ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — תולדות (2026-11-09)

בעזהשי"ת
ילקוט מאמרים מיוחדים
מספרי חסידות
פרשת תולדות
נדבת ידידנו החשוב והנכבד
הרה"ח ר' ישעי' אלעזר יאראוויטש שליט"א
מחשובי התומכים הנכבדים ,שזכה להתעטר בתואר
· בריח התיכון ·
לרגל שמחתו בנישואי בנו למז"ט
החתונה ביום ראשון באולם 'אינזליכט' בנות ירושלים
בעזהשי"ת
מפתח
©
כל הזכויות שמורות
אוהב ישראל.......................................ג
התחדשות השפעת חיות הבריאה ע"י התחדשות בתורה
אגרא דכלה.........................................ו
שני גויים בבטנך
דכלה.......................................ט
שבטי ישראל 48כ"ב אגרא
050-413-1519
באיזה יראה עלינו להתחיל?
דברי חיים.........................................יב
ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ
קו 'קול דודי'
מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות
אירופה: ארה"ב: ארה"ק:
033.0551.7811 605.313.6695 035.100.200
שלוחה 11
המרכזי" שלוחה
"היכלהמרכזי -
היכל
לתרומות והערות 05041-31519
ג חסידות תודלות תשרפ ספרי
Lספר הק' K
אוהב ישראל
התחדשות השפעת חיות הבריאה ע"י התחדשות בתורה
תכלית הבריאה בשביל אברהם אבינו
הקב"ה ברא את העולם על ידי התורה ,כמבואר רבות בזוה"ק ועוד הרבה
מאמרי חז"ל ,מוסיף הרה"ק מאפטא זי"ע לבאר לנו כי כמו בראשית
הבריאה כן גם עתה המשך כל התחדשות השפעת הבריאה בכל רגע
ורגע היא על ידי חידושי תורה ,וזה נשפע על ידי הלימוד לשמה באהבה
ויראה .וזהו כוונת מאמר חז"ל שבריאת העולם היתה באברהם ,היינו
בתורתו של אברהם ,שהיה כלול בו כל התורה וחידושיה.
בשטחיות עולה לנו מחשבה ש"חידושי תורה" הכוונה על פלפולים או
חידושים שהבריקו לנו ,אבל כשנדייק בדברי הרה"ק במאמר שלפנינו
נראה (ובאמת פשוט היא לכל בר דעת) שהכוונה הוא לכל הבנה בהירה
יותר שאנו משיגים על ידי שמתייגעים בתורה ,אם למדנו את דברי הגמרא
בהבנה שטחית וזכינו להבינה על בוריה יותר ,הרי נתחדשה התורה
בקרבנו .וזכינו בכוחה להביא התחדשות השפעת הבריאה.
ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הקב"ה מחדש הלכה
הלכה בבית דין של מעלה ,מאי עקב אשר שמע אברהם בקולי .מדרש
טעמא דכתיב והגה מפיו יצא (איוב לז, (בראשית רבה מט ,ב) ר' ברכיה
ב) .ואין הגה אלא תורה שנאמר אומר בשם ר' יהודה אין לך כל יום
חסידות לארשי בהוא ספרי ד
משפיע ומופיע שכל זך ובינה ישרה, והגית בו יומם ולילה (יהושע א ,ח).
לתלמידי חכמים העוסקים בתורה ואפילו אותן ההלכות היה אברהם
ומצות לשמה ,ולזה המה מחדשים בכל יודע שנאמר ותורותי ,ע"כ.
יום הלכות ,ועל ידי זה מתחדש בכל
יום תמיד מעשה בראשית. השפעת הבריאה ע"י התחדשות
בתורה
השונה הלכות בכל יום ולהבין זה יש לומר ,דהנה אנו
ועל פי זה יש לפרש מאמר חז"ל אומרים ובטובו מחדש בכל
(נדה עג ).כל השונה הלכות בכל יום תמיד מעשה בראשית (ברכת יוצר),
יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, וידוע דבאורייתא ברא קוב"ה עלמא
שנאמר הליכות עולם לו ,אל תיקרי (זוה"ק בראשית כד ,):וכיון שבריאת העולם
הליכות אלא הלכות ,ע"כ .כי היה על ידי התורה ,על כן מוכרח
בהשתנות טעמו של דבר ההלכה שהחידוש של מעשה בראשית בכל יום
תתחדש ההלכה ,כנודע לכל מבין הוא גם כן על ידי התחדשות
מדעתו. בהתורה.
