פרי ביכורים · Pri Bicurim — תולדות (2026-11-09)

ל.ה.ו-פרשת תולדות-תשפ''ז
בענין מחילת עוונות החתן ביום חופתו
ויקח את מחלת בת ישמעאל ,ודרשו חז"ל מכאן דחתן ביום חופתו מוחלין לו
כל עוונותיו.
חתן ביום חופתו מוחלין לו כל עוונותיו וי"א שאף לכל הנלווין אליו .ומקורו
מהירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג ,ונלמד ממחלת בית ישמעאל שנקרא שמה מחלת
מלמד שנמחלו לו כל עוונותיו ,וכן הוא ביבמות סג :ושם איתא דעוונותיו
מתפקקין .ורש"י פירש ,נסתמין ,ויעויי' בפי' עיון יעקב והרי"ף שם על העין
יעקב.
ובהג' דרישה על הטור פי' מתפקקין ,מל' הוצאה שמוציאין ממנו עוונותיו.
ובס' דגל מחנה אפרים כ' בליקוטים שמוחלין לחתן ולכל הנלווין אליו .יעו"ש.
ובספר דרך שיחה להגרח"ק עמ' ע כ' דאינו עדיף מיום הכיפורים ונמחלו לו
רק עבירות שבין אדם למקום עם תשובה .וכן משמע מביאור הגר"א סי'
תקס"ב בד"ה וכן חתן .יעו"ש .וכ"כ בס' חופת חתנים פ"ו ,ובס' מאור עינים
ע"פ האזינו כ' דלרבי הסובר שיוה"כ מכפר גם ללא תשובה אין הכוונה ללא
תשובה ממש ,אלא כוונתו שמועלת תשובה גם על עבירות שכל ימות השנה
אין תשובה מועלת להם.
ויעויין בתשו' האלף לך שלמה סי' ס' שכ' דהטעם שמוחלין לו כל עוונותיו
הוא משום שהוא עלה לגדולה דהוא דומה למלך ,ומי שעולה לגדולה מוחלין
לו כל עוונותיו .ולפי דבריו לכאורה אינו שייך לתשובה ,כי הרי עשיו בנשאו
את מחלת הרי בודאי שלא עשה תשובה וכדאיתא במדרש שם דהוסיף רשעה
על רשעתו והובא ברש"י על התורה .וכך העיר גם הגרי"י פישר בתשו' אבן
ישראל ח"ז סי' לו וכ"כ בשו"ת דברי יציב ח"ב סי' רנט.
והמהר"ל מפראג בחיבורו גור אריה ע"פ וישלח כתב בטעם הא דמוחלין לו כל
עוונותיו הוא ,כיון דעד עתה היה פלג גופא ומעתה הושלם וכאילו נולד מחדש,
ולפי טעם זה הרי גם אינו שייך אם החתן ישוב בתשובה ומוחלין לו עוונותיו
מכל מקום.
ומוחלין לו עוונותיו בין בזיווג ראשון ובין בזיווג שני .כ"כ בשו"ת ישיב יצחק
אהע"ז סי' לד ,ולכאורה הדבר ברור כי הרי מחלת היתה עוד אשה לעשיו על
נשיו הרי שברור הוא שגם באשה נוספת יד דין זה.
ובקובץ במבקשי תורה כרך ה' קובץ כד כתב בשם בעל הפני מנחם זצ"ל מגור,
דכל כפרת העוונות דהחתן הם רק בעוונות שלא מפורש עונשם בתורה ,אך
בעוונות המפורש עונשם הרי שהתורה אמרה מה לעשות לצורך הכפרה ולא
יועיל היותו לחתן לכפרה זו.
ובס' חיכו ממתקים ח"ב עמ' קסג כ' לבאר בשם הגרשז"א ,דאין הכוונה
דמוחלין לו עוונותיו אלא הביאור הוא שנותנין לחתן אפשרות לפתוח דף חדש
בחיים ולהשתנות ,והיה אם ניצל זאת כראוי ושב אל בוראו בשלימות מסייעין
אותו סיוע שיש בו ממש ומוחלין לו עוונותיו עד שנהפך לבריה חדשה ,ובכה"ג
מסתבר דה"ה לכלה דעולה עימו.
ובשו"ת דובב מישרים ח"א סי' כ"ב שכ' ליישב מדוע בעדי קידושין דהוו
רשעים אין חוששין לקידושין שמא הרהרו תשובה בליבם ,ואילו בחתן רשע
חיישינן לקידושיו שמא הרהר תשובה בליבו .וכ' שם ליישב ,דחתן בצירוף הא
שמוחלין לו כל עוונותיו ביום חופתו חיישי' להא דנמחלו עוונותיו אך העדים
אין להם צירוף זה .והגרשז"א הובא במבקשי תורה שם העיר ע"ז ,דתירוץ זה
לא שייך אם המחילה ביום החופה דוקא כמו"ש הפמ"ג .כי הרי בזמן הגמ'
הקידושין היו שלא בזמן החופה .ויש לחזק דבריו ,כי עשיו לקח את מחלת רק
בחופה וללא כל קידושין כדברי הרמב"ם בריש הל' אישות שקודם מתן תורה
לא היה מושג של קידושין ,הרי שעידי הקידושין אין להם שייכות למחילת
העוונות.
