gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת תולדות‬ ‫נדבת ידידנו החשוב והנכבד‬ ‫הרה"ח ר' ישעי' אלעזר יאראוויטש שליט"א‬ ‫מחשובי התומכים הנכבדים‪ ,‬שזכה להתעטר בתואר‬ ‫· בריח התיכון ·‬ ‫לרגל שמחתו בנישואי בנו למז"ט‬ ‫החתונה ביום ראשון באולם 'אינזליכט' בנות ירושלים‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫אוהב ישראל‪.......................................‬ג‬ ‫התחדשות השפעת חיות הבריאה ע"י התחדשות בתורה‬ ‫אגרא דכלה‪.........................................‬ו‬ ‫שני גויים בבטנך‬ ‫דכלה‪.......................................‬ט‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫אגרא‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫באיזה יראה עלינו להתחיל?‬ ‫דברי חיים‪.........................................‬יב‬ ‫ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪11‬‬ ‫המרכזי" שלוחה‬ ‫"היכלהמרכזי ‪-‬‬ ‫היכל‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אוהב ישראל‬ ‫התחדשות השפעת חיות הבריאה ע"י התחדשות בתורה‬ ‫תכלית הבריאה בשביל אברהם אבינו‬ ‫הקב"ה ברא את העולם על ידי התורה‪ ,‬כמבואר רבות בזוה"ק ועוד הרבה‬ ‫מאמרי חז"ל‪ ,‬מוסיף הרה"ק מאפטא זי"ע לבאר לנו כי כמו בראשית‬ ‫הבריאה כן גם עתה המשך כל התחדשות השפעת הבריאה בכל רגע‬ ‫ורגע היא על ידי חידושי תורה‪ ,‬וזה נשפע על ידי הלימוד לשמה באהבה‬ ‫ויראה‪ .‬וזהו כוונת מאמר חז"ל שבריאת העולם היתה באברהם‪ ,‬היינו‬ ‫בתורתו של אברהם‪ ,‬שהיה כלול בו כל התורה וחידושיה‪.‬‬ ‫בשטחיות עולה לנו מחשבה ש"חידושי תורה" הכוונה על פלפולים או‬ ‫חידושים שהבריקו לנו‪ ,‬אבל כשנדייק בדברי הרה"ק במאמר שלפנינו‬ ‫נראה (ובאמת פשוט היא לכל בר דעת) שהכוונה הוא לכל הבנה בהירה‬ ‫יותר שאנו משיגים על ידי שמתייגעים בתורה‪ ,‬אם למדנו את דברי הגמרא‬ ‫בהבנה שטחית וזכינו להבינה על בוריה יותר‪ ,‬הרי נתחדשה התורה‬ ‫בקרבנו‪ .‬וזכינו בכוחה להביא התחדשות השפעת הבריאה‪.‬‬ ‫ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש‬ ‫הקב"ה מחדש הלכה‬ ‫הלכה בבית דין של מעלה‪ ,‬מאי‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקולי‪ .‬מדרש‬ ‫טעמא דכתיב והגה מפיו יצא (איוב לז‪,‬‬ ‫(בראשית רבה מט‪ ,‬ב) ר' ברכיה‬ ‫ב)‪ .‬ואין הגה אלא תורה שנאמר‬ ‫אומר בשם ר' יהודה אין לך כל יום‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫משפיע ומופיע שכל זך ובינה ישרה‪,‬‬ ‫והגית בו יומם ולילה (יהושע א‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫לתלמידי חכמים העוסקים בתורה‬ ‫ואפילו אותן ההלכות היה אברהם‬ ‫ומצות לשמה‪ ,‬ולזה המה מחדשים בכל‬ ‫יודע שנאמר ותורותי‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫יום הלכות‪ ,‬ועל ידי זה מתחדש בכל‬ ‫יום תמיד מעשה בראשית‪.