ברוך שאמר · Burich She'umar — תולדות (2026-11-09)

בס"ד
פרשת תולדות – סוד לידתם של יעקב ועשו – שנת תשפ"ז.
השיעורים נכתבו להצלחת עם ישראל
לשותפות בזכות להפצת העלון
השבועי:
0504-170-270
ניתן להאזין לשיעורי הרב בטלפון
0733-454-222
1
בס"ד
פרשת תולדות – סוד לידתם של יעקב ועשו – שנת תשפ"ז.
בשמם מיד אחר כך כ"א בהמשך ,שהרי עליהם סובבת הולכת פרשת השבוע שðקרא בע"ה בשבת זו ,פרשת תולדות .עוסקת
הפרשה כולה. הפרשה בראשיתה בלידתם של יעקב ועשו ,ובסוף הפרשה
עוסקת התורה בברכות שðתן יצחק אביðו ליעקב אביðו.
וðראה שזה הוא שבא רש"י ליישב באמרו 'יעקב ועשו
האמורים בפרשה' ,ר"ל איðו מן התימה אם אין הפסוק פרשת השבוע ðקראת 'תולדות' – הגם שיש פרשה עם אותה
מזכירם מיד ,שהרי הם 'אמורים בפרשה' .ויש להוסיף בדיוק פתיחה בפרשת 'ðח' ,והיא לא ðקראת 'תולדות' אלא 'ðח' –
לשוðו של רש"י שאמר 'האמורים בפרשה' ,דהðה ביאר הר"י והשאלה היא – למה?
קמðצקי ]אמת ליעקב ברכות יב [:את ההבדל בין המלה
'אמירה' ל'הזכרה' ,שבעוד שהזכרה משמעה באופן ארעי שאלה ðוספת שצריכה ביאור;
ובדרך אגב ,הðה אמירה משמעה כדבר עיקרי .והוכיח כן
מלשון המשðה )ברכות לג" (.מזכירין ...הבדלה בחוðן הדעת, פותחת הפרשה} :כה ,יט{ וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם
ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפðי עצמה" .וכמו"כ כאן ַאבְ ָרהָ ם הוֹלִיד ֶאת יִצְ חָ ק.
הדגיש רש"י שיעקב ועשו הם 'אמורים בפרשה' ,ר"ל הם כותב רש"י – ואלה תולדות יצחק .יעקב ועשו האמורים
מהוים ðושא עיקרי בפרשה ,ובכן יוצדק מה שלא באה הזכרת בפרשה.
שמם תכופה למילים 'ואלה תולדות יצחק'.
ואילו בפרשת ðח – על אותן המילים ,כותב רש"י – "...שעיקר
שאלה ðוספת שצריכה ביאור – מדוע פתחה הפרשה בו"ו תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים".
החיבור ,שðאמר וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת ,לכאורה היה צריך לכתוב " ֵאלֶּה
תּוֹ ְלדֹת"? א"כ בפרשת השבוע אומר לðו רש"י ש'תולדות' הכווðה היא
לילדים ואילו בפרשת ðח הוא כותב שהכווðה היא למעשיהם
מתרץ השפתי חכמים ואומר – פירש דכל מקום דכתיב ואלה של הצדיקים – אז מה הðכון כאן?
מוסיף על עðין ראשון ,1וכמו שאברהם הוליד צדיק ורשע כך
יצחק הוליד צדיק ורשע. מבאר הספר דבר מקרא – עוד צריכים להבין כוðתו של רש"י
בסיום דבריו 'האמורים בפרשה' ,וכי יש יעקב ועשו אחר
לאחר הדברים האלהð ,וכל להיכðס לרעיון המרכזי שהייתי שהוצרך להשמיעðו שאיðו מדובר בהם כ"א ביעקב ועשו של
רוצה לעסוק בו היום: פרשתðו?
בראש ובראשוðה שואל רש"י ,למה היה צריך לייחס את וðראה לתרץ קושיא חדא בגו חברתה ,בהקדם מה שיש
אברהם אביðו – "וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם ַאבְ ָרהָ ם הוֹלִיד להקשות עוד בדברי רש"י אלה .דהðה בר"פ ðח כתוב }ו ,ט{
ֶאת יִצְ חָ ק" – והרי כולðו יודעים שאברהם הוליד את יצחק? "אלה תולדות ðח ðח איש צדיק וכו'" ,ופירש"י שם :הואיל
והזכירו סיפר בשבחו ...דבר אחר ללמדך שעיקר תולדותיהם
דבר ראשון ,כדי להודיע לðו שיצחק ðולד רק לאחר שהוסיף של צדיקים מעשיהם הטובים ,ע"ש .הרי שהוקשה לו לרש"י
הקב"ה את האות ה"א לאברהם – זאת אומרת ,אברהם הוליד מה שהקדים הפס' לומר 'אלה תולדות ðח' ,ולא סיים מיד עם
את יצחק ולא אברם – ומהו ההבדל? את השם 'אברהם' קיבל הזכרת שמות בðיו עד הפס' הבא ,ולא ðתקררה דעתו עד
אברהם אביðו רק לאחר שðימול ,הווה אומר שרק לאחר ברית שהסביר את העðין בשðי אופðים :א' ,הפס' הפסיק באמצע
המילה ðולד יצחק; אברם הוליד את ישמעאל ואילו אברהם משום 'זכר צדיק לברכה' .ב' ,באמת אין כאן הפסקה ,כי זה
הוליד את יצחק. שðח היה איש צדיק הוא עצמו עðין תולדותיו .והðה ככל
החזיון הזה רואים גם אצלðו ,שהפסוק אמר 'ואלה תולדות
תשובה ðוספת ,אומר רש"י – אברהם הוליד את יצחק .על
יצחק' ,ולא הזכיר אותם בשמם עד אחרי כמה פסוקים ,ואילו
ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הזקק לומר אברהם הוליד כאן רש"י לא העיר כלל על הפסקה זו.
את יצחק ,לפי שהיו ליצðי הדור אומרים מאבימלך ðתעברה
שרה ,שהרי כמה שðים שהתה עם אברהם ולא ðתעברה המðו, ברם ðראה שהבדל גדול יש בין שתי הפרשיות .דהðה ברור
מה עשה הקדוש ברוך הוא ,צר קלסתר פðיו של יצחק דומה שהðושא המרכזי של פרשת ðח הלא הוא ðח עצמו ,בעוד
לאברהם ,והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק ,וזהו שכתב שהðושא של פרשת תולדות איðו רק חייו של יצחק ,כ"א גם כן
כאן יצחק בן אברהם היה ,שהרי עדות יש שאברהם הוליד את חיי בðיו יעקב ועשו ]וסימן לדבר מה שהעיר בס' תוספת ברכה
יצחק. לבעל תורה תמימה ,שבעוד ששתי פרשיות אלה מתחילות
באותו עðין" :אלה תולדות ðח" – "ואלה תולדות יצחק" ,הðה
הדבר הזה מגלה לðו עד כמה חמורה היא הליצðות ,שכן כבר לפרשה ראשוðה תקרא 'פרשת ðח' ,ואילו הפרשה השðיה
אמרו חז"ל" ,ליצðות אחת דוחה מאה תוכחות" – ולכן כדי ðקראת 'פרשת תולדות'[ ,וכיון שכן ,הðה חלוקים הם אף
לעקור את התופעה הזאת ,הוסיפה התורה ד' מילים " ַאבְ ָרהָ ם בזאת ,שבפרשת ðח ,כיון שðח הוא הðושא של הפרשה ,אם כן
הוֹלִיד ֶאת יִצְ חָ ק" כדי שלא ילכו אחר הליצðות. הפסוק שמתחיל 'אלה תולדות ðח' איðו מקדים את הפרשה
בכללותה כי אם את העðין המסוים של תולדות ðח ,וא"כ ברור
הדבר שצריך לכתוב מיד אחר כך את שמותם ,ואם הפס' לא
1ברוך שאמר :שקודם לכן ðאמר שלאברהם אביðו ðולדו שðי ילדים – יזכיר אותם מיד אזי הדבר אומר דרשðי .לעומת זאת ,פרשתðו
יצחק וישמעאל; בן א' צדיק ובן א' רשע – אותו הדבר ðוכל למצוא שמתחילה 'ואלה תולדות יצחק' ,הðה מילים אלה מקדימות
אצל יצחק אביðו ,שיצא ממðו בן א' צדיק – הוא יעקב אביðו ,ובן א' את הפרשה כולה ,באופן שאין כל קושי אם הפס' איðו מזכירם
רשע – הוא עשו.
2
בס"ד
מערב שבת לערב שבת ,וברכה מצויה בעיסה ,ועðן קשור על מה בדיוק היה מוðח בליצðות הזו ואיך בכלל יכלו להאמין
האהל ,ומשמתה פסקו ,וכשבאת רבקה חזרו". לדבר כזה?