כמו כן מבואר בפוסקים מחילת העוונות היא גם לחתן וגם לכלה וכך היא
משמעות דברי המג"א סי' תקע"ג סק"א ,וכ"כ בבית שמואל אהע"ז סי' ס"א
סק"ו בשם המהר"ם מינץ ,וכ"כ בקדושת לוי על שבועות ד"ה כל ,דלא כמו"ש
לדון בזה באשל אברהם בוטשאטש שם.
ויעתר ה' לו ,ופי' רש"י לו ולא לה לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק
לצדיק בן רשע.
והפלא הגדול הוא ,שהרי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים
יכולים לעמוד .הרי שבעלי תשובה עדיף מצדיק גמור ,ובתשו' מהרש"ל סי' כ'
מחלק בין מתפלל על אחרים אזי עדיף תפילת צדיק בן רשע אך כשמתפלל על
עצמו אזי עדיף תפילת צדיק בן צדיק כי על עצמו צריך הוא לזכות אבות כדי
שתתקבל תפילתו.
אך יעויין במשנ"ב (סימן נג ס"ק יג) שכתב בשם האחרונים וז"ל ,טוב להדר
אחר ש"ץ צדיק בן צדיק ,כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן
רשע .ומה שכתב הרא"ש (בתשובה ,הובאו דבריו במהרש"ל שם) שאין מעלת
הש"ץ תלויה ביחוס משפחה ,ואפילו אם הוא ממשפחה בזויה וצדיק ,טוב
לקרב מזרע רחוקים ,רצה לומר גם כן רק שאינו מיוחס ,אבל מכל מקום אין
אביו רשע ,עכ"ל.ודלא כהמהרש"ל שם.
ואכן אם לא היתה תועלת בתפילתה מדוע נאמר בפסוק לנוכח אשתו ,וכי מה
הועילה תפילתה מול תפילת יצחק ,ובס' אמת ואמונה (קאצק) כ' ,כי שניהם
ידעו שעתיד להוולד אחד צדיק ואחד רשע .יצחק התפלל שהצדיק יהיה
בתכלית השלמות ,אף שעל ידי זה יגרום שהרשע יהיה בתכלית הרשעות.
אולם רבקה התפללה שהרשע לא יהיה בתכלית הרשעות אף שעל ידי זה גם
הצדיק לא יהי' בתכלית השלמות .וזהו" ,ויעתר לו ה'".
ולפי דברי המהרש"ל שם נראה לי ליישב ,דבלידת יעקב היתה תפילה פרטית
על עצמם שיזכו לזרע ,אך היתה גם תפילה כללית על המשכיותו של כלל
ישראל ,כי ללא יעקב לא היה עם ישראל ,ואת התפילה הפרטית פעל יצחק
על לידתם בזכות אבותיו ,אך קיבלה תפילתו סיוע מתפילת רבקה לחלק הכללי
שהיה בלידת יעקב שהמשיך כלל ישראל על ידי יעקב שלזה הועילה תפילתה
יותר בכך שהיתה תפילת צדיק בן רשע שעדיף עבור הכלל ,וזהו ויעתר ה' לו
לתפילתו ולא לה ,כי תפילתה הועילה כי היה בזה זכות של בעל תשובה שעזב
דרך רשעים ,אך לא מצד עצם התפילה של צדיק בן צדיק שיש כן מעלה
בתפילה עצמה ולא מצד זכות צדדית שהועילה וסייעה לתפילתו להתקבל.
ולפי זה יתכן לפרש בדרך חידודא ,דזה מה שאמרה רבקה אם כן למה זה אנכי,
כי כשהלכה דרך בתי מדרשות רצה יעקב לצאת ,ודרך בתי ע"ז רצה עשיו
לצאת ,ואז אמרה הרי תפילתה שהיתה של צדיק בן רשע סייעה לתפילת יצחק
ללידת בן שיהיה המשך של כלל ישראל ,אך אם הוא יוצא לעבודה זרה ,למה
זה אנכי ,מההועילה תפילתי לסייע לתפילת יצחק ,כי אין בזה שום טובה לכלל,
ואז ותלך לדרוש את ה'.
ומה שקשה ,מדוע אברהם ושרה זכו להפקד גם ללא תפילה ,ולא מצינו שהם
התפללו על לידת יצחק.
ולפי הנ"ל מבואר ,שמצד התפילה לא מצינו בשום מקום שאברהם התפלל על
עצמו כלל אלא רק על אחרים ,יעויי' בפרי צדיק על פרשת וירא שהאריך בזה,
והנראה בזה ,כי אברהם ושרה שניהם לא היו צדיקים בני צדיקים ,ולכן תפילה
עבור עצמם היתה חסרה זכות אבות אך על הכלל שמועילה יותר תפילת צדיק
בן רשע מחמת היותו בעל זכות שהולך בדרך הישר נגד אבותיו הרשעים ,ולכן
התפללו רק על אחרים כי שם הועילה תפילתם ,ונפקדו בלידת יצחק בזכות
וחסד אך לא ע"י תפילה.
❖
