טועמיה - שבת ברמה אחרת · Toyameihu - Shabbos on the next level — תולדות (2026-11-09)

שנה ו' 287
תוספת
זמני הדלק"נ שבת פרשת תולדות שים לב!
ירושלים 4:04 :מוקדם3:54 : זמן הדלקת
נרות שבת
בני ברק 4:18 :מוקדם4:08 :
שבת
הוקדם
מודיעין עילית 4:12 :מוקדם4:02 : בשעה
חיפה 4:09 :מוקדם3:59 : וממשיך
טבריה 4:06 :מוקדם3:56 : להקדים
מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת
הידעת? שבערב שבת עד סוזק"ש יש מצוה דאוריתא להשכים ולהכין צרכי שבת...
הדיבור פועל הרבה בקדושה( ,ר"נ ס"ק א' וב') וכן כתב המשנ"ב כתב השו"ע בסי' ר"נ :ישכים בבוקר ביום ששי להכין צרכי
בס"ק ד' וז"ל :ובפרט בימים הקצרים ומכל שכן שרואה שכבר שבת ,ואפי' יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו
הוא סמוך לשבת ,שאז הוא מחוויב לעסוק בכל כוחו ,וראיתי שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו ...ומצוה בו יותר מבשלוחו,
אנשי מעשה גדולי תורה שהיו מכבדים הבית בעצמן בימים ולמד המשנ"ב והביאוה"ל שההשכמה בערב שבת נלמדת מהבאת
הקצרים כדי שלא יתחלל שבת ,וזהו חיוב גמור על כל אדם, המן שהיה עד ג' שעות כמו שכתוב וילקטו אותו בבוקר בבוקר...
דמאי שנא דאין לו מי שיכין או שהשליח אין לו פנאי ,עכ"ל. (סוף זמן קר"ש) ,ע"ש בהרחבה ,וממילא כעת שסוזק"ש מוקדם
(ויעוין בביאור הלכה) יש להתעורר להכין משהו לפני זמן זה כדי לא להפסיד המצוה
להרבות הלימוד בערב שבת דאורי' ,למשל להכין הנרות או לצחצח את הכובע ...או לשים
מפה על הסטנדר בביהכנ"ס ,ובפרט זה שייך כשנוסעים להתארח
ומאידך יש להרבות גם בלימוד בער"ש ושבת כדכתב בספר
או בחורי ישיבות שלפעמים לא יוצא להם להכין משהו לשבת...
מנוחה וקדושה לתלמיד רבינו חיים מואלז'ין זצוק"ל ,שכתב
שאין לנו שום דבר להאיר עינינו לא מקדש ולא ציץ ולא אפר ויל"ע האם כדי לא להפסיד מצוה זו יהיה מותר גם לקנות דברים
פרה ,אך יש ב' סמי רפואה שהם תורה ושבת ,ועל ידם יודלקו לפני התפילה ,שהמשנה ברורה התיר זאת כאשר לא ימצא
אור לנפשותינו ,וזה הנר לנפשותינו וזה הנר נקרא בלשון חז"ל לקנות לאחר התפילה .ולא ביאר מה הדין כשיהיה אחרי התפילה
נשמה יתירה, אבל הוא יפסיד את זמן המצוה לאחר התפילה .ונראה שיהיה
וכבר זעקו על זאת רבות מגדולי ישראל זיע"א ובפרט שני מותר מהחידוש של הביאור הלכה ,שהביאור הלכה מחדש שאפי'
ענקי הדור שנפטרו לאחרונה שהרבו לדבר על זה ,מרן הגר"ג שעונג שבת היא מצוה מדברי קבלה ,בכל זאת מצוות סעודת
אדלשטין זצוק"ל ומרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל ששניהם מסרו שבת וההכנה לזה מבעוד יום הוא דאוריתא ,ולפי זה שואל
נפשם על ימי ששי שבת ועל לימוד המוסר ,וכמו הדברים שאמר הביאה"ל למה מצוה זו לא תדחה לגמרי את מצוות תפילה שהיא
הגרב"מ אזרחי זצוק"ל בניחומו בחודש סיוון האחרון את בני רק מדרבנן .וממילא כ"ש שיהיה מותר לקנות לפני התפילה
מרן הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל ,שהתפרסמו בשבוע האחרון בעלון כאשר לא יפסיד תפילה בציבור .ובס"ד נמצא שכתב המשנ"ב
דרכי החיזוק ,וכך אמר :אני חושב ,שרבי גרשון נלחם על שני מפורש בסי' פ"ט ס"ק ל"ו שמותר תמיד לקנות צרכי שבת לפני
דברים עיקריים .דבר אחר ,הוא נלחם למען לימור המוסר ,ונלחם שחרית ,וז"ל :ולקנות צרכי סעודה בער"ש קודם תפילה שרי
על זה בחירוף נפש .והמלחמה השנייה הייתה ,לחיזוק יום ששי דחפצי שמים המה ,הא בחול אסור ,עכ"ל.
