gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: תולדות (2026-11-09)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת תולדות תשפ"ז‬ ‫גליון מ"ד‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫הכובש את יצרו‬ ‫יתבאר כי תכלית העבודה היא לכבוש היצר לצד הקדושה ולהשתמש באש ההתלהבות הבא מצד‬ ‫היצה"ר אל עבודת השי"ת‪ ,‬ובזה נהפך רוגז לרחמים‬ ‫לקדושה‪ ,‬להתעסק בתורה ומצוות ומעשים‬ ‫במשך הדורות ועוצם התגברות כח היצה"ר‬ ‫ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה‬ ‫טובים ולהרבות בצדקה וחסד ולשפוך נפשו‬ ‫עד שכמעט בל יוכלו לעמוד בהם‪ ,‬לכן ותאמר‬ ‫אוהבת את יעקב (בראשית כה‪ ,‬כח)‪.‬‬ ‫לפני קונו בתפילה ומשתוקק לעבוד את‬ ‫אם כן 'למה זה אנכי'‪' ,‬אנכי' רומז לקבל התורה‬ ‫דקדקו המפרשים‪ ,‬כיצד יתכן שיצחק‬ ‫השי"ת‪ ,‬אות וסימן הוא כי רוח האלוקית‬ ‫שפתח בה ב'אנכי'‪ ,‬והכוונה בזה שהתאוננה‬ ‫אבינו ע"ה שנתקדש לעולה תמימה בהר‬ ‫גוברת בקרבו‪ ,‬ועל כן לבו מושכו לצד הטוב‬ ‫למה זה ניתנה תורה לישראל‪ ,‬ותורה מה תהא‬ ‫המוריה יאהב רשע כעשיו‪.‬‬ ‫ולדברים שבקדושה‪ ,‬ואילו להיפך כאשר לבו‬ ‫עליה באם לא יוכלו לקיימה מחמת עוצם‬ ‫מושכו להבלי העולם למאכל ומשתה ותענוגי‬ ‫התגברות היצר‪.‬‬ ‫עוד ידוקדק‪ ,‬איזו הוראה למעשה יוצאת‬ ‫הגוף‪ ,‬הרי זה מכח הנפש הבהמית שהתגברה‬ ‫לנו מפסוק זה‪ ,‬שהרי התורה היא הוראה‬ ‫לזה 'ותלך לדרוש את ה''‪ ,‬ותירגם יונתן‪:‬‬ ‫לדורות‪ ,‬ובוודאי יש כאן עבודה מסויימת‬ ‫אצלו ומדמה לו איך העולם כה נפלא‪ ,‬ומסיתו‬ ‫ואזלת וכו' למבעיה רחמין מן קדם ה'‪ .‬וכן‬ ‫בתחבולות ועקמומיות אל הנפש המתאווה‪.‬‬ ‫שאנו צריכים ללמוד‪.‬‬ ‫פירש הרמב"ן (בראשית כה‪ ,‬כב)‪ :‬לא מצאתי‬ ‫והאדם נמצא כל העת בתוך המלחמה‬ ‫'דרישה' אצל ה' רק להתפלל‪ ,‬כטעם 'דרשתי‬ ‫והנה דרשו חז"ל (ב"ר סו‪ ,‬ג) 'ויתן לך' ‪-‬‬ ‫הנערכת אליו פנים ואחור‪ ,‬כאשר זה מושכו‬ ‫את ה' וענני' (תהלים לד‪ ,‬ה)‪' ,‬דרשוני וחיו'‬ ‫כיבושיהון‪ .‬וצריך להבין דברי חכמים על מה‬ ‫לטוב וזה מושכו לרע‪ ,‬והוא נמצא בתווך‪,‬‬ ‫(עמוס ה‪ ,‬ד)‪ .‬ע"כ‪ .‬והיינו שהלכה להתפלל‬ ‫ירמזון‪.‬‬ ‫לפעמים עולה ומתעלה במדריגות הקדושה‪,‬‬ ‫ולעורר רחמים עליהם שיוכלו לחזק עצמם‬ ‫ולפעמים נופל במחשכים‪ ,‬וכולו מלא בלבולים‬ ‫לבל ימוטו מגודל הנסיונות‪ ,‬ויוכלו לקיים את‬ ‫ורב יעבוד צעיר‬ ‫וספיקות ואינו יודע מה הוא ומה חייו‪ ,‬האם‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫ונקדים תחילה בדברי כ"ק אאמו"ר‬ ‫הוא צדיק או רשע‪ .‬אבל האמת היא כי כל‬ ‫והמשיך הכתוב 'ויאמר ה' לה שני גויים‬ ‫זצוק"ל בספה"ק 'דברי אמונה'‪ ,‬דהנה כתיב‬ ‫אחד רצונו לעבוד את בוראו‪ ,‬אלא שלפעמים‬ ‫בבטנך וגו' ולאום מלאום יאמץ'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בפרשתן (כה‪ ,‬כב‪-‬כג) 'ויתרוצצו הבנים‬ ‫מתגבר הטוב ולפעמים הרע‪ ,‬וכשזה קם זה‬ ‫הן אמת שתהיה התגברות היצה"ר חזקה‬ ‫בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך‬ ‫נופל‪.‬‬ ‫מאוד‪ ,‬ויש שיתגבר ויתאמץ עשיו הרשע ‪-‬‬ ‫לדרוש את ה'‪ ,‬ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך‬ ‫וזה מה שראה יעקב אבינו ע"ה בחזיון‬ ‫הוא היצה"ר ‪ -‬על זרע יעקב להכשילם‪ ,‬מכל‬ ‫ושני לאומים ממעייך יפרדו ולאום מלאום‬ ‫הלילה 'והנה סולם מוצב ארצה וגו' והנה‬ ‫מקום מובטחים אנו שבסופו של דבר לאחר‬ ‫יאמץ ורב יעבוד צעיר'‪.