gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברוך שאמר · Burich She'umar — תולדות (2026-11-09)

מוציא לאור: ברוך שאמר · Burich She'umar

שבוע: תולדות (2026-11-09)

ברוך שאמר · Burich She'umar — תולדות (2026-11-09)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת תולדות – סוד לידתם של יעקב ועשו – שנת תשפ"ז‪.‬‬ ‫השיעורים נכתבו להצלחת עם ישראל‬ ‫לשותפות בזכות להפצת העלון‬ ‫השבועי‪:‬‬ ‫‪0504-170-270‬‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב בטלפון‬ ‫‪0733-454-222‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת תולדות – סוד לידתם של יעקב ועשו – שנת תשפ"ז‪.‬‬ ‫בשמם מיד אחר כך כ"א בהמשך‪ ,‬שהרי עליהם סובבת הולכת‬ ‫פרשת השבוע ש‪ð‬קרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת תולדות‪ .‬עוסקת‬ ‫הפרשה כולה‪.‬‬ ‫הפרשה בראשיתה בלידתם של יעקב ועשו‪ ,‬ובסוף הפרשה‬ ‫עוסקת התורה בברכות ש‪ð‬תן יצחק אבי‪ð‬ו ליעקב אבי‪ð‬ו‪.‬‬ ‫ו‪ð‬ראה שזה הוא שבא רש"י ליישב באמרו 'יעקב ועשו‬ ‫האמורים בפרשה'‪ ,‬ר"ל אי‪ð‬ו מן התימה אם אין הפסוק‬ ‫פרשת השבוע ‪ð‬קראת 'תולדות' – הגם שיש פרשה עם אותה‬ ‫מזכירם מיד‪ ,‬שהרי הם 'אמורים בפרשה'‪ .‬ויש להוסיף בדיוק‬ ‫פתיחה בפרשת '‪ð‬ח'‪ ,‬והיא לא ‪ð‬קראת 'תולדות' אלא '‪ð‬ח' –‬ ‫לשו‪ð‬ו של רש"י שאמר 'האמורים בפרשה'‪ ,‬דה‪ð‬ה ביאר הר"י‬ ‫והשאלה היא – למה?‬ ‫קמ‪ð‬צקי ]אמת ליעקב ברכות יב‪ [:‬את ההבדל בין המלה‬ ‫'אמירה' ל'הזכרה'‪ ,‬שבעוד שהזכרה משמעה באופן ארעי‬ ‫שאלה ‪ð‬וספת שצריכה ביאור;‬ ‫ובדרך אגב‪ ,‬ה‪ð‬ה אמירה משמעה כדבר עיקרי‪ .‬והוכיח כן‬ ‫מלשון המש‪ð‬ה )ברכות לג‪" (.‬מזכירין ‪ ...‬הבדלה בחו‪ð‬ן הדעת‪,‬‬ ‫פותחת הפרשה‪} :‬כה‪ ,‬יט{ וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם‬ ‫ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפ‪ð‬י עצמה"‪ .‬וכמו"כ כאן‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם הוֹלִיד ֶאת יִצְ חָ ק‪.‬‬ ‫הדגיש רש"י שיעקב ועשו הם 'אמורים בפרשה'‪ ,‬ר"ל הם‬ ‫כותב רש"י – ואלה תולדות יצחק‪ .‬יעקב ועשו האמורים‬ ‫מהוים ‪ð‬ושא עיקרי בפרשה‪ ,‬ובכן יוצדק מה שלא באה הזכרת‬ ‫בפרשה‪.‬‬ ‫שמם תכופה למילים 'ואלה תולדות יצחק'‪.‬‬ ‫ואילו בפרשת ‪ð‬ח – על אותן המילים‪ ,‬כותב רש"י – "‪...‬שעיקר‬ ‫שאלה ‪ð‬וספת שצריכה ביאור – מדוע פתחה הפרשה בו"ו‬ ‫תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"‪.‬‬ ‫החיבור‪ ,‬ש‪ð‬אמר וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת‪ ,‬לכאורה היה צריך לכתוב " ֵאלֶּה‬ ‫תּוֹ ְלדֹת"?‬ ‫א"כ בפרשת השבוע אומר ל‪ð‬ו רש"י ש'תולדות' הכוו‪ð‬ה היא‬ ‫לילדים ואילו בפרשת ‪ð‬ח הוא כותב שהכוו‪ð‬ה היא למעשיהם‬ ‫מתרץ השפתי חכמים ואומר – פירש דכל מקום דכתיב ואלה‬ ‫של הצדיקים – אז מה ה‪ð‬כון כאן?‬ ‫מוסיף על ע‪ð‬ין ראשון‪ ,1‬וכמו שאברהם הוליד צדיק ורשע כך‬ ‫יצחק הוליד צדיק ורשע‪.‬‬ ‫מבאר הספר דבר מקרא – עוד צריכים להבין כו‪ð‬תו של רש"י‬ ‫בסיום דבריו 'האמורים בפרשה'‪ ,‬וכי יש יעקב ועשו אחר‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ð ,‬וכל להיכ‪ð‬ס לרעיון המרכזי שהייתי‬ ‫שהוצרך להשמיע‪ð‬ו שאי‪ð‬ו מדובר בהם כ"א ביעקב ועשו של‬ ‫רוצה לעסוק בו היום‪:‬‬ ‫פרשת‪ð‬ו?‬ ‫בראש ובראשו‪ð‬ה שואל רש"י‪ ,‬למה היה צריך לייחס את‬ ‫ו‪ð‬ראה לתרץ קושיא חדא בגו חברתה‪ ,‬בהקדם מה שיש‬ ‫אברהם אבי‪ð‬ו – "וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם ַאבְ ָרהָ ם הוֹלִיד‬ ‫להקשות עוד בדברי רש"י אלה‪ .‬דה‪ð‬ה בר"פ ‪ð‬ח כתוב }ו‪ ,‬ט{‬ ‫ֶאת יִצְ חָ ק" – והרי כול‪ð‬ו יודעים שאברהם הוליד את יצחק?‬ ‫"אלה תולדות ‪ð‬ח ‪ð‬ח איש צדיק וכו'"‪ ,‬ופירש"י שם‪ :‬הואיל‬ ‫והזכירו סיפר בשבחו ‪ ...‬דבר אחר ללמדך שעיקר תולדותיהם‬ ‫דבר ראשון‪ ,‬כדי להודיע ל‪ð‬ו שיצחק ‪ð‬ולד רק לאחר שהוסיף‬ ‫של צדיקים מעשיהם הטובים‪ ,‬ע"ש‪ .‬הרי שהוקשה לו לרש"י‬ ‫הקב"ה את האות ה"א לאברהם – זאת אומרת‪ ,‬אברהם הוליד‬ ‫מה שהקדים הפס' לומר 'אלה תולדות ‪ð‬ח'‪ ,‬ולא סיים מיד עם‬ ‫את יצחק ולא אברם – ומהו ההבדל? את השם 'אברהם' קיבל‬ ‫הזכרת שמות ב‪ð‬יו עד הפס' הבא‪ ,‬ולא ‪ð‬תקררה דעתו עד‬ ‫אברהם אבי‪ð‬ו רק לאחר ש‪ð‬ימול‪ ,‬הווה אומר שרק לאחר ברית‬ ‫שהסביר את הע‪ð‬ין בש‪ð‬י אופ‪ð‬ים‪ :‬א'‪ ,‬הפס' הפסיק באמצע‬ ‫המילה ‪ð‬ולד יצחק; אברם הוליד את ישמעאל ואילו אברהם‬ ‫משום 'זכר צדיק לברכה'‪ .‬ב'‪ ,‬באמת אין כאן הפסקה‪ ,‬כי זה‬ ‫הוליד את יצחק‪.‬‬ ‫ש‪ð‬ח היה איש צדיק הוא עצמו ע‪ð‬ין תולדותיו‪ .‬וה‪ð‬ה ככל‬ ‫החזיון הזה רואים גם אצל‪ð‬ו‪ ,‬שהפסוק אמר 'ואלה תולדות‬ ‫תשובה ‪ð‬וספת‪ ,‬אומר רש"י – אברהם הוליד את יצחק‪ .‬על‬ ‫יצחק'‪ ,‬ולא הזכיר אותם בשמם עד אחרי כמה פסוקים‪ ,‬ואילו‬ ‫ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הזקק לומר אברהם הוליד‬ ‫כאן רש"י לא העיר כלל על הפסקה זו‪.‬‬ ‫את יצחק‪ ,‬לפי שהיו ליצ‪ð‬י הדור אומרים מאבימלך ‪ð‬תעברה‬ ‫שרה‪ ,‬שהרי כמה ש‪ð‬ים שהתה עם אברהם ולא ‪ð‬תעברה המ‪ð‬ו‪,‬‬ ‫ברם ‪ð‬ראה שהבדל גדול יש בין שתי הפרשיות‪ .‬דה‪ð‬ה ברור‬ ‫מה עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬צר קלסתר פ‪ð‬יו של יצחק דומה‬ ‫שה‪ð‬ושא המרכזי של פרשת ‪ð‬ח הלא הוא ‪ð‬ח עצמו‪ ,‬בעוד‬ ‫לאברהם‪ ,‬והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק‪ ,‬וזהו שכתב‬ ‫שה‪ð‬ושא של פרשת תולדות אי‪ð‬ו רק חייו של יצחק‪ ,‬כ"א גם כן‬ ‫כאן יצחק בן אברהם היה‪ ,‬שהרי עדות יש שאברהם הוליד את‬ ‫חיי ב‪ð‬יו יעקב ועשו ]וסימן לדבר מה שהעיר בס' תוספת ברכה‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫לבעל תורה תמימה‪ ,‬שבעוד ששתי פרשיות אלה מתחילות‬ ‫באותו ע‪ð‬ין‪" :‬אלה תולדות ‪ð‬ח" – "ואלה תולדות יצחק"‪ ,‬ה‪ð‬ה‬ ‫הדבר הזה מגלה ל‪ð‬ו עד כמה חמורה היא הליצ‪ð‬ות‪ ,‬שכן כבר‬ ‫לפרשה ראשו‪ð‬ה תקרא 'פרשת ‪ð‬ח'‪ ,‬ואילו הפרשה הש‪ð‬יה‬ ‫אמרו חז"ל‪" ,‬ליצ‪ð‬ות אחת דוחה מאה תוכחות" – ולכן כדי‬ ‫‪ð‬קראת 'פרשת תולדות'[‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬ה‪ð‬ה חלוקים הם אף‬ ‫לעקור את התופעה הזאת‪ ,‬הוסיפה התורה ד' מילים " ַאבְ ָרהָ ם‬ ‫בזאת‪ ,‬שבפרשת ‪ð‬ח‪ ,‬כיון ש‪ð‬ח הוא ה‪ð‬ושא של הפרשה‪ ,‬אם כן‬ ‫הוֹלִיד ֶאת יִצְ חָ ק" כדי שלא ילכו אחר הליצ‪ð‬ות‪.