וזהו 'כל השונה הלכות בכל יום' השפעת חידושי תורה ע"י
היינו שלומד לשמה ,ומכניס הלימוד באהבה ויראה
ראשו ורובו וכל איבריו וחושיו להבין
והלכות שמחדשין הצדיקים שבכל
טעמי התורה ומצותיה ,ומשנה בכל
דור ודור בכל יום ויום,
יום טעמי ההלכות .ונמצא שנתחדש
היינו על ידי שעוסקים בתורה ובמצות
על ידו בכל יום הלכות חדשות,
ה' באמת ותמים ביראה ואהבה כל
מהשתנות הטעמים של ההלכות .ומזה
היום ,אז השי"ת משפיע להם שכל
בא התחדשות מעשה בראשית וחידוש
ישר ובינת אדם ,להבין דבר מתוך
בריאת העולמות וייחוד וקישור
דבר וטעמי תורה והמצות ,ובזה
העולמות.
מחדשים הלכות חדשות בכל יום.
נעשה עולם שלו דברי המדרש שהקב"ה מחדש וזהו
לו שהוא בן עולם הבא' 'מובטח בכל יום ,רצונו לומר שהשי"ת
ה חסידות תודלות תשרפ ספרי
וכיון שאברהם ברא העולם ,ועוד היינו אותו עולם שבא ונתחדש ביום
אמרו רבותינו ז"ל שבאורייתא ההוא במעשה בראשית ,ועל ידו
ברא קוב"ה עלמא כנזכר לעיל, נעשה חידוש זה ,שנאמר הליכות עולם
מוכרחים אנו להאמין שהיה כלול לו ,אל תיקרי הליכות אלא הלכות,
באברהם אבינו ע"ה התורה כולה, היינו על ידי חידוש ההלכות נעשה
וידע כל התורה ומצותיה כלליה עולם שלו זה שנתחדש באותו יום ,כי
ופרטיה ודקדוקיה. הוא גרם חידושו .או יש לומר בן
עולם הבא ,הוא עלמא דבינה שנקרא
אשר על כן החידוש במעשה בסוד עלמא דאתי ,והוא מקור
בראשית שבכל יום על ידי התורה ,והבן.
התורה כנזכר לעיל ,הוא גם כן על
ידי אברהם ,כי עולם חסד יבנה ,אם חיות הבריאה מתורתו של אברהם
כן על כרחך שהיו כלולים בו גם כן והנה כתיב אלה תולדות כו' בהבראם
אותן חידושי התורה המתחדשין בכל (בראשית ב ,ד) .ודרשו חז"ל
יום וידע אותן ,ומזה הוכחת המדרש (בראשית רבה יב ,ט) באברהם בראם ,רצה
וכמבואר וזהו שאמר הכתוב ותורותי, לומר באברהם שהוא מדת החסד ברא
היינו כל חידושי התורה המתחדשים העולם ,עולם חסד יבנה (תהלים פט ,ג)
בכל יום ויום עד עולם ,והבן. וכנזכר לעיל (פרשת חיי שרה).
חסידות הלכד ארגא ספרי ו
Lספר הק' K
אגרא דכלה
שני גויים בבטנך
חלקו בעולם הבא – להפוך הכל לעולם הבא
בעולמינו הרוחני יש לנו שני חלקי עבודה .ראשית היא העבודה בחלקי
הקדושה בתורה ותפילה ,להתדבק ולהתאחד בהשי"ת ,ולעבוד אותו
באהבה ויראה .והשניה היא העבודה בעסקי עולם הזה ,שמוכרחים אנו
להתעסק בהן כל אחד כפי שורש נשמתו ,אם באכילה ושתיה וכדומה ,אם
בעסק הפרנסה וכו' ,העבודה היא להעלותן לקדושה ,להתעסק ולהשתמש
בהן כפי הצורך רק כדי להיות דבוק בהשי"ת.
