gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ממגד · Mimeged — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ממגד · Mimeged

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ממגד · Mimeged — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'‬ ‫אימתי הן ישרים כשיוצאין מפי ישר‬ ‫(מדברי מרן זצוק"ל ע"פ חז"ל בילקוט תהלים)‬ ‫גרש ירחים‬ ‫ממגד‬ ‫פניני הלכה אגדה ומוסר משלחנו של רבינו הגדול‬ ‫מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוקללה"ה‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז (שנה ח') תשפ"ז לפ"ק * גליון ‪ * 264‬עיה"ק ירושת"ו * כתבי תלמידים‬ ‫אין כלל ישראל‪ ,‬שלמות קדושת כלל ישראל הוא רק‬ ‫על ידי שלושה אבות אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ועל ענין‬ ‫'ויעתר יצחק לנכח אשתו כו''‬ ‫כזה של רוחניות והשראת השכינה‪ ,‬שיוולד יעקב‬ ‫התפילה מועילה לפי השגת המתפלל‬ ‫אבינו וממנו יעמוד כלל ישראל‪ ,‬לא שייך שתועיל‬ ‫תפילה של גויים‪ ,‬וצריכים לזה דווקא את תפילת‬ ‫איתא במדרש (ב"ר ס‪,‬יג) "רבי ברכיה ורבי לוי – מפני‬ ‫יצחק אבינו‪.‬‬ ‫מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק‪ ,‬שלא‬ ‫יהיו עכו"ם אומרים תפילתנו עשתה פירות‪ ,‬אלא‬ ‫דבריהם הם זכרונם‬ ‫ואמנם לאחר שכבר התפלל יצחק על לידתו של‬ ‫יעקב‪ ,‬מעתה גם תפילת גויים יכולה להועיל לענין‬ ‫ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו"‪ .‬ולהלן שם במדרש‬ ‫איתא עוד "רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר ברכת אובד‬ ‫'וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה''‬ ‫המשך הדורות שיהיו אלפים ורבבות בכמות‪ ,‬ובזה‬ ‫עלי תבוא (איוב כט‪,‬יג) ברכת אובד זה לבן הארמי‬ ‫אמרו חז"ל שנתקיימה ברכתם ועמדו רבבה מיעקב‪,‬‬ ‫שנאמר ארמי אובד אבי‪ ,‬עלי תבוא זו רבקה שברכוה‬ ‫מרבה נכסים – חמדת הממון‬ ‫אבל להעמיד את יסוד כלל ישראל וקדושתו לא שייך‬ ‫אחותנו את היי לאלפי רבבה‪ ,‬ועמדו ממנה אלופים‬ ‫שתועיל תפילתם של גויים‪ ,‬ובזה אמרו שלא יאמרו‬ ‫מעשו ורבבה מיעקב‪ ,‬אלפים מעשו – אלוף תימן אלוף‬ ‫הנה ידוע שהעולם הזה הוא סכנה גדולה מאד‪ ,‬ריבוי הנאות העולם הזה‬ ‫עובדי כוכבים תפילתנו עשתה פירות!‬ ‫קנז‪ ,‬מיעקב רבבה דכתיב (יחזקאל טז‪ ,‬ז) רבבה כצמח‬ ‫ועשירות‪ ,‬זה דבר מסוכן‪ ,‬ומפסידים בו עולם הבא‪ ,‬ובאבות (ב‪,‬ז) שנינו‪,‬‬ ‫השדה נתתיך"‪.‬‬ ‫מרבה נכסים מרבה דאגה‪ ,‬ריבוי עולם הזה הוא דבר לא טוב‪ ,‬רק כפי‬ ‫(משיעורי החומש ודרשות בש"ב)‬ ‫הצורך‪ ,‬וכמו שאמר יעקב אבינו (בראשית כח‪ ,‬כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד‬ ‫ויש להעיר בסתירת דברי המדרש‪ ,‬שבתחילה אמר‬ ‫ללבוש‪ ,‬אבל יותר מזה לא כדאי‪.