ממגד · Mimeged — תולדות (2026-11-09)

'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'
אימתי הן ישרים כשיוצאין מפי ישר
(מדברי מרן זצוק"ל ע"פ חז"ל בילקוט תהלים)
גרש ירחים ממגד
פניני הלכה אגדה ומוסר משלחנו של רבינו הגדול
מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוקללה"ה
פרשת תולדות תשפ"ז (שנה ח') תשפ"ז לפ"ק * גליון * 264עיה"ק ירושת"ו * כתבי תלמידים
אין כלל ישראל ,שלמות קדושת כלל ישראל הוא רק
על ידי שלושה אבות אברהם יצחק ויעקב ,ועל ענין
'ויעתר יצחק לנכח אשתו כו''
כזה של רוחניות והשראת השכינה ,שיוולד יעקב התפילה מועילה לפי השגת המתפלל
אבינו וממנו יעמוד כלל ישראל ,לא שייך שתועיל
תפילה של גויים ,וצריכים לזה דווקא את תפילת איתא במדרש (ב"ר ס,יג) "רבי ברכיה ורבי לוי – מפני
יצחק אבינו. מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק ,שלא
יהיו עכו"ם אומרים תפילתנו עשתה פירות ,אלא
דבריהם הם זכרונם ואמנם לאחר שכבר התפלל יצחק על לידתו של
יעקב ,מעתה גם תפילת גויים יכולה להועיל לענין
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" .ולהלן שם במדרש
איתא עוד "רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר ברכת אובד
'וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'' המשך הדורות שיהיו אלפים ורבבות בכמות ,ובזה עלי תבוא (איוב כט,יג) ברכת אובד זה לבן הארמי
אמרו חז"ל שנתקיימה ברכתם ועמדו רבבה מיעקב, שנאמר ארמי אובד אבי ,עלי תבוא זו רבקה שברכוה
מרבה נכסים – חמדת הממון אבל להעמיד את יסוד כלל ישראל וקדושתו לא שייך אחותנו את היי לאלפי רבבה ,ועמדו ממנה אלופים
שתועיל תפילתם של גויים ,ובזה אמרו שלא יאמרו מעשו ורבבה מיעקב ,אלפים מעשו – אלוף תימן אלוף
הנה ידוע שהעולם הזה הוא סכנה גדולה מאד ,ריבוי הנאות העולם הזה עובדי כוכבים תפילתנו עשתה פירות! קנז ,מיעקב רבבה דכתיב (יחזקאל טז ,ז) רבבה כצמח
ועשירות ,זה דבר מסוכן ,ומפסידים בו עולם הבא ,ובאבות (ב,ז) שנינו, השדה נתתיך".
מרבה נכסים מרבה דאגה ,ריבוי עולם הזה הוא דבר לא טוב ,רק כפי (משיעורי החומש ודרשות בש"ב)
הצורך ,וכמו שאמר יעקב אבינו (בראשית כח ,כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד ויש להעיר בסתירת דברי המדרש ,שבתחילה אמר
ללבוש ,אבל יותר מזה לא כדאי. רבי ברכיה כי לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה
יצחק כדי שלא יאמרו עובדי כוכבים תפילתנו
ולכאורה הרי אנו רואים שהאבות הקדושים היה להם הרבה ממון, 'עקב אשר שמע אברהם בקולי עשתה פירות ,ומיד אחר כך אמר רבי ברכיה בעצמו
באברהם נאמר 'ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב' ,ביצחק נאמר
'ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'',
וישמור משמרתי כו'' שנתקיימה הברכה שברכו את רבקה ,שעמדו ממנה
אלופים מעשו ורבבה מיעקב ,ומפורש שתפילתם
וביעקב גם כן נאמר 'ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות מקור החיוב לשמוע בקול חכמים וברכתם של העובדי כוכבים כן עשתה פירות.