מבאר לנו רביה"ק הבני יששכר זי"ע את יתרון מעלת העבודה בהעלאת
ענייני עולם הזה ,שבכך אנו מהפכין את המר למתוק ,את כח הסטרא
אחרא לקדושה עליונה ,בענייני איסור ע"י הפרישות מהן ,ובענייני היתר
שחיותם היא מקליפת נוגה המעורבת בטוב ורע ,היא ע"י ההשתמשות בהן
רק כפי הצורך במטרה לעבוד את השי"ת .כח זה ניתן רק לבני ישראל
לקחת את העולם הזה ולהפכן לעולם הבא.
חיות הגשמיות מהקליפות שני גיים בבטנך .גיים כתיב ,אלו
יראה לי על פי מה דידוע מענין אנטנינוס ורבי שלא פסקו מעל
מעשה עבודת האיש הישראלי, שלחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות
המתהלך בתומו בעסקי חומריות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז.):
וגשמיות עולם הזה ,בעודו מלובש להבין בדרך רמז דברי חכמים וחידותם
בעכירות החומר .דידוע כי כל מהו הוא החשיבות בצנון וחזרת .וגם
חומריות עולם הזה חיותם מהקליפות, האיך מרומז בגיים.
ז חסידות תודלות תשרפ ספרי
עשר ספירות קדושות ,ומשם יתפרדו הן הנה הד' קליפות שראה יחזקאל
כל פועלי און ,ובאם כוונתו בתענוג כנודע.
ההוא למלאות תאוותו ,אזי החיות
מקליפות נוגה נכלל לפי שעה בשלש איסור -מג' קליפות הטמאות
קליפות הטמאות ,עד שישוב בתשובה והנה כל הדברים האסורים ,אסורים
שלימה ויקח הכח ההוא לעבודת השם וקשורים ביד השלש קליפות
יתברך ,עיין כ"ז בס' התניא ויונעם הטמאים לגמרי ,שיבטלו לעתיד
לך. במהרה בימינו בסוד בלע המות לנצח
(ישעיה כה ,ח) ,כי מות נקרא מיתה
חלקו בעולם הבא -שגם העולם וביטול גמור ,על כן אסור ליהנות
הזה חלק מעולם הבא מדברים האסורים אפילו יעבוד בכח
ועוד זאת נודע ,כי גם נפשות אומות האכילה ההוא את השי"ת ,כיון שהוא
העולם מג' קליפות הטמאות, מהקליפות הצריכים ביטול ,עד שיכוף
והנה שורש אבינו יעקב הוא את גופו לבטל ממנו שיעור התענוג
מהקדושה ממקום הקודש העליון, וההנאה שקיבל מהאיסור.
אחרא מהסטרא עשו ושורש
והקליפות ,על כן חלקו בעולמות,
היתר -מקליפת נוגה
יעקב נטל לחלקו עולם הבא סטרא מה שאין כן הדברים הגשמיים
דקדושה ,הגם שיצטרך לעסוק בעסקי מושפעים הם המותרים
עולם הזה בהכרח כמאכל ומשתה, מקליפת נוגה ,מצרנית בין הקדושה
עם כל זה הוא דוקא להכרח המוכרח והסטרא אחרא ,הוא סוד הקליפה
לענייני עולם הבא ,היינו לעבוד בכח הרביעית של אגוז הנאכלת עם האוכל,
האכילה ההיא .ועשו נטל לחלקו עולם והקליפה ההיא נקרא בזוה"ק 'תיקלא'
הזה ,והוא להיפך אפילו המצוה משקל ,אל כל אשר יחפוץ יטנו.
שעשה דהיינו כיבוד אב ,הכל להנאת
עולם הזה ובשקר גמור. היינו אם כוונתו בהנאה ההיא
המותרת ,לעבוד את השי"ת
הענין הולך בכל דור עד וזה על ידי הכח הניתוסף לו ,הרי מעלה
שנתגלגלו באנטונינוס ורבי ,אז החיות מקליפת נוגה להיכלל בקדושה
חסידות הלכד ארגא ספרי ח
ביו"ד ,רמז לזמן אנטונינוס ורבי שאז איתכפיא סטרא אחרא שנתגלגל עשו
ניתקנה הסטרא אחרא ,והיה אז בנקל באנטונינוס ,והיה כפוף לרבי גלגול
להיכלל כל הדברים העולמיים בעשר יעקב .והנה בימים ההם היה בנקל
ספירות קדושות [מספר היו"ד] ,מה לאיש הישראלי לתקן מעשיו העולמיים
שאין כן כשהיו הנשמות בגלגול לשמו יתברך דייקא ,להיות דאיתכפיא
הראשון דיעקב ועשו ,כי אז נאמר סטרא אחרא ,והנה הקליפות נקראים
ביעקב לבד [ידו אחזת בעק"ב] ,רוצה עקב ,עקב וסוף לקדושה ,בסוד
לומר היו"ד היתה אוחזת בעקב עשו, עקבות משיחא וכו'.