‬‬ ‫רבי ברכיה כי לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה‬ ‫יצחק כדי שלא יאמרו עובדי כוכבים תפילתנו‬ ‫ולכאורה הרי אנו רואים שהאבות הקדושים היה להם הרבה ממון‪,‬‬ ‫'עקב אשר שמע אברהם בקולי‬ ‫עשתה פירות‪ ,‬ומיד אחר כך אמר רבי ברכיה בעצמו‬ ‫באברהם נאמר 'ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב'‪ ,‬ביצחק נאמר‬ ‫'ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה''‪,‬‬ ‫וישמור משמרתי כו''‬ ‫שנתקיימה הברכה שברכו את רבקה‪ ,‬שעמדו ממנה‬ ‫אלופים מעשו ורבבה מיעקב‪ ,‬ומפורש שתפילתם‬ ‫וביעקב גם כן נאמר 'ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות‬ ‫מקור החיוב לשמוע בקול חכמים‬ ‫וברכתם של העובדי כוכבים כן עשתה פירות‪.‬‬ ‫ועבדים וגמלים וחמורים'‪.‬‬ ‫פירש רש"י‪ :‬וישמר משמרתי ‪ -‬גזרות להרחקה על‬ ‫ובאמת צריך ביאור בעיקר הדבר מהו שלא יאמרו‬ ‫והענין‪ ,‬כי זה תלוי לפי המדרגה של האדם‪ .‬ידוע שהיו עשירים גדולים‬ ‫אזהרות שבתורה‪ ,‬כגון שניות לעריות ושבות לשבת‪.‬‬ ‫עובדי כוכבים תפילתנו עשתה פירות‪ ,‬הרי גם תפילה‬ ‫בעלי מדרגה‪ ,‬כמו הרש"ש שהיה עשיר גדול‪ ,‬וכתב חידושים על כל הש"ס‪,‬‬ ‫של גוי היא תפילה‪ ,‬ומצינו בכמה מקומות שגם‬ ‫בשבת כג‪,‬א מבואר דאנר חנוכה מברכין 'וצונו‬ ‫תפילת גוי מתקבלת‪ ,‬כמו שכתוב בתפילת שלמה‬ ‫על כל דף בש"ס יש חידושים ממנו‪ ,‬ועל המשניות‪ ,‬ועל המדרשים‪ ,‬וכן רבי‬ ‫להדליק וכו'‪ ,‬ואמרינן התם 'והיכן ציונו‪ ,‬רב אויא אמר‬ ‫אפרים זלמן מרגליות היה עשיר גדול‪ ,‬וחיבר את הבית אפרים‪ ,‬ויד אפרים‪,‬‬ ‫בחנוכת ביהמ"ק (מלכים א' פ"ח) וגם אל הנכרי אשר‬ ‫מלא תסור'‬ ‫לא מעמך ישראל הוא וגו' אתה תשמע השמים מכון‬ ‫ספרים גדולים מאד‪ ,‬ולהם העשירות לא הזיקה מפני שהיו בעלי מדרגה‪,‬‬ ‫שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי וגו'‪ ,‬ועי"ש‬ ‫וניצלו את העשירות לדברים טובים מה שצריך לעשות‪.‬‬ ‫ובכתובות ז‪,‬ב ברכת אירוסין מאי מברך כו' וצונו‬ ‫ברש"י שגוי שמתפלל – מקבל את הישועה יותר‬ ‫על העריות ואסר לנו את הארוסות‪ .‬ופירש רש"י –‬ ‫מישראל‪ ,‬ובמגילה דף ט"ו אמרו לעולם אל תהי ברכת‬ ‫לכן אין להתפלא על מה שהיו האבות הקדושים עשירים גדולים‪ ,‬כי הם‬ ‫ואדרבנן נמי מברכין 'וצונו' 'ואסר לנו' כדאשכחן בנר‬ ‫עשו עם העשירות הרבה מעשים טובים‪ ,‬ולפי מדרגתם זה לא הזיק להם‪.‬‬ ‫הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני‬ ‫חנוכה‪ .‬וכונת רש"י ליישב דבשלמא 'וצונו על העריות'‬ ‫הדיוטות ונתקיימה בהן‪ ,‬ואלו הן דוד ודניאל‪ ,‬דוד‬ ‫הוא מה"ת‪ ,‬אבל 'ואסר לנו את הארוסות' היינו איסור‬ ‫דברכיה ארונה דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו'‪,‬‬ ‫והנה התנא אמר מרבה נכסים מרבה דאגה‪ ,‬ולכאורה הרי זה תלוי במדרגת‬ ‫ארוסה לבעלה הוא רק מדרבנן‪ ,‬והיאך אומרים על זה‬ ‫האדם‪ ,‬אם הוא צדיק או שאינו צדיק‪ ,‬והתנא לא חילק בזה‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬כי‬ ‫דניאל דברכיה דריוש דכתיב אלהך די אנת פלח ליה‬ ‫'ואסר'‪ ,‬לכך הביא מנר חנוכה שמברכין עליו 'וצונו'‬ ‫בתדירא הוא ישיזבינך‪ ,‬ומבואר שנתקיימה ברכתם‬ ‫התנא אמר "מרבה" נכסים‪ ,‬היינו מי שטורח ומשתדל להרבות נכסים‪,‬‬ ‫וכמו שהקשו בגמ' שבת הנ"ל 'והיכן ציונו' ומשני‬ ‫מתוך חמדת הממון‪ ,‬ואין הכי נמי שאם הזדמנו לו נכסים בלי שהוצרך‬ ‫של העובדי כוכבים‪ ,‬ארונה שברך את דוד‪ ,‬ודריוש‬ ‫דילפינן מלא תסור‪.‬‬ ‫שברך את דניאל‪ ,‬ומהו שאמרו כאן שלא יאמרו עובדי‬ ‫לטרוח עבורם‪ ,‬זה תלוי לפי המדרגה שלו‪ ,‬אבל מי שטורח ומשתדל‬ ‫להרבות נכסים מתוך חמדת הממון שיש לו‪ ,‬הוא מרבה דאגה‪.‬‬ ‫וילה"ק דכל זה שפיר לדעת הרמב"ם (בסה"מ שרש‬ ‫כוכבים תפילתנו עשתה פירות‪.‬‬ ‫א'‪ ,‬וריש הל' ממרים) שלא תסור הוי לאו דאורייתא‬ ‫ומו"ר הגה"צ רא"א דסלר זצ"ל היה אומר כי בדברי‬ ‫ובאמת אדם שנזדמן לו כסף‪ ,‬ואינו "מרבה"‪ ,‬צריך לדעת מה לעשות עם‬ ‫שלא לעבור על דברי חכמים‪ ,‬וה"נ נתחייבנו על זה‬ ‫אגדה אין סתירות‪ ,‬ואם מצאנו סתירה ומחלוקת‬ ‫הכסף‪ ,‬ויש שמשקיעים "השקעות" להרוויח עוד כסף‪ ,‬אבל בזה שוב יש‬ ‫בעשה ד'ועשית ככל אשר יורוך'‪ ,‬אבל להרמב"ן‬ ‫באגדה – שני הדברים נכונים (עיין מכתב מאליהו‬ ‫חשש של ריבוי עולם הזה‪ .‬ומי שנוגע לו למעשה יכול להתייעץ ולשאול‪...‬‬ ‫ושא"ר אין הלימוד ממקראות אלו‪ ,‬והגמ' שהזכירה‬ ‫ח"ב עמ' ‪ 371‬וח"ג עמ' ‪ ,)353‬וגם כאן יש לומר שהכל‬ ‫'לא תסור' הוא אסמכתא בעלמא‪ ,‬וא"כ אכתי תקשי‬ ‫נכון‪ ,‬כי בודאי גם תפילה של גוי יכולה להועיל‪ ,‬אבל‬ ‫*‬ ‫היכי אמרינן 'וצונו'‪.‬‬ ‫תלוי מה התפילה צריכה לעשות ולפעול‪ ,‬שכל אחד‬ ‫ובמק"א הזכיר רבינו‪... :‬אמנם יש עשירים שזוכים ומנצלים את העשירות‬ ‫זוכה בתפילתו לפי זכויותיו‪ ,‬והתפילה מועילה בדבר‬ ‫ובאמת יש לבאר‪ ,‬להני ראשונים מנין שחייבים לקיים‬ ‫שהמתפלל יש לו שייכות לזה‪.‬‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬ונותנים לצדקה כפי החיוב כמו שהאריך הח"ח בספרו אהבת‬ ‫מצוות דרבנן‪ ,‬כיון דקרא דלא תסור לא קאי על זה‪,‬‬ ‫חסד‪ ,‬ובאיגרת הגר"א כתב שנתינת חומש לצדקה הוא חיוב גמור‪ ,‬אבל‬ ‫ונראה בזה‪ ,‬דהרי כח רבנן לתקן תקנות הוא מקרא‬ ‫והרי גויים כל שאיפתם והשגתם זה בגשמיות‪ ,‬וממילא‬ ‫הרבה עשירים גדולים קשה להם לתת מעשר וחומש מנכסיהם‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫ד'ושמרתם את משמרתי' דדרשינן עשו משמרת‬ ‫גם תפילתם יכולה להועיל רק בענייני גשמיות ולא‬ ‫מבינים את גודל הניסיון שבזה‪ ,‬אבל סיפר לי אחד שמכיר עשירים שקשה‬ ‫למשמרתי‪ ,‬א"כ בהאי קרא גופיה מונח דיש חיוב גם‬ ‫בענייני רוחניות‪ ,‬וכן ברכת ארונה לדוד וברכת דריוש‬ ‫להם מאד להפריש מעשר וחומש לצדקה‪ ,‬וכן אם יש להם איזה הפסד או‬ ‫לקיים את תקנות אלו שיתקנו חכמים‪.‬‬ ‫לדניאל היו בענייני גשמיות‪ ,‬ולכן נתקיימה ברכתם‪.