gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level

שבוע: תולדות (2026-11-09)

טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ו' ‪287‬‬ ‫תוספת‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת תולדות‬ ‫שים לב!‬ ‫ירושלים‪ 4:04 :‬מוקדם‪3:54 :‬‬ ‫זמן הדלקת‬ ‫נרות שבת‬ ‫בני ברק‪ 4:18 :‬מוקדם‪4:08 :‬‬ ‫שבת‬ ‫הוקדם‬ ‫מודיעין עילית‪ 4:12 :‬מוקדם‪4:02 :‬‬ ‫בשעה‬ ‫חיפה‪ 4:09 :‬מוקדם‪3:59 :‬‬ ‫וממשיך‬ ‫טבריה‪ 4:06 :‬מוקדם‪3:56 :‬‬ ‫להקדים‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫הידעת? שבערב שבת עד סוזק"ש יש מצוה דאוריתא להשכים ולהכין צרכי שבת‪...‬‬ ‫הדיבור פועל הרבה בקדושה‪( ,‬ר"נ ס"ק א' וב') וכן כתב המשנ"ב‬ ‫כתב השו"ע בסי' ר"נ‪ :‬ישכים בבוקר ביום ששי להכין צרכי‬ ‫בס"ק ד' וז"ל‪ :‬ובפרט בימים הקצרים ומכל שכן שרואה שכבר‬ ‫שבת‪ ,‬ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו‬ ‫הוא סמוך לשבת‪ ,‬שאז הוא מחוויב לעסוק בכל כוחו‪ ,‬וראיתי‬ ‫שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו‪ ...‬ומצוה בו יותר מבשלוחו‪,‬‬ ‫אנשי מעשה גדולי תורה שהיו מכבדים הבית בעצמן בימים‬ ‫ולמד המשנ"ב והביאוה"ל שההשכמה בערב שבת נלמדת מהבאת‬ ‫הקצרים כדי שלא יתחלל שבת‪ ,‬וזהו חיוב גמור על כל אדם‪,‬‬ ‫המן שהיה עד ג' שעות כמו שכתוב וילקטו אותו בבוקר בבוקר‪...‬‬ ‫דמאי שנא דאין לו מי שיכין או שהשליח אין לו פנאי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫(סוף זמן קר"ש)‪ ,‬ע"ש בהרחבה‪ ,‬וממילא כעת שסוזק"ש מוקדם‬ ‫(ויעוין בביאור הלכה)‬ ‫יש להתעורר להכין משהו לפני זמן זה כדי לא להפסיד המצוה‬ ‫להרבות הלימוד בערב שבת‬ ‫דאורי'‪ ,‬למשל להכין הנרות או לצחצח את הכובע‪ ...‬או לשים‬ ‫מפה על הסטנדר בביהכנ"ס‪ ,‬ובפרט זה שייך כשנוסעים להתארח‬ ‫ומאידך יש להרבות גם בלימוד בער"ש ושבת כדכתב בספר‬ ‫או בחורי ישיבות שלפעמים לא יוצא להם להכין משהו לשבת‪...‬‬ ‫מנוחה וקדושה לתלמיד רבינו חיים מואלז'ין זצוק"ל‪ ,‬שכתב‬ ‫שאין לנו שום דבר להאיר עינינו לא מקדש ולא ציץ ולא אפר‬ ‫ויל"ע האם כדי לא להפסיד מצוה זו יהיה מותר גם לקנות דברים‬ ‫פרה‪ ,‬אך יש ב' סמי רפואה שהם תורה ושבת‪ ,‬ועל ידם יודלקו‬ ‫לפני התפילה‪ ,‬שהמשנה ברורה התיר זאת כאשר לא ימצא‬ ‫אור לנפשותינו‪ ,‬וזה הנר לנפשותינו וזה הנר נקרא בלשון חז"ל‬ ‫לקנות לאחר התפילה‪ .‬ולא ביאר מה הדין כשיהיה אחרי התפילה‬ ‫נשמה יתירה‪,‬‬ ‫אבל הוא יפסיד את זמן המצוה לאחר התפילה‪ .‬ונראה שיהיה‬ ‫וכבר זעקו על זאת רבות מגדולי ישראל זיע"א ובפרט שני‬ ‫מותר מהחידוש של הביאור הלכה‪ ,‬שהביאור הלכה מחדש שאפי'‬ ‫ענקי הדור שנפטרו לאחרונה שהרבו לדבר על זה‪ ,‬מרן הגר"ג‬ ‫שעונג שבת היא מצוה מדברי קבלה‪ ,‬בכל זאת מצוות סעודת‬ ‫אדלשטין זצוק"ל ומרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל ששניהם מסרו‬ ‫שבת וההכנה לזה מבעוד יום הוא דאוריתא‪ ,‬ולפי זה שואל‬ ‫נפשם על ימי ששי שבת ועל לימוד המוסר‪ ,‬וכמו הדברים שאמר‬ ‫הביאה"ל למה מצוה זו לא תדחה לגמרי את מצוות תפילה שהיא‬ ‫הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בניחומו בחודש סיוון האחרון את בני‬ ‫רק מדרבנן‪ .‬וממילא כ"ש שיהיה מותר לקנות לפני התפילה‬ ‫מרן הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל‪ ,‬שהתפרסמו בשבוע האחרון בעלון‬ ‫כאשר לא יפסיד תפילה בציבור‪ .‬ובס"ד נמצא שכתב המשנ"ב‬ ‫דרכי החיזוק‪ ,‬וכך אמר‪ :‬אני חושב‪ ,‬שרבי גרשון נלחם על שני‬ ‫מפורש בסי' פ"ט ס"ק ל"ו שמותר תמיד לקנות צרכי שבת לפני‬ ‫דברים עיקריים‪ .‬דבר אחר‪ ,‬הוא נלחם למען לימור המוסר‪ ,‬ונלחם‬ ‫שחרית‪ ,‬וז"ל‪ :‬ולקנות צרכי סעודה בער"ש קודם תפילה שרי‬ ‫על זה בחירוף נפש‪ .‬והמלחמה השנייה הייתה‪ ,‬לחיזוק יום ששי‬ ‫דחפצי שמים המה‪ ,‬הא בחול אסור‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ושבת‪ .‬אני חושב שצריכים להקים שני דברים לזכרו‪ ,‬על ששי‬ ‫וכבר כתב המשנ"ב שאפי' שעדיף לקנות לשבת ביום ששי‬ ‫ושבת ועל מוסר‪ ,‬זה דבר שיהיה לו בזה נחת רוח‪ .