‬‬ ‫השפעת הבריאה ע"י התחדשות‬ ‫בתורה‬ ‫השונה הלכות בכל יום‬ ‫ולהבין זה יש לומר‪ ,‬דהנה אנו‬ ‫ועל פי זה יש לפרש מאמר חז"ל‬ ‫אומרים ובטובו מחדש בכל‬ ‫(נדה עג‪ ).‬כל השונה הלכות בכל‬ ‫יום תמיד מעשה בראשית (ברכת יוצר)‪,‬‬ ‫יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא‪,‬‬ ‫וידוע דבאורייתא ברא קוב"ה עלמא‬ ‫שנאמר הליכות עולם לו‪ ,‬אל תיקרי‬ ‫(זוה"ק בראשית כד‪ ,):‬וכיון שבריאת העולם‬ ‫הליכות אלא הלכות‪ ,‬ע"כ‪ .‬כי‬ ‫היה על ידי התורה‪ ,‬על כן מוכרח‬ ‫בהשתנות טעמו של דבר ההלכה‬ ‫שהחידוש של מעשה בראשית בכל יום‬ ‫תתחדש ההלכה‪ ,‬כנודע לכל מבין‬ ‫הוא גם כן על ידי התחדשות‬ ‫מדעתו‪.‬‬ ‫בהתורה‪.‬‬ ‫וזהו 'כל השונה הלכות בכל יום'‬ ‫השפעת חידושי תורה ע"י‬ ‫היינו שלומד לשמה‪ ,‬ומכניס‬ ‫הלימוד באהבה ויראה‬ ‫ראשו ורובו וכל איבריו וחושיו להבין‬ ‫והלכות שמחדשין הצדיקים שבכל‬ ‫טעמי התורה ומצותיה‪ ,‬ומשנה בכל‬ ‫דור ודור בכל יום ויום‪,‬‬ ‫יום טעמי ההלכות‪ .‬ונמצא שנתחדש‬ ‫היינו על ידי שעוסקים בתורה ובמצות‬ ‫על ידו בכל יום הלכות חדשות‪,‬‬ ‫ה' באמת ותמים ביראה ואהבה כל‬ ‫מהשתנות הטעמים של ההלכות‪ .‬ומזה‬ ‫היום‪ ,‬אז השי"ת משפיע להם שכל‬ ‫בא התחדשות מעשה בראשית וחידוש‬ ‫ישר ובינת אדם‪ ,‬להבין דבר מתוך‬ ‫בריאת העולמות וייחוד וקישור‬ ‫דבר וטעמי תורה והמצות‪ ,‬ובזה‬ ‫העולמות‪.‬‬ ‫מחדשים הלכות חדשות בכל יום‪.‬‬ ‫נעשה עולם שלו‬ ‫דברי המדרש שהקב"ה מחדש‬ ‫וזהו‬ ‫לו שהוא בן עולם הבא'‬ ‫'מובטח‬ ‫בכל יום‪ ,‬רצונו לומר שהשי"ת‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫וכיון שאברהם ברא העולם‪ ,‬ועוד‬ ‫היינו אותו עולם שבא ונתחדש ביום‬ ‫אמרו רבותינו ז"ל שבאורייתא‬ ‫ההוא במעשה בראשית‪ ,‬ועל ידו‬ ‫ברא קוב"ה עלמא כנזכר לעיל‪,‬‬ ‫נעשה חידוש זה‪ ,‬שנאמר הליכות עולם‬ ‫מוכרחים אנו להאמין שהיה כלול‬ ‫לו‪ ,‬אל תיקרי הליכות אלא הלכות‪,‬‬ ‫באברהם אבינו ע"ה התורה כולה‪,‬‬ ‫היינו על ידי חידוש ההלכות נעשה‬ ‫וידע כל התורה ומצותיה כלליה‬ ‫עולם שלו זה שנתחדש באותו יום‪ ,‬כי‬ ‫ופרטיה ודקדוקיה‪.‬‬ ‫הוא גרם חידושו‪ .‬או יש לומר בן‬ ‫עולם הבא‪ ,‬הוא עלמא דבינה שנקרא‬ ‫אשר על כן החידוש במעשה‬ ‫בסוד עלמא דאתי‪ ,‬והוא מקור‬ ‫בראשית שבכל יום על ידי‬ ‫התורה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫התורה כנזכר לעיל‪ ,‬הוא גם כן על‬ ‫ידי אברהם‪ ,‬כי עולם חסד יבנה‪ ,‬אם‬ ‫חיות הבריאה מתורתו של אברהם‬ ‫כן על כרחך שהיו כלולים בו גם כן‬ ‫והנה כתיב אלה תולדות כו' בהבראם‬ ‫אותן חידושי התורה המתחדשין בכל‬ ‫(בראשית ב‪ ,‬ד)‪ .