אם גם יצחק וגם רבקה צדיקים ,אומר המגיד צדק ,באו אין הכווðה שמאבימלך ðתעברה שרה .הקב"ה לא היה עושה
הליצðים ושאלו שאלה פשוטה – "איך יצא מיצחק ורבקה עשו ðס לשרה אמðו שתלד בגיל 90שðה כדי שתעבור ח"ו עבירה .אז
הרשע ,אם שðיהם היו צדיקים?! – יש לזה רק תשובה אחת – מה היה בדיוק?
מאבימלך ðתעברה שרה! ולכן מיצחק יצא בן צדיק א' – יעקב
– מצד שרה ,ובן א' פושטק – עשו הרשע ,היות ואבא שלו היה אומרת התורה בפרשת ðשא ,שאדם החושד באשתו שסטתה
אבימלך!" – וזה מה שפירש"י על הפס' "וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק" – לוקח אותה אל הכהן ומשקה אותה במי סוטה; ואם התברר
"יעקב ועשו האמורים בפרשה" – שבגלל יעקב ועשו ,הצליחו שהיא לא סטתה?! אומרת התורה} :במדבר ה ,כח{ וְ ִאם ל ֹא
הליצðים להוציא החוצה את הבדיחה! וּטה ָֹרה ִהוא וְ ְִ ðקּ ָתה וְ ִðזְ ְרעָ ה ז ַָרע;
ְִ ðט ְמ ָאה הָ ִאשָּׁ ה ְ
אבל בכל זאת ,איך יצא בן א' רשע מיצחק ורבקה? בגלל אומרת הגמרא }מסכת סוטה יז ,א{ – אמר רבא :מפðי מה
התולדות שלהם :יצחק היה בðם של אברהם ושרה – צדיקים, אמרה תורה הבֵ א עפר לסוטה? לרמז שאם זכתה ,כðאמר }במדבר
ולכן יצא יעקב .אבל רבקה היתה בתו של בתואל הרשע ,ולכן ה ,כח{ "ואם לא ðטמאה האשה וטהרה הוא וðקתה וðזרעה זָרע",
יצא גם עשו הרשע. יוצא ממðה בן כאברהם אביðו ,דכתיב ביה }בראשית יח-כז{
ואðכי עפר ואפר .ואם לא זכתה ,תחזור לעפרה )כשהיא מתה
אומרת התורה} :כה ,כא{ וַ יֶּעְ ַתּר יִצְ חָ ק ַלה' ְל ֹðכַח ִא ְשׁתּוֹ כִּ י מחמת המים המאררים(.
וַתּהַ ר ִרבְ ָקה ִא ְשׁתּוֹ} :כב{ וַ יּ ְִת ֹרצֲצוּ ע ֲָק ָרה ִהוא וַ יֵּעָ ֶתר לוֹ ה' ַ
הַ בָּ ִðים בְּ ִק ְרבָּ הּ וַתּ ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָמָּ ה זֶּה ָאֹðכִ י ו ֵַתּ ֶל ל ְִדרשׁ ֶאת בא הבית הלוי ואומר דבר ðפלא – לכאורה למה קרא אותם
ה'; ליצðי הדור והלא הם רשעי הדור .והðראה דודאי לא היו
אומרים כלל דמאבימלך ðתעברה דמאי ירויחו בזה דבשלמא
אומרת הגמרא }מסכת פסחים כב ,ב{ – ר' שמעון העמסוðי היה אם שרה היתה אז בת בðים ורק אברהם היה זקן היה מקום
דורש כל אתים שבתורה כל 'את' בא לרבות כיון שהגיע }דברים לאותם שאין מאמיðים בהðס לומר כן .אבל הרי אדרבה
ו-יג{ לאת ה' אלקיך תירא פירש אמר איך יכל להיות משהו אברהם לא היה עקר דכבר ðולד לו ישמעאל ושרה היתה
לרבות 'ה' אלקיך' ?! שמא יש ח"ו שתי רשויות?! אמרו לו תלמידיו: העקרה ועוד בת תשעים שðה ולא יוקטן הðס כלל באומרם
רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן .אמר להם :כשם דמאבימלך ðתעברה .ועוד וכי יעשה הקב"ה ðס לאבימלך
שקבלתי שכר על הדרישה כך אðי מקבל שכר על הפרישה .עד שלקחה באיסור ואדרבה הכל ראו כי אבימלך ðעðש עבורה
שבא ר' עקיבא ודרש' :את ה' אלקיך תירא' לרבות תלמידי בעצירת כל רחם והכל ידעו דמאברהם ðתעברה .רק אמרו כן
חכמים כמו שאתה ירא מהקב"ה ,כך תירא מתלמידי חכמים. בדרך ליצðות שראו דעד כאן לא הולידה שרה הגם שהיתה
צדקת ועכשיו ðתעברה ואמרו כי הועיל לה הזכות והצער שהיה
מה בדיוק רצתה רבקה לברר? לה מלקיחת אבימלך בעל כרחה וðיצולה ממðו ויצאת טהורה
אומר רש"י – ויתרוצצו .על כרחך המקרא הזה אומר דרשðי, ולא ðגע בה זה הועיל לה כי ראה ה' בצערה וðתן לה הריון כמו
שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אðכי .רבותיðו שמציðו באשה שðסתרה וטהורה וðקתה וðזרעה זרע .וזהו
דרשוהו לשון ריצה ,כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם שאמרו בדרך ליצðות מאבימלך ðתעברה שרה וכמו הליצðות
ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת ,עוברת על פתחי עבודה זרה עשו שאומרים פלוðי בðה בית מחמאה ,והכווðה שע"י שעשה סחורה
מפרכס לצאת .דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בðחלת בחמאה והרוויח ממון בðה הבית ,וע"כ קראם ליצðי הדור .ורק
שðי עולמות. היה מקום לחוש דברבות הימים יהיה ðשכח שהוא רק בגדר
ליצðות והדברי ליצðות יהיו ðזכרים ויהיה לעז חלילה וע"כ צר
אומר המדרש }בראשית רבה ,פרשה סג ,אות ו{ – וַ יּ ְִת ֹרצֲצוּ הַ בָּ ִðים קלסתר פðיו כשל אברהם.
בְּ ִק ְרבָּ הּ ,בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ הָ י ְָתה עוֹמֶ דֶ ת 2עַ ל בָּ ֵתּי כְ ִֵ ðסיּוֹת וּבָ ֵתּי ִמ ְד ָרשׁוֹת
ַי ֲעקֹב ְמפ ְַרכֵּס לָצֵ את ,הֲ דָ א הוּא ִדכְ ִתיב )ירמיה א ,ה( :בְּ טֶ ֶרם בא המגיד צדק על הגדה של פסח ואומר תירוץ ðוסף;
ֶאצָּ ְר בַ בֶּ טֶ ן יְדַ עְ ִתּי ,וּבְ שָׁ עָ ה שֶׁ הָ י ְָתה עוֹבֶ ֶרת עַ ל בָּ ֵתּי עֲבוֹדַ ת
וּמפ ְַרכֵּס לָצֵ את ,הֲ דָ א הוּא ִדכְ ִתיב :זֹרוּ ְרשָׁ עִ ים כּוֹכָבִ ים עֵ שָׂ ו ָרץְ 3 תּ ְלדֹת
אומרת התורה בפרשת שבוע שעבר} :כה ,יב{ וְ ֵאלֶּה ֹ
מֵ ָרחֶ ם. ִשׁמָ עֵ אל בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם אֲ שֶׁ ר ָילְדָ ה הָ גָר הַ ִמּצְ ִרית ִשׁפְ חַ ת שָׂ ָרה
י ְ
ל ְַאבְ ָרהָ ם – מה מוðח כאן?
כותב הילקוט שמעוðי }תולדות רמז קי"א{ – אמרו ,כשהיו יעקב
ועשו במעי אמן א"ל יעקב לעשו :אחי שðי עולמות לפðיðו, איך יכול להיות ,שלאברהם אביðו יצא בן כמו ישמעאל שעבד
העולם הזה ועולם הבא .העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ע"ז ועבר על גילוי עריות ושפיכות דמים?! – פשוט מאד.
ומשא ומתן לישא אשה ולהוליד בðים ובðות .אבל העולם הבא אומרת לðו כאן התורה" :אֲ שֶׁ ר ָילְדָ ה הָ גָר הַ ִמּצְ ִרית ִשׁפְ חַ ת
אין בו כל המדות הללו רצוðך טול אתה העולם הזה ואðי אטול שָׂ ָרה ל ְַאבְ ָרהָ ם" – כי אמא שלו זו הגר ,שהיתה עובדת ע"ז!
העולם הבא שðאמר מכרה כיום את בכורתך לי כאותו היום בפרשת השבוע ,אומרת התורה" :וְ ֵאלֶּה תּוֹ ְלדֹת יִצְ חָ ק בֶּ ן
שהיו בבטן אמם .מיד כפר עשו בתחית המתים שðאמר הðה ַאבְ ָרהָ ם – "...האבא של יצחק הוא אברהם ואמו שרה .ממילא
אðכי הולך למות .אותה שעה ðטל עשו חלקו העולם הזה ויעקב צריך לצאת משðיהם צדיק יסוד עולם; יצחק צדיק ,ורבקה?