ועבדים וגמלים וחמורים'. פירש רש"י :וישמר משמרתי -גזרות להרחקה על ובאמת צריך ביאור בעיקר הדבר מהו שלא יאמרו
והענין ,כי זה תלוי לפי המדרגה של האדם .ידוע שהיו עשירים גדולים אזהרות שבתורה ,כגון שניות לעריות ושבות לשבת. עובדי כוכבים תפילתנו עשתה פירות ,הרי גם תפילה
בעלי מדרגה ,כמו הרש"ש שהיה עשיר גדול ,וכתב חידושים על כל הש"ס, של גוי היא תפילה ,ומצינו בכמה מקומות שגם
בשבת כג,א מבואר דאנר חנוכה מברכין 'וצונו תפילת גוי מתקבלת ,כמו שכתוב בתפילת שלמה
על כל דף בש"ס יש חידושים ממנו ,ועל המשניות ,ועל המדרשים ,וכן רבי להדליק וכו' ,ואמרינן התם 'והיכן ציונו ,רב אויא אמר
אפרים זלמן מרגליות היה עשיר גדול ,וחיבר את הבית אפרים ,ויד אפרים, בחנוכת ביהמ"ק (מלכים א' פ"ח) וגם אל הנכרי אשר
מלא תסור' לא מעמך ישראל הוא וגו' אתה תשמע השמים מכון
ספרים גדולים מאד ,ולהם העשירות לא הזיקה מפני שהיו בעלי מדרגה, שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי וגו' ,ועי"ש
וניצלו את העשירות לדברים טובים מה שצריך לעשות. ובכתובות ז,ב ברכת אירוסין מאי מברך כו' וצונו ברש"י שגוי שמתפלל – מקבל את הישועה יותר
על העריות ואסר לנו את הארוסות .ופירש רש"י – מישראל ,ובמגילה דף ט"ו אמרו לעולם אל תהי ברכת
לכן אין להתפלא על מה שהיו האבות הקדושים עשירים גדולים ,כי הם ואדרבנן נמי מברכין 'וצונו' 'ואסר לנו' כדאשכחן בנר
עשו עם העשירות הרבה מעשים טובים ,ולפי מדרגתם זה לא הזיק להם. הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני
חנוכה .וכונת רש"י ליישב דבשלמא 'וצונו על העריות' הדיוטות ונתקיימה בהן ,ואלו הן דוד ודניאל ,דוד
הוא מה"ת ,אבל 'ואסר לנו את הארוסות' היינו איסור דברכיה ארונה דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו',
והנה התנא אמר מרבה נכסים מרבה דאגה ,ולכאורה הרי זה תלוי במדרגת ארוסה לבעלה הוא רק מדרבנן ,והיאך אומרים על זה
האדם ,אם הוא צדיק או שאינו צדיק ,והתנא לא חילק בזה .ויש לבאר ,כי דניאל דברכיה דריוש דכתיב אלהך די אנת פלח ליה
'ואסר' ,לכך הביא מנר חנוכה שמברכין עליו 'וצונו' בתדירא הוא ישיזבינך ,ומבואר שנתקיימה ברכתם
התנא אמר "מרבה" נכסים ,היינו מי שטורח ומשתדל להרבות נכסים, וכמו שהקשו בגמ' שבת הנ"ל 'והיכן ציונו' ומשני
מתוך חמדת הממון ,ואין הכי נמי שאם הזדמנו לו נכסים בלי שהוצרך של העובדי כוכבים ,ארונה שברך את דוד ,ודריוש
דילפינן מלא תסור. שברך את דניאל ,ומהו שאמרו כאן שלא יאמרו עובדי
לטרוח עבורם ,זה תלוי לפי המדרגה שלו ,אבל מי שטורח ומשתדל
להרבות נכסים מתוך חמדת הממון שיש לו ,הוא מרבה דאגה. וילה"ק דכל זה שפיר לדעת הרמב"ם (בסה"מ שרש כוכבים תפילתנו עשתה פירות.