בבחינת העקב היא הקליפת נוגה,
העלאת עולם הזה להשי"ת
שהיה יעקב מחבר ומקשר העקב
מהפך מר למתוק
דבקליפת נוגה להיכלל ביו"ד ,ועל שם
כך נקרא יעק"ב. והנה האיש העובד השי"ת בתורה
ועבודה ,עובד השי"ת יקרא
והנה במספר היו"ד ניתוסף ד' על לו ,יתר עליו הנלבב העובד השי"ת
מספר הוא"ו ,לרמז שבימי גם בדברים עולמיים עסקי עולם הזה
אנטינינוס ורבי לא עשו פעולותיהן שמהפך מר למתוק ,ומשל אלו שני
לד' קליפות רק להיו"ד דקדושה העבודות הוא ,דמיון עבודת הא'
והעלו המדריגות התחתונים המכונים הוא כמי שעושה מאכל ערב ממיני
בשם צנון וחזרת (כי אז היה בניקל להעלות מתיקה ,זה אין חידוש ,יתר עליו מי
העולם הזה לקדושה). שלוקח מאכלים חריפים וחמוצים ,ועל
ידי התבלין עושהו מעדן והוא משיב
ויש לרמז גם כן מה שאמרו לא הנפש ביותר.
בימות החמה [היינו שבתות
וימים טובים שנקראים ימות החמה, למתק את הצנון
שבהם איתערותא דלעילא אל האדם וזה מה שנראה לדעתי שכוונו חז"ל
כמו החמה המאירה אל הלבנה ועוד לדברים העולמיים הללו המוכנים
טעמים אחרים] ,ולא בימות הגשמים, להתמתק לתבלין בשם 'צנון וחזרת',
היינו ימי החול ימים הגשמיים ,עם שהם חריפים בעצמם ושבו והיו
כל זה לא פסקה מעל שלחנם וכו' למעדן ,והנה בפסוק הלז היה
וכנ"ל. מהראוי לכתוב גוים בוא"ו וכתב
ט חסידות תודלות תשרפ ספרי
Lספר הק' K
אגרא דכלה
באיזה יראה עלינו להתחיל?
מהי ענין הסעודות של מצוה ,שהרבו בה תלמידי חכמים?
רגילים אנו לשמוע שהמעלה והסיבה להעדיף את יראת הרוממות על פני
יראת העונש ,היא מפני שכשאנו עובדים את השי"ת מפני יראת העונש,
הרי סוף סוף אנו עסוקים בעצמינו ,כי אנו נזהרים של שלימותינו ברוחניות
ובגשמיות ,ואילו ביראת הרוממות הרי אנו עסוקים בגדולת השי"ת ,וגדולת
נשמות ישראל איך שכל מעשה שלנו יש לה השפעה על כל הבריאה,
כי כולם תלויים ועומדים על מעשינו .ואכן יסוד זה מבואר רבות בספרי
חסידות.
אולם כאן במאמר מאיר לנו רביה"ק הבני יששכר זי"ע את הענין מזוית
נוספת ,עד שאפילו בהתחלה מי שראוי לכך עדיף לו להתחיל ביראת
הרוממות ,והוא כי הלא ידוע בפי כל גודל הנחיצות של עבודת ה' בשמחה
וטוב לבב ,שהשמחה היא הממשיכה את השראת השכינה ,וכשנעבוד את
ה' רק מיראת העונש ,עלולים אנו ליפול לרשת העצבות ,מגודל העונשים
המחכים לנו אם נתפתה אחר היצר.