‬‬ ‫הפסוק שמתחיל 'אלה תולדות ‪ð‬ח' אי‪ð‬ו מקדים את הפרשה‬ ‫בכללותה כי אם את הע‪ð‬ין המסוים של תולדות ‪ð‬ח‪ ,‬וא"כ ברור‬ ‫הדבר שצריך לכתוב מיד אחר כך את שמותם‪ ,‬ואם הפס' לא‬ ‫‪ 1‬ברוך שאמר‪ :‬שקודם לכן ‪ð‬אמר שלאברהם אבי‪ð‬ו ‪ð‬ולדו ש‪ð‬י ילדים –‬ ‫יזכיר אותם מיד אזי הדבר אומר דרש‪ð‬י‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פרשת‪ð‬ו‬ ‫יצחק וישמעאל; בן א' צדיק ובן א' רשע – אותו הדבר ‪ð‬וכל למצוא‬ ‫שמתחילה 'ואלה תולדות יצחק'‪ ,‬ה‪ð‬ה מילים אלה מקדימות‬ ‫אצל יצחק אבי‪ð‬ו‪ ,‬שיצא ממ‪ð‬ו בן א' צדיק – הוא יעקב אבי‪ð‬ו‪ ,‬ובן א'‬ ‫את הפרשה כולה‪ ,‬באופן שאין כל קושי אם הפס' אי‪ð‬ו מזכירם‬ ‫רשע – הוא עשו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מערב שבת לערב שבת‪ ,‬וברכה מצויה בעיסה‪ ,‬וע‪ð‬ן קשור על‬ ‫מה בדיוק היה מו‪ð‬ח בליצ‪ð‬ות הזו ואיך בכלל יכלו להאמין‬ ‫האהל‪ ,‬ומשמתה פסקו‪ ,‬וכשבאת רבקה חזרו"‪.‬‬ ‫לדבר כזה?‬ ‫אם גם יצחק וגם רבקה צדיקים‪ ,‬אומר המגיד צדק‪ ,‬באו‬ ‫אין הכוו‪ð‬ה שמאבימלך ‪ð‬תעברה שרה‪ .‬הקב"ה לא היה עושה‬ ‫הליצ‪ð‬ים ושאלו שאלה פשוטה – "איך יצא מיצחק ורבקה עשו‬ ‫‪ð‬ס לשרה אמ‪ð‬ו שתלד בגיל ‪ 90‬ש‪ð‬ה כדי שתעבור ח"ו עבירה‪ .‬אז‬ ‫הרשע‪ ,‬אם ש‪ð‬יהם היו צדיקים?! – יש לזה רק תשובה אחת –‬ ‫מה היה בדיוק?‬ ‫מאבימלך ‪ð‬תעברה שרה! ולכן מיצחק יצא בן צדיק א' – יעקב‬ ‫– מצד שרה‪ ,‬ובן א' פושטק – עשו הרשע‪ ,‬היות ואבא שלו היה‬ ‫אומרת התורה בפרשת ‪ð‬שא‪ ,‬שאדם החושד באשתו שסטתה‬ ‫אבימלך!" – וזה מה שפירש"י על הפס' "וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק" –‬ ‫לוקח אותה אל הכהן ומשקה אותה במי סוטה; ואם התברר‬ ‫"יעקב ועשו האמורים בפרשה" – שבגלל יעקב ועשו‪ ,‬הצליחו‬ ‫שהיא לא סטתה?! אומרת התורה‪} :‬במדבר ה‪ ,‬כח{ וְ ִאם ל ֹא‬ ‫הליצ‪ð‬ים להוציא החוצה את הבדיחה!‬ ‫וּטה ָֹרה ִהוא וְ ‪ְִ ð‬קּ ָתה וְ ‪ִð‬זְ ְרעָ ה ז ַָרע;‬ ‫‪ְִ ð‬ט ְמ ָאה הָ ִאשָּׁ ה ְ‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬איך יצא בן א' רשע מיצחק ורבקה? בגלל‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת סוטה יז‪ ,‬א{ – אמר רבא‪ :‬מפ‪ð‬י מה‬ ‫התולדות שלהם‪ :‬יצחק היה ב‪ð‬ם של אברהם ושרה – צדיקים‪,‬‬ ‫אמרה תורה הבֵ א עפר לסוטה? לרמז שאם זכתה‪ ,‬כ‪ð‬אמר }במדבר‬ ‫ולכן יצא יעקב‪ .‬אבל רבקה היתה בתו של בתואל הרשע‪ ,‬ולכן‬ ‫ה‪ ,‬כח{ "ואם לא ‪ð‬טמאה האשה וטהרה הוא ו‪ð‬קתה ו‪ð‬זרעה זָרע"‪,‬‬ ‫יצא גם עשו הרשע‪.‬‬ ‫יוצא ממ‪ð‬ה בן כאברהם אבי‪ð‬ו‪ ,‬דכתיב ביה }בראשית יח‪-‬כז{‬ ‫וא‪ð‬כי עפר ואפר‪ .‬ואם לא זכתה‪ ,‬תחזור לעפרה )כשהיא מתה‬ ‫אומרת התורה‪} :‬כה‪ ,‬כא{ וַ יֶּעְ ַתּר יִצְ חָ ק ַלה' ְל ֹ‪ð‬כַח ִא ְשׁתּוֹ כִּ י‬ ‫מחמת המים המאררים(‪.‬‬ ‫וַתּהַ ר ִרבְ ָקה ִא ְשׁתּוֹ‪} :‬כב{ וַ יּ ְִת ֹרצֲצוּ‬ ‫ע ֲָק ָרה ִהוא וַ יֵּעָ ֶתר לוֹ ה' ַ‬ ‫הַ בָּ ‪ִð‬ים בְּ ִק ְרבָּ הּ וַתּ ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָמָּ ה זֶּה ָא‪ֹð‬כִ י ו ֵַתּ ֶל ל ְִדרשׁ ֶאת‬ ‫בא הבית הלוי ואומר דבר ‪ð‬פלא – לכאורה למה קרא אותם‬ ‫ה';‬ ‫ליצ‪ð‬י הדור והלא הם רשעי הדור‪ .‬וה‪ð‬ראה דודאי לא היו‬ ‫אומרים כלל דמאבימלך ‪ð‬תעברה דמאי ירויחו בזה דבשלמא‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת פסחים כב‪ ,‬ב{ – ר' שמעון העמסו‪ð‬י היה‬ ‫אם שרה היתה אז בת ב‪ð‬ים ורק אברהם היה זקן היה מקום‬ ‫דורש כל אתים שבתורה כל 'את' בא לרבות כיון שהגיע }דברים‬ ‫לאותם שאין מאמי‪ð‬ים בה‪ð‬ס לומר כן‪ .‬אבל הרי אדרבה‬ ‫ו‪-‬יג{ לאת ה' אלקיך תירא פירש אמר איך יכל להיות משהו‬ ‫אברהם לא היה עקר דכבר ‪ð‬ולד לו ישמעאל ושרה היתה‬ ‫לרבות 'ה' אלקיך' ?! שמא יש ח"ו שתי רשויות?! אמרו לו תלמידיו‪:‬‬ ‫העקרה ועוד בת תשעים ש‪ð‬ה ולא יוקטן ה‪ð‬ס כלל באומרם‬ ‫רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן‪ .‬אמר להם‪ :‬כשם‬ ‫דמאבימלך ‪ð‬תעברה‪ .‬ועוד וכי יעשה הקב"ה ‪ð‬ס לאבימלך‬ ‫שקבלתי שכר על הדרישה כך א‪ð‬י מקבל שכר על הפרישה‪ .‬עד‬ ‫שלקחה באיסור ואדרבה הכל ראו כי אבימלך ‪ð‬ע‪ð‬ש עבורה‬ ‫שבא ר' עקיבא ודרש‪' :‬את ה' אלקיך תירא' לרבות תלמידי‬ ‫בעצירת כל רחם והכל ידעו דמאברהם ‪ð‬תעברה‪ .‬רק אמרו כן‬ ‫חכמים כמו שאתה ירא מהקב"ה‪ ,‬כך תירא מתלמידי חכמים‪.‬‬ ‫בדרך ליצ‪ð‬ות שראו דעד כאן לא הולידה שרה הגם שהיתה‬ ‫צדקת ועכשיו ‪ð‬תעברה ואמרו כי הועיל לה הזכות והצער שהיה‬ ‫מה בדיוק רצתה רבקה לברר?‬ ‫לה מלקיחת אבימלך בעל כרחה ו‪ð‬יצולה ממ‪ð‬ו ויצאת טהורה‬ ‫אומר רש"י – ויתרוצצו‪ .‬על כרחך המקרא הזה אומר דרש‪ð‬י‪,‬‬ ‫ולא ‪ð‬גע בה זה הועיל לה כי ראה ה' בצערה ו‪ð‬תן לה הריון כמו‬ ‫שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה א‪ð‬כי‪ .‬רבותי‪ð‬ו‬ ‫שמצי‪ð‬ו באשה ש‪ð‬סתרה וטהורה ו‪ð‬קתה ו‪ð‬זרעה זרע‪ .‬וזהו‬ ‫דרשוהו לשון ריצה‪ ,‬כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם‬ ‫שאמרו בדרך ליצ‪ð‬ות מאבימלך ‪ð‬תעברה שרה וכמו הליצ‪ð‬ות‬ ‫ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת‪ ,‬עוברת על פתחי עבודה זרה עשו‬ ‫שאומרים פלו‪ð‬י ב‪ð‬ה בית מחמאה‪ ,‬והכוו‪ð‬ה שע"י שעשה סחורה‬ ‫מפרכס לצאת‪ .‬דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים ב‪ð‬חלת‬ ‫בחמאה והרוויח ממון ב‪ð‬ה הבית‪ ,‬וע"כ קראם ליצ‪ð‬י הדור‪ .‬ורק‬ ‫ש‪ð‬י עולמות‪.‬‬ ‫היה מקום לחוש דברבות הימים יהיה ‪ð‬שכח שהוא רק בגדר‬ ‫ליצ‪ð‬ות והדברי ליצ‪ð‬ות יהיו ‪ð‬זכרים ויהיה לעז חלילה וע"כ צר‬ ‫אומר המדרש }בראשית רבה‪ ,‬פרשה סג‪ ,‬אות ו{ – וַ יּ ְִת ֹרצֲצוּ הַ בָּ ‪ִð‬ים‬ ‫קלסתר פ‪ð‬יו כשל אברהם‪.‬‬ ‫בְּ ִק ְרבָּ הּ‪ ,‬בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ הָ י ְָתה עוֹמֶ דֶ ת‪ 2‬עַ ל בָּ ֵתּי כְ ‪ִֵ ð‬סיּוֹת וּבָ ֵתּי ִמ ְד ָרשׁוֹת‬ ‫ַי ֲעקֹב ְמפ ְַרכֵּס לָצֵ את‪ ,‬הֲ דָ א הוּא ִדכְ ִתיב )ירמיה א‪ ,‬ה(‪ :‬בְּ טֶ ֶרם‬ ‫בא המגיד צדק על הגדה של פסח ואומר תירוץ ‪ð‬וסף;‬ ‫ֶאצָּ ְר בַ בֶּ טֶ ן יְדַ עְ ִתּי ‪ ,‬וּבְ שָׁ עָ ה שֶׁ הָ י ְָתה עוֹבֶ ֶרת עַ ל בָּ ֵתּי עֲבוֹדַ ת‬ ‫וּמפ ְַרכֵּס לָצֵ את‪ ,‬הֲ דָ א הוּא ִדכְ ִתיב‪ :‬זֹרוּ ְרשָׁ עִ ים‬ ‫כּוֹכָבִ ים עֵ שָׂ ו ָרץ‪ְ 3‬‬ ‫תּ ְלדֹת‬ ‫אומרת התורה בפרשת שבוע שעבר‪} :‬כה‪ ,‬יב{ וְ ֵאלֶּה ֹ‬ ‫מֵ ָרחֶ ם‪.‬‬ ‫ִשׁמָ עֵ אל בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם אֲ שֶׁ ר ָילְדָ ה הָ גָר הַ ִמּצְ ִרית ִשׁפְ חַ ת שָׂ ָרה‬ ‫י ְ‬ ‫ל ְַאבְ ָרהָ ם – מה מו‪ð‬ח כאן?‬ ‫כותב הילקוט שמעו‪ð‬י }תולדות רמז קי"א{ – אמרו‪ ,‬כשהיו יעקב‬ ‫ועשו במעי אמן א"ל יעקב לעשו‪ :‬אחי ש‪ð‬י עולמות לפ‪ð‬י‪ð‬ו‪,‬‬ ‫איך יכול להיות‪ ,‬שלאברהם אבי‪ð‬ו יצא בן כמו ישמעאל שעבד‬ ‫העולם הזה ועולם הבא‪ .‬העולם הזה יש בו אכילה ושתיה‬ ‫ע"ז ועבר על גילוי עריות ושפיכות דמים?! – פשוט מאד‪.