צפונות · Tzfinois — תולדות (2026-11-09)

פרשת תולדות
תשפ''ז
גליון רל"ו
צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים
יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל
בביאור הנס של שרה שחזרה לנערותה 'ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי'
“אברהם הוליד את יצחק" (כה יט-כ) מרן הגרי"ז זצ"ל
פרש”י' :על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק ,לפי כ’ רבינו הגרי”ז דעשו מעיקרא היה ראוי אף הוא להיות הממשיך של זרע אברהם ויצחק,
שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה ,שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם והביא דברים נפלאים בשם אביו הגר”ח ,דהנה איתא בגמ’ בנדרים (לא) שהנודר מ’זרע
ולא נתעברה הימנו ,מה עשה הקדוש ברוך הוא ,צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, אברהם’ מותר בכל הגויים דישמעאל אינו בכלל זרע אברהם משום דכתיב ‘כי ביצחק
והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק ,וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה ,שהרי עדות יש יקרא לך זרע’ ‘ב’יצחק ולא בישמעאל ,ועשו אע”פ שהוא מזרע יצחק נתמעט מדכתיב
שאברהם הוליד את יצחק'. ‘ב’יצחק ודרשינן מיניה ביצחק ולא כל יצחק דגם עשו הופקע מלהקרא זרע אברהם ,ודייק
לכאורה הוא פלא מה היה הטענה של אותם ליצנים והלא אפילו אי נימא כמותם דבאמת מזה הגר”ח שישמעאל הופקע מעיקרא מלהיות הממשיך שהרי מפורש נאמר לאברהם כי
מאבימלך נתעברה שרה ,והרי היה כאן נס בזה ששרה ילדה ומה לי אם הוא מאברהם או ביצחק וגו’ ולא ישמעאל אך כשנאמר לו בזה ביצחק ולא כל יצחק עדיין לא נתפרש בזה
שהוא מאבימלך. מי מזרע יצחק הופקע האם עשו או יעקב ,ורק בסוף פרשתנו כשיצחק אמר ליעקב ויתן לך
והמקובל בזה הוא שזה דרכה של ליצנות ,שאפילו בדבר שאין בו את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך
משמעות בכל זאת ,היה כאן מידה מסוימת של ליצנות וזה כבר לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן
היה סיבה שהקב"ה יצר את דמות יצחק באותו צורה ,כדי שיעידו גדולה" חרדה יצחק “ויחרד אלקים לאברהם אז נקבע שיעקב
א”ר לוי בשם רבי חמא בר חנינא שתי חרדות חרד יצחק ,אחת ע"ג המזבח הכל אברהם הוליד את יצחק. הוא הממשיך ואילו עשו הופקע.
ובזה תירץ הגר”ח את ד’ הרמב”ם ואחת כשנכנס עשו ,ואין אתה יודע איזה מהן גדולה ,אלא ממה שאת קורא ואפשר לומר באופן אחר והוא יסוד בכל ההבדל בין הנס שארע
לשרה לבין הנס שארע לאברהם ,דהנה כ' הגרי"ז דהיה חילוק פ”י ממלכים ה”ז וכן בפ”ט מנדרים כאן 'גדולה עד מאד' אתה יודע שזו גדולה (תנחומא יג)
הכ”א שהביא את הפסוק הזה פעמיים בחייו חרד יצחק ,א' על גבי המזבח כשהיה מונח שכוב מוכן לשחיטה בין הנס של אברהם אבינו לבין הנס של שרה דגבי אברהם הוא
להראות שעשו הופקע ואמאי לא ע"י אביו ,וא' כשנכנס עשו לתת מתנותיו ,ומאחר שכ' בתורה 'עד מאד' ע"כ באמת היה זקן ,ואע"פ שהוא היה זקן הוא הוליד אולם אצל
הביא את דרשת הגמ’ בנדרים ‘כי שחרד ממתנותיו של עשו יותר ממה שחרד כששכב מוכן לקבל סכין השחיטה שרה הנס היה בצורה אחרת שחזרה לנערותה וממילא מה שהיא
ילדה הוא כמו שכל מי שנערה יולדת גם היא ילדה ,ולפי זה ביצחק ולא כל יצחק’ אלא כנ”ל בצווארו ע"ג המזבח.
דבפסוק כי ביצחק רק נתגלה שלא אבדנו הרבה מבני עמינו במשך הדורות לסכיניהם של הגוים ,הם רדפו אותנו נמצא דבאמת הנס שלה היה בצורה אחרת לגמרי מהנס של
אברהם אבינו( .וכמו שכ' בגמ' עה"פ אחרי בלותי היתה לי עדנה כל זרע יצחק יהיה הממשיך של תמיד הרגו אותנו ושרפו את גופותינו ,אבדנו אותם על גבי המזבח!.
זרע אברהם ,אך לא נאמר מי משני ואבדנו הרבה מבני עמינו גם מקבלת מתנותיו של הגוים ,משיטתם של שוויון דנתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו).
בניו של יצחק יופקע ,ועל זה בא וחירות התערבו ונטמעו בגוים ואבדו הרבה מבני עמינו ,מזה שהגוים מזמינים ובזה אתי שפיר היטב דברי הליצנות ,משום שהנס שהיא חזרה
הפסוק לומר דרק יעקב אבינו הוא אותנו לבוא וללמוד חכמותיהם בבתי האוניברסיטאות שלהם וכו' ,אבדנו לנערותה כבר כולם ראו את הנס הזה שהרי כ' שנתפשטו
הקמטים ,נמצא שהנס כעת הוא שילדה מאברהם אבינו ולזה מבנינו ובנותינו להיות כגוים ולשכוח מיהדותם לגמרי. זה שנבחר להיות מזרע אברהם.
(ואולי אפשר להוסיף דכל מה וכתוב במדרש תנחומא כאן שקבלת מתנות מעשו הוא סיבה לחרדה יותר היה ליצנות ,ועל זה היה צריך את החידוש הגדול' ,אברהם הוליד
את יצחק'. שהוא נהיה מזרע אברהם הוא רק גדולה מרדיפת הגוי לרצוח אותנו ולהזיק אותנו בגופינו!.
בזה שהוא ממשיך של ה’אבות’ עשרתם ......הלא נתתם מכוחכם ומבניכם לכל מה ששייך לעולם הגויים להיות ובאמת מצינו היטב גבי שרה שברגע שהיא ילדה הרבה עקרות
נפקדו עמה וכו' והוא פלא מה ארע בדיוק אצלה ,והלא לא מצינו ולפי זה נצטרך לומר דבאמת יש יודעים את חכמת הגויים ונימוסיהם.
כאן ב’ בחינות שיש בחינה אחת ערבתם .....הרי שקבלה היא אצלכם להיות מן הדברים החשובים ביותר להיות שבשעה שארע נס לאדם קורה נס לאדם אחר ,אלא הביאור הוא
מה שהוא זרע של אברהם ולזה מעורב עם הגויים ,ועד כדי כך שנחשבו בעיני הרבה מאחב"י לדבר חשוב להיות שאצל שרה לא היה זה נס מיקרי אלא היה זה שינוי הטבע של
קיבל עשו את הר שעיר ,אך מלבד נשוי ונשואה לאחד מן הגויים ,ומה קבלתם בחזרה מן הגויים עם כל מה שרה ,ועל כן באותו זמן היה שינויים נוספים.