אבל מדגיש רביה"ק כי מי שיצרו מתגבר עליו ,ואין לו דרך אחרת להינצל,
הרי מה לא יעשה הבן כדי שלא יחטא ,מוטב שיבא לעצבות ולא יעבור
על איסור תורה ,אבל לכתחילה מי שיכול להתחיל ביראת הרוממות ,ע"י
התבוננות בגדלות ה' והתבוננות בקדושת נשמות ישראל ,עדיף להתחיל
ביראה זו .ולכך חכמנו ז"ל כשנתנו עצה נגד היצר ,מנו את העצה להזכיר
לו יום המיתה ,בסוף הרשימה ,כי עם זה משתמשים רק כששאר העצות
אינן מועילות לפי מצבו בעת ההיא.
חסידות הלכד ארגא ספרי י
לעורר יראה פחותה הלזו המביאה הנה נא זקנתי לא ידעתי וכו' .יש
לידי עצבות ,אם לא על צד ההכרח, לדקדק לא ידעתי לשון עבר,
שיראה שאין עוזר לו נגד היצר הרע, היה לו לומר לא אדע לשון הווה .אך
על כן מוטב לו לבא לידי עצבות ,ולא הוא דהנה רצה לברכו ,וציוה להביא
יעבור על התורה לשמוע לעצת היצר לעצמו מאכל לאכול ולשתות מעדנים
הרע. ומטעמים ,ומה ענין זה לברכות.
אבל כל זמן שיש באפשרי לעמוד בשמחה ובטוב לבב
נגד יצר הרע באיזה תחבולה אך הוא דזה ענין הצדיקים הגדולים
אחרת ,ירחיק את עצמו מיראת העונש שכל עבודתם להבוי"ת בשמחה
ומזכרון יום המיתה ,בכדי שלא יבא ובטוב לבב ,ובפרט כשרוצים שתשרה
לידי עצבות ,כי על ידי זה ירע לבבו עליהם רוה"ק אזי מטיבים את לבם
ולא יעבוד את הש"י בשמחה ויסתלק בשמחה ובטוב לבב כי העצבות דבר
ממנו הרוח הקודש. מגונה בעיניהם ומונע העבודה
ורוה"ק .וזה עניני סעודת מצוה
הגם שהיראה הפחותה הלז נצרכת
וסעודות שתלמידי חכמים מסובין בה,
מאוד לשפלי מצב ,אשר אין
שעל ידי התענוג הגשמיי מטיבין את
להם יד ושם בגדולות ונפלאות עבודתו
לבם לרוה"ק.
יתברך שמו .לגדולי הערך היא יראה
פחותה מאוד ,כמבואר הענין בזוהר יראת העונש -על צד ההכרח
בראשית (יא ):אית יראה ואית יראה
(ברכותוזה מה שמצינו בדברי חז"ל
וכו' ,עיי"ש.
ה ).לעולם ירגיז אדם יצר טוב
מטעמים -שתשרה שכינה על יצר הרע ,נצחו מוטב ואם לא
וכו' ,ואם לאו יזכיר לו יום המיתה.
והנה יצחק אבינו מדתו מדת היראה, (הרי הזכרת יום המיתה) הוא רפואה
אך היה מתנהג תמיד ביראת בדוקה יותר מקריאת שמע ותורה,
הרוממות שהוא מתוך שמחה ,ומעולם מה היא המניעה שלא יזכיר לו תיכף
לא עלתה על דעתו יראת העונש, וינצל מכל רע.
וזה היה הענין בכאן שהיה רוצה
שתשרה עליו השכינה ורוח הקודש, מהראוי שאינו בוודאי הוא אך
אי חסידות תודלות תשרפ ספרי
הלא מדתו מדת היראה ,ושמחה מה לברך ברוח קדשו את אשר גזר הבורא
זו עושה .על כן הקדים מאמרו שראויין אליו הברכות ,אזי צוה לעשות
והודיעו לבנו ,שמעולם שמר את לעצמו מטעמים ,לשמח את לבבו ,ואז
עצמו מיראה הפחותה ,ואמר הלא תשרה עליו רוח הקודש.
תראה 'הנה נא זקנתי' ,ואף על פי
לא זכרתי יום המיתה
כן עדיין 'לא ידעתי יום מותי',
מעולם לא עלתה זאת בידיעתי ובזה נבא אל הכוונה ,שהיה רוצה
ומחשבתי הזכרת יום המיתה ,שהוא לומר לבנו הענין הנרצה,
יראה הפחותה ,רק אני מתנהג ביראת דהיינו שרוצה לברכו ,על כן בהכרח
הרוממות ,הבאה מתוך שמחה של שיהיה זה מתוך שמחה ,על כן יעשה
מצוה ורוחב לב ,על כן 'ועתה שא לו מטעמים.