‬‬ ‫ומשא ומתן לישא אשה ולהוליד ב‪ð‬ים וב‪ð‬ות‪ .‬אבל העולם הבא‬ ‫אומרת ל‪ð‬ו כאן התורה‪" :‬אֲ שֶׁ ר ָילְדָ ה הָ גָר הַ ִמּצְ ִרית ִשׁפְ חַ ת‬ ‫אין בו כל המדות הללו רצו‪ð‬ך טול אתה העולם הזה וא‪ð‬י אטול‬ ‫שָׂ ָרה ל ְַאבְ ָרהָ ם" – כי אמא שלו זו הגר‪ ,‬שהיתה עובדת ע"ז!‬ ‫העולם הבא ש‪ð‬אמר מכרה כיום את בכורתך לי כאותו היום‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬אומרת התורה‪" :‬וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן‬ ‫שהיו בבטן אמם‪ .‬מיד כפר עשו בתחית המתים ש‪ð‬אמר ה‪ð‬ה‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם‪ – "...‬האבא של יצחק הוא אברהם ואמו שרה‪ .‬ממילא‬ ‫א‪ð‬כי הולך למות‪ .‬אותה שעה ‪ð‬טל עשו חלקו העולם הזה ויעקב‬ ‫צריך לצאת מש‪ð‬יהם צדיק יסוד עולם; יצחק צדיק‪ ,‬ורבקה?‬ ‫‪ð‬טל חלקו העולם הבא‪...‬‬ ‫צדיקה – והראיה? אומרת התורה‪} :‬כד‪ ,‬סז{ וַ יְבִ ֶאהָ יִצְ חָ ק‬ ‫הָ אֹהֱ לָה שָׂ ָרה ִאמּוֹ וגו' וַ ִיּנָּחֵ ם יִצְ חָ ק ַאחֲ ֵרי ִאמּוֹ‪ ,‬ופירש"י‪:‬‬ ‫‪ 2‬ברוך שאמר‪ :‬וברש"י כתוב 'עוברת'‪.‬‬ ‫"האהלה שרה אמו‪ .‬ויביאה האהלה ו‪ð‬עשית דגמת שרה אמו‪,‬‬ ‫‪ 3‬ברוך שאמר‪ :‬כאן ‪ð‬אמר 'רץ' לגבי עשו‪ ,‬בשו‪ð‬ה מדברי רש"י שאמר‬ ‫כלומר והרי היא שרה אמו‪ ,‬שכל זמן ששרה קימת היה ‪ð‬ר דלוק‬ ‫זאת על יעקב‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ביומא גבי תרי העוברות‪ .‬שו"מ במהרש"א בס‪ð‬הדרין שם‬ ‫ממשיכה התורה ואומרת‪} :‬שם כג{ וַיּ ֹאמֶ ר ה' לָהּ ְשׁ‪ֵð‬י גוֹיִם‬ ‫דהקשה מהא דיומא ותי' דהיי‪ð‬ו ע"י אמו כי התם שולט בו יצר‬ ‫וּשׁ‪ֵð‬י לְאֻ ִמּים ִממֵּ עַ ִי ִיפּ ֵָרדוּ וּ ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ וְ ַרב ַי ֲעבֹד‬ ‫בְּ בִ ְט ֵ‪ְ ð‬‬ ‫הרע אף קודם יציאה ]כלומר בתורת חלק מאמו כאבר‬ ‫צָ עִ יר;‬ ‫מאבריה[ אבל בולד עצמו אי‪ð‬ו שולט יצר הרע‪ ,‬אך הקשה מהא‬ ‫דויתרוצצו הב‪ð‬ים בקרבה עיי"ש‪ .‬ולדברי הבאר שבע מיושב‬ ‫אומר רש"י – ש‪ð‬י גוים בבט‪ð‬ך‪ .‬גיים כתיב‪ ,‬אלו א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫ורבי‪ ,‬שלא פסקו מעל שלח‪ð‬ם לא צ‪ð‬ון ולא חזרת לא בימות‬ ‫החמה ולא בימות הגשמים‪.‬‬ ‫כותב ספר חסידים }סי' תתשל"ז{ – ה‪ð‬פש ‪ð‬בראת שתהא זכה‬ ‫וטהורה מעון שהרי אין יצר הרע שולט עד שיצא מרחם אמו‬ ‫כידוע שרבי למד בחברותה עם א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‪;4‬‬ ‫כמו שאמר א‪ð‬טיג‪ð‬וס בפרק חלק לפתח חטאת רובץ ]בראשית‬ ‫ד‪ ,‬ז[ וכן כתיב ]שם ח' כ"א[ כי יצר לב האדם רע מ‪ð‬עוריו‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת ס‪ð‬הדרין צא‪ ,‬ב{ – ואמר ליה א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‬ ‫מש‪ðð‬ער לבא בעולם‪ .‬א"כ עשו הרשע שער מיטרון של אמו‬ ‫לרבי‪ :‬מאימתי יצה''ר שולט באדם משעת יצירה או משעת‬ ‫כדאמרי‪ð‬ן בבראשית רבה ושיחת רחמה וכן אמר ביומא פרק‬ ‫יציאה? א''ל רבי‪ :‬משעת יצירה‪ .‬א''ל א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‪ :‬א''כ יהא‬ ‫יוה"כ אילחישו לה ולא אילחישת קרי עליה זורו רשעים מרחם‬ ‫בועט במעי אמו ויוצא אלא משעת יציאה‪ .‬אמר רבי‪ :‬דבר זה‬ ‫]תהלים ‪ð‬ח‪ ,‬ד[ אלא אלו שבבטן יש להן יצה"ר הן אותם‬ ‫למד‪ð‬י א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס ומקרא מסייעו ש‪ð‬אמר }בראשית ד‪-‬ז{ לפתח‬ ‫ש‪ð‬בראו מן תתקע"ד דורות שבבטן יצרם הם עזי פ‪ð‬ים שממרין‬ ‫חטאת רובץ‪.‬‬ ‫באביהן ובאמן‪ .‬ולכך ‪ð‬שלחה איבה בין יעקב ועשו בקט‪ð‬ותם פן‬ ‫ילמד יעקב מעשו‪ .‬וכן אין לב לצדיקים עם לב רשעים‪ .‬ולפי‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – אם אתה אומר שהיצר הרע שולט משעת‬ ‫שיצר לב האדם רע העלים ממ‪ð‬ו שמות הקדושים פן יע‪ð‬יש את‬ ‫יציאה ולא משעת יצירה‪ ,‬אז איך עשו רצה לצאת לבית ע"ז עוד‬ ‫חבירו ש‪ð‬אמר ]קהלת ג' י"א[ גם את העולם ‪ð‬תן בלבם העלם‬ ‫במעי אמו?‬ ‫כתיב שהעלים השם ה‪ð‬כבד‪.‬‬ ‫המפרש הראשון שדן בשאלה הזאת הוא הבאר שבע‪ ,‬והוא‬ ‫בא הספר המאיר לארץ של הרב לדרמן ושואל מה ההבדל בין‬ ‫עו‪ð‬ה תשובה – יש‪ð‬ם ב' מי‪ð‬ים של יצר הרע‪ :‬הא' הוא יצר הרע‬ ‫ה‪ð‬שמות – אלה שיש להם יצר הרע עוד ברחם ואלה ששיש‬ ‫המעשי – המסית לעשות פעולות של רעה והשחתה – הוא‬ ‫להם יצר הרע רק ביציאה לעולם;‬ ‫ה‪ð‬כ‪ð‬ס באדם משעת יציאה‪ .‬ויש יצר הרע 'המחשבתי' – הוא‬ ‫ה‪ð‬כ‪ð‬ס באדם משעת לידה – היי‪ð‬ו משעת יצירה‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת קידושין ל‪ ,‬ב{ – כך הקב''ה אמר להם‬ ‫לישראל‪ :‬ב‪ð‬י בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם‬ ‫מביא הספר זאת ליעקב ראיה לדברים מדברי הגמרא‬ ‫אתם עוסקים בתורה אין אתם ‪ð‬מסרים בידו‪.‬‬ ‫במסכת יומא;‬ ‫כותב הפסקי תוספות }סוף מסכת ‪ð‬דרים אות סב{ – יצר טוב‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת יומא פב‪ ,‬א‪-‬ב{ – אומרת המש‪ð‬ה‪ :‬עוברה‬ ‫‪ð‬יתן במעי אמו שיודע כל התורה‪ ,‬ובשעת לידה ‪ð‬כ‪ð‬ס בו יצר‬ ‫אשה מעוברת שהריחה תבשיל ו‪ð‬תעוררה תאות העובר במעיה‬ ‫הרע‪ ,‬ואז מגרש את יצר הטוב עד שמתפקח ו‪ð‬כ‪ð‬ס בו יצר טוב‪.‬‬ ‫לתבשיל והרי היא וולדה מסוכ‪ð‬ים אם לא תאכל מהתבשיל‪,‬‬ ‫מאכילין אותה מהתבשיל ביום הכפורים עד שתשיב ‪ð‬פשה כלומר‬ ‫עוד‪ ,‬אומרת הגמרא }מסכת ‪ð‬ידה ל‪ ,‬ב{ – בשעה שהעובר ‪ð‬מצא‬ ‫עד שתתיישב דעתה ותחלוף התאוה‪ ,‬כי פקוח ‪ð‬פשות דוחה איסור‬ ‫במעי אמו ‪ð‬ר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד‬ ‫אכילה ביום הכיפורים‪ .‬חולה מאכילין אותו ע''פ בקיאין דהיי‪ð‬ו‪,‬‬ ‫סופו ‪ ...‬ומלמדין אותו כל התורה כולה ‪ ...‬וכיון שבא לאויר‬ ‫רופאים מומחים‪ ,‬האומרים שהוא מסוכן אם אי‪ð‬ו אוכל‪ .‬ואם אין‬ ‫העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה‪.‬‬ ‫שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די ‪ ...‬ההיא‬ ‫עוברה דארחא היתה מעוברת אחת שהריחה תבשיל והתאוותה‬ ‫א"כ בתוך הרחם יושב מלאך ומלמד את העובר תורה – ממילא‬ ‫אליו ביום הכיפורים‪ .‬אתו לקמיה דרבי באו לפ‪ð‬י רבי ושאלוהו מה‬ ‫הוא מוקף בתורה ולא יכול להיות לו יצר הרע‪ .‬אבל לפ‪ð‬י‬ ‫לעשות ב‪ð‬ידון‪ .‬אמר להו רבי‪ :‬זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא‬ ‫היציאה מהרחם מגיע מלאך וסטרו על פיו – ומיהו אותו‬ ‫לכו ולחשו באז‪ð‬ה שיום הכפורים הוא היום‪ ,‬ואולי תוכל האשה‬ ‫המלאך??? – היצר הרע‪ ,‬שרוצה לשכח ל‪ð‬ו את התורה כולה‪.‬‬ ‫להתאפק‪ .‬לחושו לה ואילחישא לחשו באז‪ð‬ה והיא קבלה את‬ ‫הלחישה ופסק העובר מתאוותו‪ .