‬‬ ‫מניעת רווח זהו צער איום בשבילם‪.‬‬ ‫ונראה דזהו גם הביאור בקרא דכתיב גבי אברהם‬ ‫ומעתה יש לומר כי בברכת "אלפי רבבה" כלולים כמה‬ ‫ובאמת היו גם עשירים צדיקים גדולי עולם‪ ,‬הרש"ש היה עשיר‪ ,‬והיה‬ ‫אבינו 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור‬ ‫עניינים‪ ,‬ראשית זוהי ברכה על כמות הגופים‪ ,‬שירבו‬ ‫גאון וצדיק‪ ,‬וכתב חידושים על כל הש"ס‪ ,‬ועל המשניות‪ ,‬ועל המדרשים‪,‬‬ ‫משמרתי‪ ,‬ופירש"י שקיים גם גזרות שעתידים חכמים‬ ‫יוצאי חלציה בכמות‪ ,‬ובזה מועילה גם ברכה של גויים‪,‬‬ ‫כמעט אין דבר שלא כתב עליו‪ ,‬וזכה שחידושיו נדפסו בכרך הגמרא‪,‬‬ ‫לגזור‪ ,‬ולכאורה א"כ מהו 'אשר שמע אברהם בקולי'‪,‬‬ ‫שגם הם יש להם שייכות לריבוי בכמות‪ ,‬וגם ישמעאל‬ ‫וכולם לומדים ומשתמשים בזה‪ ,‬ולא הפריעה לו העשירות‪ ,‬ובודאי עשה‬ ‫הא חיובם רק מדרבנן‪ ,‬אלא דבקרא גופיה מבואר‬ ‫היו לו אלפים ורבבות‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית יז‪,‬כ)‬ ‫בה הרבה מעשים טובים לשער‪.‬‬ ‫שעתידים לגזור גזרות ויקיימו‪ ,‬וא"כ מהאי קרא גופא‬ ‫הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד‬ ‫ה"ז נחשב 'בקולי'‪.‬‬ ‫מאוד וגו'‪ ,‬ועל זה גם גויים יכולים לברך‪.‬‬ ‫וידוע המעשה עם הרש"ש שהלווה פעם סכום כסף לאדם אחד‪ ,‬וכשביקש‬ ‫ממנו לפרוע את חובו‪ ,‬טען הלווה שכבר החזיר ושילם את הכסף‪ ,‬אבל‬ ‫ובאמת שהרמב"ן גופיה כבר כתב דהחיוב לשמוע‬ ‫אמנם יש עוד ענין ב"אלפי רבבה"‪ ,‬והוא מה שאמרו‬ ‫הרש"ש אמר שלא שילם‪ ,‬ונתפרסם ויצא שם רע בעיר וילנא על אותו‬ ‫בקול חכמים הוא הלכה למשה מסיני‪ ,‬ולפ"ז ג"כ הוא‬ ‫חז"ל ביבמות דף ס"ג עה"פ ובנחה יאמר שובה ה'‬ ‫אדם‪ ,‬כי כולם היו בטוחים שהרש"ש צודק‪.‬‬ ‫מה"ת‪.‬‬ ‫רבבות אלפי ישראל – מלמד שאין השכינה שורה על‬ ‫פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל‪ ,‬הרי שהיו‬ ‫ולאחר זמן פתח הרש"ש את אחד הספרים בביתו‪ ,‬ומצא שם את סכום‬ ‫ולפ"ז מיושב מה שמברכין אנו 'וצוונו' דגם לשאר‬ ‫ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק‬ ‫ההלוואה‪ ,‬ונזכר כי אכן בשעתו שילם לו הלווה את החוב‪ ,‬אלא שהוא היה‬ ‫הראשונים דרשינן ליה מ'ושמתרם את משמרתי'‬ ‫בפריה ורביה נמצא גורם לשכינה שתסתלק מישראל‪,‬‬ ‫באמצע לימודו‪ ,‬והניח את הכסף בסוף הספר‪ ,‬ושכח מכל הענין‪ ,‬ורצה‬ ‫ומהל"מ‪[ ,‬ויש לפרש ד'ושמרתם' קאי על גזרות‬ ‫וזהו "היי לאלפי רבבה" שתזכה שזרעם יהיו ראויים‬ ‫הרש"ש לבטל את השם רע שיצא על אותו האדם‪ ,‬ולכן עשה שידוך של‬ ‫ואיסורי חז"ל‪ ,‬וההלמ"מ על המצוות עשה שתיקנו‬ ‫להשראת השכינה‪[ .‬וכבר הובא במק"א בשם הגר"מ‬ ‫אחד מצאצאיו עם אחד מצאצאי האדם ההוא‪ ,‬כדי שעל ידי זה יתפרסם‬ ‫חכמים]‪ ,‬ולשון הגמ' מלא תסור'‪ ,‬להני ראשונים הוא‬ ‫יפה‪-‬שלזינגר זצ"ל]‪.