלכה בביהמ”ד בליל שב”ק ועי”ז יושפע שפע רב ועצום על כאו”א וכל מילי דמיטב ונזכה כולנו להשראת‬ ‫השכינה הגדולה במקדש ד’ בב”א‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫לפניו‪ ,‬וא"כ איזה משמעות יש בזה‪.‬‬ ‫הכ”ד הק’ פנחס שו”ב‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫שבת פרשת _____________‬ ‫"ויהי עשו איש יודע ציד" (כה כז)‬ ‫וברש"י‪' :‬לצוד ולרמות את אביו בפיו‪ ,‬ושואלו היאך מעשרין את המלח ואת התבן'‪ .‬צ"ב דאמנם‬ ‫לימוד התורה בלילות החורף בשב''ק בדורות עברו‬ ‫[הרב ישראל הכהן ארנטרוי]‬ ‫רימהו שמעשרן‪ ,‬אבל מה נתקשה היאך‪.‬‬ ‫מי מאתנו לא יזכור את לילות החורף במולדת הישנה במה מלאנו את חללם של לילות אלו? נסתכל אחורנית לעבר הקרוב הניצב לפני כל אחד מאתנו ליהודים היו ימים קדושים ‪ -‬ימים נוראים מחודש אלול‬ ‫עד אחרי חג הסוכות משעברו הימים הנוראים הקדושים‪ ,‬באו לילות החורף הקדושים במה נתקדשו הלילות‪ ,‬מה מילא אותן תוכן? בודאי לא נשפים ומסיבות‪ ,‬רק דבר אחד היה מסוגל להפוך את הלילה למעיין‬ ‫של קדושה והתעלות‪ ,‬היה זה בית המדרש העתיק‪ ,‬התוסס חיים ‪ -‬זקנים ונערים עשירים ועניים‪ ,‬ישבו שם רתוקים לשולחנות‪ ,‬ונשמו את אוירת ש"ס של סלאוויטה ועין יעקב מדפוס ווילנא‪.‬‬ ‫כל מי שזוכר עיר או עיירה בפולין או בליטא‪ ,‬בהונגריה או ברומניה‪ ,‬מיד יזכר בלילות החורף שם‪ .‬משירד הלילה‪ ,‬נחפז כל יהודי לבית המדרש לתפוס מקום‪ .‬האחד למד גמרא השני משניות‪ ,‬השלישי אורח ‪-‬‬ ‫"ויעקב איש תם יושב אהלים" (כה כז)‬ ‫חיים‪ ,‬כמה צער ניבט מפני היהודי שלא מצא מקום פנוי לשבת ללמוד‪ ,‬כמעט ועולמו חרב עליו‪ .‬יהודים רבים ציפו כבר לכוכבים שייראו בשמים‪ ,‬כדי שיבא הלילה עד מהרה והם יוכלו להפטר כבר מהבלי העולם‬ ‫‪ -‬הזה ויוכלו לרוץ לבית המדרש‪.‬‬ ‫איזה אוצר בלום היוה היהודי ממזרח אירופה‪ .‬מעולם לא היה עייף מלהשכים קום בעלות השחר‪ ,‬להגיד יום יום תהלים ומעמדות לפני התפילה‪ .‬מעולם לא היה עייף מעבודת היום כדי ללכת בערב לבית המדרש‪.‬‬ ‫ישב אהלים כתיב חסר‪ ,‬ושמעתי מאאמו"ר זצ"ל להקשות‪ ,‬דהא בכ"מ שכתוב 'ישב' בכתיב‬ ‫בית המדרש בליל חורף היה יסוד של היהדות ההיסטורית‪ .‬יותר מכל הזדהה היהודי עם בית המדרש‪ ,‬אם בקשו לתאר את מהותו של יהודי ולבטא את מצבו הרוחני אמרו עליו זהו יהודי בית מדרשי‬ ‫אל נא נתמהמה חבל על לילות הזהב של החורף‪ ,‬תפתחנה לרווחה דלתות בית המדרש ויישמע שם קול התורה‬ ‫חסר‪ ,‬פרש"י דאינה ישיבה קבועה (עי' לעיל יח א‪ ,‬כג י)‪ ,‬א"כ מה נאמר על ישיבת אהלים‬ ‫(הגר"ש עלברג זצ"ל)‬ ‫דיעקב אבינו שהיתה ישיבת אהלי שם ועבר לפרש"י‪( .‬וביאר זצ"ל‪ ,‬דמשום ענין בכל יום יהיו‬ ‫[הרב מאיר טעפ]‬ ‫בעיניך כחדשים‪ ,‬קבע יעקב ישיבה לעצמו כל יום מחדש)‪.‬‬ ‫"ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף" (כה כט)‬ ‫ופירש"י‪' :‬והוא עיף ברציחה‪ ,‬כמה דתימא (ירמיה ד) כי עיפה נפשי להורגים'‪ ,‬ע"כ‪( .‬והוא מהגמ'‬ ‫ב"ב טז‪ .):‬וצ"ע טובא דהפס' בירמיהו שם הוא בנבואה על ירושלים שתחרב ויהרגו אנשיה‪ ,‬וע"ז‬ ‫אמר שם 'קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים'‪ ,‬נמצא דהעייפות‬ ‫בעומק הסוגיות | דבר שלא בא לעולם‬ ‫היא של הנהרגים‪ ,‬ולא ולא של ההורגים‪ ,‬ואיך שייך ללמוד מזה לפרש הפסוק בעשו שהיה‬ ‫[הרב אהרן דיקמן]‬ ‫עייף ברציחה‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫"מכרה כיום את בכרתך לי" (כה לא)‬ ‫“וימכור את בכורתו ליעקב" (כה לג)‬ ‫פרש"י‪' :‬לפי שהעבודה בבכורות‪ ,‬אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה'‪ .‬וצריך עיון‬ ‫הקשו הראשונים היאך חלה מכירת הבכורה ליעקב‪ ,‬הא במכירתה נכלל גם ירושת הארץ‬ ‫דלכאורה נראה מזה כביכול לא היה כאן מטרה שיעקב אבינו יעבוד את הקב"ה אלא רק‬ ‫שעתידים לירש את נכסי יצחק אביהם‪ ,‬כדאיתא בגמ' (סוטה יג‪ ,).