‬ודרשו חז"ל‬ ‫יום וידע אותן‪ ,‬ומזה הוכחת המדרש‬ ‫(בראשית רבה יב‪ ,‬ט) באברהם בראם‪ ,‬רצה‬ ‫וכמבואר וזהו שאמר הכתוב ותורותי‪,‬‬ ‫לומר באברהם שהוא מדת החסד ברא‬ ‫היינו כל חידושי התורה המתחדשים‬ ‫העולם‪ ,‬עולם חסד יבנה (תהלים פט‪ ,‬ג)‬ ‫בכל יום ויום עד עולם‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וכנזכר לעיל (פרשת חיי שרה)‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫שני גויים בבטנך‬ ‫חלקו בעולם הבא – להפוך הכל לעולם הבא‬ ‫בעולמינו הרוחני יש לנו שני חלקי עבודה‪ .‬ראשית היא העבודה בחלקי‬ ‫הקדושה בתורה ותפילה‪ ,‬להתדבק ולהתאחד בהשי"ת‪ ,‬ולעבוד אותו‬ ‫באהבה ויראה‪ .‬והשניה היא העבודה בעסקי עולם הזה‪ ,‬שמוכרחים אנו‬ ‫להתעסק בהן כל אחד כפי שורש נשמתו‪ ,‬אם באכילה ושתיה וכדומה‪ ,‬אם‬ ‫בעסק הפרנסה וכו'‪ ,‬העבודה היא להעלותן לקדושה‪ ,‬להתעסק ולהשתמש‬ ‫בהן כפי הצורך רק כדי להיות דבוק בהשי"ת‪.‬‬ ‫מבאר לנו רביה"ק הבני יששכר זי"ע את יתרון מעלת העבודה בהעלאת‬ ‫ענייני עולם הזה‪ ,‬שבכך אנו מהפכין את המר למתוק‪ ,‬את כח הסטרא‬ ‫אחרא לקדושה עליונה‪ ,‬בענייני איסור ע"י הפרישות מהן‪ ,‬ובענייני היתר‬ ‫שחיותם היא מקליפת נוגה המעורבת בטוב ורע‪ ,‬היא ע"י ההשתמשות בהן‬ ‫רק כפי הצורך במטרה לעבוד את השי"ת‪ .‬כח זה ניתן רק לבני ישראל‬ ‫לקחת את העולם הזה ולהפכן לעולם הבא‪.‬‬ ‫חיות הגשמיות מהקליפות‬ ‫שני גיים בבטנך‪ .‬גיים כתיב‪ ,‬אלו‬ ‫יראה לי על פי מה דידוע מענין‬ ‫אנטנינוס ורבי שלא פסקו מעל‬ ‫מעשה עבודת האיש הישראלי‪,‬‬ ‫שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות‬ ‫המתהלך בתומו בעסקי חומריות‬ ‫החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז‪.):‬‬ ‫וגשמיות עולם הזה‪ ,‬בעודו מלובש‬ ‫להבין בדרך רמז דברי חכמים וחידותם‬ ‫בעכירות החומר‪ .‬דידוע כי כל‬ ‫מהו הוא החשיבות בצנון וחזרת‪ .‬וגם‬ ‫חומריות עולם הזה חיותם מהקליפות‪,‬‬ ‫האיך מרומז בגיים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫עשר ספירות קדושות‪ ,‬ומשם יתפרדו‬ ‫הן הנה הד' קליפות שראה יחזקאל‬ ‫כל פועלי און‪ ,‬ובאם כוונתו בתענוג‬ ‫כנודע‪.‬‬ ‫ההוא למלאות תאוותו‪ ,‬אזי החיות‬ ‫מקליפות נוגה נכלל לפי שעה בשלש‬ ‫איסור ‪ -‬מג' קליפות הטמאות‬ ‫קליפות הטמאות‪ ,‬עד שישוב בתשובה‬ ‫והנה כל הדברים האסורים‪ ,‬אסורים‬ ‫שלימה ויקח הכח ההוא לעבודת השם‬ ‫וקשורים ביד השלש קליפות‬ ‫יתברך‪ ,‬עיין כ"ז בס' התניא ויונעם‬ ‫הטמאים לגמרי‪ ,‬שיבטלו לעתיד‬ ‫לך‪.‬‬ ‫במהרה בימינו בסוד בלע המות לנצח‬ ‫(ישעיה כה‪ ,‬ח)‪ ,‬כי מות נקרא מיתה‬ ‫חלקו בעולם הבא ‪ -‬שגם העולם‬ ‫וביטול גמור‪ ,‬על כן אסור ליהנות‬ ‫הזה חלק מעולם הבא‬ ‫מדברים האסורים אפילו יעבוד בכח‬ ‫ועוד זאת נודע‪ ,‬כי גם נפשות אומות‬ ‫האכילה ההוא את השי"ת‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫העולם מג' קליפות הטמאות‪,‬‬ ‫מהקליפות הצריכים ביטול‪ ,‬עד שיכוף‬ ‫והנה שורש אבינו יעקב הוא‬ ‫את גופו לבטל ממנו שיעור התענוג‬ ‫מהקדושה ממקום הקודש העליון‪,‬‬ ‫וההנאה שקיבל מהאיסור‪.