‬‬ ‫הדבר כי אמת היה הדבר שהאדם ההוא שילם את חובו להרש"ש‪ ,‬ושהוא‬ ‫באמת רק אסמכתא‪ ,‬אך עיקר המקור מ'ושמרתם' או‬ ‫מהלמ"מ‪.‬‬ ‫וכדי לזכות להשראת השכינה צריכים את קדושת כלל‬ ‫איש אמת‪ .‬זוהי הנהגה של מידות טובות‪...‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שייוולד יעקב אבינו שהוא בחיר שבאבות‬ ‫[א‪.‬ה‪ .‬וע' יבמות כא‪,‬א) דמשמע שגם משמרת‬ ‫(ב"ר עו‪,‬א) וצורתו חקוקה בכיסא הכבוד (שם פב‪,‬ב)‪,‬‬ ‫למשמרתי הוא מאסמכתא‪ ,‬ודו"ק בזה ואכמ"ל]‪.‬‬ ‫ומצינו שבזכות יעקב ניצל אברהם מכבשן האש (שם‬ ‫סג‪,‬ב) כמ"ש בית יעקב אשר פדה את אברהם (ישעיה‬ ‫(שיעורים פ"ק דכתובות)‬ ‫כט‪,‬כב)‪ ,‬והיינו מפני שצריכים את יעקב‪ ,‬שבלי יעקב‬ ‫עבודה שבלב‬ ‫ענייני תפילה וביאורי סידור התפילה מאוצרו של רבינו זצללה"ה‬ ‫עטיפת ציצית‬ ‫בזמן שמקיימים בה מצות ציצית‪ ,‬ואם ילך אדם ויתלה קלא אילן בבגדו (עיין ב"מ סא‪ ,‬ב)‬ ‫כוונת המצוה‬ ‫לא ישפיע עליו כלום‪ ,‬מפני שאינו מקיים בזה מצות ציצית‪ ,‬רק כאשר מקיימים את המצוה‬ ‫כשלובש ארבע כנפות עם ציצית ומברך‪ ,‬הרי הלבישה היא מצוה‪ ,‬והברכה עוד מצוה‪,‬‬ ‫כהלכתה‪ ,‬אז משפיעה עליו קדושת המצוה שיתעורר לחיזוק האמונה‪ ,‬והיא גזירת הכתוב‬ ‫והלבישה היא מצוה הנמשכת כל היום‪ ,‬שכל רגע שלבוש ציצית זה מצוה‪ ,‬חיוב עם קיום של‬ ‫שקדושת המצוה משפיעה על הלב‪ ,‬כמו שכתוב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ועשיתם את כל‬ ‫מצות ציצית‪ ,‬וכשחושב על כך‪ ,‬הרי המחשבה היא גם כן מחשבה של מצוה‪.‬‬ ‫מצוותי והייתם קדושים‪ ,‬אבל אם אינו מקיים מצוה אין התכלת משפיע כלום‪.‬‬ ‫*‬ ‫מי שאין לו ציצית בבגדו‬ ‫מצות ציצית מקדשת את האדם‪ ,‬כמו שהביא בשערי תשובה (ג‪,‬כב) מדברי הספרי שהציצית‬ ‫אמרו חז"ל (מנחות מא‪,‬א) כי למרות שציצית היא רק מצוה קיומית‪ ,‬ואין חיוב ללבוש בגד‬ ‫מוסיפה קדושה‪ ,‬שנאמר "והייתם קדושים לאלקיכם"‪.‬‬ ‫החייב בציצית‪ ,‬מכל מקום בעידן דריתחא מענישים את מי שאין לו ציצית בבגדו‪ ,‬וביאר רבינו‬ ‫*‬ ‫יונה (שע"ת ג‪,‬כב) כי העונש הוא "על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה"‪ ,‬והיינו‬ ‫כי כשם שיש חמדת הממון והכבוד יש גם חמדת המצוות‪ ,‬ומי שאינו חומד את יופי המצוה‬ ‫מובא ברש"י ריש פרשת קרח‪" -‬מה עשה‪ ,‬עמד וכינס מאתיים וחמשים ראשי סנהדראות‪,‬‬ ‫זהו מפני שאינו מחשיב את המצוה‪ .‬ועידן ריתחא היינו אם יש איזה חטא שהאדם עובר עליו‬ ‫רובן משבט ראובן שכניו‪ ,‬והם אליצור בן שדיאור וחבריו וכיוצא בו‪ ,‬והלבישן טליתות שכולן‬ ‫בלי אונס‪ ,‬יש כבר קטרוג עליו‪.‬‬ ‫תכלת‪ ,‬באו ועמדו לפני משה‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה‪,‬‬ ‫אמר להם חייבת‪ ,‬התחילו לשחק עליו‪ ,‬אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה‪,‬‬ ‫יפה שעה של מעש"ט בעולם הזה‬ ‫זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה"‪.