זה היה כאן מה שהוא ממשיך את שחשבתם שנצחתם על שנאת האומות לכלל ישראל ,הלא קבלתם את כל עוד יש להוסיף דהנה איתא בפסוק 'וה' פקד את שרה כאשר
אברהם וכלפי ממשיך את אברהם הצרות של השונאים ימ"ש שהרגו ורצחו יהודים אפילו מאלו שגם הם כבר אמר ,ויעש ה' לשרה כאשר דיבר' והכוונה בזה פרש"י דהוא
להריון ,ולכאורה צריך להבין הרי עיקר הנס ,וזה עיקר ההבטחה בזה הופקע מלהיות זרעו וממשיכו) שכחו שהם יהודים ,אז מה העצה? רק עצה אחת נשאר לנו...
והוסיף בזה הגרי”ז דזה ביאור הדליקו את הנר' ....כי נר מצוה ותורה אור' ו'ליהודים היתה אורה' ואורה זה הוא שיהיה לה בן ,ומה השייכות של הנושא של ההריון ,ולפי
הנ"ל אתי שפיר משום שבאמת עיקר מה שארע לשרה הוא הכתובים בריש מלאכי ‘משא תורה (מגילה טז ע"ב)
דבר ה’ אל ישראל ביד מלאכי( ,דרשת הגר"י ברייש זצ"ל שבת שובה שנת תש"ה אחר שחרורו ממחנה הריכוז הנקודה שהיא חזרה לנערותה ,ונמצא דגם אחרי זה היה עדיין
הבטחה נוספת של הריון דזה לא חלק מהנס עצמו. אהבתי אתכם אמר ה’ ואמרתם
במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב של הרשעים ימ"ש)
וכן מבואר דבשעה שהניקה את בנה הביאו כולם את בניהם
והניקה ,משום שהנס כאן לא היה נס פרטי ,אלא עיקר הנס היה נאם ה’ ואוהב את יעקב ואת עשו
בזה שהיא חזרה לנערותה ,ועל כן היה אפשר גם להניק בנים של אחרים. ושניהם היו אחים ועשו יעקב דבאמת ליעקב’ עשו ‘אח שנאתי’ ,וביאור הכתובים הוא הלא
היו ראויים לרשת את ברכת אברהם כי שניהם בני יצחק ודלא כבני ישמעאל וקטורה
וזה מה שכ' בפרטות על שרה 'כל השומע יצחק לי' משום שהנס שלה לא היה נס מקומי דמעיקרא לא היו בכלל ואעפ”כ ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ,וכן בספר יהושע (כ”ד ג’
של לידת בנה ,אלא עיקר הנס היה בצחוק שעשה לי אלוקים בזה שהשתנה לה הטבע ד’) כתיב ‘ואקח את אביכם את אברהם וגו’ ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת
והיא חזרה לנערותה. עשו ,ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים’ וביאורו כנ”ל שהברית
ואולי בזה יש להוסיף דבר נפלא ! הרי מצינו שנשלחו שלושה מלאכים :א' לבשר לשרה, מעיקרא היתה ראויה רק ליצחק אך ליצחק נתן ה’ שני בנים ,ושניהם היו ראויים מתחילה
א' לרפא את אברהם ,א' להפוך את סדום ,ובפשוטו יש חילוק גדול בין הדברים דהרי גבי להמשיך ברית אברהם ,ורק אח”כ ‘ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו
הפיכת סדום היה זה פעולה שעשה המלאך ,וכן גבי ריפוי אברהם ,ואילו גבי לבשר לשרה מצרים’ ,שהרי רק מי שירד למצרים הוא זה שבו מתקיימת ברית בין הבתרים בה נאמר כי
היה זה לכאורה הודעה בעלמא ,וזה קצת תימה דמלאכים נשלחים לבצע דברים של ה' ולא גר יהיה זרעך וגו’ ועליהם נאמר שם ‘ודור רביעי ישובו הנה’ וגו’ עכ”ד הגרי”ז.
לבשר דברים ,וביותר הרי הקב"ה בעצמו כבר בישר לאברהם שלושה ימים קודם. ומבואר בזה חידוש דבאמת מעיקרא היה צריך להיות שאחד מהם יהיה בלבד ,וכל השאלה
אמנם לפי הנ"ל הביאור הוא דגם גבי הבשורה לשרה אין זה רק בשורה גרידא ,אלא הביאור היה האם הוא יעקב או עשו ,ולזה היה את ברכת אברהם.
הוא דזה היה כביכול עשייה של המלאכים שהם שינו את הטבע של שרה ועל ידי זה נולד ויש להוסיף בזה דהנה בפסוקים נראה ‘אמלאה החרבה’ כביכול היה כאן שילוב בין שניהם
לה בן ,ונמצא שהקב"ה הודיע לה ,ואילו המלאכים ביצעו זאת בפועל.
שברגע שאחד מהם יורד השני עולה ,והביאור הוא שבאמת הכוונה בזה המשך בעמ' ג'
לע"נ הרב דוד ב"ר יהושע שניידר ז"ל
נלב"ע י' כסלו התשפ"ד
א ת.נ.צ.ב.ה
בהיות והנפטר לא השאיר אחריו זש"ק נודה לכל מי שילמד משניות לע"נ
קושיא עצומה | ארץ גרר -חו”ל
“וירא אליו ה’ ויאמר אל תרד מצרימה” (כו ב)
וצריך עיון
כתב רש"י' :שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב ,אמר לו אל תרד מצרימה
קושיות מבי מדרשא
שאתה עולה תמימה ,ואין חוצה לארץ כדאי לך'. "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה כב)
עוד כ' רש"י (כו יב)' :בארץ ההיא -אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה ,כארץ שבעה וברש"י' :עוברת על פתחי עבודת אלילים עשו מפרכס לצאת' .וקשה טובא הלא מבואר בגמ'
גויים :בשנה ההיא -אע"פ שאינה כתקנה ,שהיתה שנת רעבון'. ששאל אנטונינוס את רבי ממתי נכנס יצה"ר לאדם ,והשיב לו משעת לידה דא''כ מבעט באמו
ומבואר ברש"י דבאמת גרר אינה חשובה כארץ ישראל ,וצריך עיון א"כ איך היה מותר לו ויוצא ,ומ"ט א"כ רצה לצאת לע"ז .ועוד קשה הלא להדיא דרק אחר 'ויגדלו הנערים' כתב רש"י
לצאת הא סו"ס אינו ארץ ישראל וה' אמר לו שיגור בארץ ישראל דוקא ,ועוד קשה דנראה [הרב יוסף כהן] 'זה פירש לע"ז' ,ומדוע הכא כבר רצה לצאת.
מרש"י שבאמת היה שם רעב ולא היה שייך לזרוע ורק אצל יצחק היה אפשר לזרוע ,וקשה
דא"כ מאי טעמא היה צריך לצאת ולא סגי גם באותו מקום שהוא היה גר שם. "שני גוים בבטנך" (כה כג)
פרש"י' :גיים כתיב ,אלו אנטונינוס ורבי ,שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות
החמה ולא בימות הגשמים :ושני לאמים -אין לאום אלא מלכות .ממעיך יפרדו -מן המעים
הם נפרדים ,זה לרשעו וזה לתומו .מלאם יאמץ -לא ישוו בגדולה ,כשזה קם זה נופל ,וכן הוא
אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה ,לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים'.