‬‬ ‫אחרא‬ ‫מהסטרא‬ ‫עשו‬ ‫ושורש‬ ‫והקליפות‪ ,‬על כן חלקו בעולמות‪,‬‬ ‫היתר ‪ -‬מקליפת נוגה‬ ‫יעקב נטל לחלקו עולם הבא סטרא‬ ‫מה שאין כן הדברים הגשמיים‬ ‫דקדושה‪ ,‬הגם שיצטרך לעסוק בעסקי‬ ‫מושפעים‬ ‫הם‬ ‫המותרים‬ ‫עולם הזה בהכרח כמאכל ומשתה‪,‬‬ ‫מקליפת נוגה‪ ,‬מצרנית בין הקדושה‬ ‫עם כל זה הוא דוקא להכרח המוכרח‬ ‫והסטרא אחרא‪ ,‬הוא סוד הקליפה‬ ‫לענייני עולם הבא‪ ,‬היינו לעבוד בכח‬ ‫הרביעית של אגוז הנאכלת עם האוכל‪,‬‬ ‫האכילה ההיא‪ .‬ועשו נטל לחלקו עולם‬ ‫והקליפה ההיא נקרא בזוה"ק 'תיקלא'‬ ‫הזה‪ ,‬והוא להיפך אפילו המצוה‬ ‫משקל‪ ,‬אל כל אשר יחפוץ יטנו‪.‬‬ ‫שעשה דהיינו כיבוד אב‪ ,‬הכל להנאת‬ ‫עולם הזה ובשקר גמור‪.‬‬ ‫היינו אם כוונתו בהנאה ההיא‬ ‫המותרת‪ ,‬לעבוד את השי"ת‬ ‫הענין הולך בכל דור עד‬ ‫וזה‬ ‫על ידי הכח הניתוסף לו‪ ,‬הרי מעלה‬ ‫שנתגלגלו באנטונינוס ורבי‪ ,‬אז‬ ‫החיות מקליפת נוגה להיכלל בקדושה‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫ביו"ד‪ ,‬רמז לזמן אנטונינוס ורבי שאז‬ ‫איתכפיא סטרא אחרא שנתגלגל עשו‬ ‫ניתקנה הסטרא אחרא‪ ,‬והיה אז בנקל‬ ‫באנטונינוס‪ ,‬והיה כפוף לרבי גלגול‬ ‫להיכלל כל הדברים העולמיים בעשר‬ ‫יעקב‪ .‬והנה בימים ההם היה בנקל‬ ‫ספירות קדושות [מספר היו"ד]‪ ,‬מה‬ ‫לאיש הישראלי לתקן מעשיו העולמיים‬ ‫שאין כן כשהיו הנשמות בגלגול‬ ‫לשמו יתברך דייקא‪ ,‬להיות דאיתכפיא‬ ‫הראשון דיעקב ועשו‪ ,‬כי אז נאמר‬ ‫סטרא אחרא‪ ,‬והנה הקליפות נקראים‬ ‫ביעקב לבד [ידו אחזת בעק"ב]‪ ,‬רוצה‬ ‫עקב‪ ,‬עקב וסוף לקדושה‪ ,‬בסוד‬ ‫לומר היו"ד היתה אוחזת בעקב עשו‪,‬‬ ‫עקבות משיחא וכו'‪.‬‬ ‫בבחינת העקב היא הקליפת נוגה‪,‬‬ ‫העלאת עולם הזה להשי"ת‬ ‫שהיה יעקב מחבר ומקשר העקב‬ ‫מהפך מר למתוק‬ ‫דבקליפת נוגה להיכלל ביו"ד‪ ,‬ועל שם‬ ‫כך נקרא יעק"ב‪.‬‬ ‫והנה האיש העובד השי"ת בתורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬עובד השי"ת יקרא‬ ‫והנה במספר היו"ד ניתוסף ד' על‬ ‫לו‪ ,‬יתר עליו הנלבב העובד השי"ת‬ ‫מספר הוא"ו‪ ,‬לרמז שבימי‬ ‫גם בדברים עולמיים עסקי עולם הזה‬ ‫אנטינינוס ורבי לא עשו פעולותיהן‬ ‫שמהפך מר למתוק‪ ,‬ומשל אלו שני‬ ‫לד' קליפות רק להיו"ד דקדושה‬ ‫העבודות הוא‪ ,‬דמיון עבודת הא'‬ ‫והעלו המדריגות התחתונים המכונים‬ ‫הוא כמי שעושה מאכל ערב ממיני‬ ‫בשם צנון וחזרת (כי אז היה בניקל להעלות‬ ‫מתיקה‪ ,‬זה אין חידוש‪ ,‬יתר עליו מי‬ ‫העולם הזה לקדושה)‪.‬‬ ‫שלוקח מאכלים חריפים וחמוצים‪ ,‬ועל‬ ‫ידי התבלין עושהו מעדן והוא משיב‬ ‫ויש לרמז גם כן מה שאמרו לא‬ ‫הנפש ביותר‪.