‬צריכים לחשוב‬ ‫מביום חמישי‪ ,‬משום שכך יותר ניכר כבוד השבת בכל זאת בימי‬ ‫איך לעשות את זה בצורה טובה‪ ,‬בצורה יעילה‪ .‬ונאים הדברים‬ ‫ששי הקצרים כל מה שיכול להקדים ליום חמישי עדיף! והוסיף‬ ‫למי שאמרן‪...‬‬ ‫המשנ"ב וטוב שיאמר על כל דבר שקונה זהו לכבוד שבת‪ ,‬כי‬ ‫הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט“א‪" :‬בזמננו שהוא זמן מלחמה צריכים להשיב מלחמה שערה‬ ‫ולהוסיף שעות בלימוד התורה בפרט בלילי שבתות חורף הארוכים”‬ ‫(מתוך דברים שנאמרו בשיחת חיזוק בהיכל ישיבת דעת אהרן (קפלן) בהר נוף)‬ ‫באו להקדוש החפץ חיים וביקשו ממנו ג”כ שיתנדב ויוסיף זמן‬ ‫אנחנו נמצאים עכשיו בעת צרה‪ - ,‬בזמן מלחמה בארץ הקודש‪.‬‬ ‫בלימוד התורה לרפאות ר’ נפתלי‪ .‬והחפץ חיים חשב ואמר אין‬ ‫בני תורה צריכים להבין שהחרב האמיתית במלחמה הוא לימוד‬ ‫לי זמן פנוי‪ ,‬ולבסוף אמר שיכול לתת דקה (מינוט) אחד‪ ,‬ושאלו‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬וכמו שאמרו חז”ל (מכות י’ ע”א) “מי גרם‬ ‫להחפץ חיים וכי רק דקה (מינוט) אחת יכול לתת והרי מה אפשר‬ ‫לרגלינו שיעמדו במלחמה‪ ,‬שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה”‪.‬‬ ‫כבר להספיק בדקה‪ ,‬והשיב להם “דקה אחת של לימוד התורה‬ ‫ולכן מי שח”ו מתרשל עכשיו מלימוד התורה‪ ,‬יש עליו תביעה‬ ‫הרי זה הרבה מאוד”‪.‬‬ ‫מיוחדת שהוא פושע בחובת השמירה על יושבי ארץ הקודש‪.‬‬ ‫ובמיוחד יש לעורר לנצל הזמן בלילי שבת החורף הארוכים‪,‬‬ ‫ומספרים שבשעה שהגאון רבי נפתלי טרופ זצ”ל היה חולה‪,‬‬ ‫שיש בהם הרבה זמן ללימוד התורה‪ ,‬ובפרט בזמנינו שהוא זמן‬ ‫כל בני הישיבה התנדבו להוסיף איזה זמן בלימוד התורה‪ ,‬וכל‬ ‫מלחמה‪ ,‬צריכים להשיב מלחמה שערה‪ ,‬ולהוסיף שעות בלימוד‬ ‫אחד התנדב כפי יכולתו‪ ,‬זה שעה וזה חצי שעה וכו’ וכו’‪ ,‬ואח”כ‬ ‫לאור קריאתם של גדולי ישראל שליט"א להתחזק בתוספת שבת ושמירת השבת‪ ,‬דרוש תרומות להפצת העלון‬ ‫זכות הדפסה של מאה עלונים בהו"ק של ‪ 20‬שקל!!! כמו כן מי שמקבל במייל ויכול להדפיס ולהפיץ באיזור מגוריו‬ ‫לפרטים ולתרומה‪ 0527614765 :‬או למייל ‪ a0527614765@gmail.com‬‏‬ ‫תוספת שבת‬ ‫שיחה נוספת של הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א‬ ‫בלילי שבתות חורף הארוכים וגם במוצאי שבת‪ .‬ושמעתי בשם‬ ‫מרן הגאון ר’ איסר זלמן מלצר זצ”ל שאמר‪‘ ,‬העולם תמהים‬ ‫ידוע מה שאמרו חז"ל (ירושלמי שבת ט"ו ג') לא ניתנו שבתות‬ ‫ושואלים מדוע לא צומחים היום מהישיבות גדולי תורה כמו‬ ‫ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה‪ ,‬ומפני שבכל ימות‬ ‫בדורות הקודמים‪ ,‬אבל הטעם לזה פשוט – כי ב’שישי שבת’‬ ‫החול בני אדם טרודים במלאכתם ומסחרם ואין להם פנאי‬ ‫שזהו שליש מהשבוע מתבטלים‪ ,‬ומאבדים את כל הרציפות של‬ ‫לעסוק בתורה בקביעות‪ ,‬ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים‬ ‫לימוד התורה’‪.‬‬ ‫לעסוק בה כראוי‪ .‬עוד אמרו חז"ל (תנחומא פ' ויקהל) "אמר‬ ‫הקדוש ברוך הוא למשה רד ועשה לי קהילות גדולות על דבר‬ ‫ובאמת מי שעוזב את הלימוד בליל שבת קודש ח”ו‪ ,‬מפסיד שלא‬ ‫שבת‪ ,‬כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות‬ ‫יוכל לקנות ‘כתר תורה’‪ ,‬וכמו שכתב הרמב”ם (פ”ג מהלכ’ ת”ת‬ ‫בכל שבת ולכנוס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהן‬ ‫הי”ג) וז”ל “מי שרוצה לזכות בכתר תורה יזהר בכל לילותיו ולא‬ ‫תורה ברבים"‪.‬‬ ‫יאבד אפילו אחד מהם”‪ ,‬עכ”ל‪ ,‬והרי מבואר בלשון הרמב”ם דבר‬ ‫מבהיל‪ ,‬שמי שמאבד ‘לילה אחד’ מלימוד התורה הקדושה‪ ,‬אינו‬ ‫והטור (או"ח סימ ר"צ) הביא עוד מהמדרש‪ :‬אמרה תורה לפני‬ ‫יכול לזכות לכתר תורה‪ ,‬ושמעתי ממרן הגאון ר’ אהרן קוטלר‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו‬ ‫שביאר הענין‪ ,‬שזהו כמו ‘שרשרת’ המורכבת מחוליות ופנינים‬ ‫וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי‪ ,‬אמר לה‪ ,‬יש לי זוג שאני מזווג‬ ‫רבים‪ ,‬שאם נקרעה השרשרת באמצע‪ ,‬מתפרקים כל החוליות‬ ‫לך ושבת שמו‪ ,‬שהם בטלים ממלאכתם ויכולין לעסוק בך"‪.