ושבת .אני חושב שצריכים להקים שני דברים לזכרו ,על ששי וכבר כתב המשנ"ב שאפי' שעדיף לקנות לשבת ביום ששי
ושבת ועל מוסר ,זה דבר שיהיה לו בזה נחת רוח .צריכים לחשוב מביום חמישי ,משום שכך יותר ניכר כבוד השבת בכל זאת בימי
איך לעשות את זה בצורה טובה ,בצורה יעילה .ונאים הדברים ששי הקצרים כל מה שיכול להקדים ליום חמישי עדיף! והוסיף
למי שאמרן... המשנ"ב וטוב שיאמר על כל דבר שקונה זהו לכבוד שבת ,כי
הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט“א" :בזמננו שהוא זמן מלחמה צריכים להשיב מלחמה שערה
ולהוסיף שעות בלימוד התורה בפרט בלילי שבתות חורף הארוכים”
(מתוך דברים שנאמרו בשיחת חיזוק בהיכל ישיבת דעת אהרן (קפלן) בהר נוף)
באו להקדוש החפץ חיים וביקשו ממנו ג”כ שיתנדב ויוסיף זמן אנחנו נמצאים עכשיו בעת צרה - ,בזמן מלחמה בארץ הקודש.
בלימוד התורה לרפאות ר’ נפתלי .והחפץ חיים חשב ואמר אין בני תורה צריכים להבין שהחרב האמיתית במלחמה הוא לימוד
לי זמן פנוי ,ולבסוף אמר שיכול לתת דקה (מינוט) אחד ,ושאלו התורה הקדושה ,וכמו שאמרו חז”ל (מכות י’ ע”א) “מי גרם
להחפץ חיים וכי רק דקה (מינוט) אחת יכול לתת והרי מה אפשר לרגלינו שיעמדו במלחמה ,שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה”.
כבר להספיק בדקה ,והשיב להם “דקה אחת של לימוד התורה ולכן מי שח”ו מתרשל עכשיו מלימוד התורה ,יש עליו תביעה
הרי זה הרבה מאוד”. מיוחדת שהוא פושע בחובת השמירה על יושבי ארץ הקודש.
ובמיוחד יש לעורר לנצל הזמן בלילי שבת החורף הארוכים, ומספרים שבשעה שהגאון רבי נפתלי טרופ זצ”ל היה חולה,
שיש בהם הרבה זמן ללימוד התורה ,ובפרט בזמנינו שהוא זמן כל בני הישיבה התנדבו להוסיף איזה זמן בלימוד התורה ,וכל
מלחמה ,צריכים להשיב מלחמה שערה ,ולהוסיף שעות בלימוד אחד התנדב כפי יכולתו ,זה שעה וזה חצי שעה וכו’ וכו’ ,ואח”כ
לאור קריאתם של גדולי ישראל שליט"א להתחזק בתוספת שבת ושמירת השבת ,דרוש תרומות להפצת העלון
זכות הדפסה של מאה עלונים בהו"ק של 20שקל!!! כמו כן מי שמקבל במייל ויכול להדפיס ולהפיץ באיזור מגוריו
לפרטים ולתרומה 0527614765 :או למייל a0527614765@gmail.com
תוספת שבת
שיחה נוספת של הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א בלילי שבתות חורף הארוכים וגם במוצאי שבת .ושמעתי בשם
מרן הגאון ר’ איסר זלמן מלצר זצ”ל שאמר‘ ,העולם תמהים
ידוע מה שאמרו חז"ל (ירושלמי שבת ט"ו ג') לא ניתנו שבתות
ושואלים מדוע לא צומחים היום מהישיבות גדולי תורה כמו
ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה ,ומפני שבכל ימות
בדורות הקודמים ,אבל הטעם לזה פשוט – כי ב’שישי שבת’
החול בני אדם טרודים במלאכתם ומסחרם ואין להם פנאי
שזהו שליש מהשבוע מתבטלים ,ומאבדים את כל הרציפות של
לעסוק בתורה בקביעות ,ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים
לימוד התורה’.
לעסוק בה כראוי .עוד אמרו חז"ל (תנחומא פ' ויקהל) "אמר
הקדוש ברוך הוא למשה רד ועשה לי קהילות גדולות על דבר ובאמת מי שעוזב את הלימוד בליל שבת קודש ח”ו ,מפסיד שלא
שבת ,כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות יוכל לקנות ‘כתר תורה’ ,וכמו שכתב הרמב”ם (פ”ג מהלכ’ ת”ת
בכל שבת ולכנוס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהן הי”ג) וז”ל “מי שרוצה לזכות בכתר תורה יזהר בכל לילותיו ולא
תורה ברבים". יאבד אפילו אחד מהם” ,עכ”ל ,והרי מבואר בלשון הרמב”ם דבר
מבהיל ,שמי שמאבד ‘לילה אחד’ מלימוד התורה הקדושה ,אינו
והטור (או"ח סימ ר"צ) הביא עוד מהמדרש :אמרה תורה לפני יכול לזכות לכתר תורה ,ושמעתי ממרן הגאון ר’ אהרן קוטלר
הקדוש ברוך הוא ,רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו שביאר הענין ,שזהו כמו ‘שרשרת’ המורכבת מחוליות ופנינים
וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי ,אמר לה ,יש לי זוג שאני מזווג רבים ,שאם נקרעה השרשרת באמצע ,מתפרקים כל החוליות
לך ושבת שמו ,שהם בטלים ממלאכתם ויכולין לעסוק בך". ומתבטל כל השרשרת ,וכך גם ה’כתר תורה’ של בן תורה ,מורכב
ובזה יש לפרש היטב לשון הפסוק (שמות ל"ה ב') "ששת ימים מצירוף של כל הלילות יחד ללימוד התורה ואם מאבד לילה
תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון אחד מתורה ,הרי הוא קורע את השרשרת באמצע ,ומפרק את כל
לה'" ,שבכל ששת ימי המעשה יכול האדם להתעסק במלאכתו החיבור ומאבד את האפשרות לזכות ב’כתר תורה’.