וצריך עיון מה תשובה השיבו לה ,והא כיון דאמרינן שאחד מהם רשע א"כ עדיין יש את הטענה
'למה זה אנכי' ואי נימא משום שאחד מהם צדיק א"כ ברגע שאמר לה 'שני גויים בבטנך' כבר
[הרב יעקב ישראל שניידר] נאמרה התשובה.
"שני גוים בבטנך" (כה כג)
פרש''י' :אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא
בימות הגשמים' .וצ"ע טובא הלא כשבאים לומר לרבקה שיהיה לה בן רשע מ''ט מביאים את
עלות שבת עם סדרי לימוד מיוחדים 1000ש"ח ,ניתן להצטרף כמה ביחד
אנטונינוס שהיה צדיק ונתגייר ,והלא היה צריך להביא את כל מלכי אדום.
אין לשער גודל החיזוק ועילוי נשמה הגדול הקיים בחיזוק בלימוד זה [הרב יוסף כהן]
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________ "ויצחק בן ששים שנה" (כה כו)
פרש"י' :בן ששים שנה -עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה להריון ,ועשר
שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________
והתפלל עליה .ושפחה לא רצה לישא ,לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה'.
ומבואר ברש"י שהמתין לה י' שנים שתהא ראויה להריון ,ויל"ע א"כ מדוע נשאה בגיל ג'
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________
שהיא עדיין אינה ראויה להריון ולא בגיל י"ב שראויה להריון .ועוד קשה מדוע לא חשש יצחק
שמא היא תמאן ולא יחולו הקידושין ,וביותר דכל הקידושין הם רק דרבנן בהיותה קטנה.
[הרב ראובן פיין]
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________
"ואחרי כן יצא אחיו" (כה כו)
וברש"י' :שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו ,בדין היה אוחז בו לעכבו ,יעקב נוצר מטיפה
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________ ראשונה ועשו מן השניה ,צא ולמד משפופרת שפיה קצרה ,תן לה שתי אבנים זו תחת זו,
הנכנסת ראשונה תצא אחרונה ,והנכנסת אחרונה תצא ראשונה ,נמצא עשו הנוצר באחרונה
כאשר באים הגאלדענע נעכט אשר ע”י בס’’ד זוכים להתקרב באמת לבוית”ש ולהדבק בו בלא שום חציצות
וראש וראשון בזה הוא בליל שבת קודש אשר דווקא ע”י נעשים עבדי ד’ באמת וביראה ובאהבה.
יצא ראשון ,ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ,ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון
שבת פרשת _____________ והנה ת”ל רבים עושים את המצוה יחד ומתקבצים בבית המדרש להיות חבורה קדושה ע”ד המובא בשל”ה
הקדוש אודות חבורת הבית יוסף וחבורתא קדישא דילי’
שבת פרשת _____________
ליצירה ,ויפטור את רחמה ,ויטול את הבכורה מן הדין'.
ויל"ע איזה משמעות היה במה שאחז יעקב בעקב עשו ,והא לא ייתכן במציאות שהוא יצא
וע”כ הננו קוראים לכאו”א מבני החבורה שיחוס על השכינה הק’ הנמצאת בגלות ויקבע לה מקום בד’ אמות
של הלכה בביהמ”ד בליל שב”ק ועי”ז יושפע שפע רב ועצום על כאו”א וכל מילי דמיטב ונזכה כולנו להשראת
השכינה הגדולה במקדש ד’ בב”א.
[הרב יעקב ישראל שניידר] לפניו ,וא"כ איזה משמעות יש בזה.
הכ”ד הק’ פנחס שו”ב
שבת פרשת _____________ שבת פרשת _____________
"ויהי עשו איש יודע ציד" (כה כז)
וברש"י' :לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו היאך מעשרין את המלח ואת התבן' .צ"ב דאמנם
לימוד התורה בלילות החורף בשב''ק בדורות עברו [הרב ישראל הכהן ארנטרוי] רימהו שמעשרן ,אבל מה נתקשה היאך.
מי מאתנו לא יזכור את לילות החורף במולדת הישנה במה מלאנו את חללם של לילות אלו? נסתכל אחורנית לעבר הקרוב הניצב לפני כל אחד מאתנו ליהודים היו ימים קדושים -ימים נוראים מחודש אלול
עד אחרי חג הסוכות משעברו הימים הנוראים הקדושים ,באו לילות החורף הקדושים במה נתקדשו הלילות ,מה מילא אותן תוכן? בודאי לא נשפים ומסיבות ,רק דבר אחד היה מסוגל להפוך את הלילה למעיין
של קדושה והתעלות ,היה זה בית המדרש העתיק ,התוסס חיים -זקנים ונערים עשירים ועניים ,ישבו שם רתוקים לשולחנות ,ונשמו את אוירת ש"ס של סלאוויטה ועין יעקב מדפוס ווילנא.
כל מי שזוכר עיר או עיירה בפולין או בליטא ,בהונגריה או ברומניה ,מיד יזכר בלילות החורף שם .משירד הלילה ,נחפז כל יהודי לבית המדרש לתפוס מקום .האחד למד גמרא השני משניות ,השלישי אורח - "ויעקב איש תם יושב אהלים" (כה כז)
חיים ,כמה צער ניבט מפני היהודי שלא מצא מקום פנוי לשבת ללמוד ,כמעט ועולמו חרב עליו .יהודים רבים ציפו כבר לכוכבים שייראו בשמים ,כדי שיבא הלילה עד מהרה והם יוכלו להפטר כבר מהבלי העולם
-הזה ויוכלו לרוץ לבית המדרש.
איזה אוצר בלום היוה היהודי ממזרח אירופה .מעולם לא היה עייף מלהשכים קום בעלות השחר ,להגיד יום יום תהלים ומעמדות לפני התפילה .מעולם לא היה עייף מעבודת היום כדי ללכת בערב לבית המדרש.
ישב אהלים כתיב חסר ,ושמעתי מאאמו"ר זצ"ל להקשות ,דהא בכ"מ שכתוב 'ישב' בכתיב
בית המדרש בליל חורף היה יסוד של היהדות ההיסטורית .יותר מכל הזדהה היהודי עם בית המדרש ,אם בקשו לתאר את מהותו של יהודי ולבטא את מצבו הרוחני אמרו עליו זהו יהודי בית מדרשי
אל נא נתמהמה חבל על לילות הזהב של החורף ,תפתחנה לרווחה דלתות בית המדרש ויישמע שם קול התורה
חסר ,פרש"י דאינה ישיבה קבועה (עי' לעיל יח א ,כג י) ,א"כ מה נאמר על ישיבת אהלים
(הגר"ש עלברג זצ"ל) דיעקב אבינו שהיתה ישיבת אהלי שם ועבר לפרש"י( .וביאר זצ"ל ,דמשום ענין בכל יום יהיו
[הרב מאיר טעפ] בעיניך כחדשים ,קבע יעקב ישיבה לעצמו כל יום מחדש).
"ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף" (כה כט)
ופירש"י' :והוא עיף ברציחה ,כמה דתימא (ירמיה ד) כי עיפה נפשי להורגים' ,ע"כ( .והוא מהגמ'
ב"ב טז .):וצ"ע טובא דהפס' בירמיהו שם הוא בנבואה על ירושלים שתחרב ויהרגו אנשיה ,וע"ז
אמר שם 'קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים' ,נמצא דהעייפות
בעומק הסוגיות | דבר שלא בא לעולם היא של הנהרגים ,ולא ולא של ההורגים ,ואיך שייך ללמוד מזה לפרש הפסוק בעשו שהיה
[הרב אהרן דיקמן] עייף ברציחה ,וצע"ג.
הרב מאיר טעפ
"מכרה כיום את בכרתך לי" (כה לא)
“וימכור את בכורתו ליעקב" (כה לג) פרש"י' :לפי שהעבודה בבכורות ,אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה' .וצריך עיון
הקשו הראשונים היאך חלה מכירת הבכורה ליעקב ,הא במכירתה נכלל גם ירושת הארץ דלכאורה נראה מזה כביכול לא היה כאן מטרה שיעקב אבינו יעבוד את הקב"ה אלא רק
שעתידים לירש את נכסי יצחק אביהם ,כדאיתא בגמ' (סוטה יג ,).ואנו שנינו (ב"מ טז). שעשו לא יעבוד ,וצריך עיון מה הטעם שיעקב אבינו לא ביקש את הבכורה כדי שהוא יעבוד.
ד'האומר מה שאירש מאבא מכור לך ,לא אמר כלום' -כיון דהוי מכירת דבר שלא בא לעולם, [הרב אשר פורמן]
וא"כ היאך חלה כאן המכירה.
וכתב הריב"ש (סי' שכח) ליישב ,דאיירי קודם מת"ת ,ואז היה הדין דאדם מוכר לחבירו "ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא" (כז כא)
אף דבר שלב"ל( .הו"ד בכ"מ בקצוה"ח -רעח סקי"ג ,רט סק"א ,שלב סק"ו) .והנה נודע מה פרש"י' :אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו ,וזה אמר (פסוק כ) כי
שחקרו בטעם הריעותא של דבר שלא בא לעולם ,ויל"ע לכל טעם אם יש מובן לחלק בין הקרה ה' אלקיך .קול יעקב -שמדבר בלשון תחנונים (פסוק יט) קום נא ,אבל עשו בלשון
קודם מת"ת לאחריו. קנטוריא דבר יקום אבי'.
צד קמא :משום דלא סמכא דעתיה בכה"ג ,ויש חסרון בגמירות דעת( .ראה רא"ש בשטמ"ק לכאורה בתחילה מה שיצחק אמר שהוא רוצה למששו הוא משום שמזכיר שם שמים ,ואילו
ב"ב קמב :נמוק"י ב"מ סו :דרישה חו"מ רט סק"ג ,מהרש"א ב"מ טז .).או דילמא הנוסח המובא [הרב אשר פורמן] אחרי כן הוא אומר שהוא משום לשון תחנונים.
בלבוש (חו"מ רט ד)' :אין אדם מקנה דשלב"ל ,שאין כאן דבר שיחול עליו קנין'( .וכן בנוב"י
תנינא אה"ע נד סקי"ב ,הגרש"ש ב"ב סי' ל ,קוב"ש ב"ב רעו בדעת ר"י מפריז). "ויתן לך האלוקים" (כז כח)
וראה עוד מה שכתב החזו"א (דמאי סי' יז ,וכעי"ז בכתבי הגר"ח סי' קצו)' :טעמא דדבר שלא כ' רש"י (בסוגריים מדפו"י)' :מהו האלוקים בדין אם ראוי יתן לך ואם לאו לא יתן לך ,אבל
בא לעולם לא מהני ,שלא ניתנו דיני התורה אלא על הדברים שהאדם משמש בהם ושליט לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק ובין רשע יתן לך'( ,וכן ברא"ש ובדעת זקנים).
עליהם ,ובזה אמרינן דמה שבידו הן בכלל באי עולם ותשמישי בני אדם' עכ"ל( .ולדבריו וצ"ב חדא ,שלכאו' מה שראוי ליעקב ע"פ דין אי"צ ברכה .וכן הלא בפשטות כל מהלך תפילתינו
מתבאר גם הריעותא בקנין למת ולעובר ולחמור ולהעברת מצוות מזה לזה ,דהכל אינן הוא לעורר מידת הרחמים ,ולא שנזכה ע"פ דין מכח מעשינו .וביותר צ"ב א"כ במה נתקנא עשו
בארצות החיים ושימושיהן). שאמר 'הברכה אחת היא לך אבי' ,שהרי ברכתו של יעקב היתה רק למה שראוי לו ע"פ דין,
ואדרבה ברכתו של עשו היתה גם למה שאינו זכאי ,וצריך פירוש בכ"ז[ .הרב אי"ש ויסנשטרן]
לתרומות עבור אחזקת הכולל להפקדות נא לפנות אל
לתרומות עבור עניי הקהילה הרב י.י .שניידר
נא לפנות אל בפיקוח מורינו הרב שליט''א
הרב י.י .שניידר 054-8475219
054-8475219
נא לפנות לגבאי ביהמ''ד או הרב שמואל קארפ
050-4106327
ב
כח התפילה בטבע קיום פריה ורביה קודם מתן תורה
הרב יעקב ישראל שניידר הרב יעקב ישראל שניידר
‘בן ששים שנה -עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלש עשרה שנה וראויה “ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ד’" (כה כב)
להריון ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה ,כיון שלא נתעברה בספר חידושי מרן הגרי”ז עה”ת כתב‘ :י”ל עפי”מ דאיתא בברכות דף י’ דחזקי’ לא עסק
ידע שהיא עקרה והתפלל עליה .ושפחה לא רצה לישא ,לפי שנתקדש בהר המוריה בפו”ר משום דחזא ברוה”ק דנפקי’ מיני’ בנין דלא מעלי וישעי’ אמר לו בהדי כבשי דרחמנא
להיות עולה תמימה’.
למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד עיי”ש ,הרי דאע”ג דיצאו מחזקי’ גם צדיקים כמו
צריך עיון מאי טעמא הוא רק בשעה שנודע לו שהיא עקרה ולא קודם דמשמע יאשיהו וצדקי’ וזרובבל ועוד מ”מ כיון דחזא ברוה”ק שיצאו ממנו גם רשעים כמו מנשה
מרש”י שרק בשעה זו הוא התפלל עליה.
ואמון לא רצה לעסוק בפו”ר ורק ישעי’ אמר לו דמאי דמפקדת איבעי לך למעבד דלא
והביאור נראה דהוא משום שיש יסוד בתפילה שתפילה הוא רק אם הוא על דבר ניתנה הרשות להבטל ממצות עשה בשביל איזה טעם שיהי’ ,אבל בלאו הך טעמא דמאי
מסוים וכמו המעשה הידוע במדרש גבי חמור אסתר רבה (וילנא) פרשה ז סימן כד.