‬‬ ‫מלאכי אלקים עולים ויורדים בו'‪ ,‬כי טרם‬ ‫שיתגבר האדם שוב ושוב‪ ,‬ואף אם יפול בכל‬ ‫שהעמיד יעקב את בית ישראל הראו לו‬ ‫ונודע מאמר הרמב"ן (בראשית יב‪ ,‬ו)‬ ‫זאת יתחזק בתשובה‪ ,‬אזי יתקיים בו 'ורב‬ ‫מן השמים את סדר העבודה של 'מלאכי‬ ‫וז"ל‪ :‬אומר לך כלל‪ ,‬תבין אותו בכל הפרשיות‬ ‫יעבוד צעיר'‪ ,‬שהיצה"ר הנרמז בתיבת 'רב'‬ ‫אלקים'‪ ,‬הלוא המה נשמות ישראל היורדים‬ ‫הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא‬ ‫שהוא בחינת עשיו‪ ,‬יעבוד 'צעיר' הוא היצר‬ ‫לעוה"ז בשליחות בוראם‪ ,‬שהוא בדרך של‬ ‫ענין גדול‪ ,‬הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה‪,‬‬ ‫הטוב שהוא בחינת יעקב‪ .‬ע"כ דברי כ"ק‬ ‫'עולים ויורדים בו'‪ ,‬עליות וירידות מנת חלקם‪,‬‬ ‫ואמרו (תנחומא ט) 'כל מה שאירע לאבות‬ ‫אאמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫וצריך להתחזק בכל עת‪ ,‬כחשיכה כאורה‪.‬‬ ‫סימן לבנים'‪ ,‬ולכן יאריכו הכתובים בסיפור‬ ‫המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים‪,‬‬ ‫נפש הבהמית ונפש השכלית‬ ‫ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים‬ ‫מלחמה תמידית בין הטוב לרע‬ ‫מיותרים אין בהם תועלת‪ ,‬וכולם באים ללמד‬ ‫ויש להרחיב הענין על פי דרכי העבודה‪,‬‬ ‫ומלחמת היצר אינה פוסקת לרגע‬ ‫דהנה ידוע שהשי"ת ברא שני הפכים באדם‪,‬‬ ‫על העתיד‪ ,‬כי כאשר יבוא המקרה לנביא‬ ‫ומתגברת מיום ליום‪ ,‬כדאיתא בספר חובות‬ ‫שהם גוף ונשמה‪ ,‬חומר וצורה‪ ,‬נפש השכלית‬ ‫משלושת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר‬ ‫הלבבות כי מלחמה קשה מתנהלת בין‬ ‫והבהמית‪ ,‬ושני הפכים אלו לוחמים תמיד‬ ‫לבוא לזרעו‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫האדם ליצר הרע‪ ,‬ובכל דרך שיבחר לא יהא‬ ‫מי ישלוט על האדם‪ ,‬כאשר הנפש הבהמית‬ ‫והנה איתא בכתבי האריז"ל כי עשיו‬ ‫לו מנוח‪ ,‬ואינו דומה למלחמה רגילה שאם‬ ‫מושכת את האדם כלפי מטה להתאוות תאוה‬ ‫רומז ליצר הרע‪ ,‬ויעקב רומז ליצר הטוב‪ ,‬וזהו‬ ‫השונא רואה שנופל ונכשל ‪ -‬נכנע תיכף‬ ‫לעניינים הגשמיים והבלי העוה"ז‪ ,‬ואילו הנפש‬ ‫אומרו 'ויתרוצצו הבנים בקרבה'‪ ,‬כי ברציצה‬ ‫ועוזב כלי מלחמתו‪ .‬אך במלחמת היצר‬ ‫האלוקית מושכת את האדם כלפי מעלה‪,‬‬ ‫זו יש רמז למלחמת היצה"ר עם היצה"ט‪,‬‬ ‫אם ח"ו היצר מתגבר ונופל לרשתו אזי 'רע‬ ‫להיות תענוגו בעניינים הרוחניים‪.‬‬ ‫אשר תמיד מתגבר ומתאמץ בכל כח ועוז בכל‬ ‫ומר עזבך את ה'' (ירמיה ב‪ ,‬יט)‪ ,‬ואף אם‬ ‫וכך אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ג‪ ,‬כא)‬ ‫מיני פיתויים ותחבולות ותכסיסים להפיל את‬ ‫האדם מתגבר על היצר פעם ופעמיים‪ ,‬שנה‬ ‫'מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה‪,‬‬ ‫האדם לבאר שחת רח"ל‪.‬‬ ‫ושנתיים‪ ,‬מכל מקום היצר לא ימוט לעולם‬ ‫ובכל יום מתחדש שוב בכל כוחו‪ ,‬וכמו‬ ‫ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ'‪.‬‬ ‫וכאשר ראתה בזה רבקה אמנו ע"ה‬ ‫שכתב בחובה"ל (שער ‏יחוד המעשה‬ ‫וכאשר האדם מרגיש כי לבו נמשך‬ ‫גודל הנסיונות אשר יעברו על בניה‬ ‫ר' יהושע בן לוי אמר‪ :‬אשרי מי שמתגבר על‬ ‫למידה רעה‪ ,‬יוכל להעלותה לצד הקדושה‬ ‫פ"ה) וז"ל‪' :‬בן אדם‪ .‬ראוי לך לדעת‪ ,‬כי‏השונא‬ ‫יצרו כאיש‪ .‬חזינן מיניה שיש הבדל בין איש‬ ‫ולהשתמש בה לצורך גבוה‪ ,‬לעמוד בחזקה‬ ‫הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך‪,‬‏ואתה ישן לו‬ ‫לאשה בדרכי מלחמת היצר‪ .‬וכן אמרו ז"ל‬ ‫על משמרתו בקביעת עתים לתורה‪ ,‬ולהתחזק‬ ‫והוא ער לך‪ ,‬ואתה מתעלם ‏ממנו והוא אינו‬ ‫(קידושין ב‪' :):‬דרכו של איש לעשות מלחמה‬ ‫בעקשנות לבוא דבר יום ביומו וכן להתייצב‬ ‫מתעלם ממך'‪.‬‏‬ ‫ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה'‪.‬‬ ‫בעקשנות במנין קבוע‪ ,‬חוק ולא יעבור‪.‬‬ ‫וכך אמרו חכמינו ז"ל (קידושין ל ע"ב)‪:‬‬ ‫והענין בזה‪ ,‬דהנה נודע מאמרם ז"ל (יבמות‬ ‫ויש להדגיש כי עבודה זו להפוך הרע לטוב‬ ‫'יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום'‪ ,‬ועד סוף‬ ‫סה ע"ב)‪' :‬איש דרכו לכבוש‪ ,‬ואין אשה דרכה‬ ‫אינה ממהרת לבוא‪ ,‬אלא צריך עמל ויגיעה‬ ‫ימיו של האדם יצטרך להשיב מלחמה שערה‬ ‫לכבוש'‪ .