‬‬ ‫ומתבטל כל השרשרת‪ ,‬וכך גם ה’כתר תורה’ של בן תורה‪ ,‬מורכב‬ ‫ובזה יש לפרש היטב לשון הפסוק (שמות ל"ה ב') "ששת ימים‬ ‫מצירוף של כל הלילות יחד ללימוד התורה ואם מאבד לילה‬ ‫תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון‬ ‫אחד מתורה‪ ,‬הרי הוא קורע את השרשרת באמצע‪ ,‬ומפרק את כל‬ ‫לה'"‪ ,‬שבכל ששת ימי המעשה יכול האדם להתעסק במלאכתו‬ ‫החיבור ומאבד את האפשרות לזכות ב’כתר תורה’‪.‬‬ ‫בענייני העולם הזה‪ ,‬אבל בשבת קודש‪ ,‬היום קדוש לה' לענייני‬ ‫ומאידך יש לדעת שמי שלומד בהתמדה ביום שישי ושבת שקשה‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫יותר ללמוד‪ ,‬שכרו גדול יותר על כל לימודו שבמשך שאר ימות‬ ‫ומכאן יש לעורר אודות חשיבות לימוד התורה בשבת קודש‪,‬‬ ‫השבוע‪ ,‬שבזה הוא מוכיח כמה התורה חשובה אצלו‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫ובפרט בלילות שבת קודש הארוכים של החורף שאפשר ללמוד‬ ‫מקבל שכר גדול יותר על כל לימודו שבכל השבוע‪ ,‬שכפי מה‬ ‫גם שש שעות רצופות ומעלה‪ ,‬וכבר אמר רבינו החזון איש זצ"ל‬ ‫שהאדם מעריך את התורה כן הוא מקבל שכרו‪.‬‬ ‫שקדושת השבת מסייעת לאדם לחדש חידושי תורה בהירים‪,‬‬ ‫אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של ‘חבלי משיח’‪ ,‬וקשה לנו‬ ‫ואשרם ואשרי חלקם של המנצלים הזמן בליל שבת ללימוד‬ ‫אפילו לתאר במחשבה מה שאנחנו צריכים לעבור בחבלי משיח‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬וקובעים סדר לימוד לזה‪ .‬וגדולי ישראל היו מנצלים‬ ‫ולכן עכשיו הוא הזמן להעיר המחשבה לתשובה כדי שלא נצטרך‬ ‫מאוד את הזמן בשבת קודש ללימוד התורה‪ ,‬וראיתי אצל כ"ק‬ ‫לעבור הייסורים האלו‪ .‬ובגמ’ בסנהדרין (צ”ח ע”ב) איתא “מה‬ ‫האדמו"ר משאץ מלונדון הגאון הצדיק רבי שלום מאסקאוויטש‬ ‫יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח‪ ,‬יעסוק בתורה ובגמילות‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שגם בימי זקנותו לא היה הולך לישון לאחר סעודת הבוקר‬ ‫חסדים”‪ ,‬ודקדק הקדוש ה”חפץ חיים”‪ ,‬שלא אמרו “ילמד תורה‬ ‫ביום השבת‪ ,‬אלא היה הולך מיד לאחר הסעודה ללמוד גמרא‬ ‫ויעשה גמילות חסדים”‪ ,‬אלא אמרו “יעסוק בתורה ובגמילות‬ ‫שעות רצופות‪ ,‬ובשבתות הקיץ הארוכות היה יושב ולומד משעה‬ ‫חסדים”‪ ,‬והרי שכדי להינצל מחבלי משיח צריך לעשות את‬ ‫שתים בצהרים עד סביבות עשר בערב [שהוא קודם השקיעה‬ ‫התורה וגמילות חסדים כ”עסק” שהוא טרוד בו וחושב היאך‬ ‫בלונדון]‪ ,‬כדי לענג את השבת בלימוד התורה‪.‬‬ ‫לשפר עוד ועוד‪ ,‬והיאך יוכל להרוויח עוד כמה רגעים ללימוד‬ ‫ובספר במנוחה וקדושה (לתלמיד מוהר"ח מוולאז'ין זיע"א‪ ,‬שער‬ ‫התורה‪ ,‬ועי”ז יזכה להינצל מחבלי משיח‪.‬‬ ‫התפילה ראשון סי' ג') ביאר ענין נשמה יתירה בשבת‪ ,‬שעל‬ ‫והקב”ה יעזור שנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה ובקרוב‪ ,‬ואז‬ ‫ידי ה'נשמה יתירה'‪ ,‬זוכה האדם שלימודו הוא בנקל בלא טורח‬ ‫נראה התגלות כבוד ה’ בעולמו‪ ,‬ואז נמשיך לעבוד את הקב”ה כמו‬ ‫והתגברות‪ ,‬כי אדרבה נפשו מתענגת ושמחה מלמודה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫שצריך בהתעוררות הלב‪ ,‬ויעזור ה’ שיהא במהרה בימינו ממש‪.‬‬ ‫שותפות עם הקב"ה במעשה בראשית‪ ,‬האיך? יסוד ה'אור החיים' עה"ת‬ ‫ימים כמו שנאמר בעשרת הדברות 'כי ששת ימים עשה ה' את‬ ‫כל ליל שבת בשעת אמירת ויכולו אנו באים ומשתתפים עם‬ ‫השמים'‪ .‬ונתחכם הקב"ה וברא יום אחד ובו ביום חוזר הקב"ה‬ ‫הקב"ה במעשה בראשית‪( ,‬והביא זאת במשנ"ב ריש רס"ח להלכה)‬ ‫והשפיע נפש לעולם המקיימו לעוד ששת ימים‪ .‬ומבלעדי יום‬ ‫ואם ישאל כל יהודי‪ ,‬כיצד אני יכול לחדש שותפות עם השבת‬ ‫זה היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו‪ ...‬ויום‬ ‫המעידה על בריאת שמים וארץ ושביתת הבורא ביום השביעי‪,‬‬ ‫זה הוא יום השבת שבאמצעותו העולם עומד ומשפיע בכללות‬ ‫והלא מעשה הבריאה הסתיים כבר בששת ימי בראשית?‪.‬‬ ‫העולמות רוח המקיימת אותו לעוד ששת ימים‪.‬‬ ‫ובאמת ששאלה זו שואל ה'אור החיים' (בראשית‪ ,‬ב על הפסוק‬ ‫ולמדנו‪ ,‬שכל שבת מחיית ומקיימת את העולם לשישה ימים‬ ‫'כי בו שבת') וז"ל‪" :‬מי שמע כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר‬ ‫נוספים‪ ,‬ממילא השומר שבת גורם את המשך קיום העולם‪.