בענייני העולם הזה ,אבל בשבת קודש ,היום קדוש לה' לענייני
ומאידך יש לדעת שמי שלומד בהתמדה ביום שישי ושבת שקשה
שמים.
יותר ללמוד ,שכרו גדול יותר על כל לימודו שבמשך שאר ימות
ומכאן יש לעורר אודות חשיבות לימוד התורה בשבת קודש, השבוע ,שבזה הוא מוכיח כמה התורה חשובה אצלו ,ולכן הוא
ובפרט בלילות שבת קודש הארוכים של החורף שאפשר ללמוד מקבל שכר גדול יותר על כל לימודו שבכל השבוע ,שכפי מה
גם שש שעות רצופות ומעלה ,וכבר אמר רבינו החזון איש זצ"ל שהאדם מעריך את התורה כן הוא מקבל שכרו.
שקדושת השבת מסייעת לאדם לחדש חידושי תורה בהירים, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של ‘חבלי משיח’ ,וקשה לנו
ואשרם ואשרי חלקם של המנצלים הזמן בליל שבת ללימוד אפילו לתאר במחשבה מה שאנחנו צריכים לעבור בחבלי משיח,
התורה ,וקובעים סדר לימוד לזה .וגדולי ישראל היו מנצלים ולכן עכשיו הוא הזמן להעיר המחשבה לתשובה כדי שלא נצטרך
מאוד את הזמן בשבת קודש ללימוד התורה ,וראיתי אצל כ"ק לעבור הייסורים האלו .ובגמ’ בסנהדרין (צ”ח ע”ב) איתא “מה
האדמו"ר משאץ מלונדון הגאון הצדיק רבי שלום מאסקאוויטש יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח ,יעסוק בתורה ובגמילות
זצ"ל ,שגם בימי זקנותו לא היה הולך לישון לאחר סעודת הבוקר חסדים” ,ודקדק הקדוש ה”חפץ חיים” ,שלא אמרו “ילמד תורה
ביום השבת ,אלא היה הולך מיד לאחר הסעודה ללמוד גמרא ויעשה גמילות חסדים” ,אלא אמרו “יעסוק בתורה ובגמילות
שעות רצופות ,ובשבתות הקיץ הארוכות היה יושב ולומד משעה חסדים” ,והרי שכדי להינצל מחבלי משיח צריך לעשות את
שתים בצהרים עד סביבות עשר בערב [שהוא קודם השקיעה התורה וגמילות חסדים כ”עסק” שהוא טרוד בו וחושב היאך
בלונדון] ,כדי לענג את השבת בלימוד התורה. לשפר עוד ועוד ,והיאך יוכל להרוויח עוד כמה רגעים ללימוד
ובספר במנוחה וקדושה (לתלמיד מוהר"ח מוולאז'ין זיע"א ,שער התורה ,ועי”ז יזכה להינצל מחבלי משיח.
התפילה ראשון סי' ג') ביאר ענין נשמה יתירה בשבת ,שעל והקב”ה יעזור שנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה ובקרוב ,ואז
ידי ה'נשמה יתירה' ,זוכה האדם שלימודו הוא בנקל בלא טורח נראה התגלות כבוד ה’ בעולמו ,ואז נמשיך לעבוד את הקב”ה כמו
והתגברות ,כי אדרבה נפשו מתענגת ושמחה מלמודה ,עיי"ש. שצריך בהתעוררות הלב ,ויעזור ה’ שיהא במהרה בימינו ממש.
שותפות עם הקב"ה במעשה בראשית ,האיך? יסוד ה'אור החיים' עה"ת
ימים כמו שנאמר בעשרת הדברות 'כי ששת ימים עשה ה' את כל ליל שבת בשעת אמירת ויכולו אנו באים ומשתתפים עם
השמים' .ונתחכם הקב"ה וברא יום אחד ובו ביום חוזר הקב"ה הקב"ה במעשה בראשית( ,והביא זאת במשנ"ב ריש רס"ח להלכה)
והשפיע נפש לעולם המקיימו לעוד ששת ימים .ומבלעדי יום ואם ישאל כל יהודי ,כיצד אני יכול לחדש שותפות עם השבת
זה היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו ...ויום המעידה על בריאת שמים וארץ ושביתת הבורא ביום השביעי,
זה הוא יום השבת שבאמצעותו העולם עומד ומשפיע בכללות והלא מעשה הבריאה הסתיים כבר בששת ימי בראשית?.