א' ,וריש הל' ממרים) שלא תסור הוי לאו דאורייתא ומו"ר הגה"צ רא"א דסלר זצ"ל היה אומר כי בדברי
ובאמת אדם שנזדמן לו כסף ,ואינו "מרבה" ,צריך לדעת מה לעשות עם שלא לעבור על דברי חכמים ,וה"נ נתחייבנו על זה אגדה אין סתירות ,ואם מצאנו סתירה ומחלוקת
הכסף ,ויש שמשקיעים "השקעות" להרוויח עוד כסף ,אבל בזה שוב יש בעשה ד'ועשית ככל אשר יורוך' ,אבל להרמב"ן באגדה – שני הדברים נכונים (עיין מכתב מאליהו
חשש של ריבוי עולם הזה .ומי שנוגע לו למעשה יכול להתייעץ ולשאול... ושא"ר אין הלימוד ממקראות אלו ,והגמ' שהזכירה ח"ב עמ' 371וח"ג עמ' ,)353וגם כאן יש לומר שהכל
'לא תסור' הוא אסמכתא בעלמא ,וא"כ אכתי תקשי נכון ,כי בודאי גם תפילה של גוי יכולה להועיל ,אבל
*
היכי אמרינן 'וצונו'. תלוי מה התפילה צריכה לעשות ולפעול ,שכל אחד
ובמק"א הזכיר רבינו... :אמנם יש עשירים שזוכים ומנצלים את העשירות זוכה בתפילתו לפי זכויותיו ,והתפילה מועילה בדבר
ובאמת יש לבאר ,להני ראשונים מנין שחייבים לקיים שהמתפלל יש לו שייכות לזה.
כמו שצריך ,ונותנים לצדקה כפי החיוב כמו שהאריך הח"ח בספרו אהבת מצוות דרבנן ,כיון דקרא דלא תסור לא קאי על זה,
חסד ,ובאיגרת הגר"א כתב שנתינת חומש לצדקה הוא חיוב גמור ,אבל ונראה בזה ,דהרי כח רבנן לתקן תקנות הוא מקרא והרי גויים כל שאיפתם והשגתם זה בגשמיות ,וממילא
הרבה עשירים גדולים קשה להם לתת מעשר וחומש מנכסיהם ,אנחנו לא ד'ושמרתם את משמרתי' דדרשינן עשו משמרת גם תפילתם יכולה להועיל רק בענייני גשמיות ולא
מבינים את גודל הניסיון שבזה ,אבל סיפר לי אחד שמכיר עשירים שקשה למשמרתי ,א"כ בהאי קרא גופיה מונח דיש חיוב גם בענייני רוחניות ,וכן ברכת ארונה לדוד וברכת דריוש
להם מאד להפריש מעשר וחומש לצדקה ,וכן אם יש להם איזה הפסד או לקיים את תקנות אלו שיתקנו חכמים. לדניאל היו בענייני גשמיות ,ולכן נתקיימה ברכתם.
מניעת רווח זהו צער איום בשבילם.
ונראה דזהו גם הביאור בקרא דכתיב גבי אברהם ומעתה יש לומר כי בברכת "אלפי רבבה" כלולים כמה
ובאמת היו גם עשירים צדיקים גדולי עולם ,הרש"ש היה עשיר ,והיה אבינו 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור עניינים ,ראשית זוהי ברכה על כמות הגופים ,שירבו
גאון וצדיק ,וכתב חידושים על כל הש"ס ,ועל המשניות ,ועל המדרשים, משמרתי ,ופירש"י שקיים גם גזרות שעתידים חכמים יוצאי חלציה בכמות ,ובזה מועילה גם ברכה של גויים,
כמעט אין דבר שלא כתב עליו ,וזכה שחידושיו נדפסו בכרך הגמרא, לגזור ,ולכאורה א"כ מהו 'אשר שמע אברהם בקולי', שגם הם יש להם שייכות לריבוי בכמות ,וגם ישמעאל
וכולם לומדים ומשתמשים בזה ,ולא הפריעה לו העשירות ,ובודאי עשה הא חיובם רק מדרבנן ,אלא דבקרא גופיה מבואר היו לו אלפים ורבבות ,כמו שכתוב (בראשית יז,כ)
בה הרבה מעשים טובים לשער. שעתידים לגזור גזרות ויקיימו ,וא"כ מהאי קרא גופא הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד
ה"ז נחשב 'בקולי'. מאוד וגו' ,ועל זה גם גויים יכולים לברך.