‬‬ ‫שכבר נגמרה מלאכתו‪ ...‬ועוד שיהיה מעשה זה גדול עד מאוד‪,‬‬ ‫ומסיים האור החיים‪" :‬המקיים ושומר קדושתו‪ ,‬באמצעות זה‬ ‫מנין להם לומר דבר זה שהוא נעשה שותף לצד עילאה להשתתף‬ ‫ישנו לשבת ובאמצעותו מתקיים העולם‪ .‬הראת לדעת כי הוא‬ ‫עמו במעשה בראשית?‬ ‫המקיים העולם ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה"‪.‬‬ ‫ומייסד ה'אור החיים'‪ :‬הקב"ה ברא את העולם שיעמוד רק לשישה‬ ‫תוספת שבת‬ ‫סיפור מדהים‪ :‬כיצד נתרמה 'חצר שטרויס' בגאולה?‪ ,‬ומנין היה לר׳ שמואל שטראוס ממון כה רב?‬ ‫על כך סיפר המחנך הג"ר משה טורק זצ"ל מרבי יעקב רוזנהיים זצ״ל שהיה חתנו של ר׳ שמואל‪.‬‬ ‫כשסיים סימן ר׳ שמואל לנוכחים לשבת על מקומותיהם‪ ,‬והחל‬ ‫כולנו שומרי שבת המשתדלים להקפיד על קלה כחמורה‪,‬‬ ‫לספר להם את אשר אירע עמו בליל שבת‪ .‬רגשות פחד ושמחה‪,‬‬ ‫אמנם נתבונן בכמה דוגמאות של אנשים שניכר מפעולתם על‬ ‫צער והתרגשות‪ ,‬שימשו בערבוביא ליד שולחן השבת הגדול‪,‬‬ ‫המסירות המיוחדת והעמידה בנסיון למען שמירת שבת ואכן‬ ‫שספג באותן שעות דמעות רותחות ודמעות גיל שניגרו מעיני‬ ‫השבת עמדה לצידם גם במניעת הפסד ברור‪.‬‬ ‫בני המשפחה‪ .‬ר׳ שמואל חיזק את ליבם בדברי מוסר ומאמרי‬ ‫ר' שמואל שטראוס זצ״ל ירא אלוקים היה וכל חייו התאמץ‬ ‫חז"ל‪ ,‬כי הכל מאתו יתברך‪ ,‬ואל להם לדאוג‪ ,‬כי הוא הזן‬ ‫לקיים רצון קונו ולהרבות במצוות ובמעשים טובים‪ .‬׳חצר‬ ‫והמפרנס לכל‪ ,‬ואנו עשינו את רצונו‪ .‬ר' שמואל סיים את דבריו‬ ‫שטרויס' המפורסמת שבירושלים‪ ,‬נתרמה על ידו‪ ,‬על כל‬ ‫והנוכחים שתקו‪ .‬איש איש התכנס בהרהוריו פנימה‪ ,‬וכל אחד‬ ‫המבנים שבתוכה‪ ,‬לבקשתו של גאון המוסר רבי ישראל סלנט‬ ‫ניסה לגרש ממחשבותיו את השאלה המרה כיצד יראו 'החיים‬ ‫זצוק״ל‪ .‬ר׳ שמואל התגורר בעיר קרלסרוה שבגרמניה‪ .‬לפרנסתו‬ ‫שאחרי'‪.‬‬ ‫עסק ר׳ שמואל בניהול בנק קטן שהקים עבורו חמיו העשיר‬ ‫הכל קפצו באחת ממקומם‪ ,‬כאשר כסאו של ר׳ שמואל חרק‬ ‫לאחר נישואיו‪ .‬במושגי אותם הזמנים‪ ,‬כדי לנהל בנק קטן היה‬ ‫בעוצמה על ריצפת החדר‪ .‬בני הבית הביטו באביהם‪ ,‬שנחפז‬ ‫צורך בשלושה דברים‪ .‬רישיון מן הממשלה‪ .‬קבלות רשמיות‪.‬‬ ‫ללבוש את מעילו העליון ועמד לצאת מפתח הבית תוך שהוא‬ ‫וחליפה בעלת שני כיסים לכל הפחות‪ ,‬כדי לשכן בהם את כספי‬ ‫אומר‪' :‬עלינו מוטל להשתדל‪ .‬אני הולך לבדוק מה קרה עם‬ ‫הפיקדונות‪ .‬ואכן‪ ,‬ר' שמואל ניהל את חליפתו ביד רמה‪ .‬ואנשים‬ ‫הכסף!' בני הבית נותרו במקומם‪ ,‬עצובים על שאירע‪ ,‬ודואגים‬ ‫רבים סמכו עליו והפקידו בידיו את כל חסכונותיהם‪ ,‬וכך הוא‬ ‫לאביהם שעתיד להתאכזב מרה‪ ,‬כאשר יגלה כי צרור השטרות‬ ‫פירנס את משפחתו ברווח‪.‬‬ ‫איננו‪ .‬ואילו ר' שמואל‪ ,‬יצא שאננות מפתן ביתו‪ ,‬כשרוח השמחה‬ ‫בליל שבת קודש אחד‪ ,‬כאשר ר׳ שמואל סיים את תפילת ליל‬ ‫ששרתה עליו במהלך השבת‪ ,‬מלווה אותו לדרכו‪.‬‬ ‫שבת והחל לצעוד אל ביתו‪ ,‬הבחין לפתע כי כיס מעילו תפוח‪.‬‬ ‫היה זה בשעת לילה מאוחרת‪ .‬דמותו התמירה של ר׳ שמואל‬ ‫לתדהמתו הרבה התברר לו‪ ,‬כי כל כספי הפיקדונות שהופקדו‬ ‫נראתה היטב על רקע האורות הצהובים שבקעו מחלונות‬ ‫בידיו‪ ,‬הצרורים בחבל ובשקיק בד‪ ,‬נמצאים בכיס מעילו‪.‬‬ ‫הבתים‪ .‬דמות של איש אמיץ‪ ,‬אדם ישר והגון‪ ,‬המאמין והבוטח‬ ‫בו ברגע‪ ,‬עצר ר' שמואל מהילוכו‪ .‬עיניו רשפו‪ ,‬ליבו הלם‬ ‫באלוקיו בלא סייגים‪ .‬ר׳ שמואל הלך והתקרב אל המקום בו הוא‬ ‫ורקותיו פעמו בחוזקה‪ .‬כל חייו עמדו על כף המאזניים‪ .‬השלכת‬ ‫שמט את מעילו‪ ,‬והנה‪ ,‬בדיוק באותה פינה‪ ,‬בקרן הרחוב ההומה‪,‬‬ ‫שקיק הבד‪ ,‬כמוה כהשלכת כל עתידו לנהר גועש‪ .‬הוא כבר צפה‬ ‫היה מונח ה‪ ....‬צרור‪ .‬במשך שבת שלימה איש לא נגע בכספו‬ ‫בדמיונו את המוני הלקוחות ‪ -‬איכרים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬אנשים שחסכו‬ ‫של ר׳ שמואל! נס ומופת!‬ ‫מפת לחמם עומדים בפתח ביתו וזועקים חמס‪ ,‬גזלן ופושע‪...