ðטל חלקו העולם הבא... צדיקה – והראיה? אומרת התורה} :כד ,סז{ וַ יְבִ ֶאהָ יִצְ חָ ק
הָ אֹהֱ לָה שָׂ ָרה ִאמּוֹ וגו' וַ ִיּנָּחֵ ם יִצְ חָ ק ַאחֲ ֵרי ִאמּוֹ ,ופירש"י:
2ברוך שאמר :וברש"י כתוב 'עוברת'. "האהלה שרה אמו .ויביאה האהלה וðעשית דגמת שרה אמו,
3ברוך שאמר :כאן ðאמר 'רץ' לגבי עשו ,בשוðה מדברי רש"י שאמר כלומר והרי היא שרה אמו ,שכל זמן ששרה קימת היה ðר דלוק
זאת על יעקב.
3
בס"ד
ביומא גבי תרי העוברות .שו"מ במהרש"א בסðהדרין שם ממשיכה התורה ואומרת} :שם כג{ וַיּ ֹאמֶ ר ה' לָהּ ְשֵׁðי גוֹיִם
דהקשה מהא דיומא ותי' דהייðו ע"י אמו כי התם שולט בו יצר וּשֵׁðי לְאֻ ִמּים ִממֵּ עַ ִי ִיפּ ֵָרדוּ וּ ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ וְ ַרב ַי ֲעבֹד
בְּ בִ ְט ְֵ ð
הרע אף קודם יציאה ]כלומר בתורת חלק מאמו כאבר צָ עִ יר;
מאבריה[ אבל בולד עצמו איðו שולט יצר הרע ,אך הקשה מהא
דויתרוצצו הבðים בקרבה עיי"ש .ולדברי הבאר שבע מיושב אומר רש"י – שðי גוים בבטðך .גיים כתיב ,אלו אðטוðיðוס
הכל. ורבי ,שלא פסקו מעל שלחðם לא צðון ולא חזרת לא בימות
החמה ולא בימות הגשמים.
כותב ספר חסידים }סי' תתשל"ז{ – הðפש ðבראת שתהא זכה
וטהורה מעון שהרי אין יצר הרע שולט עד שיצא מרחם אמו כידוע שרבי למד בחברותה עם אðטוðיðוס;4
כמו שאמר אðטיגðוס בפרק חלק לפתח חטאת רובץ ]בראשית
ד ,ז[ וכן כתיב ]שם ח' כ"א[ כי יצר לב האדם רע מðעוריו אומרת הגמרא }מסכת סðהדרין צא ,ב{ – ואמר ליה אðטוðיðוס
משððער לבא בעולם .א"כ עשו הרשע שער מיטרון של אמו לרבי :מאימתי יצה''ר שולט באדם משעת יצירה או משעת
כדאמריðן בבראשית רבה ושיחת רחמה וכן אמר ביומא פרק יציאה? א''ל רבי :משעת יצירה .א''ל אðטוðיðוס :א''כ יהא
יוה"כ אילחישו לה ולא אילחישת קרי עליה זורו רשעים מרחם בועט במעי אמו ויוצא אלא משעת יציאה .אמר רבי :דבר זה
]תהלים ðח ,ד[ אלא אלו שבבטן יש להן יצה"ר הן אותם למדðי אðטוðיðוס ומקרא מסייעו שðאמר }בראשית ד-ז{ לפתח
שðבראו מן תתקע"ד דורות שבבטן יצרם הם עזי פðים שממרין חטאת רובץ.
באביהן ובאמן .ולכך ðשלחה איבה בין יעקב ועשו בקטðותם פן
ילמד יעקב מעשו .וכן אין לב לצדיקים עם לב רשעים .ולפי ðשאלת השאלה – אם אתה אומר שהיצר הרע שולט משעת
שיצר לב האדם רע העלים ממðו שמות הקדושים פן יעðיש את יציאה ולא משעת יצירה ,אז איך עשו רצה לצאת לבית ע"ז עוד
חבירו שðאמר ]קהלת ג' י"א[ גם את העולם ðתן בלבם העלם במעי אמו?
כתיב שהעלים השם הðכבד.
המפרש הראשון שדן בשאלה הזאת הוא הבאר שבע ,והוא
בא הספר המאיר לארץ של הרב לדרמן ושואל מה ההבדל בין עוðה תשובה – ישðם ב' מיðים של יצר הרע :הא' הוא יצר הרע
הðשמות – אלה שיש להם יצר הרע עוד ברחם ואלה ששיש המעשי – המסית לעשות פעולות של רעה והשחתה – הוא
להם יצר הרע רק ביציאה לעולם; הðכðס באדם משעת יציאה .ויש יצר הרע 'המחשבתי' – הוא
הðכðס באדם משעת לידה – הייðו משעת יצירה.
אומרת הגמרא }מסכת קידושין ל ,ב{ – כך הקב''ה אמר להם
לישראל :בðי בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם מביא הספר זאת ליעקב ראיה לדברים מדברי הגמרא
אתם עוסקים בתורה אין אתם ðמסרים בידו. במסכת יומא;
כותב הפסקי תוספות }סוף מסכת ðדרים אות סב{ – יצר טוב אומרת הגמרא }מסכת יומא פב ,א-ב{ – אומרת המשðה :עוברה
ðיתן במעי אמו שיודע כל התורה ,ובשעת לידה ðכðס בו יצר אשה מעוברת שהריחה תבשיל וðתעוררה תאות העובר במעיה
הרע ,ואז מגרש את יצר הטוב עד שמתפקח וðכðס בו יצר טוב. לתבשיל והרי היא וולדה מסוכðים אם לא תאכל מהתבשיל,
מאכילין אותה מהתבשיל ביום הכפורים עד שתשיב ðפשה כלומר
עוד ,אומרת הגמרא }מסכת ðידה ל ,ב{ – בשעה שהעובר ðמצא עד שתתיישב דעתה ותחלוף התאוה ,כי פקוח ðפשות דוחה איסור
במעי אמו ðר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד אכילה ביום הכיפורים .חולה מאכילין אותו ע''פ בקיאין דהייðו,
סופו ...ומלמדין אותו כל התורה כולה ...וכיון שבא לאויר רופאים מומחים ,האומרים שהוא מסוכן אם איðו אוכל .ואם אין
העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה. שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די ...ההיא
עוברה דארחא היתה מעוברת אחת שהריחה תבשיל והתאוותה
א"כ בתוך הרחם יושב מלאך ומלמד את העובר תורה – ממילא אליו ביום הכיפורים .אתו לקמיה דרבי באו לפðי רבי ושאלוהו מה
הוא מוקף בתורה ולא יכול להיות לו יצר הרע .אבל לפðי לעשות בðידון .אמר להו רבי :זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא
היציאה מהרחם מגיע מלאך וסטרו על פיו – ומיהו אותו לכו ולחשו באזðה שיום הכפורים הוא היום ,ואולי תוכל האשה
המלאך??? – היצר הרע ,שרוצה לשכח לðו את התורה כולה. להתאפק .לחושו לה ואילחישא לחשו באזðה והיא קבלה את
הלחישה ופסק העובר מתאוותו .קרי עליה קרא רבי על העובר את
אומרת הגמרא }מסכת שבת פח ,ב .פט ,א{ -בשעה שעלה משה הפסוק }ירמיה א-ה{ בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו' .ואכן ðפק
למרום ,אמרו מלאכי השרת לפðי הקב''ה :רבש''ע! מה לילוד מיðה יצא ממðה רבי יוחðן .ההיא עוברה דארחא היתה מעוברת
אשה ביðיðו? אמר להן הקב"ה :לקבל תורה בא .אמרו לפðיו: אחת שהריחה תבשיל והתאוותה אליו ביום הכיפורים .אתו לקמיה
חמודה גðוזה שגðוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות דרבי חðיðא באו לפðי רבי חðיðא ושאלוהו מה לעשות בðידון ,אמר
קודם שðברא העולם אתה מבקש ליתðה לבשר ודם ... להו ר' חðיðא :לחושו לה לחשו באזðה שיום הכיפורים היום ולא
אילחישא ולא קיבלה את הלחישה ולא פסקה התאוה .קרי עליה
אמðם היו ðשמות שהיו קיימות עוד לפðי התתקע"ד דורות קרא ר' חðיðא על העובר את הפסוק }תהילים ðח-ד{ זורו רשעים
שðיתðה תורה .אותן הðשמות לא למדו תורה ,ממילא לא היה מרחםð .פק מיðה שבתאי אצר פירי.
להם יצר הטוב .עשו הרשע ,אומר לðו ר' יהודה החסיד ,היה
מאותן הðשמות האלה וממילא לא היה בו יצר הטוב שלימדו כותב הזאת ליעקב – ועיי' במדרש ]ב"ר ס"ג ו'[ "ויתרוצצו
תורה .ממילא ,הוא רצה לצאת החוצה לבתי ע"ז. הבðים בקרבה וכו' והרי שהביאו הðי קראי שהובאו בגמרא
ע"כ דבריו הðפלאים של הספר המאיר לארץ.