‬והיינו שאשה יכולה להתגבר על היצר‬ ‫רבה זמנים טובא‪ .‬אך זאת איפוא יעשה האדם‪,‬‬ ‫מדי יום ביומו ולא ימצא מנוח לנפשו‪ ,‬כאומרם‬ ‫ולנצחו‪ ,‬אך עבודה זו של כבישת היצר להפכו‬ ‫שכאשר אחד יושב בבית המדרש ומרגיש‬ ‫ז"ל (ברכות סד ע"א)‪ :‬צדיקים אין להם מנוחה‪,‬‬ ‫לטוב אינה מסורה אלא ביד איש שדרכו לכבוש‬ ‫קרירות בעבודת ה' ואין לו חשק ללמוד או‬ ‫שנאמר (תהלים פד‪ ,‬ט) 'ילכו מחיל אל חיל' וגו'‪.‬‬ ‫בכח התורה הק' שהוא לומד‪ ,‬ועל ידה יכול‬ ‫להתפלל‪ ,‬ואז בא אליו היצר ומכניס אצלו‬ ‫להמיר רע בטוב‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬ ‫חמימות לדברי חול‪ ,‬אזי אם שכל בקדקדו יחיש‬ ‫'מה יהא בסופה'‬ ‫וזהו 'ויאהב יצחק את עשיו'‪ ,‬כי עשיו רומז‬ ‫ליקח חמימות זו ולהכניסה בתורה ובתפילה‪,‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כאשר האדם משתדל בכל כוחו‬ ‫ליצר הרע כנודע‪ ,‬ויצחק שהוא איש אהב את‬ ‫וכך מהפך הרע ומעלהו לטוב‪.‬‬ ‫השכם והערב להתגבר נגד היצר‪ ,‬אזי ברבות‬ ‫היצה"ר‪ ,‬כי לקח את כל חלק הטוב מהיצה"ר‬ ‫הימים יראה אור‪ ,‬וירגיש כיצד יש בכוחו לעמוד‬ ‫והכניסו לקדושה‪ ,‬שהוא עבודה מעולה יותר‬ ‫הפיכת הרע באמצעות התורה‬ ‫איתן אל מול השטן‪ ,‬ומן השמים יקבל סעד‬ ‫מניצוח היצר‪ ,‬כפי המשל שהובא לעיל מגנב‬ ‫וכאשר נתבונן בכל זה‪ ,‬נראה כי עבודה‬ ‫וסיוע‪ ,‬ועל דרך שנזכר אצל דוד המלך ע"ה‬ ‫שנכנס לחנות והאדם צד אותו ולוכדו ומכניסו‬ ‫רמה כזאת להפוך רע לטוב‪ ,‬אי אפשר להגיע‬ ‫(אבות דרבי נתן פרק לב)‪ :‬צדיקים ‪ -‬נוטל מהם‬ ‫ברשותו‪.‬‬ ‫לזה בלתי אמצעות התורה הקדושה‪ ,‬שיש בה‬ ‫יצר הרע ונותן להם יצר טוב‪ ,‬שנאמר (תהלים‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'כי ציד בפיו'‪ ,‬היינו‬ ‫סגולה מיוחדת והיא הנותנת חיל באדם לכבוש‬ ‫קט‪ ,‬כב) 'לבי חלל בקרבי'‪.‬‬ ‫שעשיו היה ציד בפיו של יצחק‪ ,‬כי יצחק היה‬ ‫היצר הרע ולהפכו לטוב‪.‬‬ ‫וכה כתב בספה"ק ישמח ישראל (פר' ויחי‪,‬‬ ‫ָצד את חלקי הטוב שביצה"ר ומשתמש בהם‬ ‫ענין זה מובא בספה"ק אורח לחיים (פר'‬ ‫ד) על הפסוק 'ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר‬ ‫להתעלות במעלות העבודה‪ .‬אך 'רבקה אוהבת‬ ‫בראשית) והעולה מדברי קדשו‪ ,‬כי באמת‬ ‫אם כן למה זה אנכי‪ ,‬ותלך לדרוש את ה''‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫את יעקב' כי אשה אין דרכה לכבוש אלא ְלנַ ֵצ ַח‪,‬‬ ‫עיקר עבודת ה' אשר עבורה הוריד הקב"ה‬ ‫העיקר הוא‪ ,‬שההתעוררות וההתלהבות יהיה‬ ‫ולכן אהבה את היצר הטוב בלבד‪.‬‬ ‫את הנשמה לעולם‪ ,‬הוא בעבור יטול האדם‬ ‫לעולם ועד‪ ,‬שהיצ"ט יתגבר על היצה"ר והוא‬ ‫ויש לרמז ענין זה במקרא שכתוב (משלי‬ ‫את היצר הרע ויעלהו לקדושה לצד הטוב‪,‬‬ ‫ימשול בו בסופו‪ .‬וכמו שאמר רבינו הגדול‬ ‫טז‪ ,‬ז) 'ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים‬ ‫על ידי שישתמש בהתעוררות היצר לענינים‬ ‫הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצללה"ה‪ ,‬על דברי‬ ‫איתו'‪ ,‬כי 'דרכי איש' הוא לכבוש את היצר‬ ‫שבקדושה‪ ,‬וכדחזינן בגמ' שכאשר ביטלו‬ ‫רש"י ז"ל (פרשת תולדות)‪' ,‬ותלך לדרוש את‬ ‫לרשות הקדושה כמאמרם ז"ל 'דרכו של איש‬ ‫החכמים את אש היצר‪ ,‬נתבטלה כליל אש‬ ‫ה'' ‪ -‬מה תהיה בסופה‪ .‬היינו‪ ,‬שרבקה חשבה‬ ‫לכבוש'‪ ,‬ואז 'גם אויביו ישלים איתו' שהיצר‬ ‫התורה והעבודה‪ ,‬וכל ישראל הרגישו קרירות‬ ‫עּוּבר אחד שיש בו שינוי עיתים ורצונות‪,‬‬ ‫שהוא ָ‬ ‫יסייע לעבודת ה'‪.‬‬ ‫עד שלא נמצאה תפילה אחת כהוגן‪ ,‬ורק‬ ‫פעמים לטוב ופעמים להיפוך‪ .