‬‬ ‫ר׳ שמואל נשא את פניו למרומים‪ ,‬הודה לבורא העולם על‬ ‫אחוז בשרעפיו עמד ר׳ שמואל בטיבורה של העיר‪ ,‬בפינת קרן‬ ‫שהעניק לו את הכוחות הדרושים לעמוד בניסיון כה גדול‪,‬‬ ‫רחוב והחליט את החלטת חייו‪ ,‬לעשות רצונו יתברך במסירות‬ ‫ועל שהציב שמירה על כספו שהיה מונח במשך כל השבת‬ ‫נפש‪ .‬ידיו לא רעדו ולבו פעם בקצב סדיר ורגוע‪ ,‬ר׳ שמואל‬ ‫ברחובה של עיר‪ ,‬ובעודו קורא בהתרגשות מזמורי הודיה מספר‬ ‫ניער את מעילו‪ ,‬וצפה באדישות בצרור הכסף שנשמט מכיסו‪.‬‬ ‫התהילים‪ ,‬התכופף ר׳ שמואל במלא הדרו‪ ,‬השיב את הצרור‬ ‫ר' שמואל המשיך בהילוכו לעבר ביתו‪ ,‬ולא פנה להביט אף‬ ‫אל לכיס מעילו‪ ,‬וחזר בעליצות לביתו‪ .‬אין צורך לתאר את‬ ‫לא פעם אחת לעבר האוצר שברגע זה הופקר לגורלו‪ .‬לבטח‪,‬‬ ‫השמחה העצומה שהשתררה בבית משפחת שטראוס‪ ,‬כאשר אבי‬ ‫לא יחלפו מספר דקות‪ ,‬וחייו של איזה גוי ישתנו מן הקצה אל‬ ‫המשפחה נכנס אל הבית‪ ,‬כשכיס מעילו תפוח ועל פניו החיוך‬ ‫הקצה‪.‬‬ ‫הנצחי‪.‬‬ ‫ר׳ שמואל נכנס אל ביתו כששמחה עצומה אופפת את כולו‪.‬‬ ‫הרב משה טורק זצ"ל ששמע את המעשה מחמותו‪ ,‬שהייתה‬ ‫חיוך רחב נמתח על פניו‪ ,‬ולאחר שאיחל לבני משפחתו 'אגוטן‬ ‫בתו הבכורה של ר' יעקב רוזנהיים‪ ,‬מסיים את דבר המעשה‪,‬‬ ‫שבת' לבבי‪ ,‬פצח ר׳ שמואל בשירת 'שלום עליכם' שהדהדה‬ ‫כשהוא מפטיר ואומר‪' :‬ומה קרה אחר כך?' למחרת עבר באזור‬ ‫על פני כל הרחוב‪ .‬אותה שבת לא ויתר ר׳ שמואל על זמר או‬ ‫שר האוצר של המחוז ששמע כי יהודי ישר ונאמן מנהל את הבנק‪,‬‬ ‫מנגינה יפה כל שהיא שעלו בזיכרונו‪ .‬מ'חסדי ה׳' עד 'קה ריבון‬ ‫ובו במקום החליט שכל כספי אוצר המדינה יופקדו בבנק של ר׳‬ ‫עלם'‪...‬‬ ‫שמואל שטראוס למה? כי כך רצה השי״ת לגמול לו על מסירות‬ ‫בני ביתו לא ידעו מאומה על שאירע ברחוב‪ ,‬וכך חלפה לה‬ ‫נפשו‪.‬‬ ‫השבת על משפחת שטראוס בטוב ובנעימים‪ .‬כששלושה כוכבים‬ ‫הפעם כבר היה ר׳ שמואל זקוק למספר מעילים בעלי כיסים‬ ‫נצצו במרומים אחז ר׳ שמואל בהתרגשות את גביע הכסף‪,‬‬ ‫עמוקים ורחבים‪ .‬עד מהרה נפוצה השמועה כי מושל המחוז הביע‬ ‫ובעוד טיפות יין זולגות במורד כף ידו הבדיל ר' שמואל בקול‬ ‫את נאמנותו ב'בנק שטראוס'‪ ,‬ותוך שנים מספר היה ר׳ שמואל‬ ‫רם ״המבדיל‪ ...‬בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי‬ ‫לעשיר מופלג ומפורסם‪ .‬מכספים אלו‪ ,‬תרם ר׳ שמואל את 'חצר‬ ‫המעשה״‪ ...‬כשבלבו הוא הודה לאלוקי ישראל על שנסך בו את‬ ‫שטרויס' המפורסמת בה התגוררו צדיקים מופלגים וגאוני ארץ‪,‬‬ ‫תעצומות הנפש לבצע את רצונו לשמור קדושת שבת המלכה‪,‬‬ ‫בהם‪ ,‬הגאון ר׳ איצל׳ה בלאזר והגאון נפתלי אמסטרדם זצוק״ל‪.‬‬ ‫בלא כל חשבון‪.‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫דברי מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל בחובת הקביעות של זמן מיוחד ללימוד הלכות שבת קודש‬ ‫והנכון הוא שיהיו לו זמנים קבועים ללמוד הלכות‪ .‬ומתוך זמן‬ ‫כפי שעורר על זה בדרשת שבת שובה תש"ע‪ ,‬וזה הלשון בחוט‬ ‫זה יקבע זמן מיוחד ללימוד הלכות שבת כגון בערב שב"ק‪,‬‬ ‫שני‪:‬‬ ‫בשב"ק‪ ,‬ובמוצש"ק שילמוד כל הלכות שבת כסדר‪ ,‬ובמועדים‬ ‫לימוד הלכה ‪ -‬יש לנו תרי"ג מצוות‪ ,‬חלק גדול מהם עדין‬ ‫צריך ללמוד הלכות חג בחג‪ ,‬ובעצם רק אחרי שאדם לומד היטב‬ ‫נוהג בזמנינו‪ ,‬בלי שיהא לאדם קביעות ללמוד הלכות ‪ -‬א"א‬ ‫הלכות‪ ,‬מתחילה האפשרות לקיים את החיוב לבדוק את עצמו‪,‬‬ ‫לקיים את המצוות‪ ,‬גם אדם שתורתו אומנתו ומקדיש את רוב‬ ‫מה צריך לתקן בנ"א ובנ"א לחבירו‪ ,‬וכל אחד צריך שישגיח‬ ‫זמנו ללמוד כל הלכה ממקורה ולבררה היטב צריך יחד עם‬ ‫היטב על עצמו‪ ,‬שהרי היצה"ר מחפש תמיד להכשילו‪ ,‬ועל כן‬ ‫צריך לדעת הלכות ולפשפש במעשיו אם מקיימם כראוי עכ"ד‬ ‫[חודש אלול תש"ע הל' ר"ה ויו"כ]‬ ‫תוספת שבת‬ ‫זה לקבוע זמן ללמוד הלכות בהספק‪ ,‬בחלק שו"ע או"ח זכינו‬ ‫שיש לנו את המשנה ברורה שמתמצת כל דברי הפוסקים‪ ,‬אבל‬ ‫ללמוד את כל המשנ"ב גם לוקח זמן‪,‬‬ ‫דיסקין‪.