‬ואנו שנינו (ב"מ טז‪).‬‬ ‫שעשו לא יעבוד‪ ,‬וצריך עיון מה הטעם שיעקב אבינו לא ביקש את הבכורה כדי שהוא יעבוד‪.‬‬ ‫ד'האומר מה שאירש מאבא מכור לך‪ ,‬לא אמר כלום' ‪ -‬כיון דהוי מכירת דבר שלא בא לעולם‪,‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫וא"כ היאך חלה כאן המכירה‪.‬‬ ‫וכתב הריב"ש (סי' שכח) ליישב‪ ,‬דאיירי קודם מת"ת‪ ,‬ואז היה הדין דאדם מוכר לחבירו‬ ‫"ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא" (כז כא)‬ ‫אף דבר שלב"ל‪( .‬הו"ד בכ"מ בקצוה"ח ‪ -‬רעח סקי"ג‪ ,‬רט סק"א‪ ,‬שלב סק"ו)‪ .‬והנה נודע מה‬ ‫פרש"י‪' :‬אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו‪ ,‬וזה אמר (פסוק כ) כי‬ ‫שחקרו בטעם הריעותא של דבר שלא בא לעולם‪ ,‬ויל"ע לכל טעם אם יש מובן לחלק בין‬ ‫הקרה ה' אלקיך‪ .‬קול יעקב ‪ -‬שמדבר בלשון תחנונים (פסוק יט) קום נא‪ ,‬אבל עשו בלשון‬ ‫קודם מת"ת לאחריו‪.‬‬ ‫קנטוריא דבר יקום אבי'‪.‬‬ ‫צד קמא‪ :‬משום דלא סמכא דעתיה בכה"ג‪ ,‬ויש חסרון בגמירות דעת‪( .‬ראה רא"ש בשטמ"ק‬ ‫לכאורה בתחילה מה שיצחק אמר שהוא רוצה למששו הוא משום שמזכיר שם שמים‪ ,‬ואילו‬ ‫ב"ב קמב‪ :‬נמוק"י ב"מ סו‪ :‬דרישה חו"מ רט סק"ג‪ ,‬מהרש"א ב"מ טז‪ .).‬או דילמא הנוסח המובא‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫אחרי כן הוא אומר שהוא משום לשון תחנונים‪.‬‬ ‫בלבוש (חו"מ רט ד)‪' :‬אין אדם מקנה דשלב"ל‪ ,‬שאין כאן דבר שיחול עליו קנין'‪( .‬וכן בנוב"י‬ ‫תנינא אה"ע נד סקי"ב‪ ,‬הגרש"ש ב"ב סי' ל‪ ,‬קוב"ש ב"ב רעו בדעת ר"י מפריז)‪.‬‬ ‫"ויתן לך האלוקים" (כז כח)‬ ‫וראה עוד מה שכתב החזו"א (דמאי סי' יז‪ ,‬וכעי"ז בכתבי הגר"ח סי' קצו)‪' :‬טעמא דדבר שלא‬ ‫כ' רש"י (בסוגריים מדפו"י)‪' :‬מהו האלוקים בדין אם ראוי יתן לך ואם לאו לא יתן לך‪ ,‬אבל‬ ‫בא לעולם לא מהני‪ ,‬שלא ניתנו דיני התורה אלא על הדברים שהאדם משמש בהם ושליט‬ ‫לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק ובין רשע יתן לך'‪( ,‬וכן ברא"ש ובדעת זקנים)‪.‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ובזה אמרינן דמה שבידו הן בכלל באי עולם ותשמישי בני אדם' עכ"ל‪( .‬ולדבריו‬ ‫וצ"ב חדא‪ ,‬שלכאו' מה שראוי ליעקב ע"פ דין אי"צ ברכה‪ .‬וכן הלא בפשטות כל מהלך תפילתינו‬ ‫מתבאר גם הריעותא בקנין למת ולעובר ולחמור ולהעברת מצוות מזה לזה‪ ,‬דהכל אינן‬ ‫הוא לעורר מידת הרחמים‪ ,‬ולא שנזכה ע"פ דין מכח מעשינו‪ .‬וביותר צ"ב א"כ במה נתקנא עשו‬ ‫בארצות החיים ושימושיהן)‪.‬‬ ‫שאמר 'הברכה אחת היא לך אבי'‪ ,‬שהרי ברכתו של יעקב היתה רק למה שראוי לו ע"פ דין‪,‬‬ ‫ואדרבה ברכתו של עשו היתה גם למה שאינו זכאי‪ ,‬וצריך פירוש בכ"ז‪[ .‬הרב אי"ש ויסנשטרן]‬ ‫לתרומות עבור אחזקת הכולל‬ ‫להפקדות נא לפנות אל‬ ‫לתרומות עבור עניי הקהילה‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫נא לפנות אל‬ ‫בפיקוח מורינו הרב שליט''א‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫נא לפנות לגבאי ביהמ''ד‬ ‫או הרב שמואל קארפ‬ ‫‪050-4106327‬‬ ‫ב‬ ‫כח התפילה בטבע‬ ‫קיום פריה ורביה קודם מתן תורה‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫‘בן ששים שנה ‪ -‬עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלש עשרה שנה וראויה‬ ‫“ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ד’" (כה כב)‬ ‫להריון ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה‪ ,‬כיון שלא נתעברה‬ ‫בספר חידושי מרן הגרי”ז עה”ת כתב‪‘ :‬י”ל עפי”מ דאיתא בברכות דף י’ דחזקי’ לא עסק‬ ‫ידע שהיא עקרה והתפלל עליה‪ .