וידוע המעשה עם הרש"ש שהלווה פעם סכום כסף לאדם אחד ,וכשביקש
ממנו לפרוע את חובו ,טען הלווה שכבר החזיר ושילם את הכסף ,אבל ובאמת שהרמב"ן גופיה כבר כתב דהחיוב לשמוע אמנם יש עוד ענין ב"אלפי רבבה" ,והוא מה שאמרו
הרש"ש אמר שלא שילם ,ונתפרסם ויצא שם רע בעיר וילנא על אותו בקול חכמים הוא הלכה למשה מסיני ,ולפ"ז ג"כ הוא חז"ל ביבמות דף ס"ג עה"פ ובנחה יאמר שובה ה'
אדם ,כי כולם היו בטוחים שהרש"ש צודק. מה"ת. רבבות אלפי ישראל – מלמד שאין השכינה שורה על
פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל ,הרי שהיו
ולאחר זמן פתח הרש"ש את אחד הספרים בביתו ,ומצא שם את סכום ולפ"ז מיושב מה שמברכין אנו 'וצוונו' דגם לשאר ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק
ההלוואה ,ונזכר כי אכן בשעתו שילם לו הלווה את החוב ,אלא שהוא היה הראשונים דרשינן ליה מ'ושמתרם את משמרתי' בפריה ורביה נמצא גורם לשכינה שתסתלק מישראל,
באמצע לימודו ,והניח את הכסף בסוף הספר ,ושכח מכל הענין ,ורצה ומהל"מ[ ,ויש לפרש ד'ושמרתם' קאי על גזרות וזהו "היי לאלפי רבבה" שתזכה שזרעם יהיו ראויים
הרש"ש לבטל את השם רע שיצא על אותו האדם ,ולכן עשה שידוך של ואיסורי חז"ל ,וההלמ"מ על המצוות עשה שתיקנו להשראת השכינה[ .וכבר הובא במק"א בשם הגר"מ
אחד מצאצאיו עם אחד מצאצאי האדם ההוא ,כדי שעל ידי זה יתפרסם חכמים] ,ולשון הגמ' מלא תסור' ,להני ראשונים הוא יפה-שלזינגר זצ"ל].
הדבר כי אמת היה הדבר שהאדם ההוא שילם את חובו להרש"ש ,ושהוא באמת רק אסמכתא ,אך עיקר המקור מ'ושמרתם' או
מהלמ"מ. וכדי לזכות להשראת השכינה צריכים את קדושת כלל
איש אמת .זוהי הנהגה של מידות טובות... ישראל ,שייוולד יעקב אבינו שהוא בחיר שבאבות
[א.ה .וע' יבמות כא,א) דמשמע שגם משמרת (ב"ר עו,א) וצורתו חקוקה בכיסא הכבוד (שם פב,ב),
למשמרתי הוא מאסמכתא ,ודו"ק בזה ואכמ"ל]. ומצינו שבזכות יעקב ניצל אברהם מכבשן האש (שם
סג,ב) כמ"ש בית יעקב אשר פדה את אברהם (ישעיה
(שיעורים פ"ק דכתובות) כט,כב) ,והיינו מפני שצריכים את יעקב ,שבלי יעקב
עבודה שבלב
ענייני תפילה וביאורי סידור התפילה מאוצרו של רבינו זצללה"ה
עטיפת ציצית
בזמן שמקיימים בה מצות ציצית ,ואם ילך אדם ויתלה קלא אילן בבגדו (עיין ב"מ סא ,ב) כוונת המצוה
לא ישפיע עליו כלום ,מפני שאינו מקיים בזה מצות ציצית ,רק כאשר מקיימים את המצוה כשלובש ארבע כנפות עם ציצית ומברך ,הרי הלבישה היא מצוה ,והברכה עוד מצוה,
כהלכתה ,אז משפיעה עליו קדושת המצוה שיתעורר לחיזוק האמונה ,והיא גזירת הכתוב והלבישה היא מצוה הנמשכת כל היום ,שכל רגע שלבוש ציצית זה מצוה ,חיוב עם קיום של
שקדושת המצוה משפיעה על הלב ,כמו שכתוב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ועשיתם את כל מצות ציצית ,וכשחושב על כך ,הרי המחשבה היא גם כן מחשבה של מצוה.