דמפקדת איבעי לך למעבד שהוא מוזהר ומצוה ע”ז צדקו דברי חזקי’ דמוטב שלא לעסוק
משל לאדם שהיה מהלך בדרך מן דוחקא דאורחא אסתבע קרסוליה אמר הלואי הוה בפו”ר משיצאו בני דלא מעלו.
לי חד חמר ,עבר עלוי חד רומי דילדית חמרתיה חד עולאי ,א”ל סב ארכב הדין עולאי,
אמר הא צלותי אישתמע ברם אנא לא שאלית כהוגן אם למרכב אם למרכיבה, ולפי”ז באשה שאינה מוזהרת על פו”ר הדין עם חזקי’ דאין שוה לעסוק בפרי’ ורבי’ כל
כך נבואתן של או”ה להיות עתידים ליום הזה ואינן יודעים אם להרוג אם ליהרג, שיודעת ברוה”ק דנפקי מינה בני דלא מעלו אף אם תלד גם צדיקים כמו בחזקי’ ,הנה
אבל ישראל נבואתן מפורשת להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם. בפרש”י שם מביא מהמדרש דהרציצה היתה כשהיתה עוברת על פתח ע”ז עשו מפרכס
ומבואר מזה שבאמת גבי תפילה צריך להתפלל על הדבר עצמו בדיוק דאי הוא לצאת ,וזהו שאמרה אם כן למה זה אנכי ,הרי אנכי לא נצטותי על פו”ר ולמה לי כל הטורח
מתפלל אחרת יהיה אחרת אפילו שרצונו מובן מה הוא רוצה. והעמל הזה להוליד בן רשע עובד ע”ז וכמו בחזקי’ שרצה למנוע מזה וזהו שרצתה לומר
ולפי”ז אתי שפיר גבי יצחק שהוא התפלל רק שיהיה ילדים אך הוא לא התפלל על במלת אנכי דעל יצחק ל”ק כלום דהוא מוזהר על פו”ר אבל אצלה ל”ש הטעם דמאי
העקרות עצמה ועל כן מה שארע הוא שלא היה לה ילדים ,דהרי לא היה תפילה על דמפקדת וכו’ ואין שוה לפני’ כל העסק וכש”נ עכ”ל.
עצם העקרות .וביותר שהרי גבי יצחק היה צריך תפילה מיוחדת מכיון שהוא מקדם וצריך עיון א”כ מה היה התשובה של שם ‘שני גויים בבטנך’ ,והא סו”ס כיון שהיא לא מצווה
את מיתת אברהם אבינו בחמש שנים כדי שלא יצא לתרבות רעה. בפרו ורבו שוב לא תהיה חייבת בזה.
וטעם הדבר הוא ע”פ דברי המהרש”א הידועים שכ’ בקידושין כ”ט ע”ב ‘הוה ההוא
מזיק בי רבנן דאביי ,דכי הוו עיילי בתרין אפי’ ביממא הוו מיתזקי ,אמר להו :לא ואולי צריך לומר דבאמת הלא בתחילה היתה סבורה שיהיה לה רק בן אחד והוא עצמו יהיה
ליתיב ליה אינש אושפיזא ,אפשר דמתרחיש ניסא .על ,בת בההוא בי רבנן ,אידמי פעמים צדיק ופעמים רשע ,ועל כן בזה אין חיוב פריה ורביה עד כמה שהוא לא יהיה צדיק,
ליה כתנינא דשבעה רישוותיה ,כל כריעה דכרע נתר חד רישיה .אמר להו למחר :אי ועל זה הוא ענה לה ‘שני גויים בבטנך’ שהם שני ילדים ולא ילד אחד ונמצא דאחד מהם
לא איתרחיש ניסא ,סכינתין’. הוא צדיק ועל כן יש לה חיוב.
וכ’ ע”ז המהרש”א (חידושי אגדות מסכת קידושין דף כט עמוד ב)’אפשר דאתרחש אמנם היה מקום להוסיף בזה דהלא הוא אמר לה ‘שני גויים בבטנך’ ובחז”ל מבארים
ניסא כו’ ק”ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא דהכוונה הוא לאנטונינוס ורבי שלא פסק מעל שולחנם חזרת וצנון בימות החמה ובימות
וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי”ל דודאי סמך אביי הגשמים ,נמצא שהוא ענה לה זה גופא שנכון שהיא צודקת שמבחינת עשו עצמו לא היה
על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא צריך להיות חיוב של פריה ורביה מכיון שהוא גוי ,אך כיון שיצא ממנו צדיקים כמו אנטונינוס
שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין על כן זה גופא מה שהוא אמר לה ששווה לה פריה ורביה גם בשביל זה.
למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא”ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו’ שהיה
מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו ועוד יש להוסיף על דברי הגרי”ז דבאמת ודאי צדקה רבקה דכיון דהיא קודם מתן תורה
שמנכין לי מזכיותי ודו”ק. היה צריך להיות שאם הוא בן רשע לא יהיה עליה חיוב כלל של פרו ורבו ,אך כאן היה טענה
ומבואר מדברי המהרש”א הנ”ל היסוד דאי הוא היה משתמש בטבע לא היו מנכין נוספת והוא דברש”י מבואר עה”פ (כה כג) ‘מלאם יאמץ’ -לא ישוו בגדולה ,כשזה קם זה
מזכויותיו מכיון שהשתמש בדרכי הטבע ולא השתמש בנס כלל ,ועל כן מובן מאוד נופל ,וכן הוא אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה ,לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של
מה שהיה צריך תפלה מדויקת. ירושלים’ ומבואר שאדום הוא השלמה לעם ישראל ונמצא א”כ דבאמת זה חלק אחד שהוא
ולפי זה יתכן לבאר דבר נוסף ,דהנה אמרינן דה’ נעתר לו ולא לה והטעם בזה הוא מחולק לשני חלקים ,וכמו שידוע שעשו היה צריך לצאת ממנו ו’ שבטים ויעקב אבינו לקח
משום שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע ,ולכאורה יש פלא ממנו את כל השבטים שלו וכו’ וכבר האריכו בזה הרבה נמצא דזה גופא הטענה היה שכדי
גדול בזה הא אי נימא דהוא מצד זכויות הלא מפורש לעיל בפסוק שמשבח את שיולד בן צדיק חייב להיות שיהיה בן אחד עם תפקיד אחר וייתכן שיהיה רשע ויהיה בזה
רבקה על זה שהיא גדלה בין רשעים ובכל זאת היא יצאה צדיקה ,ומשמע שיש כאן חלוקה של התפקיד נמצא דמה שענה לה שם היה בדיוק הנקודה שהיא חיפשה שיהיה כאן
שבח מיוחד על זה ואילו הכא מפורש דיותר שבח הוא תפילת צדיק בן צדיק. השלמה של ב’ התפקידים אלא שלבסוף עשו קלקל ויעקב אבינו לקח ממנו את התפקיד
אמנם לפי הנ”ל נראה דהביאור הוא משום שתפילה היא ‘טבע’ ועל כן מאוד מובן ועוד יש להוסיף בזה דבר נפלא עפ”י מה דאיתא בס’ ‘תורה אור’ עה”ת דהלא כ’ הגרי”ז
דגבי תפילה אין זה עיקר משום הזכויות של האדם אלא משום מציאות התפילה ולזה עה”פ ‘אם יעקב ועשיו’ דהביאור הוא דכל מה שנאמר ליצחק ‘כי ביצחק יקרא לך זרע’
יש לומר דתפילת צדיק בן צדיק עדיפא על תפילת צדיק בן רשע ,משום שטבע ולא כל יצחק הוא רק גבי יצחק עצמו והוא לא גבי רבקה דרבקה באמת נקראת אם יעקב
התפילה כשהיא עולה בזה יש שייכות יותר לצדיק בן צדיק. ועשיו והוא לא הופקע מלהיות זרעה ,ועל זה טענה א”כ למה זה אנכי הרי אני צריכה להיות
גם אמו ,ועל זה ענה לה דבאמת הוצרך גם חלק זה וזה מה שכ’ רש”י גבי אמלאה החרבה
כביכול ברגע שיש חורבן של ירושלים וכו’ משום ששני הדברים נצרכים יחד.