‬קרי עליה קרא רבי על העובר את‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת שבת פח‪ ,‬ב‪ .‬פט‪ ,‬א{ ‪ -‬בשעה שעלה משה‬ ‫הפסוק }ירמיה א‪-‬ה{ בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו'‪ .‬ואכן ‪ð‬פק‬ ‫למרום‪ ,‬אמרו מלאכי השרת לפ‪ð‬י הקב''ה‪ :‬רבש''ע! מה לילוד‬ ‫מי‪ð‬ה יצא ממ‪ð‬ה רבי יוח‪ð‬ן‪ .‬ההיא עוברה דארחא היתה מעוברת‬ ‫אשה בי‪ð‬י‪ð‬ו? אמר להן הקב"ה‪ :‬לקבל תורה בא‪ .‬אמרו לפ‪ð‬יו‪:‬‬ ‫אחת שהריחה תבשיל והתאוותה אליו ביום הכיפורים‪ .‬אתו לקמיה‬ ‫חמודה ג‪ð‬וזה שג‪ð‬וזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות‬ ‫דרבי ח‪ð‬י‪ð‬א באו לפ‪ð‬י רבי ח‪ð‬י‪ð‬א ושאלוהו מה לעשות ב‪ð‬ידון‪ ,‬אמר‬ ‫קודם ש‪ð‬ברא העולם אתה מבקש לית‪ð‬ה לבשר ודם ‪...‬‬ ‫להו ר' ח‪ð‬י‪ð‬א‪ :‬לחושו לה לחשו באז‪ð‬ה שיום הכיפורים היום ולא‬ ‫אילחישא ולא קיבלה את הלחישה ולא פסקה התאוה‪ .‬קרי עליה‬ ‫אמ‪ð‬ם היו ‪ð‬שמות שהיו קיימות עוד לפ‪ð‬י התתקע"ד דורות‬ ‫קרא ר' ח‪ð‬י‪ð‬א על העובר את הפסוק }תהילים ‪ð‬ח‪-‬ד{ זורו רשעים‬ ‫ש‪ð‬ית‪ð‬ה תורה‪ .‬אותן ה‪ð‬שמות לא למדו תורה‪ ,‬ממילא לא היה‬ ‫מרחם‪ð .‬פק מי‪ð‬ה שבתאי אצר פירי‪.‬‬ ‫להם יצר הטוב‪ .‬עשו הרשע‪ ,‬אומר ל‪ð‬ו ר' יהודה החסיד‪ ,‬היה‬ ‫מאותן ה‪ð‬שמות האלה וממילא לא היה בו יצר הטוב שלימדו‬ ‫כותב הזאת ליעקב – ועיי' במדרש ]ב"ר ס"ג ו'[ "ויתרוצצו‬ ‫תורה‪ .‬ממילא‪ ,‬הוא רצה לצאת החוצה לבתי ע"ז‪.‬‬ ‫הב‪ð‬ים בקרבה וכו' והרי שהביאו ה‪ð‬י קראי שהובאו בגמרא‬ ‫ע"כ דבריו ה‪ð‬פלאים של הספר המאיר לארץ‪.‬‬ ‫‪ 4‬ברוך שאמר‪ :‬כידוע‪ ,‬א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס היה קיסר רומאי‪ .‬מובא בחז"ל‪,‬‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ð ,‬וכל להתקדם‪:‬‬ ‫שהיתה מ‪ð‬הרה שעברה מביתו של רבי בציפורי לארמון של א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‬ ‫)שתי דעות היכן היה גר א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‪ :‬י"א בקסריה וי"א בטבריה( עד‬ ‫שלבסוף א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס התגייר מל את עצמו וכו'‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בס"ד‬ ‫פתאום מה רואה רבקה??? שבעודה מעוברת ועוברת על יד בית‬ ‫וּשׁ‪ֵð‬י לְאֻ ִמּים ִממֵּ עַ ִי‬ ‫ְ‬ ‫}שם כג{ וַיּ ֹאמֶ ר ה' לָהּ ְשׁ‪ֵð‬י גוֹיִם בְּ בִ ְט ֵ‪ð‬‬ ‫ע"ז‪ ,‬התי‪ð‬וק בועט ורוצה לצאת החוצה‪ .‬וכשהיא הולכת על יד‬ ‫ִיפּ ֵָרדוּ וּ ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ וְ ַרב ַי ֲעבֹד צָ עִ יר‪.‬‬ ‫ישיבת שם ועבר – שוב פעם התי‪ð‬וק בועט ורוצה לצאת – לכן‬ ‫היא לא הבי‪ð‬ה מה בדיוק קורה אצלה – "כ‪ð‬ראה שזה תי‪ð‬וק‬ ‫אומר רש"י – וש‪ð‬י לאמים‪ .‬אין לאום אלא מלכות‪ :‬ממעיך‬ ‫חצי – חצי" – "וַתּ ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָמָּ ה זֶּה ָא‪ֹð‬כִ י";‬ ‫יפרדו‪ .‬מן המעים הם ‪ð‬פרדים‪ ,‬זה לרשעו וזה לתמו‪ :‬מלאם‬ ‫יאמץ‪ .‬לא ישוו בגדולה‪ ,‬כשזה קם זה ‪ð‬ופל‪ ,‬וכן הוא אומר‬ ‫אומר הגאון מויל‪ð‬א }קול אליהו‪ ,‬תולדות{ – וה‪ð‬ה רש"י ז"ל‬ ‫)יחזקאל כו ב( אמלאה החרבה‪ ,‬לא ‪ð‬תמלאה צור אלא מחרב‪ð‬ה‬ ‫פירש כאן בשם המדרש על הפס' "ויתרוצצו הב‪ð‬ים בקרבה"‬ ‫של ירושלים‪.‬‬ ‫כשהיתה עוברת על פתחי ע"ז הי' עשו מפרכס לצאת‪ .‬וכשהיתה‬ ‫עוברת על פתחי שם ועבר היה יעקב רוצה לצאת‪ ,‬וה‪ð‬ה רבקה‬ ‫בא הכלי יקר ומבאר את הדברים – מה בדיוק היה כאן‪ð .‬פשט‬ ‫לא היתה יודעת שהם ש‪ð‬י עוברים‪ ,‬והיתה סוברת שהוא עובר‬ ‫את הדברים‪:‬‬ ‫אחד‪ .‬א"כ הי' מקום להרהר ח"ו שיש שתי רשויות כיון שהוא‬ ‫עובר אחד ויש ש‪ð‬י הפכים ב‪ð‬ושא אחד‪ .‬ועל כן הרהרה ותאמר‬ ‫בפרשת שבוע שעבר – פרשת חיי שרה‪ ,‬אליעזר עבד אברהם‬ ‫"אם כן למה זה א‪ð‬כי" – ר"ל מה שכתוב בעשרת הדברות‬ ‫יוצא לדרכו למצוא שידוך ליצחק‪ .‬אבל לפ‪ð‬י שהוא יוצא לדרך‪,‬‬ ‫"א‪ð‬כי ה' אלקיך" שהוא ‪ð‬גד מה שאירע לה ברציצה זו‪ ,‬לכן‬ ‫מזהיר אותו אברהם אבי‪ð‬ו – }כד‪ ,‬ג{ וְ ַא ְשׁבִּ י ֲע בַּ ה' אֱ הֵ י‬ ‫"ותלך לדרוש את ה'" – ר"ל לדרוש את הפסוק "את ה' אלקיך‬ ‫הַ שָּׁ מַ יִם וֵא הֵ י הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִת ַקּח ִאשָּׁ ה לִבְ ‪ִð‬י ִמבְּ ‪ð‬וֹת הַ כְּ ַ‪ֲ ð‬ע‪ִð‬י‬ ‫תירא"‪" .‬ויאמר ה' לה ש‪ð‬י גוים בבט‪ð‬ך" – אחד צדיק ואחד‬ ‫אֲ שֶׁ ר ָא‪ֹð‬כִ י יוֹשֵׁ ב בְּ ִק ְרבּוֹ; שואל אותו אליעזר‪} :‬שם ה{ אוּלַי ל ֹא‬ ‫רשע‪ ,‬ואל יעלה על דעתך כלל שיש ח"ו שתי רשויות‪.‬‬ ‫ת ֹאבֶ ה הָ ִאשָּׁ ה ָל ֶלכֶת ַאחֲ ַרי ֶאל הָ ָא ֶרץ הַ זּ ֹאת הֶ הָ שֵׁ ב ָא ִשׁיב ֶאת‬ ‫את ִמשָּׁ ם – ואברהם משיב לו ואומר‪:‬‬ ‫בִּ ְ‪ֶ ð‬אל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר יָצָ ָ‬ ‫דבר ‪ð‬וסף‪ ,‬אמר רבקה‪" :‬ריבו‪ð‬ו של עולם‪ ,‬הביאו אותי לכאן‪,‬‬ ‫ית ִמ ְשּׁבֻעָ ִתי‬ ‫}שם ח{ וְ ִאם ל ֹא ת ֹאבֶ ה הָ ִאשָּׁ ה ָל ֶלכֶת ַאחֲ ֶרי וְ ‪ִִ ð‬קּ ָ‬ ‫ילדה בת ‪ ,3‬ואמרו לי‪ :‬תשמעי‪ ,‬הוא לא לוקח אישה מהאזור‬ ‫ז ֹאת ַרק ֶאת בְּ ‪ִð‬י ל ֹא ָתשֵׁ ב שָׁ מָּ ה‪.‬‬ ‫שלו וגם לא מתושבי כ‪ð‬ען‪ ,‬והוא גם לא מוכן לקחת את הבת‬ ‫של אליעזר – כי הוא צריך אישה צדיקה על טהרת הקודש! –‬ ‫אברהם אבי‪ð‬ו מסרב בכל תוקף לקחת אשה ליצחק מ'ב‪ð‬ות‬ ‫א"כ איך יצא ממ‪ð‬י ילד שעובד ע"ז??? בשביל ע"ז הוא יכל גם‬ ‫הכ‪ð‬ע‪ð‬י'‪ .‬למרות שלאליעזר בעצמו היתה בת שלדעתו היתה‬ ‫לקחת מב‪ð‬ות כ‪ð‬ען! – בשביל מה צריך אותי???"‬ ‫מוכשרת מאד ואף התאימה ליצחק אבי‪ð‬ו – אבל "אין ארור‬ ‫מתדבק בברוך"‪.‬‬ ‫אומר החן טוב – ובראות רבקה ש‪ð‬תרוצצו הב‪ð‬ים בקרבה‪,‬‬ ‫בעוברה אצל בתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת ובעברה אצל‬ ‫אליעזר מגיע לחרן ומתפלל להקב"ה שיעשה לו ‪ð‬ס; אומרת‬ ‫בתי ע"א עשו מפרכס לצאת‪ ,‬ותאמר "אם כן למה זה א‪ð‬כי" –‬ ‫התורה‪} :‬כד‪ ,‬טו{ וַ י ְִהי הוּא טֶ ֶרם כִּ לָּה לְדַ בֵּ ר וְ ִהנֵּה ִרבְ ָקה יֹצֵ את‬ ‫ירצה‪" ,‬אם כן" שהוליד יצחק תולדותיו כאברהם אביו אחד‬ ‫‪} ...‬טז{ וְ הַ ַנּע ֲָר טֹבַ ת מַ ְר ֶאה ְמאֹד בְּ תוּלָה וְ ִאישׁ ל ֹא יְדָ עָ הּ ו ֵַתּ ֶרד‬ ‫צדיק ואחד רשע‪" ,‬למה זה א‪ð‬כי" – ירצה‪ ,‬למה לא היה בן‬ ‫הָ עַ ְי‪ָð‬ה ו ְַתּמַ לֵּא כַדָּ הּ ו ַָתּעַ ל – צדיקה בין כל הרשעים! – הוא‬ ‫הרשע משפחה אחת והצדיק ממ‪ð‬י כשרה חמותי‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫מגיע לבית של בתואל ולבן קולט אותו מרחוק עם כל הזהב‬ ‫"זה א‪ð‬כי" זה הרשע למה ‪ð‬תעברתי א‪ð‬כי ממ‪ð‬ו‪ ,‬גם "למה זה"‪,‬‬ ‫והצמידים ומתחיל לרוץ – }שם לא{ וַיּ ֹאמֶ ר בּוֹא בְּ רוּ ה' לָמָּ ה‬ ‫ירצה‪ ,‬למה בהריון זה ש‪ð‬ים יחד‪ 5‬ולא ילדתי כל אחד בפ‪ð‬י‬ ‫ִיתי הַ בַּ יִת וּמָ קוֹם לַגְּ מַ לִּים;‬ ‫ַת ֲעמֹד בַּ חוּץ וְ ָא‪ֹð‬כִ י פִּ נּ ִ‬ ‫עצמו‪ ,‬לכן "ותלך לדרוש את ה'"‪ ,‬יגיד לה טעם הדבר וזה לא‬ ‫אומר רש"י – פ‪ð‬יתי הבית‪ .