‬כי כשעוברת על‬ ‫לאחר שהחזירו ליצר את האש‪ ,‬החלה שוב‬ ‫בתי מדרשות‪ ,‬מפרכס לצאת‪ .‬וכמו כן להיפוך‪.‬‬ ‫וזה אשר בירך יצחק את יעקב אבינו‬ ‫אש הקדושה לבעור בלבבות ישראל‪ ,‬וכל זה‬ ‫והיא דרשה את ה' לידע מה יהיה בסוף‪ .‬אם על‬ ‫ע"ה‪' :‬ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני‬ ‫באמצעות התורה שהיא התבלין והיא המורה‬ ‫כל פנים יתגבר חלק הטוב לבסוף‪ ,‬ותשחק ליום‬ ‫הארץ'‪ ,‬ודרשו חז"ל‪' :‬ויתן לך ‪ -‬כיבושיהון'‪ ,‬כי‬ ‫דרך כיצד להפוך היצה"ר ולהעלותו למוטב‪.‬‬ ‫אחרון‪ ,‬ויהיה הכל טוב‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫כאשר האדם יכבוש היצר תחתיו להכניסו לצד‬ ‫הקדושה‪ ,‬אזי יהא בחלקו שני שולחנות ‪' -‬מטל‬ ‫והיינו שרבקה אימנו ע"ה ידעה כי כדרך‬ ‫השמים'‪ ,‬שרומז על הייעוד הרוחני שנמשך‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫כל מלחמה כך במלחמת היצר‪ ,‬לפעמים זה קם‬ ‫מצד הטוב‪ ,‬ו'משמני הארץ' שרומז על הייעוד‬ ‫והנה מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬ומצינו דרך‬ ‫וזה נופל‪ ,‬ולפעמים מתעודד הנופל ומתגבר על‬ ‫עבודה זו שהתחילה אצל האבות הקדושים‪,‬‬ ‫הקם עליו‪ ,‬אך ותלך לדרוש 'מה יהא בסופה' מי‬ ‫הגשמי‪ ,‬והיינו החלק המובחר שנמשך מצד‬ ‫אשר הורישו בעדינו עבודה נשגבה זו להפוך‬ ‫יתגבר באחרונה‪ ,‬כמאמר העולם‪' :‬ווער וועט‬ ‫הרע‪ .‬ושניהם יהיו ברשות הקדושה לסייעו‬ ‫הרע לטוב‪.‬‬ ‫ּפאטש'‪.‬‬ ‫געבן דעם לעצטן ַ‬ ‫בעבודת בוראו‪.‬‬ ‫כשמהפך הרע לטוב נהפכים הדינים‬ ‫דהנה אצל אברהם אבינו ע"ה אמרו חז"ל‬ ‫תכלית העבודה להפוך הרע לטוב‬ ‫(ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה)‪ :‬אברהם אבינו עשה‬ ‫לרחמים‬ ‫יצר הרע טוב‪ ,‬דכתיב (נחמיה ט‪ ,‬ח) 'ומצאת‬ ‫וכאשר ניכנס לעומק הענין‪ ,‬על פי דרך‬ ‫את לבבו נאמן לפניך'‪ .‬ופירש בפני משה (שם)‬ ‫תלמידי הבעש"ט הק'‪ ,‬נחזה שיש במלחמת‬ ‫ובזה יובן למה בירך יצחק במידת הדין‬ ‫'ומצאת את לבבו' ‪ -‬שתי לבות‪ ,‬שאף יצה"ר שלו‬ ‫היצר עבודה עמוקה יותר‪ ,‬לא רק לשבר הרע‬ ‫הנקראת אלקים‪ ,‬כדכתיב 'ויתן לך האלהי"ם'‪.‬‬ ‫החזירוהו לטוב‪ .‬ע"כ‪ .‬והרי דברים מפורשים‬ ‫אלא בעיקר להפוך הרע לטוב‪ ,‬ולצרף את‬ ‫אך לפי האמור ניחא‪ ,‬כי כאשר האדם מהפך‬ ‫שאברהם אבינו התחיל לגלות עבודה זו בעולם‪,‬‬ ‫כוחות היצר ולהעלותו לקדושה שיסייע לצד‬ ‫הרע לטוב‪ ,‬נהפך הדין לרחמים‪ ,‬ונודע כי דינים‬ ‫והנחילנו לנו ולבנינו לדורות עולם‪.‬‬ ‫הקדושה‪ ,‬וזהו שלימות התיקון בעולם‪.‬‬ ‫ממותקים מעולים וחשובים יותר מן החסדים‪,‬‬ ‫וזאת גופא היא הברכה‪ ,‬שיתן וימסור בידך את‬ ‫גם אצל יצחק אבינו ע"ה מצינו שנתעסק‬ ‫וזהו שדרשו חז"ל (ברכות נד ע"א)‪' :‬בכל‬ ‫מידת הדין להפכה לרחמים מרובים‪.‬‬ ‫בעבודה זו‪ ,‬כדאיתא בספה"ק משמרת איתמר‬ ‫לבבך' ‪ -‬בשני יצריך‪ ,‬ביצר טוב וביצר הרע‪.‬‬ ‫על דברי רש"י 'ואלה תולדות יצחק ‪ -‬יעקב‬ ‫כי המעלה הגדולה בעבודת הבורא היא‬ ‫ומצינו שזאת היתה עבודתו של יצחק‪,‬‬ ‫ועשיו האמורים בפרשה'‪ ,‬ולכאורה למה‬ ‫שלא יעבוד האדם רק עם כוחות היצר הטוב‬ ‫להפוך דין לרחמים‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל (יבמות‬ ‫נקט 'האמורים בפרשה' והול"ל 'יעקב ועשיו‬ ‫והמידות הטובות גרידא‪ ,‬אלא יעבוד את קונו‬ ‫סד ע"א)‪' :‬למה נמשלה תפילתן של צדיקים‬ ‫שבפרשה'‪ .‬אכן יורה לנו בזה כי עשיו רומז לכח‬ ‫גם עם כוחות היצר הרע והמידות הרעות‬ ‫כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום‬ ‫הרע‪ ,‬ויעקב רומז לכח הטוב‪ ,‬וצריך לחברם יחד‬ ‫שבקרבו‪ ,‬שיעלה אותן לצד הטוב‪ ,‬ונמצא שפיר‬ ‫למקום‪ ,‬כך תפילתן של צדיקים מהפכת מידותיו‬ ‫ולקשרם כאחד‪ ,‬על ידי שמעלה הרע לטוב‪ .‬וזהו‬ ‫עובד את ה' בשני יצריו‪ ,‬ביצר טוב וביצר הרע‪.