העולמות רוח המקיימת אותו לעוד ששת ימים. ובאמת ששאלה זו שואל ה'אור החיים' (בראשית ,ב על הפסוק
ולמדנו ,שכל שבת מחיית ומקיימת את העולם לשישה ימים 'כי בו שבת') וז"ל" :מי שמע כזאת שיבא אדם וישתתף בדבר
נוספים ,ממילא השומר שבת גורם את המשך קיום העולם. שכבר נגמרה מלאכתו ...ועוד שיהיה מעשה זה גדול עד מאוד,
ומסיים האור החיים" :המקיים ושומר קדושתו ,באמצעות זה מנין להם לומר דבר זה שהוא נעשה שותף לצד עילאה להשתתף
ישנו לשבת ובאמצעותו מתקיים העולם .הראת לדעת כי הוא עמו במעשה בראשית?
המקיים העולם ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה". ומייסד ה'אור החיים' :הקב"ה ברא את העולם שיעמוד רק לשישה
תוספת שבת
סיפור מדהים :כיצד נתרמה 'חצר שטרויס' בגאולה? ,ומנין היה לר׳ שמואל שטראוס ממון כה רב?
על כך סיפר המחנך הג"ר משה טורק זצ"ל מרבי יעקב רוזנהיים זצ״ל שהיה חתנו של ר׳ שמואל.
כשסיים סימן ר׳ שמואל לנוכחים לשבת על מקומותיהם ,והחל כולנו שומרי שבת המשתדלים להקפיד על קלה כחמורה,
לספר להם את אשר אירע עמו בליל שבת .רגשות פחד ושמחה, אמנם נתבונן בכמה דוגמאות של אנשים שניכר מפעולתם על
צער והתרגשות ,שימשו בערבוביא ליד שולחן השבת הגדול, המסירות המיוחדת והעמידה בנסיון למען שמירת שבת ואכן
שספג באותן שעות דמעות רותחות ודמעות גיל שניגרו מעיני השבת עמדה לצידם גם במניעת הפסד ברור.
בני המשפחה .ר׳ שמואל חיזק את ליבם בדברי מוסר ומאמרי ר' שמואל שטראוס זצ״ל ירא אלוקים היה וכל חייו התאמץ
חז"ל ,כי הכל מאתו יתברך ,ואל להם לדאוג ,כי הוא הזן לקיים רצון קונו ולהרבות במצוות ובמעשים טובים .׳חצר
והמפרנס לכל ,ואנו עשינו את רצונו .ר' שמואל סיים את דבריו שטרויס' המפורסמת שבירושלים ,נתרמה על ידו ,על כל
והנוכחים שתקו .איש איש התכנס בהרהוריו פנימה ,וכל אחד המבנים שבתוכה ,לבקשתו של גאון המוסר רבי ישראל סלנט
ניסה לגרש ממחשבותיו את השאלה המרה כיצד יראו 'החיים זצוק״ל .ר׳ שמואל התגורר בעיר קרלסרוה שבגרמניה .לפרנסתו
שאחרי'. עסק ר׳ שמואל בניהול בנק קטן שהקים עבורו חמיו העשיר
הכל קפצו באחת ממקומם ,כאשר כסאו של ר׳ שמואל חרק לאחר נישואיו .במושגי אותם הזמנים ,כדי לנהל בנק קטן היה
בעוצמה על ריצפת החדר .בני הבית הביטו באביהם ,שנחפז צורך בשלושה דברים .רישיון מן הממשלה .קבלות רשמיות.
ללבוש את מעילו העליון ועמד לצאת מפתח הבית תוך שהוא וחליפה בעלת שני כיסים לכל הפחות ,כדי לשכן בהם את כספי
אומר' :עלינו מוטל להשתדל .אני הולך לבדוק מה קרה עם הפיקדונות .ואכן ,ר' שמואל ניהל את חליפתו ביד רמה .ואנשים
הכסף!' בני הבית נותרו במקומם ,עצובים על שאירע ,ודואגים רבים סמכו עליו והפקידו בידיו את כל חסכונותיהם ,וכך הוא
לאביהם שעתיד להתאכזב מרה ,כאשר יגלה כי צרור השטרות פירנס את משפחתו ברווח.
איננו .ואילו ר' שמואל ,יצא שאננות מפתן ביתו ,כשרוח השמחה בליל שבת קודש אחד ,כאשר ר׳ שמואל סיים את תפילת ליל
ששרתה עליו במהלך השבת ,מלווה אותו לדרכו. שבת והחל לצעוד אל ביתו ,הבחין לפתע כי כיס מעילו תפוח.
היה זה בשעת לילה מאוחרת .דמותו התמירה של ר׳ שמואל לתדהמתו הרבה התברר לו ,כי כל כספי הפיקדונות שהופקדו
נראתה היטב על רקע האורות הצהובים שבקעו מחלונות בידיו ,הצרורים בחבל ובשקיק בד ,נמצאים בכיס מעילו.
הבתים .דמות של איש אמיץ ,אדם ישר והגון ,המאמין והבוטח בו ברגע ,עצר ר' שמואל מהילוכו .עיניו רשפו ,ליבו הלם
באלוקיו בלא סייגים .ר׳ שמואל הלך והתקרב אל המקום בו הוא ורקותיו פעמו בחוזקה .כל חייו עמדו על כף המאזניים .השלכת
שמט את מעילו ,והנה ,בדיוק באותה פינה ,בקרן הרחוב ההומה, שקיק הבד ,כמוה כהשלכת כל עתידו לנהר גועש .הוא כבר צפה
היה מונח ה ....צרור .במשך שבת שלימה איש לא נגע בכספו בדמיונו את המוני הלקוחות -איכרים ,סוחרים ,אנשים שחסכו
של ר׳ שמואל! נס ומופת! מפת לחמם עומדים בפתח ביתו וזועקים חמס ,גזלן ופושע...