‬ושפחה לא רצה לישא‪ ,‬לפי שנתקדש בהר המוריה‬ ‫בפו”ר משום דחזא ברוה”ק דנפקי’ מיני’ בנין דלא מעלי וישעי’ אמר לו בהדי כבשי דרחמנא‬ ‫להיות עולה תמימה’‪.‬‬ ‫למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד עיי”ש‪ ,‬הרי דאע”ג דיצאו מחזקי’ גם צדיקים כמו‬ ‫צריך עיון מאי טעמא הוא רק בשעה שנודע לו שהיא עקרה ולא קודם דמשמע‬ ‫יאשיהו וצדקי’ וזרובבל ועוד מ”מ כיון דחזא ברוה”ק שיצאו ממנו גם רשעים כמו מנשה‬ ‫מרש”י שרק בשעה זו הוא התפלל עליה‪.‬‬ ‫ואמון לא רצה לעסוק בפו”ר ורק ישעי’ אמר לו דמאי דמפקדת איבעי לך למעבד דלא‬ ‫והביאור נראה דהוא משום שיש יסוד בתפילה שתפילה הוא רק אם הוא על דבר‬ ‫ניתנה הרשות להבטל ממצות עשה בשביל איזה טעם שיהי’‪ ,‬אבל בלאו הך טעמא דמאי‬ ‫מסוים וכמו המעשה הידוע במדרש גבי חמור אסתר רבה (וילנא) פרשה ז סימן כד‪.‬‬ ‫דמפקדת איבעי לך למעבד שהוא מוזהר ומצוה ע”ז צדקו דברי חזקי’ דמוטב שלא לעסוק‬ ‫משל לאדם שהיה מהלך בדרך מן דוחקא דאורחא אסתבע קרסוליה אמר הלואי הוה‬ ‫בפו”ר משיצאו בני דלא מעלו‪.‬‬ ‫לי חד חמר‪ ,‬עבר עלוי חד רומי דילדית חמרתיה חד עולאי‪ ,‬א”ל סב ארכב הדין עולאי‪,‬‬ ‫אמר הא צלותי אישתמע ברם אנא לא שאלית כהוגן אם למרכב אם למרכיבה‪,‬‬ ‫ולפי”ז באשה שאינה מוזהרת על פו”ר הדין עם חזקי’ דאין שוה לעסוק בפרי’ ורבי’ כל‬ ‫כך נבואתן של או”ה להיות עתידים ליום הזה ואינן יודעים אם להרוג אם ליהרג‪,‬‬ ‫שיודעת ברוה”ק דנפקי מינה בני דלא מעלו אף אם תלד גם צדיקים כמו בחזקי’‪ ,‬הנה‬ ‫אבל ישראל נבואתן מפורשת להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם‪.‬‬ ‫בפרש”י שם מביא מהמדרש דהרציצה היתה כשהיתה עוברת על פתח ע”ז עשו מפרכס‬ ‫ומבואר מזה שבאמת גבי תפילה צריך להתפלל על הדבר עצמו בדיוק דאי הוא‬ ‫לצאת‪ ,‬וזהו שאמרה אם כן למה זה אנכי‪ ,‬הרי אנכי לא נצטותי על פו”ר ולמה לי כל הטורח‬ ‫מתפלל אחרת יהיה אחרת אפילו שרצונו מובן מה הוא רוצה‪.‬‬ ‫והעמל הזה להוליד בן רשע עובד ע”ז וכמו בחזקי’ שרצה למנוע מזה וזהו שרצתה לומר‬ ‫ולפי”ז אתי שפיר גבי יצחק שהוא התפלל רק שיהיה ילדים אך הוא לא התפלל על‬ ‫במלת אנכי דעל יצחק ל”ק כלום דהוא מוזהר על פו”ר אבל אצלה ל”ש הטעם דמאי‬ ‫העקרות עצמה ועל כן מה שארע הוא שלא היה לה ילדים‪ ,‬דהרי לא היה תפילה על‬ ‫דמפקדת וכו’ ואין שוה לפני’ כל העסק וכש”נ עכ”ל‪.‬‬ ‫עצם העקרות‪ .‬וביותר שהרי גבי יצחק היה צריך תפילה מיוחדת מכיון שהוא מקדם‬ ‫וצריך עיון א”כ מה היה התשובה של שם ‘שני גויים בבטנך’‪ ,‬והא סו”ס כיון שהיא לא מצווה‬ ‫את מיתת אברהם אבינו בחמש שנים כדי שלא יצא לתרבות רעה‪.‬‬ ‫בפרו ורבו שוב לא תהיה חייבת בזה‪.‬‬ ‫וטעם הדבר הוא ע”פ דברי המהרש”א הידועים שכ’ בקידושין כ”ט ע”ב ‘הוה ההוא‬ ‫מזיק בי רבנן דאביי‪ ,‬דכי הוו עיילי בתרין אפי’ ביממא הוו מיתזקי‪ ,‬אמר להו‪ :‬לא‬ ‫ואולי צריך לומר דבאמת הלא בתחילה היתה סבורה שיהיה לה רק בן אחד והוא עצמו יהיה‬ ‫ליתיב ליה אינש אושפיזא‪ ,‬אפשר דמתרחיש ניסא‪ .‬על‪ ,‬בת בההוא בי רבנן‪ ,‬אידמי‬ ‫פעמים צדיק ופעמים רשע‪ ,‬ועל כן בזה אין חיוב פריה ורביה עד כמה שהוא לא יהיה צדיק‪,‬‬ ‫ליה כתנינא דשבעה רישוותיה‪ ,‬כל כריעה דכרע נתר חד רישיה‪ .‬אמר להו למחר‪ :‬אי‬ ‫ועל זה הוא ענה לה ‘שני גויים בבטנך’ שהם שני ילדים ולא ילד אחד ונמצא דאחד מהם‬ ‫לא איתרחיש ניסא‪ ,‬סכינתין’‪.‬‬ ‫הוא צדיק ועל כן יש לה חיוב‪.