4ברוך שאמר :כידוע ,אðטוðיðוס היה קיסר רומאי .מובא בחז"ל,
לאחר הדברים האלהð ,וכל להתקדם: שהיתה מðהרה שעברה מביתו של רבי בציפורי לארמון של אðטוðיðוס
)שתי דעות היכן היה גר אðטוðיðוס :י"א בקסריה וי"א בטבריה( עד
שלבסוף אðטוðיðוס התגייר מל את עצמו וכו'.
4
בס"ד
פתאום מה רואה רבקה??? שבעודה מעוברת ועוברת על יד בית וּשֵׁðי לְאֻ ִמּים ִממֵּ עַ ִי
ְ }שם כג{ וַיּ ֹאמֶ ר ה' לָהּ ְשֵׁðי גוֹיִם בְּ בִ ְט ֵð
ע"ז ,התיðוק בועט ורוצה לצאת החוצה .וכשהיא הולכת על יד ִיפּ ֵָרדוּ וּ ְלאֹם ִמ ְלאֹם יֶאֱ מָ ץ וְ ַרב ַי ֲעבֹד צָ עִ יר.
ישיבת שם ועבר – שוב פעם התיðוק בועט ורוצה לצאת – לכן
היא לא הביðה מה בדיוק קורה אצלה – "כðראה שזה תיðוק אומר רש"י – ושðי לאמים .אין לאום אלא מלכות :ממעיך
חצי – חצי" – "וַתּ ֹאמֶ ר ִאם כֵּן לָמָּ ה זֶּה ָאֹðכִ י"; יפרדו .מן המעים הם ðפרדים ,זה לרשעו וזה לתמו :מלאם
יאמץ .לא ישוו בגדולה ,כשזה קם זה ðופל ,וכן הוא אומר
אומר הגאון מוילðא }קול אליהו ,תולדות{ – והðה רש"י ז"ל )יחזקאל כו ב( אמלאה החרבה ,לא ðתמלאה צור אלא מחרבðה
פירש כאן בשם המדרש על הפס' "ויתרוצצו הבðים בקרבה" של ירושלים.
כשהיתה עוברת על פתחי ע"ז הי' עשו מפרכס לצאת .וכשהיתה
עוברת על פתחי שם ועבר היה יעקב רוצה לצאת ,והðה רבקה בא הכלי יקר ומבאר את הדברים – מה בדיוק היה כאןð .פשט
לא היתה יודעת שהם שðי עוברים ,והיתה סוברת שהוא עובר את הדברים:
אחד .א"כ הי' מקום להרהר ח"ו שיש שתי רשויות כיון שהוא
עובר אחד ויש שðי הפכים בðושא אחד .ועל כן הרהרה ותאמר בפרשת שבוע שעבר – פרשת חיי שרה ,אליעזר עבד אברהם
"אם כן למה זה אðכי" – ר"ל מה שכתוב בעשרת הדברות יוצא לדרכו למצוא שידוך ליצחק .אבל לפðי שהוא יוצא לדרך,
"אðכי ה' אלקיך" שהוא ðגד מה שאירע לה ברציצה זו ,לכן מזהיר אותו אברהם אביðו – }כד ,ג{ וְ ַא ְשׁבִּ י ֲע בַּ ה' אֱ הֵ י
"ותלך לדרוש את ה'" – ר"ל לדרוש את הפסוק "את ה' אלקיך הַ שָּׁ מַ יִם וֵא הֵ י הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר ל ֹא ִת ַקּח ִאשָּׁ ה לִבְ ִðי ִמבְּ ðוֹת הַ כְּ ֲַ ðעִðי
תירא"" .ויאמר ה' לה שðי גוים בבטðך" – אחד צדיק ואחד אֲ שֶׁ ר ָאֹðכִ י יוֹשֵׁ ב בְּ ִק ְרבּוֹ; שואל אותו אליעזר} :שם ה{ אוּלַי ל ֹא
רשע ,ואל יעלה על דעתך כלל שיש ח"ו שתי רשויות. ת ֹאבֶ ה הָ ִאשָּׁ ה ָל ֶלכֶת ַאחֲ ַרי ֶאל הָ ָא ֶרץ הַ זּ ֹאת הֶ הָ שֵׁ ב ָא ִשׁיב ֶאת
את ִמשָּׁ ם – ואברהם משיב לו ואומר: בִּ ְֶ ðאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶׁ ר יָצָ ָ
דבר ðוסף ,אמר רבקה" :ריבוðו של עולם ,הביאו אותי לכאן, ית ִמ ְשּׁבֻעָ ִתי }שם ח{ וְ ִאם ל ֹא ת ֹאבֶ ה הָ ִאשָּׁ ה ָל ֶלכֶת ַאחֲ ֶרי וְ ִִ ðקּ ָ
ילדה בת ,3ואמרו לי :תשמעי ,הוא לא לוקח אישה מהאזור ז ֹאת ַרק ֶאת בְּ ִðי ל ֹא ָתשֵׁ ב שָׁ מָּ ה.
שלו וגם לא מתושבי כðען ,והוא גם לא מוכן לקחת את הבת
של אליעזר – כי הוא צריך אישה צדיקה על טהרת הקודש! – אברהם אביðו מסרב בכל תוקף לקחת אשה ליצחק מ'בðות
א"כ איך יצא ממðי ילד שעובד ע"ז??? בשביל ע"ז הוא יכל גם הכðעðי' .למרות שלאליעזר בעצמו היתה בת שלדעתו היתה
לקחת מבðות כðען! – בשביל מה צריך אותי???" מוכשרת מאד ואף התאימה ליצחק אביðו – אבל "אין ארור
מתדבק בברוך".
אומר החן טוב – ובראות רבקה שðתרוצצו הבðים בקרבה,
בעוברה אצל בתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת ובעברה אצל אליעזר מגיע לחרן ומתפלל להקב"ה שיעשה לו ðס; אומרת
בתי ע"א עשו מפרכס לצאת ,ותאמר "אם כן למה זה אðכי" – התורה} :כד ,טו{ וַ י ְִהי הוּא טֶ ֶרם כִּ לָּה לְדַ בֵּ ר וְ ִהנֵּה ִרבְ ָקה יֹצֵ את
ירצה" ,אם כן" שהוליד יצחק תולדותיו כאברהם אביו אחד } ...טז{ וְ הַ ַנּע ֲָר טֹבַ ת מַ ְר ֶאה ְמאֹד בְּ תוּלָה וְ ִאישׁ ל ֹא יְדָ עָ הּ ו ֵַתּ ֶרד
צדיק ואחד רשע" ,למה זה אðכי" – ירצה ,למה לא היה בן הָ עַ ְיָðה ו ְַתּמַ לֵּא כַדָּ הּ ו ַָתּעַ ל – צדיקה בין כל הרשעים! – הוא
הרשע משפחה אחת והצדיק ממðי כשרה חמותי ,וזהו שאמר מגיע לבית של בתואל ולבן קולט אותו מרחוק עם כל הזהב
"זה אðכי" זה הרשע למה ðתעברתי אðכי ממðו ,גם "למה זה", והצמידים ומתחיל לרוץ – }שם לא{ וַיּ ֹאמֶ ר בּוֹא בְּ רוּ ה' לָמָּ ה
ירצה ,למה בהריון זה שðים יחד 5ולא ילדתי כל אחד בפðי ִיתי הַ בַּ יִת וּמָ קוֹם לַגְּ מַ לִּים;
ַת ֲעמֹד בַּ חוּץ וְ ָאֹðכִ י פִּ נּ ִ
עצמו ,לכן "ותלך לדרוש את ה'" ,יגיד לה טעם הדבר וזה לא אומר רש"י – פðיתי הבית .מעבודה זרה.
ידעו המילדות להשיבה.
פירוש הדבר ,אמר לבן" :אם יש כמה לירות – לא צריך את
בא הכלי יקר ואומר ,אמרו לה לרבקה שהכל בכווðת מכוון – האלהים!"
זה שהם ðולדו ברחם א' וðוצרו בשליה א'; הגר שילדה את
ישמעאל ,לא יצאו ממðה גרים – אולי א' בדור! – ולמה? כי }כד ,לד{ וַיּ ֹאמַ ר עֶ בֶ ד ַאבְ ָרהָ ם ָאֹðכִ י} :לה{ ַוה' בֵּ ַר ֶאת אֲ ֹדִðי
אברהם שילד אותו עדיין היה ערל והגר היתה עובדת ע"ז וּשׁ ָפחֹת וּגְ מַ לִּים ְמאֹד ַויִּגְ דָּ ל ַויּ ִֶתּן לוֹ צ ֹאן וּבָ ָקר וְ ֶכסֶ ף וְ זָהָ ב וַ עֲבָ ִדם ְ
ממילא גם הבן ðולד כזה .אבל בזה שעשו ויעקב ברחם א', וַתּלֶד שָׂ ָרה ֵאשֶׁ ת אֲ ֹדִðי בֵ ן לַא ֹדִðי ַאחֲ ֵרי זִ ְקָָ ðתהּ וַחֲ מ ִֹרים} :לו{ ֵ
למרות שהא' רשע – יצאו ממðו הרבה גרים כי הוא יðק ; }לז{ וַ יּ ִֶתּן לוֹ ֶאת כָּל אֲ שֶׁ ר לוֹ – "הכל שייך לחתן המיועד!"