ר׳ שמואל נשא את פניו למרומים ,הודה לבורא העולם על אחוז בשרעפיו עמד ר׳ שמואל בטיבורה של העיר ,בפינת קרן
שהעניק לו את הכוחות הדרושים לעמוד בניסיון כה גדול, רחוב והחליט את החלטת חייו ,לעשות רצונו יתברך במסירות
ועל שהציב שמירה על כספו שהיה מונח במשך כל השבת נפש .ידיו לא רעדו ולבו פעם בקצב סדיר ורגוע ,ר׳ שמואל
ברחובה של עיר ,ובעודו קורא בהתרגשות מזמורי הודיה מספר ניער את מעילו ,וצפה באדישות בצרור הכסף שנשמט מכיסו.
התהילים ,התכופף ר׳ שמואל במלא הדרו ,השיב את הצרור ר' שמואל המשיך בהילוכו לעבר ביתו ,ולא פנה להביט אף
אל לכיס מעילו ,וחזר בעליצות לביתו .אין צורך לתאר את לא פעם אחת לעבר האוצר שברגע זה הופקר לגורלו .לבטח,
השמחה העצומה שהשתררה בבית משפחת שטראוס ,כאשר אבי לא יחלפו מספר דקות ,וחייו של איזה גוי ישתנו מן הקצה אל
המשפחה נכנס אל הבית ,כשכיס מעילו תפוח ועל פניו החיוך הקצה.
הנצחי. ר׳ שמואל נכנס אל ביתו כששמחה עצומה אופפת את כולו.
הרב משה טורק זצ"ל ששמע את המעשה מחמותו ,שהייתה חיוך רחב נמתח על פניו ,ולאחר שאיחל לבני משפחתו 'אגוטן
בתו הבכורה של ר' יעקב רוזנהיים ,מסיים את דבר המעשה, שבת' לבבי ,פצח ר׳ שמואל בשירת 'שלום עליכם' שהדהדה
כשהוא מפטיר ואומר' :ומה קרה אחר כך?' למחרת עבר באזור על פני כל הרחוב .אותה שבת לא ויתר ר׳ שמואל על זמר או
שר האוצר של המחוז ששמע כי יהודי ישר ונאמן מנהל את הבנק, מנגינה יפה כל שהיא שעלו בזיכרונו .מ'חסדי ה׳' עד 'קה ריבון
ובו במקום החליט שכל כספי אוצר המדינה יופקדו בבנק של ר׳ עלם'...
שמואל שטראוס למה? כי כך רצה השי״ת לגמול לו על מסירות בני ביתו לא ידעו מאומה על שאירע ברחוב ,וכך חלפה לה
נפשו. השבת על משפחת שטראוס בטוב ובנעימים .כששלושה כוכבים
הפעם כבר היה ר׳ שמואל זקוק למספר מעילים בעלי כיסים נצצו במרומים אחז ר׳ שמואל בהתרגשות את גביע הכסף,
עמוקים ורחבים .עד מהרה נפוצה השמועה כי מושל המחוז הביע ובעוד טיפות יין זולגות במורד כף ידו הבדיל ר' שמואל בקול
את נאמנותו ב'בנק שטראוס' ,ותוך שנים מספר היה ר׳ שמואל רם ״המבדיל ...בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי
לעשיר מופלג ומפורסם .מכספים אלו ,תרם ר׳ שמואל את 'חצר המעשה״ ...כשבלבו הוא הודה לאלוקי ישראל על שנסך בו את
שטרויס' המפורסמת בה התגוררו צדיקים מופלגים וגאוני ארץ, תעצומות הנפש לבצע את רצונו לשמור קדושת שבת המלכה,
בהם ,הגאון ר׳ איצל׳ה בלאזר והגאון נפתלי אמסטרדם זצוק״ל. בלא כל חשבון.