‬‬ ‫וכ’ ע”ז המהרש”א (חידושי אגדות מסכת קידושין דף כט עמוד ב)’אפשר דאתרחש‬ ‫אמנם היה מקום להוסיף בזה דהלא הוא אמר לה ‘שני גויים בבטנך’ ובחז”ל מבארים‬ ‫ניסא כו’ ק”ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא‬ ‫דהכוונה הוא לאנטונינוס ורבי שלא פסק מעל שולחנם חזרת וצנון בימות החמה ובימות‬ ‫וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי”ל דודאי סמך אביי‬ ‫הגשמים‪ ,‬נמצא שהוא ענה לה זה גופא שנכון שהיא צודקת שמבחינת עשו עצמו לא היה‬ ‫על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא‬ ‫צריך להיות חיוב של פריה ורביה מכיון שהוא גוי‪ ,‬אך כיון שיצא ממנו צדיקים כמו אנטונינוס‬ ‫שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין‬ ‫על כן זה גופא מה שהוא אמר לה ששווה לה פריה ורביה גם בשביל זה‪.‬‬ ‫למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא”ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו’ שהיה‬ ‫מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו‬ ‫ועוד יש להוסיף על דברי הגרי”ז דבאמת ודאי צדקה רבקה דכיון דהיא קודם מתן תורה‬ ‫שמנכין לי מזכיותי ודו”ק‪.‬‬ ‫היה צריך להיות שאם הוא בן רשע לא יהיה עליה חיוב כלל של פרו ורבו‪ ,‬אך כאן היה טענה‬ ‫ומבואר מדברי המהרש”א הנ”ל היסוד דאי הוא היה משתמש בטבע לא היו מנכין‬ ‫נוספת והוא דברש”י מבואר עה”פ (כה כג) ‘מלאם יאמץ’ ‪ -‬לא ישוו בגדולה‪ ,‬כשזה קם זה‬ ‫מזכויותיו מכיון שהשתמש בדרכי הטבע ולא השתמש בנס כלל‪ ,‬ועל כן מובן מאוד‬ ‫נופל‪ ,‬וכן הוא אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה‪ ,‬לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של‬ ‫מה שהיה צריך תפלה מדויקת‪.‬‬ ‫ירושלים’ ומבואר שאדום הוא השלמה לעם ישראל ונמצא א”כ דבאמת זה חלק אחד שהוא‬ ‫ולפי זה יתכן לבאר דבר נוסף‪ ,‬דהנה אמרינן דה’ נעתר לו ולא לה והטעם בזה הוא‬ ‫מחולק לשני חלקים‪ ,‬וכמו שידוע שעשו היה צריך לצאת ממנו ו’ שבטים ויעקב אבינו לקח‬ ‫משום שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע‪ ,‬ולכאורה יש פלא‬ ‫ממנו את כל השבטים שלו וכו’ וכבר האריכו בזה הרבה נמצא דזה גופא הטענה היה שכדי‬ ‫גדול בזה הא אי נימא דהוא מצד זכויות הלא מפורש לעיל בפסוק שמשבח את‬ ‫שיולד בן צדיק חייב להיות שיהיה בן אחד עם תפקיד אחר וייתכן שיהיה רשע ויהיה בזה‬ ‫רבקה על זה שהיא גדלה בין רשעים ובכל זאת היא יצאה צדיקה‪ ,‬ומשמע שיש כאן‬ ‫חלוקה של התפקיד נמצא דמה שענה לה שם היה בדיוק הנקודה שהיא חיפשה שיהיה כאן‬ ‫שבח מיוחד על זה ואילו הכא מפורש דיותר שבח הוא תפילת צדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫השלמה של ב’ התפקידים אלא שלבסוף עשו קלקל ויעקב אבינו לקח ממנו את התפקיד‬ ‫אמנם לפי הנ”ל נראה דהביאור הוא משום שתפילה היא ‘טבע’ ועל כן מאוד מובן‬ ‫ועוד יש להוסיף בזה דבר נפלא עפ”י מה דאיתא בס’ ‘תורה אור’ עה”ת דהלא כ’ הגרי”ז‬ ‫דגבי תפילה אין זה עיקר משום הזכויות של האדם אלא משום מציאות התפילה ולזה‬ ‫עה”פ ‘אם יעקב ועשיו’ דהביאור הוא דכל מה שנאמר ליצחק ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’‬ ‫יש לומר דתפילת צדיק בן צדיק עדיפא על תפילת צדיק בן רשע‪ ,‬משום שטבע‬ ‫ולא כל יצחק הוא רק גבי יצחק עצמו והוא לא גבי רבקה דרבקה באמת נקראת אם יעקב‬ ‫התפילה כשהיא עולה בזה יש שייכות יותר לצדיק בן צדיק‪.‬‬ ‫ועשיו והוא לא הופקע מלהיות זרעה‪ ,‬ועל זה טענה א”כ למה זה אנכי הרי אני צריכה להיות‬ ‫גם אמו‪ ,‬ועל זה ענה לה דבאמת הוצרך גם חלק זה וזה מה שכ’ רש”י גבי אמלאה החרבה‬ ‫כביכול ברגע שיש חורבן של ירושלים וכו’ משום ששני הדברים נצרכים יחד‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב מעומקא דליבא קמיה ידידינו הדגול‪,‬‬ ‫המשך מעמ' א' |מרן הגרי"ז זצ"ל‬ ‫הנושא בעולו של בית מדרשינו מאז הקמתו‪ ,‬ודואג‬ ‫הוא שאחד מהם היה צריך להיות האב‪ ,‬ואילו השני היה צריך להיות המשמש שלו וכמו שידוע‬ ‫לתפקודו בכל ימות השנה‪ ,‬ובפרט בערבי חגים ובימים‬ ‫מדברי הגר”א קוטלר זצ”ל שהגשמיות היה צריך לעבור דרך עשו‪ ,‬ונראה להוסיף דאין הביאור‬ ‫בזה כביכול היה צריך לעבור דרך עשו אלא הביאור הוא דזה נקבע צורת החלוקה שיהיה אחד‬ ‫הנוראים‪ ,‬מרביץ תורה לעדרים‬ ‫מהם אחראי על הגשמיות ואחד מהם אחראי על הרוחניות‪ ,‬ועל כן עשו היה בתורת משמש‪,‬‬ ‫אלא שלמרות הכל מכיון שהיה מומר הוא קלקל ועל זה הולך הפסוק ‘ואת עשו שנאתי’‪.