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא קמיה ידידינו הדגול, המשך מעמ' א' |מרן הגרי"ז זצ"ל
הנושא בעולו של בית מדרשינו מאז הקמתו ,ודואג הוא שאחד מהם היה צריך להיות האב ,ואילו השני היה צריך להיות המשמש שלו וכמו שידוע
לתפקודו בכל ימות השנה ,ובפרט בערבי חגים ובימים מדברי הגר”א קוטלר זצ”ל שהגשמיות היה צריך לעבור דרך עשו ,ונראה להוסיף דאין הביאור
בזה כביכול היה צריך לעבור דרך עשו אלא הביאור הוא דזה נקבע צורת החלוקה שיהיה אחד
הנוראים ,מרביץ תורה לעדרים מהם אחראי על הגשמיות ואחד מהם אחראי על הרוחניות ,ועל כן עשו היה בתורת משמש,
אלא שלמרות הכל מכיון שהיה מומר הוא קלקל ועל זה הולך הפסוק ‘ואת עשו שנאתי’.
הגאון רבי שמואל בנימין כהן שליט''א ונו''ב ולפי הנ”ל יש לבאר הא דיעקב אבינו הלך לשאת אשה כל כך מאוחר ומאי טעמא הוא לא נשא
לפחות בגיל שבו אביו היה ואפילו קודם לכן ,אך הביאור הוא משום שנישואי יעקב אבינו היה
העומדת לימינו תחי' צריך להיות נישואין בתור ‘אבות’ ולא נישואין עם אשה רגילה אלא נישואין של ה’אבות’ עם
ה’אמהות’ ולזה היה צריך לחכות שהוא יהיה תורת ‘אב’ וזה ארע ברגע שבו יצחק אבינו נתן
לרגל נשואי בתם שתחי' עב''ג הרב אברהם משה ליעקב את ברכת אברהם ,ובזה הוכרע שבאמת האב הוא יעקב אבינו ולא עשו ,ועל כן נשא
חיימוביץ נ''י דוקא אז אשה שבזה היה נישואין בתור אחד מהאבות.
והנה לפי הנ”ל נמצא דהברכה העיקרית הוא ברכת אברהם שנתן אותה יצחק ליעקב ,וא”כ
הפלא הגדול הוא מה הטעם שעשו עושה כל כך הרבה דברים עבור הברכות של ‘ויתן לך’ בזמן
יתן ד' והזיווג יעלה יפה ויראו דורות ישרים מבורכים שעיקר הברכות הוא בכלל דבר אחר.
לתפארת המשפחות הנכבדות והביאור הוא שבאמת היה כאן שני חלקים משום שיתכן שיעקב אבינו יהיה האב ,אך עדיין
כל השפע בין הרוחני ובין הגשמי יהיה על ידי עשו ,וזה מה שרצה יעקב אבינו להרויח בברכה
שמחת החתונה תתקיים ביום שני ו' כסלו באולמי שאפילו שהוא ידע שהוא יהיה זה שיקבל את ברכת אברהם אך עדיין הוא רצה שכל השםע
'ארמונות חן' (שוהם) יעבור דרכו .אמנם היה מקום לומר חידוש שבאמת כל ברכת אברהם נולד רק אחרי הברכות
של ‘ויתן לך’ וללא זה באמת לא היה עליו את ברכת אברהם ,והוא חידוש.
לעילוי נשמת הר"ר מרדכי יוסף הכהן
בן הר"ר יצחק אייזיק וילקומיץ זצ"ל
נלב"ע יא טבת תש"פ
ג ת.נ.צ.ב.ה.
לתרומות לזכות ,להצלחה ,לישועה ולרפואה נא לפנות בטלפון054-8475219 :
תגובות לגליון הקודם ּומ ִפ ִיקים נֹגַ ּה
ְמ ֵל ִאים זִ יו ְ
הרב מאיר טעפ
'שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו'
לפרשת חיי שרה :בשאלה :המדרש מפרש ‘המושל בכל אשר לו’ ,דשליט ביצרו כמותו. יעקב ' -תושבחתא דאבוהון' ' -יקירו של עולם'
וקשה מדוע דוקא הכא (גבי שליחות אליעזר) ,הוזכר שבח אליעזר .תשובה :כאן
הוי פעם שניה שאליעזר מוזכר בתורה .הפעם הראשונה נמצאת לעיל טו ב-ג בענין יעקב אבינו מידתו 'כליל תפארת' ,שהוא עמוד האמת ,ככתוב (מיכה ז)' :תתן אמת ליעקב' ,והוא עמוד
הבטחת הזרע לאברהם .והנה בפעם הראשונה מוזכר אליעזר כדבר לא טוב ,דהיינו התורה ש'אמת זו תורה' (ברכות ה' ):ותפארת זו מת"ת' (שם נח .).ובב"ר (צה ג)' :ללמדך שבכ"מ
העובדה שאברהם ערירי ללא בנים ,דנפקא מזה שבמקום שבנו ירש אותו כדרך כל שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה' .וכתב הנצי"ב (העמ"ד יב יז)' :יעקב הצטיין בגמ"ח למעלה מטבע
הארץ – אליעזר עבדו ירשו .משא”כ הכא שהוזכר לחיוב – שנשלח לשליחות חשובה, האדם ,כמו באופן שמירת צאן לבן'.
כאן הוזכרה גדלותו. ונקרא 'בחיר האבות' (ב"ר עו א ,וברש"י) .ובזוהר (ח"א קסג ):נקרא' :תושבחתא דאבוהון' .ועוד נקרא
בשאלה :בשורת לידת רבקה נודעה לאברהם כבר בפרשה הקודמת (רש”י שם) ,וקשה שם (ח"א קנ ).השלם שבאבות .עוד נקרא בחז"ל (ב"ר סז ב)' :יקירו של עולם' ,ודיוקנו חקוק בדמות
מדוע המתין אברהם ולא הביאה מיד (ע”י אליעזר) .תשובה :א .קידושין שאינן ראויין אדם שבמרכבה (חולין צא :וברש"י שם ,ב"ר סח ,פדר"א לה .וע"ע אוה"ח בראשית כח ,דהוא רגל ד'
לביאה (פחות מבת ג’) ,אינם קידושין .ב .רבקה היתה צריכה לאמה להניקה. במרכבה .ובסגולת משה כתב ע"פ הזוהר (ח"א רמח ):שעד שבא דוד היה יעקב רגל ד').