תוספת שבת
דברי מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל בחובת הקביעות של זמן מיוחד ללימוד הלכות שבת קודש
והנכון הוא שיהיו לו זמנים קבועים ללמוד הלכות .ומתוך זמן כפי שעורר על זה בדרשת שבת שובה תש"ע ,וזה הלשון בחוט
זה יקבע זמן מיוחד ללימוד הלכות שבת כגון בערב שב"ק, שני:
בשב"ק ,ובמוצש"ק שילמוד כל הלכות שבת כסדר ,ובמועדים לימוד הלכה -יש לנו תרי"ג מצוות ,חלק גדול מהם עדין
צריך ללמוד הלכות חג בחג ,ובעצם רק אחרי שאדם לומד היטב נוהג בזמנינו ,בלי שיהא לאדם קביעות ללמוד הלכות -א"א
הלכות ,מתחילה האפשרות לקיים את החיוב לבדוק את עצמו, לקיים את המצוות ,גם אדם שתורתו אומנתו ומקדיש את רוב
מה צריך לתקן בנ"א ובנ"א לחבירו ,וכל אחד צריך שישגיח זמנו ללמוד כל הלכה ממקורה ולבררה היטב צריך יחד עם
היטב על עצמו ,שהרי היצה"ר מחפש תמיד להכשילו ,ועל כן
צריך לדעת הלכות ולפשפש במעשיו אם מקיימם כראוי עכ"ד
[חודש אלול תש"ע הל' ר"ה ויו"כ]
תוספת שבת
זה לקבוע זמן ללמוד הלכות בהספק ,בחלק שו"ע או"ח זכינו
שיש לנו את המשנה ברורה שמתמצת כל דברי הפוסקים ,אבל
ללמוד את כל המשנ"ב גם לוקח זמן,
דיסקין. המהרי"ל
עונג שבת שאירע עם
שהולך רק לשם ממעשה
שמים ,אבל מי שהולךשבת
לשאוב יראת שלאהלכות
לימוד חובת
מוכרח זצ"לכדיבענין
שהאדם יהא פינקוסערב, הגר"ש
סעודה לפנות משלו הנפלא של
לאכול עוד
ולא למצוא יראת שמים ,איני מבין וכי כדי למצוא 'עונג' צריכים להעמיס עצמו באוכל יתר על המידה בסעודת היום ,ואז יהא
בישראל,
נערכו כל של מנהיג
וכמובן לשולחן שבת
לביקור, וללכת לשם
המדרשלהגיע
הקיסרביתעומדלעזוב את
נודע כיכובשבנואת יצרו
ונמצאהעיד
"וכבר שבת):
אח"כ, סעודהלהלכות (בהקדמה
לאכול עוד באפשרותוכתב ה'משנה ברורה'
"אם הקדוש האוה"ח וכדברי ללמוד, מלשבת גדול עונג אין והרי ללימוד השבת ביום פנוי זמנו
הגאון בעל 'אורים ותמים' בספרו 'יערות דבש' כי אי אפשר כלל ההכנות הדרושות לקראת המעמד .ראש הקהל באותה העיר לא וגם השבת, את באכילתו ומקדש
התורה .וזהו לימוד מוסר לדידן גם לסעודת הלילה לא למלא כרסו היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים
עשיר ובעל נכסים ,ובדרך ומתלהטיםהיה
אחריה". היה אדם כל כך מלומד .הוא הזמן ברים
ללימוד התורה לנצל על
הדינים כליוכל
ילמדולא
לא עייפות
אםלידי
שבתיבוא מאיסור
מידי כי אז במציאות שינצל יותר
הקיסר.
של שבתפניובליל
אתלימוד לקבל
סדרי התכונן
שקובעים והואאותם שמים,
חלקם של ואשרםירא
ואשרי משה שניידערכלל גם ההקדמה)..
כלהגה"צ רבי בחרותי,את
שמו"ר לקרוא שם
(מומלץאני מימי היטב היטב" .עכ"ל.
הקדושה .וזוכר
זצ"ל תיקן בישיבה ,שלאחר תפילת שחרית לא יילכו לסעוד סעודת במשך שעות רצופות ,שכן בלילות שבת קודש הארוכים יש זמן
זמןלהיות
הרילךשכדאי קרא לו המהרי"ל דיסקין ואמר לו" :אינני חושב
בנסיעה ומפסיד רב לנצל ללימוד התורה ,ואם לא קובעים סדר לנצל הזמן, הולך לישוןוממשיך
כלל האדםבדרךאדם, האכילהבבן
שלאחרופוגע
במכונית השבת, משל לאחד שנוסע
יבוא?! הרי לא אני "מה? נעלב, הוא יבוא"! שהקיסר בשעה כאן
ופוגע בבן אדם הזמן ,אלא היו עורכים "קידוש" עם מזונות לאחר התפילה קודם רב עלול ללכת לאיבוד .ושמעתי ממרן הגאון רבי אהרן קוטלר
למה עושה, אתה מה מישהו, עליו צעק אחר,
וז"ל הגיע,
הקיסרהרב.שכתבבקול ה"ג) (פ"גלשמוע
מהלכות ת"ת הרמב"םלא
דבריוהחליט הקהל"! אני ראש
זצ"ל לבאר אחדנשבר
בצהרים ,ורק אנוס!
אנישעה אעשה ,עד
אני ולומדים
יושביםהנהג,היומה אתה לא נזהר? התנצל
הסעודה ,ואז
ובלילה, ביום ללמוד שמצווה
וערכו לו סיור בתוך העיר .היה שם בנין פי על 'אף את
לאחרבקושי רואה .פושע!
לסעוד התיישבו מכן לי המשקפים ואני
אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה, סעודת היום לכבוד השבת .וכל
והראו לו אותו, בנו שהיהודים חולים
לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בית צעק עליו האיש,זה היה בזמן מלחמת העולם
לנהוג יכול אינך אם
"לדעתיהקיסר:מהן
אפילו אחדיאבד אמר
לילותיושלולאהבנין.
את יופיובכל בואו חשבון אל תנהג!!