‬‬ ‫הגאון רבי שמואל בנימין כהן שליט''א ונו''ב‬ ‫ולפי הנ”ל יש לבאר הא דיעקב אבינו הלך לשאת אשה כל כך מאוחר ומאי טעמא הוא לא נשא‬ ‫לפחות בגיל שבו אביו היה ואפילו קודם לכן‪ ,‬אך הביאור הוא משום שנישואי יעקב אבינו היה‬ ‫העומדת לימינו תחי'‬ ‫צריך להיות נישואין בתור ‘אבות’ ולא נישואין עם אשה רגילה אלא נישואין של ה’אבות’ עם‬ ‫ה’אמהות’ ולזה היה צריך לחכות שהוא יהיה תורת ‘אב’ וזה ארע ברגע שבו יצחק אבינו נתן‬ ‫לרגל נשואי בתם שתחי' עב''ג הרב אברהם משה‬ ‫ליעקב את ברכת אברהם‪ ,‬ובזה הוכרע שבאמת האב הוא יעקב אבינו ולא עשו‪ ,‬ועל כן נשא‬ ‫חיימוביץ נ''י‬ ‫דוקא אז אשה שבזה היה נישואין בתור אחד מהאבות‪.‬‬ ‫והנה לפי הנ”ל נמצא דהברכה העיקרית הוא ברכת אברהם שנתן אותה יצחק ליעקב‪ ,‬וא”כ‬ ‫הפלא הגדול הוא מה הטעם שעשו עושה כל כך הרבה דברים עבור הברכות של ‘ויתן לך’ בזמן‬ ‫יתן ד' והזיווג יעלה יפה ויראו דורות ישרים מבורכים‬ ‫שעיקר הברכות הוא בכלל דבר אחר‪.‬‬ ‫לתפארת המשפחות הנכבדות‬ ‫והביאור הוא שבאמת היה כאן שני חלקים משום שיתכן שיעקב אבינו יהיה האב‪ ,‬אך עדיין‬ ‫כל השפע בין הרוחני ובין הגשמי יהיה על ידי עשו‪ ,‬וזה מה שרצה יעקב אבינו להרויח בברכה‬ ‫שמחת החתונה תתקיים ביום שני ו' כסלו באולמי‬ ‫שאפילו שהוא ידע שהוא יהיה זה שיקבל את ברכת אברהם אך עדיין הוא רצה שכל השםע‬ ‫'ארמונות חן' (שוהם)‬ ‫יעבור דרכו‪ .‬אמנם היה מקום לומר חידוש שבאמת כל ברכת אברהם נולד רק אחרי הברכות‬ ‫של ‘ויתן לך’ וללא זה באמת לא היה עליו את ברכת אברהם‪ ,‬והוא חידוש‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת הר"ר מרדכי יוסף הכהן‬ ‫בן הר"ר יצחק אייזיק וילקומיץ זצ"ל‬ ‫נלב"ע יא טבת תש"פ‬ ‫ג‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתרומות לזכות‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לישועה ולרפואה נא לפנות בטלפון‪054-8475219 :‬‬ ‫תגובות לגליון הקודם‬ ‫ּומ ִפ ִיקים נֹגַ ּה‬ ‫ְמ ֵל ִאים זִ יו ְ‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫'שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו'‬ ‫לפרשת חיי שרה‪ :‬בשאלה‪ :‬המדרש מפרש ‘המושל בכל אשר לו’‪ ,‬דשליט ביצרו כמותו‪.‬‬ ‫יעקב ‪' -‬תושבחתא דאבוהון' ‪' -‬יקירו של עולם'‬ ‫וקשה מדוע דוקא הכא (גבי שליחות אליעזר)‪ ,‬הוזכר שבח אליעזר‪ .‬תשובה‪ :‬כאן‬ ‫הוי פעם שניה שאליעזר מוזכר בתורה‪ .‬הפעם הראשונה נמצאת לעיל טו ב‪-‬ג בענין‬ ‫יעקב אבינו מידתו 'כליל תפארת'‪ ,‬שהוא עמוד האמת‪ ,‬ככתוב (מיכה ז)‪' :‬תתן אמת ליעקב'‪ ,‬והוא עמוד‬ ‫הבטחת הזרע לאברהם‪ .‬והנה בפעם הראשונה מוזכר אליעזר כדבר לא טוב‪ ,‬דהיינו‬ ‫התורה ש'אמת זו תורה' (ברכות ה‪' ):‬ותפארת זו מת"ת' (שם נח‪ .).‬ובב"ר (צה ג)‪' :‬ללמדך שבכ"מ‬ ‫העובדה שאברהם ערירי ללא בנים‪ ,‬דנפקא מזה שבמקום שבנו ירש אותו כדרך כל‬ ‫שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה'‪ .‬וכתב הנצי"ב (העמ"ד יב יז)‪' :‬יעקב הצטיין בגמ"ח למעלה מטבע‬ ‫הארץ – אליעזר עבדו ירשו‪ .‬משא”כ הכא שהוזכר לחיוב – שנשלח לשליחות חשובה‪,‬‬ ‫האדם‪ ,‬כמו באופן שמירת צאן לבן'‪.‬‬ ‫כאן הוזכרה גדלותו‪.‬‬ ‫ונקרא 'בחיר האבות' (ב"ר עו א‪ ,‬וברש"י)‪ .‬ובזוהר (ח"א קסג‪ ):‬נקרא‪' :‬תושבחתא דאבוהון'‪ .‬ועוד נקרא‬ ‫בשאלה‪ :‬בשורת לידת רבקה נודעה לאברהם כבר בפרשה הקודמת (רש”י שם)‪ ,‬וקשה‬ ‫שם (ח"א קנ‪ ).