‬‬ ‫בימות החמה [היינו שבתות‬ ‫וימים טובים שנקראים ימות החמה‪,‬‬ ‫למתק את הצנון‬ ‫שבהם איתערותא דלעילא אל האדם‬ ‫וזה מה שנראה לדעתי שכוונו חז"ל‬ ‫כמו החמה המאירה אל הלבנה ועוד‬ ‫לדברים העולמיים הללו המוכנים‬ ‫טעמים אחרים]‪ ,‬ולא בימות הגשמים‪,‬‬ ‫להתמתק לתבלין בשם 'צנון וחזרת'‪,‬‬ ‫היינו ימי החול ימים הגשמיים‪ ,‬עם‬ ‫שהם חריפים בעצמם ושבו והיו‬ ‫כל זה לא פסקה מעל שלחנם וכו'‬ ‫למעדן‪ ,‬והנה בפסוק הלז היה‬ ‫וכנ"ל‪.‬‬ ‫מהראוי לכתוב גוים בוא"ו וכתב‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫באיזה יראה עלינו להתחיל?‬ ‫מהי ענין הסעודות של מצוה‪ ,‬שהרבו בה תלמידי חכמים?‬ ‫רגילים אנו לשמוע שהמעלה והסיבה להעדיף את יראת הרוממות על פני‬ ‫יראת העונש‪ ,‬היא מפני שכשאנו עובדים את השי"ת מפני יראת העונש‪,‬‬ ‫הרי סוף סוף אנו עסוקים בעצמינו‪ ,‬כי אנו נזהרים של שלימותינו ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬ואילו ביראת הרוממות הרי אנו עסוקים בגדולת השי"ת‪ ,‬וגדולת‬ ‫נשמות ישראל איך שכל מעשה שלנו יש לה השפעה על כל הבריאה‪,‬‬ ‫כי כולם תלויים ועומדים על מעשינו‪ .‬ואכן יסוד זה מבואר רבות בספרי‬ ‫חסידות‪.‬‬ ‫אולם כאן במאמר מאיר לנו רביה"ק הבני יששכר זי"ע את הענין מזוית‬ ‫נוספת‪ ,‬עד שאפילו בהתחלה מי שראוי לכך עדיף לו להתחיל ביראת‬ ‫הרוממות‪ ,‬והוא כי הלא ידוע בפי כל גודל הנחיצות של עבודת ה' בשמחה‬ ‫וטוב לבב‪ ,‬שהשמחה היא הממשיכה את השראת השכינה‪ ,‬וכשנעבוד את‬ ‫ה' רק מיראת העונש‪ ,‬עלולים אנו ליפול לרשת העצבות‪ ,‬מגודל העונשים‬ ‫המחכים לנו אם נתפתה אחר היצר‪.‬‬ ‫אבל מדגיש רביה"ק כי מי שיצרו מתגבר עליו‪ ,‬ואין לו דרך אחרת להינצל‪,‬‬ ‫הרי מה לא יעשה הבן כדי שלא יחטא‪ ,‬מוטב שיבא לעצבות ולא יעבור‬ ‫על איסור תורה‪ ,‬אבל לכתחילה מי שיכול להתחיל ביראת הרוממות‪ ,‬ע"י‬ ‫התבוננות בגדלות ה' והתבוננות בקדושת נשמות ישראל‪ ,‬עדיף להתחיל‬ ‫ביראה זו‪ .‬ולכך חכמנו ז"ל כשנתנו עצה נגד היצר‪ ,‬מנו את העצה להזכיר‬ ‫לו יום המיתה‪ ,‬בסוף הרשימה‪ ,‬כי עם זה משתמשים רק כששאר העצות‬ ‫אינן מועילות לפי מצבו בעת ההיא‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫לעורר יראה פחותה הלזו המביאה‬ ‫הנה נא זקנתי לא ידעתי וכו'‪ .‬יש‬ ‫לידי עצבות‪ ,‬אם לא על צד ההכרח‪,‬‬ ‫לדקדק לא ידעתי לשון עבר‪,‬‬ ‫שיראה שאין עוזר לו נגד היצר הרע‪,‬‬ ‫היה לו לומר לא אדע לשון הווה‪ .‬אך‬ ‫על כן מוטב לו לבא לידי עצבות‪ ,‬ולא‬ ‫הוא דהנה רצה לברכו‪ ,‬וציוה להביא‬ ‫יעבור על התורה לשמוע לעצת היצר‬ ‫לעצמו מאכל לאכול ולשתות מעדנים‬ ‫הרע‪.‬‬ ‫ומטעמים‪ ,‬ומה ענין זה לברכות‪.‬‬ ‫אבל כל זמן שיש באפשרי לעמוד‬ ‫בשמחה ובטוב לבב‬ ‫נגד יצר הרע באיזה תחבולה‬ ‫אך הוא דזה ענין הצדיקים הגדולים‬ ‫אחרת‪ ,‬ירחיק את עצמו מיראת העונש‬ ‫שכל עבודתם להבוי"ת בשמחה‬ ‫ומזכרון יום המיתה‪ ,‬בכדי שלא יבא‬ ‫ובטוב לבב‪ ,‬ובפרט כשרוצים שתשרה‬ ‫לידי עצבות‪ ,‬כי על ידי זה ירע לבבו‬ ‫עליהם רוה"ק אזי מטיבים את לבם‬ ‫ולא יעבוד את הש"י בשמחה ויסתלק‬ ‫בשמחה ובטוב לבב כי העצבות דבר‬ ‫ממנו הרוח הקודש‪.