שהשמועות על הזוועות השניהבזהירות,
מתאימים, כל כך
וכיוצא בהן ושתיהלאושיחהואכילההללו
החלונות
בשינה א .שעה אחת של לימוד בשבת -כאלף שעות שנעשו במלחמה הגיעו לאוזני
מלכתא'
עכ"ל ,ענה
חכמה'אחרת". ודבריקצת צריך תורה
לבנותם היה בתלמוד
אלא של לימוד בחול! (בן איש חי בשם המקובלים) היו ('שבת מתוכם פינקוס זצ"ל
הישיבה והרבה בני אומר הגר"ש
והרי מבואר בדברי הרמב"ם יסוד גדול, 1000X1=1000 אמורים, דברים
פליטי מלחמה שדאגו לקרובי מה כלפי י"א) ח"ג פרק
מאוד נכון,
הקיסר ,זה
מתורה מזיקאדוני"כן,אחד
הקהל:לילה ראש
שאפילו איבוד פטרו לא ואעפ"כ משפחתם,
ישנם אנשים שרגילים לכסוס צפרניים
ב .לימוד שעה אחת בשמחה -כאלף פעמים
בזה עדיףוביאר וזו
סיבה זו שבגלל תורה,
יזכה בכתר חשבנו אך
לאדם שלא שלא בשמחה! (אורחות צדיקים שער השמחה) בשבת
כוססים התורה
בשבת הםוגםמלימוד עצמם
במהלך ימות השבוע,
כך".עפ"י משל לעשותםזצ"ל
הגאון רבי אהרן קוטלר קודש.
לשרשרת ,שכשנעשה קרע באמצע השרשרת =1000x1000מיליון מבלי משים את צפרני אצבעותיהם ,וכאש
והנה ידוע מה שאמרו חז"ל
ג .טוב אחת בצער -ממאה שלא בצער .שיש אנוסים, מתנצלים שהם
השרשרת
נוסף ,וגם לבנין קיום כיון שכל
ומגיעים השרשרת
הלאה, בטל כל
ממשיכים שבת ובירושלמי מעירים להם הם (בתנחומא
הוא אך ורק על ידי חיבור חוליה אחת קושי כגון עייפות וכדו' שווה הלימוד פי מאה!
שם היתה לקיסר איזו הערה שהיה צריך להזהר גם
או"ח והובא בב"יה"ג[,וישאונס.
זה פשיעה ,זה לאפט"ו
לחברתה ,וכמו"כ לימוד התורה כל קיומה מליון 100Xמיליון = מאה מיליון. ר"צ סי' וברמ"א רפ"ח כן במלמולי עור,סי'
הקהלשל היתה
לראשרציפות וגם על ידי
אך ורק אחרת, להיות
האדם הוא אצל
הלכה ה'ביאור כדברי
ד .כתב הסבא מקעלם זצוק"ל דכוונת חז"ל סעי' ב' להלכה) שהתלמיד
חשבנו,החיים,זהאבל
כל על "כן,יוםגםתשובה:אחר
אותההתורה יוםלימוד אחת בצער ממאה שלא בצער זה לא רק על
בסי' ש"מ ע"ש]
חכם שבמשך כל ימות השבוע
וצריך הכל, ונופל החיבור
אבל החלטנו שיותר טוב כך" ...הוא רק מתנתק זה בלא פעם אחת שהתחזק אלא כל רגע שיש לו קושי צריךשכוסס
להרבות רואה מי
מלימודו,שהיה
מתענגוידוע מה'חזון איש'
להתחיל שוב מחדש את בנין התורה אצלו, ממאה! בצער אחד טוב ע"ז נאמר מתגבר והוא ושתייה אכילה בעונג בשבת
והשליך גמר לדבר ,תפס אותו שוטר
שמה שהיה לו כבר התנתק על ידי איבוד את צפרניו בימות החול היה מעיר לו,
= אין לשער את סך השעות = יותר משאר בני אדם כדי
חשיבות שאל
גודל קרה"?ללמוד"מה הסוהר. בית אל אותו מחילול
הרציפות .ומעתה יש לנו
ה .כתב הח"ח שבדקה אחת של לימוד אפשר של להנצלבתענוג
אפשר השבתלייחד את שבת! שבת! כי אי
הסביר: והשוטר
שמפסיק שהלא מי בתמהון,
בשישי שבת, הקהלראשהתורהלימוד שבת ,ונמצא זה אכילה ושתיה שזהו התענוג
במזיד עצמו את מביא
ללמוד 200תיבות ,וכל תיבה של לימוד תורה
את חוק הוא "קורע
במדינה שישנו יודעשבת, אינך שישי
בלימודו ביום
"וכי שווה כנגד תרי"ג מצוות. אצלו רק בשבת ,אבל המיוחדשבת.