‬מעבודה זרה‪.‬‬ ‫ידעו המילדות להשיבה‪.‬‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬אמר לבן‪" :‬אם יש כמה לירות – לא צריך את‬ ‫בא הכלי יקר ואומר‪ ,‬אמרו לה לרבקה שהכל בכוו‪ð‬ת מכוון –‬ ‫האלהים!"‬ ‫זה שהם ‪ð‬ולדו ברחם א' ו‪ð‬וצרו בשליה א'; הגר שילדה את‬ ‫ישמעאל‪ ,‬לא יצאו ממ‪ð‬ה גרים – אולי א' בדור! – ולמה? כי‬ ‫}כד‪ ,‬לד{ וַיּ ֹאמַ ר עֶ בֶ ד ַאבְ ָרהָ ם ָא‪ֹð‬כִ י‪} :‬לה{ ַוה' בֵּ ַר ֶאת אֲ ֹד‪ִð‬י‬ ‫אברהם שילד אותו עדיין היה ערל והגר היתה עובדת ע"ז‬ ‫וּשׁ ָפחֹת וּגְ מַ לִּים‬ ‫ְמאֹד ַויִּגְ דָּ ל ַויּ ִֶתּן לוֹ צ ֹאן וּבָ ָקר וְ ֶכסֶ ף וְ זָהָ ב וַ עֲבָ ִדם ְ‬ ‫ממילא גם הבן ‪ð‬ולד כזה‪ .‬אבל בזה שעשו ויעקב ברחם א'‪,‬‬ ‫וַתּלֶד שָׂ ָרה ֵאשֶׁ ת אֲ ֹד‪ִð‬י בֵ ן לַא ֹד‪ִð‬י ַאחֲ ֵרי זִ ְק‪ָָ ð‬תהּ‬ ‫וַחֲ מ ִֹרים‪} :‬לו{ ֵ‬ ‫למרות שהא' רשע – יצאו ממ‪ð‬ו הרבה גרים כי הוא י‪ð‬ק‬ ‫; }לז{‬ ‫וַ יּ ִֶתּן לוֹ ֶאת כָּל אֲ שֶׁ ר לוֹ – "הכל שייך לחתן המיועד!"‬ ‫מהקדושה של יעקב;‬ ‫ַשׁבִּ עֵ ‪ִð‬י אֲ ֹד‪ִð‬י לֵאמֹר ל ֹא ִת ַקּח ִאשָּׁ ה לִבְ ‪ִð‬י ִמבְּ ‪ð‬וֹת הַ כְּ ַ‪ֲ ð‬ע‪ִð‬י אֲ שֶׁ ר‬ ‫ַויּ ְ‬ ‫כותב הכלי יקר – "‪...‬וכאשר ‪ð‬תרוצצו הב‪ð‬ים בקרבה אחד‬ ‫ָא‪ֹð‬כִ י ישֵׁ ב בְּ ַא ְרצוֹ‪} :‬לח{ ִאם ל ֹא ֶאל בֵּ ית ָאבִ י ֵתּ ֵל וְ ֶאל ִמ ְשׁפּ ְַח ִתּי‬ ‫מפרכס לצאת על פתח ביהמ"ד ואחד מפרכס לצאת על פתח‬ ‫וְ ל ַָק ְח ָתּ ִאשָּׁ ה לִבְ ‪ִð‬י ‪} ...‬מט{ וְ עַ ָתּה ִאם י ְֶשׁכֶם ע ִֹשׂים חֶ סֶ ד וֶאֱ מֶ ת‬ ‫ע"ג בזה הרגישה שודאי אחד יהיה צדיק ואחד רשע על כן‬ ‫ֶאת אֲ ֹד‪ִð‬י הַ גִּ ידוּ לִי וְ ִאם ל ֹא הַ גִּ ידוּ לִי וְ ֶאפְ ‪ֶð‬ה עַ ל י ִָמין אוֹ עַ ל‬ ‫אמרה למה זה א‪ð‬כי‪ ,‬כי כמו‪ð‬י כהגר ומה א‪ð‬כי טוב ממ‪ð‬ה ולמה‬ ‫ֹאמרוּ מֵ ה' יָצָ א הַ דָּ בָ ר ל ֹא ‪ð‬וּכַל‬ ‫תוּאל וַיּ ְ‬ ‫ְשׂמ ֹאל‪ַ {ð} :‬ויַּעַ ן לָבָ ן וּבְ ֵ‬ ‫זה התפללתי ותלך לדרוש את ה' מה הועילה תפלתי ויאמר ה'‬ ‫וּת ִהי‬ ‫דַּ בֵּ ר ֵאלֶי ַרע אוֹ טוֹב‪ð} :‬א{ ִהנֵּה ִרבְ ָקה ְל ָפ‪ֶð‬י ַקח ָו ֵל ְ‬ ‫לה ש‪ð‬י גוים בבט‪ð‬ך זה רבי וא‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס‪ ,‬והועילה תפלתה שגם‬ ‫ִאשָּׁ ה לְבֶ ן אֲ ֹד‪ֶð‬י כַּאֲ שֶׁ ר ִדּבֶּ ר ה';‬ ‫עשו יצא ממ‪ð‬ו זרע כשר כא‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס ושאר גרי צדק‪ ,‬מה שאין‬ ‫ואליעזר לוקח את רבקה וחוזר בחזרה לבית אברהם וכו'‪.‬‬ ‫כן בישמעאל ובזה את טובה מהגר"‪.‬‬ ‫מסתמא‪ ,‬גם רבקה שאלה שאלות על החתן המיועד‪ .‬היא ודאי‬ ‫כותב הספר לחם לפי הטף }מערכת גימ"ל אות ל"א{ – גרים‬ ‫שמעה שיש בן א' רשע – ישמעאל‪ ,‬והבן הש‪ð‬י הוא יצחק –‬ ‫באים מעשו אבל לא מישמעאל‪ .‬כ"כ רבי‪ð‬ו האר"י זיע"א‬ ‫צדיק‪ .‬ישמעאל יצא מהגר‪ ,‬ואילו יצחק יצא משרה‪ .‬רבקה‬ ‫היתה בטוחה שממ‪ð‬ה ומיצחק יצאו רק ב‪ð‬ים מל"ו צדיקים‬ ‫‪ 5‬ברוך שאמר‪ :‬ולא רק שהם היו תאומים‪ ,‬אלא כותב רבי‪ð‬ו בחיי‪,‬‬ ‫שבדור!‬ ‫בש ְליָה אחת!‬ ‫שהיו ִ‬ ‫‪5‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ולמה קורהו ישראלי? שפעם אחת ‪ð‬כ‪ð‬ס לבית המדרש‪ ,‬ושמע‬ ‫והמפרשים ז"ל ‪ð‬ת‪ð‬ו טעמים לזה עיין להחיד"א ז"ל בחומת‬ ‫ישי שהיה אומר פ‪ð‬ו אלי והושעו כל אפסי ארץ }ישעיה מה‪,‬‬ ‫א‪ð‬ך פ' תולדות ובמדבר קדמות מערכתין אות ט' ע"ש‪ .‬וכשא‪ð‬י‬ ‫כב{‪ ,‬מיד ‪ð‬תגייר‪ ,‬ו‪ð‬תן לו ישי את בתו‪ ,‬ורב‪ð‬ן אמרו‪ :‬ישראל‬ ‫לעצמי ‪ð‬ראה לע‪ð‬יות דעתי כמ"ש בזוה"ק פ' וירא דק"ג ע"ב‬ ‫היה‪ ,‬ולמה ‪ð‬קרא שמו ישמעאלי? שחידד עצמו חרבו‬ ‫וז"ל‪ :‬עד לא אתגזר אברהם ההוא זרעה דיליה לא הוה קדישא‬ ‫כישמעאל ו‪ð‬עצו בבית המדרש ‪ ,‬ואומר או ‪ð‬הרוג או ‪ð‬הרג‪ ,‬או‬ ‫בגין ד‪ð‬פק מגו ערלה ואתדבק בערלה לתתא לבתר דאתגזר‬ ‫אקיים א‪ð‬י את דברי רבותי – עמו‪ð‬י ולא עמו‪ð‬ית מואבי ולא‬ ‫‪ð‬פק ההוא זרעא מגו קדישא ואתדבק בקדושה דלעילא ‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מואבית‪ ,‬ומ‪ð‬ין ש‪ð‬תן לו ישי את בתו? שכן כתיב "ואחיותיהם‬ ‫ולכך עשו ש‪ð‬ולד מקדושת יצחק שהיה מהול ומקדושת אברהם‬ ‫צרויה ואביגיל וגו' ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא‬ ‫אחר ש‪ð‬ימול אע"פ שהרשיע ‪ð‬שארה בו מעט קדושה מאבותיו‬ ‫)יתרא הישראלי( ]יתר הישמעאלי[‪.‬‬ ‫והם הגרים שבאים ממ‪ð‬ו‪ .‬אבל ישמעאל ש‪ð‬ולד מטומאת‬ ‫הערלה ואין בו שום קדושה‪ ,‬אין באים ממ‪ð‬ו גרים כי ריח‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – אם חז"ל אומרים שאין גרים מישמעאל‪,‬‬ ‫קדושה לא עדת ביה והוא טעם ‪ð‬כון‪.‬‬ ‫ִשׂ ְר ֵאלִי'?!‬ ‫איך יכול להיות שיצא מהם 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ‬ ‫כותב בעל הת‪ð‬יא }מאמרים ש‪ð‬ת תקס"ב דף תק"ה{ – וזה הוא‬ ‫אומר מרן שר התורה הגאון ר' חיים ק‪ð‬ייבסקי }דרך שיחה{ –‬ ‫הטעם שלא ימצא גרים מאומת הישמעאלים כי אם בדרך‬ ‫בירושלמי }מסכת יבמות פ"ט ה"ג{ איתא‪ :‬ר' שמואל ב"ר ‪ð‬חמן‬ ‫מקרה פעם בשמיטה וכו'‪ ,‬והוא מפ‪ð‬י שיצאו מאברהם אבי‪ð‬ו‬ ‫אמר‪ :‬ישמעאלי היה ו‪ð‬תגייר‪ ,‬הרי שיש גרים גם מישמעאל‪ ,‬אך‬ ‫קודם שמל את עצמו‪.‬‬ ‫אפשר שאין הרבה כל כך כמו מעשו‪.‬‬ ‫עוד‪ ,‬כותב הספר היכל הברכה – ואלה תלדת ישמעאל בן‬ ‫אומר האר"י הקדוש‪ ,‬וכך כותב הזוהר הקדוש ]יתרו קל"ט[‪,‬‬ ‫אברהם ]בראשית כה‪ ,‬יב[‪ .‬תלדת ישמעאל חסר דחסר‪ ,‬כי אין‬ ‫כל הגרים שיש‪ð‬ם – כולם צאצאים של אדום; עובדיה ה‪ð‬ביא –‬ ‫בתולדה שלו שום רוח קדושה‪ ,‬ומעולם לא היה גר ישמעאל כי‬ ‫גֵר אדומי היה‪ .‬ר' מאיר בעל ה‪ð‬ס – שהיה צאצא של ‪ð‬ירון‬ ‫הוא כולו רע‪ ,‬אין לחלוחית טוב כלל‪.‬‬ ‫קיסר‪ .‬ר' עקיבא שהיה ‪ð‬כד של סיסרא‪ .‬ב‪ð‬י המן שלמדו תורה‬ ‫בב‪ð‬י ברק‪ .‬שמעיה ואבטליון‪ .‬או‪ð‬קלוס הגֵר‪.‬‬ ‫בא הספר מאיר דרך ומבאר עפ"י הדברים הללו‪ ,‬דברי גמרא‬ ‫אומר השפתי כהן }פרשת תולדות{ – ה‪ð‬יצוץ שהיה בעשו‬ ‫במסכת סוכה;‬ ‫שלקח מיצחק ומרבקה משם יצא א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס פרי מקליפה‪,‬‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת סוכה ‪ð‬ב‪ ,‬ב{ – אמר רב ח‪ð‬א בר אחא‬ ‫ו‪ð‬שארה הקליפה לבדה מעורבת עם קצת פרי‪ ,‬שמשם יצאו‬ ‫אמרי בי רב‪ :‬ארבעה מתחרט עליהן הקב''ה שבראם ואלו הן‪:‬‬ ‫קטיעא בר שלום וקוסט‪ð‬ר של רבי ח‪ð‬י‪ð‬א בן תרדיון ושליח‬ ‫גלות‪ ,‬כשדים וישמעאלים ויצר הרע‪.