‬השלם שבאבות‪ .‬עוד נקרא בחז"ל (ב"ר סז ב)‪' :‬יקירו של עולם'‪ ,‬ודיוקנו חקוק בדמות‬ ‫מדוע המתין אברהם ולא הביאה מיד (ע”י אליעזר)‪ .‬תשובה‪ :‬א‪ .‬קידושין שאינן ראויין‬ ‫אדם שבמרכבה (חולין צא‪ :‬וברש"י שם‪ ,‬ב"ר סח‪ ,‬פדר"א לה‪ .‬וע"ע אוה"ח בראשית כח‪ ,‬דהוא רגל ד'‬ ‫לביאה (פחות מבת ג’)‪ ,‬אינם קידושין‪ .‬ב‪ .‬רבקה היתה צריכה לאמה להניקה‪.‬‬ ‫במרכבה‪ .‬ובסגולת משה כתב ע"פ הזוהר (ח"א רמח‪ ):‬שעד שבא דוד היה יעקב רגל ד')‪.‬‬ ‫בשאלה‪ :‬אליעזר אמר למשפחת רבקה שאם לא תאבה הוא יקח ליצחק מבנות‬ ‫ובמגילה (יח‪ ).‬שהקב"ה קראו ליעקב א'ל‪ .‬עוד אמרו (שוח"ט תהלים ח)‪' :‬ותחסרהו מעט מאלקים‪ ,‬זהו‬ ‫ישמעאל או לוט (רש”י)‪ .‬וקשה הרי אברהם אמר לו שאם לא תאבה שיקח ליצחק‬ ‫יעקב'‪ .‬ובזוהר (ח"א קלח‪ ).‬שהקב"ה אמר ליעקב‪ ,‬אני אלוק' בעליונים‪ ,‬ואתה אלוק' בתחתונים‪ .‬ובב"ר‬ ‫מבנות ענר אשכול וממרא‪ .‬תשובה‪ :‬אברהם אמר לאליעזר שאם האשה לא תאבה הוא‬ ‫(עז א)‪' :‬אמר אין כאל ומי כאל‪ ,‬ישורון ‪ -‬ישראל סבא (יעקב אבינו)‪ ,‬הקב"ה כתוב בו (ישעיה ב) ונשגב‬ ‫רשאי לקחת אשה אפי’ מבנות ענר אשכול וממרא שהיו כנעניים‪ ,‬אך אליעזר החמיר‬ ‫ה' לבדו‪ ,‬אף יעקב ויותר יעקב לבדו'‪ .‬ובפי' עץ יוסף בשם יפה תואר‪' :‬כמו שה' יחיד בעליונים ואין‬ ‫לטובת אברהם לנסות לקחת לכה”פ מבנות ישמעאל או לוט – ולא כנענית‪.‬‬ ‫דומה לו‪ ,‬שע"כ נאמר ונשגב ה' לבדו‪ ,‬ביום ההוא שלעתיד כולם יכירו שאין עוד מלבדו‪ ,‬כן יעקב היה‬ ‫בשאלה‪ :‬מדוע אברהם נצרך לשבועה לקיום שליחות אליעזר‪ ,‬וכי שליח לקדש את‬ ‫יחיד בתחתונים ואין דומה לו בזכות ובכח‪ ,‬ולכן קנא בו המלאך ויאבק עמו'‪.‬‬ ‫רחל יכול לקדש אל לאה‪ .‬תשובה‪ :‬קיחת רבקה ליצחק‪ ,‬דהיינו קידושיה‪ ,‬נעשתה רק‬ ‫אחרי סיום שליחות אליעזר (כד סז) ‘ויביאה יצחק האהלה שרה אימו ויקח את רבקה’‪,‬‬ ‫ובספרים (טעמי המצוות להאר"י תצא‪ ,‬מהר"ל ועוד) דהביאור ב'שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה‬ ‫וממילא פשוט שאליעזר לא קיבל שליחות קידושין אלא רק ציוה בשבועה לקיים‬ ‫דאדה"ר' (ב"מ פד‪ ,).‬דיעקב אבינו היה קדוש ונבדל מהחומר כאדה"ר קודם החטא‪ ,‬וכן השגתו בתורה‬ ‫פקודת אברהם – להביא ליצחק אשה הגונה‪.‬‬ ‫היתה במעט כאדם שהשיג טעמי תורה עד תכליתם‪.‬‬ ‫הרב עזריאל בוכנר‬ ‫וכתב הגר"א (משלי ח יב מאמר ט)‪ ,‬דבתחלה היה יעקב איש תם ולא היה חריף לרמות‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫שלמד תורה לרוב‪ ,‬נתחכם ונכנסה בו ערמומיות‪ .‬וכן בפרי צדיק (שמות ליקוטים משלי א ד)‪' :‬יעקב‬ ‫בקושיה מדוע רק בעת סיפר אליעזר אל לבן ובתואל סדר הדברים‪ ,‬אז רמז הענין שיש‬ ‫אבינו איש תם‪ ,‬מקודם שהיה עדיין במדרגת יעקב כו'‪ .‬ואח"כ כשלמד בביהמ"ד של שם ועבר והגיע‬ ‫לו בת‪ ,‬ולא בדברו אל אברהם‪ .‬אומרים משמיה דהרה”ק מקאצק זיע”א‪ ,‬שהאדם בשעת‬ ‫למדרגת ת"ח‪ ,‬היה אחיו של לבן ברמאות'‪.‬‬ ‫נגיעה אינו מבחין אל נגיעתו כלל‪ ,‬משא”כ לאחר זמן כשדיבר אל בתואל ולבן רק אז‬ ‫עוד מצינו במצודות דוד‪ ,‬עה"פ 'ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו' (יהושע כד) ‪' :‬כי לטובה יחשב לי�ע‬ ‫הבחין גודל הנגיעות‪.‬‬ ‫קב שהיה עם עשו בכרס אחד‪ ,‬כי הוא שאב כל הזוהמה‪ ,‬ויעקב יצא נקי'‪ .‬וביותר הרחבה באלשיך (ריש‬ ‫ובמה שהקשו מדוע אברהם נצרך לשבועה לקיום שליחות אליעזר‪ ,‬הא על מה שלא‬ ‫שמות)‪' :‬על הדרך זה היה ראוי ביצחק יטיל בחינת הזוהמא באשה זרה‪ ,‬ובחינת הקדושה ברבקה‪.‬‬ ‫שולח לא מהני השליחות‪ .‬הנה שאלה זו ידועה משמיה דהגרי”ז‪ ,‬ויש לדון בזאת‪ ,‬דהרי‬ ‫אלא שהיה עולה תמימה ולא יוכל לישא זרה‪ .