לחילול
השרשרת" ,ומאבד את כל רציפותו בלימוד הפועלים שבמשך כל השבוע
מחדש.מכחישים הכל לאמשהו, אומר שכשהקיסר ו .זכות הרבים! כשרבים מתחזקים יחד לעשות
התורה ,עד שצריך להתחיל ('שבת
הם זצ"ל החול,
פינקוסבמלאכתמוסיף הגר"ש עסוקים
אותו?! אומרים לו' :אתה צודק וכך מצווה יש לכל אחד זכות וחלק במצווה של
שבשאר
בשבת בתורהשמשמעלעסוק י"ב)
מלכתא' ח"ג פרקצריכים
שכרו הגיע
ממאסרוובאמת הלומד תורה גם בשישי ושבת
נעשה' "! אחרי ששוחרר כולם ,כמו שכתב החיד"א זיע"א כשבני
שהלא
גדול יותר ,וכפי ששמעתי פעם מפי ראש החבורה מתאספים יחד לגמור את הש"ס הרי יותר מלעבור עליהם ,ע"י
חכמים, מתלמידי הלכות שייך להנצל
ושאל" :איך לייב יהושע לר' הקהל
ישיבת מיר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שגודל ראש בימות אין להם זמן פנוי
זה נחשב שכולם גמרו את הש"ס. בתורה,רבו,
ויום להתענגומבית
מבית אביושיש בידו ידיעותהשבוע
אחדהיא"? הקודש
אצל כל האםתלוירוח שאכשל,תורה
ידעתעל תלמוד השכר
רוחערך
הזמן,זו ולפי
היטב ללומדם
השבת הוא מיוחד עבורם חייב אבל בהלכות שבת
הקודש, המהרי"ל :את"אין
לו הוא מעריך ענהכמה ואחד
צריך היטב ,וזה לכאורה מפני שהלכות שבת הן כ"כ רבות ומתפרטות
שהת"ח חז"ל שאמרו שאע"פ לידע יש אמנם התורה. לעסק
כאשר שאם זה הוא גודל השכר ,שמי שבא ללמוד תורה רק לפרקים
ברור לי אלא שאני מכיר אותך ,הנך איש פשוט ,והיה
אדם ,מ"מ במקרה יש לו זמן פנוי ,הרי שאצלו אין התורה שווה כל כך, משאר בני
שהוא, יותרהיכן
האדםושתייה כל אכילה
תנועות עלבעונג בשבת לפרטים רבים להרבות
המתפשטים
כלשהי"! בצורה תיכשל הקיסר, לפני
וממילא השכר שלו על לימוד התורה הוא פחות וכפי הערכתו, תעמוד ח"ו ולא התורה, ללימוד הזמן בניצול להיות צריך שבת עונג עיקר
רח"ל.
ושינה. אכילהשבת
אחר לחילול
בשב"ק כורחו
היום שעות בעל
רוב ואם לא ילמדם היטב ,יבוא
להימשך
אבל מי שלא מבטל את עצמו מקביעותו בלימוד התורה ואפילו
המלכים, מלכי
שהתורה שכיון מלךומשוםבפני עומדים
מאוד, אנחנושכרו רב
קודשדעלמא, בשבת
כל חללא לא בעד רבותי!
למדם שהלכו
סלבודקה, מישיבתלא
בחורים שאם
קבוצת הלכות
יותרעלמשאר שמעתי בשב"ק
ומה מיוחד דווקאועובדא
יכולכמולעמוד
לאאצלו מלומדשווה
כולו אינו שלא אדם
העולם אחרת,שכל
התנהגות מאוד –
מחייב אצלו הרבה
זה שווה שהיה:ובדרכם
האדמורי"ם זצ"ל,
אחד מעשה פינקוסשלעפ"י
לשולחן שבת שבתהרב להינצל? בליל
מבאר פעם היטב יוכל
להערכתו, משלם בהתאם
ובודאי יכשל. משלם שכרו
מסובכים, החוקיםאףכל כך
ממילא הקב"ה פגש בהם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל ושאל אותם מדוע התורה,
בפניו ,כי בעיר בה כיהן מרן הגאון ר' יהושע לייב דיסקין זצוק"ל כרב,
הם הולכים ,ואמרו שהם הולכים לקבל חיזוק ביראת שמים ,אך ושכרו הרבה מאוד .ומעתה ,הרי הלומד תורה ביום שישי ,מוכיח
בזה כמה התורה חשובה אצלו שהוא לומד גם בזמנים שקשה ללמוד בחור אחד שהיה ביניהם אמר שהוא הולך בשביל להשיג 'עונג
קופתקופת
ו"קהילות"
ו"קהילות"
השבוע. פלוס"
שבכל פלוס"
ב"נדרים
לימודו ב"נדרים
על כל גדולגם
יותר אפשר
אפשרשכרגם
לעלוןלעלון
מקבל לתרומות
ולכן לתרומותבהם,
וכד' מי וכד'
דרשות
מבין את דרשותאני
לשליחת
להם, לשליחת
ואמר יחזקאלאו
זצ"ל להצטרפות
להצטרפות או
נענהאוהגאון רבי
והנצחות
שבת'.או
והנצחות
לפרטים
לפרטים
בטלפון
בטלפון
שבת" או
שבת" או תוספת תוספת
"עלון"עלון
קופתקופת גליונות"
גליונות"
"אוסף"אוסף a0732951324gail.coa
a0732951324gail.coa
@ למייללמייל
לפנותלפנות
ניתן ניתן
קופתקופת . 2040
ו"קהילות" . 2040
ו"קהילות" שלוחה
פלוס" שלוחה
פלוס" 037630543
ב"נדרים 037630543גם
ב"נדריםאפשר
אפשר גם
לעלוןלעלון
לתרומות
וכד' וכד'לתרומות 073-2951324
דרשות
דרשות073-2951324
לשליחת
לשליחת בטל: בטל:
שבתאושבת
להצטרפות או
להצטרפות אובנושא
בנושא או
והנצחותחיזוק
והנצחות חיזוק
שיחות
לפרטים
לפרטיםשיחות
לשמיעת
לשמיעת