‬‬ ‫ששלחו אחר רבן גמליאל‪.‬‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – ולמה הוא מתחרט על שברא את ישמעאל‬ ‫דבר ‪ð‬וסף‪ ,‬אומרת התורה‪} :‬כח{ ַויֶּאֱ הַ ב יִצְ חָ ק ֶאת עֵ שָׂ ו כִּ י צַ יִד‬ ‫דוקא‪ ,‬ולא את עשו?‬ ‫בְּ פִ יו וְ ִרבְ ָקה אֹהֶ בֶ ת ֶאת ַי ֲעקֹב‪.‬‬ ‫אומר הספר מאיר דרך }פרשת לך לך{ – וה‪ð‬ה כאשר רבקה‬ ‫אומר רש"י – ידע ציד‪ .‬לצוד ולרמות את אביו בפיו‪ ,‬ושואלו‬ ‫הלכה לדרוש את האלקים ‪ð‬אמר לה "ש‪ð‬י גויים בבט‪ð‬ך‪ ,‬ואמרו‬ ‫אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן‪ ,‬כסבור אביו שהוא‬ ‫חז"ל }ילקו"ש בראשית כ"ה רמז ק"י{ דאלו הם א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס ורבי‪,‬‬ ‫מדקדק במצות‪.‬‬ ‫וביאר החיד"א דמחמת שעשיו היה שרוי במעי רבקה אמ‪ð‬ו‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – היתכן שאפשר להפיל את יצחק עם שאלות‬ ‫ע"ה על כן מצאצאיו יש‪ð‬ם גרים כמו א‪ð‬טו‪ð‬י‪ð‬וס ועוד )ובהם‬ ‫כאלה?!‬ ‫גדולי ישראל כעובדיה גר אדומי‪ ,‬ואו‪ð‬קלוס הגר(‪ ,‬אולם מישמעאל‬ ‫שהיה במעי הגר אין ממ‪ð‬ו גרים )ויעויין משך חכמה כ"ה‪ ,‬כ"ג‬ ‫אומר האדמו"ר מקאמר‪ð‬א }פרשת ויצא‪ ,‬אופן ז{ – דה‪ð‬ה אמרתי‬ ‫שכתב דברים דומים(‪ ,‬והוסיף החיד"א שכן כתבו גורי האר"י ז"ל‬ ‫לפרש מ"ק "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת‬ ‫דמישמעאל אין באים גרים ומעשו באים גרים‪ ,‬והטעם הוא‬ ‫את יעקב" }בראשית כה‪ ,‬כח{‪ ,‬היי‪ð‬ו ויאה"ב מספר דוי"ד מלא‬ ‫כ‪"ð‬ל דדוקא עשו שבא מרבקה יש גרים מצאצאיה‪ ,‬אולם‬ ‫יו"ד‪ ,‬שיצחק אהב את עשו כי "ציד בפיו" ש‪ð‬שבה אצלו ‪ð‬יצוצין‬ ‫מצאצאי הגר )ישמעאל( אין באים גרים‪.‬‬ ‫של ר' עקיבא‪ .‬עש"ו ר"ת ש'מעיה ו'אבטליון ע'קיבא‪ ,‬שהם‬ ‫גרים הבאים מעשו‪" .‬ציד בפיו" – שהם מסוד תורה שבע"פ‬ ‫ומעתה זהו שהקב"ה מתחרט על שברא את ישמעאל ולא את‬ ‫וע"י תורתם יתגלה דויד המע"ה בגאולה האחרו‪ð‬ה "ורבקה‬ ‫עשיו‪ ,‬דמעשיו באים גרים‪ ,‬ואם כן יש מהם איזה תועלת‪ ,‬אולם‬ ‫אוהבת את יעקב" – שהוא בעצמו רבי עקיבא‪ ,‬כה‪"ð‬ל באופן ו'‬ ‫מישמעאל שאין באים מהם גרים אין מהם תועלת כלל‪ ,‬ועל כן‬ ‫בשם האריז"ל אבי"ר יעק"ב אתוון רב"י עקיב"א‪.‬‬ ‫הקב"ה מתחרט עליהם שבראם‪.‬‬ ‫בא המגלה עמוקות ואומר דבר ‪ð‬פלא‪:‬‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫אומרת התורה‪} :‬כה‪ ,‬כה{ ַויֵּצֵ א הָ ִראשׁוֹן ַא ְדמוֹ‪ִð‬י כֻּלּוֹ כְּ ַאדֶּ ֶרת‬ ‫יש‪ð‬ו גֵר ישמעאלי אחד שמופיע בספר דברי הימים א' }ב‪ ,‬יז{‬ ‫שֵׂ עָ ר וַ יּ ְִק ְראוּ ְשׁמוֹ עֵ שָׂ ו‪} :‬כו{ וְ ַאחֲ ֵרי כֵן יָצָ א ָא ִחיו וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת‬ ‫ִשׁ ְמעֵ אלִי;‬ ‫וַאֲ בִ י ַגיִל ָילְדָ ה ֶאת עֲמָ שָׂ א וַאֲ בִ י עֲמָ שָׂ א י ֶֶתר הַ יּ ְ‬ ‫בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו ַויּ ְִק ָרא ְשׁמוֹ ַי ֲעקֹב וְ ִיצְ חָ ק בֶּ ן ִשׁ ִשּׁים שָׁ ‪ָð‬ה בְּ לֶדֶ ת א ָֹתם‪.‬‬ ‫ִשׂ ְר ֵאלִי';‬ ‫בספר שמואל ב' }יז‪ ,‬כה{ הוא מופיע בשם 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ‬ ‫ולמה ‪ð‬קרא שמו 'עשו'?‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – ולמה הוא ‪ð‬קרא בש‪ð‬י שמות שו‪ð‬ים?‬ ‫אומר רש"י – ויקראו שמו עשו‪ .‬הכל קראו לו כן‪ ,‬לפי שהיה‬ ‫מספר המדרש }שוחר טוב בתהלים‪ ,‬מזמור ט{ – אמר ר' יהושע‬ ‫‪ð‬עשה ו‪ð‬גמר בשערו כבן ש‪ð‬ים הרבה‪.‬‬ ‫ִשׂ ְר ֵאלִי'‪ ,‬וכתוב אחד אומר‬ ‫בן לוי‪ :‬כתוב אחד אומר 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ‬ ‫ִשׁ ְמעֵ אלִי‪ ,‬ר' שמואל בר ‪ð‬חמ‪ð‬י אמר‪ :‬ישמעאלי היה‪,‬‬ ‫י ֶֶתר הַ יּ ְ‬ ‫‪6‬‬ ‫בס"ד‬ ‫כידוע‪ ,‬שמות זה לא דבר פשוט‪ .‬א‪ð‬שים קוראים שמות‬ ‫כותב התרגום יו‪ð‬תן בן עוזיאל – ְד ִא ְת ְילִיד כּוּלֵיהּ גְ ִמיר בְּ שֵ עָ ר‬ ‫לילדים ע"ש האבא או ע"ש הסבא או הסבתא או הדוד של‬ ‫יק‪ָð‬א וְ ִשׁי‪ִð‬ין וְ כַּכִ ין‪.6‬‬ ‫ֵרישָׁ א וְ ִד ְ‬ ‫הדודה וכו'‪ .‬היום בדור של‪ð‬ו הדבר קצת השת‪ð‬ה‪ .‬א‪ð‬שים‬ ‫התחילו לתת שמות של אותן ה‪ð‬שמות שהיו בעולם עוד‬ ‫משמע‪ ,‬שאיך שהוא ‪ð‬ולד הוא יכל לאכול גזר‬ ‫תתקע"ד דורות לפ‪ð‬י ש‪ð‬ברא העולם‬ ‫אומר המגלה עמוקות‪ ,‬לאחר שכולם קראו לו 'עשוי' יצא‬ ‫יעקב אבי‪ð‬ו – "וְ ַאחֲ ֵרי כֵן יָצָ א ָא ִחיו וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו ַויּ ְִק ָרא‬ ‫הגמרא מתייחסת ל‪ð‬ושא בהרחבה גדולה‪ ,‬וא' הדוגמאות‬ ‫ְשׁמוֹ ַי ֲעקֹב"; אם היו קוראים לעשו 'עשוי' – אז האות‬ ‫היא מביאה מרות המואביה;‬ ‫הראשו‪ð‬ה היתה 'ע' והאחרו‪ð‬ה 'י' – היי‪ð‬ו‪ ,‬ה – 'ע' היא הראש‬ ‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות ז‪ ,‬ב{ – רות המואביה‪ .‬מאי מה‬ ‫והעקב היא ה – 'י'; זאת אומרת "וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו" –‬ ‫משמעות השם רות? א''ר יוח‪ð‬ן‪ :‬שזכתה ויצא ממ‪ð‬ה דוד שריוהו‬ ‫היי‪ð‬ו באות 'י' של עשיו‪ .‬וכעת עשיו ‪ð‬שאר רק 'עשו' – והאות 'י'‬ ‫ש'השׂביע'‪ ,‬כביכול‪ ,‬להקב''ה בשירות ותשבחות‪ .‬שואלת הגמרא‪:‬‬ ‫‪ð‬לקחה לראש של י'עקב – ולכן לא קראו אותו 'עקב' אלא‬ ‫מ‪ð‬א לן דשמא גרים מהיכן א‪ð‬ו יודעים ששם האדם גורם את‬ ‫י'עקב‪ .‬ולעתיד לבוא‪ ,‬עתיד יעקב לקחת ממ‪ð‬ו גם את האות 'ו'‪,‬‬ ‫אירועי העתיד? אמר רבי אליעזר‪ :‬דאמר קרא שהרי ‪ð‬אמר בפסוק‬ ‫שכן בפרשת בחקותי ‪ð‬אמר 'יעקוב' מלא – }ויקרא כו‪ ,‬מב{‬ ‫}תהילים מו‪-‬ט{ לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ לכו‬ ‫יתי יִצְ חָ ק וכו' – ואז‬ ‫יתי ַיעֲקוֹב וְ ַאף ֶאת בְּ ִר ִ‬ ‫וְ ָזכ ְַר ִתּי ֶאת בְּ ִר ִ‬ ‫וראו את מעשי השם‪ ,‬שעשה שממה בארץ‪ .‬אל תקרי שַ מות מלשון‬ ‫ישאר מ'עשו' רק ע"ש‪.‬‬ ‫'שממה'‪ ,‬אלא שֵ מות‪.‬‬ ‫בא השמן ראש ושואל‪ ,‬מה הרוויח יעקב אבי‪ð‬ו שלקח מעשו‬ ‫אומר המדרש }ילקוט שמעו‪ð‬י‪ ,‬ישעיה‪ ,‬רמז תמ"ט{ – }מא‪ ,‬ד{ ִמי‬ ‫את היו"ד?‬ ‫פָעַ ל וְ עָ שָׂ ה ק ֵֹרא הַ דֹּרוֹת מֵ ר ֹאשׁ‪ִ ,‬אלו זכו הדורות היה הקב"ה‬ ‫קורא שמותם כשם שקרא לאדם ולחוה‪ ,‬ש‪ð‬אמר }בראשית ה‪,‬‬ ‫כותב השמן ראש – ו‪ð‬ראה דה‪ð‬ה רש"י פירש ויתרוצצו הב‪ð‬ים‬ ‫ב{ ַויּ ְִק ָרא ֶאת ְשׁמָ ם ָאדָ ם ]היי‪ð‬ו כל ילד היה מגיע עם השם שלו[‪.‬‬ ‫בקרבה‪ ,‬מתרוצצים זה עם זה ומריבים ב‪ð‬חלת ש‪ð‬י עולמות‬ ‫וכן אתה מוצא כשהיה הקב"ה רואה צדיק ‪ð‬ולד הוא בכבודו‬ ‫ע"כ‪ .‬וה‪ð‬ה העולם הזה הוא הראשית של האדם‪ ,‬ושוב ‪ð‬וחל‬ ‫ואלו זכו הדורות היה הקב"ה קורא שם לכל‬ ‫היה קורא שמו ‪ִ ...