‬‬ ‫המהרי"ל‬ ‫עונג שבת‬ ‫שאירע עם‬ ‫שהולך רק לשם‬ ‫ממעשה‬ ‫שמים‪ ,‬אבל מי‬ ‫שהולךשבת‬ ‫לשאוב יראת‬ ‫שלאהלכות‬ ‫לימוד‬ ‫חובת‬ ‫מוכרח‬ ‫זצ"לכדיבענין‬ ‫שהאדם יהא‬ ‫פינקוסערב‪,‬‬ ‫הגר"ש‬ ‫סעודה לפנות‬ ‫משלו הנפלא של‬ ‫לאכול עוד‬ ‫ולא למצוא יראת שמים‪ ,‬איני מבין וכי כדי למצוא 'עונג' צריכים‬ ‫להעמיס עצמו באוכל יתר על המידה בסעודת היום‪ ,‬ואז יהא‬ ‫בישראל‪,‬‬ ‫נערכו כל‬ ‫של מנהיג‬ ‫וכמובן‬ ‫לשולחן שבת‬ ‫לביקור‪,‬‬ ‫וללכת לשם‬ ‫המדרשלהגיע‬ ‫הקיסרביתעומד‬‫לעזוב את‬ ‫נודע כי‬‫כובשבנואת יצרו‬ ‫ונמצאהעיד‬ ‫"וכבר‬ ‫שבת)‪:‬‬ ‫אח"כ‪,‬‬ ‫סעודה‬‫להלכות‬ ‫(בהקדמה‬ ‫לאכול עוד‬ ‫באפשרותו‬‫כתב ה'משנה ברורה'‬ ‫"אם‬ ‫הקדוש‬ ‫האוה"ח‬ ‫וכדברי‬ ‫ללמוד‪,‬‬ ‫מלשבת‬ ‫גדול‬ ‫עונג‬ ‫אין‬ ‫והרי‬ ‫ללימוד‬ ‫השבת‬ ‫ביום‬ ‫פנוי‬ ‫זמנו‬ ‫הגאון בעל 'אורים ותמים' בספרו 'יערות דבש' כי אי אפשר כלל ההכנות הדרושות לקראת המעמד‪ .‬ראש הקהל באותה העיר לא‬ ‫וגם‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫את‬ ‫באכילתו‬ ‫ומקדש‬ ‫התורה‪ .‬וזהו לימוד מוסר לדידן גם לסעודת הלילה לא למלא כרסו היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים‬ ‫עשיר ובעל נכסים‪ ,‬ובדרך‬ ‫ומתלהטיםהיה‬ ‫אחריה"‪.‬‬ ‫היה אדם כל כך מלומד‪ .‬הוא‬ ‫הזמן ברים‬ ‫ללימוד התורה‬ ‫לנצל על‬ ‫הדינים‬ ‫כליוכל‬ ‫ילמדולא‬ ‫לא עייפות‬ ‫אםלידי‬ ‫שבתיבוא‬ ‫מאיסור‬ ‫מידי כי אז‬ ‫במציאות שינצל יותר‬ ‫הקיסר‪.‬‬ ‫של שבת‬‫פניובליל‬ ‫אתלימוד‬ ‫לקבל‬ ‫סדרי‬ ‫התכונן‬ ‫שקובעים‬ ‫והואאותם‬ ‫שמים‪,‬‬ ‫חלקם של‬ ‫ואשרםירא‬ ‫ואשרי‬ ‫משה שניידערכלל גם‬ ‫ההקדמה‪)..‬‬ ‫כלהגה"צ רבי‬ ‫בחרותי‪,‬את‬ ‫שמו"ר‬ ‫לקרוא שם‬ ‫(מומלץאני מימי‬ ‫היטב היטב"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הקדושה‪ .‬וזוכר‬ ‫זצ"ל תיקן בישיבה‪ ,‬שלאחר תפילת שחרית לא יילכו לסעוד סעודת במשך שעות רצופות‪ ,‬שכן בלילות שבת קודש הארוכים יש זמן‬ ‫זמןלהיות‬ ‫הרילך‬‫שכדאי‬ ‫קרא לו המהרי"ל דיסקין ואמר לו‪" :‬אינני חושב‬ ‫בנסיעה ומפסיד רב לנצל ללימוד התורה‪ ,‬ואם לא קובעים סדר לנצל הזמן‪,‬‬ ‫הולך לישון‬‫וממשיך‬ ‫כלל האדם‬‫בדרךאדם‪,‬‬ ‫האכילהבבן‬ ‫שלאחרופוגע‬ ‫במכונית‬ ‫השבת‪,‬‬ ‫משל לאחד שנוסע‬ ‫יבוא?! הרי‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫"מה?‬ ‫נעלב‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫יבוא"!‬ ‫שהקיסר‬ ‫בשעה‬ ‫כאן‬ ‫ופוגע בבן אדם הזמן‪ ,‬אלא היו עורכים "קידוש" עם מזונות לאחר התפילה קודם רב עלול ללכת לאיבוד‪ .‬ושמעתי ממרן הגאון רבי אהרן קוטלר‬ ‫למה‬ ‫עושה‪,‬‬ ‫אתה‬ ‫מה‬ ‫מישהו‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫צעק‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫וז"ל הגיע‪,‬‬ ‫הקיסר‬‫הרב‪.‬שכתב‬‫בקול ה"ג)‬ ‫(פ"גלשמוע‬ ‫מהלכות ת"ת‬ ‫הרמב"םלא‬ ‫דבריוהחליט‬ ‫הקהל"!‬ ‫אני ראש‬ ‫זצ"ל לבאר‬ ‫אחדנשבר‬ ‫בצהרים‪ ,‬ורק‬ ‫אנוס!‬ ‫אנישעה‬ ‫אעשה‪ ,‬עד‬ ‫אני ולומדים‬ ‫יושבים‬‫הנהג‪,‬היומה‬ ‫אתה לא נזהר? התנצל‬ ‫הסעודה‪ ,‬ואז‬ ‫ובלילה‪,‬‬ ‫ביום‬ ‫ללמוד‬ ‫שמצווה‬ ‫וערכו לו סיור בתוך העיר‪ .‬היה שם בנין‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫'אף‬ ‫את‬ ‫לאחרבקושי רואה‪ .‬פושע!‬ ‫לסעוד‬ ‫התיישבו‬ ‫מכן‬ ‫לי המשקפים ואני‬ ‫אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה‪,‬‬ ‫סעודת היום לכבוד השבת‪ .‬וכל‬ ‫והראו לו‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫בנו‬ ‫שהיהודים‬ ‫חולים‬ ‫לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר‬ ‫בית‬ ‫צעק עליו האיש‪,‬זה היה בזמן מלחמת העולם‬ ‫לנהוג‬ ‫יכול‬ ‫אינך‬ ‫אם‬ ‫"לדעתי‬‫הקיסר‪:‬מהן‬ ‫אפילו אחד‬‫יאבד אמר‬ ‫לילותיושלולאהבנין‪.‬‬ ‫את יופיו‬‫בכל‬ ‫בואו חשבון‬ ‫אל תנהג!!‬ ‫שהשמועות על הזוועות‬ ‫השניה‬‫בזהירות‪,‬‬ ‫מתאימים‪,‬‬ ‫כל כך‬ ‫וכיוצא בהן‬ ‫ושתיהלאושיחה‬‫ואכילההללו‬ ‫החלונות‬ ‫בשינה‬ ‫א‪ .‬שעה אחת של לימוד בשבת ‪ -‬כאלף שעות‬ ‫שנעשו במלחמה הגיעו לאוזני‬ ‫מלכתא'‬ ‫עכ"ל‪ ,‬ענה‬ ‫חכמה'אחרת"‪.