מהקדושה של יעקב; ַשׁבִּ עֵ ִðי אֲ ֹדִðי לֵאמֹר ל ֹא ִת ַקּח ִאשָּׁ ה לִבְ ִðי ִמבְּ ðוֹת הַ כְּ ֲַ ðעִðי אֲ שֶׁ ר ַויּ ְ
כותב הכלי יקר – "...וכאשר ðתרוצצו הבðים בקרבה אחד ָאֹðכִ י ישֵׁ ב בְּ ַא ְרצוֹ} :לח{ ִאם ל ֹא ֶאל בֵּ ית ָאבִ י ֵתּ ֵל וְ ֶאל ִמ ְשׁפּ ְַח ִתּי
מפרכס לצאת על פתח ביהמ"ד ואחד מפרכס לצאת על פתח וְ ל ַָק ְח ָתּ ִאשָּׁ ה לִבְ ִðי } ...מט{ וְ עַ ָתּה ִאם י ְֶשׁכֶם ע ִֹשׂים חֶ סֶ ד וֶאֱ מֶ ת
ע"ג בזה הרגישה שודאי אחד יהיה צדיק ואחד רשע על כן ֶאת אֲ ֹדִðי הַ גִּ ידוּ לִי וְ ִאם ל ֹא הַ גִּ ידוּ לִי וְ ֶאפְ ֶðה עַ ל י ִָמין אוֹ עַ ל
אמרה למה זה אðכי ,כי כמוðי כהגר ומה אðכי טוב ממðה ולמה ֹאמרוּ מֵ ה' יָצָ א הַ דָּ בָ ר ל ֹא ðוּכַל תוּאל וַיּ ְ ְשׂמ ֹאלַ {ð} :ויַּעַ ן לָבָ ן וּבְ ֵ
זה התפללתי ותלך לדרוש את ה' מה הועילה תפלתי ויאמר ה' וּת ִהי דַּ בֵּ ר ֵאלֶי ַרע אוֹ טוֹבð} :א{ ִהנֵּה ִרבְ ָקה ְל ָפֶðי ַקח ָו ֵל ְ
לה שðי גוים בבטðך זה רבי ואðטוðיðוס ,והועילה תפלתה שגם ִאשָּׁ ה לְבֶ ן אֲ ֹדֶðי כַּאֲ שֶׁ ר ִדּבֶּ ר ה';
עשו יצא ממðו זרע כשר כאðטוðיðוס ושאר גרי צדק ,מה שאין ואליעזר לוקח את רבקה וחוזר בחזרה לבית אברהם וכו'.
כן בישמעאל ובזה את טובה מהגר".
מסתמא ,גם רבקה שאלה שאלות על החתן המיועד .היא ודאי
כותב הספר לחם לפי הטף }מערכת גימ"ל אות ל"א{ – גרים שמעה שיש בן א' רשע – ישמעאל ,והבן השðי הוא יצחק –
באים מעשו אבל לא מישמעאל .כ"כ רביðו האר"י זיע"א צדיק .ישמעאל יצא מהגר ,ואילו יצחק יצא משרה .רבקה
היתה בטוחה שממðה ומיצחק יצאו רק בðים מל"ו צדיקים
5ברוך שאמר :ולא רק שהם היו תאומים ,אלא כותב רביðו בחיי,
שבדור!
בש ְליָה אחת!
שהיו ִ
5
בס"ד
ולמה קורהו ישראלי? שפעם אחת ðכðס לבית המדרש ,ושמע והמפרשים ז"ל ðתðו טעמים לזה עיין להחיד"א ז"ל בחומת
ישי שהיה אומר פðו אלי והושעו כל אפסי ארץ }ישעיה מה, אðך פ' תולדות ובמדבר קדמות מערכתין אות ט' ע"ש .וכשאðי
כב{ ,מיד ðתגייר ,וðתן לו ישי את בתו ,ורבðן אמרו :ישראל לעצמי ðראה לעðיות דעתי כמ"ש בזוה"ק פ' וירא דק"ג ע"ב
היה ,ולמה ðקרא שמו ישמעאלי? שחידד עצמו חרבו וז"ל :עד לא אתגזר אברהם ההוא זרעה דיליה לא הוה קדישא
כישמעאל וðעצו בבית המדרש ,ואומר או ðהרוג או ðהרג ,או בגין דðפק מגו ערלה ואתדבק בערלה לתתא לבתר דאתגזר
אקיים אðי את דברי רבותי – עמוðי ולא עמוðית מואבי ולא ðפק ההוא זרעא מגו קדישא ואתדבק בקדושה דלעילא .עכ"ל.
מואבית ,ומðין שðתן לו ישי את בתו? שכן כתיב "ואחיותיהם ולכך עשו שðולד מקדושת יצחק שהיה מהול ומקדושת אברהם
צרויה ואביגיל וגו' ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא אחר שðימול אע"פ שהרשיע ðשארה בו מעט קדושה מאבותיו
)יתרא הישראלי( ]יתר הישמעאלי[. והם הגרים שבאים ממðו .אבל ישמעאל שðולד מטומאת
הערלה ואין בו שום קדושה ,אין באים ממðו גרים כי ריח
ðשאלת השאלה – אם חז"ל אומרים שאין גרים מישמעאל, קדושה לא עדת ביה והוא טעם ðכון.
ִשׂ ְר ֵאלִי'?!
איך יכול להיות שיצא מהם 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ
כותב בעל התðיא }מאמרים שðת תקס"ב דף תק"ה{ – וזה הוא
אומר מרן שר התורה הגאון ר' חיים קðייבסקי }דרך שיחה{ – הטעם שלא ימצא גרים מאומת הישמעאלים כי אם בדרך
בירושלמי }מסכת יבמות פ"ט ה"ג{ איתא :ר' שמואל ב"ר ðחמן מקרה פעם בשמיטה וכו' ,והוא מפðי שיצאו מאברהם אביðו
אמר :ישמעאלי היה וðתגייר ,הרי שיש גרים גם מישמעאל ,אך קודם שמל את עצמו.
אפשר שאין הרבה כל כך כמו מעשו.
עוד ,כותב הספר היכל הברכה – ואלה תלדת ישמעאל בן
אומר האר"י הקדוש ,וכך כותב הזוהר הקדוש ]יתרו קל"ט[, אברהם ]בראשית כה ,יב[ .תלדת ישמעאל חסר דחסר ,כי אין
כל הגרים שישðם – כולם צאצאים של אדום; עובדיה הðביא – בתולדה שלו שום רוח קדושה ,ומעולם לא היה גר ישמעאל כי
גֵר אדומי היה .ר' מאיר בעל הðס – שהיה צאצא של ðירון הוא כולו רע ,אין לחלוחית טוב כלל.
קיסר .ר' עקיבא שהיה ðכד של סיסרא .בðי המן שלמדו תורה
בבðי ברק .שמעיה ואבטליון .אוðקלוס הגֵר. בא הספר מאיר דרך ומבאר עפ"י הדברים הללו ,דברי גמרא
אומר השפתי כהן }פרשת תולדות{ – הðיצוץ שהיה בעשו במסכת סוכה;
שלקח מיצחק ומרבקה משם יצא אðטוðיðוס פרי מקליפה, אומרת הגמרא }מסכת סוכה ðב ,ב{ – אמר רב חðא בר אחא
וðשארה הקליפה לבדה מעורבת עם קצת פרי ,שמשם יצאו אמרי בי רב :ארבעה מתחרט עליהן הקב''ה שבראם ואלו הן:
קטיעא בר שלום וקוסטðר של רבי חðיðא בן תרדיון ושליח גלות ,כשדים וישמעאלים ויצר הרע.
ששלחו אחר רבן גמליאל.
ðשאלת השאלה – ולמה הוא מתחרט על שברא את ישמעאל
דבר ðוסף ,אומרת התורה} :כח{ ַויֶּאֱ הַ ב יִצְ חָ ק ֶאת עֵ שָׂ ו כִּ י צַ יִד דוקא ,ולא את עשו?
בְּ פִ יו וְ ִרבְ ָקה אֹהֶ בֶ ת ֶאת ַי ֲעקֹב.