‬‬ ‫ידוע כי הגר"א לפני פטירתו החזיק את הציצית בידיו ובכה ואמר‪ ,‬כאן בעולם הזה אנו יכולים‬ ‫והיינו שעשו ליצנות מדברי משה רבינו‪ ,‬כי הטעם שנותנים חוט של תכלת הוא מפני‬ ‫לקיים מצות ציצית על ידי השתדלות קלה והוצאה של כמה פרוטות‪ ,‬ואילו בעולם הבא‬ ‫שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד (סוטה יז‪ ,‬א)‪ ,‬ואם חוט‬ ‫לא תהיה אפשרות יותר לקיים מצוות‪ .‬ושמעתי שאמרו כי מה שלא הצטער על תורה‪ ,‬זהו‬ ‫אחד תכלת מזכיר את כיסא הכבוד‪ ,‬כל שכן טלית שכולה תכלת‪ ,‬ומדוע חייבת בציצית‪ ,‬ובאו‬ ‫מפני שגם בעולם הבא לומדים תורה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (ברכות סד‪ ,‬א) תלמידי חכמים אין‬ ‫להוכיח מזה שמשה רבינו אומר כנגד הסברא‪ ,‬ואין לסמוך עליו‪.‬‬ ‫להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא‪ ,‬ופירש"י שהולכים מישיבה לישיבה וממדרש‬ ‫למדרש‪ ,‬ואם כן גם בעולם הבא יזכה לשמחת התורה‪ ,‬אבל מצוות לא יהיו שם‪.‬‬ ‫והאמת שכל זה אינו נכון‪ ,‬כי מה שהתכלת משפיע להזכיר לאדם את כיסא הכבוד‪ ,‬זהו רק‬ ‫הנחת תפילין‬ ‫קדושת המחשבה‪ ,‬לחשוב מה שחייבים לחשוב‪ ,‬תורה‪ ,‬או עבודה‪ ,‬או חסד‪ ,‬אין לשער מה‬ ‫כוונת המצוה‬ ‫שזוכים במחשבה אחת! גם מרן הגרא"מ שך זצ"ל ביקש בצוואתו 'מחשבה אחת של מוסר'‬ ‫במצות תפילין יש כמה תועליות‪ ,‬וכפי שאנו מזכירים בהנני מכוון שלפני הנחת תפילין‪:‬‬ ‫לעילוי נשמתו‪ ,‬כל מחשבה של מצוה מקדשת את האדם‪.‬‬ ‫"שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם‪ ,‬ושנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו‬ ‫וזהו כוח קדושת התפילין המשפיע על האדם‪' ,‬קרקפתא דמנח תפילין' הוא קרקפתא אחר‪,‬‬ ‫ממצרים‪ ,‬ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו‪ ,‬וציוונו להניח‬ ‫על היד לזיכרון זרוע הנטויה ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו‬ ‫שיש בו מחשבות קדושות‪.‬‬ ‫וכוחותי כולם יהיו‬ ‫ַ‬ ‫חושי‬ ‫ַ‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר‬ ‫וראו כל עמי הארץ‬ ‫משועבדים לעבודתו יתברך שמו‪ ,‬ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים‬ ‫ושפע קודש ומחשבות קדושות וכו'”‪.‬‬ ‫שמעתי עובדא מהג"ר מרדכי צ'יקינובסקי זצ"ל‪ ,‬שהלך פעם לבקר את מרן הגרי"ז זצ"ל‪,‬‬ ‫ומרן קיבל אותו בסבר פנים יפות‪ ,‬ודיבר איתו‪ ,‬והרגיש הרגשה נעימה מאד במחיצתו‪ ,‬והנה‬ ‫והיינו שמצות תפילין משפיעה על האדם חיזוק האמונה‪ ,‬זכירת ניסי יציאת מצרים‪ ,‬ומועילה‬ ‫כשהגיע זמן תפילת המנחה‪ ,‬ומרן הגרי"ז היה מתפלל מנחה עם תפילין‪ ,‬וכשראהו הרב‬ ‫לשעבד את הלב ואת המוח לעבודת השם‪ ,‬וגם מחשבות קדושות‪ ,‬שזה כולל כל ענייני‬ ‫צ'יקינובסקי עם התפילין נפל עליו פחד פתאום ואחזתו רעדה‪ ,‬ולא הבין מה ארע עכשיו‬ ‫האמונה‪ ,‬תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬וכל מה ששייך לתרי"ג מצוות‪.