‬‬ ‫של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות'‪.‬‬ ‫'האמורים'‪ ,‬מלשון הכתוב (דברים כו‪ ,‬יז) 'את ה'‬ ‫וכגון באם יש לאדם טבע הגאוה‪ ,‬צריך‬ ‫כעין זה כתב בספה"ק חסד לאברהם‬ ‫האמרת היום'‪ ,‬שהוא לשון חיבור‪ ,‬וזאת ע"י‬ ‫להכניס הכל לצד הקדושה‪ ,‬כדכתיב (דברי‬ ‫להרה"ק מראדומסק זי"ע (פר' האזינו) שעל‬ ‫'בפרשה'‪ ,‬שמפריש את הטוב שביצה"ר ונוטלו‬ ‫הימים ב' יז‪ ,‬ו) 'ויגבה לבו בדרכי ה''‪ .‬ועל דרך‬ ‫ידי שהאדם כובש את החומר תחת הצורה‬ ‫לקדושה‪ .‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫זה במידת האכזריות הטבועה בקרב כל אחד‪,‬‬ ‫ומהפך את היצה"ר לטוב‪ ,‬בזה כובש את מידת‬ ‫ובזה מבאר בספר אור תורה [להגה"ק‬ ‫הן מעט הן רב‪ ,‬צריך ליקח מידה זו כדי להעניש‬ ‫הדין תחת מידת הרחמים‪ ,‬ומתהפכים הדינים‬ ‫מאוסטרובצא זי"ע] על הפסוק 'ויאהב יצחק‬ ‫את הרשעים‪ ,‬כמו שנאמר (דברים יג‪ ,‬ט) 'לא‬ ‫והגבורות להיות תחת חסד ורחמים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫את עשיו ורבקה אוהבת את יעקב'‪ ,‬דהנה אמרו‬ ‫תחוס עינך עליו‪ ,‬ולא תחמול ולא תכסה עליו'‪.‬‬ ‫וכן מובא מהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן‬ ‫חז"ל (ע"ז יט ע"א)‪' :‬אשרי איש ירא את ה'‬ ‫וכן גם לגבי מידת העקשנות‪ ,‬שאם‬ ‫זי"ע‪ ,‬על הכתוב (שמות יז‪ ,‬ט) 'מטה אלקים‬ ‫(תהלים קיב‪ ,‬א)‪ - ,‬אשרי איש ולא אשרי אשה?‬ ‫יש באדם מידה זו שבכללות נחשבת‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫כב) 'והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית‬ ‫מורנו הרמ"ק ז"ל (תפלה למשה שער ב' סימן‬ ‫בידי'‪ ,‬שהצדיק יש לו כח להטות את הדין‬ ‫אלקים'‪ ,‬ופירש הרה"ק מבאבוב זי"ע שהכוונה‬ ‫ד')‪ ,‬שכתב וזה לשונו‪ :‬למדנו זקן אחד‪ ,‬לבטל‬ ‫הנקרא שם אלקים‪ .‬והטעם‪ ,‬כי הצדיק מהפך‬ ‫על היצה"ר שנקרא 'אבן'‪ ,‬כמאמרם (קידושין‬ ‫המחשבה יאמר פסוק זה הרבה פעמים‪' ,‬אש‬ ‫אץ הרע לטוב‪ ,‬על כן נמסר בידו להטות דין‬ ‫ל ע"ב)‪' :‬אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית‬ ‫תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' (ויקרא ו‪,‬‬ ‫לרחמים‪.‬‬ ‫המדרש‪ ,‬אם אבן הוא נימוח'‪ ,‬ויצר זה יהיה 'בית‬ ‫ו)‪ .‬ובעיני פשוט‪ ,‬שזה הזקן היה אליהו הנביא‪,‬‬ ‫וכה איתא בספה"ק אהבת שלום (פר' מקץ)‬ ‫אלקים'‪ ,‬שיסייע בידי האדם לעבוד את קונו‬ ‫ולרוב ענותנותו של הרב‪ ,‬לא רצה לגלות‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬עיקר הגאולה שיוכל האיש הנלבב לגאול‬ ‫עכד"ק‪.‬‬ ‫את נפשו מהיצה"ר על ידי שיהיה בבחינת‬ ‫באש והתלהבות‪ ,‬כמו שתירגם אונקלוס 'פלח‬ ‫עלה קדם ה''‪.‬‬ ‫ולפי האמור יובן שפיר מה פשר סגולה‬ ‫'והיה בית יעקב אש‪ ,‬ובית יוסף להבה‪ ,‬ובית‬ ‫זו‪ ,‬שהרי נתבאר כי כוחו של היצר הוא אש‬ ‫עשו לקש' (עובדיה א‪ ,‬יח)‪ ,‬והיינו שיעבוד את‬ ‫ומעתה יש חיזוק עצום בידינו לכל בר‬ ‫ההתלהבות‪ ,‬ולכן כאשר היצר מתחיל לעורר‬ ‫השי"ת בתורה ותפילה בהתלהבות גדולה‪ ,‬וע"י‬ ‫ישראל הקרב ובא בשערי עבודת השי"ת‬ ‫את האדם באש זרה‪ ,‬אין צריך ללחום עליו‬ ‫ההתלהבות יגאל את נפשו מכל הקליפות‪,‬‬ ‫ומרגיש כיצד היצר מתגבר עליו‪ ,‬ותהי המלחמה‬ ‫ולכבות את אש האהבה‪ ,‬אלא יש ליטול אש‬ ‫כי עיקר ההתלהבות והאש הם מצד היצה"ר‪,‬‬ ‫פנים ואחור מדי יום ביומו ללא הרף ומעצור‪,‬‬ ‫זו ולהכניסו בצד הקדושה לצורך גבוה‪ ,‬למען‬ ‫כי אש היא מבחינת גבורות אשר משם היא‬ ‫אך כל זה הוא לטובת האדם בכדי שאח"כ יוכל‬ ‫תוקד אש זו על מזבח העבודה‪ .