‬‬ ‫מגונה בעיניהם ומונע העבודה‬ ‫ורוה"ק‪ .‬וזה עניני סעודת מצוה‬ ‫הגם שהיראה הפחותה הלז נצרכת‬ ‫וסעודות שתלמידי חכמים מסובין בה‪,‬‬ ‫מאוד לשפלי מצב‪ ,‬אשר אין‬ ‫שעל ידי התענוג הגשמיי מטיבין את‬ ‫להם יד ושם בגדולות ונפלאות עבודתו‬ ‫לבם לרוה"ק‪.‬‬ ‫יתברך שמו‪ .‬לגדולי הערך היא יראה‬ ‫פחותה מאוד‪ ,‬כמבואר הענין בזוהר‬ ‫יראת העונש ‪ -‬על צד ההכרח‬ ‫בראשית (יא‪ ):‬אית יראה ואית יראה‬ ‫(ברכות‬‫וזה מה שמצינו בדברי חז"ל‬ ‫וכו'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ה‪ ).‬לעולם ירגיז אדם יצר טוב‬ ‫מטעמים ‪ -‬שתשרה שכינה‬ ‫על יצר הרע‪ ,‬נצחו מוטב ואם לא‬ ‫וכו'‪ ,‬ואם לאו יזכיר לו יום המיתה‪.‬‬ ‫והנה יצחק אבינו מדתו מדת היראה‪,‬‬ ‫(הרי הזכרת יום המיתה) הוא רפואה‬ ‫אך היה מתנהג תמיד ביראת‬ ‫בדוקה יותר מקריאת שמע ותורה‪,‬‬ ‫הרוממות שהוא מתוך שמחה‪ ,‬ומעולם‬ ‫מה היא המניעה שלא יזכיר לו תיכף‬ ‫לא עלתה על דעתו יראת העונש‪,‬‬ ‫וינצל מכל רע‪.‬‬ ‫וזה היה הענין בכאן שהיה רוצה‬ ‫שתשרה עליו השכינה ורוח הקודש‪,‬‬ ‫מהראוי‬ ‫שאינו‬ ‫בוודאי‬ ‫הוא‬ ‫אך‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫הלא מדתו מדת היראה‪ ,‬ושמחה מה‬ ‫לברך ברוח קדשו את אשר גזר הבורא‬ ‫זו עושה‪ .‬על כן הקדים מאמרו‬ ‫שראויין אליו הברכות‪ ,‬אזי צוה לעשות‬ ‫והודיעו לבנו‪ ,‬שמעולם שמר את‬ ‫לעצמו מטעמים‪ ,‬לשמח את לבבו‪ ,‬ואז‬ ‫עצמו מיראה הפחותה‪ ,‬ואמר הלא‬ ‫תשרה עליו רוח הקודש‪.‬‬ ‫תראה 'הנה נא זקנתי'‪ ,‬ואף על פי‬ ‫לא זכרתי יום המיתה‬ ‫כן עדיין 'לא ידעתי יום מותי'‪,‬‬ ‫מעולם לא עלתה זאת בידיעתי‬ ‫ובזה נבא אל הכוונה‪ ,‬שהיה רוצה‬ ‫ומחשבתי הזכרת יום המיתה‪ ,‬שהוא‬ ‫לומר לבנו הענין הנרצה‪,‬‬ ‫יראה הפחותה‪ ,‬רק אני מתנהג ביראת‬ ‫דהיינו שרוצה לברכו‪ ,‬על כן בהכרח‬ ‫הרוממות‪ ,‬הבאה מתוך שמחה של‬ ‫שיהיה זה מתוך שמחה‪ ,‬על כן יעשה‬ ‫מצוה ורוחב לב‪ ,‬על כן 'ועתה שא‬ ‫לו מטעמים‪.‬‬ ‫נא' וכו'‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שלא יקשה לו הדבר לבנו‬ ‫ובכדי‬ ‫חסידות‬ ‫םייח ירבד‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫דברי חיים‬ ‫ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ‬ ‫הברכות היו לתת לנו כח לחיות עם השי"ת בתוך עסק עולם הזה‬ ‫במאמר שלפנינו מבאר לנו הרה"ק‪ ,‬את פנימיות ענין הברכות שבירך יצחק‬ ‫אבינו את יעקב בכל הברכות הגשמיים‪ ,‬וכן מבואר בכל ספרי החסידות‪,‬‬ ‫שתכלית הברכות לא היו להמשיך השפעות גשמיות בלבד‪ ,‬אלא גם לתת‬ ‫כח לחיות עם השי"ת בתוך העסק בעולם הגשמי‪ ,‬ועל ידי זה להעלותם‬ ‫ולהביאם לידי תיקונם‪ ,‬דבר זה נגזר עלינו מאז חטא עץ הדעת‪ ,‬שנצטרך‬ ‫להתעסק בעניני עולם הזה‪ ,‬ועם כל זה לא להיות נפרד מהשי"ת ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫למצוא שם הדביקות בהשי"ת‪.