‬‬ ‫שהתחיל לפחד ממנו‪.‬‬ ‫ואחר כך התבונן והסביר‪ ,‬שהרי כתוב בפסוק ' וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך‬ ‫ויראו ממך'‪ ,‬ודרשו חז"ל (ברכות ו‪,‬א) אלו תפילין שבראש‪ ,‬היינו כשעמי הארץ‪ ,‬הגויים‪ ,‬רואים‬ ‫"לשעבד בזה תאוות ומחשבות ליבנו לעבודתו וכו'"‬ ‫אדם מישראל שמניח תפילין‪ ,‬זה מפיל עליהם פחד ומורא‪.‬‬ ‫לפני הנחת תפילין אומרים‪" -‬וציוונו להניח על היד‪ ...‬ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאוות‬ ‫ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו"‪ -‬שכל המחשבות והתאוות שבלב יהיו לעבודת השם‪,‬‬ ‫אמנם זה תלוי מה הכוונה והמחשבה‪ ,‬ומי שמניח תפילין בלי כוונה ובלי חיזוק האמונה זה‬ ‫"ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים‬ ‫לא משפיע‪ ,‬ונשאר אותו האדם עם התפילין‪ ,‬ומה שכתוב שהתפילין משפיעות 'שפע קודש‬ ‫לעבודתו יתברך שמו"‪ -‬שגם הראש וכל החושים יהיו משועבדים לעבודת השם‪.‬‬ ‫ומחשבות קדושות' זוהי תפילה ובקשה‪ ,‬וצריכים זכויות לזה‪ ,‬ומרן הגרי"ז כשהניח תפילין‪,‬‬ ‫זה היה עם שלמות הכוונה הגדולה ביותר‪ ,‬ואצלו זה היה בבחינת "תפילין שבראש" – שבתוך‬ ‫ומוסיפים ומבקשים "ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים ושפע קודש‬ ‫הראש‪ ,‬היינו שהשפעת התפילין קיימת בתוך הראש והמוח‪ ,‬וכשרואה אותו אדם אחר שאינו‬ ‫ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל"‪ ,‬והענין בזה‪ ,‬שהראש יהיה תפוס במחשבות‬ ‫במדרגה הזאת‪ ,‬הוא כמו "עמי הארץ" ביחס לדרגתו של מרן הגרי"ז‪ ,‬וממילא "ויראו ממך" זה‬ ‫קדושות בלי היסח הדעת‪" ,‬בלי הרהור חטא" – חטא הוא לשון חיסרון כמו שכתוב (מלכים א'‬ ‫מפיל עליו פחד ומורא‪ .‬זוהי השפעת התפילין שבראש‪.‬‬ ‫א‪,‬כא) "והייתי אני ובני שלמה חטאים" ופירש רש"י חסרים ומנועים מן הגדולה‪ ,‬ושייך דרגה‬ ‫כזו שלא יהיה שום חיסרון‪ ,‬בלי הרהור חטא כלל!‬ ‫וכעין עובדא זו מובא בספר כתר תפילין (וילנא תרע"ג) שמעתי מספרים על הגאון רבנו‬ ‫אליהו זצ"ל‪ ,‬שפעם אחת לן לינת לילה בבית מלון‪ ,‬ויהי בבוקר עמד בעל המלון להתפלל‬ ‫והדרך לכל הדרגות האלו היא עם מה שכתב המסילת ישרים בפרק א'‪ ,‬שכל המעשים‬ ‫שחרית והניח תפילין כדת‪ ,‬וגם הגאון עמד להתפלל בחדר שלו והניח תפילין‪ .‬והנה פתאום‬ ‫הגשמיים יהפכו לרוחניים "לעבודתו יתברך שמו"‪ ,‬וכמו שכתב שם‪" -‬שתהיה כל פנייתו רק‬ ‫בא איש איכר בליעל והתחיל להכות את בעל המלון מכות רצח‪ ,‬ויזעק זעקה גדולה ומרה‪.‬‬ ‫לבורא יתברך‪ ,‬ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא‬ ‫ויהי כאשר שמע הגאון ז"ל את צעקת בעל המלון‪ ,‬ויפתח הגאון את דלת החדר‪ ,‬ויהי כאשר‬ ‫להתקרב אליו יתברך"‪ ,‬היינו שיכוון גם במעשיו הגשמיים לשם שמים‪ ,‬ויעשה אותם רק‬ ‫ראה הבליעל הזה את הגאון ז"ל‪ ,‬נפחד מאד וייפול מלוא קומתו ארצה ויתעלף‪.