‬‬ ‫חלקו בעולם הבא שהוא האחרית‪ .‬והרשעים אין ל‪ð‬גד עי‪ð‬יהם‬ ‫אחד ואחד ומשמו היו יודעים את טיבו ואת מעשיו‪...‬‬ ‫רק תאות העולם הזה‪ ,‬הרוג בקר ושחוט צאן כי מחר ‪ð‬מות‪.‬‬ ‫ולכן 'ראשית' גוים עמלק' ]במדבר כד‪ ,‬כ[‪ ,‬הוא מסתכל תמיד‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – ומי ‪ð‬תן ליעקב את שמו?‬ ‫על הראשית‪ ,‬שלא יחסר לו כלום מע‪ð‬י‪ð‬י העולם הזה‪,‬‬ ‫כותב רש"י – ויקרא שמו יעקב‪ .‬הקדוש ברוך הוא‪ .‬דבר אחר‬ ‫ו'אחריתו' עדי אובד‪ ,‬סופו יורש גיה‪ð‬ם‪ .‬לא כן ב‪ð‬י ישראל‪ ,‬שהם‬ ‫אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב‪.‬‬ ‫עם חכם ו‪ð‬בון הגוי הגדול הזה ]דברים ד‪ ,‬ו[‪ ,‬אשר איזהו חכם‬ ‫הרואה את ה‪ð‬ולד ]תמיד לב‪ [.‬עי‪ð‬יהם מסתכלים תמיד על‬ ‫פירוש ‪ð‬וסף‪ ,‬כותב בעל הטורים ]מכתי"מ[ – 'ויקרא' בגימט'‬ ‫האחרית‪ ,‬הם מוותרים על תע‪ð‬וגי העולם הזה‪ ,‬ובלבד שיזכו‬ ‫אברהם אבי‪ð‬ו‪ ,‬שאברהם אבי‪ð‬ו קראו יעקב‪.‬‬ ‫לחיי העולם הבא‪ ,‬יום שצדיקים יושבים ועטרותיהם‬ ‫בראשיהם ו‪ð‬ה‪ð‬ין מזיו השכי‪ð‬ה‪ .‬ואם כן עולמו של עשו הוא‬ ‫ולמה א‪ð‬י אומר שבדור הזה השת‪ð‬ו ה'חוקים' של קריאת‬ ‫הראשית‪ ,‬תחלת ימי חייו‪ ,‬ועולמו של יעקב הוא האחרית‪ .‬ולכן‬ ‫השמות?‬ ‫היה ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו‪ ,‬מה שמגיע לעשו בסופו‬ ‫חלקו בעולם הבא‪ ,‬זה אחז יעקב ליטול ממ‪ð‬ו‪ ,‬כי ‪ð‬חלת עולם‬ ‫הייתי פעם בברית של א' ממשתתפי השיעור – "ויקרא שמו‬ ‫הבא בא בעקב‪ ,‬בסיום ימי חיי האדם‪.‬‬ ‫– לא פחות ולא יותר!‬ ‫'מכבי'"‬ ‫ואמרו חז"ל ]מ‪ð‬חות כט‪ [:‬מאי דכתיב ]ישעיה כו‪ ,‬ד[ כי בי‪-‬ה ה'‬ ‫אחרי הברית ‪ð‬יגשתי לאבא ואמרתי לו "מזל טוב! א‪ð‬י מקוה‬ ‫צור עולמים‪ ,‬אלו ש‪ð‬י עולמים שברא הקב"ה וכו' העולם הזה‬ ‫שלבן הבא לא תקרא 'הפועל' כדי שלא יהיה לך בעיה של‬ ‫ביו"ד והעולם הבא בה"א ע"ש‪ .‬ואם כן העולם הזה הוא‬ ‫הראשית ש‪ð‬ברא באות ה'‪ ,‬והעולם הבא הוא העקב ה‪ð‬ברא‬ ‫'דרבי'"‬ ‫באות יו"ד‪ .‬ולכן היה יד"ו אוחזת בעקב עשו‪ ,‬ליטול ממ‪ð‬ו‬ ‫העקב ה‪ð‬ברא באות יו"ד‪ .‬ועל סיבה זו קראו י' עקב‪ ,‬ש‪ð‬טל‬ ‫עוד בע‪ð‬ין השמות‪ ,‬מספרת הגמרא שרבי מאיר היה מכיר‬ ‫העולם הבא שהוא בעקב ה‪ð‬ברא באות יו"ד‪.‬‬ ‫בשמות;‬ ‫מספרת הגמרא }מסכת יומא פג‪ ,‬ב{ – רבי מאיר ור' יהודה ור'‬ ‫וכותב דבר‬ ‫בא הספר ברוך יאמרו – א' מן האחרו‪ð‬ים‬ ‫יוסי הוו קא אזלי באורחא היו הולכים בדרך‪ .‬ר' מאיר הוה דייק‬ ‫‪ð‬פלא שמביא החיד"א – מה בדיוק הוא רצה מהעקב של עשו;‬ ‫בשמא ר' מאיר היה מדייק בשמו של בעל האכס‪ð‬יא לדעת אם שם‬ ‫כותב החיד"א }דבש לפי‪ ,‬מערת ע' אות כ"ג{ – ר' עקיבא היה‬ ‫‪ð‬אה או מכוער הוא‪ ,‬ואילו ר' יהודה ור' יוסי לא הוו דייקו בשמא‬ ‫בעקב עשו כי ירד בתוך עומק הקליפה ויעקב העלה אותו בידו‪,‬‬ ‫לא היו מדייקים בשם‪ .‬כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא‬ ‫וז"ש "וידו אוחזת בעקב עשו"‪...‬‬ ‫כשהגיעו למקום אחר בקשו מקום ללון‪ ,‬יהבו להו ו‪ð‬ת‪ð‬ו להם‪ ,‬אמרו‬ ‫לו הת‪ð‬אים לבעל האכס‪ð‬יא‪ :‬מה שמך ? אמר להו בעל האכס‪ð‬יא‪:‬‬ ‫כידור‪ .‬אמר ר' מאיר לעצמו‪ :‬ש''מ מוכח משמו שאדם רשע הוא‪,‬‬ ‫ש‪ð‬אמר }דברים לב‪-‬כ{ כי דור תהפוכות המה‪ ,‬והרי שמו "כידור"‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬הייתי רוצה לעמוד על עוד ‪ð‬ק' ‪ð‬פלאה‪:‬‬ ‫הוא כלשון הפסוק הזה‪" ,‬כי דור כו'‪ .‬בערב שבת‪ ,‬ר' יהודה ור' יוסי‬ ‫)שלא הקפידו בשמות( אשלימו ליה כיסייהו הפקידו אצל בעל‬ ‫‪ 6‬ברוך שאמר‪ :‬פירוש‪ ,‬ש‪ð‬ולד עם שיער‪ ,‬עם זקן ועם שי‪ð‬יים – בן‬ ‫הבית את אר‪ð‬קיהם לשבת‪ ,‬ר''מ )שהקפיד בשמות( לא אשלים ליה‬ ‫פורת יוסף‪ ,‬להצחיק כזה תי‪ð‬וק זה לא כ"כ סימפטי‬ ‫‪7‬‬ ‫בס"ד‬ ‫אומר הישמח משה‪ ,‬יעקב הוא מקור הקדושה בעולם‪ ,‬עשו‬ ‫כיסיה לא הפקיד אצלו את אר‪ð‬קו‪ .‬אזל אותביה בי קיבריה‬ ‫הוא מקור הטומאה בעולם; כשהיו יעקב ועשו ברחם אמם‪ ,‬א'‬ ‫דאבוה הלך ר' מאיר וטמן את אר‪ð‬קו בקבר אביו של בעל האכס‪ð‬יא‪.‬‬ ‫רצה ללכת לבתי מדרשות והש‪ð‬י רצה ללכת לבתי ע"ז – ולמה?‬ ‫בלילה ההוא אתחזי ליה בחלמיה ‪ð‬ראה ה‪ð‬פטר לב‪ð‬ו‪ ,‬בעל‬ ‫כי יעקב ‪ð‬משך לקדושה ואילו עשו לטומאה;‬ ‫האכס‪ð‬יא‪ ,‬בחלומו ואמר לו‪ :‬תא שקיל כיסא דמ‪ð‬ח ארישא‬ ‫דההוא גברא בוא וקח את האר‪ð‬ק המו‪ð‬ח לי מתחת לראש‪ .‬למחר‪,‬‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – אם מראשיתו היה יעקב קדוש‪ ,‬אז איזה‬ ‫אמר להו בעל האכס‪ð‬יא‪ :‬הכי אתחזי לי בחלמאי כך וכך הראו לי‬ ‫שכר יש לו לעולם הבא – הרי אין שום פלא שהוא ‪ð‬שאר‬ ‫בחלומי‪ .‬אמרי ליה ר' מאיר לבעל האכס‪ð‬יא בכוו‪ð‬ה לדחותו שלא‬ ‫בקדושתו אם מלכתחילה הוא היה קדוש? ואילו עשו היה טמא‬ ‫ילך ויטול את אר‪ð‬קו‪ :‬חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא‬ ‫מראשיתו‪ ,‬אז על מה התביעה עליו?!‬ ‫החלומות של ליל שבת‪ ,‬אין בהם ממש‪ ,‬שמתוך שאדם שרוי במ‪ð‬וחה‪,‬‬ ‫הוא מהרהר ורואה חלומות‪ .‬אזל הלך ר''מ לקבר ו‪ð‬טריה כולי‬ ‫לכן שאלו עם ישראל – "בַּ מָּ ה אֲ הַ בְ ָתּ‪ð‬וּ" – יעקב אבי‪ð‬ו‬ ‫יומא ושמר על אר‪ð‬קו כל אותו היום‪ ,‬ואייתיה למחר והביאו‬ ‫מראשיתו היה צדיק ועשו היה מראשיתו רשע‪ ,‬אז מה פתאום‬ ‫במוצאי שבת‪ .‬אמרו לו ר' יהודה ור' יוסי לבעל האכס‪ð‬יא‪ :‬הב לן‬ ‫אתה אוהב אות‪ð‬ו? אם א‪ð‬ח‪ð‬ו בעלי תשובה שמתמודדים אם‬ ‫כיסן תן ל‪ð‬ו את אר‪ð‬קי‪ð‬ו‪ .‬אמר להו בעל האכס‪ð‬יא‪ :‬לא היו דברים‬ ‫יצרים – אכן מגיע ל‪ð‬ו שתאהב אות‪ð‬ו‪ .‬אבל אם אין ל‪ð‬ו שום‬ ‫מעולם על איזה אר‪ð‬קים אתם מדברים ?! אמר להו ר''מ אמאי לא‬ ‫התמודדות‪ ,‬אז על מה מגיע ל‪ð‬ו שתאהב אות‪ð‬ו?‬ ‫דייקיתו בשמא מדוע לא דייקתם בשמו ? אמרו ליה‪ :‬אמאי לא‬ ‫‪ð‬אמר את דברי הישמח משה בשפה של‪ð‬ו‪:‬‬ ‫אמרת לן מר מדוע לא אמר ל‪ð‬ו האדון להזהר ממ‪ð‬ו ? אמר להו ר'‬ ‫מאיר‪ :‬אימר דאמרי א‪ð‬א חששא כשאמרתי לדייק בשמות‪ ,‬אמרתי‬ ‫כשיש תאומים‪ ,‬הם יו‪ð‬קים א' מהש‪ð‬י – היות ויעקב היה ברחם‬ ‫רק ששם מכוער מעורר חשש‪ .‬אחזוקי ִמי אמרי האם אמרתי‬ ‫א' עם עשו‪ ,‬הוא י‪ð‬ק ממ‪ð‬ו את הטומאה‪ .‬ואילו עשו י‪ð‬ק מיעקב‬ ‫שצריכים עד כדי כך להחזיק אותו כרשע ולהזהיר אחרים מפ‪ð‬יו?‬ ‫את הקדושה – ולכן "וָ אֹהַ ב ֶאת ַי ֲעקֹב" – כיון שיעקב קיבל‬ ‫משכוהו לבעל האכס‪ð‬יא בדברים‪ ,‬ועיילוהו לח‪ð‬ותא והכ‪ð‬יסוהו‬ ‫מהטומאה של עשו ובכל זאת ‪ð‬שאר בקדושתו‪ .‬אבל "וְ ֶאת עֵ שָׂ ו‬ ‫לח‪ð‬ות יין כדי להשקותו יין‪ .‬חזו ְטלָפְ חֵ י אשפמיה ראו עדשים על‬ ‫ֵאתי" – כי למרות שי‪ð‬ק מקדושתו של יעקב‪ ,‬הוא ‪ð‬שאר‬ ‫שָׂ ‪ִ ð‬‬ ‫שפמו‪ ,‬אזלו הלכו הת‪ð‬אים אצל אשתו של בעל האכס‪ð‬יא‪ ,‬ובקשו‬ ‫בטומאתו!