מצוותי והייתם קדושים ,אבל אם אינו מקיים מצוה אין התכלת משפיע כלום.
*
מי שאין לו ציצית בבגדו מצות ציצית מקדשת את האדם ,כמו שהביא בשערי תשובה (ג,כב) מדברי הספרי שהציצית
אמרו חז"ל (מנחות מא,א) כי למרות שציצית היא רק מצוה קיומית ,ואין חיוב ללבוש בגד מוסיפה קדושה ,שנאמר "והייתם קדושים לאלקיכם".
החייב בציצית ,מכל מקום בעידן דריתחא מענישים את מי שאין לו ציצית בבגדו ,וביאר רבינו *
יונה (שע"ת ג,כב) כי העונש הוא "על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה" ,והיינו
כי כשם שיש חמדת הממון והכבוד יש גם חמדת המצוות ,ומי שאינו חומד את יופי המצוה מובא ברש"י ריש פרשת קרח" -מה עשה ,עמד וכינס מאתיים וחמשים ראשי סנהדראות,
זהו מפני שאינו מחשיב את המצוה .ועידן ריתחא היינו אם יש איזה חטא שהאדם עובר עליו רובן משבט ראובן שכניו ,והם אליצור בן שדיאור וחבריו וכיוצא בו ,והלבישן טליתות שכולן
בלי אונס ,יש כבר קטרוג עליו. תכלת ,באו ועמדו לפני משה ,אמרו לו ,טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה,
אמר להם חייבת ,התחילו לשחק עליו ,אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה,
יפה שעה של מעש"ט בעולם הזה זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה".
ידוע כי הגר"א לפני פטירתו החזיק את הציצית בידיו ובכה ואמר ,כאן בעולם הזה אנו יכולים והיינו שעשו ליצנות מדברי משה רבינו ,כי הטעם שנותנים חוט של תכלת הוא מפני
לקיים מצות ציצית על ידי השתדלות קלה והוצאה של כמה פרוטות ,ואילו בעולם הבא שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד (סוטה יז ,א) ,ואם חוט
לא תהיה אפשרות יותר לקיים מצוות .ושמעתי שאמרו כי מה שלא הצטער על תורה ,זהו אחד תכלת מזכיר את כיסא הכבוד ,כל שכן טלית שכולה תכלת ,ומדוע חייבת בציצית ,ובאו
מפני שגם בעולם הבא לומדים תורה ,וכמו שאמרו חז"ל (ברכות סד ,א) תלמידי חכמים אין להוכיח מזה שמשה רבינו אומר כנגד הסברא ,ואין לסמוך עליו.
להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ,ופירש"י שהולכים מישיבה לישיבה וממדרש
למדרש ,ואם כן גם בעולם הבא יזכה לשמחת התורה ,אבל מצוות לא יהיו שם. והאמת שכל זה אינו נכון ,כי מה שהתכלת משפיע להזכיר לאדם את כיסא הכבוד ,זהו רק
הנחת תפילין
קדושת המחשבה ,לחשוב מה שחייבים לחשוב ,תורה ,או עבודה ,או חסד ,אין לשער מה כוונת המצוה
שזוכים במחשבה אחת! גם מרן הגרא"מ שך זצ"ל ביקש בצוואתו 'מחשבה אחת של מוסר' במצות תפילין יש כמה תועליות ,וכפי שאנו מזכירים בהנני מכוון שלפני הנחת תפילין:
לעילוי נשמתו ,כל מחשבה של מצוה מקדשת את האדם. "שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם ,ושנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו
וזהו כוח קדושת התפילין המשפיע על האדם' ,קרקפתא דמנח תפילין' הוא קרקפתא אחר, ממצרים ,ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ,וציוונו להניח
על היד לזיכרון זרוע הנטויה ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו
שיש בו מחשבות קדושות.
וכוחותי כולם יהיו
ַ חושי
ַ יתברך שמו ,ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר
וראו כל עמי הארץ משועבדים לעבודתו יתברך שמו ,ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים
ושפע קודש ומחשבות קדושות וכו'”.