‬ולכן יאמר‬ ‫השתלשלות הדינים‪ ,‬וכשעובד את השי"ת‬ ‫לכבוש היצר תחתיו‪ ,‬ומעשה אבות סימן לבנים‬ ‫הפסוק 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה'‬ ‫באש והתלהבות של היצה"ר‪ ,‬אזי נכנס תחת‬ ‫שכבשו כח הרע והעלוהו לקדושה‪ ,‬ובזכות‬ ‫ובזה יזכור את המוטל עליו לעשות ‪ -‬ליקח‬ ‫הקדושה ונמתקים כל הדינים והגבורות‬ ‫זה יתהפך רוגז לרחמים‪ ,‬ואך טוב וחסד יהיה‬ ‫האש ולהבעירו בצד הקדושה‪.‬‬ ‫ומתבטלין כל הקליפות‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫מנת חלקינו כל הימים‪ ,‬ובקרוב במהרה נזכה‬ ‫ואכן מצינו שיעקב אבינו ע"ה נתקיימה‬ ‫והנה כתב השל"ה הק' (שער האותיות‪,‬‬ ‫להיוושע בתשועת עולמים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫בו ברכת יצחק אביו‪ ,‬כדכתיב (בראשית כח‪,‬‬ ‫לב טוב) וז"ל‪ :‬מצאתי כתב יד של האלהי‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע ‪ //‬ח כסלו תרל"ב‬ ‫יהיה להם הקללה של מגיפת החולי רע‪ ,‬אז אסור להם לצום כפסק‬ ‫פעם אמר רבינו‪ :‬עתיד לירד אפיקורסות להעולם‪ ,‬והעצה נגד זה‬ ‫המג"א באו"ח סי' תקע"ו‪ ,‬ויבטלו את יום צום כפור הקדוש‪ ,‬לכן אני‬ ‫הוא לדבר מצדיקים‪ ,‬אפילו פון אונז‪ ,‬אפילו פון אונז‪ ,‬אפילו פון מיינע‬ ‫אומר והקללה אם לא‪ ,‬באם רק תפסיק את קללת המגיפה מעליהם‪,‬‬ ‫טיש און בענקלעך‪.‬‬ ‫אז תיכף ישמעו את מצות ועניתם את נפשותיכם‪ ,‬ויצומו כהלכה‪ ,‬ואז‬ ‫תיכף נפסק מגיפת החולי רע‪.‬‬ ‫•••‬ ‫פעם בראש השנה כשעלה רבינו על הבימה לתקיעת שופר‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫•••‬ ‫עלה אלקים בתרועה‪ ,‬מידת הדין מסתלק‪ ,‬בתרועה‪ ,‬בלב נשבר‪ ,‬ה'‬ ‫הרה"ק מהרי"ד מבעלזא בעת שדיבר מגדולת חו"ז רבינו אמר‪:‬‬ ‫בקול שופר‪ ,‬מדת הרחמים מסתלק ח"ו בקול שופר‪ ,‬ע"י התרוממות‬ ‫הנה אצל רבינו היו יכולים לראות שני דברים‪ ,‬דהיינו שלא הי' מסיח‬ ‫(גיאות)‪ .‬דברים אלו שיצאו מפ"ק נכנסו עמוק ללב השומעים‪,‬‬ ‫דעתו מבורא כל העולמים אפילו לרגע אחת‪ ,‬איטליכער יוד האט דאס‬ ‫ונתעוררו בבכיות נוראות עד מאוד‪ ,‬ובהגג של ביהמ"ד היה חלונות‬ ‫געזען‪ .‬וכן שהי' לו עינים‪ ,‬שאם הי' מסתכל על מישהו‪ ,‬הי' רואה עליו‬ ‫וגם שם עמדו אנשים‪ ,‬ומגודל הבכיה מאותם שעמדו למעלה היה‬ ‫כל מה שעשה ופעל מיום הולדו‪ ,‬איטליכער יוד האט דאס געזען‪ ,‬וע"כ‬ ‫נדמה בביהמ"ד כאילו יורד גשמים‪.‬‬ ‫על שני דברים האלו לא הי' צריכים להאמין עליו מכח אמונת צדיקים‪,‬‬ ‫כי הי' יכולים כ"ז לראות אצלו בעינים‪.‬‬ ‫•••‬ ‫פעם הגישו הערלים שבעיר זיטאמיר קובלנא לבית המשפט‬ ‫•••‬ ‫הגבוה שבעיר הבירה פעטערבורג‪ ,‬שהיות שהיהודים מתרבים מאוד‪,‬‬ ‫פעם בעת שחזרו קבוצת חסידים מנסיעה לרבינו לשבות בצל‬ ‫ועי"ז נעשה להם דוחק בעיר‪ ,‬על כן יגרשו את היהודים מהעיר‪ ,‬כמובן‬ ‫קדשו‪ ,‬כאשר מלאים וגדושים היו בשפע קודש שהשפיע להם רבם‬ ‫שהיתה בזה עת צרה ליעקב‪ ,‬ושלחו בני העיר משלחת לרבינו שיעתיר‬ ‫הקדוש‪ ,‬ושמחתם ניכר היה על פניהם שזכו להתענג בעריבות נעימות‬ ‫בעדם‪ ,‬השלוחים הגיעו לטשערנאביל בפניא דמעלי שבתא‪ ,‬ולא היה‬ ‫וידידות הקדושה בעת ששהו בצל הצדיק‪ ,‬עמד אז אצלם יהודי אחד‬ ‫להם אפשרות לכנוס קודם שבת‪ .‬בליל שב"ק פתח רבינו ואמר‪' :‬ויהי‬ ‫שהיה איש פשוט ומגושם מאד‪ ,‬וכאשר ראה עליהם את גודל התענוג‬ ‫בשלח פרעה את העם'‪' ,‬ויהי' הוא לשון צער‪ ,‬היינו שהוא צער גדול‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬חשב בדעתו הלא הוא כשלעצמו לאחר שכבר טעם מכל התאוות‬ ‫'בשלח פרעה את העם'‪ ,‬כשהגויים רוצים לשלח את היהודים מהעיר‪,‬‬ ‫והתענוגים שיש בעולם הזה‪ ,‬עוד לא זכה מעולם להרגיש תענוג כזה‬ ‫זאג איך‪' ,‬ולא נחם אלקים'‪ ,‬גם המדת הדין לא יניח את זה‪' ,‬דרך ארץ‬ ‫שהחסידים מרגישים כעת‪ ,‬ע"כ הציע להם היהודי שיסעו עוד הפעם‬ ‫פלשתים'‪ ,‬מדרך הארץ הוא שהגויים ילכו להם‪ ,‬בסעודה הב' חזר‬ ‫לרבם ויקחו אותו אתם‪ ,‬והוא ישלם עבור הוצאות הנסיעה‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫רבינו על דבריו אלו‪ ,‬וכן בסעודה שלישית‪ ,‬במוצש"ק נכנסו השלוחים‬ ‫שגם הוא ירגיש תענוג כמותם בשהותו אצל הצדיק‪ ,‬החסידים קיבלו‬ ‫אל הקודש וסיפרו לו מהצרה שבאה על עירם‪ ,‬ענה להם רבינו הלא‬ ‫את ההצעה ונסעו אתו‪ ,‬וכשהגיעו אל רבם מסרו החסידים את הענין‬ ‫כבר אמרתי לכם‪ .