אומר הספר מאיר דרך }פרשת לך לך{ – והðה כאשר רבקה
אומר רש"י – ידע ציד .לצוד ולרמות את אביו בפיו ,ושואלו הלכה לדרוש את האלקים ðאמר לה "שðי גויים בבטðך ,ואמרו
אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן ,כסבור אביו שהוא חז"ל }ילקו"ש בראשית כ"ה רמז ק"י{ דאלו הם אðטוðיðוס ורבי,
מדקדק במצות. וביאר החיד"א דמחמת שעשיו היה שרוי במעי רבקה אמðו
ðשאלת השאלה – היתכן שאפשר להפיל את יצחק עם שאלות ע"ה על כן מצאצאיו ישðם גרים כמו אðטוðיðוס ועוד )ובהם
כאלה?! גדולי ישראל כעובדיה גר אדומי ,ואוðקלוס הגר( ,אולם מישמעאל
שהיה במעי הגר אין ממðו גרים )ויעויין משך חכמה כ"ה ,כ"ג
אומר האדמו"ר מקאמרðא }פרשת ויצא ,אופן ז{ – דהðה אמרתי שכתב דברים דומים( ,והוסיף החיד"א שכן כתבו גורי האר"י ז"ל
לפרש מ"ק "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת דמישמעאל אין באים גרים ומעשו באים גרים ,והטעם הוא
את יעקב" }בראשית כה ,כח{ ,הייðו ויאה"ב מספר דוי"ד מלא כ"ðל דדוקא עשו שבא מרבקה יש גרים מצאצאיה ,אולם
יו"ד ,שיצחק אהב את עשו כי "ציד בפיו" שðשבה אצלו ðיצוצין מצאצאי הגר )ישמעאל( אין באים גרים.
של ר' עקיבא .עש"ו ר"ת ש'מעיה ו'אבטליון ע'קיבא ,שהם
גרים הבאים מעשו" .ציד בפיו" – שהם מסוד תורה שבע"פ ומעתה זהו שהקב"ה מתחרט על שברא את ישמעאל ולא את
וע"י תורתם יתגלה דויד המע"ה בגאולה האחרוðה "ורבקה עשיו ,דמעשיו באים גרים ,ואם כן יש מהם איזה תועלת ,אולם
אוהבת את יעקב" – שהוא בעצמו רבי עקיבא ,כה"ðל באופן ו' מישמעאל שאין באים מהם גרים אין מהם תועלת כלל ,ועל כן
בשם האריז"ל אבי"ר יעק"ב אתוון רב"י עקיב"א. הקב"ה מתחרט עליהם שבראם.
בא המגלה עמוקות ואומר דבר ðפלא: עכ"ד.
אומרת התורה} :כה ,כה{ ַויֵּצֵ א הָ ִראשׁוֹן ַא ְדמוִֹðי כֻּלּוֹ כְּ ַאדֶּ ֶרת ישðו גֵר ישמעאלי אחד שמופיע בספר דברי הימים א' }ב ,יז{
שֵׂ עָ ר וַ יּ ְִק ְראוּ ְשׁמוֹ עֵ שָׂ ו} :כו{ וְ ַאחֲ ֵרי כֵן יָצָ א ָא ִחיו וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת ִשׁ ְמעֵ אלִי; וַאֲ בִ י ַגיִל ָילְדָ ה ֶאת עֲמָ שָׂ א וַאֲ בִ י עֲמָ שָׂ א י ֶֶתר הַ יּ ְ
בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו ַויּ ְִק ָרא ְשׁמוֹ ַי ֲעקֹב וְ ִיצְ חָ ק בֶּ ן ִשׁ ִשּׁים שָׁ ָðה בְּ לֶדֶ ת א ָֹתם. ִשׂ ְר ֵאלִי';
בספר שמואל ב' }יז ,כה{ הוא מופיע בשם 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ
ולמה ðקרא שמו 'עשו'? ðשאלת השאלה – ולמה הוא ðקרא בשðי שמות שוðים?
אומר רש"י – ויקראו שמו עשו .הכל קראו לו כן ,לפי שהיה מספר המדרש }שוחר טוב בתהלים ,מזמור ט{ – אמר ר' יהושע
ðעשה וðגמר בשערו כבן שðים הרבה. ִשׂ ְר ֵאלִי' ,וכתוב אחד אומר
בן לוי :כתוב אחד אומר 'י ְִת ָרא הַ יּ ְ
ִשׁ ְמעֵ אלִי ,ר' שמואל בר ðחמðי אמר :ישמעאלי היה, י ֶֶתר הַ יּ ְ
6
בס"ד
כידוע ,שמות זה לא דבר פשוט .אðשים קוראים שמות כותב התרגום יוðתן בן עוזיאל – ְד ִא ְת ְילִיד כּוּלֵיהּ גְ ִמיר בְּ שֵ עָ ר
לילדים ע"ש האבא או ע"ש הסבא או הסבתא או הדוד של יקָðא וְ ִשׁיִðין וְ כַּכִ ין.6
ֵרישָׁ א וְ ִד ְ
הדודה וכו' .היום בדור שלðו הדבר קצת השתðה .אðשים
התחילו לתת שמות של אותן הðשמות שהיו בעולם עוד משמע ,שאיך שהוא ðולד הוא יכל לאכול גזר
תתקע"ד דורות לפðי שðברא העולם אומר המגלה עמוקות ,לאחר שכולם קראו לו 'עשוי' יצא
יעקב אביðו – "וְ ַאחֲ ֵרי כֵן יָצָ א ָא ִחיו וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו ַויּ ְִק ָרא
הגמרא מתייחסת לðושא בהרחבה גדולה ,וא' הדוגמאות
ְשׁמוֹ ַי ֲעקֹב"; אם היו קוראים לעשו 'עשוי' – אז האות
היא מביאה מרות המואביה; הראשוðה היתה 'ע' והאחרוðה 'י' – הייðו ,ה – 'ע' היא הראש
אומרת הגמרא }מסכת ברכות ז ,ב{ – רות המואביה .מאי מה והעקב היא ה – 'י'; זאת אומרת "וְ יָדוֹ אֹחֶ זֶת בַּ ע ֲֵקב עֵ שָׂ ו" –
משמעות השם רות? א''ר יוחðן :שזכתה ויצא ממðה דוד שריוהו הייðו באות 'י' של עשיו .וכעת עשיו ðשאר רק 'עשו' – והאות 'י'
ש'השׂביע' ,כביכול ,להקב''ה בשירות ותשבחות .שואלת הגמרא: ðלקחה לראש של י'עקב – ולכן לא קראו אותו 'עקב' אלא
מðא לן דשמא גרים מהיכן אðו יודעים ששם האדם גורם את י'עקב .ולעתיד לבוא ,עתיד יעקב לקחת ממðו גם את האות 'ו',
אירועי העתיד? אמר רבי אליעזר :דאמר קרא שהרי ðאמר בפסוק שכן בפרשת בחקותי ðאמר 'יעקוב' מלא – }ויקרא כו ,מב{
}תהילים מו-ט{ לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ לכו יתי יִצְ חָ ק וכו' – ואז יתי ַיעֲקוֹב וְ ַאף ֶאת בְּ ִר ִ וְ ָזכ ְַר ִתּי ֶאת בְּ ִר ִ
וראו את מעשי השם ,שעשה שממה בארץ .אל תקרי שַ מות מלשון ישאר מ'עשו' רק ע"ש.
'שממה' ,אלא שֵ מות.
בא השמן ראש ושואל ,מה הרוויח יעקב אביðו שלקח מעשו
אומר המדרש }ילקוט שמעוðי ,ישעיה ,רמז תמ"ט{ – }מא ,ד{ ִמי את היו"ד?
פָעַ ל וְ עָ שָׂ ה ק ֵֹרא הַ דֹּרוֹת מֵ ר ֹאשִׁ ,אלו זכו הדורות היה הקב"ה
קורא שמותם כשם שקרא לאדם ולחוה ,שðאמר }בראשית ה, כותב השמן ראש – וðראה דהðה רש"י פירש ויתרוצצו הבðים
ב{ ַויּ ְִק ָרא ֶאת ְשׁמָ ם ָאדָ ם ]הייðו כל ילד היה מגיע עם השם שלו[. בקרבה ,מתרוצצים זה עם זה ומריבים בðחלת שðי עולמות
וכן אתה מוצא כשהיה הקב"ה רואה צדיק ðולד הוא בכבודו ע"כ .והðה העולם הזה הוא הראשית של האדם ,ושוב ðוחל
ואלו זכו הדורות היה הקב"ה קורא שם לכל היה קורא שמו ִ ... חלקו בעולם הבא שהוא האחרית .והרשעים אין לðגד עיðיהם
אחד ואחד ומשמו היו יודעים את טיבו ואת מעשיו... רק תאות העולם הזה ,הרוג בקר ושחוט צאן כי מחר ðמות.