נא' וכו' ,והבן. שלא יקשה לו הדבר לבנו ובכדי
חסידות םייח ירבד ספרי בי
Lספר הק' K
דברי חיים
ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ
הברכות היו לתת לנו כח לחיות עם השי"ת בתוך עסק עולם הזה
במאמר שלפנינו מבאר לנו הרה"ק ,את פנימיות ענין הברכות שבירך יצחק
אבינו את יעקב בכל הברכות הגשמיים ,וכן מבואר בכל ספרי החסידות,
שתכלית הברכות לא היו להמשיך השפעות גשמיות בלבד ,אלא גם לתת
כח לחיות עם השי"ת בתוך העסק בעולם הגשמי ,ועל ידי זה להעלותם
ולהביאם לידי תיקונם ,דבר זה נגזר עלינו מאז חטא עץ הדעת ,שנצטרך
להתעסק בעניני עולם הזה ,ועם כל זה לא להיות נפרד מהשי"ת ח"ו ,אלא
למצוא שם הדביקות בהשי"ת.
יצחק אבינו היה סובר שיעקב איש תם יושב אוהלים אין צריך להתעסק
בחלק הגשמי ,אלא כל עסקו יהיה רק בחלק הרוחני והדביקות ,אבל עשיו
שטבעו מושך לו כבר לחלק הגשמי ,הוא יעסוק בהם ויעלה אותם להביאם
לידי תיקון ,כי היה סובר שאינו נפרד הוא מיעקב ,ולכן לא רצה לברך את
יעקב בברכות גשמיות רק לעשיו.
אבל הקב"ה שיודע היה שעשיו הוא נפרד לגמרי מהקדושה ,הזמין שיעקב
יקבל הברכות ,כי רק כלל ישראל יש להם הכח להתעסק בגשמיות ולא
להיות שקוע בהם ,אלא לחפש הדביקות בהם ,על ידי שעושים הכל על
פי תורתינו הקדושה ,ועל ידי שמתדבקים בפנימיות חיות הבריאה שהוא
השי"ת.
גי חסידות תודלות תשרפ ספרי
רגליו ,והאדם בחכמתו ושכלו יעבוד בפסוק ויאמר מה זה מהרת למצוא
השם ,וכל העולם יתוקנו על ידו (בלי בני ויאמר כי הקרה ה'
טירחה בהתעסקות בעניני העולם) ,היינו על אלקיך לפני (כז ,כ) וכו' .ונראה לי
ידי אכילת מה שיצטרך מכל עץ הגן, לפרש ,דהנה מקרא גופא קשיא ,מה
ועל ידי יתר מעשיו שישרתהו להאדם זה השאלה דמה זה מהרת ,ומה לו
יתוקנו על ידו וכו' ,והנה לאשר נטה בזה ,הא כיון שעשה צוויו היה לו
(בחטא עץ הדעת) אחרי החומרי ונסתלק לברכו ,ואי שרצה לבדקו אם הוא
ממנו זוהר נשמתו ,גם העולם כולו יעקב ,הא באמת עדיין לא ניכר לו
נתמעט מטובו וירדו פלאים. בזה ,דלמא הזמין (עשיו) בזריזות.
הברכות היו נתינת כח להעלות אך נראה לי דהנה גם זה באמת
ולתקן עולם הגשמי תמוה מאד מה היה דעת יצחק
והנה אבותינו הקדושים תקנו חטאו אבינו לברך את עשו ,ואם כי ציד
כל אחד לפי ערכו כידוע בפיו ,הלא יעקב לכל העולם היה ניכר
(זוה"ק בהר קיא ע"ב) והנה אברהם תיקן לצדיק ,יותר טוב לברכו וכו' ,וגם
מדת החסד ,ויצחק תיקן בחינת הברכות המה לכאורה דברים גשמיים,
הגבורה וכו' ,והנה היה כוונת יצחק טל ומטר משמני ארץ ,ולמה לא ברכו
שיתוקן העולם בכללו על ידי בניו, כעין שבירך נח לבניו (בראשית ט ,כז)
ועיקר התיקון הוא לתקן גם העולם יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם
החומרי הגשמי ,שיזוכך ויקרב לה', וכו' ,ובברכת יצחק לא מצינו רק
דוגמת מצות קרבנות ,וכמו שמצפים ברכות גשמיות.