‬‬ ‫יצחק אבינו היה סובר שיעקב איש תם יושב אוהלים אין צריך להתעסק‬ ‫בחלק הגשמי‪ ,‬אלא כל עסקו יהיה רק בחלק הרוחני והדביקות‪ ,‬אבל עשיו‬ ‫שטבעו מושך לו כבר לחלק הגשמי‪ ,‬הוא יעסוק בהם ויעלה אותם להביאם‬ ‫לידי תיקון‪ ,‬כי היה סובר שאינו נפרד הוא מיעקב‪ ,‬ולכן לא רצה לברך את‬ ‫יעקב בברכות גשמיות רק לעשיו‪.‬‬ ‫אבל הקב"ה שיודע היה שעשיו הוא נפרד לגמרי מהקדושה‪ ,‬הזמין שיעקב‬ ‫יקבל הברכות‪ ,‬כי רק כלל ישראל יש להם הכח להתעסק בגשמיות ולא‬ ‫להיות שקוע בהם‪ ,‬אלא לחפש הדביקות בהם‪ ,‬על ידי שעושים הכל על‬ ‫פי תורתינו הקדושה‪ ,‬ועל ידי שמתדבקים בפנימיות חיות הבריאה שהוא‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫חסידות‬ ‫תודלות תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫רגליו‪ ,‬והאדם בחכמתו ושכלו יעבוד‬ ‫בפסוק ויאמר מה זה מהרת למצוא‬ ‫השם‪ ,‬וכל העולם יתוקנו על ידו (בלי‬ ‫בני ויאמר כי הקרה ה'‬ ‫טירחה בהתעסקות בעניני העולם)‪ ,‬היינו על‬ ‫אלקיך לפני (כז‪ ,‬כ) וכו'‪ .‬ונראה לי‬ ‫ידי אכילת מה שיצטרך מכל עץ הגן‪,‬‬ ‫לפרש‪ ,‬דהנה מקרא גופא קשיא‪ ,‬מה‬ ‫ועל ידי יתר מעשיו שישרתהו להאדם‬ ‫זה השאלה דמה זה מהרת‪ ,‬ומה לו‬ ‫יתוקנו על ידו וכו'‪ ,‬והנה לאשר נטה‬ ‫בזה‪ ,‬הא כיון שעשה צוויו היה לו‬ ‫(בחטא עץ הדעת) אחרי החומרי ונסתלק‬ ‫לברכו‪ ,‬ואי שרצה לבדקו אם הוא‬ ‫ממנו זוהר נשמתו‪ ,‬גם העולם כולו‬ ‫יעקב‪ ,‬הא באמת עדיין לא ניכר לו‬ ‫נתמעט מטובו וירדו פלאים‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬דלמא הזמין (עשיו) בזריזות‪.‬‬ ‫הברכות היו נתינת כח להעלות‬ ‫אך נראה לי דהנה גם זה באמת‬ ‫ולתקן עולם הגשמי‬ ‫תמוה מאד מה היה דעת יצחק‬ ‫והנה אבותינו הקדושים תקנו חטאו‬ ‫אבינו לברך את עשו‪ ,‬ואם כי ציד‬ ‫כל אחד לפי ערכו כידוע‬ ‫בפיו‪ ,‬הלא יעקב לכל העולם היה ניכר‬ ‫(זוה"ק בהר קיא ע"ב) והנה אברהם תיקן‬ ‫לצדיק‪ ,‬יותר טוב לברכו וכו'‪ ,‬וגם‬ ‫מדת החסד‪ ,‬ויצחק תיקן בחינת‬ ‫הברכות המה לכאורה דברים גשמיים‪,‬‬ ‫הגבורה וכו'‪ ,‬והנה היה כוונת יצחק‬ ‫טל ומטר משמני ארץ‪ ,‬ולמה לא ברכו‬ ‫שיתוקן העולם בכללו על ידי בניו‪,‬‬ ‫כעין שבירך נח לבניו (בראשית ט‪ ,‬כז)‬ ‫ועיקר התיקון הוא לתקן גם העולם‬ ‫יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם‬ ‫החומרי הגשמי‪ ,‬שיזוכך ויקרב לה'‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ובברכת יצחק לא מצינו רק‬ ‫דוגמת מצות קרבנות‪ ,‬וכמו שמצפים‬ ‫ברכות גשמיות‪.‬‬ ‫אנו שכל מעשה בראשית יעידו וישבחו‬ ‫לה'‪ ,‬וכמאמר המשורר (תהלים קמח‪ ,‬א)‬ ‫מחטא עץ הדעת נגזר עלינו‬ ‫להתעסק בעניני העולם לתקנם‬ ‫הללו את ה' מן השמים‪ ,‬הללוהו מן‬ ‫הארץ כו' (תהלים שם‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫אך יש לומר דידוע‬ ‫(זוה"ק נשא קכב‪).