שמעתי עובדא מהג"ר מרדכי צ'יקינובסקי זצ"ל ,שהלך פעם לבקר את מרן הגרי"ז זצ"ל,
ומרן קיבל אותו בסבר פנים יפות ,ודיבר איתו ,והרגיש הרגשה נעימה מאד במחיצתו ,והנה והיינו שמצות תפילין משפיעה על האדם חיזוק האמונה ,זכירת ניסי יציאת מצרים ,ומועילה
כשהגיע זמן תפילת המנחה ,ומרן הגרי"ז היה מתפלל מנחה עם תפילין ,וכשראהו הרב לשעבד את הלב ואת המוח לעבודת השם ,וגם מחשבות קדושות ,שזה כולל כל ענייני
צ'יקינובסקי עם התפילין נפל עליו פחד פתאום ואחזתו רעדה ,ולא הבין מה ארע עכשיו האמונה ,תורה ,תפילה ,וכל מה ששייך לתרי"ג מצוות.
שהתחיל לפחד ממנו.
ואחר כך התבונן והסביר ,שהרי כתוב בפסוק ' וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך
ויראו ממך' ,ודרשו חז"ל (ברכות ו,א) אלו תפילין שבראש ,היינו כשעמי הארץ ,הגויים ,רואים "לשעבד בזה תאוות ומחשבות ליבנו לעבודתו וכו'"
אדם מישראל שמניח תפילין ,זה מפיל עליהם פחד ומורא. לפני הנחת תפילין אומרים" -וציוונו להניח על היד ...ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאוות
ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו" -שכל המחשבות והתאוות שבלב יהיו לעבודת השם,
אמנם זה תלוי מה הכוונה והמחשבה ,ומי שמניח תפילין בלי כוונה ובלי חיזוק האמונה זה "ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים
לא משפיע ,ונשאר אותו האדם עם התפילין ,ומה שכתוב שהתפילין משפיעות 'שפע קודש לעבודתו יתברך שמו" -שגם הראש וכל החושים יהיו משועבדים לעבודת השם.
ומחשבות קדושות' זוהי תפילה ובקשה ,וצריכים זכויות לזה ,ומרן הגרי"ז כשהניח תפילין,
זה היה עם שלמות הכוונה הגדולה ביותר ,ואצלו זה היה בבחינת "תפילין שבראש" – שבתוך ומוסיפים ומבקשים "ומשפע מצות תפילין יתמשך עלי להיות לי חיים ארוכים ושפע קודש
הראש ,היינו שהשפעת התפילין קיימת בתוך הראש והמוח ,וכשרואה אותו אדם אחר שאינו ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל" ,והענין בזה ,שהראש יהיה תפוס במחשבות
במדרגה הזאת ,הוא כמו "עמי הארץ" ביחס לדרגתו של מרן הגרי"ז ,וממילא "ויראו ממך" זה קדושות בלי היסח הדעת" ,בלי הרהור חטא" – חטא הוא לשון חיסרון כמו שכתוב (מלכים א'
מפיל עליו פחד ומורא .זוהי השפעת התפילין שבראש. א,כא) "והייתי אני ובני שלמה חטאים" ופירש רש"י חסרים ומנועים מן הגדולה ,ושייך דרגה
כזו שלא יהיה שום חיסרון ,בלי הרהור חטא כלל!