‬‬ ‫ודבריקצת‬ ‫צריך תורה‬ ‫לבנותם‬ ‫היה בתלמוד‬ ‫אלא‬ ‫של לימוד בחול! (בן איש חי בשם המקובלים)‬ ‫היו‬ ‫('שבת מתוכם‬ ‫פינקוס זצ"ל‬ ‫הישיבה והרבה‬ ‫בני‬ ‫אומר הגר"ש‬ ‫והרי מבואר בדברי הרמב"ם יסוד גדול‪,‬‬ ‫‪1000X1=1000‬‬ ‫אמורים‪,‬‬ ‫דברים‬ ‫פליטי מלחמה שדאגו לקרובי‬ ‫מה‬ ‫כלפי‬ ‫י"א)‬ ‫ח"ג פרק‬ ‫מאוד נכון‪,‬‬ ‫הקיסר‪ ,‬זה‬ ‫מתורה מזיק‬‫אדוני‬‫"כן‪,‬אחד‬ ‫הקהל‪:‬לילה‬ ‫ראש‬ ‫שאפילו איבוד‬ ‫פטרו‬ ‫לא‬ ‫ואעפ"כ‬ ‫משפחתם‪,‬‬ ‫ישנם אנשים שרגילים לכסוס צפרניים‬ ‫ב‪ .‬לימוד שעה אחת בשמחה ‪ -‬כאלף פעמים‬ ‫בזה עדיף‬‫וביאר וזו‬ ‫סיבה זו‬ ‫שבגלל תורה‪,‬‬ ‫יזכה בכתר‬ ‫חשבנו‬ ‫אך‬ ‫לאדם שלא‬ ‫שלא בשמחה! (אורחות צדיקים שער השמחה)‬ ‫בשבת‬ ‫כוססים‬ ‫התורה‬ ‫בשבת הם‬‫וגםמלימוד‬ ‫עצמם‬ ‫במהלך ימות השבוע‪,‬‬ ‫כך"‪.‬עפ"י משל‬ ‫לעשותםזצ"ל‬ ‫הגאון רבי אהרן קוטלר‬ ‫קודש‪.‬‬ ‫לשרשרת‪ ,‬שכשנעשה קרע באמצע השרשרת‬ ‫‪ =1000x1000‬מיליון‬ ‫מבלי משים את צפרני אצבעותיהם‪ ,‬וכאש‬ ‫והנה ידוע מה שאמרו חז"ל‬ ‫ג‪ .‬טוב אחת בצער ‪ -‬ממאה שלא בצער‪ .‬שיש‬ ‫אנוסים‪,‬‬ ‫מתנצלים שהם‬ ‫השרשרת‬ ‫נוסף‪ ,‬וגם‬ ‫לבנין‬ ‫קיום‬ ‫כיון שכל‬ ‫ומגיעים‬ ‫השרשרת‬ ‫הלאה‪,‬‬ ‫בטל כל‬ ‫ממשיכים‬ ‫שבת‬ ‫ובירושלמי‬ ‫מעירים להם הם (בתנחומא‬ ‫הוא אך ורק על ידי חיבור חוליה אחת‬ ‫קושי כגון עייפות וכדו' שווה הלימוד פי מאה!‬ ‫שם היתה לקיסר איזו הערה שהיה צריך‬ ‫להזהר גם‬ ‫או"ח‬ ‫והובא בב"י‬‫ה"ג‪[,‬ויש‬‫אונס‪.‬‬ ‫זה פשיעה‪ ,‬זה לאפט"ו‬ ‫לחברתה‪ ,‬וכמו"כ לימוד התורה כל קיומה‬ ‫מליון‪ 100X‬מיליון = מאה מיליון‪.‬‬ ‫ר"צ‬ ‫סי'‬ ‫וברמ"א‬ ‫רפ"ח‬ ‫כן במלמולי עור‪,‬סי'‬ ‫הקהלשל היתה‬ ‫לראשרציפות‬ ‫וגם על ידי‬ ‫אך ורק‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫האדם הוא‬ ‫אצל‬ ‫הלכה‬ ‫ה'ביאור‬ ‫כדברי‬ ‫ד‪ .‬כתב הסבא מקעלם זצוק"ל דכוונת חז"ל‬ ‫סעי' ב' להלכה) שהתלמיד‬ ‫חשבנו‪,‬‬‫החיים‪,‬זהאבל‬ ‫כל על‬ ‫"כן‪,‬יוםגם‬‫תשובה‪:‬אחר‬ ‫אותההתורה יום‬‫לימוד‬ ‫אחת בצער ממאה שלא בצער זה לא רק על‬ ‫בסי' ש"מ ע"ש]‬ ‫חכם שבמשך כל ימות השבוע‬ ‫וצריך‬ ‫הכל‪,‬‬ ‫ונופל‬ ‫החיבור‬ ‫אבל החלטנו שיותר טוב כך"‪ ...‬הוא רק‬ ‫מתנתק‬ ‫זה‬ ‫בלא‬ ‫פעם אחת שהתחזק אלא כל רגע שיש לו קושי‬ ‫צריךשכוסס‬ ‫להרבות‬ ‫רואה מי‬ ‫מלימודו‪,‬‬‫שהיה‬ ‫מתענג‬‫וידוע מה'חזון איש'‬ ‫להתחיל שוב מחדש את בנין התורה אצלו‪,‬‬ ‫ממאה!‬ ‫בצער‬ ‫אחד‬ ‫טוב‬ ‫ע"ז‬ ‫נאמר‬ ‫מתגבר‬ ‫והוא‬ ‫ושתייה‬ ‫אכילה‬ ‫בעונג‬ ‫בשבת‬ ‫והשליך‬ ‫גמר לדבר‪ ,‬תפס אותו שוטר‬ ‫שמה שהיה לו כבר התנתק על ידי איבוד‬ ‫את צפרניו בימות החול היה מעיר לו‪,‬‬ ‫= אין לשער את סך השעות =‬ ‫יותר משאר בני אדם כדי‬ ‫חשיבות שאל‬ ‫גודל קרה"?‬‫ללמוד"מה‬ ‫הסוהר‪.‬‬ ‫בית‬ ‫אל‬ ‫אותו‬ ‫מחילול‬ ‫הרציפות‪ .‬ומעתה יש לנו‬ ‫ה‪ .‬כתב הח"ח שבדקה אחת של לימוד אפשר‬ ‫של‬ ‫להנצלבתענוג‬ ‫אפשר השבת‬‫לייחד את‬ ‫שבת! שבת! כי אי‬ ‫הסביר‪:‬‬ ‫והשוטר‬ ‫שמפסיק‬ ‫שהלא מי‬ ‫בתמהון‪,‬‬ ‫בשישי שבת‪,‬‬ ‫הקהל‬‫ראשהתורה‬‫לימוד‬ ‫שבת‪ ,‬ונמצא זה אכילה ושתיה שזהו התענוג‬ ‫במזיד‬ ‫עצמו‬ ‫את‬ ‫מביא‬ ‫ללמוד ‪ 200‬תיבות‪ ,‬וכל תיבה של לימוד תורה‬ ‫את חוק‬ ‫הוא "קורע‬ ‫במדינה‬ ‫שישנו‬ ‫יודעשבת‪,‬‬ ‫אינך שישי‬ ‫בלימודו ביום‬ ‫"וכי‬ ‫שווה כנגד תרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫אצלו רק בשבת‪ ,‬אבל‬ ‫המיוחדשבת‪.‬‬ ‫לחילול‬ ‫השרשרת"‪ ,‬ומאבד את כל רציפותו בלימוד‬ ‫הפועלים שבמשך כל השבוע‬ ‫מחדש‪.‬מכחישים‬ ‫הכל לא‬‫משהו‪,‬‬ ‫אומר‬ ‫שכשהקיסר‬ ‫ו‪ .‬זכות הרבים! כשרבים מתחזקים יחד לעשות‬ ‫התורה‪ ,‬עד שצריך להתחיל‬ ‫('שבת‬ ‫הם‬ ‫זצ"ל החול‪,‬‬ ‫פינקוסבמלאכת‬‫מוסיף הגר"ש עסוקים‬ ‫אותו?! אומרים לו‪' :‬אתה צודק וכך‬ ‫מצווה יש לכל אחד זכות וחלק במצווה של‬ ‫שבשאר‬ ‫בשבת‬ ‫בתורה‬‫שמשמע‬‫לעסוק‬ ‫י"ב)‬ ‫מלכתא' ח"ג פרקצריכים‬ ‫שכרו הגיע‬ ‫ממאסרו‬‫ובאמת הלומד תורה גם בשישי ושבת‬ ‫נעשה' "! אחרי ששוחרר‬ ‫כולם‪ ,‬כמו שכתב החיד"א זיע"א כשבני‬ ‫שהלא‬ ‫גדול יותר‪ ,‬וכפי ששמעתי פעם מפי ראש‬ ‫החבורה מתאספים יחד לגמור את הש"ס הרי‬ ‫יותר מלעבור עליהם‪ ,‬ע"י‬ ‫חכמים‪,‬‬ ‫מתלמידי‬ ‫הלכות שייך להנצל‬ ‫ושאל‪" :‬איך‬ ‫לייב‬ ‫יהושע‬ ‫לר'‬ ‫הקהל‬ ‫ישיבת מיר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שגודל‬ ‫ראש‬ ‫בימות‬ ‫אין להם זמן פנוי‬ ‫זה נחשב שכולם גמרו את הש"ס‪.