אנו שכל מעשה בראשית יעידו וישבחו
לה' ,וכמאמר המשורר (תהלים קמח ,א)
מחטא עץ הדעת נגזר עלינו
להתעסק בעניני העולם לתקנם
הללו את ה' מן השמים ,הללוהו מן
הארץ כו' (תהלים שם ,ז). אך יש לומר דידוע
(זוה"ק נשא קכב).
דמשעת חטא אדם הראשון
הבא לי ציד -כדי לקרבו נתקלקל העולם ,כי תכלית הבריאה
להשי"ת שיהיה הכל תחת האדם ,כמאמר
ולכן היה בדעתו שיעקב ועשו המה המשורר (תהלים ח ,ז) כל שתה תחת
חסידות םייח ירבד ספרי די
שיטעה יצחק לברך ליעקב בלא כוונה בבחינת איש אחד ,זה כנשמה יעקב
מכוונת לו רק בדמיונו שהוא עשו ,כי שעוסק בתורה יושב אהלים ,ועשו
אבינו יעקב היה איש תם ,ולא היה הוא בזה העולם ,ולכן רצה לקרבו
יצחק מברכו בברכת עולם הזה (כי רצה ולברכו שיהיה הכל בשלימות ויקורב
שיעקב יעסוק בתיקון חלק הרוחני בלבד) ,ורק גם העולם הגשמי לה' ,ולזה צוה לו
שסבר שהוא עשו ,וזאת ידע יצחק שממעשה הגשמיות שעוסק בהם עשו
שעשו הוא חומרי ,ורק שסבר שיש בו יביא למאכלו ,שאכילת יצחק אבינו כמו
איזה ניצוצות קדושות שיטהו לטוב בחינת קרבן ,ועל ידי זה רצה לקשר
ולהתחבר עם יעקב שהוא נשמה לו כללות העולמות להקדושה.
כנ"ל ,ולכן רצה לברכו בטוב עולם
הזה ,וכדי לתקן הכל ,הגוף העולם רק יעקב מסוגל להעלות
ונפשו וכו'.
הגשמיות
אמנם באמת עשו לא היה כלל מצד
אך הקב"ה ידע האמת שחס ושלום הקדושה ,ורק בפיו היו איזה
לא יבורך עשו ,ורק אדרבה יקח ניצוצות קדושות כמבואר בספרים
יעקב ממנו החלק החומרי ,הטוב הקדושים ,ויצחק אבינו סבר בדעתו
והניצוצות קדושות שבו ,ועל ידי יעקב שכולו הוא כלול מניצוצות קדושות כמו
וזרעו יתוקן הכלל ,לזה סיבב הקב"ה פיו ,ולזה ויאהב יצחק את עשו כי
שיטעה יצחק וידמה בדעתו שיברך ציד בפיו (בראשית כה ,כח).
לעשו ,ובאמת יטול יעקב הברכות
כנזכר לעיל. זאת נסבה היתה מה' ובאמת
בסיעתא דשמיא
ק+רבה אל נפ+שי גאל+ה
להבין ולחיות
את תורת
החסידות
חודש
נסיון
חינם
הביאור הנפלא שפותח את
שערי תורת החסידות לכל נפש
סדר יומי של 7דקות ליום!
חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית:
מצטרפים
לאלפי הלומדים
שמאירים את
חייהם 035.100.200 שלוחה 33
אלפי ישראל ימתיקו נשמתם בזכותך
היכי דמי
געלעגנהייט?!
ההזדמנות האחרונה
לרכוש זכות נצחית בהדפסת
ספר הק' מאור עיניים עם הביאור הנפלא של 'קול דודי'
שיפתח אור גדול בנשמות ישראל לדורותיהם
ׁשּלִ ְפנ ֵי ַה ַּמכְּבֵׁש
רֶ גַע ֶ
בשבועות הקרובים יורד כרך הראשון למכבש הדפוס .אשרי
הזוכה להשקיע השקעה נצחית זו ולרכוש לעצמו זכויות וישועות
0504-13-15-19
חייג
וקנה
זכויות