ולכן 'ראשית' גוים עמלק' ]במדבר כד ,כ[ ,הוא מסתכל תמיד
ðשאלת השאלה – ומי ðתן ליעקב את שמו? על הראשית ,שלא יחסר לו כלום מעðיðי העולם הזה,
כותב רש"י – ויקרא שמו יעקב .הקדוש ברוך הוא .דבר אחר ו'אחריתו' עדי אובד ,סופו יורש גיהðם .לא כן בðי ישראל ,שהם
אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב. עם חכם וðבון הגוי הגדול הזה ]דברים ד ,ו[ ,אשר איזהו חכם
הרואה את הðולד ]תמיד לב [.עיðיהם מסתכלים תמיד על
פירוש ðוסף ,כותב בעל הטורים ]מכתי"מ[ – 'ויקרא' בגימט' האחרית ,הם מוותרים על תעðוגי העולם הזה ,ובלבד שיזכו
אברהם אביðו ,שאברהם אביðו קראו יעקב. לחיי העולם הבא ,יום שצדיקים יושבים ועטרותיהם
בראשיהם וðהðין מזיו השכיðה .ואם כן עולמו של עשו הוא
ולמה אðי אומר שבדור הזה השתðו ה'חוקים' של קריאת הראשית ,תחלת ימי חייו ,ועולמו של יעקב הוא האחרית .ולכן
השמות? היה ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו ,מה שמגיע לעשו בסופו
חלקו בעולם הבא ,זה אחז יעקב ליטול ממðו ,כי ðחלת עולם
הייתי פעם בברית של א' ממשתתפי השיעור – "ויקרא שמו הבא בא בעקב ,בסיום ימי חיי האדם.
– לא פחות ולא יותר! 'מכבי'" ואמרו חז"ל ]מðחות כט [:מאי דכתיב ]ישעיה כו ,ד[ כי בי-ה ה'
אחרי הברית ðיגשתי לאבא ואמרתי לו "מזל טוב! אðי מקוה צור עולמים ,אלו שðי עולמים שברא הקב"ה וכו' העולם הזה
שלבן הבא לא תקרא 'הפועל' כדי שלא יהיה לך בעיה של ביו"ד והעולם הבא בה"א ע"ש .ואם כן העולם הזה הוא
הראשית שðברא באות ה' ,והעולם הבא הוא העקב הðברא
'דרבי'" באות יו"ד .ולכן היה יד"ו אוחזת בעקב עשו ,ליטול ממðו
העקב הðברא באות יו"ד .ועל סיבה זו קראו י' עקב ,שðטל
עוד בעðין השמות ,מספרת הגמרא שרבי מאיר היה מכיר העולם הבא שהוא בעקב הðברא באות יו"ד.
בשמות;
מספרת הגמרא }מסכת יומא פג ,ב{ – רבי מאיר ור' יהודה ור' וכותב דבר בא הספר ברוך יאמרו – א' מן האחרוðים
יוסי הוו קא אזלי באורחא היו הולכים בדרך .ר' מאיר הוה דייק ðפלא שמביא החיד"א – מה בדיוק הוא רצה מהעקב של עשו;
בשמא ר' מאיר היה מדייק בשמו של בעל האכסðיא לדעת אם שם כותב החיד"א }דבש לפי ,מערת ע' אות כ"ג{ – ר' עקיבא היה
ðאה או מכוער הוא ,ואילו ר' יהודה ור' יוסי לא הוו דייקו בשמא בעקב עשו כי ירד בתוך עומק הקליפה ויעקב העלה אותו בידו,
לא היו מדייקים בשם .כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא וז"ש "וידו אוחזת בעקב עשו"...
כשהגיעו למקום אחר בקשו מקום ללון ,יהבו להו וðתðו להם ,אמרו
לו התðאים לבעל האכסðיא :מה שמך ? אמר להו בעל האכסðיא:
כידור .אמר ר' מאיר לעצמו :ש''מ מוכח משמו שאדם רשע הוא,
שðאמר }דברים לב-כ{ כי דור תהפוכות המה ,והרי שמו "כידור" לאחר הדברים האלה ,הייתי רוצה לעמוד על עוד ðק' ðפלאה:
הוא כלשון הפסוק הזה" ,כי דור כו' .בערב שבת ,ר' יהודה ור' יוסי
)שלא הקפידו בשמות( אשלימו ליה כיסייהו הפקידו אצל בעל 6ברוך שאמר :פירוש ,שðולד עם שיער ,עם זקן ועם שיðיים – בן
הבית את ארðקיהם לשבת ,ר''מ )שהקפיד בשמות( לא אשלים ליה
פורת יוסף ,להצחיק כזה תיðוק זה לא כ"כ סימפטי
7
בס"ד
אומר הישמח משה ,יעקב הוא מקור הקדושה בעולם ,עשו כיסיה לא הפקיד אצלו את ארðקו .אזל אותביה בי קיבריה
הוא מקור הטומאה בעולם; כשהיו יעקב ועשו ברחם אמם ,א' דאבוה הלך ר' מאיר וטמן את ארðקו בקבר אביו של בעל האכסðיא.
רצה ללכת לבתי מדרשות והשðי רצה ללכת לבתי ע"ז – ולמה? בלילה ההוא אתחזי ליה בחלמיה ðראה הðפטר לבðו ,בעל
כי יעקב ðמשך לקדושה ואילו עשו לטומאה; האכסðיא ,בחלומו ואמר לו :תא שקיל כיסא דמðח ארישא
דההוא גברא בוא וקח את הארðק המוðח לי מתחת לראש .למחר,
ðשאלת השאלה – אם מראשיתו היה יעקב קדוש ,אז איזה אמר להו בעל האכסðיא :הכי אתחזי לי בחלמאי כך וכך הראו לי
שכר יש לו לעולם הבא – הרי אין שום פלא שהוא ðשאר בחלומי .אמרי ליה ר' מאיר לבעל האכסðיא בכווðה לדחותו שלא
בקדושתו אם מלכתחילה הוא היה קדוש? ואילו עשו היה טמא ילך ויטול את ארðקו :חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא
מראשיתו ,אז על מה התביעה עליו?! החלומות של ליל שבת ,אין בהם ממש ,שמתוך שאדם שרוי במðוחה,
הוא מהרהר ורואה חלומות .אזל הלך ר''מ לקבר וðטריה כולי
לכן שאלו עם ישראל – "בַּ מָּ ה אֲ הַ בְ ָתּðוּ" – יעקב אביðו יומא ושמר על ארðקו כל אותו היום ,ואייתיה למחר והביאו
מראשיתו היה צדיק ועשו היה מראשיתו רשע ,אז מה פתאום במוצאי שבת .אמרו לו ר' יהודה ור' יוסי לבעל האכסðיא :הב לן
אתה אוהב אותðו? אם אðחðו בעלי תשובה שמתמודדים אם כיסן תן לðו את ארðקיðו .אמר להו בעל האכסðיא :לא היו דברים
יצרים – אכן מגיע לðו שתאהב אותðו .אבל אם אין לðו שום מעולם על איזה ארðקים אתם מדברים ?! אמר להו ר''מ אמאי לא
התמודדות ,אז על מה מגיע לðו שתאהב אותðו? דייקיתו בשמא מדוע לא דייקתם בשמו ? אמרו ליה :אמאי לא
ðאמר את דברי הישמח משה בשפה שלðו: אמרת לן מר מדוע לא אמר לðו האדון להזהר ממðו ? אמר להו ר'
מאיר :אימר דאמרי אðא חששא כשאמרתי לדייק בשמות ,אמרתי
כשיש תאומים ,הם יוðקים א' מהשðי – היות ויעקב היה ברחם רק ששם מכוער מעורר חשש .אחזוקי ִמי אמרי האם אמרתי
א' עם עשו ,הוא יðק ממðו את הטומאה .ואילו עשו יðק מיעקב שצריכים עד כדי כך להחזיק אותו כרשע ולהזהיר אחרים מפðיו?
את הקדושה – ולכן "וָ אֹהַ ב ֶאת ַי ֲעקֹב" – כיון שיעקב קיבל משכוהו לבעל האכסðיא בדברים ,ועיילוהו לחðותא והכðיסוהו
מהטומאה של עשו ובכל זאת ðשאר בקדושתו .אבל "וְ ֶאת עֵ שָׂ ו לחðות יין כדי להשקותו יין .חזו ְטלָפְ חֵ י אשפמיה ראו עדשים על
ֵאתי" – כי למרות שיðק מקדושתו של יעקב ,הוא ðשאר שָׂ ִ ð שפמו ,אזלו הלכו התðאים אצל אשתו של בעל האכסðיא ,ובקשו
בטומאתו! בשמו את ארðקיהם ויהבו סימðא לדביתהו וðתðו סימן לאשתו
ששלחם ,שאכלו אותו יום ,הוא ואשתו עדשים .7בכך האמיðה להם
לכן היתה כאן התמודדות של יעקב ,היות והוא קיבל טומאה אשתו ומסרה להם את הארðקים ,ושקלוהו לכיסייהו ואייתו
מעשו – ועל זה השכר! לקחו את הארðקים והלכו לבעל האכסðיא ,להוכיח לו שהוא שקרן.
אזל איהו וקטליה לאיתתיה הלך בעל האכסðיא והרג את
אמר לי יהודי דבר יפה מאד .אðי חיים כאן על זמן שאול; אשתו...ועל זה ðאמר :מים אחרוðים הרגו את הðפש.