בשאלה :אליעזר אמר למשפחת רבקה שאם לא תאבה הוא יקח ליצחק מבנות ובמגילה (יח ).שהקב"ה קראו ליעקב א'ל .עוד אמרו (שוח"ט תהלים ח)' :ותחסרהו מעט מאלקים ,זהו
ישמעאל או לוט (רש”י) .וקשה הרי אברהם אמר לו שאם לא תאבה שיקח ליצחק יעקב' .ובזוהר (ח"א קלח ).שהקב"ה אמר ליעקב ,אני אלוק' בעליונים ,ואתה אלוק' בתחתונים .ובב"ר
מבנות ענר אשכול וממרא .תשובה :אברהם אמר לאליעזר שאם האשה לא תאבה הוא (עז א)' :אמר אין כאל ומי כאל ,ישורון -ישראל סבא (יעקב אבינו) ,הקב"ה כתוב בו (ישעיה ב) ונשגב
רשאי לקחת אשה אפי’ מבנות ענר אשכול וממרא שהיו כנעניים ,אך אליעזר החמיר ה' לבדו ,אף יעקב ויותר יעקב לבדו' .ובפי' עץ יוסף בשם יפה תואר' :כמו שה' יחיד בעליונים ואין
לטובת אברהם לנסות לקחת לכה”פ מבנות ישמעאל או לוט – ולא כנענית.
דומה לו ,שע"כ נאמר ונשגב ה' לבדו ,ביום ההוא שלעתיד כולם יכירו שאין עוד מלבדו ,כן יעקב היה
בשאלה :מדוע אברהם נצרך לשבועה לקיום שליחות אליעזר ,וכי שליח לקדש את יחיד בתחתונים ואין דומה לו בזכות ובכח ,ולכן קנא בו המלאך ויאבק עמו'.
רחל יכול לקדש אל לאה .תשובה :קיחת רבקה ליצחק ,דהיינו קידושיה ,נעשתה רק
אחרי סיום שליחות אליעזר (כד סז) ‘ויביאה יצחק האהלה שרה אימו ויקח את רבקה’, ובספרים (טעמי המצוות להאר"י תצא ,מהר"ל ועוד) דהביאור ב'שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה
וממילא פשוט שאליעזר לא קיבל שליחות קידושין אלא רק ציוה בשבועה לקיים דאדה"ר' (ב"מ פד ,).דיעקב אבינו היה קדוש ונבדל מהחומר כאדה"ר קודם החטא ,וכן השגתו בתורה
פקודת אברהם – להביא ליצחק אשה הגונה. היתה במעט כאדם שהשיג טעמי תורה עד תכליתם.
הרב עזריאל בוכנר וכתב הגר"א (משלי ח יב מאמר ט) ,דבתחלה היה יעקב איש תם ולא היה חריף לרמות ,ורק לאחר
שלמד תורה לרוב ,נתחכם ונכנסה בו ערמומיות .וכן בפרי צדיק (שמות ליקוטים משלי א ד)' :יעקב
בקושיה מדוע רק בעת סיפר אליעזר אל לבן ובתואל סדר הדברים ,אז רמז הענין שיש אבינו איש תם ,מקודם שהיה עדיין במדרגת יעקב כו' .ואח"כ כשלמד בביהמ"ד של שם ועבר והגיע
לו בת ,ולא בדברו אל אברהם .אומרים משמיה דהרה”ק מקאצק זיע”א ,שהאדם בשעת למדרגת ת"ח ,היה אחיו של לבן ברמאות'.
נגיעה אינו מבחין אל נגיעתו כלל ,משא”כ לאחר זמן כשדיבר אל בתואל ולבן רק אז עוד מצינו במצודות דוד ,עה"פ 'ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו' (יהושע כד) ' :כי לטובה יחשב לי�ע
הבחין גודל הנגיעות. קב שהיה עם עשו בכרס אחד ,כי הוא שאב כל הזוהמה ,ויעקב יצא נקי' .וביותר הרחבה באלשיך (ריש
ובמה שהקשו מדוע אברהם נצרך לשבועה לקיום שליחות אליעזר ,הא על מה שלא שמות)' :על הדרך זה היה ראוי ביצחק יטיל בחינת הזוהמא באשה זרה ,ובחינת הקדושה ברבקה.
שולח לא מהני השליחות .הנה שאלה זו ידועה משמיה דהגרי”ז ,ויש לדון בזאת ,דהרי אלא שהיה עולה תמימה ולא יוכל לישא זרה .ע"כ הוצרך להוליד תאומים ,והוא כי אם יולידם זה
מסתמא יצחק הוא זה שעשה את אליעזר שליח לקדש לו אישה ,דלאברהם אין אחר זה ,לא יבצר מהיות מב' הבחינות בכל אחד .ע"כ באו יחד למען מעירוב ב' הבחינות יקלוט כל
שום זכות לשלוח שליח לקידושין עבור יצחק ,וא”כ לכך אברהם היה צריך להשביע או"א המתיחס אל בחנת נפשו .וזה מאמר פסיקתא ,כי כשהיה עשו בבטן אמו שתה כל דם נדותה,
לאליעזר אחר שאין השליחות תלויה בו. עכ"ל שהוא אצלי ,כי קלט כל בחנת הזוהמא המתיחסת אל הנדות ,כי ממנה הוא כנודע .ע"כ יצא
הרב ב .ע – .בני ברק עשו איש שעיר ויעקב איש חלק' .וכן באוה"ח (במדבר טז)' :דע כי כשברא ה' את האדם ,ברא נטע
אחד שבו כלולים כל ענפי הקדושה ,וכשחטא ונפגם נפגמו כל הנשמות שהיו תלויים בו ,וכל שיצאו
לשאלת הרב ישראל הכהן ארנטרוי ,על רש”י שכתב ‘בין שני אוהבים כמונו’ ,מה ענין ממנו פגומים היו .עד שיצתה נפש אברהם ונתלבנה באמצעות י' נסיונות ,ונתברר הפסולת בישמפ
אהבה לכאן .צ”ל שהיה למטרת חנופה. עאל ,ויצתה נשמת יצחק ונתלבנה בעקידה ,ונתברר הפסולת בתגבורת האש הוא עשו ,ויצתה נשמת
על קושיית הרב יעקב ישראל שניידר ,בענין שליט ביצרו ,איזה שייכות יש לזה עם יעקב בלא שום דופי ,והוא מה שהעירונו במאמרם 'שופרא דיעקב מעין שופריה דאדה"ר' ,פי' שלא
השליחות .צ”ל שהיה בזה התגברות על יצרו שרצה את יצחק לבתו ,כדאיתא בחז”ל. היה בו פסולת כאדם קודם שחטא'.