‬‬ ‫במטרה להתקרב להקב"ה‪ ,‬ובזה הוא מתקדש "עד שיימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר‬ ‫אבן השואבת"‪ ,‬דבקות כזו בהקב"ה שנמשך אחריו כמו מגנט שאינו יכול להיפרד‪ ,‬ככה הטבע‬ ‫אחר כך שאל בעל המלון להגאון‪ ,‬מדוע נרעד הבליעל מפניו‪ ,‬ויאמר לו הגאון‪ ,‬משום שראה‬ ‫משתנה ומתקדש על ידי כוונת המעשים לשם שמים‪.‬‬ ‫את התפילין שעל ראשי‪ .‬תמה בעל המלון‪ ,‬הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי‪ ,‬ומדוע בכל‬ ‫זאת היכני‪ .‬השיב לו הגאון‪ ,‬אתה נושא את התפילין על ראשך ואני בתוך ראשי‪ .‬כלומר‪ ,‬אתה‬ ‫וכגון כשאוכל יאכל מפני שהוא חייב לאכול‪ ,‬לצורך בריאות הגוף לעבודת השם‪ ,‬וממילא גם‬ ‫נושא התפילין ללא כוונה‪ ,‬וללא מחשבה לשעבד עצמך לעבודת הבורא‪ ,‬כאשר מצות תפילין‬ ‫שיעור אכילתו יהיה כפי הצורך‪ ,‬מצד אחד לא פחות מן הצורך‪ ,‬כי זה אסור לו‪ ,‬וצריך לשמור‬ ‫נועדה לעורר האדם להיות עבד נאמן‪ .‬והכתוב אומר וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא‬ ‫על בריאותו‪ ,‬אבל גם לא יותר מן הצורך‪ ,‬שזה כבר מיותר‪ ,‬ואינו אלא תאווה‪.‬‬ ‫עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל אלו תפילין שבראש [דקדקו לומר 'שבראש' ולא 'על הראש']‪.‬‬ ‫היינו שאם על ידי התפילין יהיה נקרא שם השם עליך‪ ,‬אז ויראו ממך‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫"ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל"‬ ‫אנו מבקשים בהנני מכוון לפני הנחת תפילין "מחשבות קדושות"‪ ,‬שהראש יהיה תפוס‬ ‫קדושת הרצועות‬ ‫במחשבות שיש בהן קדושה‪ ,‬ולא במחשבות אחרות‪ ,‬יכולות להיות גם מחשבות "כשרות"‪,‬‬ ‫הנה יש דבר שהרבה אנשים אינם נזהרים בזה‪ ,‬להשגיח ולשמור על קדושת רצועות התפילין‬ ‫אבל זה לא תורה‪ ,‬ואין בזה קדושה‪ ,‬ומבקשים שנזכה למחשבות "קדושות" – שהראש יהיה‬ ‫כראוי‪ ,‬ושמעתי מאדם אחד שהיה בביתו של הגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל מקובנא‪ ,‬כי פעם‬ ‫תפוס בקדושה! ובעיקר בתורה‪ ,‬זה הכי טוב‪ ,‬שהראש תפוס בתורה‪ .‬אמנם זוהי מדרגה גבוהה‬ ‫ראה רבי יצחק אלחנן אדם שהחזיק תפילין ורצועת התפילין נגעה ברצפה‪ ,‬מיד צעק רבי‬ ‫מאד‪ ,‬ולא פשוט לקיים זאת‪.‬‬ ‫יצחק אלחנן‪" -‬תשמישי קדושה!‪"..‬‬ ‫אדם חושב כל הזמן‪ ,‬כמו שכתב רבי ישראל סלנטר באיגרת המוסר שהאדם חפשי בדמיונו‪,‬‬ ‫ואמר לי אותו אדם‪ ,‬כי מאז שראה את הזעזוע של רבי יצחק אלחנן‪ ,‬עשה עליו הדבר רושם‬ ‫בראש עוברות כל הזמן מחשבות ודמיונות‪ ,‬בכוונה ושלא בכוונה‪ ,‬וצריך לשלוט על המחשבות‬ ‫עז‪ ,‬וכל ימיו לא היה מסוגל לראות שרצועת תפילין תיגע ברצפה‪.‬‬ ‫שיהיו מחשבות קדושות‪.‬‬ ‫‪mimeged111@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון במייל ‪:‬‬ ‫כמו כן לתרומות והנצחות‪ ,‬ולשליחת ד"ת‪ ,‬עובדות והנהגות ממרן זצוק"ל ניתן לפנות לכתובת הנ"ל‪.‬‬