‬‬ ‫דמשעת חטא אדם הראשון‬ ‫הבא לי ציד ‪ -‬כדי לקרבו‬ ‫נתקלקל העולם‪ ,‬כי תכלית הבריאה‬ ‫להשי"ת‬ ‫שיהיה הכל תחת האדם‪ ,‬כמאמר‬ ‫ולכן היה בדעתו שיעקב ועשו המה‬ ‫המשורר (תהלים ח‪ ,‬ז) כל שתה תחת‬ ‫חסידות‬ ‫םייח ירבד‬ ‫ספרי‬ ‫די‬ ‫שיטעה יצחק לברך ליעקב בלא כוונה‬ ‫בבחינת איש אחד‪ ,‬זה כנשמה יעקב‬ ‫מכוונת לו רק בדמיונו שהוא עשו‪ ,‬כי‬ ‫שעוסק בתורה יושב אהלים‪ ,‬ועשו‬ ‫אבינו יעקב היה איש תם‪ ,‬ולא היה‬ ‫הוא בזה העולם‪ ,‬ולכן רצה לקרבו‬ ‫יצחק מברכו בברכת עולם הזה (כי רצה‬ ‫ולברכו שיהיה הכל בשלימות ויקורב‬ ‫שיעקב יעסוק בתיקון חלק הרוחני בלבד)‪ ,‬ורק‬ ‫גם העולם הגשמי לה'‪ ,‬ולזה צוה לו‬ ‫שסבר שהוא עשו‪ ,‬וזאת ידע יצחק‬ ‫שממעשה הגשמיות שעוסק בהם עשו‬ ‫שעשו הוא חומרי‪ ,‬ורק שסבר שיש בו‬ ‫יביא למאכלו‪ ,‬שאכילת יצחק אבינו כמו‬ ‫איזה ניצוצות קדושות שיטהו לטוב‬ ‫בחינת קרבן‪ ,‬ועל ידי זה רצה לקשר‬ ‫ולהתחבר עם יעקב שהוא נשמה לו‬ ‫כללות העולמות להקדושה‪.‬‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ולכן רצה לברכו בטוב עולם‬ ‫הזה‪ ,‬וכדי לתקן הכל‪ ,‬הגוף העולם‬ ‫רק יעקב מסוגל להעלות‬ ‫ונפשו וכו'‪.‬‬ ‫הגשמיות‬ ‫אמנם באמת עשו לא היה כלל מצד‬ ‫אך הקב"ה ידע האמת שחס ושלום‬ ‫הקדושה‪ ,‬ורק בפיו היו איזה‬ ‫לא יבורך עשו‪ ,‬ורק אדרבה יקח‬ ‫ניצוצות קדושות כמבואר בספרים‬ ‫יעקב ממנו החלק החומרי‪ ,‬הטוב‬ ‫הקדושים‪ ,‬ויצחק אבינו סבר בדעתו‬ ‫והניצוצות קדושות שבו‪ ,‬ועל ידי יעקב‬ ‫שכולו הוא כלול מניצוצות קדושות כמו‬ ‫וזרעו יתוקן הכלל‪ ,‬לזה סיבב הקב"ה‬ ‫פיו‪ ,‬ולזה ויאהב יצחק את עשו כי‬ ‫שיטעה יצחק וידמה בדעתו שיברך‬ ‫ציד בפיו (בראשית כה‪ ,‬כח)‪.‬‬ ‫לעשו‪ ,‬ובאמת יטול יעקב הברכות‬ ‫כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫זאת‬ ‫נסבה‬ ‫היתה‬ ‫מה'‬ ‫ובאמת‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ק‪+‬רבה אל נפ‪+‬שי גאל‪+‬ה‬ ‫להבין ולחיות‬ ‫את תורת‬ ‫החסידות‬ ‫חודש‬ ‫נסיון‬ ‫חינם‬ ‫הביאור הנפלא שפותח את‬ ‫שערי תורת החסידות לכל נפש‬ ‫סדר יומי של ‪ 7‬דקות ליום!‬ ‫חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית‪:‬‬ ‫מצטרפים‬ ‫לאלפי הלומדים‬ ‫שמאירים את‬ ‫חייהם‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪33‬‬ ‫אלפי ישראל ימתיקו נשמתם בזכותך‬ ‫היכי דמי‬ ‫געלעגנהייט?!‬ ‫ההזדמנות האחרונה‬ ‫לרכוש זכות נצחית בהדפסת‬ ‫ספר הק' מאור עיניים עם הביאור הנפלא של 'קול דודי'‬ ‫שיפתח אור גדול בנשמות ישראל לדורותיהם‬ ‫ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש‬ ‫רֶ גַע ֶ‬ ‫בשבועות הקרובים יורד כרך הראשון למכבש הדפוס‪ .‬אשרי‬ ‫הזוכה להשקיע השקעה נצחית זו ולרכוש לעצמו זכויות וישועות‬ ‫‪0504-13-15-19‬‬ ‫חייג‬ ‫וקנה‬ ‫זכויות‬