יישר כח -הרב יעקב וייסנשטרן -בני ברק ***
עשו – 'ואת עשו שנאתי' – 'בזוי באדם'
מובא במדרש שיה"ש זוטא (פ א)' :ויגדלו הנערים ,הרי יעקב ועשו .כשם שחל ה' על יעקב ,כך היה
טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק' לרגל השמחה ראוי שיחול על עשו .עשו היה ראוי להעמיד מלכים ,ויעקב היה ראוי להעמיד כהנים' .וברמח"ל
השרויה במעונם: (קנאת ה' צבקות)' :דע כי שורש לעשו היה בראשונה בקדושה ,כי באמת במדרגה אחת היו בתחילה,
מה שאין יצחק וישמעאל ,והוא סוד 'הלא אח עשו ליעקב' (מלאכי א) .ותבין שגם עשו היה יכול
הרב אלעזר מנחם מן גינואר שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב חיים דיקמן שליט"א להיות קודש ,ויהיו שניהם בנים טובים לה' .ועוד כתב (אוצרות רמח"ל וישלח)' :ידוע שעשו ויעקב
ומשפ' לרגל הולדת הבן -הנכד נ"י לשניהם ניתנו תקונים גדולים לתקן ,יעקב היה לו לתקן תקוני הקדושה שהוא מצד ימין ,ועשו שהוא
הרב מרדכי כהן שליט"א ומשפ' ולאביו הגאון רבי ש"ז כהן שליט"א ומשפ' מצד שמאל היה לו להכניע הס"א' .וברמב"ן הזכיר בקבורת יצחק (לו כח)' :וקברוהו בכבוד עשו
ולזקנו הרב יהודה אריה כהן לרגל הולדת הבן -הנכד -הנין נ"י ויעקב בניו גדולי העולם'.
ובזוהר (בראשית קמו' :).בן יכבד אב דא עשו ,דלא הוה בר נש בעלמא דיוקיר לאבוי כמה דאוקיר
הרב זאב הכהן בינדר שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב חיים רוחמקין שליט"א עשו לאבוי' .וכן בב"ר (סה טז)' :אמר רשב"ג כל ימי הייתי משמש את אבא ,ולא שמשתי אותו אחד
ומשפ' לרגל הולדת הבת -הנכדה תחי' ממאה ששמש עשו את אביו .אני בשעה שהייתי משמש את אבא ,הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין,
הרב מתתיהו ויסנברג שליט"א ומשפ' ולחמיו הרב בצלאל יעקבזון שליט"א ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקים .אבל עשו בשעה שהיה משמש את אביו ,לא היה
ומשפ' לרגל הולדת הבת -הנכדה תחי' משמשו אלא בבגדי מלכות ,אמר אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות'.
ומרן הגרש"א זצ"ל הזכיר לרוב' :עשו לא היה קטלא קניא ,אלא היה אדם גדול'( ,לשונות המובאים
נים נר למאור ...הקב''ה בספרי רבי אייזיק שר) .והוכיח כן מהירושלמי (נדרים יב ,).שלעת"ל כל הצדיקים ישבו בשלחן ,ואף
וכל מי שנות
לל נציב מאור ש”ק פ’ חיי שרה
ישלם שכרם
עשו יושב עמהם ,ובא הקב"ה ומוציאו מביניהם ,והרי בב"ב (עה ):איתא 'ירושלים של עוה"ב ,אין עולין
ישא דברים: לע"נ מרת וועלא צילה ב"ר אלא המוזמנים לה' ,וא"כ כיצד כלל נכנס עשו לשלחן עד שהוציאוהו ,וע"כ דיש לו שייכות לשם .וכן
יהודה זוהר ע"ה
בין קבלת שבת למעריב נתרם על ידי בנה הרב יש מכתב מהרוגטשובער (צפנ"פ החדשות א עמ' שסג) ,שמזכיר שם תו"ד' :דודינו ר' עשו'.
טוביה אברהם זוהר
הרב יהושע הלוי ניסנקורן שליט"א שליט"א ובב"ר (סז יג)' :וירא עשו כי רעות בנות כנען וגו' וילך עשו אל ישמעאל ,ריב"ל אמר נתן דעתו להתפ
לע"נ מרן הגאון רבי צבי גייר .מחלת שמחל לו הקב"ה על כל עוונותיו .בשמת שנתבסמה דעתו עליו' .וביאר בענף יוסף' :נתן
לאחר תפילת מוסף ב”ר שמואל מרקוביץ
דעתו להתגייר ,כלומר לעשות תשובה ,לפיכך נקראת מחלת שמחל לו הקב"ה על כל עונותיו .ועיקר
זצוק”ל
הרב ישראל חיון שליט"א נתרם ע’’י נכדו הרב שמה בשמת ,או שעיקר שמה מחלת .ונקראת בשמת שנתבסמה דעתו עליו בתשובה'.
שמואל מרקוביץ שליט’’א
ל ל אולם להדיא בנבואת מלאכי שם 'נאום ה' ואוהב את יעקב ואת עש ו שנאתי' .וכן ברש"י בכ"מ ב�פ
רשתן שעבר על ג' חמורות ,ובב"ר (כה כט)' :ה' עבירות עבר אותו רשע ביום ההוא' .ובמגילה (יא:).
������
���
��������
����
��
'הוא עשו הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו' .ובילקו"ש (ח"ב תיח) 'שפתים דולקים ולב רע -הכתוב מדבר
מעריב ליל שבת5:21 : בעשו' .ועוד שם (תולדות קי)' :עשו -הא שוא שבראתי בעולמי' .ועוד שם (ירמיהו)' :קטן נתתיך בגוים
בזוי באדם' (ירמיהו מט) שמדבר בעשו .ובב"ר (סה טו)' :אמר ר"י עלי להכנס ולומר לאביך יעקב
�������������� ����������������������
שחרית בשב''ק :א' | 5:25 :ב' | 7:10 :ג'7:50 :
צדיק ועשו רשע'.
מנחה :א' | 12:30ב' 3:51
וע"ע בדעת זקנים (כה כה) ממדרש ,שיצחק לא מל את עשו בן ח' ימים ,כיון שהיה אדמוני וחשש
�����
������
בשורה משמחת לשוחרי התורה
מעריב מוצ"ש :א' | 5:26ב' | 5:31ג' 5:53
���������
שלא נבלע דמו ואסור למולו .ואחר שנה או ב' ראה שלא נשתנה מראיתו והבין שאדמימותו מולדת,
�����������
שיעור הלכה ממורינו הרב שליט"א
����������
������������
ימות החול
�������������
������������
המשך הלכות שבת ואעפ"כ לא מל אותו ,ואמר הואיל ולא נימול לח' ימים כמוני ,אמול אותו בי"ג שנה כישמעאל .וכפ
שהיה בן י"ג שנה עיכב עשו בעצמו ולא הסכים למול ,והיינו דכתיב (יחזקאל לה) 'אם לא דם שנאת
�����������������
�����������
שחרית :נה"ח | 6:30 ����� יתקיים במוצאי שב"ק
ודם ירדפך' ,עכת"ד.
������
בשעה 10:00בבית שני
מנחה13:20 :
��������
�����������
מעריב23:00 | 19:00 :
������
�������� בברכת התורה ורבי אייזיק שר בי' בכ"ז ,דהיה נראה עשו כלפי חוץ כגדול והיה שייך בגדלות ,אלא
לשליחת חומר לגליון לתגובות ולרשימת תפוצה :פקס 15339578855 :או במיילgmail.com@7177790 :
שלפני ולפנים בסתר ליבו היה כרשע( .עי' לקט שיחות מוסר).
ד