‬השלוחים נסעו חזרה לעירם‪ ,‬וכעבור זמן קצר‬ ‫לרבינו‪ .‬אולם בהמשך כל השבת לא הרגיש היהודי הזה כלום‪ ,‬וכבר‬ ‫הגיעה תשובה מפעטערבורג‪ ,‬שבאם אין להגויים מקום לגור‪ ,‬יכולה‬ ‫המתין כל העת על צאת השבת שכבר יוכל לחזור הביתה‪ ,‬והוא כבר‬ ‫הממשלה ליתן להם מקום מרווח בארץ סיביר‪ ,‬ואין לגרש היהודים‬ ‫רמז להחסידים שיצטרכו לשלם לו שכר הנסיעה מכיון שלא נתקיים‬ ‫מהעיר בשביל זה‪.‬‬ ‫התנאי‪ ,‬אך בסעודה השלישית הוצת בו בלב היהודי התעוררות‬ ‫גדולה והרהורי תשובה אמיתית על מעשיו‪ ,‬עד כדי כך שכבר החליט‬ ‫•••‬ ‫להישאר שם לשהות בצל הקודש‪ ,‬אחר השבת נכנסו החסידים אל‬ ‫רבינו כשאמר דברי תורה על שולחנו הטהור לקח את ידו והכניס‬ ‫רבינו ושאלו ממנו לפשר הדבר‪ ,‬אמר להם רבינו‪ :‬מתחלה בראותי את‬ ‫לתוך שרול שלו‪ ,‬וכסה את פיו שהמסובים בשלחנו לא ישמעו את דברי‬ ‫היהודי הזה לא מצאתי אצלו שום דבר טוב‪ ,‬בכדי שתהיה לי אחיזה‬ ‫תורתו שאמר‪ ,‬אבל פעם אחת בעת ששלט בסביבות טשערנאביל‬ ‫אתו שאוכל להשפיע עליו דבר מה‪ ,‬עד שבסעודה שלישית חיפשתי‬ ‫מגיפת חולי רע ר"ל‪ ,‬שמתו מאות אנשים‪ ,‬ואז קרה זה לפני תשעה‬ ‫אצלו עד שמצאתי‪ ,‬איך שפעם אחת בשבת קודש בעת שהיה היהודי‬ ‫באב‪ ,‬ובש"ק פרשת ראה צעק בקול גדול‪ :‬רבש"ע‪ ,‬קראנו היום בתורה‬ ‫הזה שקוע באכילתו הפליט מפיו המילים "לכבוד שבת קודש"‪ ,‬ובכח‬ ‫ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו‬ ‫עובדא טבא זו כבר היה לי מקום לאחוז בו‪ ,‬ולהצית בו התעוררות‬ ‫והקללה אם לא תשמעו‪ ,‬אני מפרש ככה‪ ,‬באם תתן לישראל‬ ‫של הרהורי תשובה‪.‬‬ ‫ברכה‪ ,‬בוודאי ישמעו ויצומו ביום צום כיפור הבא‪ ,‬אבל באם‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫רוממות א‪-‬ל בגרונם ‪ //‬ד‬ ‫רוממות הקול בתפילה‬ ‫רמ"ח אבריך ושס"ה גידך כמו ציבור בעיניך‪ ,‬והלשון‬ ‫ביאור דברי הרמב"ן‬ ‫והדיבור הוא כמו שליח ציבור‪ ,‬לכן תתפלל בקול גדול‬ ‫כדי שישמעו כולן‪ ,‬ובאופן זה תברך ותתפלל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשבח התפילה בקול‬ ‫כאשר אנו עוסקים בענין התפילה בקול‪ ,‬ראוי‬ ‫מבואר בדבריו דקול גדול אין הכוונה על הגברת‬ ‫להביא את דבריו הנודעים של הרמב"ן‪ ,‬בהם קובע‬ ‫הקול בלבד כדי שישמעו הציבור החיצוני‪ ,‬אלא צריך‬ ‫את יסודות היהדות ותכלית הבריאה‪ ,‬וכן נעתיק כמה‬ ‫שישמעו הציבור הפנימי‪ ,‬היינו שיתפשט אלא הקול‬ ‫מן הספה"ק שהאריכו לבאר את דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫שיתפשט גם בכל קומתו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‬ ‫שנחשבים כמו ציבור‪ ,‬כמו שאמר הכתוב (תהלים‬ ‫וזהו לשון הרמב"ן (סוף פרשת בא)‪ :‬וכוונת כל‬ ‫לה‪ ,‬י) כל עצמותי תאמרנה‪ ,‬וכמאמר חז"ל (עירובין‬ ‫המצות שנאמין באלקינו ונודה אליו שהוא בראנו‪,‬‬ ‫נד ע"א) שתהא ערוכה ברמ"ח אברים שלך‪ ,‬וכן‬ ‫והיא כוונת היצירה‪ ,‬שאין לנו טעם אחר ביצירה‬ ‫אמרו צדיקים 'דער גאנצער קערפער‪ ,‬פון קאפ ביז די‬ ‫הראשונה‪ ,‬ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע‬ ‫האדם ויודה לאלקיו שבראו‪ ,‬וכוונת רוממות הקול‬ ‫פאדעשוועס‪ ,‬זאל דער הערען דעם דאווענען'‪.‬‬ ‫בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים‪ ,‬זהו‬ ‫וכמ"ש הרוקח (בפי' על סידור התפילה סי' פח)‬ ‫שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫וז"ל‪ :‬וכל קרבי את שם קדשו‪ ,‬פי' כשהאדם אומר‬ ‫והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו‪ ,‬וזו‬ ‫בקול רם‪ ,‬בחוזק‪ ,‬כל קרביו מתנפחין בקולו ונפתחין‪.