‬‬ ‫בתורה‪,‬רבו‪,‬‬ ‫ויום‬ ‫להתענגומבית‬ ‫מבית אביו‬‫שיש בידו ידיעותהשבוע‬ ‫אחדהיא"?‬ ‫הקודש‬ ‫אצל כל‬ ‫האםתלוירוח‬ ‫שאכשל‪,‬תורה‬ ‫ידעתעל תלמוד‬ ‫השכר‬ ‫רוחערך‬ ‫הזמן‪,‬זו ולפי‬ ‫היטב‬ ‫ללומדם‬ ‫השבת הוא מיוחד עבורם‬ ‫חייב‬ ‫אבל בהלכות שבת‬ ‫הקודש‪,‬‬ ‫המהרי"ל‪ :‬את"אין‬ ‫לו הוא מעריך‬ ‫ענהכמה‬ ‫ואחד‬ ‫צריך‬ ‫היטב‪ ,‬וזה לכאורה מפני שהלכות שבת הן כ"כ רבות ומתפרטות‬ ‫שהת"ח‬ ‫חז"ל‬ ‫שאמרו‬ ‫שאע"פ‬ ‫לידע‬ ‫יש‬ ‫אמנם‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫לעסק‬ ‫כאשר שאם‬ ‫זה הוא גודל השכר‪ ,‬שמי שבא ללמוד תורה רק לפרקים‬ ‫ברור לי‬ ‫אלא שאני מכיר אותך‪ ,‬הנך איש פשוט‪ ,‬והיה‬ ‫אדם‪ ,‬מ"מ במקרה יש לו זמן פנוי‪ ,‬הרי שאצלו אין התורה שווה כל כך‪,‬‬ ‫משאר בני‬ ‫שהוא‪,‬‬ ‫יותרהיכן‬ ‫האדם‬‫ושתייה‬ ‫כל אכילה‬ ‫תנועות‬ ‫עלבעונג‬ ‫בשבת‬ ‫לפרטים רבים להרבות‬ ‫המתפשטים‬ ‫כלשהי"!‬ ‫בצורה‬ ‫תיכשל‬ ‫הקיסר‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫וממילא השכר שלו על לימוד התורה הוא פחות וכפי הערכתו‪,‬‬ ‫תעמוד‬ ‫ח"ו‬ ‫ולא‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ללימוד‬ ‫הזמן‬ ‫בניצול‬ ‫להיות‬ ‫צריך‬ ‫שבת‬ ‫עונג‬ ‫עיקר‬ ‫רח"ל‪.‬‬ ‫ושינה‪.‬‬ ‫אכילה‬‫שבת‬ ‫אחר‬ ‫לחילול‬ ‫בשב"ק‬ ‫כורחו‬ ‫היום‬ ‫שעות‬ ‫בעל‬ ‫רוב‬ ‫ואם לא ילמדם היטב‪ ,‬יבוא‬ ‫להימשך‬ ‫אבל מי שלא מבטל את עצמו מקביעותו בלימוד התורה ואפילו‬ ‫המלכים‪,‬‬ ‫מלכי‬ ‫שהתורה‬ ‫שכיון‬ ‫מלך‬‫ומשום‬‫בפני‬ ‫עומדים‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫אנחנושכרו רב‬ ‫קודשדעלמא‪,‬‬ ‫בשבת‬ ‫כל חללא‬ ‫לא בעד‬ ‫רבותי!‬ ‫למדם שהלכו‬ ‫סלבודקה‪,‬‬ ‫מישיבתלא‬ ‫בחורים שאם‬ ‫קבוצת הלכות‬ ‫יותרעלמשאר‬ ‫שמעתי‬ ‫בשב"ק‬ ‫ומה מיוחד דווקאועובדא‬ ‫יכולכמולעמוד‬ ‫לאאצלו‬ ‫מלומדשווה‬ ‫כולו אינו‬ ‫שלא‬ ‫אדם‬ ‫העולם‬ ‫אחרת‪,‬שכל‬ ‫התנהגות מאוד –‬ ‫מחייב אצלו הרבה‬ ‫זה שווה‬ ‫שהיה‪:‬ובדרכם‬ ‫האדמורי"ם זצ"ל‪,‬‬ ‫אחד מעשה‬ ‫פינקוסשלעפ"י‬ ‫לשולחן שבת‬ ‫שבתהרב‬ ‫להינצל? בליל‬ ‫מבאר‬ ‫פעם‬ ‫היטב יוכל‬ ‫להערכתו‪,‬‬ ‫משלם בהתאם‬ ‫ובודאי יכשל‪.‬‬ ‫משלם שכרו‬ ‫מסובכים‪,‬‬ ‫החוקיםאףכל כך‬ ‫ממילא הקב"ה‬ ‫פגש בהם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ושאל אותם מדוע התורה‪,‬‬ ‫בפניו‪ ,‬כי‬ ‫בעיר בה כיהן מרן הגאון ר' יהושע לייב דיסקין זצוק"ל כרב‪,‬‬ ‫הם הולכים‪ ,‬ואמרו שהם הולכים לקבל חיזוק ביראת שמים‪ ,‬אך ושכרו הרבה מאוד‪ .‬ומעתה‪ ,‬הרי הלומד תורה ביום שישי‪ ,‬מוכיח‬ ‫בזה כמה התורה חשובה אצלו שהוא לומד גם בזמנים שקשה ללמוד‬ ‫בחור אחד שהיה ביניהם אמר שהוא הולך בשביל להשיג 'עונג‬ ‫קופתקופת‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫השבוע‪.‬‬ ‫פלוס"‬ ‫שבכל‬ ‫פלוס"‬ ‫ב"נדרים‬ ‫לימודו‬ ‫ב"נדרים‬ ‫על כל‬ ‫גדולגם‬ ‫יותר‬ ‫אפשר‬ ‫אפשרשכרגם‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫מקבל‬ ‫לתרומות‬ ‫ולכן‬ ‫לתרומותבהם‪,‬‬ ‫וכד' מי‬ ‫וכד'‬ ‫דרשות‬ ‫מבין את‬ ‫דרשותאני‬ ‫לשליחת‬ ‫להם‪,‬‬ ‫לשליחת‬ ‫ואמר‬ ‫יחזקאלאו‬ ‫זצ"ל‬ ‫להצטרפות‬ ‫להצטרפות או‬ ‫נענהאוהגאון רבי‬ ‫והנצחות‬ ‫שבת'‪.‬או‬ ‫והנצחות‬ ‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫שבת" או‬ ‫שבת" או‬ ‫תוספת‬ ‫תוספת‬ ‫"עלון"עלון‬ ‫קופתקופת‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬ ‫"אוסף‬‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫@‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫קופתקופת‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫שלוחה‬ ‫פלוס"‬ ‫שלוחה‬ ‫פלוס"‬ ‫‪037630543‬‬ ‫ב"נדרים‬ ‫‪ 037630543‬גם‬ ‫ב"נדרים‬‫אפשר‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫דרשות‬ ‫דרשות‬‫‪073-2951324‬‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫בטל‪:‬‬ ‫בטל‪:‬‬ ‫שבתאושבת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬‫בנושא‬ ‫בנושא או‬ ‫והנצחות‬‫חיזוק‬ ‫והנצחות‬ ‫חיזוק‬ ‫שיחות‬ ‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