כמה זה בגימט' 'זמן'? ' .97אדם' בגימט' ' .45בהמה' בגימט' 52
– ביחד ;97השאלה מה אתה עושה בזמן שðיתן לך – האם המדרש בילקוט שמעוðי ]שם[ מספר על 'אדון כידור' סיפור
אתה יותר 'אדם' או יותר 'בהמה'??? קצת שוðה – אמרו רבותיðו כשהיה רבי מאיר רואה אדם היה
למד שמו ומשמו היה יודע את מעשיו .פעם אחת באו אצלו
וּשֵׁðי לְאֻ ִמּים
ְ ולכן אמר הקב"ה לרבקהְ :שֵׁðי גוֹיִם בְּ בִ ְט ֵð שðי תלמידים והיה שם אחד מהם כידור .אמר רבי מאיר
ִממֵּ עַ ִי ִיפּ ֵָרדוּ – היות וא' יðק מהשðי ,לכן יעקב מתמודד עם לתלמידיו :היזהרו מכידור זה ,אמרו לו :רבי ,בן תורה הוא!
הטומאה שיðק מעשו ועשו מתמודד עם הקדושה שיðק מיעקב. אמר להם :אף על פי כן היזהרו ממðו .אחר ימים הלכו
למרחץ ,מה עשה אותו כידור? ðטל בגדיהם והלך לו יצאו ולא
בפרשת שמיðי אומרת התורה ,שישðם בעלי חיים שיש להם מצאוהו .הלכו לבתיהם ולבשו בגדים אחרים .באו לפðי ר'
סימן טהרה א' אז יש להם גם את הסימן השðי .ולמי שיש מאיר ,אמר להם :מה ראיתם להחליף בגדיכם? ספרו לו
סימן טומאה א' יש לו גם את השðי – חוץ מד' בעלי חיים המאורע .אמר להם :לא אמרתי לכם היזהרו עצמכם מכידור
חריגים – גמל ,שפן ,ארðבת וחזיר .ג' בפס' א' והחזיר בפס' זה?! אמרו לו :בבקשה ממך רביðו ,מðין היית יודע?! אמר:
ðפרד – ולמה? כי הג' מעלי גרה ולא מפריסים פרסה ,ואילו משמו שðקרא כידור ,שðאמר }דברים לב ,כ{ כִּ י דוֹר ַתּ ְה ֻפּכֹת
החזיר מפריס פרסה ולא מעלה גרה; הֵ מָּ ה בָּ ִðים ל ֹא ֵאמֻ ן בָּ ם.
שואל הישמח משה ,ולמה החזיר דוקא מפריס פרסה ולא א"כ ðמצאðו למדים שלשמות יש משמעות עצומה.
מעלה גרה?
ðשאלת השאלה – על כמה דק' שאחז יעקב בעקב עשו ðקרא
אלא כתוב בחז"ל הקדושים ,שהחזיר מסמל את אדום – ולמה שמו 'יעקב'?!
ðמשלו דוקא לחזיר?
בשבת הקרובה ðקרא את ההפטרה מדברי הðביא מלאכי} :א,
אומר הישמח משה ,כי אדום זה עשו .והיות ויעקב אביðו ִשׂ ָר ֵאל בְּ יַד מַ ל ְָאכִ י} :ב{ ָאהַ בְ ִתּי ֶא ְתכֶם
א{ מַ שָּׂ א ְדבַ ר ה' ֶאל י ְ
שהוא מקור הקדושהð ,גע לו ברגליים לפðי שיצא לאויר ָאמַ ר ה' וַאֲ מַ ְר ֶתּם בַּ מָּ ה אֲ הַ בְ ָתּðוּ הֲ לוֹא ָאח עֵ שָׂ ו ְל ַי ֲעקֹב ְðאֻ ם ה'
העולם ,לכן סימן הטהרה שלו הוא דוקא ברגליים! וָא ִשׂים ֶאת הָ ָריו ְשׁמָ מָ ה ֵאתי ָוָ אֹהַ ב ֶאת ַי ֲעקֹב} :ג{ וְ ֶאת עֵ שָׂ ו שָׂ ִ ð
וְ ֶאת ַðחֲ לָתוֹ ל ְַתנּוֹת ִמ ְדבָּ ר;
לאחר הדברים האלהð ,אמר רק עוד ðק' א' ובזה ðסיים להיום:
מה הולך כאן?
ישðו פיוט ,שאðי לא יודע אם אומרים אותו בכל העדות ...
אבל דבר אחד בטוח – האשכðזים אומרים אותו ,ביום הושעðא
רבה -יום חביטת הערבה ...הפיוט ðקרא ָ -אנָּא ֵאל ָðא הוֹשַׁ ע
הוֹשׁיעָ ה נָּא ָאבִ יðוּ ָא ָתּה .בפיוט הזה ðמðים כל הðיסים
ָðא וְ ִ
שðעשו לעם ישראל במים ,ומוðים אותם אחד אחרי השðי. 7ברוך שאמר :אז ,עוד לא היה 'שוּגי'
8
בס"ד
ליד שמאל – וזה שðאמר }דברים יג ,טז{ וְ הָ יָה לְאוֹת עַ ל י ְָדכָה בתחילה מזכירים את אברהם אביðו ,אח"כ עוברים ליצחק ואז
וּלְטוֹטָ פֹת בֵּ ין עֵ יֶðי .לכן בשעה שברך יעקב אביðו את ילדיו של מגיעים ליעקב – ושם אðחðו אומרים כך" :לְמַ עַ ן ִקדַּ ם ְשׂ ֵאת
יוסףð ,אמר }מח ,יז{ וַ יּ ְַרא יוֹסֵ ף כִּ י י ִָשׁית ָאבִ יו יַד י ְִמיðוֹ עַ ל ְשׁ ְמ ִחכָּהְ .מיַחֵ ם בְּ מַ ְקּלוֹת בְּ ִשׁקֲּ תוֹת הַ מַּ יִם.ִשׂטַ ם וּל ִ
בְּ ָרכָה .הַ נּ ְ
ר ֹאשׁ ֶאפְ ַריִם וגו' .ועוד ðאמר }ישעיה מח ,יג{ ַאף י ִָדי י ְָסדָ ה ֶא ֶרץ הוֹשׁיעָ ה נָּא ָאבִ יðוּ ָא ָתּה";לְדָ ְמ ָתה ל ְָתמָ ר .הוֹשַׁ ע ָðא וְ ִ
ימיִðי ִטפְּ חָ ה שָׁ מָ יִם .ממילא ,כשמדובר על ימין ימין ,הת"ðך וִ ִ
מציין את זה .אבל אם לא כתוב איזו יד ,מדובר ביד שמאל. מבקשים מהקב"ה בזכות ה'אקזיט' שעשה יעקב אביðו עם
המקלות אצל לבן ,שילדו כולם עקודים ðקודים וכו' – "ריבוðו
א"כ באיזה יד אחז יעקב בעקב עשו??? ביד שמאל! של עולם ,תזכור לðו את זה!"
אומר השמן ראש ,יעקב אביðו היה צריך לתקן את אותה שאלתי את עצמי ,מה כבר עשה בזה יעקב אביðו שאðחðו
אחיזה – איך??? תðיח תפילין! מבקשים שיזכור לðו את המעשה הזה?
חשבתי לומר ,ולכן יעקב אביðו שם ארבע מקלות כðגד ארבע בא הזוהר הקדוש ואומר ,שהמקל ששם יעקב אביðו זה לא
פרשיות שבתפילין – לתקן את אותה אחיזה ברגלו של עשו היה סתם מקל אלא תפילין של ראש! וד' מקלות הוא שם שם:
הרשע! 'מַ ַקּל לִבְ ֶðה לַח וְ לוּז וְ עַ ְרמוֹן' – כðגד ד' פרשיות שבתפילין :מקל
כðגד 'קדש'' ,לח' כðגד 'ויביאך'' ,לוז' כðגד 'שמע' ו'ערמון' כðגד
אומר הבאר משה מאוז'רוב בפרשת שבוע הבא ,אתה קורא 'והיה אם שמוע'.
על ארבע מקלות – אצלך זה מקלות ,אבל התורה התכווðה לד'
פרשיות של תפילין; עוד ðאמר שם }בראשית ל ,מב{ וְ הָ יָה בא השמן ראש ואומר – ולמה מðיחים תפילין על יד שמאל?
עקֹב – כðגד " ְ
וּקשַׁ ְר ָתּם לְאוֹת הָ עֲטֻ פִ ים ְללָבָ ן וְ הַ ְקּשֻׁ ִרים ְל ַי ֲ
עַ ל יָדֶ וְ הָ יוּ ְלטֹטָ פֹת בֵּ ין עֵ יֶðי " – זה התיקון על ðגיעה א' יעקב אביðו החזיק בעקב עשו – באיזה יד הוא החזיק אותו? יד
בטומאה! ימין לא ðקראת 'יד' ,אומר השמן ראש ,כשכתוב 'יד' הכווðה
יזכðו הקב"ה שתמיד ðהיה מחוברים לקדושה ,ובזכות זה ðזכה לגאולה השלימה ב"ב אמן ואמן!!!
9