‬ע"כ הוצרך להוליד תאומים‪ ,‬והוא כי אם יולידם זה‬ ‫מסתמא יצחק הוא זה שעשה את אליעזר שליח לקדש לו אישה‪ ,‬דלאברהם אין‬ ‫אחר זה‪ ,‬לא יבצר מהיות מב' הבחינות בכל אחד‪ .‬ע"כ באו יחד למען מעירוב ב' הבחינות יקלוט כל‬ ‫שום זכות לשלוח שליח לקידושין עבור יצחק‪ ,‬וא”כ לכך אברהם היה צריך להשביע‬ ‫או"א המתיחס אל בחנת נפשו‪ .‬וזה מאמר פסיקתא‪ ,‬כי כשהיה עשו בבטן אמו שתה כל דם נדותה‪,‬‬ ‫לאליעזר אחר שאין השליחות תלויה בו‪.‬‬ ‫עכ"ל שהוא אצלי‪ ,‬כי קלט כל בחנת הזוהמא המתיחסת אל הנדות‪ ,‬כי ממנה הוא כנודע‪ .‬ע"כ יצא‬ ‫הרב ב‪ .‬ע‪ – .‬בני ברק‬ ‫עשו איש שעיר ויעקב איש חלק'‪ .‬וכן באוה"ח (במדבר טז)‪' :‬דע כי כשברא ה' את האדם‪ ,‬ברא נטע‬ ‫אחד שבו כלולים כל ענפי הקדושה‪ ,‬וכשחטא ונפגם נפגמו כל הנשמות שהיו תלויים בו‪ ,‬וכל שיצאו‬ ‫לשאלת הרב ישראל הכהן ארנטרוי‪ ,‬על רש”י שכתב ‘בין שני אוהבים כמונו’‪ ,‬מה ענין‬ ‫ממנו פגומים היו‪ .‬עד שיצתה נפש אברהם ונתלבנה באמצעות י' נסיונות‪ ,‬ונתברר הפסולת בישמפ‬ ‫אהבה לכאן‪ .‬צ”ל שהיה למטרת חנופה‪.‬‬ ‫עאל‪ ,‬ויצתה נשמת יצחק ונתלבנה בעקידה‪ ,‬ונתברר הפסולת בתגבורת האש הוא עשו‪ ,‬ויצתה נשמת‬ ‫על קושיית הרב יעקב ישראל שניידר‪ ,‬בענין שליט ביצרו‪ ,‬איזה שייכות יש לזה עם‬ ‫יעקב בלא שום דופי‪ ,‬והוא מה שהעירונו במאמרם 'שופרא דיעקב מעין שופריה דאדה"ר'‪ ,‬פי' שלא‬ ‫השליחות‪ .‬צ”ל שהיה בזה התגברות על יצרו שרצה את יצחק לבתו‪ ,‬כדאיתא בחז”ל‪.‬‬ ‫היה בו פסולת כאדם קודם שחטא'‪.‬‬ ‫יישר כח ‪ -‬הרב יעקב וייסנשטרן ‪ -‬בני ברק‬ ‫***‬ ‫עשו – 'ואת עשו שנאתי' – 'בזוי באדם'‬ ‫מובא במדרש שיה"ש זוטא (פ א)‪' :‬ויגדלו הנערים‪ ,‬הרי יעקב ועשו‪ .‬כשם שחל ה' על יעקב‪ ,‬כך היה‬ ‫טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק' לרגל השמחה‬ ‫ראוי שיחול על עשו‪ .‬עשו היה ראוי להעמיד מלכים‪ ,‬ויעקב היה ראוי להעמיד כהנים'‪ .‬וברמח"ל‬ ‫השרויה במעונם‪:‬‬ ‫(קנאת ה' צבקות)‪' :‬דע כי שורש לעשו היה בראשונה בקדושה‪ ,‬כי באמת במדרגה אחת היו בתחילה‪,‬‬ ‫מה שאין יצחק וישמעאל‪ ,‬והוא סוד 'הלא אח עשו ליעקב' (מלאכי א)‪ .‬ותבין שגם עשו היה יכול‬ ‫הרב אלעזר מנחם מן גינואר שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב חיים דיקמן שליט"א‬ ‫להיות קודש‪ ,‬ויהיו שניהם בנים טובים לה'‪ .‬ועוד כתב (אוצרות רמח"ל וישלח)‪' :‬ידוע שעשו ויעקב‬ ‫ומשפ' לרגל הולדת הבן ‪ -‬הנכד נ"י‬ ‫לשניהם ניתנו תקונים גדולים לתקן‪ ,‬יעקב היה לו לתקן תקוני הקדושה שהוא מצד ימין‪ ,‬ועשו שהוא‬ ‫הרב מרדכי כהן שליט"א ומשפ' ולאביו הגאון רבי ש"ז כהן שליט"א ומשפ'‬ ‫מצד שמאל היה לו להכניע הס"א'‪ .‬וברמב"ן הזכיר בקבורת יצחק (לו כח)‪' :‬וקברוהו בכבוד עשו‬ ‫ולזקנו הרב יהודה אריה כהן לרגל הולדת הבן ‪ -‬הנכד ‪ -‬הנין נ"י‬ ‫ויעקב בניו גדולי העולם'‪.‬‬ ‫ובזוהר (בראשית קמו‪' :).‬בן יכבד אב דא עשו‪ ,‬דלא הוה בר נש בעלמא דיוקיר לאבוי כמה דאוקיר‬ ‫הרב זאב הכהן בינדר שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב חיים רוחמקין שליט"א‬ ‫עשו לאבוי'‪ .‬וכן בב"ר (סה טז)‪' :‬אמר רשב"ג כל ימי הייתי משמש את אבא‪ ,‬ולא שמשתי אותו אחד‬ ‫ומשפ' לרגל הולדת הבת ‪ -‬הנכדה תחי'‬ ‫ממאה ששמש עשו את אביו‪ .‬אני בשעה שהייתי משמש את אבא‪ ,‬הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין‪,‬‬ ‫הרב מתתיהו ויסנברג שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב בצלאל יעקבזון שליט"א‬ ‫ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקים‪ .‬אבל עשו בשעה שהיה משמש את אביו‪ ,‬לא היה‬ ‫ומשפ' לרגל הולדת הבת ‪ -‬הנכדה תחי'‬ ‫משמשו אלא בבגדי מלכות‪ ,‬אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות'‪.