וכעין עובדא זו מובא בספר כתר תפילין (וילנא תרע"ג) שמעתי מספרים על הגאון רבנו
אליהו זצ"ל ,שפעם אחת לן לינת לילה בבית מלון ,ויהי בבוקר עמד בעל המלון להתפלל והדרך לכל הדרגות האלו היא עם מה שכתב המסילת ישרים בפרק א' ,שכל המעשים
שחרית והניח תפילין כדת ,וגם הגאון עמד להתפלל בחדר שלו והניח תפילין .והנה פתאום הגשמיים יהפכו לרוחניים "לעבודתו יתברך שמו" ,וכמו שכתב שם" -שתהיה כל פנייתו רק
בא איש איכר בליעל והתחיל להכות את בעל המלון מכות רצח ,ויזעק זעקה גדולה ומרה. לבורא יתברך ,ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא
ויהי כאשר שמע הגאון ז"ל את צעקת בעל המלון ,ויפתח הגאון את דלת החדר ,ויהי כאשר להתקרב אליו יתברך" ,היינו שיכוון גם במעשיו הגשמיים לשם שמים ,ויעשה אותם רק
ראה הבליעל הזה את הגאון ז"ל ,נפחד מאד וייפול מלוא קומתו ארצה ויתעלף. במטרה להתקרב להקב"ה ,ובזה הוא מתקדש "עד שיימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר
אבן השואבת" ,דבקות כזו בהקב"ה שנמשך אחריו כמו מגנט שאינו יכול להיפרד ,ככה הטבע
אחר כך שאל בעל המלון להגאון ,מדוע נרעד הבליעל מפניו ,ויאמר לו הגאון ,משום שראה משתנה ומתקדש על ידי כוונת המעשים לשם שמים.
את התפילין שעל ראשי .תמה בעל המלון ,הן גם אני התפללתי בתפילין על ראשי ,ומדוע בכל
זאת היכני .השיב לו הגאון ,אתה נושא את התפילין על ראשך ואני בתוך ראשי .כלומר ,אתה וכגון כשאוכל יאכל מפני שהוא חייב לאכול ,לצורך בריאות הגוף לעבודת השם ,וממילא גם
נושא התפילין ללא כוונה ,וללא מחשבה לשעבד עצמך לעבודת הבורא ,כאשר מצות תפילין שיעור אכילתו יהיה כפי הצורך ,מצד אחד לא פחות מן הצורך ,כי זה אסור לו ,וצריך לשמור
נועדה לעורר האדם להיות עבד נאמן .והכתוב אומר וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא על בריאותו ,אבל גם לא יותר מן הצורך ,שזה כבר מיותר ,ואינו אלא תאווה.
עליך ויראו ממך ודרשו חז"ל אלו תפילין שבראש [דקדקו לומר 'שבראש' ולא 'על הראש'].
היינו שאם על ידי התפילין יהיה נקרא שם השם עליך ,אז ויראו ממך .ע"כ. "ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועוון כלל"
אנו מבקשים בהנני מכוון לפני הנחת תפילין "מחשבות קדושות" ,שהראש יהיה תפוס
קדושת הרצועות במחשבות שיש בהן קדושה ,ולא במחשבות אחרות ,יכולות להיות גם מחשבות "כשרות",
הנה יש דבר שהרבה אנשים אינם נזהרים בזה ,להשגיח ולשמור על קדושת רצועות התפילין אבל זה לא תורה ,ואין בזה קדושה ,ומבקשים שנזכה למחשבות "קדושות" – שהראש יהיה
כראוי ,ושמעתי מאדם אחד שהיה בביתו של הגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל מקובנא ,כי פעם תפוס בקדושה! ובעיקר בתורה ,זה הכי טוב ,שהראש תפוס בתורה .אמנם זוהי מדרגה גבוהה
ראה רבי יצחק אלחנן אדם שהחזיק תפילין ורצועת התפילין נגעה ברצפה ,מיד צעק רבי מאד ,ולא פשוט לקיים זאת.
יצחק אלחנן" -תשמישי קדושה!"..
אדם חושב כל הזמן ,כמו שכתב רבי ישראל סלנטר באיגרת המוסר שהאדם חפשי בדמיונו,
ואמר לי אותו אדם ,כי מאז שראה את הזעזוע של רבי יצחק אלחנן ,עשה עליו הדבר רושם בראש עוברות כל הזמן מחשבות ודמיונות ,בכוונה ושלא בכוונה ,וצריך לשלוט על המחשבות
עז ,וכל ימיו לא היה מסוגל לראות שרצועת תפילין תיגע ברצפה. שיהיו מחשבות קדושות.
mimeged111@gmail.com ניתן לקבל את הגיליון במייל :
כמו כן לתרומות והנצחות ,ולשליחת ד"ת ,עובדות והנהגות ממרן זצוק"ל ניתן לפנות לכתובת הנ"ל.