‬‬ ‫כוונתם במה שאמרו ז"ל (ירושלמי תענית פ"ב ה"א)‬ ‫זהו כל קרבי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ויקראו אל אלקים בחזקה (יונה ג ח)‪ ,‬מכאן אתה למד‬ ‫שתפלה צריכה קול‪ ,‬חציפא נצח לבישה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ועל דרך זה כתב בספר חסידים (סימן תתכ)‬ ‫בזה"ל‪ :‬ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו‪,‬‬ ‫כשיברך להקב"ה צריך לברכו בקול רם‪ ,‬כי בקול רם כל‬ ‫דברי הרמב"ן להלכה‬ ‫הקרבים מתנועעים ונמשכים אחר הקול‪.‬‬ ‫ודברי הרמב"ן הובאו להלכה בכמה וכמה מספרי‬ ‫הפוסקים‪ ,‬וכ"כ במלבושי יו"ט (על הלבוש מבעל‬ ‫וכמו שכתב בספה"ק נועם אלימלך (פר' צו‬ ‫התוי"ט) סי' קא (הביאו באליהו רבה או"ח סי' קא‪,‬‬ ‫ד"ה זאת תורת) וזל"ק‪ :‬ובכל מאודך דהיינו לאחר‬ ‫ובכף החיים סקי"ד) וז"ל‪ :‬נוהגין בכל אלו הארצות‬ ‫שמוציא בשפתיו ובדיבורו הוא בא אל אהבה דהיינו‬ ‫בפיוטים וכיוצא בהן שמגביהין קולם וצועקים בקול‬ ‫שהוא מדבר בכל חושיו וכוחו וכוונתו במאוד מאד‬ ‫רם עד שהנכרים מלעיגין על זה‪ .‬ונצטערתי מימי‬ ‫בהתלהבות גדול‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫לדעת מאין בא זה המנהג כי מנהגן של ישראל תורה‬ ‫למדנו מדברי רבותינו‪ ,‬הראשונים וגם האחרונים‪,‬‬ ‫היא עד שהאיר ה' את עיני וראיתי דרמב"ן סוף פרשת‬ ‫כי שרוממות הקול בתפילה‪ ,‬מלבד הפירוש הפשוט‬ ‫בא שכתב בזה הלשון וכוונת רוממת הקולות בתפילות‬ ‫שצריך להתפלל בקול רם‪ ,‬צריך גם להתפלל עד שכל‬ ‫וכו' כמו שאמרו חז"ל ויקראו אל האלקים בחזקה‬ ‫עצמותיו וכל חושיו ואבריו תאמרנה ה' מי כמוך‪.‬‬ ‫מכאן אתה למד שתפילה צריכה קול‪.‬‬ ‫ויש חושבים‪ ,‬הלא שפל ונבזה אנכי‪ ,‬וכי איך‬ ‫וכן פסק בערוך השולחן (הלכות תפילה סימן‬ ‫אוכל להגיע למדריגות הצדיקים האלו אשר נתעלו‬ ‫קא סעי' ח) מה שהעולם אומרים סליחות ופיוטים‬ ‫בקול רם אין קפידא‪ ,‬ודוקא בתפלת שמ"ע יש קפידא‬ ‫בתפילתם עד למעלות גבוהות ורמות‪ ,‬הלא יודע‬ ‫שהוא כעומד לפני המלך אבל שארי תפלות ותחנונים‬ ‫מי אנוכי ומה מעשי‪ ,‬ואיך ארהיב בנפשי לגשת אל‬ ‫לית לן בה‪ ,‬ואדרבא כדי לעורר הלבבות הוא טוב יותר‬ ‫הקודש בהשגות כאלו‪.‬‬ ‫כמ"ש הרמב"ן בנמוקי חומש סוף פ' בא וז"ל וכונת‬ ‫והתשובה לזה הוא כי כאשר אנו רואים מהוא‬ ‫רוממות הקולות בתפלות וכו' כמ"ש רז"ל ויקראו אל‬ ‫דעתם של רבותינו ז"ל איך צריך לעמוד בתפילה‪,‬‬ ‫אלהים בחזקה מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול‬ ‫שצריך להתבטל לגמרי בעבודת התפילה בכל חושיו‬ ‫ע"ש‪.‬‬ ‫ואבריו‪ ,‬הרי זה נותן הסתכלות אחרת על כל ענין‬ ‫התפילה שיאמר כל אחד בליבו 'מי יתן לי כזאת‬ ‫'ויפרסמו זה'‬ ‫ואעשה אף אני' עכ"פ מעט מן המעט‪ ,‬כפי אשר ידי‬ ‫מש"כ הרמב"ן "ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך‬ ‫משגת‪ ,‬וכמו שפירש רש"י על הפסוק (תהלים כט‪ ,‬ד)‬ ‫אנחנו"‪ ,‬פשטות הדברים שצריך לפרסם לאחרים‪,‬‬ ‫'קול ה' בכח' ‪ -‬לפי כחן של ישראל‪ ,‬היינו לפי כוחו‬ ‫ולפי"ז שיעור הגבהת הקול הוא בכדי שיוכלו אחרים‬ ‫של כל אחד ואחד צריך להשתדל ולהתייגע בעבודת‬ ‫לשמוע ולא יותר‪.‬‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫אבל ראיתי לפרש דבריו באופן אחר‪ ,‬שצריך‬ ‫וכ"כ בצעטיל קטן (סי"א)‪ :‬ירגיל א"ע להתפלל‬ ‫לפרסם הדברים 'אצל עצמו'‪ ,‬כדי שיכנסו דברי‬ ‫בכל כחו ובקול המעורר הכוונה להדבק המחשבה‬ ‫התפילה בכל חושיו ואבריו‪ ,‬והוא על דרך דבריו‬ ‫לדיבור‪.‬‬ ‫הנפלאים של החרדים (פ' סז סט"ז) וז"ל‪ :‬יהא‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