‬‬ ‫ומרן הגרש"א זצ"ל הזכיר לרוב‪' :‬עשו לא היה קטלא קניא‪ ,‬אלא היה אדם גדול'‪( ,‬לשונות המובאים‬ ‫נים נר למאור‪ ...‬הקב''ה‬ ‫בספרי רבי אייזיק שר)‪ .‬והוכיח כן מהירושלמי (נדרים יב‪ ,).‬שלעת"ל כל הצדיקים ישבו בשלחן‪ ,‬ואף‬ ‫וכל מי שנות‬ ‫לל‬ ‫נציב מאור ש”ק פ’ חיי שרה‬ ‫ישלם שכרם‬ ‫עשו יושב עמהם‪ ,‬ובא הקב"ה ומוציאו מביניהם‪ ,‬והרי בב"ב (עה‪ ):‬איתא 'ירושלים של עוה"ב‪ ,‬אין עולין‬ ‫ישא דברים‪:‬‬ ‫לע"נ מרת וועלא צילה ב"ר‬ ‫אלא המוזמנים לה'‪ ,‬וא"כ כיצד כלל נכנס עשו לשלחן עד שהוציאוהו‪ ,‬וע"כ דיש לו שייכות לשם‪ .‬וכן‬ ‫יהודה זוהר ע"ה‬ ‫בין קבלת שבת למעריב‬ ‫נתרם על ידי בנה הרב‬ ‫יש מכתב מהרוגטשובער (צפנ"פ החדשות א עמ' שסג)‪ ,‬שמזכיר שם תו"ד‪' :‬דודינו ר' עשו'‪.‬‬ ‫טוביה אברהם זוהר‬ ‫הרב יהושע הלוי ניסנקורן שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫ובב"ר (סז יג)‪' :‬וירא עשו כי רעות בנות כנען וגו' וילך עשו אל ישמעאל‪ ,‬ריב"ל אמר נתן דעתו להתפ‬ ‫לע"נ מרן הגאון רבי צבי‬ ‫גייר‪ .‬מחלת שמחל לו הקב"ה על כל עוונותיו‪ .‬בשמת שנתבסמה דעתו עליו'‪ .‬וביאר בענף יוסף‪' :‬נתן‬ ‫לאחר תפילת מוסף‬ ‫ב”ר שמואל מרקוביץ‬ ‫דעתו להתגייר‪ ,‬כלומר לעשות תשובה‪ ,‬לפיכך נקראת מחלת שמחל לו הקב"ה על כל עונותיו‪ .‬ועיקר‬ ‫זצוק”ל‬ ‫הרב ישראל חיון שליט"א‬ ‫נתרם ע’’י נכדו הרב‬ ‫שמה בשמת‪ ,‬או שעיקר שמה מחלת‪ .‬ונקראת בשמת שנתבסמה דעתו עליו בתשובה'‪.‬‬ ‫שמואל מרקוביץ שליט’’א‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫אולם להדיא בנבואת מלאכי שם 'נאום ה' ואוהב את יעקב ואת עש ו שנאתי'‪ .‬וכן ברש"י בכ"מ ב�פ‬ ‫רשתן שעבר על ג' חמורות‪ ,‬ובב"ר (כה כט)‪' :‬ה' עבירות עבר אותו רשע ביום ההוא'‪ .‬ובמגילה (יא‪:).‬‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫��‬ ‫'הוא עשו הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו'‪ .‬ובילקו"ש (ח"ב תיח) 'שפתים דולקים ולב רע ‪ -‬הכתוב מדבר‬ ‫מעריב ליל שבת‪5:21 :‬‬ ‫בעשו'‪ .‬ועוד שם (תולדות קי)‪' :‬עשו ‪ -‬הא שוא שבראתי בעולמי'‪ .‬ועוד שם (ירמיהו)‪' :‬קטן נתתיך בגוים‬ ‫בזוי באדם' (ירמיהו מט) שמדבר בעשו‪ .‬ובב"ר (סה טו)‪' :‬אמר ר"י עלי להכנס ולומר לאביך יעקב‬ ‫ ��������������‬ ‫����������������������‬ ‫שחרית בשב''ק‪ :‬א'‪ | 5:25 :‬ב'‪ | 7:10 :‬ג'‪7:50 :‬‬ ‫  ‬ ‫ ‬ ‫צדיק ועשו רשע'‪.‬‬ ‫מנחה‪ :‬א' ‪ | 12:30‬ב' ‪3:51‬‬ ‫וע"ע בדעת זקנים (כה כה) ממדרש‪ ,‬שיצחק לא מל את עשו בן ח' ימים‪ ,‬כיון שהיה אדמוני וחשש‬ ‫�����‬ ‫������‬ ‫בשורה משמחת לשוחרי התורה‬ ‫מעריב מוצ"ש‪ :‬א' ‪ | 5:26‬ב' ‪ | 5:31‬ג' ‪5:53‬‬ ‫���������‬ ‫שלא נבלע דמו ואסור למולו‪ .‬ואחר שנה או ב' ראה שלא נשתנה מראיתו והבין שאדמימותו מולדת‪,‬‬ ‫�����������‬ ‫שיעור הלכה ממורינו הרב שליט"א‬ ‫����������‬ ‫������������‬ ‫ימות החול‬ ‫�������������‬ ‫������������‬ ‫המשך הלכות שבת‬ ‫ואעפ"כ לא מל אותו‪ ,‬ואמר הואיל ולא נימול לח' ימים כמוני‪ ,‬אמול אותו בי"ג שנה כישמעאל‪ .‬וכפ‬ ‫שהיה בן י"ג שנה עיכב עשו בעצמו ולא הסכים למול‪ ,‬והיינו דכתיב (יחזקאל לה) 'אם לא דם שנאת‬ ‫�����������������‬ ‫�����������‬ ‫שחרית‪ :‬נה"ח | ‪6:30‬‬ ‫�����‬ ‫יתקיים במוצאי שב"ק‬ ‫ודם ירדפך'‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬ ‫������‬ ‫בשעה ‪ 10:00‬בבית שני‬ ‫מנחה‪13:20 :‬‬ ‫��������‬ ‫�����������‬ ‫מעריב‪23:00 | 19:00 :‬‬ ‫������‬ ‫��������‬ ‫בברכת התורה‬ ‫ורבי אייזיק שר בי' בכ"ז‪ ,‬דהיה נראה עשו כלפי חוץ כגדול והיה שייך בגדלות‪ ,‬אלא‬ ‫לשליחת חומר לגליון לתגובות ולרשימת תפוצה‪ :‬פקס‪ 15339578855 :‬או במייל‪gmail.com@7177790 :‬‬ ‫שלפני ולפנים בסתר ליבו היה כרשע‪( .‬עי' לקט שיחות מוסר)‪.‬‬ ‫ד‬