‬ ‫בשמו את אר‪ð‬קיהם ויהבו סימ‪ð‬א לדביתהו ו‪ð‬ת‪ð‬ו סימן לאשתו‬ ‫ששלחם‪ ,‬שאכלו אותו יום‪ ,‬הוא ואשתו עדשים‪ .7‬בכך האמי‪ð‬ה להם‬ ‫לכן היתה כאן התמודדות של יעקב‪ ,‬היות והוא קיבל טומאה‬ ‫אשתו ומסרה להם את האר‪ð‬קים‪ ,‬ושקלוהו לכיסייהו ואייתו‬ ‫מעשו – ועל זה השכר!‬ ‫לקחו את האר‪ð‬קים והלכו לבעל האכס‪ð‬יא‪ ,‬להוכיח לו שהוא שקרן‪.‬‬ ‫אזל איהו וקטליה לאיתתיה הלך בעל האכס‪ð‬יא והרג את‬ ‫אמר לי יהודי דבר יפה מאד‪ .‬א‪ð‬י חיים כאן על זמן שאול;‬ ‫אשתו‪...‬ועל זה ‪ð‬אמר‪ :‬מים אחרו‪ð‬ים הרגו את ה‪ð‬פש‪.‬‬ ‫כמה זה בגימט' 'זמן'? ‪' .97‬אדם' בגימט' ‪' .45‬בהמה' בגימט' ‪52‬‬ ‫– ביחד ‪ ;97‬השאלה מה אתה עושה בזמן ש‪ð‬יתן לך – האם‬ ‫המדרש בילקוט שמעו‪ð‬י ]שם[ מספר על 'אדון כידור' סיפור‬ ‫אתה יותר 'אדם' או יותר 'בהמה'???‬ ‫קצת שו‪ð‬ה – אמרו רבותי‪ð‬ו כשהיה רבי מאיר רואה אדם היה‬ ‫למד שמו ומשמו היה יודע את מעשיו‪ .‬פעם אחת באו אצלו‬ ‫וּשׁ‪ֵð‬י לְאֻ ִמּים‬ ‫ְ‬ ‫ולכן אמר הקב"ה לרבקה‪ְ :‬שׁ‪ֵð‬י גוֹיִם בְּ בִ ְט ֵ‪ð‬‬ ‫ש‪ð‬י תלמידים והיה שם אחד מהם כידור‪ .‬אמר רבי מאיר‬ ‫ִממֵּ עַ ִי ִיפּ ֵָרדוּ – היות וא' י‪ð‬ק מהש‪ð‬י‪ ,‬לכן יעקב מתמודד עם‬ ‫לתלמידיו‪ :‬היזהרו מכידור זה‪ ,‬אמרו לו‪ :‬רבי‪ ,‬בן תורה הוא!‬ ‫הטומאה שי‪ð‬ק מעשו ועשו מתמודד עם הקדושה שי‪ð‬ק מיעקב‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬אף על פי כן היזהרו ממ‪ð‬ו‪ .‬אחר ימים הלכו‬ ‫למרחץ‪ ,‬מה עשה אותו כידור? ‪ð‬טל בגדיהם והלך לו יצאו ולא‬ ‫בפרשת שמי‪ð‬י אומרת התורה‪ ,‬שיש‪ð‬ם בעלי חיים שיש להם‬ ‫מצאוהו‪ .‬הלכו לבתיהם ולבשו בגדים אחרים‪ .‬באו לפ‪ð‬י ר'‬ ‫סימן טהרה א' אז יש להם גם את הסימן הש‪ð‬י‪ .‬ולמי שיש‬ ‫מאיר‪ ,‬אמר להם‪ :‬מה ראיתם להחליף בגדיכם? ספרו לו‬ ‫סימן טומאה א' יש לו גם את הש‪ð‬י – חוץ מד' בעלי חיים‬ ‫המאורע‪ .‬אמר להם‪ :‬לא אמרתי לכם היזהרו עצמכם מכידור‬ ‫חריגים – גמל‪ ,‬שפן‪ ,‬אר‪ð‬בת וחזיר‪ .‬ג' בפס' א' והחזיר בפס'‬ ‫זה?! אמרו לו‪ :‬בבקשה ממך רבי‪ð‬ו‪ ,‬מ‪ð‬ין היית יודע?! אמר‪:‬‬ ‫‪ð‬פרד – ולמה? כי הג' מעלי גרה ולא מפריסים פרסה‪ ,‬ואילו‬ ‫משמו ש‪ð‬קרא כידור‪ ,‬ש‪ð‬אמר }דברים לב‪ ,‬כ{ כִּ י דוֹר ַתּ ְה ֻפּכֹת‬ ‫החזיר מפריס פרסה ולא מעלה גרה;‬ ‫הֵ מָּ ה בָּ ‪ִð‬ים ל ֹא ֵאמֻ ן בָּ ם‪.‬‬ ‫שואל הישמח משה‪ ,‬ולמה החזיר דוקא מפריס פרסה ולא‬ ‫א"כ ‪ð‬מצא‪ð‬ו למדים שלשמות יש משמעות עצומה‪.‬‬ ‫מעלה גרה?‬ ‫‪ð‬שאלת השאלה – על כמה דק' שאחז יעקב בעקב עשו ‪ð‬קרא‬ ‫אלא כתוב בחז"ל הקדושים‪ ,‬שהחזיר מסמל את אדום – ולמה‬ ‫שמו 'יעקב'?!‬ ‫‪ð‬משלו דוקא לחזיר?‬ ‫בשבת הקרובה ‪ð‬קרא את ההפטרה מדברי ה‪ð‬ביא מלאכי‪} :‬א‪,‬‬ ‫אומר הישמח משה‪ ,‬כי אדום זה עשו‪ .‬והיות ויעקב אבי‪ð‬ו‬ ‫ִשׂ ָר ֵאל בְּ יַד מַ ל ְָאכִ י‪} :‬ב{ ָאהַ בְ ִתּי ֶא ְתכֶם‬ ‫א{ מַ שָּׂ א ְדבַ ר ה' ֶאל י ְ‬ ‫שהוא מקור הקדושה‪ð ,‬גע לו ברגליים לפ‪ð‬י שיצא לאויר‬ ‫ָאמַ ר ה' וַאֲ מַ ְר ֶתּם בַּ מָּ ה אֲ הַ בְ ָתּ‪ð‬וּ הֲ לוֹא ָאח עֵ שָׂ ו ְל ַי ֲעקֹב ‪ְð‬אֻ ם ה'‬ ‫העולם‪ ,‬לכן סימן הטהרה שלו הוא דוקא ברגליים!‬ ‫וָא ִשׂים ֶאת הָ ָריו ְשׁמָ מָ ה‬ ‫ֵאתי ָ‬‫וָ אֹהַ ב ֶאת ַי ֲעקֹב‪} :‬ג{ וְ ֶאת עֵ שָׂ ו שָׂ ‪ִ ð‬‬ ‫וְ ֶאת ‪ַð‬חֲ לָתוֹ ל ְַתנּוֹת ִמ ְדבָּ ר;‬ ‫לאחר הדברים האלה‪ð ,‬אמר רק עוד ‪ð‬ק' א' ובזה ‪ð‬סיים להיום‪:‬‬ ‫מה הולך כאן?‬ ‫יש‪ð‬ו פיוט‪ ,‬שא‪ð‬י לא יודע אם אומרים אותו בכל העדות ‪...‬‬ ‫אבל דבר אחד בטוח – האשכ‪ð‬זים אומרים אותו‪ ,‬ביום הושע‪ð‬א‬ ‫רבה ‪ -‬יום חביטת הערבה ‪ ...‬הפיוט ‪ð‬קרא ‪ָ -‬אנָּא ֵאל ‪ָð‬א הוֹשַׁ ע‬ ‫הוֹשׁיעָ ה נָּא ָאבִ י‪ð‬וּ ָא ָתּה‪ .‬בפיוט הזה ‪ð‬מ‪ð‬ים כל ה‪ð‬יסים‬ ‫‪ָð‬א וְ ִ‬ ‫ש‪ð‬עשו לעם ישראל במים‪ ,‬ומו‪ð‬ים אותם אחד אחרי הש‪ð‬י‪.‬‬ ‫‪ 7‬ברוך שאמר‪ :‬אז‪ ,‬עוד לא היה 'שוּגי'‬ ‫‪8‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליד שמאל – וזה ש‪ð‬אמר }דברים יג‪ ,‬טז{ וְ הָ יָה לְאוֹת עַ ל י ְָדכָה‬ ‫בתחילה מזכירים את אברהם אבי‪ð‬ו‪ ,‬אח"כ עוברים ליצחק ואז‬ ‫וּלְטוֹטָ פֹת בֵּ ין עֵ י‪ֶð‬י ‪ .‬לכן בשעה שברך יעקב אבי‪ð‬ו את ילדיו של‬ ‫מגיעים ליעקב – ושם א‪ð‬ח‪ð‬ו אומרים כך‪" :‬לְמַ עַ ן ִקדַּ ם ְשׂ ֵאת‬ ‫יוסף‪ð ,‬אמר }מח‪ ,‬יז{ וַ יּ ְַרא יוֹסֵ ף כִּ י י ִָשׁית ָאבִ יו יַד י ְִמי‪ð‬וֹ עַ ל‬ ‫ְשׁ ְמ ִחכָּה‪ְ .‬מיַחֵ ם בְּ מַ ְקּלוֹת בְּ ִשׁקֲּ תוֹת הַ מַּ יִם‪.‬‬‫ִשׂטַ ם וּל ִ‬ ‫בְּ ָרכָה‪ .‬הַ נּ ְ‬ ‫ר ֹאשׁ ֶאפְ ַריִם וגו'‪ .‬ועוד ‪ð‬אמר }ישעיה מח‪ ,‬יג{ ַאף י ִָדי י ְָסדָ ה ֶא ֶרץ‬ ‫הוֹשׁיעָ ה נָּא ָאבִ י‪ð‬וּ ָא ָתּה";‬‫לְדָ ְמ ָתה ל ְָתמָ ר‪ .‬הוֹשַׁ ע ‪ָð‬א וְ ִ‬ ‫ימי‪ִð‬י ִטפְּ חָ ה שָׁ מָ יִם‪ .‬ממילא‪ ,‬כשמדובר על ימין ימין‪ ,‬הת‪"ð‬ך‬ ‫וִ ִ‬ ‫מציין את זה‪ .‬אבל אם לא כתוב איזו יד‪ ,‬מדובר ביד שמאל‪.‬‬ ‫מבקשים מהקב"ה בזכות ה'אקזיט' שעשה יעקב אבי‪ð‬ו עם‬ ‫המקלות אצל לבן‪ ,‬שילדו כולם עקודים ‪ð‬קודים וכו' – "ריבו‪ð‬ו‬ ‫א"כ באיזה יד אחז יעקב בעקב עשו??? ביד שמאל!‬ ‫של עולם‪ ,‬תזכור ל‪ð‬ו את זה!"‬ ‫אומר השמן ראש‪ ,‬יעקב אבי‪ð‬ו היה צריך לתקן את אותה‬ ‫שאלתי את עצמי‪ ,‬מה כבר עשה בזה יעקב אבי‪ð‬ו שא‪ð‬ח‪ð‬ו‬ ‫אחיזה – איך??? ת‪ð‬יח תפילין!‬ ‫מבקשים שיזכור ל‪ð‬ו את המעשה הזה?‬ ‫חשבתי לומר‪ ,‬ולכן יעקב אבי‪ð‬ו שם ארבע מקלות כ‪ð‬גד ארבע‬ ‫בא הזוהר הקדוש ואומר‪ ,‬שהמקל ששם יעקב אבי‪ð‬ו זה לא‬ ‫פרשיות שבתפילין – לתקן את אותה אחיזה ברגלו של עשו‬ ‫היה סתם מקל אלא תפילין של ראש! וד' מקלות הוא שם שם‪:‬‬ ‫הרשע!‬ ‫'מַ ַקּל לִבְ ‪ֶð‬ה לַח וְ לוּז וְ עַ ְרמוֹן' – כ‪ð‬גד ד' פרשיות שבתפילין‪ :‬מקל‬ ‫כ‪ð‬גד 'קדש'‪' ,‬לח' כ‪ð‬גד 'ויביאך'‪' ,‬לוז' כ‪ð‬גד 'שמע' ו'ערמון' כ‪ð‬גד‬ ‫אומר הבאר משה מאוז'רוב בפרשת שבוע הבא‪ ,‬אתה קורא‬ ‫'והיה אם שמוע'‪.‬‬ ‫על ארבע מקלות – אצלך זה מקלות‪ ,‬אבל התורה התכוו‪ð‬ה לד'‬ ‫פרשיות של תפילין; עוד ‪ð‬אמר שם }בראשית ל‪ ,‬מב{ וְ הָ יָה‬ ‫בא השמן ראש ואומר – ולמה מ‪ð‬יחים תפילין על יד שמאל?‬ ‫עקֹב – כ‪ð‬גד " ְ‬ ‫וּקשַׁ ְר ָתּם לְאוֹת‬ ‫הָ עֲטֻ פִ ים ְללָבָ ן וְ הַ ְקּשֻׁ ִרים ְל ַי ֲ‬ ‫עַ ל יָדֶ וְ הָ יוּ ְלטֹטָ פֹת בֵּ ין עֵ י‪ֶð‬י " – זה התיקון על ‪ð‬גיעה א'‬ ‫יעקב אבי‪ð‬ו החזיק בעקב עשו – באיזה יד הוא החזיק אותו? יד‬ ‫בטומאה!‬ ‫ימין לא ‪ð‬קראת 'יד'‪ ,‬אומר השמן ראש‪ ,‬כשכתוב 'יד' הכוו‪ð‬ה‬ ‫יזכ‪ð‬ו הקב"ה שתמיד ‪ð‬היה מחוברים לקדושה‪ ,‬ובזכות זה ‪ð‬זכה לגאולה השלימה ב"ב אמן ואמן!!!‬ ‫‪9‬‬